×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וּמַאי אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי נִכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ וְיוֹצֵא נוֹטֵל שֵׁשׁ וּשְׂכַר הַגָּפַת דְּלָתוֹת לָא מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּעֵי מִיפְלַג בַּצֵּיר חֲדָא מִפַּלְגָא חָמֵשׁ שָׁקֵיל.
And what is the meaning of four or five; i.e., when does the High Priest take four loaves and when does he take five? According to the Rabbis, who say: The priestly watch that is incoming on Shabbat takes six of the loaves, and the outgoing watch takes six, and the incoming watch receives no greater portion as payment for closing the doors, it is from twelve loaves that the High Priest must divide and take his share, but he receives half of the loaves less one, meaning that he takes five. According to the Rabbis, the High Priest receives less than half; however, since it is inappropriate to give him a piece of a loaf, less than half is five whole loaves.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
וגנאי הוא הדבר לתת לכ״ג פרוסה. לפיכך נותן לו בעצרת אחת שלימה. וד׳ או ה׳ דקתני הכי קאמר אי לרבנן ה׳.
ומאי ארבע או חמש – מתי ארבע ומתי חמש.
לרבנן – דפליגי עליה דר׳ יהודה בפרק החליל (סוכה דף נו.) ואמרי משמר היוצא נוטל שש ומשמר הנכנס נוטל שש חלות ושכר הגפת דלתות לא שקיל משמר הנכנס נמצאו כולן באות ומחלקות וכהן גדול חולק עם שתיהן ומשנים עשר בעי מיפלג ומחצה שלם אינו נוטל בציר חדא מפלגא חמש שקיל.
לרבנן דאמר נכנס נוטל שש ויוצא שש – פי׳ וכהן גדול חולק עם כל אחד מהן שכר הגפת דלתות פי׳ ולא חשיבי ממנין החלוקה כלל וכאלו אין באין לחלוקה אלא עשר חלות בלבד. רבא אמר כולה ר׳ היא וא״ת והא מדסיפא ר׳ רישא לאו ר׳. י״ל דהכי קאמר שר׳ אומר לעולם חמש. הא דאיתא משמר המתעכב פירוש המתעכב מרצונו מפני כבוד השבת או כבוד הרגל כגון שהרגל בשני בשבת ורצה להקדים לבא לרגל מערב שבת ואף על פי שהיה אפשר לו לבא באחד בשבת אי נמי שעבר הרגל בחמישי בשבת והיה אפשר לו למשמר ללכת לביתו בששי בשבת ולא רצה דכל כי האי גוונא נותנין לאותן משמרות המתעכבות שתי הלחם מלחם הפנים בין שהם מרובים או מועטים והשאר מתחלק למשמרה הנכנסת ולמשמרה היוצאה מה שאין כן בשבת שבתוך הרגל או בשבת הסמוכה ליום טוב מלפניה או מלאחריה שכל המשמרות שוות בלחם הפנים וכדאי׳ התם אי איכא משמרה מתעכבת משמונה הוא דבעי למשקל פי׳ דהא משמר המתעכב שקיל שתי לחם ושכר הגפת דלתות שתי הלחם פשו להו שמנה שקיל כהן גדול ארבע ומשמרה הנכנסת והיוצאה ארבע. ליכא משמר המתעכב דהיינו כל שאר שבתות השנה מעשר בעי למשקל שקיל חמש ושתי המשמרות חמש. וש״מ דמקמי דלישקלו משמרות חלקם פליג כהן אתרוייהו כחדא ושקיל פלגא כולהו דאי לא לבתר דשקיל כל משמרה חמש חלות היכי יהיב ליה תרתי ופלגא דהא לאו אורח ארעא למשקל כהן גדול פלגא אלא ודאי כדאמרן והא דאמרי׳ לעיל משמר׳ הנכנסת נוטל שש והיוצאת שש חשבי׳ מאי דנפיל לכל חדא וחדא מקמי דלישקיל כהן גדול חולקיה.
גמרא לרבנן דאמרי נכנס נוטל שש כו׳ לר״י דאמר נכנס נוטל שבעה כו׳ וה״ה דהמ״ל דכולהו כרבנן דאמרי נכנס נוטל שש כו׳ והא דאמר חמש בדליכא משמר המתעכב ובצר חדא מפלגא חמש שקיל ודאמר ארבע בדאיכא משמר המתעכב ובצר חדא מפלגא ארבע שקיל וכן לקמן לאוקימתא דרבא דכולה כרבי הוי מצי למימר דכולה בדאיכא משמר המתעכב הנוטל ב׳ חלות ולרבנן דאמרי נכנס נוטל ו׳ כו׳ מעשר בעי למפלג ושקיל חמש ולר׳ יודא דאמר נכנס נוטל שבע כו׳ משמנה בעי למפלג ושקיל ארבע ודו״ק:
בפרש״י בד״ה לרבנן דפליגי כו׳ וכהן גדול חולק עם שתיהן כו׳ בד״ה אלא מאי כו׳ והרי היא כשבת שבתוך כו׳ שהתחיל המועד בשני בשבת לא היה להם להקדים כו׳ כצ״ל:
ומאי ארבע או חמש, כלומר מתי ארבע ומתי חמש? לרבנן [לשיטת חכמים] דאמרי [האומרים] משמר הנכנס באותה שבת נוטל שש מן החלות, והמשמר היוצא נוטל שש, ושכר הגפת דלתות לא נוטל משמר הנכנס, על כן משתים עשרה בעי מיפלג [משתים עשרה צריך הוא לחלוק] בציר חדא מפלגא [אחת פחות מחצי], שהרי אינו נוטל לשיטה זו אלא פחות מחצי ונטילת פרוסה הרי גנאי הוא לו, לכן יש לפחות חלה אחת שלימה, הרי לחשבון זה חמש שקיל [חמש חלות הוא נוטל].
And what is the meaning of four or five; i.e., when does the High Priest take four loaves and when does he take five? According to the Rabbis, who say: The priestly watch that is incoming on Shabbat takes six of the loaves, and the outgoing watch takes six, and the incoming watch receives no greater portion as payment for closing the doors, it is from twelve loaves that the High Priest must divide and take his share, but he receives half of the loaves less one, meaning that he takes five. According to the Rabbis, the High Priest receives less than half; however, since it is inappropriate to give him a piece of a loaf, less than half is five whole loaves.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר נִכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע שְׁתַּיִם בִּשְׂכַר הַגָּפַת דְּלָתוֹת וְיוֹצֵא נוֹטֵל חָמֵשׁ מֵעֶשֶׂר בָּעֵי מִיפְלַג בַּצֵּיר חֲדָא מִפַּלְגָא וְשָׁקֵיל אַרְבַּע.

According to Rabbi Yehuda, who said: The priestly watch that is incoming on Shabbat takes seven of the loaves, two of which are payment for closing the doors; and the outgoing watch takes five loaves, it is from ten that he must divide the loaves. Those two of the twelve loaves are a separate payment and are not factored into the tally of those designated for distribution. Subtract one from half of that total, as subtracting less than one loaf would lead to a situation where the High Priest receives a piece of a loaf, which is inappropriate. And therefore, the High Priest takes four.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי לר׳ יהודה ד׳ אי לרבנן דאמרו שכר הגפת דלתות ליכא י״ב חלות כלן בעי למיפלג פוחתין מן החצי אחת נשארו י״א חלות. גנאי הוא לו ליטול חצי חלה מעשר בעי למיפלג הלכך נוטל ה׳ מן העשר. אי לר׳ יהודה דתני בסוף מסכת סוכה הנכנס נוטל ז׳ והיוצא נוטל ה׳ ואוקימנא הני תרתי יתירי שכר הגפת דלתות פי׳ כיון שמשמרה הראשונה פתחה בשחרית בשבת ויצאה אחר חצי היום ומשמרה הנכנסת [מגיפה] השערים שפתחה אותם היוצאות נוטלת בשכרה ב׳ חלות נשארו י׳ חלות פחות אחת מן החצי נשארו ט׳. אין דרך ארץ ליטול פרס חלק בח׳ זה נוטל ד׳ ואלו כולן נוטלין (ד׳) [ו].
ערך גף
גףא(יומא י״ח.) בשכר הגפת דלתות. (עירובין צג.) שנים החיצונים מגופפין והאמצעי אינו מגופף. (ובפרק ו׳ דפיאה) העומ׳ שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו ביח שמאי אומרים אינו שכחה ובית הלל אומרים שכחה. (ובפרק שני דכלאים) סמוך לבור לניר ולגפה. (עבודה זרה סט) כדי שיפתח ויגיף ויגוב (שבת קמו) אין נוקבין מגופה של חבית (חולין פח) פרק כסוי הדם בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שנכתשה. (ידים) אין נותנין לידים לא בדפנו׳ הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית (ובפרק שני בכלים) מגופת היוצרים שהוא פותח בה טהורה פי׳ הטיט של עושי כלי חרם שהוא סגור (פרק ט״ו בכלים) סריד של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור גיפפו מארבע רוחותיו טמא פירוש מלשון יגיפו הדלתות ועוד כדכתיב ויחבק לו תרגום וגפיף ליה וכן הוא הסריד אם חיברו מארבע רוחותיו בצלעות או בעצים שעשה לו מחיצה (פרק י״ג באהלות) הגיפה ולא מרקה (נדה ו) בגמ׳ כיצד דייה שעתה מעשה בשפחתו של רבן גמליאל שהיתה גפה חבית של יין. (ובפרק שלישי בזבין) מגיפין או סופגין. (ובפרק ג׳ במעשר שני) המשאיל קנקניו למעשר שני גפן לא קנה מעשר פי׳ גפן סתמן מלשון מגופת החבית (עירובין כה) חצר מאי טעמא מותרת דאיכא גיפופי פי׳ שנשאר מעט מכאן ומעט מכאן מן הכותל של חצר דחשיבי כפסין. ונעל הדלת אחריה תרגומו וגף דשא בתרהא. ועשית לו מסגרת טופח תרגום ירושלמי גיפוף פשך:
א. [פערשלסען פערשטאפפן.]
לר׳ יהודה דאמר נכנס נוטל שתים – בלא מחלוקת בשכר שהוא מקיף למוצאי שבת דלתות העזרה וחיל והיכל ולשכות שפתחו שחרית משמר שיצא לו מעשר בעי מיפלג שאין השתים באות במחלוקת כי שכרם הם.
בציר חדא מפלגא – דעשר ושקיל ארבע.
ולר׳ יהודה שאמר: משמר הנכנס נוטל שבע מן החלות, כשמתוכן שתים הן בשכר הגפת דלתות, ומשמר היוצא נוטל חמש חלות, אם כן יוצא ששתים מן החלות הם מתנה מיוחדת ואינן במנין, ואם כן מעשר בעי מיפלג [צריך הוא לחלוק] ובציר חדא מפלגא [ותוריד אחת שלימה מן החצי] לפי שאינו נוטל פרוסה, הרי לחשבון זה שקיל [נוטל] ארבע.
According to Rabbi Yehuda, who said: The priestly watch that is incoming on Shabbat takes seven of the loaves, two of which are payment for closing the doors; and the outgoing watch takes five loaves, it is from ten that he must divide the loaves. Those two of the twelve loaves are a separate payment and are not factored into the tally of those designated for distribution. Subtract one from half of that total, as subtracting less than one loaf would lead to a situation where the High Priest receives a piece of a loaf, which is inappropriate. And therefore, the High Priest takes four.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רָבָא אָמַר כּוּלָּהּ רַבִּי הִיא וְסָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה וְאֶלָּא מַאי אַרְבַּע הָא חָמֵשׁ בָּעֵי לְמִשְׁקַל.

Rava said that the baraita should be explained differently. The entire baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that only ten loaves are divided. Rather, what then is the meaning of the statement that the High Priest takes four loaves? According to Rabbi Yehuda HaNasi, doesn’t he need to take five?
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבא אמר כולה ר׳ היא. ור׳ סבר לה כר׳ יהודה דאמר הנכנס נוטל ז׳ כו׳ אי הכי אמאי ד׳ הא ר׳ הוא דאמר פלגא שקיל ה׳ בעי למשקל.
כולה רבי היא – דאמר פלגא שקיל.
וסבר לה כרבי יהודה – דאין השתים מתחלקות לעולם.
אלא מאי ארבע הא חמש בעי למישקל לא קשיא הא דאיכא משמר המתעכב וכו׳ – פעמים שיום טוב חל בשני בשבת ויש משמר מקדים ובא מערב שבת ומתעכב עד הרגל שכל המשמרות באות ברגל או פעמים שמוצאי יום טוב ערב שבת והמשמרות הולכות למקומם בערב שבת ויש משמר שמתעכב שם עד מוצאי שבת ותנן במסכת סוכה (דף נה:) שבת שבתוך הרגל היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים וכן י״ט הסמוך לשבת בין מלפניה שאין יכולין לשוב בשבת למקומן בין מלאחריה שעל כרחן הן מקדימין לבא מע״ש היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים שהרי על כרחן שוהין שם והרי היא כשבת שבתוך הרגל חל יום אחד להפסיק בינתים או מלפניה כגון שכלה המועד בחמישי בשבת או מאחריה שהתחיל המועד בשני בשבת לא היה להם להקדים לבא מלפני השבת אינן שוות אלא משמר המתעכב בשבת בין שהוא משמר אחד בין שהוא משמרות הרבה נוטל שתי חלות והשאר מתחלקות למשמר היוצא ונכנס שזמנו קבוע לאותה שבת.
רבא אמר כולה רבי וכו׳. וא״ת אביי דמוקי רישא כרבנן וסיפא רבי ומוקי מציעתא1 (דרבי) בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן ולוקמה במשמר המתעכב כרבא וכולה2 (כרבי) וי״ל דמילתא דלא שכיחא היא ורבא לא ניחא ליה לאפלוגי רבנן ורבי בהא אלא סבירא ליה דמחצה ממש לכולי עלמא כדאשכחן במי שמת (דף קמג.) גבי אבולי ואסטרוגי ובמסכת ע״ז (דף י:) במעשה דקטיעא בר שלום שנתן כל נכסיו לר״ע:
1. צ״ל כרבנן.
2. צ״ל כרבנן.
רבא אמר שיש ליישב את הברייתא באופן אחר: ברייתה זו כולה כשיטת רבי היא וסבר לה [וסובר הוא] כשיטת ר׳ יהודה שאין מתחלקות אלא עשר חלות בלבד ואלא מאי [מה] ענין ארבע? הא [הרי] חמש חלות בעי למשקל [היה צריך ליטול]!
Rava said that the baraita should be explained differently. The entire baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that only ten loaves are divided. Rather, what then is the meaning of the statement that the High Priest takes four loaves? According to Rabbi Yehuda HaNasi, doesn’t he need to take five?
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב הָא דְּלֵיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב.

The Gemara answers: This is not difficult. This halakha that the High Priest takes four loaves is in a case where there is a watch that is detained. When the start of a Festival occurs on a Sunday night and one of the priestly watches was forced to arrive before Shabbat to ensure that they would arrive in time for the Festival; or, alternatively, if the Festival ended on a Thursday and one of the priestly watches was detained until the conclusion of Shabbat and only then departed, that priestly watch takes two loaves. That halakha that the High Priest takes five loaves is in a case where there is not a watch that is detained, and the shewbread in divided only between the watch that concludes its service that Shabbat and the watch that begins its service that Shabbat.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושנינן בדאיכא משמר [המתעכב] דשקיל משמר הנכנס ב׳ בשכר הגפת דלתות והמתעכב עוד נוטל ב׳ אחרות כדתנן בסוף סוכה והמתעכב נוטל ב׳. נשארו ח׳ שקיל החצי ד׳ משמונה. ואם אין שם משמר המתעכב נוטל משמר הנכנס ב׳ שכר הגפת דלתות נשארו י׳ חלות נוטל חציו ממש.
יש לומר כי לא קשיא [אינו קשה]: הא דאיכא [כאן מדובר שיש] משמר המתעכב, שלפעמים כשחל חלקו הראשון של החג בסופו של השבוע הקבוע למשמר מסויים וחלקו האחרון בשבוע הקבוע למשמר שאחריו, היה נשאר אותו משמר בירושלים אף שכבר סיים את שבוע עבודתו ומשמר אחר החל בעבודה, עד סופו של החג, מפני כבוד החג. וכמו כן המשמר שרק חלקו האחרון של החג נפל להיות במהלך שבוע העבודה שלו, היה מקדים לבוא כבר מתחילת החג אף שאינו מתחיל בעבודה אלא בסופו של החג. ולפי הדין, בשעת הרגל, כל משמר השוהה בירושלים אף שלא בשעת עבודתו, הריהו נוטל חלק כחלק בלחם הפנים כמו המשמר שעובד, הא דליכא [כאן מדובר שאין] משמר המתעכב ואין לחם הפנים צריך להתחלק אלא למשמר אחד בלבד.
The Gemara answers: This is not difficult. This halakha that the High Priest takes four loaves is in a case where there is a watch that is detained. When the start of a Festival occurs on a Sunday night and one of the priestly watches was forced to arrive before Shabbat to ensure that they would arrive in time for the Festival; or, alternatively, if the Festival ended on a Thursday and one of the priestly watches was detained until the conclusion of Shabbat and only then departed, that priestly watch takes two loaves. That halakha that the High Priest takes five loaves is in a case where there is not a watch that is detained, and the shewbread in divided only between the watch that concludes its service that Shabbat and the watch that begins its service that Shabbat.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִי אִיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב מִשְּׁמֹנֶה בָּעֵי לְמִפְלַג וְשָׁקֵיל אַרְבַּע אִי לֵיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב מֵעֶשֶׂר בָּעֵי לְמִפְלַג וְשָׁקֵיל חָמֵשׁ.

If there is a watch that is detained, that detained watch takes two loaves, and the outgoing watch takes two loaves as payment for closing the doors. Therefore, it is from eight that the High Priest must divide the loaves, and he takes four. If there is not a watch that is detained, it is from ten that he must divide the loaves and the High Priest takes five.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי איכא [אם יש] משמר המתעכב — נוטל המתעכב שתים, והיוצא שתים, ואם כן משמנה חלות בלבד בעי למפלג [צריך לחלוק] והוא, הכהן הגדול שקיל [נוטל] ארבע מהן, ואי ליכא [ואם אין] משמר המתעכב — מעשר חלות בעי למפלג [צריך הוא לחלוק] ושקיל [ונוטל] חמש.
If there is a watch that is detained, that detained watch takes two loaves, and the outgoing watch takes two loaves as payment for closing the doors. Therefore, it is from eight that the High Priest must divide the loaves, and he takes four. If there is not a watch that is detained, it is from ten that he must divide the loaves and the High Priest takes five.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אִי הָכִי מַאי רַבִּי אוֹמֵר לְעוֹלָם חָמֵשׁ קַשְׁיָא.:

The Gemara asks: If so, that even the middle statement of the baraita is attributed to Rabbi Yehuda HaNasi and it is referring to a watch that is detained, what is the meaning of the last clause in the baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says: The High Priest always takes five loaves? That statement indicates that Rabbi Yehuda HaNasi disagrees with the middle clause, while according to Rava’s interpretation Rabbi Yehuda HaNasi concedes that in certain circumstances the High Priest takes only four loaves. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult to reconcile Rava’s interpretation with the language of the baraita.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי הכי כי רבי סבר פעמים נוטל ה׳ ופעמים נוטל ד׳ אמאי תני לעולם ה׳ ועלתה בקושיא.
אי הכי – דמציעתא רבי היא מאי לעולם חמש.
אי הכי מאי ר׳ אומר לעולם חמש ואסיקנא בקשיא – פי׳ דקשיא כל דהוא דמ״מ הא איכא למימר דהאי תנא אחרינא הוא דנסיב לה אליבא דר׳ וסבירא ליה דליכא שכר הגפת דלתות א״נ חד תנא הוא ואליבא דר׳ וקתני כי פעמים נוטל חמש ופעמים נוטל ארבע מפני המשמר המתעכב ולמה נוטל מחצה משלם שר׳ אומר לעולם נוטל חמש כל היכא דליכא משמר המתעכב.
על הסברו של רבא מקשים: אי הכי [אם כך] שאף את אמצעה של הברייתא יכול אתה להעמיד כשיטת רבי ובמשמר המתעכב, אם כן מאי [מה פירוש] הדבר שרבי אומר: לעולם חמש? שמלשון זה משמע שהוא חולק על עיקר הדין, והרי לפי הסבר זה, מודה הוא שלפעמים מקבל הכהן הגדול רק ארבע! ומעירים: אכן, קשיא [קשה], ליישב את לשון הברייתא כדברי רבא.
The Gemara asks: If so, that even the middle statement of the baraita is attributed to Rabbi Yehuda HaNasi and it is referring to a watch that is detained, what is the meaning of the last clause in the baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says: The High Priest always takes five loaves? That statement indicates that Rabbi Yehuda HaNasi disagrees with the middle clause, while according to Rava’s interpretation Rabbi Yehuda HaNasi concedes that in certain circumstances the High Priest takes only four loaves. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult to reconcile Rava’s interpretation with the language of the baraita.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מתני׳מַתְנִיתִין: אמָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל קְרָא אַתָּה בְּפִיךְ שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ בעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר מִזְרָח וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בַּעֲבוֹדָה גכׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עֶרֶב יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֶאֱכוֹל הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה.:

MISHNA: The Sages provided the High Priest with Elders selected from the Elders of the court, and they would read before him the order of the service of the day of Yom Kippur. And they would say to him: My Master, High Priest. Read the order of the service with your own mouth, as perhaps you forgot this reading or perhaps you did not learn to read. On Yom Kippur eve in the morning, the Elders stand him at the eastern gate of the courtyard and pass before him bulls and rams and sheep so that he will be familiar with the animals and grow accustomed to the service, as these were the animals sacrificed on Yom Kippur. Throughout all the seven days that the High Priest was in the Parhedrin chamber, they would not withhold from him any food or drink that he desired. However, on Yom Kippur eve at nightfall, they would not allow him to eat a great deal because food induces sleep and they did not allow him to sleep, as will be explained.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מוסרין לו זקנים מזקני בית דין כו׳ במקדש ראשון לא היו מעמידין כ״ג אלא מי שהוא גדול מכולן בכח בנוי בעושר בחכמה וכו׳.
מתני׳ אישי – אדוני.
קורין לפניו בסדר היום – פרשת אחרי מות וכן כל שבעת הימים.
שיהא מכיר – מתבונן בבהמות העוברות לפניו לתת אל לבו בהלכות סדר היום.
המשנה השלישית והכוונה בה בענין החלק השני ג״כ לבאר האיך היו מרגילין אותו בעניני עבודת היום כדי שלא יבא לידי מכשול ואמר על זה מסרו לו זקנים מזקני בית דין קורין לפניו בסדר היום ואומרין לו אישי כהן גדול קרא אותו בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת ערב יום הכפרים בשחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים אילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה אמר הר״ם העקר אצלנו [כי כהן גדול] צריך שלא יהיה באנשי דורו מן הכהנים יותר שלם ממנו בחכמה ובאמונה וביופי ובעושר ובכח ואמר השם ית׳ והכהן הגדול מאחיו ובאה הקבלה שיהיה גדול מהם בנוי בכח בעושר ובחכמה ואם אין לו ממון מקבצין ממון מן הכהנים ונותנים לו עד שיהא עשיר יותר מכל אחד מהם אמר השם הגדול מאחיו שיגדילוהו אחיו אבל במקדש שני שהיו בו הדברים כלם בלתי שלמים כמו שידעת והמלכים לא היו הולכים על הדרך הישר היו ממנים הכהנים גדולים בחזקה ואפי׳ שלא היו ראויים לכך ובהם אפשר לומר שמא לא למדת ולזה הטעם נקראת הלשכה שמושיבין בה כהנים גדולים לשכת פרהדרין וענינו בית המחשבים ר״ל פוסקי השערים שממנין אותם המלכים על השוקים ומעבירין לפי שעה כרצון המלכים וכן היו עושים בכהנים גדולים מי שהיה יותר קרוב למלכות ונתקרב אליו בממון היה ממנה אותו כהן גדול:
אמר המאירי מוסרין לו לעמוד עמו זקני ב״ד וקורין לפניו בסדר היום ר״ל פרשת אחרי מות ואומרין לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך ומלת אישי ביאורה אדוני והיו עושין כל זה שהיו חוששין שמא שכח או שמא לא למד ויבא לידי מכשול ואע״פ שאמרו בכהן גדול שצריך שיהא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה בעושר ואפי׳ אין לו שאחיו הכהנים מגדלין ומעשירין אותו ואחר שכן האיך אפשר שלא למד ודאי הדין כך וכך היה המנהג במקדש ראשון אלא שבמקדש שני נתקלקלו הדורות והיו מעמידין תמיד כהן גדול שאינו הגון ע״י ממון שהיו נותנין למלך ועל אותו זמן נאמר מה שאמרו במשנה זו שמא לא למד:
עיו״כ בשחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים אלים וכבשי׳ כדי שיהא נותן ענין היום אל לבו ואיזו עבודה קודמת בו עד שיהא בקי ורגיל בעבודה באותו היום ומ״מ שעירים לא היו מביאין לפניו קודם היום ופי׳ בגמ׳ הואיל ועל חטא הם באים שמא יחלש דעתו ופירשו בו שיהא מפקפק שלא יקובל תפלתו ולי נראה שהוא רומז אל אמונה כוזבת שהיו רבים נכשלים בה בימי בית שני והיו מתיראין שמא יחלש שכלו ויחטא עיונו בראותו השעיר:
זהו ביאור המשנה וכן הלכה ולא נתחדש עליה דבר בגמרא שלא ביארנוהו:
המשנה הרביעית והכוונה בה בענין החלק השלישי לבאר בה הנהגתו קודם היום בענין מאכליו ומשתיו ואמר כל שבעת הימים לא היו מונעים ממנו מאכל ומשתה ערב יום הכפרי׳ עם חשכה לא היו מניחין אותו לאכל הרבה שהמאכל מביא את השינה אמר הר״ם פי׳ וכן לא יאכל ערב יום הכפורים דבר מן הדברים המרבים את הזרע והמוסיפים בקשיות האבר כדגים וחלב והביצי׳ המתובלין בתבלין וכן כל מה שיש בו נפח:
אמר המאירי כל שבעת הימים לא היו מונעים ממנו מאכל ומשתה אלא יאכל וישתה מה שירצה וכמה שירצה שאפי׳ היה רואה קרי דיו בטבילה והערב השמש אבל עיו״כ עם חשיכה ר״ל בסעודת הערב לא היו מניחין אותו לאכול הרבה משום מאכל שמביאו לידי שינה והיו נזהרים לשמרו שלא להרדימו בשינה שמא יראה קרי ויפסל לעבודה:
זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
כשם שהיו זהירין לשמרו שלא להרדימו בשינה כך היו זהירין לשמרו שלא להאכילו דברים המרגילים לידי קרי כגון סלתות מבושלות וביצים אתרוג ויין ישן או לבן ובשר שמן חלב וגבינה ומי גריסין ומורייס שום ושחליים ולגלוגות וגרגיר וכל כיוצא בהם ומאכילין אותו דברים כדי למצמצו ר״ל לשלשלו שלא יהא צריך לנקביו למחר:
מטכסיסי המוסר להזהר בכך כל אדם שהוא חוץ מביתו וכן לעולם לא יתכסה בשעת שנתו בטלית שבעל הבית מתכסה בה ביום וסוף הדברים יהא נזהר בכך על כל הצדדים שאפשר לו:
טומאת זיבה חמורה הרבה כמו שיתבאר במקומו ומ״מ כל שהזב ראה זיבה מחמת אונס וסיבה בזיבת הזכר לא טמאתו שנאמר מזובו ולא מחמת אנסו ומתוך כך בודקין את הזב בדברים הידועים להביא לידי זיבה אם באה לו זיבה מחמת סיבה כמו שיתבאר במקומו ואחת מהן במאכל שיש מיני מאכל שתולין בהן כגון אלו שהזכרנו ואם נטמא ומונה ז׳ נקיים צריך להזהר שלא יאכל מאלו ומכיוצא בהן שמא לסבתם יראה ויסתור שאע״פ שזיבה מחמת סיבה אינה מטמאה מתחלתה מ״מ סותרת היא את המנין כמו שיתבאר במסכת נדה (ל״ז.) במה ששאלו שם קושי מהו שתטמא בזיבה והשיבו אונס בזב יוכיח שאינו גורם זיבה וסותר:
שיהא מכיר ורגיל כו׳. אינו נראה דר״ל שיהא מכיר במינים הללו דודאי כל אדם מכיר אותן שפיר ויש לפרש דר״ל דמעבירין לפניו אותן פרים ואילים וכבשים שנקרבין בו ביום דהיינו פר של אהרן לחטאת ופר של מוספין לעולה ואילים היינו אילו ואיל העם ואיל של מוספין וע״י זה יזכור את עבודתו בהן ויכיר את כל א׳ מהם להבחין בהן לאיזה עבודה כל א׳ הוא מוכן ושלשה שעירים נמי דהיינו שני שעירים של העם ושעיר המוספין היה ראוי ג״כ להכיר בהן ולהבחין בעבודתם כתנא דברייתא אלא דתנא דמתני׳ סבר כיון דעל חטא קאתי חלשא דעתיה כו׳ כדלקמן:
א משנה מסרו לו לכהן הגדול זקנים מזקני בית דין, וקורין לפניו בסדר היום אותו יצטרך הכהן הגדול לקרוא למחר, ואומרים לו: אישי (אדוני) כהן גדול! קרא אתה עצמך בפיך, שמא שכחת קריאה זו או שמא לא למדת לקרוא. ערב יום הכפורים בשחרית היו מעמידין אותו בשער המזרח של העזרה, ומעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה שהרי בעבודת יום הכיפורים מקריב מכל אחד ממינים אלה. כל שבעת הימים שהיה בלשכת פרהדרין לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה כרצונו, אולם ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכול הרבה, מפני שהמאכל מביא את השינה וכפי שיבואר להלן לא היו מניחין לו לישון.
MISHNA: The Sages provided the High Priest with Elders selected from the Elders of the court, and they would read before him the order of the service of the day of Yom Kippur. And they would say to him: My Master, High Priest. Read the order of the service with your own mouth, as perhaps you forgot this reading or perhaps you did not learn to read. On Yom Kippur eve in the morning, the Elders stand him at the eastern gate of the courtyard and pass before him bulls and rams and sheep so that he will be familiar with the animals and grow accustomed to the service, as these were the animals sacrificed on Yom Kippur. Throughout all the seven days that the High Priest was in the Parhedrin chamber, they would not withhold from him any food or drink that he desired. However, on Yom Kippur eve at nightfall, they would not allow him to eat a great deal because food induces sleep and they did not allow him to sleep, as will be explained.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) גמ׳גְּמָרָא: בִּשְׁלָמָא שֶׁמָּא שָׁכַח לְחַיֵּי אֶלָּא שֶׁמָּא לֹא לָמַד מִי מוֹקְמִינַן כִּי הַאי גַוְונָא.

GEMARA: The Gemara wonders about the depiction in the mishna of the Elders questioning the High Priest as to whether he forgot this reading or perhaps did not learn to read. Granted, perhaps he forgot, that is fine, as it is conceivable that he is not accustomed to reading the Torah and might have forgotten this portion. However, is it conceivable that perhaps the High Priest did not learn to read? Do we appoint a High Priest of that sort who never learned the Bible?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב גמרא על מה שאמרו שהיו הזקנים מלמדין את הכהן הגדול לקרוא, שמא שכח או לא למד, תוהים: בשלמא [נניח] שמא שכח — לחיי [מוטב] שיתכן שכהן זה אינו רגיל לקרוא הרבה, ושכח קריאה זו. אלא שמא לא למד כיצד יתכן הדבר? מי מוקמינן כי האי גוונא [האם מעמידין אנו כהן גדול כגון זה] שלא למד מקרא?
GEMARA: The Gemara wonders about the depiction in the mishna of the Elders questioning the High Priest as to whether he forgot this reading or perhaps did not learn to read. Granted, perhaps he forgot, that is fine, as it is conceivable that he is not accustomed to reading the Torah and might have forgotten this portion. However, is it conceivable that perhaps the High Priest did not learn to read? Do we appoint a High Priest of that sort who never learned the Bible?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְהָתַנְיָא {ויקרא כ״א:י׳} וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו דשֶׁיְּהֵא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּכֹחַ בְּנוֹי בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְגַדְּלִין אוֹתוֹ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו.

But wasn’t it taught in a baraita that it is stated: “And the priest who is greater than his brethren” (Leviticus 21:10); this teaches that he must be greater than his priestly brethren in strength, in beauty, in wisdom, and in wealth. Aḥerim say: Wealth is not a prerequisite for selecting a High Priest, but from where is it derived that if he does not have property of his own that his brethren the priests elevate him and render him wealthy from their own property? The verse states: “And the priest who is greater [haggadol] than his brethren”; elevate him [gaddelehu] from the property of his brethren. In any event, there is a consensus that wisdom is a prerequisite for his selection.
עין משפט נר מצוהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בנוי כו׳. דרשו כן משום דה״ל למכתב והכהן המשיח תחתוו כמ״ש במקום אחר בפרשת צו וע״כ דרשו בו שיהא גדול כו׳ בנוי בכח בחכמה כו׳ שהם המדות טובות שזוכין מאב לבן כמ״ש במס׳ עדיות ואחרים דדרשו גדלהו משל אחיו כו׳ היינו דמאחיו לא איצטריך דסגי ביה אם הוא גדול במעלות אלו גם אם אחיו ג״כ גדולים:
והתניא [והרי שנינו בברייתא]: נאמר: ״והכהן הגדול מאחיו״ (ויקרא כא, י) ללמדנו: שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי, בחכמה, ובעושר. אחרים אומרים: עושר אינו מעכב לכתחילה, ומנין שאם אין לו רכוש משלו שאחיו הכהנים מגדלין אותו מרכושם — תלמוד לומר: ״והכהן הגדול מאחיו״ והוא מפרשו: גדלהו ברכוש משל אחיו. על כל פנים מוסכם שהוא צריך להיות גדול בחכמה!
But wasn’t it taught in a baraita that it is stated: “And the priest who is greater than his brethren” (Leviticus 21:10); this teaches that he must be greater than his priestly brethren in strength, in beauty, in wisdom, and in wealth. Aḥerim say: Wealth is not a prerequisite for selecting a High Priest, but from where is it derived that if he does not have property of his own that his brethren the priests elevate him and render him wealthy from their own property? The verse states: “And the priest who is greater [haggadol] than his brethren”; elevate him [gaddelehu] from the property of his brethren. In any event, there is a consensus that wisdom is a prerequisite for his selection.
עין משפט נר מצוהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן כָּאן בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי דְּאָמַר ר׳רַב אַסִּי תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי עַיִּילָא לֵיהּ מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס לְיַנַּאי מַלְכָּא עַל דְּאוֹקְמֵיהּ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא בְּכָהֲנֵי רַבְרְבֵי.:

Rav Yosef said: This is not difficult. There, the baraita that lists wisdom among the attributes of the High Priest is referring to the First Temple, where this halakha was observed and the High Priests possessed those attributes listed. Here, the mishna is referring to the Second Temple, where this halakha was not observed, so a situation where the High Priest was not well-versed in the Bible was conceivable. As Rav Asi said: The wealthy Marta, daughter of Baitos, brought a half-se’a of dinars in to King Yannai for the fact that he appointed Yehoshua ben Gamla as High Priest. This is an example of the appointment of High Priests by means of bribery and gifts. Since that was the practice, a totally ignorant High Priest could have been appointed.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםתוספות רי״דריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובמקדש שני היה משחיד ונכנס אפילו אם אין בו המדות הללו. לפיכך היו צריכין לבוחנו. אם יודע אם לאו.
פירש דיאלא כגון ממונה במכס ועל הנכנסין והיוצאין והנושאין ונותנין ואם בא אדם להסתיר קרובו יודע בו ואינו יכול לגנוב דעתו. וכן א׳ בענין הממונים באכילת הפסח בסוף פ׳ כיצד צולין והוא דרגש בהו דיילא.
גמ׳ במקדש ראשון – לא העמידו אלא על פי התורה כהנים מהוגנין.
מרתא בת בייתוס – אלמנה עשירה היתה וקידשה יהושע בן גמלא ונתנה ממון לינאי המלך ומינהו להיות כהן גדול.
תרקבא – חצי סאה תרי קב.
דינרי – זהובים.
עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא – אין זה ינאי המלך (שבריש פ׳) האומר (קדושין דף סו.) שהרג חכמי ישראל דההוא דהתם כהן גדול הוה דקאמר הקם להם בציץ שבין עיניך ולא היה ממנה אחר במקומו.
מרתא בת בייתוס. אלמנה עשירה היתה וקידשה יהושע קודם שנתמנה ואח״כ נתמנה להיות כהן גדול כדאמרינן ביבמות (דף סא.) עד דאוקמיתיה ליהושע בן גמלא ואע״פ שחשוב היה כדאשכחן לקמן (דף לז.) שעשה שני גורלות של אשכרוע של זהב ומזכירין אותו לשבח ואמרינן בפרק לא יחפור (דף כא.) מתקנת יהושע בן גמלא ואילך מ״מ היו בעלי תורה וחשובין ממנו וראויין למנות יותר:
תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס ליניי מלכא – עיין מה שכתבתי בפ׳ הבא על יבמתו במהדורא קמא.
תרקבא דדינרי עיילה ליה מרים בת ביתוס לינאי מלכא – פי׳ אין זה ינאי מלכא שבפ׳ האומר דקדושין שהיה ממלכי חשמונאי כי אותו ינאי הוא עצמו היה כהן ולא נתן כהונתו לאחרים אלא תרי ינאי הוו.
על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי ואיכא דקשיא ליה דהכא משמע שזה לא היה כשר ואלו בפ׳ שני דב״ב קתני שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל ויש לתרץ כי אחרי כן הכשיר עצמו ואחרים תירצו דתרי יהושע בן גמלא והכא גרסי׳ ליהושע בן גמלא עוד י״ל דחסיד וכשר היה אלא שהיה שם כהן אחר שהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין ובעושר או באחד מהן.
ליהושע בן גמלא כו׳. בפ׳ לא יחפור משמע שהיה לו מעלות החכמה שהוא תיקן להושיב מלמדים בכל עיר ועיר מ״מ מייתי מיניה שהיה דרכם בבית שני למנות כ״ג ע״י ממון ואפשר שנמנו גם אחרים בכ״ג ע״י ממון שלא היה להם חכמה:
אמר רב יוסף: לא קשיא, [אינו קשה]; כאן במקדש ראשון שהיו נוהגים בו כהלכה, היה באמת הכהן הגדול מושלם בכל המידות כאן במקדש שני שנעשו בו דברים שלא כדין, היה יכול להיות מצב שלא היה הכהן הגדול בן מקרא. שאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילא ליה [כלי בן שני קבים מלא דינרי זהב הכניסה לו] מרתא בת בייתוס שהיתה עשירה לינאי מלכא [המלך] על דאוקמיה [שהעמיד, מינה] את יהושע בן גמלא בכהני רברבי [ככהן גדול] והרי זו דוגמה כיצד היו כהנים הגדולים מתמנים על ידי שוחד ומתנות, ולכן יתכן שהיו ביניהם גם בורים גמורים.
Rav Yosef said: This is not difficult. There, the baraita that lists wisdom among the attributes of the High Priest is referring to the First Temple, where this halakha was observed and the High Priests possessed those attributes listed. Here, the mishna is referring to the Second Temple, where this halakha was not observed, so a situation where the High Priest was not well-versed in the Bible was conceivable. As Rav Asi said: The wealthy Marta, daughter of Baitos, brought a half-se’a of dinars in to King Yannai for the fact that he appointed Yehoshua ben Gamla as High Priest. This is an example of the appointment of High Priests by means of bribery and gifts. Since that was the practice, a totally ignorant High Priest could have been appointed.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםתוספות רי״דריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית וְכוּ׳.: תָּנָא אַף הַשְּׂעִירִים וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא תְּנָא שְׂעִירִים כֵּיוָן דְּעַל חֵטְא קָא אָתוּ חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ.

§ It was taught in the mishna: On Yom Kippur eve in the morning, the elders pass different animals before the High Priest. A tanna taught in the Tosefta: Even goats were brought before him. The Gemara asks: And the tanna of our mishna, what is the reason that he did not teach that goats were among the animals that passed before the High Priest? The Gemara answers: Since goats come as atonement for sins, passing them before the High Priest will evoke transgressions and he will become distraught.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג שנינו במשנה שערב יום הכפורים שחרית העבירו לפניו בהמות שונות. תנא [שנה החכם בתוספתא]: אף השעירים היו מביאים לפניו. ושואלים: ותנא דידן, מאי טעמא לא תנא [והתנא שלנו במשנתנו מה טעם לא שנה] שעירים עמהם? ומשיבים: כיון ששעירים אלה שעל חטא קאתו [הם באים] — חלשה דעתיה [נחלשת דעתו] שמזכירים לו חטאים ויש בכך מעין עלבון לו, ולכן אין מראין לו אותם.
§ It was taught in the mishna: On Yom Kippur eve in the morning, the elders pass different animals before the High Priest. A tanna taught in the Tosefta: Even goats were brought before him. The Gemara asks: And the tanna of our mishna, what is the reason that he did not teach that goats were among the animals that passed before the High Priest? The Gemara answers: Since goats come as atonement for sins, passing them before the High Priest will evoke transgressions and he will become distraught.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אִי הָכִי פַּר נָמֵי עַל חֵטְא הוּא דְּאָתֵי פַּר כֵּיוָן דְּעָלָיו וְעַל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים הוּא דְּאָתֵי בְּאֶחָיו הַכֹּהֲנִים אִי אִיכָּא אִינִישׁ דְּאִית בֵּיהּ מִילְּתָא מִידָּע יָדַע לֵיהּ וּמַהְדַּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה בְּכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל לָא יָדַע.

The Gemara asks: If so, a bull should not be passed before him, as it too comes to atone for sin. The Gemara answers that there is a difference in the case of a bull, since it is to atone for his sins and for the sins of his brethren the priests that it comes; among his brethren the priests, if there is a person who has a sinful matter, the High Priest would know about it and lead him back to the path of righteousness through repentance. Therefore, passing a bull before the High Priest will not render him distraught, as it will merely remind him of his responsibility toward his priestly brethren. On the other hand, with regard to the entire Jewish people, he does not know of their sinful matters and is unable to facilitate their repentance. Passing goats before the High Priest will evoke their sins as well as his inability to correct the situation, leaving him distraught.
תוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פר נמי על חטא אתי. וא״ת איכא פר מוסף דעל חטא לא אתי י״ל דבמתניתין קתני פרים ופר חטאת הוי בכלל:
לא מאכל ולא משתה. ואע״ג שכהן של בית אב אסור לשתות יין [הכא איירי] אחר עבודה כשהולך לישן ולא כפי׳ ריב״א שפירש דמשתה בשאר משקין דלאו יין קאמר דהא שאר משכרין נמי אסירי כגון דבש וחלב ודבילה קעילית:
ומקשים: אי הכי [אם כך] שחוששין לכך, פר נמי [גם כן] שעל חטא הוא דאתי [שבא] גם כן לא יעבירו לפניו! ומשיבים: פר כיון שעליו ועל אחיו הכהנים הוא דאתי [שבא] ולא על חטאות כל ישראל, הרי באחיו הכהנים, אי איכא איניש דאית ביה מילתא מידע ידע ליה ומהדר ליה [אם יש אדם שיש בו דבר של עבירה יודע אותו הכהן הגדול ומחזיר אותו] בתשובה, לכך אין כן רע בכך שמראים לו את הפר כי דבר זה מזכיר לו את התחייבותו. אולם בכולהו [בכל] ישראל לא ידע [אינו יודע] ואינו יכול לתקן, ואם יעבירו לפניו את השעיר — יזכר שמרובים העוונות ואין בידו לתקנם ויבוא לידי חלישות הדעת.
The Gemara asks: If so, a bull should not be passed before him, as it too comes to atone for sin. The Gemara answers that there is a difference in the case of a bull, since it is to atone for his sins and for the sins of his brethren the priests that it comes; among his brethren the priests, if there is a person who has a sinful matter, the High Priest would know about it and lead him back to the path of righteousness through repentance. Therefore, passing a bull before the High Priest will not render him distraught, as it will merely remind him of his responsibility toward his priestly brethren. On the other hand, with regard to the entire Jewish people, he does not know of their sinful matters and is unable to facilitate their repentance. Passing goats before the High Priest will evoke their sins as well as his inability to correct the situation, leaving him distraught.
תוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רָבִינָא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי אִי בַּר אֲחָתָיךְ דַּיָּילָא הָוֵי חֲזִי בְּשׁוּקָא קַמֵּיהּ לָא תַּחְלֵיף.:

Apropos the High Priest being privy to the sinful behavior of his fellow priests, Ravina said that this explains the folk saying that people say: If the beloved son of your beloved sister becomes a policeman [dayyala], see to it that in the marketplace you do not pass before him. Be wary of him because he knows your sins.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דייל
דיילא(יומא יח.) אי בר אחתיך דיילא נהוי חזי בשוקא קמיה לא תחליף פי׳ הוא הממונה על המכס חזי קמיה לא תחליף שהוא יודע כל מה שעשית ויתפשך לדין (פסחים פו:) אמר רב הונא בני חבורה נכנסין בשלשה ויוצאין אפילו באחד פירוש חבורה שנמנו על הפסח ובאו מקצת מהן בעת שדרך בני אדם להכנס לאכול הפסח ושיגרו הן הדיילא שהוא כגון השמש שלהן וחיפש אחר הנשארים ולא מנאן אפילו אם לא נתקבצו מכל החבורה אלא ג׳ יש להן רשות להתחיל לאכול לבדם ואין עליהן להמתין להם עד שיבואו כיון שנתאחרו יותר מדרך בני אדם כול׳ אבל פחות מג׳ לא זה דין הנכנסין אבל אם היו מקובצים וראו מקצתן למקצתן ויצאו ונתאחרו יותר מן השיעור שאמרו והדר בהן דיילא ולא מצאן אפי׳ לא כשאר מכל בני החבורה אנא אחד כיון שהיו שם ויצאו מתחיל לאכול אפי׳ האחד לבדו ואינן יכולין לומר לו למה לא המתנת לנו אמר רבינא ונותן דמים אם אכל יותר על חלקו ולית הלכתא כוותיה וה״מ דעל בעידנא כרבא והדר בהו דיילא:
א. [שטאטס דינער.]
דיילא – שוטר המלך.
בשוקא קמיה לא תחליף – מתוך שהיה מכירך מתחילה בקי הוא בעושרך ובמעשיך למצוא עלילה לגבות ממך ממון.
כיון שאמרנו כי הכהן הגדול יודע בפגמים של כל אחיו הכהנים, מעירים: אמר רבינא: היינו דאמרי אינשי [זהו שאומרים בני אדם] בפתגם עממי: ״אי בר אחתיך דיילא הוי [אם בן אחותך האהוב מאד עליך נעשה שוטר] חזי, בשוקא קמיה לא תחליף [ראה שבשוק לפניו אל תעבור]״, שהוא יודע את חטאיך, ועליך להזהר מפניו.
Apropos the High Priest being privy to the sinful behavior of his fellow priests, Ravina said that this explains the folk saying that people say: If the beloved son of your beloved sister becomes a policeman [dayyala], see to it that in the marketplace you do not pass before him. Be wary of him because he knows your sins.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לָא הָיוּ מוֹנְעִין וְכוּ׳.: תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא אוֹמֵר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ סְלָתוֹת וּבֵיצִים כְּדֵי לְמַסְמְסוֹ אָמְרוּ לוֹ כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁאַתָּה מְבִיאוֹ לִידֵי חִימּוּם.

§ We learned in the mishna: Throughout all the seven days that the High Priest was in the Parhedrin chamber, they would not withhold from him any food or drink that he desired. It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Nekosa says: On Yom Kippur eve they feed him fine flour and eggs in order to loosen his bowels, so that he will not need to relieve himself on Yom Kippur. They said to Rabbi Yehuda ben Nekosa: In feeding him those foods, all the more so that you bring him to a state of arousal. Feeding him those foods is antithetical to the efforts to prevent the High Priest from becoming impure, as they are liable to cause him to experience a seminal emission.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל כו׳ תניא יהודה בן נקוסא אומר מאכילין אותו סלתות וביצים כדי למסמסו כו׳.
מאכילין אותו – ערב יום הכפורים שחרית סלתות וביצים כדי למסמס אכילה שבמעיו לשלשלו שלא יצטרך לנקביו למחרת.
לידי חימום – של קרי שהסלתות וביצים מרבים את הזרע.
ד שנינו במשנה: כל שבעת הימים שהיה הכהן הגדול פורש מביתו לפני יום הכיפורים לא היו מונעין ממנו מאכל. תניא [שנויה ברייתא] ר׳ יהודה בן נקוסא אומר: מאכילין אותו בערב יום הכיפורים סלתות וביצים כדי למסמסו (להביאו לידי שלשול קל) שלא יצטרך לנקביו ביום הכיפורים. אמרו לו: כל שכן, שאתה מביאו לידי חימום. כי מאכלים אלה עשויים לגרום שיראה קרי, והרי זה סותר את כל המאמץ שהושקע כדי שיהא טהור.
§ We learned in the mishna: Throughout all the seven days that the High Priest was in the Parhedrin chamber, they would not withhold from him any food or drink that he desired. It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Nekosa says: On Yom Kippur eve they feed him fine flour and eggs in order to loosen his bowels, so that he will not need to relieve himself on Yom Kippur. They said to Rabbi Yehuda ben Nekosa: In feeding him those foods, all the more so that you bring him to a state of arousal. Feeding him those foods is antithetical to the efforts to prevent the High Priest from becoming impure, as they are liable to cause him to experience a seminal emission.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) תַּנְיָא סוֹמְכוֹס אָמַר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי מֵאִיר האֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֹא אב״י וְאָמְרִי לַהּ לֹא אבב״י וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לֹא יַיִן לָבָן לֹא אב״י לֹא אֶתְרוֹג וְלֹא בֵּיצִים וְלֹא יַיִן יָשָׁן וְאָמְרִי לַהּ לֹא אבב״י לֹא אֶתְרוֹג וְלֹא בֵּיצִים וְלֹא בָּשָׂר שָׁמֵן וְלֹא יַיִן יָשָׁן וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לֹא יַיִן לָבָן מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן לָבָן מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי טוּמְאָה.

It was taught in a baraita that Sumakhos said in the name of Rabbi Meir: One does not feed him foods represented by the acrostic: Alef, beit, yod; and some say that one does not feed him foods represented by the acrostic: Alef, beit, beit, yod; and some say neither does one feed him white wine. The Gemara elaborates: Not alef, beit, yod means neither etrog, nor eggs [beitzim], nor old wine [yayin]. And some say: Not alef, beit, beit, yod means neither etrog, nor eggs [beitzim], nor fatty meat [basar], nor old wine [yayin]. And some say neither does one feed him white wine because white wine brings a man to the impurity of a seminal emission.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אב״י ואבב״י – סימנים הן ומפרש להו ואזיל.
תניא [שנינו בברייתא] סומכוס אמר משום ר׳ מאיר: אין מאכילין אותו לא דברים הרמוזים בראשי התיבות ״אב״י״ ואמרי לה [ויש אומרים] לא דברים הרמוזים בראשי התיבות ״אבב״י״, ויש אומרים: אף לא יין לבן. ומפרשים: לא ״אב״י״ — לא א תרוג, ולא ביצים, ולא י ין ישן, ואמרי לה לא ״אבב״י״ — לא אתרוג, ולא ביצים, ולא בשר שמן, ולא יין ישן, ויש אומרים אף לא יין לבן, מפני שהיין לבן מביא את האדם לידי טומאה של קרי.
It was taught in a baraita that Sumakhos said in the name of Rabbi Meir: One does not feed him foods represented by the acrostic: Alef, beit, yod; and some say that one does not feed him foods represented by the acrostic: Alef, beit, beit, yod; and some say neither does one feed him white wine. The Gemara elaborates: Not alef, beit, yod means neither etrog, nor eggs [beitzim], nor old wine [yayin]. And some say: Not alef, beit, beit, yod means neither etrog, nor eggs [beitzim], nor fatty meat [basar], nor old wine [yayin]. And some say neither does one feed him white wine because white wine brings a man to the impurity of a seminal emission.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) תָּנוּ רַבָּנַן וזָב תּוֹלִין לוֹ בְּמַאֲכָל וְכׇל מִינֵי מַאֲכָל אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֹא חגב״י וְלֹא גב״ם וְלֹא כׇּל דְּבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי טוּמְאָה לֹא חגב״י לֹא חָלָב וְלֹא גְּבִינָה וְלֹא בֵּיצָה וְלֹא יַיִן וְלֹא גב״ם מֵי גְרִיסִין שֶׁל פּוֹל וּבָשָׂר שָׁמֵן וּמֻרְיָיס.

Similarly, the Sages taught: If a man experienced an emission that could render him a zav, one attributes the emission not to his being a zav but perhaps to a different cause, e.g., to food, or to all kinds of food, i.e., he may have eaten too much food, which could have caused the emission. Elazar ben Pineḥas says in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira: During the days that a zav is examining himself to determine whether or not he is impure, one feeds him neither foods represented by the acrostic: Ḥet, gimmel, beit, yod, nor foods represented by the acrostic: Gimmel, beit, mem, nor any food items that might bring him to impurity caused by an emission. The Gemara explains: Not ḥet, gimmel, beit, yod means neither milk [ḥalav], nor cheese [gevina], nor egg [beitza], nor wine [yayin]. And not gimmel, beit, mem means neither soup of pounded beans [mei gerisin], nor fatty meat [basar], nor small fish pickled in brine [muryas].
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםתוספות רי״דריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זב תולין לו במאכל – אם אכל מאכל הרבה מכל מין שהוא תולין לומר שמחמת רוב מאכל ראה ואינו זב לטומאת שבעה ולקרבן דכתיב (ויקרא טו) בשרו ולא מחמת אונסו אבל בעל קרי טמא באונס דאין קרי וזוב באים ממקום אחד ואין מראיהם שוה שהזוב דומה למי בצק של שעורין ואינו קשור אלא כלובן ביצה המוזרת ושכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת.
אין מאכילין אותו – בימי בדיקתו.
אין מאכילין אותו חגב״י. תימה אמאי לא חשיב בכהן גדול יש לומר דלא החמירו בו כל כך ואם תאמר אמאי לא האכילוהו לזב והלא אינו מטמא באונס יש לומר דמכל מקום מיהא סתרא אפילו באונס כדתנן במס׳ זבים (פ״ב מ״ב) ובנדה בפרק בנות כותים (דף לז.):
תנו רבנן זב תולין לו מאכל וכל מיני מאכל – פירוש: הכי תנן בפ׳ שיני דזבין בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל ובמשתה כו׳ עד ר׳ עקיבה אומר אכל כל מאכל בין רע ובין יפה ושתה כל משקה בין רע ובין יפה אמרו לו אין כאן זבין מעתה אמר להן אין אחריות זבים עליכם. משנזקק לזיבה אין בודקין אותו אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאין שרגלים לדבר. מדקאמר ר׳ עקיבה אכל כל מאכל בין רע בין יפה מכלל דתנא קמא סבר דוקא מאכל רע ומשקה רע תולין לו כגון אותן המנויין כאן אבל אם אכל מאכל יפה ושתה משקה יפה אף על פי שאכל ושתה הרבה אין תולין לו בהם וסתמא דהך ברייתא דתני זב תולין לו מאכל וכל מיני מאכל כר״ע.
אין מאכילין אותו לא חגב״י ולא גב״ם – פירוש: כיון דתנן משנזקק לזיבה אין בודקין אותו שאין תולין לו אל יאכילוהו דברים המרגילין לזיבה שאם לאו לא ייטהר ולא יפסוק מלראות.
זב תולין לו במאכל – פי׳ בראיה שניה ושלישית שבודקין אותו בשבעה דרכים שלא תהא ראיה באונס דמבשרו אמר רחמנא ולא מחמת אונסו לאפוקי ראיה ראשונה שאינה אלא כקרי בעלמא לטומאת ערב דלא בעיא בדיקה: אין מאכילין אותו פי׳ בין ראיה לראיה שהוא חושש שמא יגמור ראיותיו.
ולא כל דבר שמביאין לידי טומאה כו׳. ובירושלמי פריך והלא מן הנסים שבבהמ״ק הן כמ״ש בעשרה נסים ולא אירע קרי לכה״ג ביוה״כ ומשני א״ר אבין ע״ש לא תנסו ור״י בר בון אמר כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני:
כיוצא בו תנו רבנן [שנו חכמים]: זב שראה זיבה תולין לו שמא לא זיבה ממש היתה זו אלא נגרם הדבר מפני סיבה אחרת, כגון במאכל, וכל מיני מאכל שמא אכל יותר מדי ובא לידי קרי. אלעזר בן פנחס אומר משום ר׳ יהודה בן בתירא: אין מאכילין אותו את הזב בימים שהוא נבדק לטהרתו לא דברים הרמוזים בראשי התיבות ״חגב״י״ ולא דברים הרמוזים בראשי התיבות ״גב״ם״, ולא כל דברים המביאין לידי טומאה של קרי. ומפרשים מיד: לא ״חגב״י״ — לא חלב, ולא גבינה, ולא ביצה, ולא יין. ולא ״גב״ם״ — מי גריסין של פול, ובשר שמן, ומרייס (דגים קטנים בציר מלוח).
Similarly, the Sages taught: If a man experienced an emission that could render him a zav, one attributes the emission not to his being a zav but perhaps to a different cause, e.g., to food, or to all kinds of food, i.e., he may have eaten too much food, which could have caused the emission. Elazar ben Pineḥas says in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira: During the days that a zav is examining himself to determine whether or not he is impure, one feeds him neither foods represented by the acrostic: Ḥet, gimmel, beit, yod, nor foods represented by the acrostic: Gimmel, beit, mem, nor any food items that might bring him to impurity caused by an emission. The Gemara explains: Not ḥet, gimmel, beit, yod means neither milk [ḥalav], nor cheese [gevina], nor egg [beitza], nor wine [yayin]. And not gimmel, beit, mem means neither soup of pounded beans [mei gerisin], nor fatty meat [basar], nor small fish pickled in brine [muryas].
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםתוספות רי״דריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְלֹא כׇּל דְּבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי טוּמְאָה לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי הָא דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לִידֵי טוּמְאָה וְאֵלּוּ הֵן הַשּׁוּם

The Gemara asks about the phrase: Nor any food items that might bring him to impurity; what does it come to include? It comes to include that which the Sages taught: Five food items bring a man to a state of impurity due to emission. And these are: Garlic,
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך שחלים
שחליםא(מעשרות פרק ד) השחלים והגרגר (עירובין כח.) השחלים והגרגר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע (יומא יח.) ה׳ דברים מביאין את האדם לידי טומאה השחלים והשום וכו׳ (יומא מט) לשחוק ולשתות שחלים בשבת (ברכות לז: עבודה זרה כח) ת״ר ד׳ דברים מחזירין את החולה לחליו וכו׳ עד והשחלים והתגלחת (גיטין נז) כפר שחלים שהיתה פרנסתן מן השחלים (א״ב פי׳ מין ירק חם ויבש וטעמו חד מועיל לפתוח האברים אטומים):
א. [ארט פפלאנצע.]
ושואלים: במה שאמר ״ולא כל דברים המביאין לידי טומאה״, נתכוון לאתויי מאי [להביא, לרבות את מה]? ומשיבים: לאתויי הא [להביא, לרבות דבר זה] הנוסף דתנו רבנן [ששנו חכמים]: חמשה דברים מביאים את האדם לידי טומאה בקרי, ואלו הן: השום
The Gemara asks about the phrase: Nor any food items that might bring him to impurity; what does it come to include? It comes to include that which the Sages taught: Five food items bring a man to a state of impurity due to emission. And these are: Garlic,
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יומא יח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים יומא יח., עין משפט נר מצוה יומא יח., ר׳ חננאל יומא יח., הערוך על סדר הש"ס יומא יח., רש"י יומא יח., תוספות יומא יח., תוספות ישנים יומא יח., תוספות רי"ד יומא יח., בית הבחירה למאירי יומא יח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א יומא יח., מהרש"א חידושי הלכות יומא יח., מהרש"א חידושי אגדות יומא יח., פירוש הרב שטיינזלץ יומא יח., אסופת מאמרים יומא יח.

Yoma 18a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Yoma 18a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Yoma 18a, R. Chananel Yoma 18a, Collected from HeArukh Yoma 18a, Rashi Yoma 18a, Tosafot Yoma 18a, Tosefot Yeshanim Yoma 18a, Tosefot Rid Yoma 18a, Meiri Yoma 18a, Ritva Yoma 18a, Maharsha Chidushei Halakhot Yoma 18a, Maharsha Chidushei Aggadot Yoma 18a, Steinsaltz Commentary Yoma 18a, Collected Articles Yoma 18a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144