×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דְּלָא קַטְלֵיהּ דָּוִד לְשִׁמְעִי דְּאִתְיְלִיד מִינֵּיהּ מָרְדֳּכַי דְּמִיקַּנֵּי בֵּיהּ הָמָן וּמָה שִׁילֵּם לִי יְמִינִי דְּלָא קַטְלֵיהּ שָׁאוּל לַאֲגָג דְּאִתְיְלִיד מִינֵּיהּ הָמָן דִּמְצַעַר לְיִשְׂרָאֵל.
the responsibility of Judah, as David did not kill Shimei, although he was liable to the death penalty. The grave consequences of this failure included that Mordecai was born from him, and it was he against whom Haman was jealous, leading Haman to issue a decree against all of the Jewish people. And how a Benjamite has repaid me is referring to the fact that Saul, who was from the tribe of Benjamin, did not kill the Amalekite king Agag immediately, from whom Haman was later born, and he caused suffering to the Jewish people.
פירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
דלא קטליה [שלא הרגו] דוד לשמעי למרות שהיה חייב מיתה, ומה גרם — דאתיליד מיניה [שנולד ממנו] מרדכי דמקני ביה [שקינא בו] המן ולולי זאת לא היתה הגזירה באה. ומה שילם לי ימיני — דלא קטליה [שלא הרגו] שאול (משבט בנימין) לאגג, דאתיליד מיניה [שנולד ממנו] המן שהיה מצער לישראל.
the responsibility of Judah, as David did not kill Shimei, although he was liable to the death penalty. The grave consequences of this failure included that Mordecai was born from him, and it was he against whom Haman was jealous, leading Haman to issue a decree against all of the Jewish people. And how a Benjamite has repaid me is referring to the fact that Saul, who was from the tribe of Benjamin, did not kill the Amalekite king Agag immediately, from whom Haman was later born, and he caused suffering to the Jewish people.
פירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְעוֹלָם מִבִּנְיָמִן קָאָתֵי וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ יְהוּדִי עַל שׁוּם שֶׁכָּפַר בע״זבָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בע״זבַּעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָא יְהוּדִי כְּדִכְתִיב {דניאל ג׳:י״ב} אִיתַי גּוּבְרִין יְהוּדָאיִן וְגוֹ׳.

Rabbi Yoḥanan said a different explanation of the verse: Actually, Mordecai came from the tribe of Benjamin. Why, then, was he referred to as Yehudi? On account of the fact that he repudiated idol worship, for anyone who repudiates idolatry is called Yehudi. It is understood here in the sense of yiḥudi, one who declares the oneness of God, as it is written: “There are certain Jews [Yehuda’in] whom thou hast appointed over the affairs of the province of Babylonia, Shadrach, Meshach, and Abed-Nego; these men, O king, have not regarded you: They serve not your gods, nor worship the golden image which you have set up” (Daniel 3:12). These three individuals were in fact Hananiah, Mishael, and Azariah, who were not all from the tribe of Judah but are referred to as Yehuda’in because they repudiated idol worship.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פתיא
פתיאא(פסחים פח. מגילה יג.) אמר ליה עניא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא פי׳ הוא טפיח כדאמרי׳ שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפיח ואמאי קרי ליה פתיא אוכמא מפני שהוא קצר ושחור ופתיא היא קרויה כדתנן האבן שבקרויה והוא דלי כלומר עב שחור כמין משל ואחד נקרא פתיא ורבים פתיותא כדאמרינן (עבודה זרה לג) אמר רב פפי הני פתיותא דבי מכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ואינו חושש (גיטין סט) לשגרונה ליתי פתיא דמינוני פי׳ לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי מלא ציר של דגים:
א. [פאס.]
1איתי גוברין יהודאין כו׳ – וסיפיה דקרא לאלהך לא פלחין.
1. בדפוס וילנא מופיעים כאן שני ד״ה שמופיעים במהדורתנו בסוף דף י״ב:
כל הכופר בע״ז נקרא יהודי שנאמר איתי גוברין יהודאין – על שם יהודי שהרי אמר בחלק (סנהדרין דף צג:) דלא הוו משבט יהודה.
כל הכופר בע״ז הרי הוא כמודה בכל התורה כלה וכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו הרי הוא לו כאלו ילדו:
כל הכופר בע״ז נקרא יהודי כו׳. וע״פ מ״ש פ״ק דסוטה יהודה כו׳ וע״ש של הקב״ה דיש בו ארבע אותיות השם ומייתי ליה מדכתיב איתי גוברין יהודאין וגו׳ אע״ג דקושטא הוא דמבני יהודה הוו כמפורש בריש ספר דניאל מ״מ לא ה״ל למקריין הכא יהודאין אי לאו דכתיב שם ולאלהך לא וגו׳ והתוס׳ כתבו דבפרק חלק איתא דלא היו משבט יהודה עכ״ל אבל בפ״ק דסוטה מוכח דהיו מיהודה שאמרו שם דהקב״ה א״ל ליהודה אני מציל שלשה מבניך מן האש ומאן נינהו חנניה מישאל ועזריה:
ר׳ יוחנן אמר דבר אחר: לעולם תפרש שמרדכי מבנימן קאתי [הוא בא], ואמאי קרי ליה [ומדוע קורא לו] ״יהודי״ — על שום (אסתר ב, ה) שכפר בעבודה זרה, ודורש ״יהודי״ כמו יחודי, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא ״יהודי״, כדכתיב [כפי שנאמר]: ״איתי גברין יהודאין... שדרך מישך ועבד נגו...״ (דניאל ג, יב) [יש אנשים יהודים... חנניה מישאל ועזריה] ולא כולם היו משבט יהודה.
Rabbi Yoḥanan said a different explanation of the verse: Actually, Mordecai came from the tribe of Benjamin. Why, then, was he referred to as Yehudi? On account of the fact that he repudiated idol worship, for anyone who repudiates idolatry is called Yehudi. It is understood here in the sense of yiḥudi, one who declares the oneness of God, as it is written: “There are certain Jews [Yehuda’in] whom thou hast appointed over the affairs of the province of Babylonia, Shadrach, Meshach, and Abed-Nego; these men, O king, have not regarded you: They serve not your gods, nor worship the golden image which you have set up” (Daniel 3:12). These three individuals were in fact Hananiah, Mishael, and Azariah, who were not all from the tribe of Judah but are referred to as Yehuda’in because they repudiated idol worship.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי כִּי הֲוָה פָּתַח בְּדִבְרֵי הַיָּמִים אָמַר הָכִי כׇּל דְּבָרֶיךָ אֶחָד הֵם וְאָנוּ יוֹדְעִין לְדוֹרְשָׁן {דברי הימים א ד׳:י״ח} וְאִשְׁתּוֹ הַיְהוּדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.

§ Incidental to the exposition of the word Yehudi as one who repudiates idolatry, the Gemara relates that when Rabbi Shimon ben Pazi introduced his exposition of the book of Chronicles, he addressed the book of Chronicles and said as follows: All of your words are one, and we know how to expound them. This introduction made reference to the fact that the book of Chronicles cannot always be interpreted literally but requires exposition, as the same individual might be called by various different names, as in the following verse: “And his wife HaYehudiyya bore Jered the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel the father of Zanoah. And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh, whom Mered took” (I Chronicles 4:18).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל דבריך אחד הן – כנגד הספר היה אומר כל דבריך דברי הימים אחת הן הרבה שמות אתה מזכיר פלוני ופלוני וכולן אדם אחד הן.
ואנו יודעין לדורשן – ואע״פ שסתמת אותן אנו נותנין את לבינו עד שאנו יודעין לדורשן משום דאמרינן לעיל כל הכופר בע״ז נקרא יהודי נקט לה הכא.
ואשתו היהודיה וגו׳ – והלא בתיה שמה דהא כתיב בסופיה ואלה בני בתיה.
כל דבריך אחד הם כו׳. וכולם שמות משה הם ונראה דדרשו כן משום דאילו היו ממש בניה לא ה״ל לייחסן אחריה כמ״ש ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח לו מרד אלא ה״ל לייחסן ע״ש משפחת אב אלה בני מרד אשר ילדה לו בתיה בת פרעה וע״כ אמרו דלאו בני מרד היו שנולדו לו ממנה ולא נקראו על שמה אלא שהיא גדלתן כדמסיק ומשום דלא מצינו שהיא גדלה רק את משה ע״כ כולן שמות משה הן ירד שירד להם לישראל מן כו׳ כדאמרינן במסכת תענית מן בזכות משה גדור שגדר פרצותיהן כו׳ היינו התורה שנתנה על ידו חבר שחיבר ישראל כו׳ היינו שהיה משה כמו סרסור בין הקב״ה ובין ישראל סוכו שנעשה להם כסוכה כו׳ היינו להגין עליהם בתפלתו מן הפורעניות במעשה עגל ובמעשה מרגלים יקותיאל שקוו לאל בימיו כו׳ דהיינו דור המדבר שקוו בכל יום ויום ליתן מן ושלו ובאר ואבי זנוח שהזניח עונותיהן כו׳ שע״י תפלתו היה הקב״ה סולח להן עונותיהן כמ״ש ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך אבי אבי אבי היינו שלשה אבי דכתיבי דהאי דכתיב גבי אביגדור היינו שהיה אב בתורה לגדור פרצות של ישראל במעשיהם הרעים שהיה להן כבר במצרים ואבי סוכו דהיינו אב בחכמה יודע להתפלל על ישראל להגין עליהם מן הצרות כמ״ש מי כהחכם יודע פשר וגו׳ זה משה ואבי זנוח אב בנביאים שידע לבם הרע ואעפ״י כן בקש על כפרתן:
גמ׳ ואשתו היהודיה. עי׳ מ״ר ריש ויקרא:
א אגב דרשת ״יהודי״ מלשון יחוד מביאים: ר׳ שמעון בן פזי, כי הוה פתח [כאשר היה פותח] ללמד את ספר דברי הימים, אמר הכי [היה אומר כך]: כל דבריך, אתה ספר דברי הימים — אחד הם, ואנו יודעין לדורשן. כלומר, הדברים הכתובים שם אינם יכולים להיות מובנים תמיד כפשוטם. וכגון שמות האנשים המוזכרים, שאף שיש שם כמה וכמה שמות שונים, יש לומר שהכוונה לאדם אחד ועלינו לדרוש שאותו אדם נקרא בכמה וכמה שמות, כגון הפסוק: ״ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד״ (דברי הימים א׳ ד, יח).
§ Incidental to the exposition of the word Yehudi as one who repudiates idolatry, the Gemara relates that when Rabbi Shimon ben Pazi introduced his exposition of the book of Chronicles, he addressed the book of Chronicles and said as follows: All of your words are one, and we know how to expound them. This introduction made reference to the fact that the book of Chronicles cannot always be interpreted literally but requires exposition, as the same individual might be called by various different names, as in the following verse: “And his wife HaYehudiyya bore Jered the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel the father of Zanoah. And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh, whom Mered took” (I Chronicles 4:18).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אַמַּאי קָרֵי לַהּ יְהוּדִיָּה עַל שׁוּם שֶׁכָּפְרָה בע״זבַּעֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב {שמות ב׳:ה׳} וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁיָּרְדָה לִרְחוֹץ מִגִּילּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ.

Why is she, who we are told at the end of the verse was Pharaoh’s daughter Bithiah, referred to as Yehudiyya? Because she repudiated idol worship, as it is written: “And the daughter of Pharaoh came down to wash herself in the river” (Exodus 2:5), and Rabbi Yoḥanan said: She went down to wash and purify herself from the idols of her father’s house.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לרחוץ – לטבול (לשון) גירות.
שכפרה בע״ז כו׳ שירדה לרחוץ מגילולי כו׳ מפורש פ״ק דסוטה:
אמאי קרי [מדוע קורא] לה לבת פרעה ״אשתו היהדיה״ — על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב [שנאמר]: ״ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור״ (שמות ב, ה), ואמר ר׳ יוחנן: שירדה לרחוץ ולהיטהר מגילולי (אלילי) בית אביה.
Why is she, who we are told at the end of the verse was Pharaoh’s daughter Bithiah, referred to as Yehudiyya? Because she repudiated idol worship, as it is written: “And the daughter of Pharaoh came down to wash herself in the river” (Exodus 2:5), and Rabbi Yoḥanan said: She went down to wash and purify herself from the idols of her father’s house.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) יָלְדָה וְהָא רַבּוֹיֵי רַבִּיתֵיהּ לוֹמַר לְךָ שֶׁכׇּל הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ יְלָדוֹ.

The Gemara understands that all the names referred to in the verse as children of Pharaoh’s daughter refer to Moses, as it will soon explain. The Gemara asks: Pharaoh’s daughter bore Moses? But didn’t she merely raise him? Rather, it is telling you that with regard to anyone who raises an orphan boy or girl in his house, the verse ascribes him credit as if he gave birth to him.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא ילדו.
נקראת הדסה מפני דהיתה צדקת. שהצדיקים נקראים הדסים.
ושואלים: אם הכוונה היא למשה, איך אפשר לומר שהיא ילדה את משה? והא רבויי רביתיה [הרי היא רק גידלה אותו]? אלא לומר לך: שכל המגדל יתום או יתומה בתוך ביתו — מעלה עליו (מחשיב לו) הכתוב כאילו ילדו.
The Gemara understands that all the names referred to in the verse as children of Pharaoh’s daughter refer to Moses, as it will soon explain. The Gemara asks: Pharaoh’s daughter bore Moses? But didn’t she merely raise him? Rather, it is telling you that with regard to anyone who raises an orphan boy or girl in his house, the verse ascribes him credit as if he gave birth to him.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) יֶרֶד זֶה מֹשֶׁה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶרֶד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָן בְּיָמָיו גְּדוֹר שֶׁגָּדַר פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל חֶבֶר שֶׁחִיבֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם סוֹכוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כְּסוּכָּה יְקוּתִיאֵל שֶׁקִּוּוּ יִשְׂרָאֵל לָאֵל בְּיָמָיו זָנוֹחַ שֶׁהִזְנִיחַ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

The Gemara explains how all the names in fact are referring to Moses: “Jered”; this is Moses, and why was he called Jered? Because manna came down [yarad] for the Jewish people in his days. He was also called “Gedor” because he fenced in [gadar] the breaches of the Jewish people. He was called “Heber” because he connected [ḥibber] the Jewish people to their Father in Heaven. He was called “Soco” because he was for the Jewish people like a shelter [sukka] and shield. He was called “Jekuthiel” because the Jewish people trusted in God [kivu laEl] in his days. Lastly, he was called “Zanoah” because he caused the iniquities of the Jewish people to be disregarded [hizniaḥ].
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
״ירד״ — זה משה, ולמה נקרא שמו ״ירד״ — שירד להם לישראל מן בימיו. נקרא ״גדור״ — על שם שגדר פרצותיהן של ישראל. ״חבר״ — שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. ״סוכו״ — שנעשה להם לישראל כסוכה ומגן. ״יקותיאל״ — שקוו ישראל לאל בימיו. ״זנוח״ — שהזניח (השכיח) עונותיהן של ישראל.
The Gemara explains how all the names in fact are referring to Moses: “Jered”; this is Moses, and why was he called Jered? Because manna came down [yarad] for the Jewish people in his days. He was also called “Gedor” because he fenced in [gadar] the breaches of the Jewish people. He was called “Heber” because he connected [ḥibber] the Jewish people to their Father in Heaven. He was called “Soco” because he was for the Jewish people like a shelter [sukka] and shield. He was called “Jekuthiel” because the Jewish people trusted in God [kivu laEl] in his days. Lastly, he was called “Zanoah” because he caused the iniquities of the Jewish people to be disregarded [hizniaḥ].
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֲבִי אֲבִי אֲבִי אָב בַּתּוֹרָה אָב בְּחׇכְמָה אָב בִּנְבִיאוּת.

The Gemara notes that the words “father of” appear three times in that same verse: “And his wife Hajehudijah bore Jered the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel the father of Zanoah.” This teaches that Moses was a father to all of the Jewish people in three respects: A father in Torah, a father in wisdom, and a father in prophecy.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד נאמר שם שלוש פעמים ״אבי״ ״אבי״ ״אבי״ (״ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי... ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה...״. דברי הימים א׳ ד, יט-כא), הרי זה בא ללמד שמשה היה אב בשלושה דברים: אב לכל ישראל בתורה, אב בחכמה, אב בנביאות.
The Gemara notes that the words “father of” appear three times in that same verse: “And his wife Hajehudijah bore Jered the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel the father of Zanoah.” This teaches that Moses was a father to all of the Jewish people in three respects: A father in Torah, a father in wisdom, and a father in prophecy.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד וְכִי מֶרֶד שְׁמוֹ וַהֲלֹא כָּלֵב שְׁמוֹ אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבֹא כָּלֵב שֶׁמָּרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים וְיִשָּׂא אֶת בַּת פַּרְעֹה שֶׁמָּרְדָה בְּגִלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ.

The aforementioned verse stated: “And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh, whom Mered took.” The Gemara asks: Was Bithiah’s husband’s name Mered? Wasn’t his name Caleb? Rather, the verse alludes to the reason that Caleb married Bithiah. The Holy One, Blessed be He, said: Let Caleb, who rebelled [marad] against the advice of the spies, come and marry the daughter of Pharaoh, who rebelled against the idols of her father’s home.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והלא כלב שמו – שבכלב משתעי קרא.
הכי גרסינן: וישא בתיה שמרדה בגילולי בית אביה – ולכך נשתנה שמה בליקוחין הללו.
נאמר: ״ואלה בני בתיה אשר לקח מרד״ (דברי הימים א׳ ד, יח) וכי מרד שמו? והלא כלב שמו, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: יבא כלב שמרד בעצת מרגלים ועל כן הוא מכונה ״מרד״, וישא את בת פרעה שאף היא מורדת שמרדה בגלולי בית אביה.
The aforementioned verse stated: “And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh, whom Mered took.” The Gemara asks: Was Bithiah’s husband’s name Mered? Wasn’t his name Caleb? Rather, the verse alludes to the reason that Caleb married Bithiah. The Holy One, Blessed be He, said: Let Caleb, who rebelled [marad] against the advice of the spies, come and marry the daughter of Pharaoh, who rebelled against the idols of her father’s home.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֲשֶׁר הׇגְלָה מירושלם {אסתר ב׳:ו׳} אָמַר רָבָא שֶׁגָּלָה מֵעַצְמוֹ.

§ The Gemara resumes its explanation of the book of Esther. The verse states with regard to Mordecai: “Who had been exiled from Jerusalem” (Esther 2:6). Rava said: This language indicates that he went into exile on his own, not because he was forced to leave Jerusalem. He knew that he would be needed by those in exile, and therefore he consciously left Jerusalem to attend to the needs of his people.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שגלה מעצמו – מדלא כתיב אשר היה מן הגולה אשר הגלתה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה כשאר ישראל שגלו על כרחן והוא גלה מעצמו כמו שעשה ירמיהו שגלה מעצמו עד שאמר לו הקב״ה לחזור.
אשר הגלה שגלה מעצמו – ודריש ליה מדלא כתיב הוגלה.
אשר הגלה וגו׳ שגלה מעצמו כו׳. דלא ה״ל למכתב אלא אשר הגלה מירושלים עם יכניה וגו׳ עם הגולה וגו׳ אשר הגלתא יתורא דקרא הוא אלא לומר לך דהם גלו עם יכניה בע״כ ע״י נ״נ אבל הוא גלה עמהם מעצמו:
ב ושוב לענין המגילה, נאמר במרדכי: ״אשר הגלה מירושלים״ (אסתר ב, ו), אמר רבא: יש לפרש שגלה מעצמו, שידע שיצטרכו לו שם, וגלה מעצמו לטפל בענייני כלל ישראל.
§ The Gemara resumes its explanation of the book of Esther. The verse states with regard to Mordecai: “Who had been exiled from Jerusalem” (Esther 2:6). Rava said: This language indicates that he went into exile on his own, not because he was forced to leave Jerusalem. He knew that he would be needed by those in exile, and therefore he consciously left Jerusalem to attend to the needs of his people.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה {אסתר ב׳:ז׳} קָרֵי לַהּ הֲדַסָּה וְקָרֵי לַהּ אֶסְתֵּר תַּנְיָא ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֶסְתֵּר שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ הֲדַסָּה עַל שֵׁם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ הֲדַסִּים וְכֵן הוּא אוֹמֵר {זכריה א׳:ח׳} וְהוּא עוֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים.

The verse states: “And he had brought up Hadassah, that is, Esther” (Esther 2:7). She is referred to as “Hadassah” and she is referred to as “Esther.” What was her real name? It is taught in a baraita that the Sages differed in their opinion as to which was in fact her name and which one was a description: Rabbi Meir says: Esther was her real name. Why then was she called Hadassah? On account of the righteous, who are called myrtles [hadassim], and so it states: “And he stood among the myrtles [hahadassim]” (Zechariah 1:8).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בין ההדסים אשר במצולה – בין הצדיקים שגלו לבבל ובשכינה משתעי קרא.
ע״ש הצדיקים שנקראו הדסים כו׳. כי האדם עץ השדה הוא ואדם הרע דומה לאילן סרק שעומד לשריפה וכמ״ש ס״פ החובל אזל דיקלא בישא אצל קינא דשרכי ובהיפך אדם הטוב דומה לאילן טוב כמ״ש צדיק כתמר יפרח וגו׳ שנושא פירות טובים וכן ההדס בריחו הטוב:
שם על שם הצדיקים. עי׳ ברכות דף כו ע״ב תוד״ה ואין שיחה:
נאמר: ״ויהי אמן את הדסה״ (אסתר ב, ז), קרי [קורא] לה ״הדסה״ וקרי [וקורא לה] לה ״אסתר״, ומה אם כן שמה הנכון? תניא [שנויה ברייתא], ר׳ מאיר אומר: אסתר שמה האמיתי, ולמה נקרא שמה הדסה — כינוי הוא, על שם הצדיקים שנקראו ״הדסים״. וכן הוא אומר: ״והוא עמד בין ההדסים״ (זכריה א, ח).
The verse states: “And he had brought up Hadassah, that is, Esther” (Esther 2:7). She is referred to as “Hadassah” and she is referred to as “Esther.” What was her real name? It is taught in a baraita that the Sages differed in their opinion as to which was in fact her name and which one was a description: Rabbi Meir says: Esther was her real name. Why then was she called Hadassah? On account of the righteous, who are called myrtles [hadassim], and so it states: “And he stood among the myrtles [hahadassim]” (Zechariah 1:8).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲדַסָּה שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ אֶסְתֵּר עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מַסְתֶּרֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת אֶת עַמָּהּ וְגוֹ׳ {אסתר ב׳:כ׳}.

Rabbi Yehuda differs and says: Hadassah was her real name. Why then was she called Esther? Because she concealed [masteret] the truth about herself, as it is stated: “Esther had not yet made known her kindred nor her people” (Esther 2:20).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אסתר ע״ש שהיה מסתרת דבריה שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו׳. עשתה כן כדי שלא יתקנאו בה וז״ש ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה כמפורש לעיל דכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו ובתרגום נתנו טעם אחר:
ר׳ יהודה אומר: הדסה שמה האמיתי, ולמה נקרא שמה אסתר? על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר: ״אין אסתר מגדת את עמה״ (אסתר ב, כ),
Rabbi Yehuda differs and says: Hadassah was her real name. Why then was she called Esther? Because she concealed [masteret] the truth about herself, as it is stated: “Esther had not yet made known her kindred nor her people” (Esther 2:20).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר הֲדַסָּה שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרֵאת אֶסְתֵּר שֶׁהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין אוֹתָהּ עַל שׁוּם אִסְתַּהַר בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר אֶסְתֵּר לֹא אֲרוּכָּה וְלֹא קְצָרָה הָיְתָה אֶלָּא בֵּינוֹנִית כַּהֲדַסָּה ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אָמַר אֶסְתֵּר יְרַקְרוֹקֶת הָיְתָה וְחוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ.

Rabbi Neḥemya concurs and says: Hadassah was her real name. Why then was she called Esther? This was her non-Hebrew name, for owing to her beauty the nations of the world called her after Istahar, Venus. Ben Azzai says: Esther was neither tall nor short, but of average size like a myrtle tree, and therefore she was called Hadassah, the Hebrew name resembling that myrtle tree. Rabbi Yehoshua ben Korḥa said: Esther was called Hadassah because she was greenish, having a pale complexion like a myrtle, but a cord of Divine grace was strung around her, endowing her with a beautiful appearance.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך סהר
סהרא(מגילה יג.) הדסה שמה ולמה נקרא שמה אסתר ע״ש איסתהר כלומר יפה כלבנה ירח תרגומו סיהרא (א״ב עיין ערך אסתיר):
א. [מאנד.]
אסתהר – ירח יפה כלבנה.
ירקרוקת היתה – כהדסה זו.
אלא חוט של חסד משוך עליה – מאת הקב״ה לכך נראית יפה לאומות ולאחשורוש.
שהיו א״ה קורין אותה ע״ש אסתהר מלשון סיהרא וכן הוא בערוך:
לא ארוכה ולא קצרה כו׳ הוא מעלה בבן אדם כמ״ש בחנה זרע אנשים לא ארוך ולא גוץ כו׳ ע״ש:
רש״י ד״ה אסתהר ירח. כי ירח תרגומו סהרא (בראשית לז ט):
ר׳ נחמיה אומר: הדסה שמה האמיתי, ולמה נקראת אסתר — שם לועזי הוא, שהיו אומות העולם קורין אותה על שום יופיה אסתהר = כוכב נוגה. בן עזאי אומר: אסתר, לא ארוכה (גבוהה) ולא קצרה (נמוכה) היתה, אלא בינונית כהדסה, כמו עץ ההדס, ולכן נקראת הדסה. ור׳ יהושע בן קרחה אמר: למה נקראה הדסה — משום שאסתר ירקרוקת (חיוורת) היתה כהדס, אלא שחוט של חסד משוך עליה והוא שגרם שתיחשב יפה כל כך.
Rabbi Neḥemya concurs and says: Hadassah was her real name. Why then was she called Esther? This was her non-Hebrew name, for owing to her beauty the nations of the world called her after Istahar, Venus. Ben Azzai says: Esther was neither tall nor short, but of average size like a myrtle tree, and therefore she was called Hadassah, the Hebrew name resembling that myrtle tree. Rabbi Yehoshua ben Korḥa said: Esther was called Hadassah because she was greenish, having a pale complexion like a myrtle, but a cord of Divine grace was strung around her, endowing her with a beautiful appearance.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ {אסתר ב׳:ו׳} לְמָה לִי אָמַר רַב אַחָא עִיבְּרַתָּה מֵת אָבִיהָ יְלָדַתָּה מֵתָה אִמָּהּ.

The verse initially states with regard to Esther: “For she had neither father nor mother” (Esther 2:7). Why do I need to be told in the continuation of the verse: “And when her father and mother were dead, Mordecai took her for his own daughter”? Rav Aḥa said: This repetition indicates that when her mother became pregnant with her, her father died, and when she gave birth to her, her mother died, so that she did not have a mother or a father for even a single day.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובמות אביה ואמה תו ל״ל – מאחר דכתיב כי אין לה אב ואם אלא ללמדנו שאפי׳ יום אחד לא היה לה אב ואם.
בשעה שנתעברה אמה מת אביה – נמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב.
וכשילדתה אמה מתה – ולא נראית לקרות אם.
נאמר ״כי אין לה אב ואם״ (אסתר ב, ז), החזרה ״ובמות אביה ואמה״ (אסתר ב, ז) למה לי? אמר רב אחא: הכוונה היא שכש עיברתה אמה — מת אביה, כשילדתה מתה אמה ואפילו יום אחד לא היה לה אב ואם.
The verse initially states with regard to Esther: “For she had neither father nor mother” (Esther 2:7). Why do I need to be told in the continuation of the verse: “And when her father and mother were dead, Mordecai took her for his own daughter”? Rav Aḥa said: This repetition indicates that when her mother became pregnant with her, her father died, and when she gave birth to her, her mother died, so that she did not have a mother or a father for even a single day.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מׇרְדֳּכַי לוֹ לְבַת {אסתר ב׳:ו׳} תָּנָא מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר אַל תִּקְרֵי לְבַת אֶלָּא לְבַיִת וְכֵן הוּא אוֹמֵר {שמואל ב י״ב:ג׳} וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכּוֹסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת מִשּׁוּם דִּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב הֲוָות לֵיהּ (לְבַת) אֶלָּא (לְבַיִת) הָכִי נָמֵי לְבַיִת.

The verse states: “And when her father and mother were dead, Mordecai took her for his own daughter” (Esther 2:7). A tanna taught a baraita in the name of Rabbi Meir: Do not read the verse literally as for a daughter [bat], but rather read it as for a home [bayit]. This indicates that Mordecai took Esther to be his wife. And so it states: “But the poor man had nothing, except one little ewe lamb, which he had bought and reared: And it grew up together with him, and with his children; it did eat of his bread, and drank of his own cup, and lay in his bosom, and was like a daughter [kevat] to him” (II Samuel 12:3). The Gemara questions: Because it lay in his bosom, it “was like a daughter to him”? Rather, the parable in II Samuel referenced the illicit taking of another’s wife, and the phrase should be read: Like a home [bayit] to him, i.e., a wife. So too, here, Mordecai took her for a home, i.e., a wife.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לקחה מרדכי לו לבת: תנא משום רבי מאיר לבית.
ולרש אין כל – באוריה משתעי קרא.
כבשה אחת – בת שבע.
אל תקרי לבת אלא לבית כו׳. פירוש לאשה כדאמרינן בעלמא קריתי לאשתי ביתי:
נאמר: ״ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת״ (אסתר ב, ז), תנא [שנה החכם] משום (בשם) ר׳ מאיר: אל תקרי ״לבת״ אלא לבית. כלומר, בסופו של דבר לקח אותה לו לאשה. וכן הוא אומר: ״ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת״ (שמואל ב׳ יב, ג), משום שבחיקו תשכב הוות ליה [היתה לו] לבת? אלא הכוונה — ״בת״ בלשון נקיה, ועניינו כבית — כאשה, הכי נמי [כך גם כן] ״לבת״ משמעו לבית.
The verse states: “And when her father and mother were dead, Mordecai took her for his own daughter” (Esther 2:7). A tanna taught a baraita in the name of Rabbi Meir: Do not read the verse literally as for a daughter [bat], but rather read it as for a home [bayit]. This indicates that Mordecai took Esther to be his wife. And so it states: “But the poor man had nothing, except one little ewe lamb, which he had bought and reared: And it grew up together with him, and with his children; it did eat of his bread, and drank of his own cup, and lay in his bosom, and was like a daughter [kevat] to him” (II Samuel 12:3). The Gemara questions: Because it lay in his bosom, it “was like a daughter to him”? Rather, the parable in II Samuel referenced the illicit taking of another’s wife, and the phrase should be read: Like a home [bayit] to him, i.e., a wife. So too, here, Mordecai took her for a home, i.e., a wife.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת וְגוֹ׳ {אסתר ב׳:ט׳} אָמַר רָבָא שֶׁהָיְתָה מוֹנָה בָּהֶן יְמֵי שַׁבָּת וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְגוֹ׳ אָמַר רַב שֶׁהֶאֱכִילָהּ מַאֲכָל יְהוּדִי.

The verse states: “And the seven maids chosen to be given her out of the king’s house” (Esther 2:9). Rava said: She would have a separate maid attend her each day, and she would count the days of the week by them, so she was always aware when Shabbat was. The verse continues: “And he advanced her and her maids to the best place in the house of the women.” Rav said: The advancement in the verse signals that he fed her food of Jews, i.e., kosher food.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שהיתה מונה בהן ימי שבת – שהיתה משרתת לה אחת באחד בשבת ואחת בשני בשבת ואחת בשלישי בשבת וכן כולן וכשהגיע יום שפחה של שבת יודעת שהיום שבת.
ואת שבע הנערות וגו׳ שהיתה מונה בהן ימי שבת ומדכתיב הראויות לה דריש לה דהיינו שהיו ראויות לה לידע ימי השבוע ובתרגום מפורש שהיה להן שמות כפי מעשה כל יום מימי השבוע ע״ש:
וישנה ואת נערותיה וגו׳ שהאכילה מאכל יהודי דהיינו ששינה לה מאכל עם נערותיה משאר הנשים ומפורש בתרגום דגם נערותיה צדקניות היו שלא רצו לאכול דבר איסור ומ״ד שהאכילה קדלי כו׳ היינו ששינה ליתן לה מאכלה משאר יהודים או שינה ליתן לה מאכל שמן וטוב ומתוך אונסה אכלה כפרש״י ומ״ד ששינה להן לאכול בזרעונים כמו שמצינו בצדיקים:
נאמר: ״ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך״ (אסתר ב, ט), אמר רבא: שהיתה משתמשת בהן בכך שהיתה מונה בהן ימי שבת, שנתנה לכל נערה להיות עמה רק יום אחד בשבוע, ולפי זה היתה יודעת מתי חל יום השבת. נאמר: ״וישנה ואת נערותיה לטוב ״אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי והוא השינוי לטוב.
The verse states: “And the seven maids chosen to be given her out of the king’s house” (Esther 2:9). Rava said: She would have a separate maid attend her each day, and she would count the days of the week by them, so she was always aware when Shabbat was. The verse continues: “And he advanced her and her maids to the best place in the house of the women.” Rav said: The advancement in the verse signals that he fed her food of Jews, i.e., kosher food.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁהֶאֱכִילָהּ קְדָלֵי דַחֲזִירֵי.

And Shmuel said an alternative understanding: The advancement was a well-intentioned act in that he fed her pig hinds, thinking she would view it as a delicacy, although in fact they were not kosher.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קתל
קתלא(מגילה יג.) וישנה ואת נערותיה לטוב ושמואל אמר קותלי דחזירי (חולין יז.) ובתים מלאים כל טוב קותלי דחזירי פי׳ בלעז פכי״ש פ״א של גאון חתיכות של בשר שמן מבשר חזיר שעושין אותו מקמח וסולת ונקרא קתל ובטיית כותל ויש ששונין הא דמגלה קדלי דחזירי ומפרשין עורף של חזרת כלומר ראש של חסא:
א. [שינקע.]
כתלי דחזירי – בקונ״וש שמינית ומתוך אונסה לא נענשה.
קדלי דחזירי – וח״ו היא לא היתה אוכלת.
ושמואל אמר: שעשה לה טוב לפי דעתו שהאכילה קדלי דחזירי [עורפי חזירים].
And Shmuel said an alternative understanding: The advancement was a well-intentioned act in that he fed her pig hinds, thinking she would view it as a delicacy, although in fact they were not kosher.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֵרְעוֹנִים וְכֵן הוּא אוֹמֵר {דניאל א׳:ט״ז} וַיְהִי הַמֶּלְצַר נוֹשֵׂא אֶת פַּת בָּגָם וְנוֹתֵן לָהֶם זֵרְעוֹנִים.

And Rabbi Yoḥanan said a third understanding: He gave her vegetables, which did not pose a problem with regard to the kosher laws. And so it states with regard to the kindness done for Daniel and his associates: “So the steward took away their food and the wine that they should drink; and gave them vegetables” (Daniel 1:16).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכן הוא אומר – שהזרעונים טובים לצדיקים להבדילן ממאכל טמא.
ויהי המלצר נושא את פת בגם ויין משתיהם וגו׳ – וכתיב בההוא ענינא ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר וגו׳.
ור׳ יוחנן אמר: נתן לה זרעונים שהם מאכל כשר, וכן הוא אומר בדניאל וחבריו שעשו להם טובה: ״ויהי המלצר נושא את פת⁠־בגם ויין משתיהם ונתן להם זרעונים״ (דניאל א, טז).
And Rabbi Yoḥanan said a third understanding: He gave her vegetables, which did not pose a problem with regard to the kosher laws. And so it states with regard to the kindness done for Daniel and his associates: “So the steward took away their food and the wine that they should drink; and gave them vegetables” (Daniel 1:16).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר {אסתר ב׳:י״ב} מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר סְטָכַת רַב הוּנָא אָמַר שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְפָּקִינוֹן שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר.

The verse states: “Six months with oil of myrrh” (Esther 2:12). The Gemara asks: What is “oil of myrrh”? Rabbi Ḥiyya bar Abba said: It is the aromatic oil called setakt. Rav Huna said: It is a cosmetic oil derived from olives that have not yet reached one-third of their growth. It is similarly taught in a baraita: Rabbi Yehuda says: Anpakinon is the oil of olives that have not reached one-third of their growth. And why is it smeared on the body? Because it removes the hair and softens the skin.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך סטכת
סטכתא(שבת פ: מגילה יג. מועד קטן ט: מנחות פו.) מאי שמן המור רב הונא אמר סטכת פי׳ מירא דכיא (א״ב פי׳ בל׳ יוני ורומי צרי הנוטף מעצי המור וגם שמן המור היוצא מן המכבש. תרגום ששה חדשים בשמן המור שתא ירחי בטכסתי והוא טעות או הוחלפו האותיות כמו שהוחלפו בספסל ובעל המתורגמן לא דקדק):
א. [פיינער עהל.]
אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש – גבי מנחות תנן אין מביאין אנפקינון ואם הביא פסול ועלה קאי ר׳ יהודה ואמר מהו אנפקינון.
מעדן – מצהיב.
מאי שמן המור כו׳ סטכת כו׳ מפי׳ הערוך מירא דכיא וכן הוא בתרגום אונקלוס מר דרור מרי דכיא ועיין באורך בזה ברמב״ן פרשת כי תשא ואנפיקינון שמן זית כו׳ שמשיר את השיער כו׳ ובערוך בשם ר׳ מצליח שמשחיר השיער ובשמעתין משמע דפליגי אבל בתרגום פי׳ את שניהם בשמן המור וז״ל וירחץ בסטכי׳ ואנפקינון דמנתר ית שערא כו׳ ע״ש:
נאמר: ״ששה חדשים בשמן המר״ (אסתר ב, יב), ושואלים: מאי [מהו] ״שמן המור״? ר׳ חייא בר אבא אמר: הוא שמן הבושם הנקרא סטכת, רב הונא אמר: זה הוא שמן שמוציאים מפרי זית שלא הביא (גדל) שליש ומשמש לתמרוקים. ובדומה לזה תניא [שנויה ברייתא]: ר׳ יהודה אומר: אנפקינון הוא שמן זית שלא הביא שליש, ולמה סכין אותו — מפני שהוא משיר את השיער ומעדן את הבשר.
The verse states: “Six months with oil of myrrh” (Esther 2:12). The Gemara asks: What is “oil of myrrh”? Rabbi Ḥiyya bar Abba said: It is the aromatic oil called setakt. Rav Huna said: It is a cosmetic oil derived from olives that have not yet reached one-third of their growth. It is similarly taught in a baraita: Rabbi Yehuda says: Anpakinon is the oil of olives that have not reached one-third of their growth. And why is it smeared on the body? Because it removes the hair and softens the skin.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה {אסתר ב׳:י״ד} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִגְּנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לָמַדְנוּ שִׁבְחוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם.

The verse states: “In the evening she went, and in the morning she returned” (Esther 2:14). Rabbi Yoḥanan said: From the implicit criticism of that wicked man, Ahasuerus, who cohabited with many women, we have incidentally learned his praise as well, that he would not engage in sexual relations during the day, but in a more modest fashion at night.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מגנותו של אותו רשע – גנותו הוא זה שהוא בועל נשים ומשלחן.
מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו כו׳. דודאי לא בא הכתוב לספר שבחו של רשע אלא גנותו כפרש״י אלא דמתוך גנותו למדנו כו׳:
נאמר: ״בערב היא באה ובבקר היא שבה״ (אסתר ב, יד), אמר ר׳ יוחנן: מגנותו של אותו רשע שהיה מרבה נשים כל כך למדנו בדרך אגב גם שבחו — שלא היה משמש מטתו ביום אלא בדרך צניעות, בלילה.
The verse states: “In the evening she went, and in the morning she returned” (Esther 2:14). Rabbi Yoḥanan said: From the implicit criticism of that wicked man, Ahasuerus, who cohabited with many women, we have incidentally learned his praise as well, that he would not engage in sexual relations during the day, but in a more modest fashion at night.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן {אסתר ב׳:ט״ו} אר״אאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מְלַמֵּד שֶׁלְּכׇל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמְתָה לוֹ כְּאוּמָּתוֹ וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת {אסתר ב׳:ט״ז} יֶרַח שֶׁנֶּהֱנֶה גּוּף מִן הַגּוּף.

The verse states: “And Esther obtained favor in the sight of all those who looked upon her” (Esther 2:15). Rabbi Elazar said: This teaches that she appeared to each and every one as if she were a member of his own nation, and therefore she obtained favor in the eyes of all. The next verse states: “So Esther was taken to King Ahasuerus into his royal house in the tenth month, which is the month Tevet” (Esther 2:16). It was by act of divine providence that Esther was taken to Ahasuerus in a cold winter month, in which the body takes pleasure in the warmth of another body, and therefore she found favor in his eyes.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שהגוף נהנה מן הגוף – מפני הצינה והעיד לך הכתוב שהיו מתכונין מן השמים לחבבה על בעלה.
ותהי אסתר וגו׳ מלמד שכל אחד ואחד כו׳ מפורש לעיל:
חדש טבת ירח שהגוף נהנה מן הגוף כו׳ עיין פרש״י ויש לפרש בהיפך שהעיד הכתוב על גנותו שהיה בעל הנאה ונתכוון כן להנאתו:
נאמר: ״ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה״ (אסתר ב, טו), אמר ר׳ אלעזר: מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו, ומשום כך נשאה חן מלפני כולם. נאמר: ״ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת״ (אסתר ב, טז), ואומרים שמשמים היה הדבר, משום שהוא חודש קר ולכן הוא ירח (חודש) שנהנה גוף מן הגוף.
The verse states: “And Esther obtained favor in the sight of all those who looked upon her” (Esther 2:15). Rabbi Elazar said: This teaches that she appeared to each and every one as if she were a member of his own nation, and therefore she obtained favor in the eyes of all. The next verse states: “So Esther was taken to King Ahasuerus into his royal house in the tenth month, which is the month Tevet” (Esther 2:16). It was by act of divine providence that Esther was taken to Ahasuerus in a cold winter month, in which the body takes pleasure in the warmth of another body, and therefore she found favor in his eyes.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכׇּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכׇּל הַבְּתוּלוֹת {אסתר ב׳:י״ז} אָמַר רַב בִּיקֵּשׁ לִטְעוֹם טַעַם בְּתוּלָה טָעַם טַעַם בְּעוּלָה טָעַם.

The verse states: “And the king loved Esther more than all the women, and she obtained grace and favor in his sight more than all the virgins” (Esther 2:17). Rav said: This double language indicates that if he wanted to taste in her the taste of a virgin during intercourse, he tasted it, and if he wanted to experience the taste of a non-virgin, he tasted it, and therefore he loved her more than all the other women.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ביקש לטעום כו׳ – לכך נאמר מכל הנשים ומכל הבתולות.
נאמר: ״ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות״ (אסתר ב, יד) אמר רב: כוונתו, שאם ביקש לטעום בה טעם בתולה — טעם, טעם אשה בעולה — טעם, ולכן אהב אותה מכולן.
The verse states: “And the king loved Esther more than all the women, and she obtained grace and favor in his sight more than all the virgins” (Esther 2:17). Rav said: This double language indicates that if he wanted to taste in her the taste of a virgin during intercourse, he tasted it, and if he wanted to experience the taste of a non-virgin, he tasted it, and therefore he loved her more than all the other women.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל {אסתר ב׳:י״ח} עֲבַד מִשְׁתְּיָא וְלָא גַּלְּיָא לֵיהּ דַּלִּי כְּרָגָא וְלָא גַּלְּיָא לֵיהּ שַׁדַּר פַּרְדִּישְׁנֵי וְלָא גַּלְּיָא לֵיהּ.

The verse states: “Then the king made a great feast for all his princes and his servants, even Esther’s feast” (Esther 2:18). The Gemara explains that this was part of an attempt to have Esther reveal her true identity. He made a great feast in her honor, but she did not reveal her identity to him. He lowered the taxes [karga] in her name, but still she did not reveal it to him. He sent gifts [pardishenei] to the ministers in her name, but even so she did not reveal it to him.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פרדשן
פרדשןא(מגילה יג.) שדר פרדשני לא גליא ליה פי׳ שלח דורונות כדכתיב ויתן משאת כיד המלך דלי כרגא כדכתיב והנחה למדינות עשה עבד משתיא כדכתיב את משתה אסתר (עבודה זרה עב). תדע דמשדרי פרדשני ולא הדרא פירוש משלחין דורונות ואין חוזרין ושואלין אותן להחזירן להן לפי שקנו במשיכה האי דשנא להאי פרדשנא כבר פירשנו בערך דשן אם היינו מוציאין ספר שכתוב בו האי פרדשנא להאי דשנא הוה ניחא לן פרדשלא מנחה דשנא אדם גדול כדכתיב כל איש שמן וכל איש חיל (א״ב פי׳ בלשון יוני מתנה ונדיבות):
א. [פאראויס בעצאהלונג.]
עבד משתיא כו׳ – חוזר לכמה ענינים לפייסה שתגלה לו מולדתה ולא הועיל וסמוך לה להאי קרא ובהקבץ בתולות שנית וגו׳ אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה וגו׳ עבד משתיא סעודה לכבודה מה שלא עשה בשאר נשים.
דלי כרגא – אמר בשביל אסתר אני מניח לכם מכסי גולגולתכם היינו והנחה למדינות עשה.
שדר פרדישני – דורונות לשרים בשמה והיינו דכתיב ויתן משאת כיד המלך.
ויעש המלך משתה גדול עבד משתיא כו׳. מדכתיב שוב את משתה אסתר וגו׳ דיתורא דקרא הוא לומר דבשבילה עשה המשתה והנחה וגו׳ שכל המפורש בשבילה עשה כדי לגלות לו ואמר אזיל שקל עצה ממרדכי אמר כו׳ מדכתיב ובהקבץ בתולות שנית כיון דכבר כתיב שהמליכה תחת ושתי למאי קבץ בתולות שנית גם סמך לו ומרדכי יושב וגו׳ שאין ענין זה לזה אלא לאשמועינן שנטל עצה ממרדכי היאך יעשה שתגלה לו ואמר ליה לאחשורוש שיקבץ בתולות שנית ואין אשה מתקנאה כו׳ וע״י זה אפשר שתגלה וקאמר דעשה כן ואפ״ה לא גליא ליה כדכתיב בתר הכי אין אסתר מגדת וגו׳ והוא יעצו כן שאפשר שאחרת מהבתולות תמצא חן בעיניו וישלח את אסתר דמטעם זה צוה לה שלא תגיד כדי שיאמר דממשפחה בזויה היא וישלחה כפרש״י במגילה:
נאמר: ״ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר״ (אסתר ב, יח) ומסבירים: עבד משתיא ולא גליא לה [עשה משתה גדול לכבודה ולא גילתה לו] את מוצאה, דלי כרגא ולא גליא ליה [הפחית מן המסים בשמה ולא גילתה לו], שדר פרדישני ולא גליא ליה [שלח מתנות לשרים בשמה ולא גילתה לו].
The verse states: “Then the king made a great feast for all his princes and his servants, even Esther’s feast” (Esther 2:18). The Gemara explains that this was part of an attempt to have Esther reveal her true identity. He made a great feast in her honor, but she did not reveal her identity to him. He lowered the taxes [karga] in her name, but still she did not reveal it to him. He sent gifts [pardishenei] to the ministers in her name, but even so she did not reveal it to him.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וְגוֹ׳ {אסתר ב׳:י״ט} אֲזַיל שְׁקַל עֵצָה מִמָּרְדֳּכַי אֲמַר אֵין אִשָּׁה מִתְקַנְּאָה אֶלָּא בְּיֶרֶךְ חֲבֶירְתָּהּ ואפי׳וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא גַּלְּיָא לֵיהּ דִּכְתִיב אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְגוֹ׳ {אסתר ב׳:כ׳}.

The verse states: “And when the virgins were gathered together the second time and Mordecai sat in the king’s gate” (Esther 2:19). The Gemara explains: The reason Ahasuerus gathered the women together was that he went and took advice from Mordecai as to what he should do to get Esther to reveal her identity. Mordecai said to him: As a rule, a woman is jealous only of the thigh of another woman. Therefore, you should take for yourself additional women. But even so she did not reveal her origins to him, as it is written: “Esther had not yet made known her kindred nor her people” (Esther 2:20).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נאמר: ״ובהקבץ בתולות שנית״ (אסתר ב, יט), למה עשה כן? אזיל שקל [הלך ונטל] עצה ממרדכי מה לעשות כדי שתגלה לו אסתר, אמר לו מרדכי: כלל הוא אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה, כלומר, אין אשה מקנאה אלא באשה אחרת, ולכן קח לך עוד נשים, ואפילו הכי [כך] לא גליא ליה [גילתה לו], דכתיב [שנאמר]: ״אין אסתר מגדת מולדתה״ (אסתר ב, כ).
The verse states: “And when the virgins were gathered together the second time and Mordecai sat in the king’s gate” (Esther 2:19). The Gemara explains: The reason Ahasuerus gathered the women together was that he went and took advice from Mordecai as to what he should do to get Esther to reveal her identity. Mordecai said to him: As a rule, a woman is jealous only of the thigh of another woman. Therefore, you should take for yourself additional women. But even so she did not reveal her origins to him, as it is written: “Esther had not yet made known her kindred nor her people” (Esther 2:20).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב

§ Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג אמר ר׳ אלעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר]:
§ Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מגילה יג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל מגילה יג., הערוך על סדר הש"ס מגילה יג., רש"י מגילה יג., תוספות מגילה יג., בית הבחירה למאירי מגילה יג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי אגדות מגילה יג., גליון הש"ס לרע"א מגילה יג., פירוש הרב שטיינזלץ מגילה יג., אסופת מאמרים מגילה יג.

Megillah 13a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Megillah 13a, Collected from HeArukh Megillah 13a, Rashi Megillah 13a, Tosafot Megillah 13a, Meiri Megillah 13a, Maharsha Chidushei Aggadot Megillah 13a, Gilyon HaShas Megillah 13a, Steinsaltz Commentary Megillah 13a, Collected Articles Megillah 13a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144