גלגל עיסה מערב י״ט מפריש חלה בי״ט – פרש״י דאע״ג דאין מגביהין תרומות ומעשרות בי״ט והא נמי כתרומת גורן דמיא שהוא היה יכול להפריש מעי״ט דהא מאתמול התחיל זמנה להפריש דתנן (חלה פ״ג) מאימתי חיוב חלה משגלגל אפילו הכי מפרישין לה שלא גזרו על תרומת עיסה שהרי מותר לגלגל בי״ט ולאפות כדי לאכול פת חמה ואז מותר להפריש ממנה חלה כיון שבי״ט נלושה א״כ לא היה הפרשת חלה בכלל איסור הגבהת תרומה ואפי׳ כשגלגלה מבעוד יום עי״ל דלפי הירושלמי ניחא דקמיירי שלא גמר הלישה מעי״ט ואע״ג דסוף סוף היה יכול להפריש מבעוד יום משעת גלגול מכל מקום אחר שנגמרה הלישה בי״ט הוה ליה כאילו נעשית כל הלישה בי״ט שרגילות שלא להפריש חלה עד גמר הלישה ולעולם הפרשת חלה הוי בכלל הגבהת תרומה היכא דהיה לו להפריש מאתמול אבל לא מצי למימר דלהכי מחלק בין כסוי משום דגבי כסוי לא ממנע משמחת י״ט דאין הכסוי מעכב האכילה אבל הפרשת חלה מעכב אכילה דזה אינו דהא מיירי הכא בחוצה לארץ כדאמר בסמוך וא״כ אוכל ואחר כך מפריש דמשמע דליכא מאן דפליג בזה ובתוספתא פי׳ דטעמא דרבה דמיירי בחוצה לארץ ולא מחזי כמתקן כיון שבלאו הכי יוכל לאכול אבל בא״י מודה רבה ואין נראה דמשמע בסמוך דלא שייך כלל לומר זה הטעם דקאמר מי לא מודה שמואל שאם קרא וכו׳ א״כ כיון דשם חלה עליה מיחזי כמתקן ומשמע לפי הלשון דסברא זו פשוטה ולכך נראה עיקר כדפי׳ לעיל דאפי׳ בא״י מתיר רבה ואבוה דשמואל אסר אפי׳ בחו״ל ותדע דהא ודאי הירושלמי מיירי בא״י ואפילו הכי לא קא אסר אלא היכא דלש אבל ערס שרי דהיינו גלגל ונראה דהלכה כרבה דהוא בתראה ודוקא גלגל שלא נגמרה לישתה לגמרי דאי נגמרה לגמרי אפילו רבה מודה דאין מפרישין אותה בי״ט והכי נמי איתא בירושלמי כל הלש עיסה מעי״ט אין מפרישין חלתה בי״ט וקאמר לש אין ערס לא וה״פ דוקא לש דנגמרה מערב י״ט אין מפרישין אבל ערס לא דלא נגמרה הלישה מערב י״ט מפריש והכא נמי מיירי בגלגל שהוא כמו ערס והיכא דשכח ולא הפריש מן הפת מעי״ט קי״ל דחלת חו״ל אוכל והולך ואח״כ מפריש וא״כ ישייר מן הפת מכל אחד ואחד ואוכל השאר ולמחר יפריש חלה וצריך שתהא גדולה כדי שיהיה לה הכירא אחר הפרשה דכתיב (במדבר טו) ראשית דבעינן שיהיו שיריה ניכרין והיכא דאפה עריבה מלאה עיסה מערב י״ט ושכח ולא הפריש חלה מערב י״ט ישייר פת אחת בשביל כולם עד למחר מפני שגבלן כאחד אבל במצות בערב הפסח אם שכח ולא הפריש צריך לשייר מכל אחת ואחת מפני שגיבולן כל אחת ואחת בפני עצמה ולמחר יניח כל החתיכות בסל אחד ומצרפן לחלה ויפריש מן כולם אחת ומיהו אם ירצה לעשות דבר קל יעשה מצה אחת ויאפה אותה ויצרפם ויפריש [מאחת על] כל האחרות אגב אותה מפני שחיובה בא עכשיו.

אין מוליכין הסולם – תימה אפי׳ הכין אותם מאתמול מ״מ אית בהו משום צידה כדאמרינן לקמן (דף כד.) הצד יוני שובך [ויוני עליה] חייב וי״ל דמיירי בקטנים שלא פרחו.

והאמר רב יהודה אמר רב – אף על גב דרב היה אמורא מ״מ פריך שפיר כיון דרב גדול היה בדורו וראש ישיבה לישראל חוץ משמואל אין סברא דרב חנן פליג עליה.

ורב כבית שמאי – פרש״י ומקשה לרב חנן דמוקי דבית הלל לית להו דרב וברה״ר דברי הכל אסור ואפילו ב״ה אסרי וברשות היחיד שרו (ואדרבה) רב לא יאמר הכי דלא יאמר דלא כהלכתא אלא יאמר דב״ה שרו אפילו ברה״ר דשובכו מוכיח עליו ודלא כוותך ומשני תנאי היא כלומר רב חנן אמר לך אין הכי נמי דרב סבר דבית הלל שרו ברה״ר ופליג עלי ואנא דאמרי כי ההוא תנא דשוטחן דלית ליה דרב וההוא תנא מוקי לה בית הלל כוותיה דלא התירו אלא ברשות היחיד וי״מ דלרב קא פריך ואמר לך רב תנאי היא דסבירא להו כב״ש ואנא סבירא לי כהני תנאי ולא נראה דמאי אולמייהו דרבי אליעזר ור״ש לגבי בית הלל הא ב״ש טובא תנאי הוו ואע״פ כן אין הלכה כמותם.