×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְנִיטַּיְיפֵיהּ אַתְּלָת קִלְחֵי כְּרָבָא וְנִיבְחֲשֵׁיהּ בִּגְוָוזָא דְּמַרְמְהִין וְכִי בְּשִׁיל גְּוָוזָא במרמהין בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ וְאִי לָא לַיְתֵי נפקי דְּכַלְבָּא חִיוָּרָא וְנִיגְבּוֹל בְּנִטְפָא וְכַמָּה דְּאֶפְשָׁר נִפְקָא לָא נֵיכוֹל דִּמְפָרֵיק.
and let him drip it on three stalks of cabbage and stir it with a sprig from a marjoram bush. And when the sprig of marjoram is boiled all of it will be boiled. And if he is not able to do that, let him take the feces of a white dog and let him mix it with balm. And as much as possible let him not eat the feces because it causes the separation of the limbs.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך מרמהון
מרמהוןא(גיטין סט:) וכי בשיל ליה גוזא דמרמהון פי׳ עץ של אילן שקורין מרמהון שהוא קשה ודאי בשיל ליה כוליה אחרינא:
ערך נפק
נפקב(גיטין סט:) נפקא דכלבא חיורא פירוש צואת כלב לבן ונפקא לא ניכול משום דמפריש פי׳ דמעקיר (א״ב תרגום אשר יצאת משם דנפקתא מתמן):
א. [איין ארט בוים.]
ב. [אויס גאנג.]
ונטייפיה אתלת קלחי דכרבא – יטיפנו על שלשה קלחי כרוב בכלי.
ונבחשיה בגוזא דמרמהין – יגיס את הקדירה בקיסם של עץ ששמו מרמהין.
נפקא דכלבא חיורא – צואה של כלב לבן.
ונגבול בנטפא – צרי.
וכמה דאפשר – לו ברפואה אחרת או להתאפק בחוליו.
ניפקא לא ניכול – לא יאכל צואת הכלבים.
דמפרק – מנתק אבריו.
גמ׳ דלא עביד כו׳ כצ״ל:
וניטייפיה אתלת [ויטפטף אותו על שלושה] קלחי כרבא [כרוב], וניבחשיה בגווזא [ויבחש אותו בענף] של עץ מרמהין, וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה [וכאשר יתבשל הענף של המרמהין יבשל אותו כולו]. ואי [ואם] לא, ליתי נפקי דכלבא חיורא [יקח צואה של כלב לבן] וניגבול בנטפא [ויגבל, יערבב אותו בצרי], וכמה שאפשר נפקא [שצואה] לא ניכול [יאכל] משום דמפריק גורמת לפירוק איברים].
and let him drip it on three stalks of cabbage and stir it with a sprig from a marjoram bush. And when the sprig of marjoram is boiled all of it will be boiled. And if he is not able to do that, let him take the feces of a white dog and let him mix it with balm. And as much as possible let him not eat the feces because it causes the separation of the limbs.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) לְגִירָא לַיְתֵי גִּירָא דְלִילִתָא וְנֵיפְכֵיהּ וְנִשְׁדֵּי מַיָּא עִלָּוֵיהּ וְנִשְׁתֵּי וְאִי לָא לַיְתֵי מִמַּיָּא דְּאִישְׁתִּי מִינַּיְיהוּ כַּלְבָּא בְּלֵילְיָא וְנִיזְדְּהַר מִגִּילּוּיָא לְגִילּוּיָא אַנְפָּקָא דְחַמְרָא חַיָּיא.

With regard to a remedy for a stinging pain [gira], let him bring a stone called an arrow of Lilith, and let him turn it upside down. And let him pour water on it and drink it. And if he is not able to do that, let him bring water from which a dog drank at night, and let him be careful about leaving the water uncovered at night, in case a snake drank from it and left its venom in the water. A remedy for drinking uncovered water is to drink a quarter-log [anpaka] of undiluted wine.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אנפק
אנפקאאנבג אנטל (בבא בתרא נח:) אנפקא דחמרא (גיטין סט:) אנפקא אמר ליה אשקייה ואשקיה חמרא מזוגא אנפקא חמרא חייא משמע (חולין צד.) דשולח אדם אמר ליה לישתי מר אנבג אמר ליה מי סאני ליה למר למימר אספרגוס כדאמו׳ רבנן או אנפק כדאמרי אינשי (קידושין ע) פירוש כלי מחזיק רביעית:
א. [איין קוואטירל.]
לגירא – חולי שקורין אשפונט״א.
גירא דליליתא – חץ של לילית אבן שעשויה כחץ ונופלת עם הברד.
ונפכיה – העוקץ למטה ובית יד למעלה.
ונזדהר מגילויא – שיהו במקום שאין נחש מצוי.
אנפקא – זהו רביעית וכן שם הכלי.
התרופה לגירא [לכאב של דקירות]ליתי גירא דלילתא וניפכיה [יקח חץ של לילית, מטאור, ויהפכנו], ונשדי מיא עלויה ונשתי [וישפוך מים עליו וישתה]. ואי [ואם] לא, ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא, וניזדהר מגילויא [יביא ממים ששתה מהם כלב בלילה, ויזהר מגילוי] שלא היו המים מגולים בלילה, שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארסו. העצה לגילויא [לגילוי], לשותה ממים שיש חשש ששתה מהם נחש — ישתה אנפקא דחמרא חייא [רביעית של יין חי].
With regard to a remedy for a stinging pain [gira], let him bring a stone called an arrow of Lilith, and let him turn it upside down. And let him pour water on it and drink it. And if he is not able to do that, let him bring water from which a dog drank at night, and let him be careful about leaving the water uncovered at night, in case a snake drank from it and left its venom in the water. A remedy for drinking uncovered water is to drink a quarter-log [anpaka] of undiluted wine.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לְמוּרְסָא אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בְּאַהֲלָא תּוֹלָאנָא.

As a remedy for a pus-filled wound, one should drink a quarter-log of wine steeped in red ice plant.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למורסא – קלוג.
אהלא תלאנא – אהלות אדום כמין תולעת שני.
התרופה למורסא [לפצע של מוגלה]אנפקא דחמרא באהלא תולאנא [רביעית יין בתוך אהל אדום].
As a remedy for a pus-filled wound, one should drink a quarter-log of wine steeped in red ice plant.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לְפִירְחָא דְלִיבָּא לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דִשְׂעָרֵי וְנִשְׁטְרִינְהוּ בְּכַמְכָּא דְּלָא עֲבַר עִילָּוֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין וְנֵיכוֹל וְנִשְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא מַרְקָא א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא וְכׇל שֶׁכֵּן דְּפָרַח לִיבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לְיוּקְרָא דְלִיבָּא אֲמַרִי.

As a remedy for palpitations of the heart, i.e., if his heart is beating too fast, let him bring three loaves of barley, and soak them in kamka from which forty days have not yet passed since being made. And let him eat the loaves and drink diluted wine after consuming them. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: All the more so his heart will palpitate from these foods. Ravina said to him: You misheard what I had said; I said this as a remedy for heaviness of the heart.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך לנך
לנךא(גיטין סט:) אמר שמואל האי מאן דמחו ליה בלונכי פרסאי. (סנהדרין יד. עבודה זרה ח:) וקרטיסי׳ אמר לא זזו משם עד שנעצו בו ש׳ לונכיו׳ של ברזל (בבא בתרא ע״ד. סנהדרין קי) שקל גבבא דעמרא ואמשיתיה במיא וכרכתיה עילוי לונכא. (ס״א עילוי רומחא פי׳ לשון לעז לנצ״ר רומח) (א״ב בנוסחאות שלנו כתוב לולניאות והוא טעות ופי׳ לונכי בלשון יוני רומח):
ערך פרח
פרחב(גיטין סט:) לפרתא דליבא כ״ש דפרח ליביה אנא ליוקרא קאמינא פי׳ כולן קרובי ענין הן כגון גדול ורובוי:
א. [לאנצע. שפיז.]
ב. [אהן מעכטיג ווערען.]
לפירחא דליבא – שלבו פורח פשמיי״ר בלעז.
ברושייתא – חלות.
ונשטרינהו בכמכא – ישרה אותם בכותח טרכנריי״ד בלעז.
דלא עבר עליה ארבעין יומין – שנעשה הכותח.
מרקא – מזוג במים הרבה.
דפרח ליביה – שדברים חלשים הן כל אלו ומתישין כחו של אדם.
ליוקרא דליבא – שלבו כבד עליו.
התרופה לפירחא דליבא [לפריחת הלב], שליבו דופק מהר מדי — ליתי תלת ברושייאתא דשע רי [יביא שלוש חלות של שעורים] ונשטרינהו בכמכא [וישרה אותם בתוך כותח] שלא עבר עילויה [עליו] עדיין ארבעין יומין [ארבעים יום] מאז שנעשה, וניכול, [ויאכל אותן], ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא [וישתה אחריהן יין מזוג]. אמר ליה [לו] רב אחא מדיפתי לרבינא: וכל שכן דפרח ליביה [שיפרח ליבו] מהדברים האלה! אמר ליה [לו]: אנא [אני]ליוקרא דליבא אמרי [לכובד הלב אמרתי] תרופות אלה, והתרופה
As a remedy for palpitations of the heart, i.e., if his heart is beating too fast, let him bring three loaves of barley, and soak them in kamka from which forty days have not yet passed since being made. And let him eat the loaves and drink diluted wine after consuming them. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: All the more so his heart will palpitate from these foods. Ravina said to him: You misheard what I had said; I said this as a remedy for heaviness of the heart.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) לְפִירְחָא דְלִיבָּא לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דְחִיטֵּי וְנִישְׁטְרִינְהוּ בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל וְנִישְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא חַיָּיא.

As a remedy for palpitations of the heart, let him bring three loaves of wheat, soak them in honey, and eat them. And let him drink undiluted wine after them.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לפירחא דליבא [לפריחת הלב]ליתי תלת ברושייאתא דחיטי [יביא שלוש חלות של חיטים] ונישטרינהו בדובשא [וישרה אותן בדבש] וניכול [ויאכל אותן], ונישתי אבתרייהו חמרא חייא [וישתה אחריהן יין חי].
As a remedy for palpitations of the heart, let him bring three loaves of wheat, soak them in honey, and eat them. And let him drink undiluted wine after them.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) לְצִרְחָא דְלִיבָּא לַיְתֵי תְּלָת בֵּיעֵי נִינְיָיא וּבֵיעֲתָא דְכַמּוֹנָא וּבֵיעֲתָא דשומשימי וְלֵיכוֹל.

As a remedy for heart pain, let him bring three egg-bulks of mint, and an egg-bulk of cumin, and an egg-bulk of sesame seeds, and let him eat them together.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לצרחא דליבא – כאב הלב.
ניניא – מינט״ה.
שם ליתי תלת ביעי ניניא כו׳. נ״ב פי׳ כשיעור ביעא נינא וכן כולם:
התרופה לצרחא דליבא [לכאב הלב]ליתי תלת ביעי נינייא [יביא כשיעור שלוש ביצים של מנתה] וביעתא דכמונא כשיעור ביצה של כמון] וביעתא דשומשימי [וכשיעור ביצה של שומשומים] וליכול [ויאכל].
As a remedy for heart pain, let him bring three egg-bulks of mint, and an egg-bulk of cumin, and an egg-bulk of sesame seeds, and let him eat them together.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לִכְאֵב מְעֵי לַיְתֵי תְּלָת מְאָה פִּלְפְּלֵי אֲרִיכָתָא וְכֹל יוֹמֵי נִשְׁתֵּי מְאָה מִינַּיְיהוּ בְּחַמְרָא רָבִין דְּמִן נָרֶשׁ עֲבַד לַהּ לְבַרְתֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מְאָה וְחַמְשִׁין מֵהָנֵי דִּידַן ואתסיא.

As a remedy for pain of the intestines, let him bring three hundred long peppers, and every day let him drink one hundred of them with wine. It is told: Ravin of the city of Neresh prepared one hundred and fifty of our, i.e., Babylonian, peppers for the daughter of Rav Ashi, who had this illness, and she was healed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מהני דידן – פילפלין שלנו.
התרופה לכאב מעי [מעיים]ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא [יביא שלוש מאות פלפלים ארוכים], וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא [וכל יום ישתה מאה מהם ביין]. מסופר: רבין שמן העיר נרש עבד [עשה] לה לברתיה [לבתו] של רב אשי שהיתה חולה בכך מאה וחמשין מהני דידן [מאה וחמישים מאלה, מהפלפלים שלנו], ואתסיא [והתרפאה].
As a remedy for pain of the intestines, let him bring three hundred long peppers, and every day let him drink one hundred of them with wine. It is told: Ravin of the city of Neresh prepared one hundred and fifty of our, i.e., Babylonian, peppers for the daughter of Rav Ashi, who had this illness, and she was healed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לְכִירְצָא אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בַּאֲטַרְפָּא דְעָרָאָה לְכִירְצָא חִיוָּרָא לַיְתֵי בִּיזְרָא גַּלְגִּילָא וְנִיצְיְירֵהּ בְּשִׁיסְתַּג וְנִיתְיְירֵיהּ בְּמַיָּא וְנִשְׁתְּיֵהּ וְנִזְדְּהַר מִבִּינְתָּא דְּאִי לָא מְנַקְּבָא לַהּ לְמַעְיָינֵיהּ.

As a remedy for roundworm, he should drink a quarter-log of wine steeped in laurel leaves. As a remedy for white worm, let him bring cress and tie it with a piece of woven cloth. And let him soak it in water and drink it. And let him be careful with the seed, as if he is not careful enough there is a danger that it will grow inside him and puncture his intestines.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בין
ביןא(שבת סז.) שב ביני כמונא פי׳ ז׳ גרגרים כמון אי בבינתא לא משכחא ליה (בבא בתרא יח) פי׳ הזרע שעל הירק בעת שנעשה קשה פי׳ אחר אי משום ביניתא גרעינין דחרדל ליכא למיחש דאכלי ליה דבורים דכיון שהן דקין מאד לא משכחי להו דבורים בעפר. אי בטרפא הדר פארי כלומר אם אוכלין העלין של חרדל מאי איכפת ליה חוזר וגדל. (גיטין סט:) ניזדה׳ מביניתא דאי לא מנקב להו למעייניה פי׳ יזהר שלא ישתה זרע גרגילא:
ערך כרץ
כרץב(גיטין סט:) לכרצא אנפקא דחמרא פי׳ שרץ בני מעיים:
ערך שסתג
שסתגג(גיטין סט:) ליתי ברזא גרגילא ונציירי׳ בשוסתג פי׳ חתיכה של בגד:
א. [געטריידע. קערנער.]
ב. [געדערם ווירמע.]
ג. [שטיק טוך.]
לכירצא – תולעים שבמעים.
אטרפה דעראה – עלה של עץ ארע שקורין לוריי״ר ופריו קורין ביי״ש.
ביזרא דגלגילא – זרע אורוגא.
ונציירה בשיסתג – יקשרנו בחתיכת בגד של צמר גפן.
וניזדהר מבינתא – יזהר שלא יבלע את גרגיר הזרע.
למעייניה – למיעיו.
התרופה לכירצא [לכרץ], לתולעת שבמעיים — ישתה אנפקא דחמרא באטרפא דעראה [רביעית יין בעלי דפנה]. התרופה לכירצא חיורא [לתולעת לבנה]ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג [יביא זרע של גרגיר ויקשרנו בפיסת אריג], וניתייריה במיא ונשתיה [וישרה אותו במים וישתה אותו], ונזדהר מבינתא [ויזהר מן הגרעין], דאי [שאם] לא יזהר די הצורך — קיים חשש שמא יצמח בהם ומנקבא לה למעייניה [ינקב את מעיו].
As a remedy for roundworm, he should drink a quarter-log of wine steeped in laurel leaves. As a remedy for white worm, let him bring cress and tie it with a piece of woven cloth. And let him soak it in water and drink it. And let him be careful with the seed, as if he is not careful enough there is a danger that it will grow inside him and puncture his intestines.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לְמֵיסַר סִיסִין רַטִּיבָא בְּמַיָּא לְמִישְׁרֵא יַבִּישְׁתָּא בְּמַיָּא וְסִימָנָךְ אִיצָא רטיבא דְּסָכַר נַהֲרָא.

The remedy to bind the bowels, i.e., to cure diarrhea, is to consume the chamomile [sisin] plant when it is wet with water. And the remedy to relax the bowels and relieve constipation is to drink dry chamomile soaked in water, which acts as a laxative. And your mnemonic so as not to confuse these remedies is as follows: Wet grass [itza] that is used to dam rivers, and through this he will remember that moist chamomile is used to stop diarrhea.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אצא
אצאא(גיטין סט:) וסימניך אצא רטיבה דסכר נהרא פי׳ אצא עשב שגדל בנהר סכר נהרא בעלים שלו:
ערך שר
שרב(גיטין סט:) למישרא סיסין רטיבא במיא פי׳ לשלשל מי שהוא עצור (בבא מציעא ק) שרי שקיך ועייל בי׳ נהמא פי׳ פתח פיך ואכול לחם ואתה הנה פתחתיך תרגומו הא שריתך:
א. [גראז וואס וואקסט אין וואסר.]
ב. [עפענען.]
למיסר – לעצור את השלשול.
סיסין – פוליאו״ל.
למשרי – לשלשל אדם עצור.
וסימניך – שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש לעצור.
איצא – שם עשב וכשהוא לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם.
העצה למיסר [כדי לעצור] את השלשול — צמח סיסין רטיבא במיא [לח במים]. והעצה למישרא [להתיר, לשלשל]יבישתא במיא [סיסין יבשים במים], וסימנך שלא תחליף את אלה: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות] ומתוך כך יזכור שסיסין לחים הם העוצרים את השלשול.
The remedy to bind the bowels, i.e., to cure diarrhea, is to consume the chamomile [sisin] plant when it is wet with water. And the remedy to relax the bowels and relieve constipation is to drink dry chamomile soaked in water, which acts as a laxative. And your mnemonic so as not to confuse these remedies is as follows: Wet grass [itza] that is used to dam rivers, and through this he will remember that moist chamomile is used to stop diarrhea.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) לִטְחָלָא לַיְתֵי שַׁב בִּינֵי דְמַיָּא וּנְיַיבְּשִׁינְהוּ בְּטוּלָּא וְכֹל יוֹמָא נִישְׁתֵּי תַּרְתֵּי וְתִלְתָּא בְּחַמְרָא וְאִי לָא לַיְתֵי טְחָלָא דִצְיפִרְתָּא דְּלָא אִיפְּתַח ונטחיא בְּתַנּוּרָא וְנוֹקֵי לַהֲדֵיהּ וְנֵימָא כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הַאי טְחָלָא נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיא דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא.

As a remedy for illness of the spleen, let him bring seven leeches, dry them in the shade, and every day drink two or three of them with wine. And if he is not able to do this, let him bring the spleen of a female goat that has not given birth, and place it in the oven, and stand across from it, and let him say: Just as this spleen is dried, so shall the spleen of so-and-so, son of so-and-so, be dried.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צפיר
צפירא(יומא סו) משוך צפירה זו זעיר חובין דדרי סגיאין פי׳ מהר וצא שעיר זה קטן וחטאות הדור מרובין. ס״א מה שהי לצפירא למה אתם שוהין השעי׳ (פסחים מב: גיטין סט:) צפירת׳ דלא איפתח פי׳ שעירה שלא נפתח רחמה כלומר שלא ילדה. וי״א עופות שמנים שלא ילדו (א״ב תרגום שעיר צפיר ובעזרא וצפירי עזין):
א. [ציעגע, באק.]
לטחלא – שטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי.
שב ביני דמיא – שבע עלוקות של מים בלעז שנשוא״ש.
ציפרתא דלא איפתח – עז שלא ילדה.
וניקו להדיה – יעמוד כנגדו.
ואי לא – אי ליכא תנורא.
רש״י בד״ה ואי לא אי ליכא תנורא כו׳. נ״ב וכן נראה לכולהו עי׳ לעיל:
התרופה לטחלא חולי הטחול]ליתי שב ביני דמיא [יביא שבע תולעים של מים, עלוקות] ונייבשינהו בטולא [וייבש אותן בצל], וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא [וכל יום ישתה שתים ושלוש מהן ביין]. ואי [אם] לא, ליתי טחלא דציפרתא [יביא טחול של עז] שלא איפתח [ילדה] ונטחיא בתנורא [וישים אותו בתנור], ונוקי להדיה [ויעמוד כנגדו] ונימא: כי היכי דיביש האי טחלא [כמו שמתייבש טחול זה] נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [יתייבש הטחול של פלוני בן פלונית].
As a remedy for illness of the spleen, let him bring seven leeches, dry them in the shade, and every day drink two or three of them with wine. And if he is not able to do this, let him bring the spleen of a female goat that has not given birth, and place it in the oven, and stand across from it, and let him say: Just as this spleen is dried, so shall the spleen of so-and-so, son of so-and-so, be dried.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְאִי לָא נִיטְחֲיֵיהּ בֵּינֵי אוּרְבֵי דְבֵיתָא חַדְתָּא וְנֵימָא הָכִי וְאִי לָא לִיבְקֵי שָׁכְבָא דִּשְׁכֵיב בְּשַׁבְּתָא וְנִישְׁקְלֵיהּ לִידֵיהּ וְנוֹתְבַהּ אַטְּחָלֵיהּ וְנֵימָא כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הָא יְדָא נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיא דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא.

And if he is not able to do this, let him place the goat spleen between the bricks of a new house, and let him say this same statement. And if not, let him search for someone who died on Shabbat and let him take the hand of the deceased, and let him place it on his spleen and say: Just as the hand of so-and-so was dried, so too, the spleen of so-and-so, the son of so-and-so, should be dried.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בק
בקאזיל בקי מאי דיניה (בריש גמ׳ דפסחים גיטין סט:) ואי לא ליבקי שכיבא דשכיב בשבתא פירש ענין חיפוש (א״ב: בקי כמו בדקי׳ לי׳ ליבקי כמו ליבדקיה ואות דל״ת מובלעת):
א. [אונטערזוכען.]
ניטחייה – לההוא טחלא.
ביבי אורבי – יטיח אותו בכותל וידבק בין שורות הכותל וייבש שם.
ולימא הכי – כי היכי דיביש האי טחלא כו׳.
ליבקי שכבא – יטרח עד שידע היכן יש מת שמת בשבת.
ליבקי – לשון בקיאות.
ונשקליה לידיה – דשכבא.
וניתיב להדיה טחלא – דחולה.
ואי [ואם] לא, ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא [ישים את הטחול בין הלבנים של בית חדש], ונימא הכי [ויאמר כך] אותו דבר. ואי [ואם] לא, ליבקי שכבא דשכיב בשבתא [יחפש מת שמת בשבת], ונישקליה לידיה [ויקח את ידו] של המת ונותבה אטחליה [וישים אותה על טחולו], ונימא [ויאמר]: כי היכי דיביש הא ידא [כמו שיבשה יד זו], נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [יתייבש טחולו של פלוני בן פלונית].
And if he is not able to do this, let him place the goat spleen between the bricks of a new house, and let him say this same statement. And if not, let him search for someone who died on Shabbat and let him take the hand of the deceased, and let him place it on his spleen and say: Just as the hand of so-and-so was dried, so too, the spleen of so-and-so, the son of so-and-so, should be dried.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאִי לָא נַיְתֵי בִּינִיתָא וְנִיטְוְויֵיהּ בֵּי נַפָּחָא וְנֵיכְלֵיהּ בְּמַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא וְנִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְּבֵי נַפָּחָא הָהִיא עִיזָּא דַּהֲוָת שָׁתְיָא מַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא אִישְׁתְּחִיט וְלָא אִישְׁתְּכַח לַהּ טְחָלָא.

And if he is not able to do this, let him take a fish and roast it in the house of a blacksmith. And let him eat it with the water from the blacksmith’s house in which the red-hot metal is cooled. And let him drink water from the blacksmith’s house. The Gemara brings corroborative evidence to this remedy: A certain goat drank water from the blacksmith’s house, and when it was slaughtered there was no spleen found inside it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ביניתא – דג.
ונוטוייה בנורא דבי נפחא – יצלנו בגחלים שלפני הנפח.
מיא דבי נפחא – אותם שמכבה בהן את הברזל.
ואי [ואם] לא, ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא [יקח דג ויצלנו בבית הנפח], וניכליה במיא דבי נפחא [ויאכל אותו במים של בית הנפח] שבהם מצנן את המתכת הלוהטת, ונישתי ממיא דבי נפחא [וישתה מהמים של בית הנפח]. ובהקשר לכך מסופר: ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא [עז אחת שהיתה שותה מים של בית הנפח], אישתחיט [נשחטה] ולא אישתכח [נמצא] לה בתוכה טחלא [טחול].
And if he is not able to do this, let him take a fish and roast it in the house of a blacksmith. And let him eat it with the water from the blacksmith’s house in which the red-hot metal is cooled. And let him drink water from the blacksmith’s house. The Gemara brings corroborative evidence to this remedy: A certain goat drank water from the blacksmith’s house, and when it was slaughtered there was no spleen found inside it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאִי לָא לִיפְתַּח חָבִיתָא דְּחַמְרָא לִשְׁמֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי אִי אִית לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא לָא אָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּמָר אֶלָּא מַרְגַּל בְּפַת שַׁחֲרִית דִּמְעַלְּיָא לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ.

And if he is not able to do this, let him open a barrel of wine for his sake, i.e., let him drink a large amount of wine. Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If he has a barrel of wine he will not come before my Master for a remedy, as the wine will already have healed him. Rather, what should he do to maintain his health? Let him become accustomed to eat bread in the morning, because it benefits his entire body.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ליפתח חביתא דחמרא לשמיה – יקנה חבית של יין לשתייתו כלומר ישתה יין טוב תמיד הרבה.
לא אתי קמי דמר – לשאל רפואה שהיין רפואה לו.
ואי [ואם] אף שתיית מים אלו לא הועילו לרפואתו, ליפתח חביתא דחמרא לשמיה [שיפתחו חבית יין לשמו] כלומר, שירבה בשתיית יין. אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: אי אית ליה חביתא דחמרא, [אם יש לו חבית של יין] לא אתי לקמיה דמר [יבוא לפני אדוני] לבקש רפואה, שהיין כבר מרפא אותו! אלא מה רפואתו? מרגל [יתרגל] באכילת פת שחרית, דמעליא לכולי גופיה [שמועילה לכל גופו].
And if he is not able to do this, let him open a barrel of wine for his sake, i.e., let him drink a large amount of wine. Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If he has a barrel of wine he will not come before my Master for a remedy, as the wine will already have healed him. Rather, what should he do to maintain his health? Let him become accustomed to eat bread in the morning, because it benefits his entire body.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) לְרוּשְׁחָתָא לַיְתֵי אַקִּיקָא וְאִילְוָוא וְאַסְפִּירְכָא וּמַרְתְּכָא וְחוּמַרְתָּא דְפִילוֹן וּשְׁיָאפָא דַחֲמִימְתָּא וְנִינְקֹט בְּשַׁחֲקֵי דְכִיתָּנָא בְּקַיְיטָא וְדַעֲמַר גּוּפְנָא בְּסִיתְוָא וְאִי לָא לִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא מַרְקָא.

As a remedy for hemorrhoids, let him bring acacia [akika], and aloe [ilava], and mercury, and silver dross, and a bundle [ḥumreta] of fragrant herbs [defilon], and feces of pigeons [ḥamimta]. And let him take it in linen bags in the summer, or cotton bags in the winter, and place them on the afflicted area. And if he is not able to do that, let him drink diluted beer.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך מרתכא
מרתכאא(גיטין סט:) מרתכא וחומרתא דפילון. מרתכא וכבריתא פי׳ אבן שקורין לה ליתרגירו (א״ב פי׳ בלשון ישמעאל סיג כסף וזהב הנתך בכבשן ונהפך לאבן כאשר יזוקק הכסף והזהב במקום מוצאה ויפה פי׳ בעל הערוך):
ערך שחתא
שחתאב(גיטין סט:) לשחיתא ליתי אקקיא פי׳ תחתוניות (א״ב בנוסחאות כתוב לרושחתא):
א. [גאלד אין זילבער זאץ.]
ב. [גאלדנע אדער.]
לרושחתא – תחתוניות.
אקוקיא – עשב ששמו קקול״י.
אילוא – אלואיי״ן.
אספרכא – כסף חי.
מרתכא – קוגילו״ן והוא מפסולת הכסף שחופרין כסף מן הקרקע ויוצקים אותו ומעלה ריתחא והוא מרתחא.
חומרתא דפילון – בוטון שהנשים תולות בצואריהן של זהב או של כסף ונותן בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו פילון ודומה לעלי גפנים כדתניא בת״כ שלא יערב קימוס במר מי גלובקיא בשמן עלי גפנים בפילון.
ושייפא דחמימתא – צואת יונים ולשון מורי צואת תרנגולין.
ונינקיט – כל אלו.
בשחקי דכתנא – שהם קרים בקייטא.
ובדעמר גופנא – שהן חמים בסתוא וישים באותו מקום.
התרופה לרושחתא מחלת התחתוניות, לטחורים]ליתי אקיקא ואילווא [יביא צמח קקולי ואלווי], ואספירכא ומרתכא [וכספית ופסולת כסף], וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא [וצרור של בשמים וצואת יונים], ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא [ויקח אותם בתוך שחקים, בלאות, של פשתן בקיץ] ודעמר גופנא בסיתוא [ושל צמר גפן בחורף] וישים במקום הכאב. ואי [ואם] לא, לישתי שיכרא מרקא [ישתה שיכר מזוג].
As a remedy for hemorrhoids, let him bring acacia [akika], and aloe [ilava], and mercury, and silver dross, and a bundle [ḥumreta] of fragrant herbs [defilon], and feces of pigeons [ḥamimta]. And let him take it in linen bags in the summer, or cotton bags in the winter, and place them on the afflicted area. And if he is not able to do that, let him drink diluted beer.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) לְשִׁיגְרוֹנָא לַיְתֵי פַּתְיָא דְמוֹנִינֵי וְנִיגַנְדְּרֵיהּ שִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ וְשִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ.

For rheumatism [shigrona], let him bring a vessel full of brine from small fish [moninei] and roll it sixty times on this thigh and sixty times on that thigh.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך שגדן
שגדןא(חולין צא.) אמר רב יימר האי שיגדונא נקטא פי׳ חולי היגיעתה על הירך לפיכך מושכת כרעה בתרייתא וי״מ בלעז גוט״א (גיטין סט:) לשגדונא ליתי פתיא דמינוני (א״ב פי׳ בל״י כאב הירך והוא באטמא):
א. [היפט שמערץ.]
לשגרונא – חולי הירכים והקלבוסת שקורין הנק״א.
פתיא דמוניני – כלי מלא ציר דגים קטנים.
ולגנדריה שתין זמני אהא מטחתא – יגלגלו ששים פעמים על ירך זה למעלה בקילבוסת שקורין הנק״א.
לשיגרונא [לשיגרון]ליתי פתיא דמוניני [יביא כלי מלא ציר של דגים קטנים], וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה ושיתין זימני אהא מטחתיה [ויגלגל אותו שישים פעם על ירך זו ושישים פעם על ירך זו].
For rheumatism [shigrona], let him bring a vessel full of brine from small fish [moninei] and roll it sixty times on this thigh and sixty times on that thigh.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) לִצְמִירְתָּא נֵיתֵי תְּלָת נִיטּוּפְיָיתָא מִישְׁחָא דְכוּפְרָא וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא אִיצְרָא דְכַרָּתֵי וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא דְחַמְרָא נְקִידָא וְלִישְׁדֵּי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

As a remedy for a bladder stone [litzmireta], let him bring three drops of tar oil, which is oil that emerges from burning wood, three drops from the squeezing [itzra] of leeks, and three drops of clean wine, and place this mixture, for a man on the penis, and for a woman on that place, i.e., her genital area.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך עצר
עצרא(גיטין סט:) נטופייתא עצרא דכרתי פי׳ טיפין מעציר׳ הכרישין דמשתכחא בי עצרי כבר פירשנו בערך זגתא (בבא בתרא כה:) הוו הנך עצרי בשבבותיה דכי הוו דייקו שומשמי הויא ניידא אפדנא:
א. [אויס דריקען.]
לצמרתא – אבן הגדילה בגיד ועוצרת השתן.
ניטופייתא – טיפות.
משחא דכופרא – פסולת של זפת והוא עיטרן.
איצרא דכרתי – סחיטת כרישין.
חמרא נקידא – יין נקי.
התרופה לצמירתא [לאבן בדרכי השתן]ניתי תלת ניטופייתא מישחא דכופרא [יביא שלוש טיפות שמן זפת], כלומר, שמן היוצא מזיקוק עצים, ותלת ניטופייתא איצרא דכרתי [ושלוש טיפות של סחיטת כרישים], ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא [ושלוש טיפות של יין נקי], ולישדי ליה [וישים אותו] לאיש באמה (איבר המין) ולאשה באותו מקום (במקום יציאת השתן) ויועיל.
As a remedy for a bladder stone [litzmireta], let him bring three drops of tar oil, which is oil that emerges from burning wood, three drops from the squeezing [itzra] of leeks, and three drops of clean wine, and place this mixture, for a man on the penis, and for a woman on that place, i.e., her genital area.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְאִי לָא לַיְתֵי אוּנָּא דְזִיקָא וְלִתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין וְאִי לָא לַיְתֵי חוֹטֵא דִּזְהוֹרִיתָא דִּשְׂדֹתֶיהָ דּוּמָה בַּת דּוּמָה וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין.

And if he is not able to do this, let him bring the ear, i.e., handle, of a wine sac and suspend it, for a man from his penis, and for a woman from her breasts. And if he is not able to do this, let him bring a crimson string spun by a woman suspected of prostitution who is also the daughter of a suspected woman, and let him suspend it, for a man from his penis and for a woman from her breasts.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך שד
שדא(עירובין כה) חוטין נמי לימא אדעתא דגלימא שדנהו בשזירין (גיטין סט:) חיטי דזהורית׳ דשדתי׳ דומה בת דומה (סוכה יז) למיתב עלה ולמישדא אשלי פי׳ למיתב עלה ראויה היא לישב עליה לטוות נעורת לו פשתן או קנבס לאשלא לפי שכל הנטווה צריך לישב גם הטווה על גבי מקום גבוה כדי להשפיל וירד למט׳ וכשזוקפין ארוכה או קצרה על שתי כרעים וסומכין אותה בכותל ויושבין עליה היא בכלי חשובה אע״פ שאינה מטה על מתכונתה לפיכך מטמאת ומטהרת איברים. (סנהדרין צה.) אימיה דישבי בנוב הות קא שדיא ודן ויון מאוזל תרגום ודן ויון שדיא (סנהדרין ל) זה שמיעא לי עילוויכו דשדיתו דקלי וזקפיתו להו ס״א רמיתו דקלי כלומר בעלי קשיות ותירוצים אתם (א״ב ת׳ ירה בים שדא בימא דם שפך דמא שדא):
א. [שפיננען.]
אונא דזיקא – אוזן של נוד.
חוטא דזהוריתא דשדתי׳ דומה בת דומה – חוט של זהורית שטואתו אשה חשודה בת חשודה.
ואי [ואם] לא, ליתי אונא דזיקא [יביא אוזן של נאד], ולתלי ליה [ויתלה לו] לאיש באמה (באמתו) ולאשה יתלה בדדין (שדיים) שלה. ואי [ואם] לא, ליתי חוטא דזהוריתא [יביא חוט זהורית] דשדתיה דומה בת דומה [שטוותה אותו אשה חשודה בזנות בת חשודה], וליתלי ליה [ויתלה לו] לאיש באמה ולאשה בדדין.
And if he is not able to do this, let him bring the ear, i.e., handle, of a wine sac and suspend it, for a man from his penis, and for a woman from her breasts. And if he is not able to do this, let him bring a crimson string spun by a woman suspected of prostitution who is also the daughter of a suspected woman, and let him suspend it, for a man from his penis and for a woman from her breasts.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְאִי לָא לַיְתֵי כִּינָּה דְּזָכָר וּנְקֵבָה וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְכִי מַשְׁתִּין נַשְׁתִּין אַסִּיסָנָא יַבִּישְׁתָּא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וּנְעַיֵּין בְּחוּמַרְתָּא דנפק׳דְּנָפְקָא מִינֵּיהּ דִּמְעַלְּיָא לְכוּלְּהוּ צימרא.

And if not, let him bring a louse from a male and a louse from a female, and suspend it, for a man from his penis, and for a woman on that place, i.e., her genital area. And when he urinates let him urinate on a dry branch [sisna] by the door pivot. And let him examine the bladder stone that comes out of him with the urine, as it is effective as a remedy for any illness accompanied by a fever [tzimra] if he grinds it and uses it.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חמר
חמרא(גיטין סט:) וכי משתין משתין אסיסנא יבשתא בצינרא דדשא ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה פירוש גרגר קטן כמו אבן:
ערך צמר
צמרב(בבא מציעא פד.) קביל עליה שית בצמירתא פי׳ אבן שבמקום זכרות ואינו יכול להטיל מים אלא בצער ועל כן בעידנא דעייל רבי לבית הכסא להטיל מים היה זועק (גיטין סט:) לצמרתא ליתי שלשה נטופייתא משחא וכו׳ עד וגעיין בחומרתא דנפקא מיניה דמעליא לכולהו צימרי פי׳ אותו אבן שיוצא ממנו כשיתרפא אם ישחוק אותו יפה יועיל שישתה ממנו לכל מיני אבן שבגוף וי״א לכל מיני קדחת וכן מפורש לצמרא ברא קדחת ששורף אותו מבחוץ לצמרא גוא קדחת ששורף אותו מבפנים:
א. [זאנד.]
ב. [בלאזען שטיין.]
אסיסנא יבישתא – על סנה יבש.
ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה – יהא זהיר באבן היוצאת ממנו לשומרה.
דמעלי לכולה צמרי – חולי שקורין פיוור״י.
שם כינה דזכר ונקבה וליתני ליה כו׳ כצ״ל. ונ״ב פי׳ מזכר ונקבה כו׳:
ואי [ואם] לא, ליתי [יביא] כינה של זכר ושל נקבה, וליתלי ליה [ויתלה אותם] לאיש באמה ולאשה באותו מקום, וכי [וכאשר] משתין, מטיל מים — נשתין אסיסנא יבישתא [ישתין על ענף יבש] בצינורא דדשא [בציר הדלת] ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה [ויבדוק באבן היוצאת ממנו] עם השתן, דמעליא לכולהו צימרא [שמועילה לכל מחלות החום] אם ישחקנה וישתמש בה.
And if not, let him bring a louse from a male and a louse from a female, and suspend it, for a man from his penis, and for a woman on that place, i.e., her genital area. And when he urinates let him urinate on a dry branch [sisna] by the door pivot. And let him examine the bladder stone that comes out of him with the urine, as it is effective as a remedy for any illness accompanied by a fever [tzimra] if he grinds it and uses it.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) לְצִימְרָא בָּרָא לַיְתֵי תְּלָתָא גְּרִיבֵי סוּפְלֵי וּתְלָתָא גְּרִיבֵי אַטְרַף אַדָּרָא וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ וְלִיתֵיב בֵּינַיְיהוּ וְלֹתְבִינְהוּ בְּתַרְתֵּי מְשִׁיכְלֵי וְנַיְתֵי פָּתוּרָא וְנַנַּח עִילָּוֵיהּ וְנֵיקוּם מֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי וּמֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי עַד דְּנִיסַּק בֵּיהּ הַבְלָא וְלִסְחֵי מִינַּיְיהוּ וְכִי שָׁתֵי מִמַּיָּא דְאַדָּרָא לִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְסוּפְלֵי לָא לִישְׁתֵּי מִשּׁוּם דִּמְיעַקְּרִי.

As a remedy for an external fever, let him bring three se’a of date pits [suflei], and three se’a [gerivei] of leaves of an eder tree. Let him cook each one individually and sit between them. And let him place them in two basins, and bring a table and place it over him. And let him stand up from over this basin and sit over this basin, and then let him stand up from over this basin and sit over this basin, until the heat rises on him and he becomes very hot. And let him wash from the water of both basins, and when he drinks, let him drink from the basin containing the eder water. But do not let him drink from the basin containing the date water, because it causes infertility.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ספלי
ספליא(גיטין סט:) תלת גריוי סופלי (ביצה כא:) אנן סופלי לחיותא היכי שדינן פי׳ גרעינין מטלטלין אותן ומשליכין לפני בהמות ביום טוב והלא אמר לכם ולא לכלבים. פירא דסופלי פירשנו במקומו:
ערך אודדא
אודדאבמבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי׳ הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (שבת מא.) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (בבא בתרא נח.) ההוא דאמר להו חביתא דעפר׳ לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי׳ רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (בבא מציעא כו) בגמ׳ דמצא בגל מתני׳ באודדא ונסכא (גיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (מנחות מב) קלינן לאודדא. (עבודה זרה כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי׳ בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (א״ב: בנוסחאות דידן גרסינן אודרא):
ערך אדר
אדרגבראש השנה בריש גמרא דאם אין מכירין (ראש השנה כ״ג.) ד׳ מיני ארזים הן ארז קתרוס עץ שמן וברוש מאי קתרוס אמר רב אדרא דבי ר׳ שילא אמרי זבליגא ואמרי לה גולמיש. ס״א בולמיש. (סנהדרין קח:) בגמרא דדור המבול עשה לך תיבת עצי גפר מאי גפר רב אמר אדרא דבי רבי שילא אמרי זבליגא (ס״א זמליגא) ואמרי לה גולמיש ותרגום גפר קתרוס. טרף אדרא (גיטין סט) ברפואות דמי שאחזו יטע בהן אדר אדרא כשמה. (ביצה טו) פי׳ אדיר במרום ה׳ יעשה מהן צדקה שהיא חשובה לפני ה׳ במרום כדכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף פי׳ אדרא כשמה הוא מאילני סרק והוא גדול ומשלח פארות וענפים הרבה ואם מסייג בו הכרם אין חיה יכולה ליכנס בתוכו ומשתמר לעולם (א״ב: פירוש בלשון יוני מין ארץ ואות אלף נוספת ופריו מאכל חזירים תרגום על פסוק ויאמר חרבונא אדרא אמר יצטלב ברישי):
ערך אליא
אליאדואספריכא ומרסכא (גיטין סט) (א״ב: פי׳ בלשון יוני ורומי מין עשב מר ובולעים אותו עשוי כמין כדורים קטנים להריק הגוף ומועיל לרפאות את הפצעים ולחניט את המתים):
ערך אמן
אמן – (האנדווערקער, מייסטר, באלבירער). האומנין קורין בראש האילן (ברכות טז.) לא יעשה עמו באומן (נדרים מא:) פירוש המודר הנאה מחברו לא יעשה עמו באומנית מלאכת חפירה לבעל הבית שכשמדיר חופר ומכה בארץ מרפא את הארץ ונוחה הוא לחפור למודר שחופר אצלו ומהנהו וחכמים מתירין ברחוק שלא יהנהו בחפירתו לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנו׳ חבירו (מכות כד) מפני שמאמן את ידו (שבת קג) פירוש מלמד ידו אומנות וקשו בה בני רחבה עליה ונדחית ופשיט אביי ורבא שכן מרדדי טסין עושין. פירוש מאמן מרגיל ידו לאותו מלאכה שכן מנהג מרקעי פחי׳ כשמניחי׳ המס על הסדין מכים תחילה בקורנס על הסדן כשמתחיל במלאכה ולדברי רשב״ג מלאכה גמורה ולא דמי לנוטל מגל לקצור ולא קצר ולנוטל קורנס לרדד ולא רדד אלא אותה הכאה מלאכה חשובה היא. מורייס אומן (עבודה זרה לד) תנו רבנן מורייס אומן מותר רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנניה בן גמליאל אף חילק אומן פירוש מורייס שמן היוצא מן הדגים ומוכרין אותו ללפת בו את הפת ושל גוי אומן מותר לקנות דכיון שדרכו למכור לישראל אין מערב בו יין דמתיירא שלא יקנו ממנו. חילק אומן דגים קטנים ביותר והן טהורין וכיון שהוא אומן העשוי למכור לישראל אין מערב בו מין טמא דלא זבין ישראל מיניה. תני אבימי בריה דרבי אבהו המורייס אומן הוא תני לה והוא אמר לה פעם ראשון ושני מותר ושלישי אסור פי׳ פעם ראשון ושני נפיש שמנייהו של דגים ולא מערב בהו חמרא פעם שלישי דלא נפיש שמנייהו מערב בהו חמרא ואסור ויש ששונין מורייס אומן פירוש השמנונית היוצא מן הדגים הכבושים במלח שני חלקו׳ דגים וחלק אחד מלח ופי׳ מורייס אומן המתמצה מן הכלי דיוצא ראשון ושני כשהן כבושין בו מותר ששמנן של דגים ודישונן חזק מאד אבל אחרי כן מכחיש כח הדגים ומתמעט שמנן וצריך להטיל עליהן יין לחזקם. אל אלהים ה׳ דבר ויקרא ארץ אומנין בנין חרכי קטונדס בירוש׳ הרואה. שתלא טבחא ואומנא וספר מתא (בבא בתרא כ״א) בגמ׳ דחנות שבחצר (שבת קנ) פי׳ שתלא דלא ידע למישתל ויבשו נטיעותיו וכן הטבח שהגרים או הטריף הבשר וכן אומן המוהל דלא מאיץ מילה כדבעי לה כדאמרינן (שבת קלג) אמר רב פפא האי אומנא דלא מאיץ סכנה וכן ספר מתא פירו׳ לבלר שכותב שטרות של כל העיר שמפסיד בכתב הני כולהו מעברינן להו מיד דפסידא דמפסדי תוב לא הדר. אחספא דאומנא (גיטין סט) קרנא דאומנא. (מכות טז) פירוש קרן של מקיז דם (א״ב: לשון מקרא זה מעשה ידי אמן):
ערך אסא
אסאהאסא רדא בריש גמ׳ דששה דברים בפרק מקום שנהגו (פסחים נו) (גיטין סט) פי׳ הדס רענן ויש אומרים הדס לח ויש אומרים מרודד ורחב (א״ב: בנוסחאות גרסינן דרא תרגום תחת הסרפד יעלה הדס וחלוף אורביא יסק אסא):
ערך אספדיכא
אספדיכאוומתרכא (גיטין סט) בגיטין ברפואות דמי שאחזו פי׳ כסף חי. פי׳ אחר מטיפולי נשים (א״ב: פי׳ בלשון ישמעאל מין טפול הנשים ורפואה עשויה מעופרת נתוך בחומץ ונהפך לעפר לבן):
ערך אשל
אשלזלא צריכא דבניסן מרחקי מההיא דוכתא חד אשלא וביומי תשרי תרי אשלי (בבא מציעא עט:) בגמר׳ דהבריקה אי נמי לאשלא יתירא (סוכה כג.) בגמר׳ דהעושה סוכתו בראש האילן דמתיחא באשלי מלעיל. (גיטין סט) אשלא דפוריא עמיקא (כתובות ס׳) ר׳ פפא אמר הני שקי דאורדי׳ ואשלי דקימחוניא אשה גובה פרנסתה מהן. (כתובות פה) בגמר׳ הניח פירות תלושין. פי׳ אשלא חבל שעושין מפשתן או קנבוס ויש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין בהן את הספינה (א״ב: תרגום ובחבל תשקיע (איוב מ) ובאשלא תקדח):
ערך בחש
בחשח(ברכות לח.) בוחשי׳ את השתות פי׳ מערבין את השתות במים ושותין אותו. פ״א נותן השתות שהוא קלי בכלי ונותן בו חומץ ומערבבו שתי וערב. (גיטין מה.) בחשן קידרא בכשפין פירוש כשהיתה הקדירה רותחת היו מכניסות ידיהן לתוכה וגוששות כל מה שבתוכה ונראה שמחמת צדקותן הוא ולא הוה אלא מחמת כשפים. (גיטין סט) ניבחשיה בגואזא דמרמהון (סנהדרין לט) איתיבתיה קמיה בביחושיה. (שבת ק״מ) ובחשי ליה בשופתא דתומא (א״ב: תרגום בפסוק מרסנא ממוכן הוו מרסן ובחשן ית דמא פי׳ מערבין):
ערך גבל
גבלט(פסחים מו. חולין קכב:) אמר רב אבהו אמר ריש לקיש לגבל ולתפילה ולנטילת ידים ארבעה מילין פי׳ אם יש גבל העושה עיסתו בטהרה ברחוק ארבעה מילין ימתין עד שיגיע לאותו גבל או אם יש ברחוק ארבעה מילין לפניו מים ימתין עד שיגיע למים ויגבל עיסתו בטהרה וכן לא יתפלל ולא יאכל עד שיגיע למים ויטול ידיו והני מילי דבעינן ארבעה מילין לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אחד אין מטריחין אותו לחזור אלא עושה עיסתו כמו שמזדמן לו ויקנח ידיו בעפר ויתפלל כמפורש (ברכות טו) אמר רבי יהושע בן קרחה מי שאין לו מים ליטול ידיו מקנח ידיו בצרור או בעפר וכו׳. וגם אוכל בבלאי חמתות בלא נטילה כמפורש בערך בל וכן עבודת העור בהילוך ארבעה מילין נקרת עבודה ונטהר (שבת קנה) אבל לא גובלין ונגבול בהדי קיטמא (גיטין סט) ונגבול בדבשא ונגבול בנטפא (שבת כג) כל השמנין יפה לדיו ושמן זית מן המובחר בין לגבל בין לעשן פירוש לשרותו בשמן כדרך שאנו עושין במים לעשן שמעשנין כלי זכוכית בעשן השמן עד שנשחרין ומגרדים אותה שחרורית ומשימין בדיו. גביל לתורי (ברכות מ) פי׳ אם בירך אדם המוציא לחם ובצע וקודם שיאכל אמר לא׳ טול פרוסה של המוציא לא הפסיד הברכה ואין צריך לחזור ולברך ברכה אחרת וכן אמר הבא מלח הבת לפתן אפילו אם אמר גבל לתורי הני כולהו לצורך הסעודה הן ואין צריך לברך ברכה דקיימא לן כל מידי דהוה מחמת הסעודה לאו הפסקה היא דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיטעום וכו׳. (בבא מציעא סט) דאמר גביל לתורי כלומר לפטם שור בין השוורים אין לו טורח:
ערך גז
גזי(ברכות מ.) אלא היכא דכי שקלת ליה לפירא איתיה לגזא. (עבודה זרה לה:) עד כאן לא פליגי רבי יהושע עליה דרבי אליעזר אלא בקטפא דגזא. (נדה ח:) עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בקטפא דגזא פי׳ שרף של גוף העץ של אילן מלשון גואזות של הקדש. (נדרים ב) זמנא חדא טבעה ספינת׳ דכולה עסקא הות מחת בההיא גזיזא ואישתכח בההוא זמנא (חולין ח) כגון דפסק ביה גוזא לעבודה זרה. (שבת קכד) התם מגוזא פרסיכנא. פי׳ נטיעים שטוחים אילך ואילך פרוסים כעין דלת. פי׳ אחר מחיצה אחת שבאילן בשדה לאו דחק באילן וסיכך על גביו ולא דכייפי׳ אלא מענפיו היוצאין לחוץ ומעובי שבו עשה מחיצה שלישית לסוכה דיכול לינטל האילן ועומדת הסוכה ומשום הכי מותר אבל נדדין ליכא למשמע מיהא. ובסוף הלכה אלא לינחיה אגואזי וכי סליק לא לינח כרעיה אגואזי אלא אקנה. בלשון ערבי קורין לקורות גוזאין ועוד פי׳ מזה בערך אמדלא. (גיטין סט) לברסם וליבחשיה בגיאזי למרמהון וכי בשיל גואזא דמרמהון בשיל ליה כוליה דמסר ליה גואזא סילת׳ ושרגא. (בבא קמא כה) פי׳ גואזא עצים יבשים סילתא עצים קטנים שרגא נר (א״ב: גאזא כמו זאזא עיין שם):
ערך דבש
דבשכ(בבא בתרא פ.) בפרק המוכר את הספינה בגמרא פירות כורת דבש בכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה. (ובפרק קמא דחלה פסחים לו) הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין פי׳ פונטלו. ירושלמי סופגנים טריקטא דובשנין מליגאלה איסקריטין חליטין דשוק חלת המסרת חליטין דמוי אמר רבי יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ויוצא בה בפסח. ריש לקיש אמר אינו כן אמר ליה רבי יוחנן ובלבד על ידי משקה (בבא מציעא ל״ח.) המפקיד אצל חבירו פירות יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש. (שבת קלד) הגיע לחצר כשהדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי פי׳ נמאס והופסד. (גיטין סט) וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא פי׳ חלבנה מתוקה כדבש:
ערך זהר
זהרל(שבת נג.) ולא בזהורית שבין עיניו פי׳ לשון של זהורית שתולין לסוס משום נוי (יומא לט.) והיה לשון של זהורית מלבין (נדה כה) אם היה מרוקם ושני יריכותיו כשני חוטין של זהירות (גיטין סט) ליתי חוטא דזהורייתא דשדיה דומה. (כלים מט) חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה. (סוטה מט) מאי חופת חתנים זהורית מוזהבת:
ערך חם
חםמ(עבודה זרה כח:) חמא לחמא וסילקא לזיקא וחילופא סכנתא פי׳ צנון הוא יפה לחמה תרדין יפין לרוח שהיא בכריסו של אדם (פסחים קטז.) קפא דחסא חמא. (גיטין סט) חומרתא לפילון ושיפא דחמימתא:
ערך טח
טחנ(שבת קיט.) קריבו ליה ג׳ סאוי טחיי טי׳ ג׳ סאים פת שהיו פניו טחין מלמעלה דבר תנור דטחו ביה טחיי פי׳ טחו את התנור בשומן של בשר. (מועד קטן יז.) ומהניא ביה כי טחייא לתנור׳ כלו׳ אינה יוצאה משם לעולם. (נדה כג) היינו גוף אטום היינו פניו טוחות. (בנגעים פרק יג) חולץ וקוצה וטח (גיטין סט) ואלו נטחייה ביני ארבי דביתא חדתא. (תענית ו) ת״ר מורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן. (ביצה ט) בגמרא אין מוליכין את הסולם הרואה אומר להטיח גג הוא צריך. (בבא מציעא קא) ולהטיח גגו:
ערך כמך
כמךס(נדה נא:) לא תימא בשבת העשויה לכמך הא סתמא לקדירה אלא סתם שבת לכמך עשויה דתנן וכו׳ פירוש לכותח דהתם לאו לטעמא גרידא עביד אלא אפי׳ לאכילה עביד ומשתנה טעם בקדירה שנתנוה בקדירה להטעים אין בה שוב בשבת גופא משום תרומה ואינה מטמאה דהא תו הויא עץ בעלמא הא קודם שנתנה טעם בקדירה יש בה אמאי כיון דסתמא לקדירה קאי לטעם ולא למאכל אמינא יש בה משום תרומה אלא שמע מינה להכי יש בה משום תרומה עד שלא נתנה טעם בקדירה דסתם שבת לכמך עשויה לאכילה שמע מינה. (פסחים ל.) דלמא אתי למיכליה בכמכא (פסחים עד: חולין קט) ההוא בר יונה דנפל לכדא דכמכא שרייא רב חיננא וכו׳ (גיטין סט) לפירחא דליבא ליתי תלת קרישותא דשערי ונישתרינהו בכמכא (עבודה זרה לה) אי לא דקא בעי ליה לגבינה הכי נמי הכא במאי עסקינן דקא בעי ליה לכמכא:
ערך כפר
כפרע(שבת סז.) ושבעה כופרי משבעה ארבי פי׳ שבעה חתיכות זפת מז׳ ספינות. (שבת עד:) האי מאן דארתח כופרא חייב משום מבשל פי׳ שהרתיח אח הזפת. (בבא מציעא כג) ההוא דאשכח כופרא בי מעצרתא. (גיטין סט) תלת ניטופייתא מישחא דכופרי פירוש שלשה טיפין של פסולת זפת והוא העיטרן. (ערכין יט) באתרא דתקלי כופרא פטר נפשיה אפילו בכופרא (א״ב לשון מקרא הוא וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר ובלשון יוני כפורא):
ערך מק
מקפ(גיטין סט) במוקיה קא אתי (יבמות קב:) במוק ובסמיכת הרגלים פי׳ אלמיק בלשון ישמעאל ועץ למטה ובלעז פיינו״לי:
ערך מרס
מרסצ(מגילה יב:) מרס מרסנא כלום מרסו בדם כלום מרסו במנחות (יומא כג.) נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו פי׳ כגון בוחש כדאמר שבוחשין את השתית. (גיטין סט) ליתי תומא יחידאה וממרטיה במשחא ומלחא. (ירושלמי שביעית פרק ב) ממרסין באורז בשביעית פי׳ ממתקין ומערבבין (א״ב תרגום מרוח אשך מרים פחדין):
ערך משחתא
משחתאק((גיטין סט) למשחתא ליתי אקקי׳ בעל הערוך גריס לשיחתא עיין שם):
ערך משכל
משכלר(מועד קטן יח:) דמפסקי לה משיכלי דמאני דכיתנא בחולא דמועדא. (בבא מציעא פה:) נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמיא. (עבודה זרה נא) דסחיפא ליה משכילתא ארישיה. (גיטין סט) ולותבינהו בתרתי משיכלי (שבת עו) משיכלא משיכול׳ פי׳ ספל גדול שרוחצין בו הכל משיכלא פי׳ ספל קטן שרוחצין בו הכלה לבדה:
ערך נקד
נקדששרא דמזוני נקיד שמיה בערך נבל. (בבא מציעא קג:) בעינא דתינקד ארעאי (עבודה זרה ל.) נהי דאגלי לא קפדי אמנקדותא קפדי (חולין קה) האי דכנשי נשורא משום מנקדותא הוא וכו׳. מוניני נקידי פי׳ בערך מוניני (גיטין סט) חמרא נקידא (א״ב בנוסחאות כתוב דתינקר ארעאי וכתיב אמנקרותא קפדי ופירושם ענין נקיות וכן חמרא נקירא צלול ונקי):
ערך סמידתא
סמידתאת(גיטין סט) (א״ב בנוסחאות כתוב חומרתא דכשותא ופירוש רש״י פרח שבכשות):
ערך עוים
עויםא(חולין ס:) והעקרונים והעוים עוים מתימן באו ולמה נקראו שמם עוים שעיוו את מקומן. דבר אחר שעיוו לאלהות הרבה דבר אחר שכל הרואה אותן אוחזתן עוית (בראשית רבה סז) עוים שהצדו את העולם והוצדו מן העולם וגרמו לעולם שיציד הד״א עוה עוה אשימנ׳ רבי אליעזר ברבי שמעון אמר שהיו בקיאין בעפרות כנחש בגלילא צווחין לחויא עוויא וכן פירוש בחוי (גיטין סט) ת״ר המשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית (ברכות יד:) א״ר יהושע רב שלוחיה הוא דעוית פי׳ השליח לא הלך בדרך ישר ואיחר והביא תפילין לאחר שקרא ק״ש:
ערך ער
ערב(ראש השנה כב) (בבא בתרא פא.) ערונים ערי (גיטין סט) טרפא דערא פי׳ בלעז לאור״ו (א״ב האילן זה נקרא דפני ע״ש):
ערך פארי
פאריג(פסחים קיא:) פארי בבית קשי לעניותא (בבא קמא מט בבא מציעא קיח. בבא בתרא צב:) ממרי רשותיך פארי אפרע (גיטין נו) יומא קמא אשקיוה מיא דפארי (גיטין סט) לבשולי ליתי פארי דריש נפיא (בכורות ז) אפשילולי הבלא דפארי (והא דעכירי הבליה דבשרא כתוב) פי׳ לשון לעז הוא פרפ״רי:
ערך פרזם
פרזםד(גיטין סט) לצפרא אפרזמינהו למיא מיניה (א״ב אין גרסא זו בנוסחא שלנו):
ערך פתיא
פתיאה(פסחים פח. מגילה יג.) אמר ליה עניא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא פי׳ הוא טפיח כדאמרי׳ שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפיח ואמאי קרי ליה פתיא אוכמא מפני שהוא קצר ושחור ופתיא היא קרויה כדתנן האבן שבקרויה והוא דלי כלומר עב שחור כמין משל ואחד נקרא פתיא ורבים פתיותא כדאמרינן (עבודה זרה לג) אמר רב פפי הני פתיותא דבי מכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ואינו חושש (גיטין סט) לשגרונה ליתי פתיא דמינוני פי׳ לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי מלא ציר של דגים:
ערך צנר
צנרו(ברכות יח:) א״ל זוזי היכא א״ל זיל שקלינהו מתחות צינורא דדשא. (שבת קיט.) ומשלם להו אצינורא דדשא (כתובות סז) מר עוקבא הוה שדי לההוא עניא ד׳ זוזי בצינורא דדשא (גיטין סט) ונפקינהו נהליה אצינורא דדשא דלמא בבוצינא דריחיא אי נמי בצינורא דדשא כבר פי׳ בערך בנין הציר והצינור והקורה והמנעול פי׳ בערך צר:
ערך צרח
צרחז(שבת לז: ברכות מ.) אבל כל יומא לא משום דקשי לצירחא דליבא (גיטין סט) לצירחא דליבא ליכול תלתא ביעי בנניא וכומנא ושומשמי פי׳ כאב הלב:
ערך רס
רסח(שבת פ:) אם היה עב או מרוסס (בפ״ב בעוקצין) האגוזין והשקדים חיבור משירסס (חולין עז.) מתרוסס מהו פי׳ כמו קנה רציץ המפיס מורסא בשבת עיין בערך מפיס. (גיטין סט) למורסא אנפקא דחמרא באהלא תולענא מכה טרייה תרגום במחא מרסא:
ערך שחן
שחןט(יומא נג:) ומתפלל שתהא שנה זו שחונה וגשומה. (בבא קמא פב.) ת״ר ה׳ דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומרבה הזרע וכו׳ (כתובות י: גיטין סט) תמרי משבעא ומשחנא משלשלא ומאשרא ולא מפקנא פי׳ בערך אשר (סוכה מ. בבא בתרא קא) והא איכא עצים דמשחן פירוש עצים שמדליקין בהן התנור לאחר שריפת העצים הנאתן לאפו׳ בהן את הפת והעשויין להתחמם בהם בני אדם הנאתן וביעורן שוה שהעצים והאדם מתחמם בהם (ערכין לא) ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמך דידך פי׳ לימא אותו שקנה בט״ו באדר ראשון לאותו שקנה באדר שני אנא קדים שחין נורא כלומר אני הסקתי אש בביתי במדורתי קודם שהסקת אתה בביתך שאני קניתי קודם מפני מה נחלט לך ביתך קודם משיחליט אותו שלי שקניתי קודם דא״ל את נחית לעיבורא שקנית בחדש העיבור בט״ו באדר ראשון גלית דעתך דשנת עיבור אתה רוצה לחשב הלכך לא נגמרה שנתך עד ט״ו באדר ולא יחם לו תרגום ולא שחין ליה (בראשית רבה טז) משל הדיוט עבד מלך כמלך דבוק לשחון וישחין לך כחם צח תרגומו כשחין בציח:
ערך שמש
שמשי(גיטין סט) לשמשא בת יומא פי׳ לקדחת תדירה יום ליום פי׳ באותו יום שהתחילה עליו:
ערך שסתמיה
שסתמיהכ(גיטין סט) לישתרא ליה שושילתיה ושסתמיה פי׳ סגר השלשלת:
ערך תחל
תחלל(מועד קטן יא.) כוורא תחלי וחלבא פי׳ תמרים שלא בישלו כל צרכן (חגיגה טו:) אכיל תוחלנא ושדי קשייתא לבר פי׳ אכיל תמרה ושדי גרעינה (גיטין פט) אצפא דתוחלא עיין בערך אצפא (שבת קט) ליבלע תחלי חיוורתא (גיטין סט) לאפתוחי ליה לינפח ליה חבריה תחלי חיוורתא פי׳ שחלים לבנים (שבת קיג) ההוא גברא דאכיל גרגושתא ואכיל תחלי וקדחי ליה (כתובות ס) דאכלה תחלא הוו לה בני דילפני (בבא מציעא קח) הני תחלי דבי כיתנא אין בהן משום גזל פירוש השחלים הצומחין בתוך הפשתן הזרוע המלקטן מתוך שדה פשתן מהנה הוא לפשתן לפיכך אין בהן משום גזל ואם יבשו שהגיעו להתלש ולקח הזרע שלהן לזרו׳ כבר מעתה אין מפסידין בפשתן לגופיה ואסורין משום גזל:
ערך תלג
תלגמ(גיטין סט) לתלגא בשרא שמינא (א״ב פי׳ חמימות הבא אחר קור מדי יום ביומו או מדי יום שלישי או מדי יום רביעי תרגום שלג תלגא):
ערך חר
חרנ(גיטין כז. בבא מציעא יז.) אית דאמר היכא דתרו כיתנא ואף על גב דהוחזקו דלא שכיחי שיירתא. (גיטין סט) ונציירי׳ בשוסתג ונתריי׳ במים. (עבודה זרה לח) ותרו בהו גרגישתא וכל משרת ענבים תרגומו וכל מתרת ענבין:
א. [קערנער.]
ב. [פעדר.]
ג. [צעדר בוים.]
ד. [איין ביטר קריטיכץ עס הייסט אלווא.]
ה. [מירטהע דאס הייסט הדס.]
ו. [קוועק זילבר, אפארב וואס דיא ווייבר פארבן דאס גזיכט.]
ז. [שטריק.]
ח. [אויס מישען.]
ט. [קנעטען, טרעטען, איינווייכען.]
י. [צווייג.]
כ. [ביענען האניק.]
ל. [שארלויך.]
מ. [ווארום.]
נ. [שמירען.]
ס. [איינע ארט זופפע.]
ע. [פעך.]
פ. [פאנטאפפעל.]
צ. [ערווייכען מישען.]
ק. [גילדנע אדער.]
ר. [גרויסער בעקען.]
ש. [ריינליכקייט.]
ת. [בליט.]
א. [פאלקס נאמע. קרום.]
ב. [לארבער בוים.]
ג. [קלייען.]
ד. [פרעסען.]
ה. [פאס.]
ו. [דאם לאך אין דער שוועללע.]
ז. [הערץ שמערץ.]
ח. [צערשלאגען.]
ט. [ווארם ווערדען.]
י. [פיעבער היטצע.]
כ. [פערשליססען.]
ל. [אומצייטיגע דייטלען.]
מ. [פיעבער שנעע.]
נ. [איין ווייקען.]
גריבי – סאין.
סופלי – גרעיני תמרים.
אטרף אדרא – עלין של עץ ששמו אדר.
משיכלי – עריבות.
וכי שתי – דקיימא לן הרוחץ בחמין שותה מהם והם רפואה לו במסכת שבת (דף מא.).
ממיא דאדרא – לישתי אבל ממיא דסופלי לא לישתי.
דמעקרי – עושין אותו עקר מלהוליד.
התרופה לצימרא ברא [לחום שבחוץ]ליתי תלתא גריבי סופלי [יביא שלוש סאין של גרעיני תמרים] ותלתא גריבי אטרף אדרא [ושלוש סאים עלים של עץ אדר], ונישלוקינהו כל חד לחודיה [ויבשל כל אחד לחוד] וליתיב בינייהו [וישב ביניהם], ולתבינהו בתרתי משיכלי [וישים אותם בשני ספלים] וניתי פתורא וננח עילויה [ויביא שולחן וישים עליו], וניקום מעילוי האי ולותיב עילוי האי [ויעמוד מעל זה וישים על זה], ומעילוי האי ולותיב עילוי האי [ומעל זה וישים על זה], עד דניסק ביה הבלא [שיעלה בו הבל] שיתחמם מאוד, ולסחי מינייהו [וירחץ מהם], וכי שתי [וכאשר הוא שותה]ממיא דאדרא לישתי [מהמים של האדר ישתה], ממיא דסופלי [מהימים של התמרים] לא לישתי [ישתה], משום דמיעקרי הם גורמים לעקרות].
As a remedy for an external fever, let him bring three se’a of date pits [suflei], and three se’a [gerivei] of leaves of an eder tree. Let him cook each one individually and sit between them. And let him place them in two basins, and bring a table and place it over him. And let him stand up from over this basin and sit over this basin, and then let him stand up from over this basin and sit over this basin, until the heat rises on him and he becomes very hot. And let him wash from the water of both basins, and when he drinks, let him drink from the basin containing the eder water. But do not let him drink from the basin containing the date water, because it causes infertility.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) לְצִימְרָא גַּוְונָא לַיְתֵי שִׁבְעָה בּוּנֵי דְסִילְקָא מִשַּׁב מְשָׁארֵי וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בְּעַפְרַיְיהוּ וְנֵיכוֹל וְנִישְׁתֵּי אַטְרַף אַדָּרָא בְּשִׁיכְרָא אוֹ

As a remedy for an internal fever, let him bring seven handfuls of beet leaves from seven furrows. And let him cook them with their dirt and eat them. And let him drink from eder leaves mixed with beer or
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בוני – מלא יד.
משב משארי – משבעת ערוגות.
בעפרייהו – עפר העולה בשרשיהם.
לצימרא גוונא [לקדחת]ליתי [יביא] שבעה בוני דסילקא משב משארי [חופנים של תרד משבע ערוגות], ונישלוקינהו בעפרייהו [ויבשל אותם בעפרם] וניכול [ויאכל], ונישתי אטרף אדרא בשיכרא [וישתה מעלי האדר בשיכר] או
As a remedy for an internal fever, let him bring seven handfuls of beet leaves from seven furrows. And let him cook them with their dirt and eat them. And let him drink from eder leaves mixed with beer or
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין סט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), הערוך על סדר הש"ס גיטין סט:, רש"י גיטין סט:, מהרש"ל חכמת שלמה גיטין סט:, פירוש הרב שטיינזלץ גיטין סט:

Gittin 69b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Collected from HeArukh Gittin 69b, Rashi Gittin 69b, Maharshal Chokhmat Shelomo Gittin 69b, Steinsaltz Commentary Gittin 69b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144