×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ אַף אַתָּה בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ אִם בְּתוֹרָה הֲרֵי תּוֹרָה אִם בְּעוֹשֶׁר הֲרֵי עוֹשֶׁר אִם בְּבָנִים הֲרֵי בָּנִים אֶלָּא יְהִי רָצוֹן שיהו צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ.:
be like you. So it is with you. With what shall I bless you? If I bless you with Torah, you already have Torah; if I bless you with wealth, you already have wealth; if I bless you with children, you already have children. Rather, may it be God’s will that your offspring shall be like you.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
יהיו כמותך – בתורה ולעושר וכבוד.
זמן גשמי שנה של ימות החורף חלוק הוא אצל רבותינו וזמן גשמים של ימות החורף נקרא יורה בכל זמנים שבה ואע״פ שכתוב ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון שמשמעו שאף יורה בניסן אינו כן אלא יורה במרחשון ומלקוש בניסן אלא אותו מקרא לאותה שנה שבימי יואל נאמר שהתאחרו הגשמים של כל זמן החורף עד ניסן ולפי פשוטו שהוריד להם יורה בזמנו ומלקוש בראשון וזמן הגשמים של ימות החורף הנקרא יורה ג׳ זמנים יש לו ותחלת הזמן בארץ ישראל בג׳ במרחשון ושם היה ראוי לשאול אלא שנשתנה דין שאלה כמו שיתבאר ואם ירדו בה גשמים נקראת רביעה זו בכירה ואם נתאחרה עד ז׳ במרחשון נקראת בינונית ואם נתאחרה עד י״ז במרחשון נקראת אפילה ושם מתחילים להתענות אם לא ירדה ואם ירדו גשמים בכל הג׳ זמנים שהזכרנו נקראו זמנים אלו רביעיות וזמן ראשון נקראת רביעה ראשונה וזמן שני רביעה שניה וזמן שלישי רביעה שלישית ונמצא זמן ראשונה לשאול אלא שנשתנה זמנה ושלישית להתענות אבל זמן רביעה שניה שהזכרנו יש בה זמן קבוע להרבה ענינים כמו שיתבאר זו היא שטתנו שאנו פוסקים כר׳ מאיר וכסתם משנה שלפנינו ר״ל בג׳ במרחשון שואלים את הגשמים ואע״פ שחלק בה רשב״ג למטה עד ז׳ במרחשון לא אמרה אלא מפני עולי רגלים הא שאין עולי רגלים שמא אף הוא מודה כר׳ מאיר ואע״פ שנחלקו עליו בבריתא ר׳ יהודה ור׳ יוסי שלדעת ר׳ יהודה בז׳ ובי״ז וכ״ג ולר׳ יוסי י״ז וכ״ג וראש חדש כסלו הרי הוא סתם מתניתין ומחלקת דבריתא והלכא כסתם וכן שסוף המשנה מוכחת כדברי ר׳ מאיר שמתחילים להתענות מי״ז במרחשון ואילך ומ״מ בגמ׳ אמרו אמר רב חסדא הלכה כר׳ יוסי ואף גדולי המחברים פסקוה כן לענין הנודר מן הגשמים אלא שיש גורסים הלכה כר׳ יהודה ופוסקים כן ומשום דרשב״ג קאי כותיה ומ״מ לענין התחלת ענוי כלם מודים שמי״ז ואילך מתחילים היחידים להתענות כר׳ מאיר וכסתם המשנה החמישית:
יהיו כמותך. אף אתה שרוצה בברכה ממני, במה אברכך? אם בתורה — הרי יש לך תורה, אם בעושר — הרי עושר, אם בבנים הרי יש לך בנים, אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך.
be like you. So it is with you. With what shall I bless you? If I bless you with Torah, you already have Torah; if I bless you with wealth, you already have wealth; if I bless you with children, you already have children. Rather, may it be God’s will that your offspring shall be like you.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יוֹרֶה שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּירוֹתֵיהֶן וְלַעֲשׂוֹת כׇּל צׇרְכֵיהֶן דָּבָר אַחֵר שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקָהּ עַד תְּהוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס״ה:י״א} תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמוֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ דָּבָר אַחֵר יוֹרֶה שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף.

§ The Gemara returns to the topic of rain. The Sages taught in a baraita: The first rain [yoreh] is called by this name due to the fact that it instructs [moreh] people to plaster their roofs and to bring in their produce from the fields to their houses and to attend to all their needs in the field before more rain falls. Alternatively, yoreh is referring to the fact that it moistens [marve] the earth and waters it to the depths, as it is stated: “Watering [ravvei] its ridges abundantly, settling down its furrows, You make it soft with showers, You bless its growth” (Psalms 65:11). Alternatively, yoreh means that it falls gently and it does not fall vehemently.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מורה ומלקוש. מורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן מלקוש שמל קשיותיהן של ישראל.
שמורה הבריות לפי שהוא מטר הראשון:
שיורד בנחת כמו עושה הוראה לבניו בנחת:
יורה – ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש (דברים יא).
יורה – רביעה ראשונה היורדת במרחשון כדלקמן למה נקרא יורה שמורה להן להטיח גגותיהן בטיח של טיט שלא יטפו גשמים בבית.
ולהכניס פירותיהן – שהניחו בשדות לייבשן עד עכשיו.
כל צרכיהן – שאר דברים הצריכים לימות הגשמים.
שיורד בנחת – והכי משמע יורה כאדם שמורה לתלמידיו בנחת דכתיב (קהלת ט) דברי חכמים בנחת נשמעים אי נמי לשון חץ יורה ההולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן לשון אחר שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף בספרי.
תלמיה רוה – כשאתה מרוה תלמי חרישה של ארץ ישראל.
נחת הוא לגדודיה – בני אדם היינו פשט המקרא ולקמיה דריש שאפי׳ גייסות פוסקות בו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד״א יורה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף כו׳. בילקוט יורה שמתכוין לארץ ואינו כו׳ ע״ש:
אלא יורה שמשיר כו׳. פרש״י לשון קללה כו׳ והכי משמע קרא והיה אם שמוע וגו׳ ואם לאו ונתתי מטר ארצכם יורה לרעה כו׳ ע״ש והוא דחוק אלא דיש לפרש דה״ק קרא ונתתי מטר ארצכם בעתו אותן יורה ומלקוש דבשלא בעתו הוא לקללה ולא לברכה אני מביא אותו לכם בעתו שלא יהיה לקללה ומיהו משום שלא בעתו נקרא יורה ומלקוש וקאמר דמה מלקוש כו׳ ומה יורה כו׳ וע״כ יורה ומלקוש לברכה קאמר דהיינו בעתו:
דכתיב ובני ציון וגו׳. בילקוט ל״ג הכי אלא וכן הוא אומר ובני ציון יגילו וגו׳ ואתרוייהו מייתי׳ ליה דבין יורה ובין מלקוש כתיבי ביה:
א ושוב לענין הגשמים, תנו רבנן [שנו חכמים], נאמר: ״ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש״ (דברים יא, יד), ״יורה״ נקרא על שום שמורה (מלמד) את הבריות שעליהם להטיח (לשים טיח) על גגותיהן ולסתום את הסדקים בהם, ולהכניס את פירותיהן מן השדות לבתים, ולעשות כל צרכיהן, לפני שיבואו גשמים מרובים. דבר אחר: נקרא ״יורה״ משום שמרוה את הארץ ומשקה עד תהום, שנאמר: ״תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך״ (תהלים סה, יא). דבר אחר: ״יורה״ כוונתו שיורד בנחת ואינו יורד בזעף.
§ The Gemara returns to the topic of rain. The Sages taught in a baraita: The first rain [yoreh] is called by this name due to the fact that it instructs [moreh] people to plaster their roofs and to bring in their produce from the fields to their houses and to attend to all their needs in the field before more rain falls. Alternatively, yoreh is referring to the fact that it moistens [marve] the earth and waters it to the depths, as it is stated: “Watering [ravvei] its ridges abundantly, settling down its furrows, You make it soft with showers, You bless its growth” (Psalms 65:11). Alternatively, yoreh means that it falls gently and it does not fall vehemently.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אוֹ אֵינוֹ יוֹרֶה אֶלָּא שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַפֵּירוֹת וּמַשְׁטִיף אֶת הַזְּרָעִים וּמַשְׁטִיף אֶת הָאִילָנוֹת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מַלְקוֹשׁ מָה מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה אוֹ אֵינוֹ מַלְקוֹשׁ אֶלָּא שֶׁמַּפִּיל אֶת הַבָּתִּים וּמְשַׁבֵּר אֶת הָאִילָנוֹת וּמַעֲלֶה אֶת הַסַּקָּאִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר יוֹרֶה מָה יוֹרֶה לִבְרָכָה אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה.

Or perhaps that is not the case; rather, yoreh means that the rain causes the fruit to drop from the trees, washes the seeds away, and washes the trees away in a destructive manner. According to this interpretation, yoreh is related to yeriya, shooting. Therefore the verse states: “Last rain [malkosh]” (Deuteronomy 11:14); just as malkosh refers specifically to rains that are for a blessing, so too, yoreh is referring to rains that are for a blessing. Or perhaps that is not the case; rather, malkosh means that the rain falls so hard [kashe] and vehemently that it knocks down the houses, shatters the trees and brings up the locusts? Therefore, the verse states: “Yoreh,” from which it may be inferred that just as yoreh is for a blessing, so too, malkosh is for a blessing.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ששוטף את הגרנות – דמשמע יורה כחץ:
שמפיל אילנות – דמשמע1 מחתך מלקושה:
סקאין – צלצל:
1. אולי צ״ל דכן משמע לשון מלקוש.
ה״ג: או אינו אלא ששוטף את הזרעים – כלומר דעד השתא אמרינן יורה לברכה או אינו אלא יורה לשון קללה כמו ירה יירה (שמות יט) ששובר הכל או לשון חץ היורה והכי משמע קרא והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו׳ ואם לאו ונתתי מטר ארצכם יורה לרעה מלתא בעלמא הוא ואורחא דברייתא למתני כי האי גוונא.
משיר פירותיהן – שעודן באילן כגון אתרוגים או רמונים או סופי תאנים ולא גרסינן שוטף את הגרנות דגרנות במרחשון ליכא.
מה מלקוש לברכה – שא״א לדורשו לשבר גרנות ולהשיר פירות שאינם מצויים באותו הפרק ואי אתה יכול לדורשו אלא לטובה שיורד על המלילות ועל הקשין וממלא את התבואה בקשיה.
הדר אמר דלמא מלקוש קללה הוא והכי משמע שמל וקשה כלומר מל את הבתים והאילנות שמפילן ומשברן וקשה לתבואה.
שמעלה סקאים – וברכה דקרא למילוי מים בורות שיחין ומערות גימגום.
שמפיל את הבתים – ומשמעו כדלקמן שמל קשיותן של ישראל אי נמי שמל דבר הקשה חותך ומשבר את הבתים כלומר אין בו תקלת גרנות והשרת פירות לפי שא״א לו.
סקאי – מין ארבה כדמתרגם הצלצל (דברים כח) סקאה ומלקוש לשון ארבה כמו והנה לקש אחר גזי המלך (עמוס ז).
מלקוש לברכה או אינו אלא שמפיל הבתים ומשבר האילנות וכו׳ – צ״ע אמאי לא קאמר ומשבר הגרנות ומשיר את הפירות כדלעיל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

או אינו ״יורה״ אלא משום שיורד בזעף באופן שמשיר את הפירות שבאילן ומשטיף את הזרעים שבשדות ממקומם ומשטיף (מלשון יריה) את האילנות?תלמוד לומר: ״מלקוש״, מה מלקוש אי אפשר לפרשו לרעה, שהוא משבר את גרנות ומשיר את הפירות, שהרי בזמן שהוא יורד אין אלו בנמצא, ואין לך לפרשו אלא לברכה — אף יורה אין לך לפרשו אלא לברכה. או אינו אלא ״מלקוש״ — שירד גשם עז שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין (החגבים)? — תלמוד לומר: ״יורה״, וכוונתו: מה יורה לברכהאף מלקוש לברכה.
Or perhaps that is not the case; rather, yoreh means that the rain causes the fruit to drop from the trees, washes the seeds away, and washes the trees away in a destructive manner. According to this interpretation, yoreh is related to yeriya, shooting. Therefore the verse states: “Last rain [malkosh]” (Deuteronomy 11:14); just as malkosh refers specifically to rains that are for a blessing, so too, yoreh is referring to rains that are for a blessing. Or perhaps that is not the case; rather, malkosh means that the rain falls so hard [kashe] and vehemently that it knocks down the houses, shatters the trees and brings up the locusts? Therefore, the verse states: “Yoreh,” from which it may be inferred that just as yoreh is for a blessing, so too, malkosh is for a blessing.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְיוֹרֶה גּוּפֵיהּ מְנָלַן דִּכְתִיב {יואל ב׳:כ״ג} וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן.:

And with regard to yoreh itself, from where do we derive that it is referring to rain that falls for a blessing? As it is written: “You children of Zion, be glad and rejoice in the Lord your God, for He has given you the first rain [moreh] in His kindness, and He caused to come down for you the rain, the first rain [moreh] and the last rain [malkosh], in the first month” (Joel 2:23). This verse clearly states that yoreh, also referred to as moreh, fall due to God’s kindness, for a blessing.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
את המורה לצדקה – אלמא יורה לטובה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ויורה גופיה מנלן [עצמו מנין לנו] שהוא לברכה — דכתיב [שנאמר]: ״ובני ציון גילו ושמחו בה׳ אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון״ (יואל ב, כג), הרי נאמר בפסוק זה שהיורה (״מורה״) הוא לצדקה, הוה אומר שהוא לברכה בלבד.
And with regard to yoreh itself, from where do we derive that it is referring to rain that falls for a blessing? As it is written: “You children of Zion, be glad and rejoice in the Lord your God, for He has given you the first rain [moreh] in His kindness, and He caused to come down for you the rain, the first rain [moreh] and the last rain [malkosh], in the first month” (Joel 2:23). This verse clearly states that yoreh, also referred to as moreh, fall due to God’s kindness, for a blessing.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יוֹרֶה בְּתִשְׁרִי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּיר ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּעִתּוֹ.

The Gemara cites another baraita on the same topic. The Sages taught: The first rain falls in Marḥeshvan and the last rain in Nisan. Do you say that the first rain is in Marḥeshvan and the last rain in Nisan, or perhaps it is only that the first rain falls in Tishrei and the last rain in Iyyar? Therefore, the verse states: “I shall give the rain of your land in its due time” (Deuteronomy 11:14). Its due time is in Marḥeshvan, when rain is needed for the crops to sprout, and in Nisan, to complete the growth of the crops.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר – שיש עדין מלילות וקשין.
ת״ל בעתו – יורה במרחשון ומלקוש בניסן שכך היא העת והזמן ויפה הוא כדלקמן דזמן רביעה ראשונה במרחשון הוא אית ספרים דכתוב בהו או אינו אלא בכסליו דזמן יורה בכסליו הוא וכרבנן דפליגי עליה דר״מ לקמן ת״ל בעתו יורה ומלקוש מה מלקוש בעתו אף יורה בעתו דמלקוש זהו שיורד על המלילות ועל הקשין וזהו ניסן שיש בו קשין ומלילות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא אחרת באותו ענין: זמן היורה הוא במרחשון, ומלקוש זמנו בניסן. אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן, או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר? תלמוד לומר ״ונתתי מטר ארצכם בעתו״ והעת הראויה ליורה היא בחשוון, שהיא העונה שבה צריכים לגשמים כדי להצמיח את התבואה, ולמלקוש בניסן.
The Gemara cites another baraita on the same topic. The Sages taught: The first rain falls in Marḥeshvan and the last rain in Nisan. Do you say that the first rain is in Marḥeshvan and the last rain in Nisan, or perhaps it is only that the first rain falls in Tishrei and the last rain in Iyyar? Therefore, the verse states: “I shall give the rain of your land in its due time” (Deuteronomy 11:14). Its due time is in Marḥeshvan, when rain is needed for the crops to sprout, and in Nisan, to complete the growth of the crops.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מַלְקוֹשׁ אָמַר רַב נְהִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל דָּבָר שֶׁמָּל קַשְׁיוּתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא דָּבָר שֶׁמְּמַלֵּא תְּבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא דָּבָר שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין.

The Gemara clarifies the meaning of the word for the last rain [malkosh]. Rav Nehilai bar Idi said that Shmuel said: It is a matter that circumcises [mal] the stubbornness [kashyuteihen] of the Jewish people, i.e., it penetrates to the hearts of the Jewish people, as when rain does not fall in its time, they turn to God in repentance. The school of Rabbi Yishmael taught: The last rain is called malkosh because it is a matter that fills out [memalle] produce in its stalks [bekasheha]. Although the stalks already exist from earlier in the year, it is this rain that causes the grain within to swell and fill them. It was taught in a baraita: Malkosh is a matter that comes down on the ears [melilot] and on the stalks [kashin].
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין וממלא התבואה בקשיה.
שמל קשיותן – שכשאינו יורה מתענין ומתפללין:
דבר שמל קשיותן של ישראל – שכשאינו יורד חוזרין ישראל בתשובה ומתענין ועושין צדקות.
מלילות – ראשי שיבולות שאדם מולל בידו כדכתיב (דברים כג) וקטפת מלילות בידך.
וקשין – קנה.
שממלא תבואה בקשיה – ומשלימה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפרש״י בד״ה אפילה כו׳ אפילות הנה הס״ד:
שמל קשיותיהן כו׳. ויש לפ״ז לתת טעם מאי הגשם דבניסן קרוי כן ולא הגשם דבתשרי ומיהו לעיל ביורה לכולה טעמי ניחא אההוא דבתשרי:
ובפירוש המלה ״מלקוש״ אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: דבר שמל קשיותיהן של ישראל, כלומר: דבר שחותך את קשי לבם של ישראל, שכשאינו יורד בזמנו חוזרים ישראל בתשובה. דבי [בבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל תנא [שנה]: ״מלקוש״ נקרא כך, משום שהוא דבר שממלא את התבואה בקשיה, כלומר, אף שיש כבר קש, הרי התבואה גדלה עוד קצת ומתמלאה בתוכו. במתניתא תנא [בברייתא שנה]: דבר שיורד על המלילות ועל הקשין (מל⁠־קוש).
The Gemara clarifies the meaning of the word for the last rain [malkosh]. Rav Nehilai bar Idi said that Shmuel said: It is a matter that circumcises [mal] the stubbornness [kashyuteihen] of the Jewish people, i.e., it penetrates to the hearts of the Jewish people, as when rain does not fall in its time, they turn to God in repentance. The school of Rabbi Yishmael taught: The last rain is called malkosh because it is a matter that fills out [memalle] produce in its stalks [bekasheha]. Although the stalks already exist from earlier in the year, it is this rain that causes the grain within to swell and fill them. It was taught in a baraita: Malkosh is a matter that comes down on the ears [melilot] and on the stalks [kashin].
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים י״א:י״ד} בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מָה מַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ אַף יוֹרֶה בְּעִתּוֹ (כֵּיוָן שֶׁיָּצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים אֵינוֹ סִימַן בְּרָכָה).

The Sages taught in a baraita: The first rain falls in Marḥeshvan and the last rain in Nisan. Do you say that the first rain is in Marḥeshvan, or perhaps it is only in the month of Kislev? The verse states: “I shall give the rain of your land in its due time, the first rain and the last rain” (Deuteronomy 11:14). Just as the last rain falls in its due time, so too, the first rain falls in its due time. And, as previously stated, once Nisan has ended and the rains subsequently fall, this is not a sign of a blessing, but a curse. Likewise, Marḥeshvan is the best time for the first rains to fall.
מיוחס לר׳ גרשוםבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
או אינו יורה אלא בכסליו:
בעתו – היינו י״ז במרחשון:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא או אינו אלא בחודש כסליו ת״ל בעתו כיון שיצא ניסן כו׳ מגומגם ובילקוט אינו ולעיל גבי או אינו מלקוש באייר ת״ל בעתו שייך למתני בתר הכי כיון שיצא ניסן כו׳ ודו״ק:
תנו רבנן [שנו חכמים]: זמן היורה הוא במרחשון ומלקוש בניסן. אתה אומר יורה במרחשון, או אינו אלא בחדש כסליו? תלמוד לומר: ״ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש״ (דברים יא, יד), מה מלקוש בעתו — אף יורה בעתו, ומלקוש הרי אמרנו שהוא יורד על הקשים, משמע — בעתו, שכיון שיצא ניסן וירדו גשמים — אינו סימן ברכה אלא להיפך, וכמו כן עתו של היורה, כלומר, הזמן הראוי לו, הוא בחשוון.
The Sages taught in a baraita: The first rain falls in Marḥeshvan and the last rain in Nisan. Do you say that the first rain is in Marḥeshvan, or perhaps it is only in the month of Kislev? The verse states: “I shall give the rain of your land in its due time, the first rain and the last rain” (Deuteronomy 11:14). Just as the last rain falls in its due time, so too, the first rain falls in its due time. And, as previously stated, once Nisan has ended and the rains subsequently fall, this is not a sign of a blessing, but a curse. Likewise, Marḥeshvan is the best time for the first rains to fall.
מיוחס לר׳ גרשוםבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) תַּנְיָא אִידַּךְ יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יוֹרֶה בְּכִסְלֵיו.

It is taught in another baraita: The first rain is in Marḥeshvan and the last rain is in Nisan. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The time of the first rain is in Kislev.
ר׳ חננאלבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן מורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים מורה בחדש כסלו. מאן חכמים אמר רב חסדא ר׳ יוסי היא. דתניא מאימתי זמן רביעה. ר׳ מאיר אומר בכירה בשלשה בינונית בשבעה אפילה בי״ז. ר׳ יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: יורה במרחשון ומלקוש בניסן, אלו דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: יורה זמנו בכסליו.
It is taught in another baraita: The first rain is in Marḥeshvan and the last rain is in Nisan. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The time of the first rain is in Kislev.
ר׳ חננאלבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַאן חֲכָמִים אָמַר רַב חִסְדָּא ר׳רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּתַנְיָא אֵיזוֹ הִיא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה הַבְּכִירָה בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן בֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה בּוֹ אֲפִילָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה ובי״זוּבְשִׁבְעָה עָשָׂר וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

The Gemara asks: Who are the Rabbis cited here? Rav Ḥisda said: It is the opinion of Rabbi Yosei, as it is taught in a baraita: When is the first rainfall? Each opinion cited in the baraita provides a range of dates for when this rainfall is expected. The earliest date on which the first rainfall might occur is on the third of Marḥeshvan, the intermediate time is on the seventh of the month, and the latest is on the seventeenth of the month. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The earliest that it might fall is on the seventh of Marḥeshvan, the intermediate date is on the seventeenth, and the latest is on the twenty-third.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בכירה גרסינן – עד שיגיע ר״ח כסליו כדאמר דאין מתענין אלא עד השלישית שאינה יורדת:
הי רביעה – איזה זמן רביעה.
בכירה – ראשונה ולקמן מפרש למאי הלכתא נינהו יורה יש בו ג׳ זמני גשמים.
אפילה – אחרונה כמו כי אפילות הנה (שמות ט).
ר׳ יהודה אומר – בכירה בז׳ במרחשון ובינונית בי״ז ואפילה בכ״ג וכולהו הני תלתא יורה קרי להו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: מאן [מי הם] חכמים אלה? אמר רב חסדא: ר׳ יוסי היא, דתניא [ששנויה ברייתא]: איזו היא רביעה (עונת גשמים) ראשונה — אין זמניה קבועים תמיד, אלא הבכירה, כלומר, המוקדמת ביותר היא כשמגיעה בשלשה במרחשון, בינונית מגיעה בשבעה בו, אפילה (מאוחרת) — בשבעה עשר בו, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה אומר: בשבעה בחשוון היא הבכירה, ובשבעה עשר בו היא הבינונית, ובעשרים ושלשה בו היא האפילה.
The Gemara asks: Who are the Rabbis cited here? Rav Ḥisda said: It is the opinion of Rabbi Yosei, as it is taught in a baraita: When is the first rainfall? Each opinion cited in the baraita provides a range of dates for when this rainfall is expected. The earliest date on which the first rainfall might occur is on the third of Marḥeshvan, the intermediate time is on the seventh of the month, and the latest is on the seventeenth of the month. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The earliest that it might fall is on the seventh of Marḥeshvan, the intermediate date is on the seventeenth, and the latest is on the twenty-third.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בי״זבְּשִׁבְעָה עָשָׂר וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו וְכֵן הָיָה ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו.

Rabbi Yosei says: The earliest time for the first rain is on the seventeenth of Marḥeshvan, the intermediate date is on the twenty-third, and the latest is on the New Moon of Kislev. And, so too, Rabbi Yosei would say: The learned individuals who would start to fast for rain at an earlier time than the rest of the community do not start to fast due to a drought until the New Moon of Kislev. Until this date arrives it is not considered a drought, as the first rainfall could still fall in its proper time.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יוסי אומר בי״ז ובכ״ג ובר״ח כסלו וכן היה ר׳ יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ר״ח כסלו.
כמאן אזלא הא דתניא ר״ש בן גמליאל אומר גשמים שירדו ז׳ ימים זה אחר זה אתה מונה רביעה ראשונה ושניה ושלישית כמאן כר׳ יוסי פי׳ כגון שהתחילו הגשמים לירד ביום הראשון מחצי יום וכשתחשוב ז׳ ימים מעת לעת אתה מוצא מקצת מיום השמיני להשלמת ז׳ ימים ולא תמצא מאלו התנאים בז׳ ימים למנות בהן רביעה ראשונה ושניה או שניה ושלישית אלא לר׳ יוסי בלבד דאי ר׳ מאיר ראשונה ושניה משכחת לה שניה ושלישית לא משכחת לה דהא בין שניה ושלישית י׳ ימים ואי לר׳ יהודה שניה ושלישית הוא משכחת לה ראשונה ושניה לא משכחת לה דהא לדבריו י׳ ימים בין הראשונה לשניה אבל ר׳ יוסי דאמר ראשונה בי״ז שניה בכ״ג הנה ז׳ ימים ביניהם. אתה מונה בהן ראשונה ושניה ואם התחילו הגשמים בחצי היום בכ״ג יום למרחשון נמצאו עד ר״ח כסליו ז׳ ימים ומקצת היום של יום ראשון אתה משלימן מיום ראשון של חדש כסלו נמצאת מונה להן שניה ושלישית והוא שהיה (ר׳ א׳) [ר״ח] מרחשון חסר כי בשלשה איתא בפיר׳ בתוספתא שהיה ר׳ יוסי אומר בכירה בי״ז בינונית בכ״ג. אפילה בל׳. אמר רב חסדא הלכה כר׳ יוסי ואמרינן בשלמא רביעה ראשונה לשאול ותן טל ומטר כר׳ מאיר דאמר בכירה בג׳ במרחשון דתנן בג׳ במרחשון שואלין את הגשמים שלישית להתענות כדתנן הגיע י״ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין אלא רביעה שניה למאי פירוש כיון דמרביעה ראשונה מתחילין לשאול עד רביעה שלישית ובשלישית מתחילין להתענות שניה למה לי הלא מתחלת רביעה ראשונה עד שלישית כולן ימי שאלה הן למה נקראת שניה והביאו טעם ר׳ זירא ורב זביד למאי הלכתא.
אין היחידים מתענין כו׳ – דאמרינן בסמוך שלישית להתענות והואיל וזמן שלישית בראש חדש הוא אין ליחידים להתענות.
יחידים – חסידים והכי אמרינן במתני׳ לקמן (דף י.) הגיע י״ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים להתענות שמכאן ואילך זמן רביעה אפילה לר״מ דסתם מתני׳ ר״מ וה״נ אמר ר׳ יוסי דאין מתענין עד ר״ח כסליו דהיינו רביעה אפילה והיינו כחכמים דאמרי יורה בכסליו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יוסי אומר: הרביעה הראשונה זמנה בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה במרחשון, ובראש חדש כסליו. וכן היה ר׳ יוסי אומר: אין היחידים, הם תלמידי החכמים שמקדימים להתפלל לפני הציבור ולבקש על הגשמים, מתענין על הגשמים עד שיגיע ראש חדש כסליו, שהרי עד אז הוא עדיין בתוך זמנה של רביעה ראשונה.
Rabbi Yosei says: The earliest time for the first rain is on the seventeenth of Marḥeshvan, the intermediate date is on the twenty-third, and the latest is on the New Moon of Kislev. And, so too, Rabbi Yosei would say: The learned individuals who would start to fast for rain at an earlier time than the rest of the community do not start to fast due to a drought until the New Moon of Kislev. Until this date arrives it is not considered a drought, as the first rainfall could still fall in its proper time.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב חִסְדָּא הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי אַמֵּימָר מַתְנֵי לְהָא דְּרַב חִסְדָּא בְּהָא לִישָּׁנָא בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בּוֹ אָמַר רַב חִסְדָּא בהֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Ameimar would teach this ruling of Rav Ḥisda in the following language: On the third of Marḥeshvan one starts to request rain; Rabban Gamliel says: On the seventh. With regard to this statement, Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב חסדא הלכה כר׳ יוסי – ואמימר תני להא דאמר רב חסדא הלכה כרבן גמליאל דאינו שואל עד ז׳ במרחשון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב חסדא: הלכה כר׳ יוסי. אמימר מתני להא [היה שונה את השמועה הזו] של רב חסדא בהא לישנא [בלשון זו] ששנינו: בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים, רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, ועל כך אמר רב חסדא: הלכה כרבן גמליאל.
Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Ameimar would teach this ruling of Rav Ḥisda in the following language: On the third of Marḥeshvan one starts to request rain; Rabban Gamliel says: On the seventh. With regard to this statement, Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא ר״שרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ שִׁבְעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אַתָּה מוֹנֶה בָּהֶן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַב חִסְדָּא הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי.

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita. Rabban Shimon ben Gamliel says: With regard to rains that fell on seven consecutive days, you count them as two separate rainfalls, either as the first and second rainfalls together, or as the second and third rainfalls together. In accordance with whose opinion is this statement? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as he alone establishes a set interval of seven days between each of the rainfalls. Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמאן כר׳ יוסי דאמר ראשונה בי״ז ושניה בכ״ג הרי ראשונה ושניה בז׳ ימים:
ז׳ ימים בזה אחר זה – שירדו גשמים עכשיו ופסקו עד יום שביעי וירדו ז׳ ימים זה אחר זה אתה מונה בהן ראשונה ושניה ושלישית.
כר׳ יוסי – דאליבא דר׳ יוסי הכי הוו בין רביעה ראשונה ושניה או שניה ושלישית דראשונה בי״ז ושניה בכ״ג דהיינו ז׳ ימים עם שנים ימי רביעה ומכ״ג עד ל׳ ז׳ ימים בלא יום רביעה אחרונה דלכולהו תנאי לא הוי הכי דלר״מ דאמר ראשונה בג׳ ושניה בז׳ ליכא בין זו לזו אלא ארבעה ימים בין שניה לשלישית יש י׳ ימים ולר׳ יהודה בין ראשונה לשניה י׳ ימים אבל בין שניה לשלישית יש יותר.
נראה לרבי דהכי גרסינן אמר רב חסדא הלכה כר׳ יהודה דאמר בכירה בז׳ במרחשון ואז מתחילין לשאול כדלקמן (דף י.).
גשמים שירדו ז׳ ימים זה אחר זה ולא פסקו אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה – כיון דלא פסקו ז׳ ימים דאין בין י״ז לכ״ג אלא ז׳ ימים י״ז י״ח י״ט כ׳ כ״א כ״ב כ״ג אבל לא גרסינן ושלישית שהרי אם יתחיל בכ״ג וירדו ז׳ ימים רצופים אכתי לא תמצא רביעה שלישית דאיכא ח׳ ימים מכ״ג עד ר״ח כסליו ואנשי נרבונ״א גורסין גשמים שירדו ז׳ ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה שניה ושלישית כיצד הגשמים התחילו באמצע היום וירדו ז׳ ימים רצופים א״כ ירדו עד חצי יום של ר״ח מעת לעת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: כמאן אזלא שיטת מי הולכת] הא דתניא [ברייתא זו ששנינו], רבן שמעון בן גמליאל אומר: גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה ראשונה ושניה ושלישית, כלומר, שהם נחשבים לשתי רביעות, או ראשונה ושניה או שניה ושלישית, כמאן שיטת מי] — כשיטת ר׳ יוסי, שהרי רק הוא עושה רווח זמן קבוע של שבעה ימים בין רביעה לרביעה, אמר רב חסדא: הלכה כר׳ יוסי.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita. Rabban Shimon ben Gamliel says: With regard to rains that fell on seven consecutive days, you count them as two separate rainfalls, either as the first and second rainfalls together, or as the second and third rainfalls together. In accordance with whose opinion is this statement? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as he alone establishes a set interval of seven days between each of the rainfalls. Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁאוֹל שְׁלִישִׁית לְהִתְעַנּוֹת שְׁנִיָּה לְמַאי אָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא לִנְדָרִים דִּתְנַן

With regard to the mention of three rainfalls in the baraita, the Gemara asks: Granted, the time of the first rainfall is significant, as it is the date when one begins to request rain. Likewise, the time of the third rainfall is important, so that one knows when to begin to fast if no rain has fallen by then. However, for what reason is the second rainfall mentioned in the baraita? Rabbi Zeira said: The second rainfall is significant for the issue of vows, as we learned in a mishna:
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ראשונה לשאול – מכאן ואילך ותן טל ומטר.
שלישית להתענות – שאם לא ירדו גשמים עד זמן רביעה שלישית אפי׳ פעם אחת מתענין היחידים שני וחמישי ושני.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ לנדרים דתנן. תמוה לי אמאי לא נקט נמי לשכירות בתים דקתני ברישא דמתני׳ שם המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שניה:
לעצם קביעת זמני הרביעה שואלים: בשלמא [נניח] שמזכירים ויודעים את זמנה של הרביעה הראשונה — הרי זה לשאול, כדי לדעת מהו הזמן הראוי להתפלל על הגשמים (״ותן טל ומטר״). זמנה של רביעה שלישית צריכים לדעת — כדי להתענות, שאם לא ירדו גשמים עד זמן רביעה שלישית — צריך להתענות. אולם זמן רביעה שניה למאי [למה], לאיזו צורך הוזכרה? אמר ר׳ זירא: לענין נדרים, דתנן כן שנינו במשנה]:
With regard to the mention of three rainfalls in the baraita, the Gemara asks: Granted, the time of the first rainfall is significant, as it is the date when one begins to request rain. Likewise, the time of the third rainfall is important, so that one knows when to begin to fast if no rain has fallen by then. However, for what reason is the second rainfall mentioned in the baraita? Rabbi Zeira said: The second rainfall is significant for the issue of vows, as we learned in a mishna:
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תענית ו. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה תענית ו., ר׳ חננאל תענית ו., מיוחס לר׳ גרשום תענית ו., מיוחס לרש"י תענית ו., תוספות תענית ו., בית הבחירה למאירי תענית ו. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות תענית ו., מהרש"א חידושי אגדות תענית ו., גליון הש"ס לרע"א תענית ו., פירוש הרב שטיינזלץ תענית ו., אסופת מאמרים תענית ו.

Taanit 6a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Taanit 6a, R. Chananel Taanit 6a, Attributed to R. Gershom Taanit 6a, Attributed to Rashi Taanit 6a, Tosafot Taanit 6a, Meiri Taanit 6a, Maharsha Chidushei Halakhot Taanit 6a, Maharsha Chidushei Aggadot Taanit 6a, Gilyon HaShas Taanit 6a, Steinsaltz Commentary Taanit 6a, Collected Articles Taanit 6a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144