×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: נִתְקַלְּלָה בָּבֶל – נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ. נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן – נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵנֶיהָ: נִתְקַלְּלָה בָּבֶל – נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ, דִּכְתִיב: {ישעיהו י״ד:כ״ג} ״וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפּוֹד וְאַגְמֵי מָיִם״. נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵנֶיהָ – דִּכְתִיב: {מיכה א׳:ו׳} ״וְשַׂמְתִּי שׁוֹמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְגוֹ׳⁠ ⁠״.
With regard to Babylonia, the Gemara cites what Rabbi Yirmeya ben Elazar said: When Babylonia was cursed, its neighbors were cursed along with it. When Samaria was cursed, its neighbors were blessed. When Babylonia was cursed its neighbors were cursed along with it, as it is written: “I will also make it a possession for the bittern, a wading bird, and pools of water” (Isaiah 14:23); not only will it be destroyed, but the site will become a habitat for destructive, environmentally harmful creatures. When Samaria was cursed, however, its neighbors were blessed, as it is written: “Therefore I will make Samaria a heap in the field, a place for the planting of vineyards” (Micah 1:6); although destroyed, it will serve a beneficial purpose.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
שלשה תלמידין הן בן עזאי ובן זומא ואחר. הני בן עזאי ובן זומא הן חשובין יושבין בראש התלמידין כדתנן במס׳ קדושין בפ׳ האיש מקדש (קידושין דף מט) על מנת שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי ושמעון בן זומא ובפירקא קמא דמס׳ הוריות (דף ב) אמרי׳ או תלמיד וראוי להוראה אלא (מי שחסידותו) [אולי צ״ל שבן עזאי היה חסידותו] יתירה על חכמתו והאי אחר הוא אלישע בן אבויה וגם הוא היה גדול בחכמה ומזורז ובקי בתלמידים מיהו כיון שאירע לו אותו המאורע המפור׳ בחגיגה בפ׳ אין דורשין בעריות (דף יד) וקצץ בנטיעות נקרא אלישע אחר מפני שחזר לאחוריו ובפרק האשה נקנית (קדושין ד׳ לט) ובפרק שילוח הקן (חולין דף קמב) אמרי אלמלא לא דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה לא חטא ואחר מאי חזא איכא דאמרי כי האי גוונא חזא ואיכא דאמרי לישניה דגברא רבה חזא דהוה [גריר] ליה דבר אחר אמר פה שהפיק מרגליות ילחך עפר נפק חטא ולפיכך מי שרואהו בחלומו ידאג מן הפורענו׳:
{בבלי ברכות נח ע״א} אמר רב המנונא1 הרואה אַכְלוסֵי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אכלוסי אומות העולם אומר
{ירמיהו נ:יב} בושה אמכם מאד2 חפרה [יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה]⁠3 ואמר4 עולא נקיטינן5 אין אוכלוסי6 פחות7 מששים ריבוא: תנו רבנן הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו8 ליראיו חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן9 מחכמתו לבשר ודם. הרואה10 מלכי ישראל אומר ברוך שחלק11 מכבודו ליראיו מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם12: אמר ר׳ יוחנן13 לעולם ישתדל אדם לקראת14 מלכי ישראל15 ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו16 אלא17 אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות18 העולם.
1. אמר רב המנונא: כ״י פריס 312: ״אמ׳ רב הונא״. חסר בכ״י קרפנטרץ כבה״ג.
2. מאד: חסר ב-גנה, כ״י נ, כ״י פריס 312, רא״ה.
3. בושה...וערבה: גקא, דפוסים, וכן בסדור רס״ג, כ״י א עד: ״חפרה וג׳⁠ ⁠״. כ״י פריס 312 עד: ״יולדתכם וגו׳⁠ ⁠״. כ״י קרפנטרץ, גנה, כ״י נ, אשכול, רא״ה עד: ״יולדתכם״, כבה״ג.
4. ואמר: גנה, גקא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה: ״אמ׳⁠ ⁠״.
5. נקיטינן: חסר ב-גצט, כ״י פריס 312.
6. אוכלוסי: כ״י נ: ״אכליסיא״. כ״י פריס 312: ״אוכלוסיא״. גצט: ״אוכלסא״. כ״י קרפנטרץ, אשכול, רא״ה: ״אכלוסא״. גקא: ״אוכלוסה״ כבערוך.
7. פחות: גנה, כ״י קרפנטרץ, כ״י נ, דפוסים, רא״ה: ״פחותה״.
8. מחכמתו: כ״י נ: ״חכמתו״.
9. שנתן: וכן בסדורי רס״ג ורשב״נ, וכן גם ברמב״ם (שם), אלא שם גם לעניין חכמי ישראל ומלך: ״שנתן״. גקא, כ״י קרפנטרץ, כ״י נ: ״שחלק״.
10. הרואה: חסר ב-גנה.
11. שחלק: גנה: ״שנתן״ כברמב״ם שם.
12. ישראל...שחלק מכבודו ליראיו, אומות העולם... שנתן מכבודו לבשר ודם: כסדר הרואה חכמים. כ״י נ, כ״י פריס 312 בסדר הפוך: ״אומות העולם, ישראל״.
13. ר׳ יוחנן: גנה: ״רבה״.
14. לקראת: דפוסים, רא״ה: ״לצאת לקראת״.
15. מלכי ישראל: גצט, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״מלכים״.
16. אמרו: חסר ב-גנה, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים.
17. ולא לקראת... אלא: חסר בכ״י קרפנטרץ.
18. למלכי אומות: גנה: ״לאומות״.
נתקללה בבל נתקללו שכניה – כלומר אוי לרשע אוי לשכנו.
קאת וקפוד – חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים אבל עי השדה ומטעי כרם שנתקללו בה ערי ישראל הנאה היא לשכנים.
גמרא לנהרא כגני לייא כצ״ל ונ״ב וכן מוכח בערוך:
נתברכו שכניה שנאמר ושמתי שומרון וגו׳. וקללה היא לגבי ישראל יושבי שומרון ועוד יישוב ארץ ישראל עדיף משדות וכרמים כדאמרי בעלמא וק״ל:

ברכת חכם הרזים

ציון א.
גמרא. ואמר רב המנונא הרואה אוכלוסי ישראל - אומר: ׳ברוך חכם הרזים׳, אוכלוסי עובדי כוכבים - אומר: ״בושה אמכם״ וגו׳ ...אמר עולא: נקיטינן, אין אוכלוסא בבבל. תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.
הרואה שש מאות אלף אדם כאחד, אם גוים הם - אומר: ״בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה״. ואם ישראל הם ובארץ ישראל - אומר: ׳בא״ה אמ״ה חכם הרזים׳. וכו׳.(רמב״ם ברכות י, יא)
הרואה ששים ריבוא מישראל ביחד - אומר ׳בא״ה אמ״ה חכם הרזים׳, ואם הם גוים אומר: ״בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה״.(שו״ע אורח חיים רכד, ה)
בגמרא מבוארת הברכה שמברך בראותו אוכלוסי ישראל, לפי שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה ומברך חכם הרזים, כפירוש רש״י שיודע מה שבלב כל אלה. בהמשך הגמרא (עמוד ב) למדנו שרב חנינא בריה דרב איקא בירך את הברכה הזו בראותו את רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, ומבארים הרמב״ן (מלחמת ה׳ דף מד, א בדפי הרי״ף) והרא״ה שחכם גדול כולל בתוכו את כל הדעות, כמו שמצינו ביהושע בן נון שאמר הכתוב ״איש אשר רוח בו״, ודרשו בספרי שיכול להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. הם מוסיפים שאין ראוי שיברך ברכה זו אלא מי שמכיר בעומק של חכמת זולתו, וזה פשר הדברים לקמן שאמרו לו ״חכימת כולי האי״, ולכן משמיט הרי״ף את התוספת הזו מהלכותיו ומזכיר רק את הדין שמברך כשרואה אוכלוסי ישראל והם ששים רבוא. המאירי מוסיף שכיון שאמרו שכאשר רואה חכם מישראל מברך ׳שחלק מחכמתו ליראיו׳ - משמע שזו הברכה ולא עוד. הב״ח דן בהשמטת הרמב״ם את הפרט הזה ומסביר שהמעשה עצמו מוכיח שאין לנהוג כן, שהרי נתנו בו עיניהם ומת, שהענישוהו שהורה שלא כשורה.
הרמב״ם כותב שמברך על ששים רבוא והם בארץ ישראל, ומבאר הכסף משנה שזה על פי מה שאמר עולא שאין אוכלוסא בבבל, אך מקשה שאם כן איך בירך רב חנינא בראותו את רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שהיו בבבל. לכן הוא מסיק שהרמב״ם סובר שיש מחלוקת בדבר, ופוסק לקולא שאין לברך אלא בארץ ישראל כדעתו של עולא. בבית יוסף הוא מוסיף שלדעת הרמב״ם אין הכוונה שרב חנינא בירך ממש, אלא רק שהיה ראוי לברכה אילו היה בארץ ישראל.
הרי״ף מזכיר את התנאי שיברך על ששים רבוא ואינו מזכיר את התנאי שיהיו בארץ ישראל, וכמוהו כותבים הטור והשלחן ערוך.
הטור מוסיף גם את הדעה שמברכים את הברכה על מי שהוא מופלג בחכמה, אך כותב שיש אומרים שבזמן הזה אין מי שראוי לברך עליו כך.
כאמור הרמב״ם קובע שמברכים רק על אוכלוסיה שבארץ ישראל, וגם הרא״ש (סי׳ ח) מביא את דברי עולא שאין אוכלוסא בבבל, ובעל מעדני יום טוב (אות ת) מסיק מכך שסובר שרק בארץ ישראל ראוי לברך כשיש ציבור גדול מישראל.
באותו ענין כותב מרן הרב זצ״ל בסידור עולת ראיה (עמ׳ שפז) שרק בארץ ישראל אנו יכולים להופיע בתור עם, אך בגלות שהיא מקום ממשלת זרים לא נוכל להתיצב כעם. על פי זה נראה להוסיף שאין להקשות על קביעה זו מרב חנינא שבירך על חכמים יחידים כמו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, אף על פי שהיו בבבל. זאת משום שרק לגבי הקיבוץ של הציבור כולו אמרו שצריכים שיהיו בארץ ישראל, ולא כשמברכים על אדם אחד שהוא גדול בפני עצמו, עליו אפשר לברך גם כשהוא בבבל. עם זאת כבר התבאר שהפרט הזה אינו מוזכר ברי״ף וברמב״ם, וגם השלחן ערוך אינו מביאו.

ברכת ראית חכמים ומלכים

ציון ב-ד.
גמרא. תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל - אומר ׳ברוך שחלק מחכמתו ליראיו׳, חכמי אומות העולם - אומר ׳ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו׳. הרואה מלכי ישראל - אומר ׳ברוך שחלק מכבודו ליראיו׳, מלכי אומות העולם - אומר ׳ברוך שנתן מכבודו לבריותיו׳.
...הרואה מחכמי אומות העולם - אומר ׳ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם׳. חכמי ישראל - מברך ׳שנתן מחכמתו ליריאיו׳. מלכי ישראל - אומר ׳שנתן מכבודו ומגבורתו ליראיו׳. מלכי אומות העולם - מברך ׳שנתן מכבודו לבשר ודם׳.(רמב״ם ברכות י, יא)
הרואה חכמי ישראל - אומר ׳ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליריאיו׳.
הרואה חכמי אומות העולם שחכמים בחכמות העולם - אומר ׳ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם׳.
על מלכי ישראל - אומר ׳ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליריאיו׳, ועל מלכי אומות העולם - אומר ׳ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם׳.(שו״ע אורח חיים רכד, ו - ח)

א. נוסח הברכה.

בגרסת הגמרא שלפנינו יש חילוק בין ישראל לאומות העולם, שבישראל אומר ׳שחלק׳ ואצל אומות העולם אומר ׳שנתן׳, וכן גרסת הרי״ף (מג, ב) והרא״ש (סי׳ ח׳). המהרש״א בחידושי אגדות מסביר שחלק ה׳ עם ישראל עמו וחבל נחלתו את חכמתו - חכמת התורה ואת כבודו, בעוד שלאומות העולם נתן חכמה דעלמא וכבוד דעלמא, ומעין זה כותב גם הב״ח. הבית יוסף מוסיף שנפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד והם כחלק ה׳, ובשם האבודרהם (עמ׳ שמב) כותב שאצל ישראל אפשר להרחיב ולקצר את מה שיש להם לפי מעשיהם וזכותם, וזה ענין החלק, בעוד שמתנה היא קבועה ותלושה. בדומה לזה כותב הלבוש שהחלק מציין את יכולתנו להשיג בתורה, שאף פעם אין להגיע לתכליתה.
לעומת הגרסה שלפנינו, גורס המאירי בכל הברכות ׳שחלק׳ והרמב״ם גורס אצל כולם ׳שנתן׳ ומוסיף בברכת מלכי ישראל ״שנתן מכבודו וגבורתו וכו׳⁠ ⁠״, וכן הוא בדפוס רומי. הכסף משנה מביא גרסה נוספת, שאצל חכמי ישראל אומר ׳שנתן׳ ואצל מלכי ישראל ׳שחלק׳.
הטור בקיצור פסקי הרא״ש כותב כמאירי שאצל כולם אומר ׳שחלק׳, ובחיבורו, לפי הגרסה שלפנינו, כותב כגרסת הגמרא שבידינו, ולפי גרסה אחרת (מובאת בהערות לטור הוצאת מכון ירושלים) כותב בכל הברכות שהנוסח הוא ׳שחלק׳, כדבריו בקיצור פסקי הרא״ש.
המחבר בשלחן ערוך פוסק כגרסת הגמרא.
יש לדון במלכי ישראל שהם רשעים, האם גם עליהם מברך ״שחלק מכבודו ליראיו״, והרש״ש כותב שמברכים על מלכי ישראל ויהודה שהיו רשעים, כיון שמלכו בזכות אבותיהם, ונראה מדבריו שגם הנוסח נשאר כמות שהוא. אולם בעל בני ציון (סק״י) מביא בשם ספר יפה ללב שעל מלכי ישראל רשעים כירבעם ואחאב פשוט שאין לומר את הנוסח שנקבע ליראיו.

ב. גדר המלך.

בעל ארחות חיים (הל׳ ברכות סי׳ מט) והרדב״ז (סי׳ רצו) מביאים את תשובת רבי אברהם אב ב״ד לפיה אין הכוונה דוקא למלך אלא לכל מי שחשוב בשלטון כמלך והורג במשפט ואין מי שימחה בידו, והדברים מובאים במגן אברהם (סק״ד) ובמשנה ברורה (סקי״ב).
בעל שו״ת יחוה דעת (ח״ב סי׳ כח) מביא דעה לפיה מברכים דוקא כשכבודו ניכר, וזה כשלבוש במלבושי מלכות, ולא כשנוהג כאחד העם.

ג. גדר חכם.

מתוך דברי המפרשים המסבירים את הנוסח שאומר ׳שחלק מחכמתו׳ או ׳שנתן׳, עולה שחכמי ישראל הם החכמים בחכמת התורה וחכמי אומות העולם הם החכמים בחכמת הטבע. הבית יוסף מדייק מדברי הסמ״ק (סי׳ קנא) שהחכמים בחכמת דתם אינם חכמים לענין הברכה.
בספר מלכות בית דוד (סי׳ יא) מובאים דברי הרב מבריסק המדייק מדברי הרמב״ם בהלכות מלכים (ח, יא) שבן נח שמקיים שבע מצוות בני נח מהכרע הדעת בלבד - ״אינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם״, מכאן שהחכם בשבע מצוות נקרא חכם, ואולי אליו מכוון נוסח הברכה, וכאמור אין לרמב״ם הבדל בנוסח הברכות ובכולם אומר ׳שנתן׳.
מאידך גיסא יש לדון לדעת המחלקים בנוסח, איך אומרים כשרואים חכם ישראלי בחכמת העולם.
למעשה כותב בעל ערוך השלחן (סעיף ו) שלא התבאר השיעור של גדלות בתורה או בשאר חכמות ולכן נמנעים מלאומרה. בעל ספר חסד לאלפים כותב לברך בלא שם ומלכות, מפני שאין לנו דין תלמיד חכם בזמן הזה, וכן פוסק הבן איש חי (פרשת עקב יג). אולם בעל חיי אדם (כלל סג, ח) מדייק ממה שהטור כותב על ברכת חכם הרזים שכיום אין לנו חכם שראוי לברך עליו כן, ואינו כותב כך על ברכת שחלק מחכמתו, מכאן שמברכים גם בזמן הזה.

ד. סומא ומי שאינו רואה את המלך.

בהמשך הגמרא אמרו שרב ששת שהיה סגי נהור הלך לקבל פני המלך, וכשהגיע המלך ׳פתח רב ששת וקא מברך ליה׳. המהרש״א כותב שרב ששת הכיר שהמלך הגיע על פי חוש השמיעה שהוא שכלי יותר מחוש הראיה, וקיימא לן שסומא חייב בכל המצוות וכל הברכות. למדנו מכאן שהברכה אינה על הראיה אלא על ההכרה שהמלך כאן ובכבודו. כך פוסק המגן אברהם (סק״ו) שסומא מברך. אבל בעל אליה רבה (סק״ו) דוחה דברים אלה ומדייק בלשון הגמרא ״וקא מברך ליה״, שבירך את המלך לשלום ולא שבירך לקב״ה. אך בעל מחצית השקל מביא שגרסת העין יעקב היא ״פתח רב ששת וקאמר ברוך״, משמע שבירך את ברכת המלכים. הפרי מגדים (אשל אברהם סק״ו) כותב שיברך בלי שם ומלכות, וכן מכריע המשנה ברורה (סקי״א).
בעל ברכי יוסף מביא בשם רבי אברהם יצחקי שמדין ברכת הסומא יש ללמוד שאף הרואה ספינה ויודע שבה יושב המלך מברך אף על פי שלא רואהו, ובעל שערי תשובה (סק״ז) כותב שבכל אופן הרי זה דוקא בראיה על המלך כיון שעיקר הברכה על הכבוד, ואין ללמוד מזה לשאר ברכות הראיה.
אולם בעל כף החיים (סקכ״ד) כותב כנגד הברכי יוסף שדוקא סומא מברך למרות שאינו רואה, אבל כשהמלך עובר בספינה שכבודו אינו ניכר לאף אחד אין לברך, ואולי אפשר לחלק שמברכים כשהמלך עובר בספינה מלכותית.
ציון ה.
עיין בירור הלכה לעיל יט, ב ציון ו.
ציון ו.
עיין בירור הלכה לעבודה זרה לו, ב ציון ד-י.
ומענין בבל מביאים את מה שאמר ר׳ ירמיה בן אלעזר: נתקללה בבלנתקללו שכניה. נתקללה שומרוןנתברכו שכניה עימה. ומקור לדברים: נתקללה בבלנתקללו שכניה, דכתיב [שנאמר]: ״ושמתיה למורש קפד ואגמי מים״ (ישעיהו יד, כג), כלומר, שלא רק היא תחרב אלא שהמקום יהיה משכן לבעלי חיים מזיקים אשר יזיקו לכל הסביבה. נתקללה שומרון ובכל זאת נתברכו שכניהדכתיב [שנאמר]: ״ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם״ (מיכה א, ו), שאף שתיהרס, תשמש למטרה מועילה.
With regard to Babylonia, the Gemara cites what Rabbi Yirmeya ben Elazar said: When Babylonia was cursed, its neighbors were cursed along with it. When Samaria was cursed, its neighbors were blessed. When Babylonia was cursed its neighbors were cursed along with it, as it is written: “I will also make it a possession for the bittern, a wading bird, and pools of water” (Isaiah 14:23); not only will it be destroyed, but the site will become a habitat for destructive, environmentally harmful creatures. When Samaria was cursed, however, its neighbors were blessed, as it is written: “Therefore I will make Samaria a heap in the field, a place for the planting of vineyards” (Micah 1:6); although destroyed, it will serve a beneficial purpose.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְאָמַר רַב הַמְנוּנָא: אהָרוֹאֶה אוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים״. אוּכְלוּסֵי גּוֹיִם1, אוֹמֵר: {ירמיהו נ׳:י״ב} ״בּוֹשָׁה אִמְּכֶם וְגוֹ׳⁠ ⁠״.

And Rav Hamnuna said: One who sees multitudes of Israel, six hundred thousand Jews, recites: Blessed…Who knows all secrets. One who sees multitudes of gentiles recites: “Your mother shall be sore ashamed, she that bore you shall be confounded; behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert” (Jeremiah 50:12).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירא״הבית הבחירה למאיריריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אוכלוסי – חיל גדול של ששים רבוא.
חכם הרזים – היודע מה שבלב כל אלו.
אמר רב המנונא הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלוסי אומות העולם אומר בושה אמכם חפרה יולדתכם אמר עולא נקטינן אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא. פי׳ דבששים רבוא נכללין בו כל הדעות וכל הפרצופיןא, ולפיכך ניתנה התורה בששים רבוא שאלמלא חסר אחד מישראל לא ניתנה להם התורה כדאיתא באגדה (מכילתא יתרו פרשה ג, דברים רבה ז, ח) לפי שהיה רצונו של הקדוש ברוך הוא שיסכימו בקבלתה כל הדעות, והיינו דמברכינן על אכלוסא של ששים רבוא ברוך חכם הרזים שהבורא יתברך יודע את רזי העולם ותעלומות סתריהם, וזהו שאמר משה עליו השלום (במדבר ט״ז:כ״ב) אלהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא וגו׳ שאתה מבין כל הדעות, ויהושע היה כללי וכולל כל הדעות וזהו שאמרו (ספרי במדבר כ״ז:י״ח) איש אשר רוח בו שיכול להלך כנגד כל אחד ואחד, והיינו דאמרינן בגמרא (בבלי ברכות נח:) גבי ר׳ חנינא בריה דר׳ איקא דאמרי ליה בהדי דחזינך בריכנא עלך שהחיינו ואמר להו אף אנא כיון דחזיתינכו חשיבותו עלאי כששים רבוא ובריכו עליכו ברוך חכם הרזים ואמרו ליה חכימת כולי האי יהבו ביה עיניהו ונח נפשיה, שהיתה לו חכמת של הכרת פנים הנזכרת בתשובת שאלה של רבינו האייב, והכיר בצורת פניהם שהם חכמים כלליים כוללים כל הדעות וגם אין חכם שיכיר בו אם הוא כללי שאין בקי בחכמת הכרת הפניםג, ומורי רבינו ז״לד נתן טעם בשלא כתבה הרב בהלכות משום דכיון דלא סלקא ליה שפיר ונח נפשיה נדחה מלברך על חכמת יחיד ברכה של אכלוסא.
[רי״ף מג, ב] תנו רבנן הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו. פי׳ ומשמעה אפילו ברואה ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל שהיו חכמים כללייםו לא יברך אלא זו ולא (על) חכם הרזים משום דאידחיא לה ברכת חכם הרזים על יחיד מטעמא דפרישנאז. חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם.
א. פי׳ שבגמ׳ אמרו הטעם לברכה זו מחמת שאין דעותיהן דומין זו לזו ואין פרצופיהן דומין זו לזו וזהו שביאר רבינו דהדעת מתגלית בפרצוף וכל הדעות והפרצופים כלולים בששים רבוא. ודברי רבינו בזה יסודם במלחמות כאן מד, א בדפי הרי״ף, וע׳ עוד בדרשת תורה תמימה להרמב״ן (עמ׳ קסא בנדמ״ח) שהאריך יותר, וע׳ עוד רמב״ן בראשית ה, ב.
ב. תשו׳ הגאונים שערי תשובה סי׳ קכב.
ג. לא נתברר לי הכונה, ואולי דחכם שהוא כללי יש לו להכיר גם חכמה זו של הכרת פנים כיון שהוא כולל כל החכמות וזהו דא״ל חכימת כולי האי דידעו שע״י חכמת הכרת פנים הוא מכיר בהם אך הרמב״ן בדרשה שם כתב שהם לא היו בקיאין בזה וחלשה דעתם ולכן נח נפשיה ע״י דיהבו ביה עינייהו בחלישות דעתם.
ד. במלחמות שם.
ה. ג״ז במלחמות שם.
ו. במלחמות נזכרה כחכמת רבי ישמעאל דהיכלות ודהכרת פנים, ואולי גם רע״ק נזכר במס׳ היכלות (ורי״ש תלמיד רע״ק כמ״ש הר״מ בהקדמה לספר היד).
ז. צב״ק דהברייתא מסתמא לפני מעשה זה נכתבה וע״ש במלחמות.
הרואה אכלוסי ישראל מברך ברוך חכם הרזים ופירשו למטה שאין אכלוסא פחותה מס׳ רבוא ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא או אפי׳ ב׳ תלמידי חכמים שלמים יש מי שאומר שמברך עליה חכם הרזים וממה שאמרו למטה חשיבותו עלאי כס׳ רבוא והוא שהכונה אצלם בחכם הרזים שכל הסודות והחכמות נודעות בין כלם ומצד שיש דברים נמנעים מהשגת השכל האנושי אמר ברוך חכם הרזים ומפרשים שבהמצא חכם שלם בכל החכמות ובכל הסודות שיהא ראוי לברך עליו כן ובלבד שיהא אותו המברך מכיר בשלמות אותו החכם ומ״מ נראה שאין הלכה כן שהרי דרך כלל אמרו הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו ואפי׳ יונתן בן עוזיאל במשמע ואף בברייתא פרשו טעם לברכת חכם הרזים לפי שאין פרצופותיהן דומות זו לזו ולא דעתם שוה זה לזה:
הרואה אוכלוסא – דהיינו ששים רבוא מברך בא״י אמ״ה חכם הרזים. ואמרינן לקמן דה״ה אמאן דחכים טובא. אבל הרב אלפסי ז״ל לא הביאה לאותה מימרא מפני שאין חכם מופלג כ״כ מצוי בזמן הזה.
הרואה אוכלוסא – דהיינו ששים רבוא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א ואמר רב המנונא: הרואה את אוכלוסי ישראל, כלומר, מספר גדול מאד (ששים ריבוא), אומר: ״ברוך... חכם הרזים״. והרואה אוכלוסי גוים, אומר: ״בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גויים מדבר ציה וערבה״ (ירמיהו נ, יב).
And Rav Hamnuna said: One who sees multitudes of Israel, six hundred thousand Jews, recites: Blessed…Who knows all secrets. One who sees multitudes of gentiles recites: “Your mother shall be sore ashamed, she that bore you shall be confounded; behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert” (Jeremiah 50:12).
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירא״הבית הבחירה למאיריריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה אוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים״ – שֶׁאֵין דַּעְתָּם דּוֹמָה זֶה לָזֶה, וְאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִים זֶה לָזֶה. בֶּן זוֹמָא רָאָה אוּכְלוּסָא עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, אָמַר: ״בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא כׇּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי״.

The Sages taught in a Tosefta: One who sees multitudes of Israel recites: Blessed…Who knows all secrets. Why is this? He sees a whole nation whose minds are unlike each other and whose faces are unlike each other, and He Who knows all secrets, God, knows what is in each of their hearts. The Gemara relates: Ben Zoma once saw a multitude [okhlosa] of Israel while standing on a stair on the Temple Mount. He immediately recited: Blessed…Who knows all secrets and Blessed…Who created all these to serve me.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לשמשני – שהם חורשים וזורעים ואני מוצא מוכן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חכם הרזים כו׳. למאי דמסיק דאין אוכלוסא פחות מס׳ רבוא יש בהן ג״כ ששים רבוא דעות מחולקין והוא כלל כל הדעות שע״כ נתנה התורה לס׳ רבוא במדבר להיות התורה כלולה מכל דעה וחכמה ואין להוסיף עליה ומה שאחז״ל כל מה שמחדש כל חכם בדורו מסיני הוא לפי שזה הדבר כבר היה בדעת אחת מאותן ששים רבוא שהיו בסיני כי אי איפשר שיהיה עוד דעת אחרת על ששים רבוא וק״ל:
ואין פרצופיהן דומין כו׳ דכשם שהן מחולקין בדעות עד ששים רבוא שהיא צורה הפנימית כך הן מחולקין בצורה החיצונה ויש לברך על שרואה כ״כ צורות ופרצופין משונין זה מזה עד ששים רבוא שהוא קצה האחרון שאין עוד צורה אחרת מכאן ואילך וק״ל:
בן זומא ראה כו׳ דודאי שאר בני אדם שעוסקין במלאכה לא היו מברכין רק ברוך חכם הרזים על רבוי הדעות ושינוי פרצופין כ״כ כדקתני ברישא אלא בן זומא שהיה ת״ח ולא היה עוסק כלל במלאכה הוסיף בברכה זו על שברא רבים כ״כ לשמשני להיות כל מיני המלאכות נעשים על ידם כפי ריבוי הדעות וכדמסיק אדם הראשון יחידי היה וכמה יגיעות יגע עד שמצא פת כו׳ ואני מוצא כל אלו מתוקנים כו׳ בלי שום יגיעה והיינו על ידי אוכלוסין זו והוסיף בזה כל אומות כו׳ דודאי המדינות צריכות זו לזו דמה שחסר בזו יוכל למצוא באחרת והסוחרים מביאים ממקום המצוי למקום החסר וז״ש גם מה שאני חסר במקומי הם שוקדות ובאות לפתח ביתי כו׳ להיות לי מצוי לקנות ואמר הוא היה אומר אורח טוב כו׳ ועוד הוסיף בזה מחסד אלהים באורח בדרך שהוא חסר מדברים הצריכים לו ובעל הבית טורח בשבילו ואורח טוב אינו כפוי בטובה זו ואומר שכל הטרחות בשבילו שהוא חסר מזה בדרך ומייתי ליה מקרא זכור כי תשגיא פעלו וגו׳. ר״ל שיזכור האורח וישגיא ויגדיל פעלו של בעה״ב שהכל עשה בשבילו ועליו שררו אנשי ב״ב שעשו והכינו כ״כ. עי״ל כפשטיה כי תשגיא פעלו וגו׳ ר״ל שתזכור חסד אלהים שהגדיל חסדו ופעלו עמך אשר הזמין לך אשר שוררו עליך אנשים להכין לך כל צורכך אבל אורח רע הוא כפוי טובה בכל זה דלאו בשבילו טרח בעה״ב:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תנו רבנן [שנו חכמים] בתוספתא: הרואה את אוכלוסי ישראל, אומר: ״ברוך... חכם הרזים״. ומה טעם הדבר? — שרואה הוא עם שלם שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה, ו״חכם הרזים״, הקדוש ברוך הוא, יודע מה בלב כולם. ומסופר שבן זומא ראה פעם אחת אוכלוסא של ישראל כשהיה עומד על גב מעלה (מדרגה) בהר הבית, ומיד ברך ואמר: ״ברוך... חכם הרזים״ ו״ברוך... שברא כל אלו לשמשני״.
The Sages taught in a Tosefta: One who sees multitudes of Israel recites: Blessed…Who knows all secrets. Why is this? He sees a whole nation whose minds are unlike each other and whose faces are unlike each other, and He Who knows all secrets, God, knows what is in each of their hearts. The Gemara relates: Ben Zoma once saw a multitude [okhlosa] of Israel while standing on a stair on the Temple Mount. He immediately recited: Blessed…Who knows all secrets and Blessed…Who created all these to serve me.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הוּא הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא פַּת לֶאֱכוֹל. חָרַשׁ, וְזָרַע, וְקָצַר, וְעִמֵּר, וְדָשׁ, וְזָרָה וּבָרַר, וְטָחַן, וְהִרְקִיד, וְלָשׁ, וְאָפָה, ואח״כוְאַחַר כָּךְ אָכַל. וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כׇּל אֵלּוּ מְתוּקָּנִין לְפָנַי. וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ. גָּזַז, וְלִבֵּן, וְנִפֵּץ, וְטָוָה, וְאָרַג, וְאַחַר כָּךְ מָצָא בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כׇּל אֵלּוּ מְתוּקָּנִים לְפָנַי. כׇּל אוּמּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כׇּל אֵלּוּ לְפָנַי.

Explaining his custom, he would say: How much effort did Adam the first man exert before he found bread to eat: He plowed, sowed, reaped, sheaved, threshed, winnowed in the wind, separated the grain from the chaff, ground the grain into flour, sifted, kneaded, and baked and only thereafter he ate. And I, on the other hand, wake up and find all of these prepared for me. Human society employs a division of labor, and each individual benefits from the service of the entire world. Similarly, how much effort did Adam the first man exert before he found a garment to wear? He sheared, laundered, combed, spun and wove, and only thereafter he found a garment to wear. And I, on the other hand, wake up and find all of these prepared for me. Members of all nations, merchants and craftsmen, diligently come to the entrance of my home, and I wake up and find all of these before me.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כל אומות שוקדות ובאות לפתחי – עשיר היה והכל באין אצלו לסחורה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הוא היה אומר כהסבר למנהגו: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול. שהרי חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה ברוח ובכך ברר את הבר מן התבן, וטחן את התבואה לקמח, והרקיד (לנפות), ולש, ואפה, ורק אחר כך אכל, ואילו אני משכים ומוצא את כל אלו מתוקנין לפני. שהחברה האנושית מחלקת את עבודתה, וכל אחד נהנה ממה שעולם שלם משמש אותו. וכיוצא בזה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש. שהרי גזז, ולבן (כיבס), ונפץ (סרק), וטוה, וארג, ורק אחר כך מצא בגד ללבוש, ואילו אני משכים ומוצא את כל אלו מתוקנים לפני. כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי (של סוחרים ויצרנים), ואני משכים ומוצא כל אלו לפני.
Explaining his custom, he would say: How much effort did Adam the first man exert before he found bread to eat: He plowed, sowed, reaped, sheaved, threshed, winnowed in the wind, separated the grain from the chaff, ground the grain into flour, sifted, kneaded, and baked and only thereafter he ate. And I, on the other hand, wake up and find all of these prepared for me. Human society employs a division of labor, and each individual benefits from the service of the entire world. Similarly, how much effort did Adam the first man exert before he found a garment to wear? He sheared, laundered, combed, spun and wove, and only thereafter he found a garment to wear. And I, on the other hand, wake up and find all of these prepared for me. Members of all nations, merchants and craftsmen, diligently come to the entrance of my home, and I wake up and find all of these before me.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר? – כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי, כַּמָּה בָּשָׂר הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה גְּלוּסְקָאוֹת הֵבִיא לְפָנַי, וְכׇל מַה שֶּׁטָּרַח – לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַהוּ אוֹמֵר? – מַה טּוֹרַח טָרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה? פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כּוֹס אֶחָד שָׁתִיתִי, כׇּל טוֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה – לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

Ben Zoma would say: A good guest, what does he say? How much effort did the host expend on my behalf, how much meat did the host bring before me. How much wine did he bring before me. How many loaves [geluskaot] did he bring before me. All the effort that he expended, he expended only for me. However, a bad guest, what does he say? What effort did the host expend? I ate only one piece of bread, I ate only one piece of meat and I drank only one cup of wine. All the effort that the home owner expended he only expended on behalf of his wife and children.
רי״ףתוספות רא״שריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אורח טוב מהו אומר כל מה שטרח וכו׳ – [תימא] הא אמרי׳ בפ״ק דערכין דף ט״ז ע״א מברך רעהו בקול גדול וכו׳ זהו המשבח אושפיזכן שלו ואמרי׳ נמי בפ׳ אלו מציאות [דף כ״ג ע״ב] בתלת מילי משנו רבנן בפוריא ובאושפיזא ובמסכת שלא יאמר בעל הבית טרח הרבה בשבילו דילמא שמעי אינשי ואנסי ליה, וי״ל דהתם מיירי ברבים והכא בצינעא יכול לומר כן.
אורח טוב מהו אומר – ואע״ג דאמר בפ׳ שני דערכין מברך רעהו וכו׳ קללה תחשב לו בהאי מאן דעייל לאושפיזא וקא מוריך ביקריה. התם במאן דמשבח בפרהסיא אבל הכא בצנעא.
(נז:) אורח טוב מהו אומר – ואף על גב דאמר בפרק שני דערכין מברך רעהו וכו׳ קללה תחשב לו בהאי מאן דעייל לאושפיזא וקא מוריך ביקריה. התם במאן דמשבח בפרהסיא אבל הכא בצנעא:
מברך ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם חכם הרזים – ואמרינן לקמן דהוא הדין אמאן דחכים טובא. אבל הרב אלפסי ז״ל לא הביאה לאותה מימרא מפני שאין חכם מופלג כל כך מצוי בזמן הזה:
אורח טוב מהו אומר – ואף על גב דאמר בפרק שני דערכין מברך רעהו וכו׳ קללה תחשב לו בהאי מאן דעייל לאושפיזא וקא מוריך ביקריה. התם במאן דמשבח בפרהסיא אבל הכא בצנעא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הוא היה אומר, כלומר, רגיל היה לומר: אורח טוב מהו אומר?כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא בעל הבית לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות (עוגות) הביא לפני, וכל מה שטרחלא טרח אלא בשבילי, והשכר שאני משלם הוא פיצוי מועט עבור דברים אלה. אבל אורח רע מהו אומר?מה טורח טרח בעל הבית הזה? הלא רק פת אחת אכלתי אצלו, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, וכל טורח שטרח בעל הבית הזהלא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.
Ben Zoma would say: A good guest, what does he say? How much effort did the host expend on my behalf, how much meat did the host bring before me. How much wine did he bring before me. How many loaves [geluskaot] did he bring before me. All the effort that he expended, he expended only for me. However, a bad guest, what does he say? What effort did the host expend? I ate only one piece of bread, I ate only one piece of meat and I drank only one cup of wine. All the effort that the home owner expended he only expended on behalf of his wife and children.
רי״ףתוספות רא״שריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) עַל אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר? {איוב ל״ו:כ״ד} זכור– כִּי תַשְׂגִּיא פׇעֳלוֹ אֲשֶׁר שׁוֹרְרוּ אֲנָשִׁים״. עַל אוֹרֵחַ רַע כְּתִיב: {איוב ל״ז:כ״ד} ״לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים וְגוֹ׳⁠ ⁠״.

With regard to a good guest, what does he say? “Remember that you magnify his work, whereof men have sung” (Job 36:24); he praises and acknowledges those who helped him. With regard to a bad guest it is written: “Men do therefore fear him; he regards not any who are wise of heart” (Job 37:24).
רי״ףמהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואומר: על אורח טוב מהו אומר?״זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים״ (איוב לו, כד), שהוא משבח ומודה לאנשים שעזרו לו. ועל אורח רע כתיב [נאמר]: ״לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב״ (שם לז, כד).
With regard to a good guest, what does he say? “Remember that you magnify his work, whereof men have sung” (Job 36:24); he praises and acknowledges those who helped him. With regard to a bad guest it is written: “Men do therefore fear him; he regards not any who are wise of heart” (Job 37:24).
רי״ףמהרש״ל חכמת שלמהבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) {שמואל א י״ז:י״ב} ״וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים״. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב זְבִיד, וְאִיתֵּימָא רַב אוֹשַׁעְיָא: זֶה יִשַׁי אֲבִי דָּוִד שֶׁיָּצָא בְּאוּכְלוּסָא, וְנִכְנַס בְּאוּכְלוּסָא, וְדָרַשׁ בְּאוּכְלוּסָא. אָמַר עוּלָּא: נְקִיטִינַן אֵין אוּכְלוּסָא בְּבָבֶל. תָּנָא: אֵין אוּכְלוּסָא פְּחוּתָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא.

On the topic of multitudes, the Gemara cites another verse: “And the man in the days of Saul was old, and came among men” (I Samuel 17:12). Rava, and some say Rav Zevid, and some say Rav Oshaya, said: This refers to Yishai, father of David, who always went out with multitudes, and entered with multitudes, and taught Torah with multitudes. Ulla said: We hold there is no multitude in Babylonia. The Sage taught: A multitude is no fewer than six hundred thousand people.
רי״ףמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והאיש בימי שאול זקן בא וגו׳. משום דהאי קרא כולו יתירא הוא ואין לו מקום ומשמעות כאן וע״כ דרשו והאיש ע״ש איש מלחמה בנערותו וזקן זה קנה חכמה בזקנתו ומסיים אהנך תרתי מילי שבא באנשים דהיינו בין למלחמה ובין למדרש נכנס ויוצא באוכלסא ולפי שלא פירש בכמה אנשים מסתמא כאנשים דדור המדבר קאמר לפי חילוק הדעות המשתנים באנשים שהן ששים רבוא וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואגב הזכרת האוכלוסא מביאים כתוב אחר בענין זה. על הנאמר ״והאיש בימי שאול זקן בא באנשים״ (שמואל א׳ יז, יב) אמר רבא, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב זביד, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב אושעיא: זה ישי אבי דוד שתמיד יצא מלווה באוכלוסא, ונכנס באוכלוסא, ודרש בדברי תורה באוכלוסא. אמר עולא: נקיטינן [מוחזקים אנו] בדבר זה כי אין אוכלוסא בבבל. תנא [שנה] החכם: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.
On the topic of multitudes, the Gemara cites another verse: “And the man in the days of Saul was old, and came among men” (I Samuel 17:12). Rava, and some say Rav Zevid, and some say Rav Oshaya, said: This refers to Yishai, father of David, who always went out with multitudes, and entered with multitudes, and taught Torah with multitudes. Ulla said: We hold there is no multitude in Babylonia. The Sage taught: A multitude is no fewer than six hundred thousand people.
רי״ףמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: בהָרוֹאֶה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחׇכְמָתוֹ לִירֵאָיו״. גחַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם1, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מֵחׇכְמָתוֹ לבריותיולְבָשָׂר וָדָם״. דהָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו״. מַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם2, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לבריותיולְבָשָׂר וָדָם״.

The Sages taught: One who sees the Sages of Israel recites: Blessed…Who has shared of His wisdom with those who revere Him. One who sees Sages of the nations of the world recites: Blessed…Who has given of His wisdom to flesh and blood. One who sees kings of Israel recites: Blessed…Who has shared of His glory with those who revere Him. One who sees kings of the other nations of the world recites: Blessed…Who has given of His glory to flesh and blood.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
עין משפט נר מצוהרי״ףרא״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם אמר רבי יוחנן לעולם ישתדל אדם לצאת לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. פי׳ שאם יזכה לראות בכבוד המלך המשיח יבחין כמה גדול נוטלי שכר מצות ממה שהיה כבוד האומות בעולם הזהא.
א. כ״פ רש״י.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ברוך שחלק מחכמתו כו׳. לגבי חכמי ישראל אמר שחלק מחכמתו לפי שהם חבל נחלתו וחלקו כאלו הוא חולק עמהם חכמתו שהיא חכמת התורה וקראם ליראיו ע״פ מ״ש כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת כו׳ אבל לגבי חכמי העובדי כוכבים אינו חולק להם מחכמת התורה אלא נותן להם חכמה דעלמא וכן לענין כבוד לגבי מלכי ישראל אמר חילק מכבודו שהוא כבוד האמתי דאין כבוד אלא תורה והיינו שחלק ליראיו משא״כ למלכי עובדי כוכבים [דעלמא] שהוא נותן להם כבוד [דעלמא] וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב תנו רבנן [שנו חכמים] הרואה חכמי ישראל, אומר: ״ברוך... שחלק מחכמתו ליראיו״. הרואה חכמי אומות העולם, אומר: ״ברוך... שנתן מחכמתו לבריותיו״. הרואה מלכי ישראל, אומר: ״ברוך... שחלק מכבודו ליראיו״. הרואה מלכי אומות העולם, אומר: ״ברוך... שנתן מכבודו לבריותיו״.
The Sages taught: One who sees the Sages of Israel recites: Blessed…Who has shared of His wisdom with those who revere Him. One who sees Sages of the nations of the world recites: Blessed…Who has given of His wisdom to flesh and blood. One who sees kings of Israel recites: Blessed…Who has shared of His glory with those who revere Him. One who sees kings of the other nations of the world recites: Blessed…Who has given of His glory to flesh and blood.
עין משפט נר מצוהרי״ףרא״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הלְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָרוּץ לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אפי׳אֲפִילּוּ לִקְרַאת מַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם1, שֶׁאִם יִזְכֶּה – יַבְחִין בֵּין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם2.

Rabbi Yoḥanan said: One should always strive to run toward kings of Israel to greet them. And not only should he run toward kings of Israel, but also toward kings of the nations of the world, so that if he will be privileged to witnesses the glory of the Messiah (Rashi) and the World-to-Come, he will distinguish between the kings of Israel and the kings of the nations of the world.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שאם יזכה – לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח.
יבחין – כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעוה״ז.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שאם יזכה יבחין בין מלכי וכו׳ דמשום הברכה אין אדם צריך לכך דהא אינו חייב לברך כ״א ברואה ואם אינו רואה אינו חייב להשתדל כדי לברך:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד ישתדל לרוץ, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכהיבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.
Rabbi Yoḥanan said: One should always strive to run toward kings of Israel to greet them. And not only should he run toward kings of Israel, but also toward kings of the nations of the world, so that if he will be privileged to witnesses the glory of the Messiah (Rashi) and the World-to-Come, he will distinguish between the kings of Israel and the kings of the nations of the world.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַב שֵׁשֶׁת סַגִּי נְהוֹר הֲוָה. הֲווֹ קָאָזְלִי כּוּלֵּי עָלְמָא לְקַבּוֹלֵי אַפֵּי מַלְכָּא, וְקָם אֲזַל בַּהֲדַיְיהוּ רַב שֵׁשֶׁת. אַשְׁכְּחֵיהּ הָהוּא מִינָא1 אֲמַר לֵיהּ: חַצְבֵי לְנַהְרָא, כַּגְנֵי לְיָיא? אֲמַר לֵיהּ: תָּא חֲזִי דְּיָדַעְנָא טְפֵי מִינָּךְ. חֲלַף גּוּנְדָּא קַמַּיְיתָא, כִּי קָא אָוְושָׁא אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא2: אֲתָא מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: לָא קָאָתֵי. חֲלַף גּוּנְדָּא תִּנְיָינָא כִּי קָא אָוְושָׁא אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא3: הַשְׁתָּא קָא אָתֵי מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: לָא קָא אָתֵי מַלְכָּא. חָלֵיף תְּלִיתַאי כִּי קָא שָׁתְקָא אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: וַדַּאי הַשְׁתָּא אָתֵי מַלְכָּא.

The Gemara relates: Rav Sheshet was blind. Everyone was going to greet the king and Rav Sheshet stood up and went along with them. This heretic found him there and said to him: The intact jugs go to the river, where do the broken jugs go? Why is a blind person going to see the king? Rav Sheshet said to him: Come see that I know more than you do. The first troop passed, and when the noise grew louder, this heretic said to him: The king is coming. Rav Sheshet said to him: The king is not coming. The second troop passed, and when the noise grew louder, this heretic said to him: Now the king is coming. Rav Sheshet said to him: The king is not coming. The third troop passed, and when there was silence, Rav Sheshet said to him: Certainly now the king is coming.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך כגני
כגניא(ברכות נח. בגמרא מקום שנעקרה) חצבי לנהרא כגני ליא פי׳ ר״ח משל משל לו אותו המין לרב ששת שהוא מאור עינים ויוצא עם היוצאין לראות את המלך הכדים הנקראים חצבי ההולכים אל הנהר לשאוב בהן מים אבל כגני כלים והם נקראים כגני העשוים לישב הכלים בתוכם ליא כלומר לאי מקום הולכין להיכן הולכין פי׳ ליא לאי ויש מפרשים כגני כלים שבורים:
א. [צערבראכען געפעס.]
חצבי לנהרא – הכדין השלמים הולכים לנהר לשאוב מים.
כגני לייא – השבורים להיכן כלומר למה הולכים ואף אתה שאתה סומא ולא תראהו להיכן תלך.
גונדא – כת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חזי דידענא טפי מינך כו׳. ר״ל כדמסיק דאתה לא ידעת אלא בחוש הראיה אבל אני אדע בחוש השמיעה שהיא יותר שכלית מחוש הראיה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מסופר: רב ששת סגי נהור הוה [עיוור היה]. הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא, וקם אזל בהדייהו [היו הולכים הכל לקבל את פני המלך, ועמד והלך אתם] רב ששת. אשכחיה ההוא מינא [מצאו מין אחד] ואמר ליה [לו]: חצבי לנהרא, כגני לייא [הכדים השלמים הולכים לנהר, לאן הולכים הכדים השבורים], כלומר, מה לעיוור לראות בתהלוכה של המלך? אמר ליה [לו] רב ששת: תא חזי דידענא טפי מינך [בוא וראה שיודע אני יותר ממך]. חלף גונדא קמייתא, כי קא אוושא [עבר הגדוד הראשון, וכאשר נשמע הרעש] אמר ליה ההוא מינא [לו אותו המין]: אתא מלכא [בא המלך]. אמר ליה [לו] רב ששת: לא קא אתי מלכא [בא המלך]. חלף גונדא תניינא כי קא אוושא [עבר הגדוד השני, וכאשר נשמע הרעש] אמר ליה ההוא מינא [לו אותו המין]: השתא קא אתי מלכא [עכשיו בא המלך]. אמר ליה [לו] רב ששת: לא קא אתי מלכא [בא המלך]. חליף תליתאי כי קא שתקא [עבר הגדוד השלישי, וכאשר כולם השתתקו] אמר ליה [לו] רב ששת: ודאי השתא אתי מלכא [עכשיו בא המלך].
The Gemara relates: Rav Sheshet was blind. Everyone was going to greet the king and Rav Sheshet stood up and went along with them. This heretic found him there and said to him: The intact jugs go to the river, where do the broken jugs go? Why is a blind person going to see the king? Rav Sheshet said to him: Come see that I know more than you do. The first troop passed, and when the noise grew louder, this heretic said to him: The king is coming. Rav Sheshet said to him: The king is not coming. The second troop passed, and when the noise grew louder, this heretic said to him: Now the king is coming. Rav Sheshet said to him: The king is not coming. The third troop passed, and when there was silence, Rav Sheshet said to him: Certainly now the king is coming.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא1: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ: דְּמַלְכוּתָא דְאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, דִּכְתִיב: {מלכים א י״ט:י״א} ״צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה׳ וְהִנֵּה ה׳ עוֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה׳ לֹא בָרוּחַ ה׳ וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה׳. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה׳ וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה״.

This heretic said to him: How do you know this? Rav Sheshet said to him: Royalty on earth is like royalty in the heavens, as it is written with regard to God’s revelation to Elijah the Prophet on Mount Horeb:
“And He said: Go forth, and stand upon the mount before the Lord.
And, behold, the Lord passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the Lord;
but the Lord was not in the wind;
and after the wind an earthquake;
but the Lord was not in the earthquake;
and after the earthquake a fire;
but the Lord was not in the fire;
and after the fire a still small voice.
And it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle and went out, and stood in the entrance of the cave” (I Kings 19:11–13). God’s revelation was specifically at the moment of silence.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ראה אכלוסי אומות העולם ר״ל כתות של עובדי האלילים אומר בושה אמכם חפרה יולדתכם אחרית גוים מדבר ציה וערבה:
אורח טוב ראוי לו לשבח אכסניא שלו ולספר בכבוד שעשה לו אף ביתר ממה שלא כבדוהו ומ״מ דוקא בצנעה ובמקום שאין מצד דבורו גרמא להרבות לו באכסניא ולגרום לו הוצאה ואם עשה כן עליו הכתוב אומר מברך רעהו בקול גדול וכו׳ כמו שביארנו בקצת מקומות:
כל שמוסר ממון חברו למלכות יש צדדים שמותר להרגו אחר התראה וכבר ביארנוה בבתרא דקמא אבל כל שמוסרו לענין נפשות א״צ להתראה למי שרוצה הוא למסרו כלל אמרו הבא להרגך השכם להרגו ומ״מ יש למדים מסוגיא זו שאינו רשאי להרגו על מה שעבר אלא על מה שהוא רואה שהולך עכשו למסרו שהרי ר׳ שילא הלקה אחד על שבא על הגויה והלשינו לקיסר לומר איכא חד יהודאי דדאין בלא רשותא וניצל ממנו ולא השתדל בהריגתו וכשראה פעם אחת שהיה הולך למסרו אמר הבא להרגך וכו׳ וקטליה ומ״מ בענינים אלו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות:
הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו חכמי אומות העולם אומר ברוך שחלק מחכמתו לבשר ודם וכן הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי אומות העולם אומר ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כעין מלכותא דרקיע. דכתיב ורוח גדולה וגו׳ משריית מלאכי רוחא רעש משריית מלאכי זיעה ואש משריית מלאכי אישא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] ההוא מינא [אותו המין]: מנא [מנין] לך הא [דבר זה]? אמר ליה [לו] רב ששת: דמלכותא דארעא [שמלכות הארץ] היא כעין מלכותא דרקיעא [מלכות הארץ], דכתיב כן נאמר] בהתגלות ה׳: ״צא ועמדת בהר לפני ה׳ והנה ה׳ עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה׳ לא ברוח ה׳ ואחר הרוח רעש לא ברעש ה׳. ואחר הרעש אש לא באש ה׳ ואחר האש קול דממה דקה. ויהי כשמוע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמוד פתח המערה״ (מלכים א׳ יט, יא–יג), הרי שהגילוי דווקא בזמן השתיקה.
This heretic said to him: How do you know this? Rav Sheshet said to him: Royalty on earth is like royalty in the heavens, as it is written with regard to God’s revelation to Elijah the Prophet on Mount Horeb:
“And He said: Go forth, and stand upon the mount before the Lord.
And, behold, the Lord passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the Lord;
but the Lord was not in the wind;
and after the wind an earthquake;
but the Lord was not in the earthquake;
and after the earthquake a fire;
but the Lord was not in the fire;
and after the fire a still small voice.
And it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle and went out, and stood in the entrance of the cave” (I Kings 19:11–13). God’s revelation was specifically at the moment of silence.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) כִּי אֲתָא מַלְכָּא, פָּתַח רַב שֵׁשֶׁת וְקָא מְבָרֵךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא1: לְמַאן דְּלָא חָזֵית לֵיהּ קָא מְבָרְכַתְּ? וּמַאי הֲוִי עֲלֵיהּ דְּהָהוּא מִינָא2? אִיכָּא דְּאָמְרִי חַבְרוֹהִי כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי רַב שֵׁשֶׁת נָתַן עֵינָיו בּוֹ, וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.

When the king came, Rav Sheshet began to bless him. The heretic mockingly said to him: Do you bless someone you do not see? The Gemara asks: And what ultimately happened to this heretic? Some say that his friends gouged out his eyes, and some say that Rav Sheshet fixed his gaze upon him, and the heretic became a pile of bones.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך בטט
בטטא(ברכות נח.) אמר מילתא אמר רב ששת ונפקי בוטיטי דנורא וכבינהו לעיניה. (בבא מציעא פה:) אתו תרי בוטיטי דנורא מחיוה לההוא גברא בעיניה וסמיוה פי׳ שני ניצוצות של אש (א״ב: תרגום בהיר הוא בשחקים (איוב ל״ז:כ״א) בטיט הוא בשחקיא):
א. [פינקלן, לייכטען.]
כחלינהו לעיניה – נקרו לעיניו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פתח רב ששת וקמברך כו׳. דקי״ל סומא חייב בכל המצות וכל הברכות ואפילו לר׳ יודא דאמר סומא [פטור מכל המצות] (אינו מברך יוצר המאורות) כתבו התוס׳ בפ׳ החובל (בבא קמא פז.) דמדרבנן חייב ע״ש וק״ל:
כחלינהו לעיניה כו׳. פירש״י נקרו לעיניה עכ״ל ובכולי תלמודא משמע דכחול לעין לשון יפוי ורפואה לעין הוא ואפשר דלישנא מעליא נקט שאמר ליה לרפאותו בכחול וכונתם לנקרו ודו״ק:
נתן עיניו בו ונעשה כו׳. צ״ל דנס נעשה לו לרב ששת ונתפקח כדי לתת בו עיניו לעונשו בכך ועי״ל דבכ״מ שאמרו ונתן בו עיניו לאו ממש קאמר אלא דקללו בכך שיעשה גל של עצמות וענינו י״ל שנעשה עצמות כאלו כבר מת ונרקב הבשר שכבר היה ראוי למות וע״ד רשעים בחייהם קרוים מתים וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי אתא מלכא [כאשר בא המלך], פתח רב ששת וקא מברך ליה [וברך אותו]. אמר ליה ההוא מינא [לו אותו מין] בלגלוג: למאן דלא חזית ליה קא מברכת [למי שאינך רואה אתה מברך]? בסופו של דבר שאלו: ומאי הוי עליה דההוא מינא [מה היה עליו, מה קרה לו לאותו המין]? איכא דאמרי [יש שאומרים] כי חברוהי כחלינהו לעיניה [חבריו נקרו את עיניו], ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] שרב ששת נתן עיניו בו, ונעשה גל של עצמות.
When the king came, Rav Sheshet began to bless him. The heretic mockingly said to him: Do you bless someone you do not see? The Gemara asks: And what ultimately happened to this heretic? Some say that his friends gouged out his eyes, and some say that Rav Sheshet fixed his gaze upon him, and the heretic became a pile of bones.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ר׳רַבִּי שֵׁילָא ונַגְּדֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דִּבְעַל גּוֹיָה1. אֲזַל אֲכַל בֵּיהּ קוּרְצֵי בֵּי מַלְכָּא, אֲמַר: אִיכָּא חַד גַּבְרָא בִּיהוּדָאֵי דְּקָא דָּיֵין דִּינָא בְּלָא הַרְמָנָא דְמַלְכָּא. שַׁדַּר עֲלֵיהּ פְּרִיסְתְּקָא. כִּי אֲתָא אָמְרִי לֵיהּ: מה טַעְמָא נַגֵּדְתֵּיהּ לְהַאי? אֲמַר לְהוּ: דְּבָא עַל חֲמָרְתָא. אָמְרִי לֵיהּ: אִית לְךָ סָהֲדִי? אֲמַר לְהוּ: אִין. אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לֵיהּ כְּאִינִישׁ, וְאַסְהֵיד. אָמְרִי לֵיהּ: אִי הָכִי, בַּר קְטָלָא הוּא? אֲמַר לְהוּ: אֲנַן מִיּוֹמָא דִּגְלֵינַן מֵאַרְעִין לֵית לַן רְשׁוּתָא לְמִקְטַל, אַתּוּן, מַאי דְּבָעֵיתוּן עֲבִידוּ בֵּיהּ.

As for the connection between divine and earthly royalty, the Gemara cites another story: Rabbi Sheila ordered that a man who had relations with a gentile woman be flogged. That man went to inform the king and said: There is one man among the Jews who renders judgment without the king’s authority [harmana]. The king sent a messenger [peristaka] for Rabbi Sheila to bring him to trial. When Rabbi Sheila came, they said to him: Why did you order flogging for this man? He said to them: Because he had relations with a female donkey. According to Persian law this was an extremely heinous crime, so they said to him: Do you have witnesses that he did so? He replied: Yes, and Elijah the prophet came and appeared as a person and testified. They said to Rabbi Sheila: If so, he is liable for the death penalty; why did you not sentence him to death? He replied: Since the day we were exiled from our land we do not have the authority to execute, but you, do with him as you wish.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך לולב
לולבא(ברכות נח.) י׳ דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים וכו׳. (יומא פ:) והשותה לולבי גפנים ככותבת. (שביעית פרק ז׳) ובסוף עוקצין לולבי זרדין. (בבא קמא נט.) כשאכלה לולבי גפנים וייחורי תאנים (נדרים מט) לוליבא דקרא בסילקא לוליבא דכיתנא בכותחא פירוש לולבין הפרחים שעולין בשורש האילן וי״א לב האילן:
ערך קרץ
קרץב(ברכות נח.) אכל קורציה בי מלכא פי׳ קרא עליו מלשינות וכן תרגום קרא בגרון אכלי קורצין לא תלך רכיל לא תיכול קירצין:
א. [בלומע.]
ב. [אנשווערצען.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א״ל אית לך סהדי כו׳. לאו דוקא אית לך סהדי דהיינו שני עדים אלא עד אחד נמי הוי סגי להו דהא אעדות אליהו לחוד קאמרי א״ה בר קטלא הוא וה״נ אמרינן פ׳ הגוזל בתרא (קיד) דהם דנין ע״פ עד אחד ומפקי ממונא ועי״ל דבד״נ נמי בדיניהם שני סהדי מצרכו אלא שצרפו עדות דר׳ שילא עם אליהו וק״ל:
א״ל אי הכי בר קטלא כו׳. יש לפרש דאמרי א״ה דבעל חמרתא בר קטלא הוא ולא בר מלקות ולמה לא קטלת אותו אע״ג דעיקר מלתא דמסרו על שדן דינא בלא הורמנא דמלכא מכל מקום כיון דדנת עליו נגדא אמאי לא דנת עליו קטלה כדינו א״נ היה לך ליטול הורמנא ולהמית אותו וע״ז השיב מיומא דגלינן מארעא לית לן רשות למקטל אפי׳ בהורמנא דמלכא דאין אנו דנין ד״נ והמלקות שהייתי דן עליו כיון שאין זה דינו האמתי לא מקרי דן דינא בלא הורמנא אלא תוכחה בעלמא ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג בהקשר מסויים שבין מלכות שמים והמלכות בעולם הזה מובא סיפור אחר: ר׳ שילא נגדיה לההוא גברא [פקד להלקות אדם אחד] שבעל גויה. אזל אכל ביה קורצא בי מלכא [הלך אותו האיש והלשין למלך], אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא [יש אדם אחד בין היהודים שהוא דן דין בלי רשיון המלך]. שדר עליה פריסתקא [שלח עליו המלך שליח בית דין] להביאו. כי אתא [כאשר בא] אמרי ליה [לו]: מאי טעמא נגדתיה להאי [מה טעם פקדת להלקות את זה]? אמר להו [להם]: משום שבא על חמרתא [אתון], ואף לפי החוק הפרסי היתה זו עבירה חמורה ביותר. אמרי ליה [אמרו לו]: וכי אית [יש] לך סהדי [עדים] לדבר זה? אמר להו [להם]: אין [כן]. אתא [בא] אליהו הנביא אדמי ליה כאיניש, ואסהיד [נדמה להם כאדם, והעיד]. אמרי ליה [אמרו לו]: אי הכי, בר קטלא [אם כך, בן חיוב עונש מיתה] הוא, ומדוע לא המתת אותו? אמר להו [להם]: אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל [אנחנו מיום שגלינו מארצנו אין לנו רשות להרוג], ואולם אתון, מאי דבעיתון עבידו ביה [אתם, מה שאתם רוצים עשו בו].
As for the connection between divine and earthly royalty, the Gemara cites another story: Rabbi Sheila ordered that a man who had relations with a gentile woman be flogged. That man went to inform the king and said: There is one man among the Jews who renders judgment without the king’s authority [harmana]. The king sent a messenger [peristaka] for Rabbi Sheila to bring him to trial. When Rabbi Sheila came, they said to him: Why did you order flogging for this man? He said to them: Because he had relations with a female donkey. According to Persian law this was an extremely heinous crime, so they said to him: Do you have witnesses that he did so? He replied: Yes, and Elijah the prophet came and appeared as a person and testified. They said to Rabbi Sheila: If so, he is liable for the death penalty; why did you not sentence him to death? He replied: Since the day we were exiled from our land we do not have the authority to execute, but you, do with him as you wish.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) עַד דִּמְעַיְּינִי בֵּיהּ בְּדִינָא פְּתַח ר׳רַבִּי שֵׁילָא וַאֲמַר: {דברי הימים א כ״ט:י״א} ״לְךָ ה׳ הַגְּדוּלָּה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹ׳⁠ ⁠״. אָמְרִי לֵיהּ: מַאי קָאָמְרַתְּ? אֲמַר לְהוּ, הָכִי קָאָמֵינָא: ״בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהֵיב מַלְכוּתָא בְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, וִיהַב לְכוּ שׁוּלְטָנָא וְרָחֲמִי דִּינָא״. אֲמַרוּ: חַבִּיבָא עֲלֵיהּ יְקָרָא דְמַלְכוּתָא כּוּלֵּי הַאי! יָהֲבִי לֵיהּ קוּלְפָא אֲמַרוּ לֵיהּ: דּוּן דִּינָא.

As they considered the sentence, Rabbi Sheila praised God for saving him from danger: “Yours, O Lord, is the greatness, power, glory, triumph, and majesty; for all that is in heaven and on earth is Yours; Yours is the kingdom, O Lord, and You are exalted as head above all” (I Chronicles 29:11). They asked him: What did you say? He told them: This is what I said: Blessed is Merciful One who grants kingdom on earth that is a microcosm of the kingdom in heaven, and granted you dominion and love of justice. They said to him: Indeed, the honor of royalty is so dear to you. They gave him a staff to symbolize his license to sit in judgment and said to him: Judge.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קלף
קלףא(ברכות נו.) תרי קילפי בלעת (ברכות נח.) הבו ליה קולפא וידון דינא ס״א קופלא (מנחות ז. ערכין כב) אר״ח קולפי טבי בלעי בימי דאבימי עלה דהא שמעתא פירוש שבט שמכין בו בני אדם וראשו עב ובלשון ישמעאל היא אלמקרע (כתובות סד) נפקא אבתריה מחייה בקולפא דשיראי כלומר ומחייה בשיראי שראשו קשור (א״ב תרגום ירושלמי ואת הבהמה תהרגו וית בעירא תקטלון בקולפי ויש קולפא שענינו שבט כמו שפירוש בעל הערוך ויש קולפא שענינו המכה עצמה וכן בלשון רומי):
א. [פויסט שלאג.]
ורחמי דינא – אוהבים משפט.
קולפא – מקל לרדות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פתח ר״ש ואמר לך ה׳ הגדולה וגו׳. יש לפרש משמעו בהאי קרא לך ה׳ הגדולה והגבורה וגו׳ כי כל בשמים בארץ וגו׳. ר״ל אלו מדות הם שלך בשמים במלכות דרקיע ובארץ במלכות דארעא ולך הממלכה בשתיהן כי כעין מלכותא דשמיא הוי מלכותא דארעא ולפי שהיה ירא שמא ע״י דבריו ועדותו של אליהו ידונו אותו למיתה כדין בעל חמרתא והוא לא חייב מיתה ע״כ סיים בדבריו ויהיב לכון שולטנא ורחמי דינא דבכלל המדות שזכר כי הגדולה והגבורה הוא שולטנא והתפארת היא הרחמים בדין וכעין זה במלכותא דארעא שתרחמו עליו בדיניה ולא תדונו עליו דין קטלא ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עד דמעייני ביה בדינא [שהיו הם מעיינים בו בדינו] פתח ר׳ שילא ואמר בשבח ה׳ שהצילו מהסכנה: ״לך ה׳ הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל לראש״ (דברי הימים א׳ כט, יא). אמרי ליה [אמרו לו]: מאי קאמרת [מה אמרת]? אמר להו [להם]: הכי קאמינא [כך אמרתי]: ״בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא, ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא״ [ברוך ה׳ שנתן מלכות בארץ כעין מלכות השמים, ונתן לכם שלטון ואהבת משפט]. אמרי ליה [אמרו לו]: אכן חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי [חביבה עליו תפארת המלוכה כל כך]! יהבי ליה קולפא [נתנו לו אלה] כסמל שלטון ואמרו ליה [לו]: דון דינא [דין], שנתנו לו רשות לדון.
As they considered the sentence, Rabbi Sheila praised God for saving him from danger: “Yours, O Lord, is the greatness, power, glory, triumph, and majesty; for all that is in heaven and on earth is Yours; Yours is the kingdom, O Lord, and You are exalted as head above all” (I Chronicles 29:11). They asked him: What did you say? He told them: This is what I said: Blessed is Merciful One who grants kingdom on earth that is a microcosm of the kingdom in heaven, and granted you dominion and love of justice. They said to him: Indeed, the honor of royalty is so dear to you. They gave him a staff to symbolize his license to sit in judgment and said to him: Judge.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) כִּי הֲוָה נָפֵיק אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא: עָבֵיד רַחֲמָנָא נִיסָּא לְשַׁקָּרֵי הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע, לָאו חֲמָרֵי אִיקְּרוּ? דִּכְתִיב: {יחזקאל כ״ג:כ׳} ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״. חַזְיֵיהּ דְּקָאָזֵיל לְמֵימְרָא לְהוּ דִּקְרִינְהוּ חֲמָרֵי, אֲמַר: הַאי רוֹדֵף הוּא. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: אִם בָּא לְהׇרְגְּךָ – הַשְׁכֵּם לְהׇרְגוֹ. מַחְיֵיהּ בְּקוּלְפָא וְקַטְלֵיהּ.

As he was leaving, that man said to Rabbi Sheila: Does God perform such miracles for liars? He replied: Scoundrel! Aren’t gentiles called donkeys? As it is written: “Whose flesh is as the flesh of donkeys” (Ezekiel 23:20). Rabbi Sheila saw that he was going to tell the Persian authorities that he called them donkeys. He said: This man has the legal status of a pursuer. He seeks to have me killed. And the Torah said: If one comes to kill you, kill him first. He struck him with the staff and killed him.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גדגדניו׳ (הזכיכוס) בפרק בכל מערבין (עירובין ד׳ כח) (ואינון) [משמע דאינון] הינדקוקי ובטיית אלא הנדקוקה כי השמועה שנאמרה משמו של רב מערבין בגודגדניות כדאקשינן עליה מבריי׳ מסקינן בה איבעי תימא כי קאמר רב בהינדקוקי ובפרקין בגמרא דבני מערבא גרסי בר שילת בשם רב פעפועין וגודגדניות וחלוגלוגות מערבי בהון בעון קומוי אילין אינון אמר לון קקולי והנדקוקי ופרפחיני:
הרוא׳ את המרקולי׳. היא ע״ז וכבר מפורש כי בתחלה מציבין ג׳ אבנים ב׳ מהן סדורין על גבי קרקע אחת בצד חברתה והשלישית על גביהן כדתניא (ע״ז דף נ) אלו הן אבני מרקוליס אחת מיכן ואחת מיכן ואחת על גביהן ואמר רבא כי תניא ההיא בעיקר מרקוליס כל שהוא מוצב בזה המעשה נקרא מרקוליס והיו עובדין אותו והיה עבודתו שמשליך אבן כלפי אותן האבנים המוצבין (כדתניא) [כדתנן] בסנהדרין בפ׳ ד׳ מיתות (סנהדרין דף ס) הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו כלומר ישראל שעשה כן בשוגג חייב חטאת במזיד בלא התראה ענוש כרת ואם התרו בו נסקל ואמרי׳ בגמ׳ (שם דף סד) ואע״ג דקא מיכוין למירגמה ובמס׳ ע״ז בפ׳ ר׳ ישמעאל (עבודה זרה דף נ) איתא להא ברייתא שהזכרנוה ובב״מ בפ׳ אלו מציאות שלו (דף כה) כאבני בית קוליס חייב להכריז ואלו הן אבני בית קוליס אחת מיכן ואחת מיכן ואחת באמצע:
התורה אמרה הבא להורגך השכם להורגו היינו דאמר רחמנא (שמות כ״ב:א׳) אם במחתרת ימצא הגנב והכה וגו׳ והתם בסנהדרין בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף עב) תנינן הבא במחתרת נידון משום סופו ואמרינן בגמ׳ אמר רבא מ״ט דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמר אי אזילנא וקאי לאפאי מריה דבייתא ולא שביק לי קטילנא ליה ואמרה תורה בא להרגך השכם להרגו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

התורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו – אם במחתרת וגו׳ (שמות כב) לפי שבא על עסקי נפשות שיודע הוא שאם ימצא ותמצאנו חותר לא תעמיד עצמך מלהציל ממונך והוא בא לדעת כן שיקום עליך ויהרגך אמרה תורה השכם אתה והרגהו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עביד רחמנא ניסא לשקרי כו׳. הא דיהבו ליה קולפא לדון דינא מקרי ניסא לקמן כדקאמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא כו׳ אבל הכא ע״כ לא נתכוין לכך כמ״ש לעיל דלאו שקר קאמר ועוד מה השיב לו רשע ולאו חמרי מקרי כו׳ אלא היינו ניסא דאתא אליהו ואסהיד ביה דבעל חמרתא דהוא שקר וקאמר ליה שפיר רשע לאו חמרא אקרו כו׳ ודו״ק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי הוה נפיק [כאשר יצא] אמר ליה ההוא גברא [לו אותו אדם]: וכי עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי [עושה הקדוש ברוך הוא נס לשקרנים כך]? אמר ליה [לו]: רשע, וכי לאו ״חמרי״ איקרו [לא ״חמורים״ נקראו] הגויים? דכתיב הרי נאמר]: ״אשר בשר חמורים בשרם״ (יחזקאל כג, כ). חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו ״חמרי״ [ראה אותו ר׳ שילא שהוא עומד ללכת ולספר להם שקראם ״חמורים״], אמר: האי [זה] רודף הוא, כלומר, אדם זה מנסה להרוג אותי. והרי התורה אמרה: אם בא להרגךהשכם להרגו. מחייה בקולפא וקטליה [הכהו באלה והרגו].
As he was leaving, that man said to Rabbi Sheila: Does God perform such miracles for liars? He replied: Scoundrel! Aren’t gentiles called donkeys? As it is written: “Whose flesh is as the flesh of donkeys” (Ezekiel 23:20). Rabbi Sheila saw that he was going to tell the Persian authorities that he called them donkeys. He said: This man has the legal status of a pursuer. He seeks to have me killed. And the Torah said: If one comes to kill you, kill him first. He struck him with the staff and killed him.
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֲמַר: הוֹאִיל וְאִתְעֲבִיד לִי נִיסָּא בְּהַאי קְרָא, דרשינא לֵיהּ: ״לְךָ ה׳ הַגְּדוּלָּה – זוֹ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: {איוב ט׳:י׳} ״עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר״. ״וְהַגְּבוּרָה״ – זוֹ יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: {שמות י״ד:ל״א} ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְגוֹ׳⁠ ⁠״. ״וְהַתִּפְאֶרֶת״ – זוֹ חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁעָמְדוּ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: {יהושע י׳:י״ג} וַיִּדּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד וְגוֹ׳⁠ ⁠״. ״וְהַנֵּצַח״ – זוֹ מַפַּלְתָּהּ שֶׁל רוֹמִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: {ישעיהו ס״ג:ג׳} ״וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְגוֹ׳⁠ ⁠״. ״וְהַהוֹד״ – זוֹ מִלְחֶמֶת נַחֲלֵי אַרְנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {במדבר כ״א:י״ד} ״עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מלחמות ה׳ אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְגוֹ׳⁠ ⁠״. ״כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ – זוֹ מִלְחֶמֶת סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: {שופטים ה׳:כ׳} ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם וְגוֹ׳⁠ ⁠״. ״לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה״ – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: {שמות י״ז:ט״ז} ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ״. ״וְהַמִּתְנַשֵּׂא״ – זוֹ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: {יחזקאל ל״ח:ג׳} ״הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ ותובל ״לְכֹל לְרֹאשׁ״ – אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ רֵישׁ גַּרְגִּיתָא מִן שְׁמַיָּא מַנּוּ לֵיהּ.

Rabbi Sheila said: Since a miracle was performed on my behalf with this verse that I cited, I will interpret it homiletically: Yours, O Lord, is the greatness; that is the act of creation, and so it says: “Who does great things past finding out” (Job 9:10);
And the power; that is the exodus from Egypt, as it is stated: “And Israel saw the great work which the Lord did to the Egyptians” (Exodus 14:31);
And the glory; that is the sun and the moon that stood still for Joshua, as it is stated: “And the sun stood still, and the moon stayed, until the nation had avenged themselves of their enemies” (Joshua 10:13);
And the triumph; that is the downfall of Rome, and so it says describing the downfall of Edom, whom the Sages identified as the forefather of Rome: “Their lifeblood is dashed against My garments and I have stained all My raiment” (Isaiah 63:3);
And the majesty; this is the war of the valleys of Arnon, as it is stated: “Wherefore it is said in the book of the Wars of the Lord: Vahev in Sufa, and the valleys of Arnon” (Numbers 21:14);
For all that is in the heaven and in the earth is Yours; this is the war of Sisera, as it is stated: “They fought from heaven, the stars in their courses fought against Sisera” (Judges 5:20).
Yours is the kingdom, O Lord; this is the war of Amalek, and so it says: “And he said: The hand upon the throne of the Lord: the Lord will have war with Amalek from generation to generation” (Exodus 17:16), as then God will sit on His throne.
And you are exalted; this is the war of Gog and Magog, and so it says: “I am against you, O Gog, the chief prince of Meshekh and Tubal” (Ezekiel 38:3); and:
As head above all; Rav Ḥanan bar Rava said that Rabbi Yoḥanan said: All leadership and authority, even the most insignificant, the one responsible for distributing water, is appointed by heaven.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הממלכה זו מלחמת עמלק – דכתיב בה כסא מלכות כי יד על כס יה (שמות יז) כלומר על ידי מלחמה ליי׳ בעמלק יתעלה כסאו.
המתנשא – מדכתיב לשון נשיאות משמע על נשיא ראש משך ותובל.
לכל לראש – לכל הקם להיות לראש הוא מתנשא כלומר שהוא גוזר ומעמידו.
ריש גרגיתא – בור הממונה על החופרין חפירות למלאותן מים כדי להשקות בהן שדותיהן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זו מעשה בראשית כו׳. לפי הדרשה אינן כסדרן שהקדים מפלתן של ארם למלחמת נחלי ארנון וסיסרא וכן בדרש דר״ע לקמן הקדים קריעת ים סוף למכת בכורות משום דהכתוב סדרן כמדתן שהם ז׳ ספירות האחרונות כסדרן כמ״ש בזה חכמי הקבלה ור״ש בא לדרוש אצילתן של שבע הספירות שבכל אחד מהן פעל לפי מדתו ואמר הגדולה היא מדת חסד שבמדה זו נתהוה מעשה בראשית כמ״ש עולם חסד יבנה ומייתי ליה דהיא הגדולה כמ״ש עושה גדולות וגו׳. ובמדת הגבורה פעל יציאת מצרים ע״י המכות שהביא על המצרים שנאמר את היד הגדולה וגו׳ גם כי מדת גדולה מורה על מדת חסד כדלעיל מדכתיב הכא גבי יד מורה ממש על הגבורה שעושה ביד ובמדת היד ובמדת תפארת פעל שעמדה חמה ולבנה כו׳ שהיה לו ליהושע לשם ולתפארת בכל העולם. והנצח זו מפלתה של אדום שנאמר ויז נצחם וגו׳ דבמדתו יתברך שנקראת ינצח ונצח את ממשלת אדום דהיינו שיז מהם נצחם וגבורתם שהיה להם בעוה״ז. ובמדת הוד נסים של נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר וגו׳ את והב וגו׳ מפורש בר״פ כי כל בשמים ובארץ שהיא מדת יסוד כדעת המקובלים היתה מלחמת סיסרא שנאמר מן השמים וגו׳ ובמדת מלכות דהיינו לך ה׳ הממלכה היתה מלחמת עמלק וגו׳ שנאמר על כס יה וגו׳ הכסא מורה על המלכות ולא יהיה שלם עד שיכרית זרעו של עמלק לעתיד ואמר והמתנשא וגו׳. לעתיד ית׳ ב״ה יתנשא בכל מדותיו הללו במלחמת גוג ומגוג כמ״ש שם והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני וגו׳ וק״ל:
לכל לראש כו׳ אפילו ריש גרגותא מן כו׳. מפורש פרק הספינה (בבא בתרא צא.) ע״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר: הואיל ואתעביד [ונעשה] לי ניסא בהאי קרא [נס בגלל פסוק זה] שאמרתי, דרשינא ליה [אדרוש אותו]. וכך דרש: ״לך ה׳ הגדלה״זו מעשה בראשית, וכן הוא אומר: ״עשה גדלות עד אין חקר״ (איוב ט, י) בתיאור מעשי בראשית. ״והגבורה״זו יציאת מצרים, שנאמר בה: ״וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה׳ במצרים״ (שמות יד, לא). ״והתפארת״זו החמה והלבנה שעמדו לו ליהושע, וכפי שנאמר: ״וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו״ (יהושע י, יג). ״והנצח״זו מפלתה של רומי. וכן הוא אומר בתאור מפלת אדום: ״ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי״ (ישעיהו סג, ג). ״וההוד״זו מלחמת נחלי ארנון, שעליה נאמר ״על כן יאמר בספר מלחמת ה׳ את והב בסופה ואשד הנחלים ארנון״ (במדבר כא, יד). ״כי כל בשמים ובארץ״זו מלחמת סיסרא, שנאמר בה: ״מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא״ (שופטים ה, כ). ״לך ה׳ הממלכה״זו מלחמת עמלק, וכן הוא אומר: ״כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור״ (שמות יז, טז), שאז ישב ה׳ על כסא. ״והמתנשא״זו מלחמת גוג ומגוג, וכן הוא אומר: ״הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל״ (יחזקאל לח, ג). ״לכל לראש״אמר רב חנן בר רבא אמר ר׳ יוחנן: אפילו את ריש גרגיתא [הממונה על חלוקת המים] מן שמיא מנו ליה [השמים ממנים אותו], כלומר, כל ראשות ושררה ואפילו הקטנה ביותר בידי שמים היא.
Rabbi Sheila said: Since a miracle was performed on my behalf with this verse that I cited, I will interpret it homiletically: Yours, O Lord, is the greatness; that is the act of creation, and so it says: “Who does great things past finding out” (Job 9:10);
And the power; that is the exodus from Egypt, as it is stated: “And Israel saw the great work which the Lord did to the Egyptians” (Exodus 14:31);
And the glory; that is the sun and the moon that stood still for Joshua, as it is stated: “And the sun stood still, and the moon stayed, until the nation had avenged themselves of their enemies” (Joshua 10:13);
And the triumph; that is the downfall of Rome, and so it says describing the downfall of Edom, whom the Sages identified as the forefather of Rome: “Their lifeblood is dashed against My garments and I have stained all My raiment” (Isaiah 63:3);
And the majesty; this is the war of the valleys of Arnon, as it is stated: “Wherefore it is said in the book of the Wars of the Lord: Vahev in Sufa, and the valleys of Arnon” (Numbers 21:14);
For all that is in the heaven and in the earth is Yours; this is the war of Sisera, as it is stated: “They fought from heaven, the stars in their courses fought against Sisera” (Judges 5:20).
Yours is the kingdom, O Lord; this is the war of Amalek, and so it says: “And he said: The hand upon the throne of the Lord: the Lord will have war with Amalek from generation to generation” (Exodus 17:16), as then God will sit on His throne.
And you are exalted; this is the war of Gog and Magog, and so it says: “I am against you, O Gog, the chief prince of Meshekh and Tubal” (Ezekiel 38:3); and:
As head above all; Rav Ḥanan bar Rava said that Rabbi Yoḥanan said: All leadership and authority, even the most insignificant, the one responsible for distributing water, is appointed by heaven.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) בְּמַתְנִיתָא תַּנָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא: ״לְךָ ה׳ הגדולה – זוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. ״וְהַגְּבוּרָה״ – זוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת. ״וְהַתִּפְאֶרֶת״ – זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. ״וְהַנֵּצַח״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. ״וְהַהוֹד״ – זוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.:

It was taught in a baraita in the name of Rabbi Akiva:
Yours, O Lord, is the greatness; this is the splitting of the Red Sea;
the power; this is the plague of the firstborn;
the glory; this is the giving of the Torah;
the triumph; this is Jerusalem;
and the majesty; this is the Temple.
רי״ףמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לך ה׳ הגדולה זו קריעת כו׳. שבמדת חסד עברו ישראל ונצלו בקריעת ים סוף כדאיתא במדרש והגבורה זו מכת בכורות דהיינו במדת הדין נדונו במכת בכורות והת״ת זו מתן תורה שהיא לישראל לשם ולתפארת כמ״ש כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו׳ והנצח זו ירושלים שהיא נצחונן של ישראל כמ״ש ירושלים הרים סביב לה וגו׳. וההוד זו בהמ״ק שהיה הדרן והודן של ישראל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

במתניתא תנא משמיה [בברייתא שנינו משמו] של ר׳ עקיבא: ״לך ה׳ הגדלה״זו קריעת ים סוף. ״והגבורה״זו מכת בכורות. ״והתפארת״זו מתן תורה. ״והנצח״זו ירושלים. ״וההוד״זו בית המקדש.
It was taught in a baraita in the name of Rabbi Akiva:
Yours, O Lord, is the greatness; this is the splitting of the Red Sea;
the power; this is the plague of the firstborn;
the glory; this is the giving of the Torah;
the triumph; this is Jerusalem;
and the majesty; this is the Temple.
רי״ףמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותבירור הלכהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ברכות נח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ברכות נח., ר׳ נסים גאון ברכות נח., רי"ף ברכות נח. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ברכות נח., רש"י ברכות נח., רא"ה ברכות נח. – מהדורת תלמיד חכם החפץ בעילום שמו, ברשותו האדיבה. להארות והערות ניתן לכתוב לדוא"ל D0504128915@gmail.com (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ברכות נח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש ברכות נח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), ריטב"א ברכות נח., מיוחס לשיטה מקובצת ברכות נח., מהרש"ל חכמת שלמה ברכות נח., מהרש"א חידושי אגדות ברכות נח., בירור הלכה ברכות נח., פירוש הרב שטיינזלץ ברכות נח., אסופת מאמרים ברכות נח.

Berakhot 58a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Berakhot 58a, R. Nissim Gaon Berakhot 58a, Rif by Bavli Berakhot 58a, Collected from HeArukh Berakhot 58a, Rashi Berakhot 58a, Raah Berakhot 58a, Meiri Berakhot 58a, Tosefot Rosh Berakhot 58a, Ritva Berakhot 58a, Attributed to Shitah Mekubetzet Berakhot 58a, Maharshal Chokhmat Shelomo Berakhot 58a, Maharsha Chidushei Aggadot Berakhot 58a, Beirur Halakhah Berakhot 58a, Steinsaltz Commentary Berakhot 58a, Collected Articles Berakhot 58a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144