×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה סָח לִי זָקֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם בְּבִקְעָה זוֹ הָרַג נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מָאתַיִם וְאַחַת עֶשְׂרֵה רִבּוֹא וּבִירוּשָׁלַיִם הָרַג תִּשְׁעִים וְאַרְבַּע רִבּוֹא עַל אֶבֶן אַחַת עַד שֶׁהָלַךְ דָּמָן וְנָגַע בְּדָמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר {הושע ד׳:ב׳} וְדָמִים בְּדָמִים נָגְעוּ.
§ With regard to the Babylonian exile following the destruction of the First Temple, Rabbi Ḥiyya bar Avin says that Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: An old man from among the inhabitants of Jerusalem related to me: In this valley that lies before you, Nebuzaradan, captain of the guard of the Babylonian king Nebuchadnezzar, killed 2,110,000 people. And in Jerusalem itself he killed 940,000 people on one stone, until the blood of his victims flowed and touched the blood of Zechariah to fulfill what is stated: “And blood touches blood” (Hosea 4:2).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
של זכריה – בן יהוידע הכהן שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש כשהשתחוו לו ליואש ועשאוהו אלוה והרגוהו בעזרה (דברי הימים ב כד).
עבדה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים עומדים בפני פקוח נפש אלא שיש בהם תנאים כבר ביארנום בסנהדרין וזה שסיפר בכאן באותם ילדים וילדות שנשבו לקלון ר״ל למשכב זכור וכן באותם ילדות שנשבו לעריות וכשהרגישו בעצמן למה הם מתבקשות קפצו כלן ונפלו לתוך הים וכן מה שספר במרים ושבעה בניה שכלם מסרו עצמן להריגה שלא לעבוד ע״ז ומה שאמר אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה פירושו שלא יביאוה לכך גם כן:
לעולם יהא אדם שוקד ללמוד תורה ולא יפנה שעותיו לבטלה שאין קיום התורה אלא ברוב שקידה דרך הערה אמרו זאת התורה אדם כי ימות באהל:
גמ׳ אמר להו צ״ל אמר ליה וכן כולם:
בבקעה זו הרג כו׳ ונגע בדמו של זכריה כו׳. בפרש״י שהרגוהו בעזרה דכתיב בד״ה וירגמוהו אבן במצות המלך בחצר בית ה׳ והפליג הענין שכ״כ הרבה הרג בבקעה עד שעלה דמן מבקעה להר העזרה ואמר לקייה מ״ש דמים בדמים נגעו דהיינו שנגעו דמים הרבים אלו בדמו של זכריה ונקט בדמים לשון רבים כמ״ש דמי אחיך צועקים דמו ודם זרעיותיו וענין דהוה דמו מרתח וסליק כו׳ שכל מה שכסו עליו הוה מדחה מתוך רתיחה וכדמסיים לבלתי הכסות וכמ״ש ארץ אל תכסי דמם וא״ל דם זבחים דאשתפוך כו׳ יש לפרש דה״ק דאשתפוך ולא נעשה מצותו ולכך הוא מרתח ואמר אייתי סנהדרי כו׳ בחורים ובתולות קטל כו׳ דכתיב אם יהרג במקדש ה׳ כהן ונביא דהיינו זכריה וכתיב בתריה שכבו לארץ גו׳ בתולותי ובחורי נפלו בחרב גו׳ הרגת גו׳ טבחת גו׳ אשר טפחתי ורביתי גו׳ כפל הריגה בזה על אלו הכתות שזכר שהרגן נבוזראדן עי״ז:
והיינו דכתיב ונתתי את דמה על גו׳ ורישא דקרא להעלות חמה לנקום נקם גו׳ כדי שיהיה נקם לדם זכריה נתתי את דמה גו׳ וק״ל:
הקול קול גו׳ הקול זה אדריינוס כו׳. כלפי מה שאמרו כי מעשה אבות סימן לבנים וכמו שהיה יעקב אז בדאגה ובצרה שלא יכירהו אביו ע״י הקול כמ״ש אולי ימשני גו׳ דהיינו שלא יאמין שאני עשו מפני קולי כך נתאמת להם אותו קול בצרה באלכסנדריא ובביתר וכן והידים ידי עשו כמו שהיה ירא יעקב שיכירהו בידיו שאינן ידי עשו שהם שעירות כן עלה מורא של ישראל מידי עובדי כוכבים כו׳. ואמר
אין לך תפלה שמועלת כו׳ כפל הקול דהיינו נמי קולו סימן לבניו כמו שאחז״ל שהיה קולו בלשון תחנונים קום נא שבה גו׳ כן יהיה קול בניו בצרה וכפל היד והידים ידי עשו ע״ש מלחמה שעיקרה ביד כמ״ש את היד הגדולה גו׳ והוא סימן לבניו שיהיה נוצחין ביד המלחמה וכן בהיפך לחובה קאמר במדרש בבני יעקב תלה בקולו כמ״ש בב״ר כשיעקב מרנן בקול ידי עשו שולטות בו שנאמר וילונו כל העדה גו׳ ויבא עמלק וז״ש כאן והיינו דאר״א כו׳ בחרחורי לשון תחבא דהיינו אם יש חרחורי לשון בבני יעקב תחבא בידו של עשו ורש״י פי׳ דהיינו דאר״א כו׳ קאי אדלעיל והוא דחוק ודו״ק:
מ״ד על נהרות בבל גו׳. מלמד שהראהו כו׳ דכל מזמור שלא נזכר שם אומרו ומחברו מסתמא דוד אמרו ומצינו כמה מזמורים שאמרו המשוררים ע״ש העתיד על הגלות והחורבן כמו מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתיך גו׳ אבל בדוד לא מצינו בו אלא זה שאמרו ברוח הקודש בלשון בני הגלות על נהרות בבל שם ישבנו גו׳ דהיינו חורבן בית ראשון וזכור ה׳ לבני אדום גו׳ על חורבן בית שני וכבר כתבנו דעלייתם בבית שני לא היה גאולה שלמה שעדיין היו משועבדים בו לפרס וליון ולרומיים אבל חורבן בית ראשון ושני חורבן אחד היה ובבל היה המתחיל ואדום הוא הגומר וז״ש באדום ערו ערו עד היסוד גו׳ דהיינו שלא נגמר חורבן הראשון עד בוא חורבן שני:
שנשבו לקלון כו׳. קלון נאמר בדבר שאין דרכו בכך כדאמרי׳ פרק ד׳ מיתות גבי עובד כוכבים הבא על הבהמה כו׳ והיינו שנשבו לקלון ילדים למשכב זכור וולדות לפלגשים כפרש״י והיינו שהרגישו שלא השאירום העובדי כוכבים רק (בקלון) ילדים וילדות דלכך מתבקשים ואמרו אם אנו טובעים בים אנו באים כו׳ ר״ל אי אית ביה גלגול מחילות לבא לחיי עוה״ב לעתיד ודרש להן כו׳ מבשן מבין שיני אריות כו׳ כמ״ש בשר חסידיך לחיתו ארץ ואמר ועליהן הכתוב אומר כי עליך הורגנו גו׳ דהיינו שנהרגו על קידוש שמו שלא יבואו לידי עבירה ונחשבנו בעינינו כצאן טבחה שלא חשו על מיתתן בעצמן כדי שלא יבואו לידי עבירה וכן יתפרש בעובדא דאתתא וז׳ בניה כי לולא קידוש שמו לא נהרגו ויש לפרש כי עליך הורגנו אז׳ בנים ונחשבנו כצאן טבחה אאמם כדלקמן:
כי עליך הורגנו כו׳ אשה וז׳ בניה כו׳. יש לדקדק למה אמר כ״א פסוק אחר ולא אמרו כלם פסוק א׳ ועוד קשה בשני שאמר פסוק לא יהיה לך גו׳ למה דילג פסוק שקודם לו אנכי גו׳ גם הפסוקים לא הביאו כסדר שהם כתובים בתורה והמקרא שהביא עליהם כי עליך הורגנו גו׳ מאי משמע ליה טפי עליהם מעל כל שאר קדושים שנהרגו בקידוש השם. והנראה שז׳ בנים אלו נהרגו בקידוש השם בז׳ ימי השבוע וכ״א הביא קרא מענינו של אותו יום שנהרג בו. וז״ש
דאתיוה לקמא דהיינו ביום ראשון מימי השבוע ואמר אנכי ה׳ אלהיך גו׳ רמז כי ביום ראשון עדיין לא נבראו המלאכים וצבא השמים להטעות למינים להאמין בהם גבורות אלוהות וביום שני נהרג השני והשיב לא יהיה לך גו׳ כי בו ביום נבראו המלאכים ומקום לטעות להאמין בשניות וביום ג׳ שבו נבראו כחות פועלים בארץ יקוו המים גו׳ תדשא הארץ גו׳ שאין להאמין שיש שם כח אלוהות בארץ בלתי לה׳ לבדו. וז״ש
זובח לאלהים יחרם גו׳ וביום ד׳ בו נקבעו המאורות והמזלות שאון להאמין בהם גבורות אלוהות. וז״ש
לא תשתחוה לאל אחר גו׳ והן עבודת כוכבים כמ״ש ופן תשא עיניך השמימה גו׳ אשר חלק ה׳ אותם לכל העמים וביום ה׳ נבראו ביסוד ממוצע בין שניהם ישרצו המים גו׳ ועוף יעופף גו׳ שאין להאמין שום כח אלוהות ממוצע ביניהם המקיימם וז״ש ה׳ אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת גו׳ שדרשו לרבות שלשול קטן שבים ביום הששי בו נבראו נפש חיה והאדם שאין לשתף ש״ש וד״א. וז״ש
שמע ישראל ה׳ גו׳ וביום ז׳ שאין להאמין אחר שברא הכל בו׳ ימים שוב עזב ה׳ את הארץ ואינו משגיח במעשיהם עוד. וז״ש
את ה׳ האמרת גו׳ כבר נשבענו כו׳ שזה הוראה שהוא משגיח עלינו ומצות שבת מורה עד״ז מדכתיב אות היא ביני וביניכם שאנו שובתים בו שהוא ית׳ ב״ה שבת במעשה בראשית ומייתי עלוהם קרא דעליך הורגנו גו׳ דלעיל מהאי קרא במזמור זה נזכר כל זה שאמר מקול מחרף ומגדף גו׳ הם דברי הקיסר הזה ואמר כל זאת באתנו ולא שכחנוך היינו נגד שאמר אנכי גו׳ ואמר ולא שקרנו בבריתך גו׳ נגד שאמר לא יהיה לך גו׳ ואמר ולא נסוג אחור לבנו גו׳ נגד זובח לאלהים גו׳ ואמר ותט אשרנו מני ארחיך וגו׳ נגד לא תשתחוה גו׳ ואמר אם שכחנו שם אלהינו גו׳ נגד שמע ישראל וגו׳ ואמרו נפרוש כפינו לאל זר וגו׳ נגד וידעת היום וגו׳ ואמר הלא אלהים יחקור זאת כי הוא יודע תעלומות לב גו׳ הוא ענין בעצמו שאמרו בבן הז׳ שא״ל הקיסר אישדי לך גושפנקא וגחין כו׳ כי היכי דלימרו קביל עליו הורמנא דמלכא והשיב לו הקטן חבל עליך מלכא כו׳ דהיינו לא בקש ממנו המלך שיעבוד עבודת כוכבים אלא לפנים שיאמרו העולם שעשה רצון המלך לעבוד עבודת כוכבים גם שבלבו לא יעבוד וכמ״ש פ״ק דמגילה למה נתחייבו כליה כו׳ מפני שהשתחוו לצלם א״ל וכי משוא פנים יש בדבר א״ל הם לא עשו אלא לפנים כו׳ והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו היינו שלא השתחוו לעבודת כוכבום אלא לפנים בפני העולם ולא היה בלבם כן וז״ש גם כאן בזה הקטן הלא אלהים יחקר זאת לענוש על עובדי עבודת כוכבים גם לפנים כי הוא יודע תעלומות לב שאין בלב לעבוד עבודת כוכבים אבל אין לעשות כן מפני הרואה שאינו יודע תעלומות לב של אדם אחר וסבר שאף בלבו כך הוא וסיים בזה כי עליך הורגנו כל היום היינו בכל יום מז׳ ימי השבוע וכל המזלות דיממא מכל ימי השבוע רעים עלינו ועליך הורגנו כל היום בלשון רבים על הז׳ הבנים ונחשבנו כצאן טבחה בלשון יחיד נקיבה אאמם:
וריב״ל אמר זו מילה שנתנה בח׳ כו׳. ר״ל דהיינו מילה בזמנה שהקטן רך ומסוכן למיתה כההיא דר׳ נתן שעדיין לא נבלע בו דמו ודאמר אלו ת״ח שמראין הלכות שחיטה כו׳ פרש״י שמא יתחבנו בגרונו עכ״ל ויותר נראה לפרש דמרעי מזליה כענין אל יפתח אדם פיו לשטן ואם הדיבור מביאו לידי כך מכ״ש המעשה ודוגמא דהכי לגבי צרעת כנראה מפרש״י גופיה ודאמר אין ד״ת מתקיימון כו׳ שנאמר וזאת התורה אדם גו׳ דלפי פשוטו ה״ל למכתב וזאת תורת אדם בו גו׳ כמו וזאת תורת העולה וגו׳ וזאת תורת החטאת וגו. וע״כ כתב וזאת התורה דהיינו שהתורה מתקוימת באדם הממית עצמו באוהל של תורה וענין המיתה שממית גופו ומסלק ממנו מותר התאוה:
א אמר ר׳ חייא בר אבין אמר ר׳ יהושע בן קרחה: סח (סיפר) לי זקן אחד מאנשי ירושלים: בבקעה זו שאתה רואה הרג נבוזראדן רב טבחים של נבוכדנאצר מלך בבל מאתים ואחת עשרה רבוא נפש, ובירושלים עצמה הרג תשעים וארבע רבוא נפש על אבן אחת, עד שהלך דמן של ההרוגים ונגע בדמו של זכריה, לקיים מה שנאמר: ״ודמים בדמים נגעו״ (הושע ד, ב).
§ With regard to the Babylonian exile following the destruction of the First Temple, Rabbi Ḥiyya bar Avin says that Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: An old man from among the inhabitants of Jerusalem related to me: In this valley that lies before you, Nebuzaradan, captain of the guard of the Babylonian king Nebuchadnezzar, killed 2,110,000 people. And in Jerusalem itself he killed 940,000 people on one stone, until the blood of his victims flowed and touched the blood of Zechariah to fulfill what is stated: “And blood touches blood” (Hosea 4:2).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אַשְׁכְּחֵיהּ לִדְמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא מִרְתַח וְסָלֵיק אֲמַר מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ דַּם זְבָחִים דְּאִשְׁתְּפוּךְ אַיְיתִי דְּמֵי וְלָא אִידְּמוֹ.

The Gemara clarifies the details of what happened: Nebuzaradan found the blood of Zechariah, the son of Jehoiada the priest, and saw that it was bubbling up from the ground, and he said: What is this? Those in the Temple said to him: It is sacrificial blood that had been poured there. He brought animal blood, compared it to the blood bubbling up from the ground, and saw that it was not similar to it.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכך היה מעשה: אשכחיה לדמיה [מצא נבוזראדן את דמו] של זכריה דהוה קא מרתח וסליק [שהיה מבעבע ועולה], אמר: מאי האי [מהו זה]? אמרו ליה [לו]: דם זבחים דאשתפוך [שנשפך]. אייתי דמי [הביא דמים] של בהמות ולא אידמו [היה דומה] לדם זה.
The Gemara clarifies the details of what happened: Nebuzaradan found the blood of Zechariah, the son of Jehoiada the priest, and saw that it was bubbling up from the ground, and he said: What is this? Those in the Temple said to him: It is sacrificial blood that had been poured there. He brought animal blood, compared it to the blood bubbling up from the ground, and saw that it was not similar to it.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֲמַר לְהוּ אִי אָמְרִיתוּ לִי מוּטָב וְאִי לָאו מְסָרֵיקְנָא לְבִשְׂרַיְיכוּ בְּמַסְרְקֵי דְפַרְזְלֵי אָמְרִי לֵיהּ מַאי נֵימָא לָךְ נְבִיָּיא הֲוָה בַּן דַּהֲוָה קָא מוֹכַח לַן בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא קַמְינַן עִילָּוֵיהּ וּקְטַלְינַן לֵיהּ וְהָא כַּמָּה שְׁנִין דְּלָא קָא נָיַיח דְּמֵיהּ.

Nebuzaradan said to them: If you tell me whose blood this is, it will be well for you. But if not, I will comb your flesh with iron combs. They said to him: What shall we say to you? He was a prophet among us, who used to rebuke us about heavenly matters, and we rose up against him, and killed him (II Chronicles 24:20–22), and for many years now his blood has not settled.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר להו [להם], לאנשי ירושלים: אי אמריתו [אם אומרים אתם] לימוטב, ואי לאו [ואם לא]מסריקנא לבשרייכו במסרקי דפרזלי [מסרק אני את בשרכם במסרקות של ברזל]. אמרי ליה [אמרו לו]: מאי נימא [מה נאמר] לך? נבייא הוה בן דהוה קא מוכח לן במילי דשמיא [נביא היה בנו שהיה מוכיח אותנו בענייני שמים], קמינן עילויה וקטלינן ליה [קמנו עליו והרגנו אותו], והא [וזה] כמה שנין [שנים] שלא קא נייח דמיה [נח דמו].
Nebuzaradan said to them: If you tell me whose blood this is, it will be well for you. But if not, I will comb your flesh with iron combs. They said to him: What shall we say to you? He was a prophet among us, who used to rebuke us about heavenly matters, and we rose up against him, and killed him (II Chronicles 24:20–22), and for many years now his blood has not settled.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֲמַר לְהוּ אֲנָא מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ אַיְיתִי סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה וְסַנְהֶדְרִי קְטַנָּה קְטַל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת קְטַל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח אַיְיתִי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן קְטַל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח א״לאֲמַר לֵיהּ זְכַרְיָה זְכַרְיָה טוֹבִים שֶׁבָּהֶן אִיבַּדְתִּים נִיחָא לָךְ דְּאֹבְדִינְהוּ לְכוּלְּהוּ כְּדַאֲמַר לֵיהּ הָכִי נָח.

Nebuzaradan said to them: I will appease Zechariah. He brought the members of the Great Sanhedrin and of a lesser Sanhedrin and killed them alongside the bubbling blood, but it still did not settle. He then brought young men and virgins and killed them alongside it, but it still did not settle. He then brought schoolchildren and killed them alongside it, but it still did not settle. Finally Nebuzaradan said to him: Zechariah, Zechariah, I have killed the best of them. Would it please you if I destroyed them all? When he said this, the blood at last settled.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר להו [להם]: אנא מפייסנא ליה [אני אפייס אותו]. אייתי [הביא] סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה קטל עילויה [הרג עליו] ליד הדם הזה ולא נח הדם מרתיחתו. הביא בחורים ובתולות קטל עילויה [הרג עליו] ולא נח הדם. אייתי [הביא] תינוקות של בית רבן קטל עילויה [הרג עליו] ולא נח. אמר ליה [לו] נבוזראדן בסוף: זכריה, זכריה, טובים שבהן איבדתים, וכי ניחא [נוח] לך דאבדינהו לכולהו [שאאבד את כולם]? כדאמר ליה הכי [כאשר אמר לו כך] נח הדם.
Nebuzaradan said to them: I will appease Zechariah. He brought the members of the Great Sanhedrin and of a lesser Sanhedrin and killed them alongside the bubbling blood, but it still did not settle. He then brought young men and virgins and killed them alongside it, but it still did not settle. He then brought schoolchildren and killed them alongside it, but it still did not settle. Finally Nebuzaradan said to him: Zechariah, Zechariah, I have killed the best of them. Would it please you if I destroyed them all? When he said this, the blood at last settled.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בְּהַהִיא שַׁעְתָּא הַרְהַר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתֵּיהּ אֲמַר וּמָה אִם עַל נֶפֶשׁ אַחַת כָּךְ הָהוּא גַּבְרָא דִּקְטַל כׇּל הָנֵי נִשְׁמָתָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עֲרַק אֲזַל שַׁדַּר שְׁטַר פִּרְטְתָא בְּבֵיתֵיהּ וְאִגַּיַּיר.

At that moment Nebuzaradan contemplated the idea of repentance and said to himself: If, for the death of one soul, that of Zechariah, God punishes the Jewish people in this manner, then that man, that is to say, I, who has killed all of those souls, all the more so will be I be subject to great punishment from God. He fled, sent to his house a document detailing what was to be done with his property, and converted to Judaism.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שטר פירטתא – שטר צוואה שפרט מה תהא על נכסיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בההיא שעתא [באותה שעה] הרהר נבוזראדן תשובה בדעתיה [בדעתו], אמר לעצמו: ומה אם על נפש אחת, זכריה — כך נוקם הקדוש ברוך הוא בישראל, ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא [אותו אדם, אני, שהרג כל אותם הנשמות]על אחת כמה וכמה שיהא עונשו מרובה! ערק אזל שדר שטר פרטתא בביתיה ואגייר [ברח, הלך ושלח שטר צוואה לביתו והתגייר].
At that moment Nebuzaradan contemplated the idea of repentance and said to himself: If, for the death of one soul, that of Zechariah, God punishes the Jewish people in this manner, then that man, that is to say, I, who has killed all of those souls, all the more so will be I be subject to great punishment from God. He fled, sent to his house a document detailing what was to be done with his property, and converted to Judaism.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תָּנָא נַעֲמָן גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה נְבוּזַרְאֲדָן גֵּר צֶדֶק הָיָה.

A Sage taught a baraita relating to this matter: Naaman, commander of the army of the king of Aram (see II Kings, chapter 5), was not a convert, as he did not accept all of the mitzvot, but rather he was a ger toshav, a gentile who resides in Eretz Israel and observes the seven Noahide mitzvot. Nebuzaradan, by contrast, was a convert, as explained previously.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פרט
פרטא(גיטין נז: סנהדרין צו) לענין נבוזראדן שדא פירטא בביתיה ואיגייר פי׳ שטר צואה:
א. [טעסטאמענט.]
גר תושב היה – שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע״ז שנאמר כי לא יעשה עוד עבדך וגו׳ (מלכים ב ה).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י ד״ה גר תושב היה. עיין ע״ז דף סה ע״ב:
ובענין זה תנא [שנה חכם בברייתא]: נעמן, שר צבא מלך ארם (ראה מלכים ב ה), גר תושב היה שלא קיבל עליו כל המצוות, ואילו נבוזראדן גר צדק ממש היה וכפי שמתואר לעיל.
A Sage taught a baraita relating to this matter: Naaman, commander of the army of the king of Aram (see II Kings, chapter 5), was not a convert, as he did not accept all of the mitzvot, but rather he was a ger toshav, a gentile who resides in Eretz Israel and observes the seven Noahide mitzvot. Nebuzaradan, by contrast, was a convert, as explained previously.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְרַק מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לָמְדוּ תִּינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב לָמְדוּ תּוֹרָה בָּרַבִּים מַאן אִינּוּן שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.

The Gemara adds that some of Haman’s descendants studied Torah in Bnei Brak, and some of Sisera’s descendants taught children Torah in Jerusalem, and some of Sennacherib’s descendants taught Torah in public. Who are they? They are Shemaya and Avtalyon, the teachers of Hillel the Elder.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואגב כך מספרים: מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים. מבני בניו של סנחריב זכו ולמדו תורה ברבים. מאן אינון [מי הם אלה]?שמעיה ואבטליון, רבותיו של הלל הזקן.
The Gemara adds that some of Haman’s descendants studied Torah in Bnei Brak, and some of Sisera’s descendants taught children Torah in Jerusalem, and some of Sennacherib’s descendants taught Torah in public. Who are they? They are Shemaya and Avtalyon, the teachers of Hillel the Elder.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) הַיְינוּ דִּכְתִיב {יחזקאל כ״ד:ח׳} נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת.

As for the incident involving the blood of Zechariah, this is alluded to by that which is written: “I have set her blood upon the bare rock that it should not be covered” (Ezekiel 24:8).
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היינו דכתיב – אדמיה דזכריה.
על צחית סלע – על חלקת אבן חלקה שלא יבלע בארץ כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע.
צחיח – שעיעות כתרגומו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולענין המעשה בדמו של זכריה אומרים שהכתוב מרמז על כך, היינו דכתיב [זהו שנאמר]: ״להעלות חמה לנקום נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות״ (יחזקאל כד, ח).
As for the incident involving the blood of Zechariah, this is alluded to by that which is written: “I have set her blood upon the bare rock that it should not be covered” (Ezekiel 24:8).
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) {בראשית כ״ז:כ״ב} הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו הַקּוֹל זֶה אַדְרִיָּינוּס קֵיסָר שֶׁהָרַג בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם קוֹל יַעֲקֹב זֶה אַסְפַּסְיָינוּס קֵיסָר שֶׁהָרַג בִּכְרַךְ בֵּיתֵּר אַרְבַּע מֵאוֹת רִבּוֹא וְאָמְרִי לַהּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים רִבּוֹא וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהֶחְרִיבָה אֶת בָּתֵּינוּ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלֵנוּ וְהִגְלִיתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ.

§ Apropos its discussion of the destruction of the Temple and the calamities that befell Israel, the Gemara cites the verse: “The voice is the voice of Jacob, but the hands are the hands of Esau” (Genesis 27:22), which the Sages expounded as follows: “The voice”; this is the cry stirred up by the emperor Hadrian, who caused the Jewish people to cry out when he killed six hundred thousand on six hundred thousand in Alexandria of Egypt, twice the number of men who left Egypt. “The voice of Jacob”; this is the cry aroused by the emperor Vespasian, who killed four million people in the city of Beitar. And some say: He killed forty million people. “And the hands are the hands of Esau”; this is the wicked kingdom of Rome that destroyed our Temple, burned our Sanctuary, and exiled us from our land.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הקול – קול צוחה ובכי עולה מיעקב ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר.
זה אדריינוס קיסר שהרג באלכסנדריא – והא דאמרי׳ בהחליל (סוכה נא:) דאלכסנדרוס מוקדון הרגם והחריבה שמא פעמים נתיישבה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב כיון שמדברים בענייני החורבן וצרות ישראל, מביאים עוד: על הכתוב ״הקל קול יעקב והידים ידי עשו״ (בראשית כז, כב), דרשו: ״הקל״זה אדריינוס קיסר, שהביא לבכי וצעקה, שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא, כפלים כיוצאי מצרים. ״קול יעקב״זה אספסיינוס קיסר, שהרג בכרך ביתר ארבע מאות רבוא, ואמרי לה [ויש אומרים]: ארבעת אלפים רבוא. ״והידים ידי עשו״זו מלכות הרשעה רומי, שהחריבה את בתינו, בית המקדש, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו.
§ Apropos its discussion of the destruction of the Temple and the calamities that befell Israel, the Gemara cites the verse: “The voice is the voice of Jacob, but the hands are the hands of Esau” (Genesis 27:22), which the Sages expounded as follows: “The voice”; this is the cry stirred up by the emperor Hadrian, who caused the Jewish people to cry out when he killed six hundred thousand on six hundred thousand in Alexandria of Egypt, twice the number of men who left Egypt. “The voice of Jacob”; this is the cry aroused by the emperor Vespasian, who killed four million people in the city of Beitar. And some say: He killed forty million people. “And the hands are the hands of Esau”; this is the wicked kingdom of Rome that destroyed our Temple, burned our Sanctuary, and exiled us from our land.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) דָּבָר אַחֵר הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב אֵין לְךָ תְּפִלָּה שֶׁמּוֹעֶלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו אֵין לְךָ מִלְחָמָה שֶׁנּוֹצַחַת שֶׁאֵין בָּהּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

Alternatively, “the voice is the voice of Jacob” means that no prayer is effective in the world unless some member of the seed of Jacob has a part in it. The second clause in the verse, “and the hands are the hands of Esau,” means that no war grants victory unless some member of the seed of Esau has a part in it.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דבר אחר: ״הקל קול יעקב״ — אין לך תפלה שמועלת (פועלת בעולם) שאין משתתף בה מישהו מזרעו של יעקב. ומצד שני ״והידים ידי עשו״אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מישהו מזרעו של עשו.
Alternatively, “the voice is the voice of Jacob” means that no prayer is effective in the world unless some member of the seed of Jacob has a part in it. The second clause in the verse, “and the hands are the hands of Esau,” means that no war grants victory unless some member of the seed of Esau has a part in it.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְהַיְינוּ דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר {איוב ה׳:כ״א} בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא בְּחִירְחוּרֵי לָשׁוֹן תֵּחָבֵא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב {תהלים קל״ז:א׳} עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד חוּרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְחוּרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי חוּרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בַּיִת שֵׁנִי דִּכְתִיב {תהלים קל״ז:ז׳} זְכוֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָים הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

And this is what Rabbi Elazar says: The verse that says: “You shall be hid from the scourge of the tongue” (Job 5:21), means: You shall need to hide on account of quarrels provoked by the tongue. Rav Yehuda says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “By the rivers of Babylonia, there we sat down and wept, when we remembered Zion” (Psalms 137:1)? This teaches that the Holy One, Blessed be He, showed David the destruction of the First Temple and the destruction of the Second Temple. He saw the destruction of the First Temple, as it is stated: “By the rivers of Babylon, there we sat down and wept.” He saw the destruction of the Second Temple, as it is written later in that same psalm: “Remember, O Lord, against the children of Edom the day of Jerusalem, when they said: Raze it, raze it, to its very foundation” (Psalms 137:7), as the Second Temple was destroyed by the Romans, “the children of Edom.”
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיינו דאמר רבי אלעזר – הא דאמרינן לעיל שעל ידי לשון הרע חרב הבית ונהרגו כמה רבבות.
בחירחורי לשון – במריבת לשון כמו אל תתחר (תהלים לז).
שוט לשון – שבט מכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והיינו [וזהו] שאמר ר׳ אלעזר: ״בשוט לשון תחבא״ (איוב ה, כא) ופירשו: בחירחורי לשון תחבא, כלומר, על ידי מריבה שבאה בגלל הלשון צריכים הכל להיחבא. אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון״ (תהלים קלז, א)? מלמד, שהראהו הקדוש ברוך הוא לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. חורבן בית ראשוןשנאמר: ״על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו״. חורבן בית שני — דכתיב [שנאמר]: ״זכר ה׳ לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה״ (תהלים קלז, ז), שנחרבה בידי בני רומי (״בני אדום״).
And this is what Rabbi Elazar says: The verse that says: “You shall be hid from the scourge of the tongue” (Job 5:21), means: You shall need to hide on account of quarrels provoked by the tongue. Rav Yehuda says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “By the rivers of Babylonia, there we sat down and wept, when we remembered Zion” (Psalms 137:1)? This teaches that the Holy One, Blessed be He, showed David the destruction of the First Temple and the destruction of the Second Temple. He saw the destruction of the First Temple, as it is stated: “By the rivers of Babylon, there we sat down and wept.” He saw the destruction of the Second Temple, as it is written later in that same psalm: “Remember, O Lord, against the children of Edom the day of Jerusalem, when they said: Raze it, raze it, to its very foundation” (Psalms 137:7), as the Second Temple was destroyed by the Romans, “the children of Edom.”
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְאִיתֵּימָא רַבִּי אַמֵּי וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מַעֲשֶׂה בד׳בְּאַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ לְקָלוֹן הִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָן לְמָה הֵן מִתְבַּקְּשִׁים אָמְרוּ אִם אָנוּ טוֹבְעִין בַּיָּם אָנוּ בָּאִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא דָּרַשׁ לָהֶן הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן {תהלים ס״ח:כ״ג} אָמַר ה׳ מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצוּלוֹת יָם מִבָּשָׁן אָשִׁיב מִבֵּין שִׁינֵּי אַרְיֵה אָשִׁיב מִמְּצוּלוֹת יָם אֵלּוּ שֶׁטּוֹבְעִין בַּיָּם.

Rav Yehuda says that Shmuel says, and some say that it was Rabbi Ami who says this, and some say that it was taught in a baraita: There was an incident involving four hundred boys and girls who were taken as captives for the purpose of prostitution. These children sensed on their own what they were expected to do, and they said: If we commit suicide and drown in the sea, will we come to eternal life in the World-to-Come? The oldest child among them expounded the verse: “The Lord said, I will bring back from Bashan, I will bring them back from the depths of the sea” (Psalms 68:23). “I will bring back from Bashan,” i.e., from between the teeth [bein shen] of the lion, and “I will bring them back from the depths of the sea” is referring to those who drown in the sea for the sake of Heaven.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לקלון – ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים.
בשן – בין שן נוטריקון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יהודה אמר שמואל, ואיתימא [ויש אומרים] ר׳ אמי אמר זאת, ואמרי לה במתניתא תנא [ויש אומרים שבברייתא היא שנויה]: מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון (זנות), והרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, כלומר, לשם מה לוקחים אותם, אמרו הילדים: אם אנו טובעין בים האם אנו באין לחיי העולם הבא אם נאבד עצמנו לדעת? דרש להן הגדול שבהן: נאמר: ״אמר ה׳ מבשן אשיב אשיב ממצלות ים״ (תהלים סח, כג), ״מבשן אשיב״מבין שיני אריה, ״אשיב ממצלות ים״אלו שטובעין בים לשם שמים.
Rav Yehuda says that Shmuel says, and some say that it was Rabbi Ami who says this, and some say that it was taught in a baraita: There was an incident involving four hundred boys and girls who were taken as captives for the purpose of prostitution. These children sensed on their own what they were expected to do, and they said: If we commit suicide and drown in the sea, will we come to eternal life in the World-to-Come? The oldest child among them expounded the verse: “The Lord said, I will bring back from Bashan, I will bring them back from the depths of the sea” (Psalms 68:23). “I will bring back from Bashan,” i.e., from between the teeth [bein shen] of the lion, and “I will bring them back from the depths of the sea” is referring to those who drown in the sea for the sake of Heaven.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יְלָדוֹת כָּךְ קָפְצוּ כּוּלָּן וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַיָּם נָשְׂאוּ יְלָדִים ק״וקַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָן וְאָמְרוּ מָה הַלָּלוּ שֶׁדַּרְכָּן לְכָךְ כָּךְ אָנוּ שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ לְכָךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אַף הֵם קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר {תהלים מ״ד:כ״ג} כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כׇל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.

When the girls heard this, they all leapt and fell into the sea. The boys then drew an a fortiori inference with regard to themselves and said: If these girls, for whom sexual intercourse with men is their natural way, act in such a manner, then we, for whom sexual intercourse with men is not our natural way, should all the more so conduct ourselves likewise. They too leapt into the sea. Concerning them and others like them the verse states: “As For Your sake we are killed all the day long; we are reckoned as sheep for the slaughter” (Psalms 44:23).
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שדרכן לכך – לתשמיש ואין קלונן מרובה כקלון שלנו.
קפצו כולן ונפלו לתוך הים – והא דאמר במס׳ ע״ז (דף יח.) מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל בעצמו הכא יראים היו מיסורין כדאמרינן (כתובות דף לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ועוד דע״כ היו מענין אותן ולא היו הורגים אותן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כיון ששמעו ילדות כך, קפצו כולן ונפלו לתוך הים. נשאו ילדים קל וחומר בעצמן ואמרו: מה הללו שדרכן לכך, להיבעל — כך הן עושות כדי שלא לבוא לזנות, אנו שאין דרכנו לכךעל אחת כמה וכמה! אף הם קפצו לתוך הים. ועליהם הכתוב אומר: ״כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה״ (תהלים מד, כג).
When the girls heard this, they all leapt and fell into the sea. The boys then drew an a fortiori inference with regard to themselves and said: If these girls, for whom sexual intercourse with men is their natural way, act in such a manner, then we, for whom sexual intercourse with men is not our natural way, should all the more so conduct ourselves likewise. They too leapt into the sea. Concerning them and others like them the verse states: “As For Your sake we are killed all the day long; we are reckoned as sheep for the slaughter” (Psalms 44:23).
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְרַב יְהוּדָה אָמַר זוֹ אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ אתיוהו קמא לְקַמֵּיהּ דְּקֵיסָר אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה1 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {שמות כ׳:ב׳} אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אפקוהו וקטלוהו.

And Rav Yehuda said: This verse applies to the woman and her seven sons who died as martyrs for the sake of the sanctification of God’s name. The incident occurred as follows: They brought in the first of the woman’s sons before the emperor and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “I am the Lord your God” (Exodus 20:2). They immediately took him out and killed him.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זו אשה – הורגנו כל היום.
אתיוהו לקמיה – שיתא קראי מייתי ובשביעי לא מייתי ובמדרש אמר דקמא אמר אנכי והשני לא יהיה לך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה אתיוה לקמיה כו׳ ומשביעי לא מייתי כו׳. נ״ב בספרים שלכם היה חשיב אנכי ולא יהיה כחדא ובתרא לא היה מביא קרא אלא א״ל אישדי לך גושפנקי כו׳:
ורב יהודה אמר: פסוק זה נאמר על אשה ושבעה בניה שמתו על קידוש השם. וכך היה מעשה: אתיוהו קמא לקמיה [הביאו את הראשון מבין בניה לפני] הקיסר, אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״אנכי ה׳ אלהיך״ (שמות כ, ב). אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו],
And Rav Yehuda said: This verse applies to the woman and her seven sons who died as martyrs for the sake of the sanctification of God’s name. The incident occurred as follows: They brought in the first of the woman’s sons before the emperor and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “I am the Lord your God” (Exodus 20:2). They immediately took him out and killed him.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ואתיוהו לְאִידַּךְ לְקַמֵּיהּ דְּקֵיסָר אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה1 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {שמות כ׳:ב׳} לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לְאִידַּךְ אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה2 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {שמות כ״ב:י״ט} זוֹבֵחַ לֵאלֹהִים יׇחֳרָם אפקוהו וקטלוהו.

And they then brought in another son before the emperor, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “You shall have no other gods beside Me” (Exodus 20:3). And so they took him out and killed him. They then brought in yet another son before the emperor, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “He that sacrifices to any god, save to the Lord only, he shall be utterly destroyed” (Exodus 22:19). And so they took him out and killed him.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואתיוהו לאידך לקמיה [והביאו את האח האחר לפני] הקיסר, אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״לא יהיה לך אלהים אחרים על פני״ (שמות כ, ג). אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו]. אתיוהו לאידך [הביאו את האחר], אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״זבח לאלהים יחרם״ (שמות כב, יט). אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו].
And they then brought in another son before the emperor, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “You shall have no other gods beside Me” (Exodus 20:3). And so they took him out and killed him. They then brought in yet another son before the emperor, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “He that sacrifices to any god, save to the Lord only, he shall be utterly destroyed” (Exodus 22:19). And so they took him out and killed him.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אתיוהו לְאִידַּךְ אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה1 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {שמות ל״ד:י״ד} לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לְאִידַּךְ אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה2 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {דברים ו׳:ד׳} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד אפקוהו וקטלוהו.

They then brought in another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “You shall not bow down to any other god” (Exodus 34:14). And so they took him out and killed him. They then brought in yet another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “Hear, O Israel, the Lord is our God, the Lord is One” (Deuteronomy 6:4). And so they took him out and killed him.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתיוהו לאידך [הביאו את האחר], אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״לא תשתחוה לאל אחר״ (שמות לד, יד). אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו]. אתיוהו לאידך [הביאו את האחר], אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״ (דברים ו, ד). אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו].
They then brought in another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “You shall not bow down to any other god” (Exodus 34:14). And so they took him out and killed him. They then brought in yet another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “Hear, O Israel, the Lord is our God, the Lord is One” (Deuteronomy 6:4). And so they took him out and killed him.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אתיוהו לְאִידַּךְ אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה1 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {דברים ד׳:ל״ט} וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד אפקוהו וקטלוהו.

They then brought in another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “Know therefore this today, and consider it in your heart, that the Lord, He is God in heaven above and upon the earth beneath; there is no other” (Deuteronomy 4:39). And so they took him out and killed him.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתיוהו לאידך [הביאו את האחר], אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד״ (שמות ד, לט). אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו].
They then brought in another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “Know therefore this today, and consider it in your heart, that the Lord, He is God in heaven above and upon the earth beneath; there is no other” (Deuteronomy 4:39). And so they took him out and killed him.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אתיוהו לְאִידַּךְ אֲמַרוּ לֵיהּ פְּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה1 אֲמַר לְהוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה {דברים כ״ו:י״ז} אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וְגוֹ׳ וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם כְּבָר נִשְׁבַּעְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אָנוּ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ בְּאֵל אַחֵר וְאַף הוּא נִשְׁבַּע לָנוּ שֶׁאֵין מַעֲבִיר אוֹתָנוּ בְּאוּמָּה אַחֶרֶת.

They then brought in yet another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “You have avouched the Lord this day to be your God…and the Lord has avouched you this day to be a people for His own possession” (Deuteronomy 26:17–18). We already took an oath to the Holy One, Blessed be He, that we will not exchange Him for a different god, and He too has taken an oath to us that He will not exchange us for another nation.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האמרת – ייחדת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתיוהו לאידך [הביאו את האחר], אמרו ליה [לו]: פלח [עבוד] לעבודה זרה! אמר להו [להם]: כתוב בתורה: ״את ה׳ האמרת היום... וה׳ האמירך היום״ (שמות כו, יז-יח), כבר נשבענו להקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירין (מחליפים) אותו באל אחר, ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת.
They then brought in yet another son, and said to him: Worship the idol. He said to them: I cannot do so, as it is written in the Torah: “You have avouched the Lord this day to be your God…and the Lord has avouched you this day to be a people for His own possession” (Deuteronomy 26:17–18). We already took an oath to the Holy One, Blessed be He, that we will not exchange Him for a different god, and He too has taken an oath to us that He will not exchange us for another nation.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״לאֲמַר לֵיהּ קֵיסָר אֶישְׁדֵּי לָךְ גּוּשְׁפַּנְקָא וּגְחֵין וְשִׁקְלֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלֵימְרוּ קַבֵּיל עֲלֵיהּ הַרְמָנָא דְּמַלְכָּא א״לאֲמַר לֵיהּ חֲבָל עֲלָךְ קֵיסָר חֲבָל עֲלָךְ קֵיסָר עַל כְּבוֹד עַצְמְךָ כָּךְ עַל כְּבוֹד הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

It was the youngest brother who had said this, and the emperor pitied him. Seeking a way to spare the boy’s life, the emperor said to him: I will throw down my seal before you; bend over and pick it up, so that people will say that he has accepted the king’s authority [harmana]. The boy said to him: Woe [ḥaval] to you, Caesar, woe to you, Caesar. If you think that for the sake of your honor I should fulfill your command and do this, then for the sake of the honor of the Holy One, Blessed be He, all the more so should I fulfill His command.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך הרמן
הרמןא(בבא מציעא פד.) אמר ליה מאי אעביד הרמנא דמלכא אנא (גיטין נז:) גחון שקליה כי היכי דלימרו קבל עליה הרמנא דמלכותא. (חולין נז) ודלמא מלכא הוה בהדייהו ומהרמנא דמלכא עביד (תמורה ב) היינו טעמא דלקי דעבר על הרמנא דמלכא פי׳ צואת המלך. ויצא השטן מאת פני ה׳ תרגום ונפק שטנא בהרמנא מן קדם ה׳ (א״ב גם כל מלות שהביא בעל הערוך בערך קהרמנא בנוסחאות שלנו גרסינן הרמנא):
א. [ערלובניס.]
גושפנקא – חותמי שצורתי טבועה בו כדי שתהא נראה משתחוה לה.
הרמנא דמלכא – שולטנות המלך קבל עליו לעשות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

היה זה הקטן שבבנים, ריחם עליו הקיסר ורצה למצוא דרך שלא ייהרג, אמר ליה [לו] קיסר: אישדי [אזרוק] לך גושפנקא [חותמת] וגחין ושקליה [ותתכופף ותרים אותה], כי היכי דלימרו [כדי שיאמרו]: קביל עליה הרמנא דמלכא [קיבל עליו את פקודת המלכות], אמר ליה [לו] בלשון קללה: חבל עלך קיסר, חבל עלך קיסר, אם על כבוד עצמך כך אתה עושה שאעמוד ואקיים את פקודתך ולא תבטל אותה, על כבוד הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה!
It was the youngest brother who had said this, and the emperor pitied him. Seeking a way to spare the boy’s life, the emperor said to him: I will throw down my seal before you; bend over and pick it up, so that people will say that he has accepted the king’s authority [harmana]. The boy said to him: Woe [ḥaval] to you, Caesar, woe to you, Caesar. If you think that for the sake of your honor I should fulfill your command and do this, then for the sake of the honor of the Holy One, Blessed be He, all the more so should I fulfill His command.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אפקוהו לְמִיקְטְלֵיהּ אֲמַרָה לְהוּ אִימֵּיהּ יהבוהו נִיהֲלִי וְאֶינַשְּׁקֵיהּ פּוּרְתָּא אָמְרָה לוֹ בָּנַיי לְכוּ וְאִמְרוּ לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם אַתָּה עָקַדְתָּ מִזְבֵּחַ אֶחָד וַאֲנִי עָקַדְתִּי שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת אַף הִיא עָלְתָה לַגַּג וְנָפְלָה וּמֵתָה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה {תהלים קי״ג:ט׳} אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.

As they were taking him out to be killed, his mother said to them: Give him to me so that I may give him a small kiss. She said to him: My son, go and say to your father Abraham, You bound one son to the altar, but I bound seven altars. She too in the end went up to the roof, fell, and died. A Divine Voice emerged and said: “A joyful mother of children” (Psalms 113:9), as she raised her children to be devoted in their service of God.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אפקוהו למיקטליה [הוציאו אותו להיהרג], אמרה להו אימיה [להם אימו]: יהבוהו ניהלי ואינשקיה פורתא [תנו אותו לי ואנשק אותו מעט]. אמרה לו: בניי, לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות! אף היא לבסוף עלתה לגג ונפלה ומתה. יצתה (יצאה) בת קול ואמרה: ״אם הבנים שמחה״ (תהלים קיג, ט).
As they were taking him out to be killed, his mother said to them: Give him to me so that I may give him a small kiss. She said to him: My son, go and say to your father Abraham, You bound one son to the altar, but I bound seven altars. She too in the end went up to the roof, fell, and died. A Divine Voice emerged and said: “A joyful mother of children” (Psalms 113:9), as she raised her children to be devoted in their service of God.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זוֹ מִילָה שֶׁנִּיתְּנָה בַּשְּׁמִינִי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵלּוּ ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמַּרְאִין הִלְכוֹת שְׁחִיטָה בְּעַצְמָן דְּאָמַר רָבָא כֹּל מִילֵּי לִיחְזֵי אִינִישׁ בְּנַפְשֵׁיהּ בַּר מִשְּׁחִיטָה וְדָבָר אַחֵר.

Rabbi Yehoshua ben Levi says concerning the verse: “For Your sake we are killed all the day long” (Psalms 44:23), that this is referring to circumcision, which was given for the eighth day, as the blood of our newborn sons is spilled for the sake of the covenant with God. Rabbi Shimon ben Lakish says: This verse was stated in reference to Torah scholars who demonstrate the halakhot of slaughter on themselves, meaning that they demonstrate on their own bodies how ritual slaughter should be performed and occasionally injure themselves in the process. This is as Rava says: A person may demonstrate anything using himself to illustrate the act except for slaughter and another matter, a euphemism for sexual intercourse.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זו מילה – הורגנו כל היום דזימנין דמיית.
בר משחיטה – שמא יתחבנו בגרונו.
דבר אחר – צרעת ומראות נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יהושע בן לוי אמר: ״כי עליך הורגנו כל היום״ זו ברית מילה שניתנה ביום השמיני, שהרי שופכים את דמם לשם ברית עם ה׳. ר׳ שמעון בן לקיש אמר: פסוק זה נאמר באלו תלמידי חכמים שמראין הלכות שחיטה בעצמן, שמראים על עצמם איך עושים שחיטה ופעמים נפצעים בכך. שאמר רבא: כל מילי ליחזי איניש בנפשיה [כל דבר יכול שיראה שידגים אדם בעצמו], בר [חוץ] משחיטה ודבר אחר (תשמיש), שאינו יכול להראות דוגמה בפועל איך עושים זאת.
Rabbi Yehoshua ben Levi says concerning the verse: “For Your sake we are killed all the day long” (Psalms 44:23), that this is referring to circumcision, which was given for the eighth day, as the blood of our newborn sons is spilled for the sake of the covenant with God. Rabbi Shimon ben Lakish says: This verse was stated in reference to Torah scholars who demonstrate the halakhot of slaughter on themselves, meaning that they demonstrate on their own bodies how ritual slaughter should be performed and occasionally injure themselves in the process. This is as Rava says: A person may demonstrate anything using himself to illustrate the act except for slaughter and another matter, a euphemism for sexual intercourse.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּמִיתִין עַצְמָן עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כדר׳כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּאָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ט:י״ד} זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל וְגוֹ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַרְבָּעִים סְאָה

Rav Naḥman bar Yitzḥak says: These people in the verse are Torah scholars who kill themselves over the words of Torah, in accordance with the statement of Rabbi Shimon ben Lakish. As Rabbi Shimon ben Lakish says: The words of the Torah endure only for one who kills himself over them, as it is stated: “This is the Torah, when a man dies in a tent” (Numbers 19:14). Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Forty se’a
הערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בריוני
בריוניא(גיטין נז:) אבא סקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה. (ובילמדנו ויבא עמלק) ואת יואש עשו שפטים אל תקרי שפטים אלא שפוטים עמדו עליו בירניו׳ קשים שלא ידעו במשכב אשה ועינו אותו במשכב זכור שנא׳ וענה גאון ישראל בפניו (ובפסיקא ודי זהב) תבעו אותם הבריונים ונתן להם פי׳ לסטים (א״ב: פי׳ בלשון יוני אלמים עושקים ואנשי מלחמה):
ערך אזדקור
אזדקורבואכול ושתו בהגדה דהנזקין בגיטין (גיטין נז) ענין ריקוד וקפוץ הוא כמו כדי שיזדקר הגדי בבת ראש:
ערך גנד
גנדג(נדרים לב.) ואיבעית אימא גונדא דחימה: (חולין ס.) לא מצית צבתת ליה משום דנפישי גונדי. (א״ב חילוותה כתיב) (בבא מציעא פו) נשב זיקא ואווש ביני קני סבר גונדא דפרשי הוה (עבודה זרה יא) אונקלוס בר קלונימוס איגייר סדר קיסר גונדא דפרשי אבתריה: (גיטין נז) יומא חד הוא חליף גונדא דרומאי פי׳ חיל כן בל׳ ערבי גונד:
ערך כרכשתא
כרכשתאד(ברכות סב:) שמטיה לכרכשיה. (גיטין נז) דהאי כרכשא אתלת שיני יתיב. (שבת נב) דכרכשא ודטרפשא דליבא (חולין מט:) כרכשא ביני דיני (חולין קיד) הדורא דכנתא ומעיא וכרכשא פי׳ הוא המעי הדבוק בפי הטבעת (א״ב פי׳ בלשון יוני זנב וגם פירושו טבעת שהוא סוף המעי הנדבק בפי הטבעת (ובמדרש אסתר פסקא ביום השביעי) וכרכס ר׳ שמואל בר נחמן אמר כרכם לשון יוני הוא):
ערך ספסקא
ספסקאה(פסחים מב.) פת קיבר ריפתא סיפוסקא (גיטין נז) יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוסקא למחר מיא דקמחא פי׳ פסולת הסולת והוא פת קיבר:
ערך פט
פטו(ערכין יז.) הוא עושה מעשה פטיט לפי׳ אמרה תורה יביא קרבן פטיט פי׳ פטפט והשמיע קולו בלשון הרע לפי׳ יביא קרבן פטיט לפרים שמשמיעין קול בכל שעה (בראשית רבה עא) ויאמר להם השלום ביניכ׳ לבינו ויאמרו שלום ואין פטטין את בעי הנה רחל בתו באה הדא אמרה שהדיבור מנוי בנשים (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) למי מדינים למי שיח למאן דיונין למאן פטטין (ובפרשה סביב שלומית בת דברי) דהוו פטטא שלם ליך שלם עליכון (בסוף ברכות ירושלמי) כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין (בבא בתרא קי.) חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ומה בת בנו הבאה מכח כחו וכו׳ (מנחות סה) חוץ מזקן אחר שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אהב ישראל ויודע שעצרת יום אחד וכו׳ (סוטה מג. בבא בתרא קט) לקח לו מבנות פוטיאל לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לאלילים לא דאתי מיוסף שפיטפט ביצרו וכו׳ עד דאתי מבנות פוטיאל תרי משמע כלומר משנים שפיטמו קאתי פנחס (גיטין נז) וכשמת אמרה להן ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף:
ערך קל
קלז(שבת עח.) אפילו תימא רבנן קלקולו זהו תיקונו אית ביה תרי פירושי חד דלענין שופריה דסיד קיימא ההיא ברייתא לאו לענין שרורותיה וקא סברי רבנן דסיד שעירב בו חול אע״פ שהוא מתחזק הלך יפיו ומותר בגולה והוא משום שרירותא קאמרי חול גס כדי ליתן על מלא כף סיד. ופי׳ שני כיון דלא שרי למיסד ביה בגולה עד שיערה בו חול הוה ליה קלקולא דקא מקלקל הוא התיקון. והלכך משערינן חול גם כדי ליתן על מלא כף סיד דחשיב ליה כדי שיהא מותר לסוד בו (הוריות יב:) בזמן ששניהן עומדין לקלקלה האיש קודם פי׳ האיש במשכב זכור והאשה בקובה (גיטין נז) מעשה בת׳ ילדים וילדות שנשבו לקלון הרגישו בעצמן למה הן מתבקשין וכו׳ (מכות כג) נתקלקל בין ברעי בין במים (גמ׳) קלה בין בראשונה בין בשניה פי׳ נתקלקל ברעי בין בהכאה ראשונא בין בהכאה שניה (חולין ח) סכין של ע״א מותר לשחוט בה מקלקל הוא פי׳ שחיטה מפסדת הבהמה כי דמיה בחייה יותר מן השחוטה (משנה דמאי ג׳ חולין ו) מפני שחשודה לחלוף המתקלקל (שבת קה) כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר מתניתא רבי יהודה ברייתא ר׳ שמעון ובהלכה של מעלה מזו אימור דשמעת ליה לר׳ יהודה במתקן במקלקל מי שמעת ליה (כתובות ו) במקלקל הלכה כרבי יהודה או כרבי שמעון (פסחים עג) לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור פי׳ העושה חבורה בשבת מקלקל היא (א״ב תרגום ויסלף דברי צדיקים ויקלקל פתגמין תריצין):
ערך קשב
קשבח(גיטין נז) וליעלין בך תלמידך דאנהו קשבי דחייא קליל פי׳ ישכבון עמך חד מן תלמידך במטה דליהוי משוי משום שהם יודעין שהחי קל:
ערך שחלים
שחליםט(מעשרות פרק ד) השחלים והגרגר (עירובין כח.) השחלים והגרגר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע (יומא יח.) ה׳ דברים מביאין את האדם לידי טומאה השחלים והשום וכו׳ (יומא מט) לשחוק ולשתות שחלים בשבת (ברכות לז: עבודה זרה כח) ת״ר ד׳ דברים מחזירין את החולה לחליו וכו׳ עד והשחלים והתגלחת (גיטין נז) כפר שחלים שהיתה פרנסתן מן השחלים (א״ב פי׳ מין ירק חם ויבש וטעמו חד מועיל לפתוח האברים אטומים):
א. [פרייא רויטער שלעכטע מענטשן.]
ב. [שפרינגן.]
ג. [מיליטער וואך.]
ד. [מאסטדארס.]
ה. [פערשיממעלט בראד.]
ו. [פלודערן.]
ז. [פערדערבען. צוגרינדריכטען.]
ח. [מערקען.]
ט. [ארט פפלאנצע.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב נחמן בר יצחק אמר: ״כי עליך הורגנו כל היום״ אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה, וכדברי ר׳ שמעון בן לקיש, שאמר ר׳ שמעון בן לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנאמר: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל״ (במדבר יט, יד). אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: ארבעים סאה
Rav Naḥman bar Yitzḥak says: These people in the verse are Torah scholars who kill themselves over the words of Torah, in accordance with the statement of Rabbi Shimon ben Lakish. As Rabbi Shimon ben Lakish says: The words of the Torah endure only for one who kills himself over them, as it is stated: “This is the Torah, when a man dies in a tent” (Numbers 19:14). Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Forty se’a
הערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין נז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), הערוך על סדר הש"ס גיטין נז:, רש"י גיטין נז:, תוספות גיטין נז:, בית הבחירה למאירי גיטין נז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה גיטין נז:, מהרש"א חידושי אגדות גיטין נז:, גליון הש"ס לרע"א גיטין נז:, פירוש הרב שטיינזלץ גיטין נז:

Gittin 57b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Collected from HeArukh Gittin 57b, Rashi Gittin 57b, Tosafot Gittin 57b, Meiri Gittin 57b, Maharshal Chokhmat Shelomo Gittin 57b, Maharsha Chidushei Aggadot Gittin 57b, Gilyon HaShas Gittin 57b, Steinsaltz Commentary Gittin 57b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144