×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בְּמַאי דִּפְסַיק אַנַּפְשֵׁיהּ כֹּל יוֹמָא מְכַנְּשִׁי לֵיהּ לְקִיטְמֵיהּ וְדָיְינִי לֵיהּ וְקָלוּ לֵיהּ וּמְבַדְּרוּ אַשַּׁב יַמֵּי.
That which he decreed against himself, as he undergoes the following: Every day his ashes are gathered, and they judge him, and they burn him, and they scatter him over the seven seas.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במאי דפסק אנפשיה – מיקלי ובדורי קיטמא.
במאי דפסיק אנפשיה [במה שפסק דין הוא על עצמו], וכך עושים: כל יומא [יום] מכנשי ליה לקיטמיה [אוספים אותו, את אפרו] ודייני ליה [ודנים אותו] וקלו ליה ומבדרו אשב ימי [ושורפים אותו ומפזרים אותו על פני שבעה ימים].
That which he decreed against himself, as he undergoes the following: Every day his ashes are gathered, and they judge him, and they burn him, and they scatter him over the seven seas.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אֲזַל אַסְּקֵיהּ לְבִלְעָם בִּנְגִידָא אֲמַר לֵיהּ מַאן חֲשִׁיב בְּהָהוּא עָלְמָא א״לאֲמַר לֵיהּ יִשְׂרָאֵל מַהוּ לְאִידַּבּוֹקֵי בְּהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ {דברים כ״ג:ז׳} לֹא תִדְרוֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כׇּל הַיָּמִים א״לאֲמַר לֵיהּ דִּינֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא בְּמַאי א״לאֲמַר לֵיהּ בְּשִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת.

Onkelos then went and raised Balaam from the grave through necromancy. He said to him: Who is most important in that world where you are now? Balaam said to him: The Jewish people. Onkelos asked him: Should I then attach myself to them here in this world? Balaam said to him: You shall not seek their peace or their welfare all the days (see Deuteronomy 23:7). Onkelos said to him: What is the punishment of that man, a euphemism for Balaam himself, in the next world? Balaam said to him: He is cooked in boiling semen, as he caused Israel to engage in licentious behavior with the daughters of Moab.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך נגר
נגרא(שבת קנב:) אובא טמיא היכי אסקיה לשמואל בנגירא. (גיטין נז.) אסקיה לבלעם בנגירא אסקיה לטיטוס בנגירא פי׳ בכישוף ״א״ה לפנינו איתא בדל״ת ״ (א״ב פירוש נגר בל׳ יוני מת ורוח המת ונקרא כן מין כשוף אשר בו שואלים המתים):
א. [לייכנאהם.]
בשכבת זרע רותחת – מדה כנגד מדה שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב.
לא תדרוש שלומם וטובתם גו׳. לא הרשיע כ״כ לומר זיל אגרי בהו להיצר להם אבל לא תדרוש שלומם גו׳. וכמ״ש באומות שהרחיקם הקב״ה לידבק בהם דהיינו עמון ומואב שנאמר בהם אל תתגר בם גו׳ להרע להם ושוב נאמר לא תדרוש שלומם גו׳ וע״פ מ״ש במדרשות הוא בלעם הוא לבן וכבר נאמר לו אל תדבר עם יעקב מטוב ועד רע כי טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים ואולי שגם זה נרמז בהני קראי זכור חרפתך מני נבל כל היום נבל הוא אותיות לבן שהוא בלעם ואמר זכור חרפתך ממנו כל הימים שאמר לא תדרוש גו׳ כמ״ש במואב ומסיים בתרתי אל תשכח קול צורריך הוא טיטוס כמ״ש שאגו צורריך גו׳ וגם אל תשכח שאון קמיך עולה תמיד שהוא בלעם שהביא כמה עולות כדי לקלל ישראל וק״ל:
ושאמר נידון בש״ז רותחת כו׳. עיין פרש״י ועי״ל ע״ש ששכב עם אתונו כדאמרינן בע״ז:
כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת כו׳. מבואר כל הנוגע בבבת עינו הוא משחית אורו כן הנוגע בהן לרעה משחית ומכבה אורו של עולם כמ״ש כה״ג בהורדוס פ״ק דב״ב:
ושאמר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה כו׳ כפרש״י דדריש ליה הכי מלהג הרבה יגיעת כו׳. והתם דחי הך דרשא מדלא כתיב לעג ונראה מאן דדריש לה משום דאות ע׳ מתחלף בה׳ באחה״ע ולפי שמבזה דברי חכמים נידון בביזוי בצואה ונראה מ״ש להג הרבה ה״פ לפי שכבר אמר בד״ח הזהר עשות ספרים הרבה גו׳ דהיינו שעשו בספריהם סייג לתורה מי שלועג על שהרבו בזה לגדור גדרים נידון ביגיעת בשר וק״ל:
דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא כו׳. כלומר פרו ורבו כתרנגולים כו׳. ע״ש ברכת פ״ו דלא נאמר בתורה בבהמה וחיה רק בעופות ודגים ביום ה׳ וכן גבי אדם ביום ו׳ ונקטו תרנגולים ע״ש שנקרא גבר כטעם שכתבו בכפרות ביוה״כ וק״ל. ואמר
הלא אתה אלהים זנחתנו כו׳. דוד נמי אמר הכי דוד אתמוהי כו׳ ואיכא למידק דהא לשון חדא אמרו ומהיכא משתמע טפי בדוד דאתמוהי הוה ודוחק לומר לפי כוונת הלב דוד הוה מתמה טפי מההוא גברא ויש ליישב דדוד לא קאמר האי קרא בלחודיה אלא בתוך כוליה מזמורא דמספר בו ישועת אלהינו ויך יואב את אדום גו׳ וסיים בו מי יובילני עיר מבצר מי נחני עד אדום ואהא ודאי קאמר הלא אלהים זנחתנו דרך תמה משא״כ האי גברא קאמר האי קרא בלחודיה לא משמע דרך תמיה ודקאמר בתחלת המזמור אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת גו׳ לא משמע בלשון תמיה ואמר במדרשות דוד ראה ברוח הקודש שיגלו ישראל ע״י אדום וע״ש בפרש״י ויש לפרש גם האי קרא בכה״ג שאמר מי נחני עד אדום בגלות לטובותינו הוא כדאמרינן פ״ק בטולא דבר עשו ולא בטולא דפרסאי ושפיר קאמר עלה לשון תמיה הלא אלהים זנחתנו גו׳ ודו״ק.
איזדקור ואכול ושתו כו׳. והוה להו להודות ולהלל על הנס שהלך מאתם המלך אבל אכלו ושתו ולא בטחו בישועת ה׳ אלא אמרו שהמלך לא יכול להם מפני גבורתם וז״ש מיחדי קחדו בי כו׳ שלא יכולתי להם וק״ל.
בלע ה׳ וגו׳ כל נאות יעקב כו׳ אלו ס׳ רבוא עיירות כו׳. והיינו שבלע ה׳ כל אותן מקומות כדמסיק דאפילו ס׳ רבוא קני לא מחזיק וק״ל:
כפר ביש דלא יהבי ביתא לאושפיזא כו׳. דהיינו שהיו רעים בממונם כדאמרינן בפ׳ חלק באנשי סדום שאמרו נשכח רגל מארצנו ע״ש ולהפליג הענין קאמר דאע״ג שהיו כפלים כיוצאי מצרים אין טוב בהם אין גם אחד וכן כפר שחלים שרבים כאלו היו מתפרנסין בשחלים וכן כפר דכריא שהיו יולדות זכרים בו׳ ואין זה סימן ברכה כדאמרינן פ״ק דב״ב ביולדת נקבה רבייה באה לעולם גם אמרו בת תחלה סימן ופה לבנים:
ארץ צבי כתיב בה מה צבי אין עורו מחזיק כו׳. וכה״ג דרשוהו בסוף כתובות לענין פירות דאין מחזיק פירותיהן וק״ל:
אל תגע בי שאין לי כתובה ממך כו׳. מהכא משמע קצת דארוסה אין לה כתובה ואפשר לומר דה״ק כיון דשבוי׳ הוה והעובד כוכבים קונה את ישראל וכל מה שקנה עבד קנה רבו ואין לו כלום להשתעבד בו כתובתה והא דלא חשש אהא דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה דמה״ט תקנו חז״ל ואסר לנו הארוסות כו׳ כפרש״י בפ״ק דכתובות י״ל דהיו שם עשרה מישראל שהיה יכול לעשות בפניהם ברכת נשואין וכן משמע שהיו שם ישראל אחרים כדקאמרה כשמת ספדו לזה כו׳ דודאי לישראל אמרה כן ודו״ק.
שפטפט ביצרו יותר מיוסף כו׳. למאי דקאמר בפרק כ״ג דתוקפו של יוסף הוא ענותנותו של בועז ותוקפו של בועז ענותנותו של פלטי המ״ל הכא דפטפט יותר אפילו מבועז בתרתי דהתם לאו כל יומא ולאו אשתו ויתר מפלטי מיהת בחדא דלאו אשתו דמקודשת היתה לדוד אלא דנקט הכא דהוה יתר מיוסף בתלתא וק״ל.
ומצאו אב ובנו שבאו על נערה מאורסה כו׳. הא ודאי זה מעבירות הגדולות ומש״ה קאמר ומאחר דצדיקי הוו כולי האי כו׳. היינו ממה שלא היה ביניהם רק זו העבירה שהרי כשסקלום חזר השער למקומו ובהך עובדא דהטיל ביניהן לובן ביצה כו׳ צ״ל דע״כ מה שהעמיד להן עדים לא עדי טומאה הוו או עדי סתירה וקינא לה כבר דא״כ לא הוה צריך ללובן ביצה להטיל ביניהם אלא שהעמיד להן עדים אמה שמצא ביניהן על מטה א׳ לובן כעין ש״ז דה״ל עדי כיעור ואהא קאמר דהוו צדיקי לאוסרה בעדי כיעור כזה ולא תלינן ליה ברואה קרי ויש לדקדק דמשמע דכל הני עובדי אחר החורבן הוו כדמסיק משום דלא איאבול על ירושלים ובבא בן בוטא הנזכר בהאי עובדא היה בזמן הורדוס כדאמרינן פ״ק דב״ב והיה הרבה קודם החורבן וי״ל שהזכיר הך עובדא שהיה קודם החורבן ומסתמא בשעת החורבן הוו ג״כ צדיקים:
משום דלא איאבול על ירושלים דכתיב שמחו את ירושלים גו׳. לפי שהיו אנשי ירושלים ידם על שאר עיירות בכמה דברים בחכמה ובעלייתן לרגל כדאיתא באיכה רבתי ע״כ היו שונאין אותן ולא נצטערו על מפלת ירושלים וז״ש שמחו את ירושלים כשהיא בקיומה וגילו בה כל אוהביה גו׳ לא כאותן ששונאין אותה וק״ל:
ינוקתא שתלי תורניתא וכי כו׳. הוא ג״כ מין ארז כדאמרינן בפרק אם אינם מכירין י׳ מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז שטה גו׳ ארז ארזא שעה תורניתא ואפשר שהוא מין ארז נקבה לפי הלשון שעה ותורניתא שיש באילנות ג״כ מין זכר ונקבה ולהכי קאמר כי קצו ארזא כו׳ נפיל עלייהו ומחינהו דהוו סברי שרמזו למעט הזכרים דהוו שתלי ארזא לגבי סימן ברכת הינוקא וכמ״ש בפרעה כל הבן הילוד גו׳ וק״ל:
גדע בחרי אף כל קרן גו׳ דרשו האי קרא אחורבן ביתר שהמלכות נקרא ע״ש קרן בכ״מ ובן כוזיבא שמלך בביתר עד שטעה בו ר׳ עקיבא שיהיה מלך משיח כדאיתא במדרשות וק״ל:
עד שהלך דמן ונפל לים כו׳. ושיערו חכמים ב׳ חלקים מים וא׳ דם כו׳ וז׳ שניה בצרו כו׳. כל זה נרמז בכתוב שאמר שפכו דמם כמים שהיו נוזלים כמים סביבות ירושלים דהיינו בימים ואין קובר לדמן כי בקושי גופן נקברו כמ״ש שניתקן הטוב והמטיב על שניתנו הרוגי ביתר לקבורה ועי״ז היינו חרפה לשכנינו גו׳ שבצרו כרמיהן מדמן תחת זבל ודו״ק:
אחר כך אזל אסקיה לבלעם בנגידא [הלך אונקלוס העלה את בלעם באוב], אמר ליה [לו]: מאן חשיב בההוא עלמא [מי חשוב באותו עולם]? אמר ליה [לו]: ישראל. שאל אותו: מהו לאידבוקי בהו [האם להידבק בהם]? אמר ליה [לו]: ״לא תדרש שלומם וטובתם כל הימים״ (כעין לשון הכתוב דברים כג, ז). אמר ליה [לו]: דיניה דההוא גברא במאי [דינו, עונשו של אותו אדם, שלך, במה הוא]? אמר ליה [לו]: בשכבת זרע רותחת מבשלים אותו, משום שחטא בזנות וגרם לישראל לזנות.
Onkelos then went and raised Balaam from the grave through necromancy. He said to him: Who is most important in that world where you are now? Balaam said to him: The Jewish people. Onkelos asked him: Should I then attach myself to them here in this world? Balaam said to him: You shall not seek their peace or their welfare all the days (see Deuteronomy 23:7). Onkelos said to him: What is the punishment of that man, a euphemism for Balaam himself, in the next world? Balaam said to him: He is cooked in boiling semen, as he caused Israel to engage in licentious behavior with the daughters of Moab.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֲזַל אַסְּקֵיהּ בִּנְגִידָא לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי1 א״לאֲמַר לֵיהּ מַאן חֲשִׁיב בְּהָהוּא עָלְמָא א״לאֲמַר לֵיהּ יִשְׂרָאֵל מַהוּ לְאִדַּבּוֹקֵי בְּהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ טוֹבָתָם דְּרוֹשׁ רָעָתָם לֹא תִּדְרוֹשׁ כׇּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן כְּאִילּוּ נוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ.

Onkelos then went and raised Jesus the Nazarene from the grave through necromancy. Onkelos said to him: Who is most important in that world where you are now? Jesus said to him: The Jewish people. Onkelos asked him: Should I then attach myself to them in this world? Jesus said to him: Their welfare you shall seek, their misfortune you shall not seek, for anyone who touches them is regarded as if he were touching the apple of his eye (see Zechariah 2:12).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לפושעי ישראל״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אחר כך אזל [הלך] אונקלוס אסקיה בנגידא [העלה באוב] את ישו הנוצרי, אמר ליה [לו] אונקלוס: מאן חשיב בההוא עלמא [מי חשוב באותו עולם]? אמר ליה [לו]: ישראל. שאל אותו מהו לאידבוקי בהו [האם להידבק בהם]? אמר ליה [לו]: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו.
Onkelos then went and raised Jesus the Nazarene from the grave through necromancy. Onkelos said to him: Who is most important in that world where you are now? Jesus said to him: The Jewish people. Onkelos asked him: Should I then attach myself to them in this world? Jesus said to him: Their welfare you shall seek, their misfortune you shall not seek, for anyone who touches them is regarded as if he were touching the apple of his eye (see Zechariah 2:12).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) א״לאֲמַר לֵיהּ דִּינֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא בְּמַאי א״לאֲמַר לֵיהּ בְּצוֹאָה רוֹתַחַת דְּאָמַר מָר כׇּל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִידּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת תָּא חֲזִי מָה בֵּין פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם1.

Onkelos said to him: What is the punishment of that man, a euphemism for Jesus himself, in the next world? Jesus said to him: He is punished with boiling excrement. As the Master said: Anyone who mocks the words of the Sages will be sentenced to boiling excrement. And this was his sin, as he mocked the words of the Sages. The Gemara comments: Come and see the difference between the sinners of Israel and the prophets of the nations of the world. As Balaam, who was a prophet, wished Israel harm, whereas Jesus the Nazarene, who was an Jewish sinner, sought their well-being.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא נוסף כאן ע״י הצנזורה: ״עובדי ע״ז״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאמר מר – בעירובין (דף כא:) ויליף לה מולהג הרבה יגיעת בשר המלעיג הרבה נידון ביגיעת בשר וקרא בדברי סופרים כתיב ויותר מהמה בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה.
נביאי האומות עובדי ע״ז – בלעם שהשכינה נגלית עליו והרשיע לדבר.
אמר ליה [לו]: דיניה דההוא גברא במאי [דינו עונשו של אותו אדם, שלך, במה]? אמר ליה [לו]: בצואה רותחת. דאמר מר [החכם]: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת וזה היה חטאו, שליגלג על דברי חכמים. ומעירים: תא חזי [בוא וראה] מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם? שבלעם שהיה נביא כך יעץ, וישו הנוצרי שהיה מפושעי ישראל דיבר בטובתם.
Onkelos said to him: What is the punishment of that man, a euphemism for Jesus himself, in the next world? Jesus said to him: He is punished with boiling excrement. As the Master said: Anyone who mocks the words of the Sages will be sentenced to boiling excrement. And this was his sin, as he mocked the words of the Sages. The Gemara comments: Come and see the difference between the sinners of Israel and the prophets of the nations of the world. As Balaam, who was a prophet, wished Israel harm, whereas Jesus the Nazarene, who was an Jewish sinner, sought their well-being.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גדולה כֹּחָהּ שֶׁל בּוּשָׁה שֶׁהֲרֵי סִיַּיע הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בַּר קַמְצָא וְהֶחְרִיב אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרַף אֶת הֵיכָלוֹ.:

To conclude the story of Kamtza and bar Kamtza and the destruction of Jerusalem, the Gemara cites a baraita. It is taught: Rabbi Elazar says: Come and see how great is the power of shame, for the Holy One, Blessed be He, assisted bar Kamtza, who had been humiliated, and due to this humiliation and shame He destroyed His Temple and burned His Sanctuary.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובסיכום הסיפור שסיפרנו שבגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים תניא [שנויה ברייתא]: אמר ר׳ אלעזר: בא וראה כמה גדולה כחה של בושה, שהרי סייע הקדוש ברוך הוא את בר קמצא שביישוהו, והחריב בגלל זה את ביתו שלו, בית המקדש, ושרף את היכלו.
To conclude the story of Kamtza and bar Kamtza and the destruction of Jerusalem, the Gemara cites a baraita. It is taught: Rabbi Elazar says: Come and see how great is the power of shame, for the Holy One, Blessed be He, assisted bar Kamtza, who had been humiliated, and due to this humiliation and shame He destroyed His Temple and burned His Sanctuary.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אַתַּרְנְגוֹלָא וְאַתַּרְנְגוֹלְתָּא חֲרִיב טוּר מַלְכָּא דַּהֲווֹ נְהִיגִי כִּי הֲווֹ מַפְּקִי חַתְנָא וְכַלְּתָא מַפְּקִי קַמַּיְיהוּ תַּרְנְגוֹלָא וְתַרְנְגוֹלְתָּא כְּלוֹמַר פְּרוּ וּרְבוּ כְּתַרְנְגוֹלִים.

§ It was previously mentioned (55b) that the place known as the King’s Mountain [Tur Malka] was destroyed on account of a rooster and a hen. The details of what happened are as follows: It was customary in that place that when they would lead a bride and groom to their wedding, they would take out a rooster and a hen before them, as if to say in the manner of a good omen: Be fruitful and multiply like chickens.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טור מלכא – מדינה ששמה הר המלך.
א אמרנו בתחילה שאתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא [על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך]. ופרטי המעשה כך הם: דהוו נהיגי [שהיו נוהגים] שם כי הוו מפקי חתנא וכלתא, מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא [כאשר היו מוציאים חתן וכלה לחתונה, היו מוציאים לפניהם תרנגול ותרנגולת], כלומר, לסימן: פרו ורבו כתרנגולים.
§ It was previously mentioned (55b) that the place known as the King’s Mountain [Tur Malka] was destroyed on account of a rooster and a hen. The details of what happened are as follows: It was customary in that place that when they would lead a bride and groom to their wedding, they would take out a rooster and a hen before them, as if to say in the manner of a good omen: Be fruitful and multiply like chickens.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) יוֹמָא חַד הֲוָה קָא חָלֵיף גּוּנְדָּא דְרוֹמָאֵי שַׁקְלִינְהוּ מִינַּיְיהוּ נְפַלוּ עֲלַיְיהוּ מְחוֹנְהוּ אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְקֵיסָר מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי אֲתָא עֲלַיְיהוּ הֲוָה בְּהוּ הָהוּא בַּר דָּרוֹמָא דַּהֲוָה קָפֵיץ מִילָא וְקָטֵיל בְּהוּ שַׁקְלֵיהּ קֵיסָר לְתָאגֵיהּ וְאוֹתְבֵיהּ אַאַרְעָא אֲמַר רִיבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא כּוּלֵּיהּ אִי נִיחָא לָךְ לָא תִּמְסְרֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא לְדִידֵיהּ וּלְמַלְכוּתֵיהּ בִּידֵיהּ דְּחַד גַּבְרָא.

One day a troop [gunda] of Roman soldiers passed by there while a wedding was taking place and took the rooster and hen from them. The residents of the city fell upon them and beat them. The soldiers came and said to the emperor: The Jews have rebelled against you. The emperor then came against them in war. Among the residents of the King’s Mountain there was a certain man named bar Deroma who could jump the distance of a mil, and he killed many of the Romans, who were powerless to stand up against him. The emperor then took his crown and set it on the ground as a sign of mourning. He said: Master of the Universe, if it is pleasing to You, do not give over that man, a euphemism for himself, and his kingdom into the hands of only one man.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ארזף
ארזףא(גיטין נז.) יומא חד חליף אבב׳ דנפחא שמע קל ארזפתא ושתיק ועוד זה (בויקרא רבה פרשת אחרי מות) בפ׳ ויתרון ארץ ותשם את המקבת בידה ושויא את ארזפת׳ דנפחי. קורנס של נפחי׳. ס״א מרזפתא ס״א מרזנתא והנם בערך מ׳. ארזפתא דהני פירי (בבא קמא מז:) בריש גמ׳ דשור שנגח את הפרה, בא באזרפתא (בבא בתרא כ.) בגמר׳ דמי רגלים ס״א אפרזתא והוא סם המות של בהמה:
א. [האמר.]
נפלו – בני המדינה היהודים עלייהו דרומאי ומחונהו.
גונדא – גדוד.
הוה בהו – ביהודים.
יומא חד הוה קא חליף גונדא דרומאי [יום אחד עבר שם גדוד של רומאים], והיה זה בעת חתונה, שקלינהו [לקחו] הרומאים את התרנגולים מינייהו [מהם], נפלו עלייהו מחונהו [התנפלו עליהם בני העיר והיכו אותם], אתו [באו] אמרו ליה [לו] לקיסר: מרדו בך יהודאי [היהודים]! אתא עלייהו [בא עליהם במלחמה]. הוה בהו [היה בהם] בין יושבי טור מלכא ההוא [אדם אחד] שקראו לו בר דרומא, דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו [שהיה קופץ מרחק מיל והורג בהם ברומאים] ולא היו אלה יכולים לעשות דבר נגדו, שקליה [לקחו] הקיסר לתאגיה ואותביה אארעא [את כתרו והניח אותו על הקרקע] לאות אבל. אמר: ריבוניה דעלמא כוליה [ריבונו של העולם כולו], אי ניחא לך, לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא [אם נוח לך, אל תמסור את האיש הזה עצמו, אותי, ואת מלכותו בידי אדם אחד בלבד]!
One day a troop [gunda] of Roman soldiers passed by there while a wedding was taking place and took the rooster and hen from them. The residents of the city fell upon them and beat them. The soldiers came and said to the emperor: The Jews have rebelled against you. The emperor then came against them in war. Among the residents of the King’s Mountain there was a certain man named bar Deroma who could jump the distance of a mil, and he killed many of the Romans, who were powerless to stand up against him. The emperor then took his crown and set it on the ground as a sign of mourning. He said: Master of the Universe, if it is pleasing to You, do not give over that man, a euphemism for himself, and his kingdom into the hands of only one man.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אַכְשְׁלֵיהּ פּוּמֵּיהּ לְבַר דָּרוֹמָא וַאֲמַר {תהלים ס׳:י״ב} הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ דָּוִד נָמֵי אָמַר הָכִי דָּוִד אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ.

In the end it was the words issuing from his own mouth that caused bar Deroma to stumble, as he uttered this verse in complaint against God: “Have You not rejected us, O God, so that You go not forth, O God, with our hosts?” (Psalms 60:12). The Gemara asks: But did not David also say this? The Gemara answers: David uttered these words as a question, wondering whether they were true, whereas bar Deroma pronounced them as a statement of fact.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובסופו של דבר אכשליה פומיה [הכשיל אותו פיו] לבר דרומא, ואמר כתוב זה בלשון תרעומת כלפי ה׳: ״הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו״ (תהלים ס, יב). ותוהים: דוד נמי אמר הכי [גם כן אמר כך]! ומשיבים: דוד אתמוהי קא מתמה [בתמיהה הוא אומר] ובר דרומא אמר זאת כקובע עובדות.
In the end it was the words issuing from his own mouth that caused bar Deroma to stumble, as he uttered this verse in complaint against God: “Have You not rejected us, O God, so that You go not forth, O God, with our hosts?” (Psalms 60:12). The Gemara asks: But did not David also say this? The Gemara answers: David uttered these words as a question, wondering whether they were true, whereas bar Deroma pronounced them as a statement of fact.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) עָל לְבֵית הַכִּסֵּא אֲתָא דְּרָקוֹנָא שַׁמְטֵיהּ לְכַרְכְּשֵׁיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ אֲמַר הוֹאִיל וְאִיתְרְחִישׁ לִי נִיסָּא הָא זִימְנָא אֶישְׁבְּקִינְהוּ שַׁבְקִינְהוּ וַאֲזַל אִיזְדְּקוּר וַאֲכַלוּ וּשְׁתוֹ וְאַדְלִיקוּ שְׁרָגֵי עַד דְּאִיתְחֲזִי בִּלְיוֹנָא דְגוּשְׁפַּנְקָא בְּרָחוֹק מִילָא אֲמַר מִיחְדָּא קָא חָדוּ בִּי יְהוּדָאֵי הֲדַר אֲתָא עֲלַיְיהוּ.

The Gemara recounts what happened to bar Deroma: He entered an outhouse, a snake came and eviscerated him, and he died. The emperor said: Since a miracle was performed for me, as I had no part in bar Deroma’s death, I will let the rest of the people be this time and take no further action against them. He let them be and went on his way. They leapt about, ate, drank, and lit so many candles in celebration that the image [bilyona] imprinted on a seal [gushpanka] was visible from a distance of a mil. The emperor then said: The Jews are rejoicing over me. So he went back and came against them.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בלן
בלןא(גיטין נז.) אדליקו שרגי עד דמחזי בילוניא דגושפנא חשובי דרומאי הוו מייתי בילוני׳ דגושפנ׳ ומשמשין פי׳ חותם של טבעת:
ערך דרקון
דרקוןב(ברכות סב:) אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה. (גיטין נז.) על לבית הכסא אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה (עבודה זרה נו) צורת חמה צורת דרקון (בבא מציעא יז. בבא בתרא טז) ואני מזמן לה דרקון ומכישה בבית הרחם. (ובויקרא רבה זאת תהיה פרשת לעשות לרוח) וברגליהן תעכסנה רבי אסי אומר שהיתה נרה צורת דרקון במנעליה פי׳ עכס דרקון נחש (א״ב בלשון יוני ורומי מין נחש ארכו לפעמים עשרים אמות ולמרחוק יביטו עיניו):
א. [זיגעלרונג.]
ב. [דראכע שלאנג.]
איזדקור – לשמוח.
עד דאתחזי – לבני החיל.
בליונא דגושפנקא – מי שהיתה לו צורה בטבעתו היה מכירה רחוק מיל מן העיר למראה הנרות.
על [נכנס] בר דרומא לבית הכסא, אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה [בא נחש שמט את בני מעיו ומת]. אמר הקיסר: הואיל ואיתרחיש [והתרחש] לי ניסא [נס] שלא מכוחי, הא זימנא אישבקינהו [בפעם הזו אניח להם]. שבקינהו ואזל [הניחם והלך]. איזדקור [קפצו] ואכלו ושתו, ואדליקו שרגי [והדליקו נרות] לשמחה, עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא [שהיתה נראית הדמות שבחותם במרחק מיל] מרוב האור. אמר: מיחדא קא חדו בי יהודאי [שמחים בי היהודים]! הדר אתא עלייהו [חזר ובא עליהם].
The Gemara recounts what happened to bar Deroma: He entered an outhouse, a snake came and eviscerated him, and he died. The emperor said: Since a miracle was performed for me, as I had no part in bar Deroma’s death, I will let the rest of the people be this time and take no further action against them. He let them be and went on his way. They leapt about, ate, drank, and lit so many candles in celebration that the image [bilyona] imprinted on a seal [gushpanka] was visible from a distance of a mil. The emperor then said: The Jews are rejoicing over me. So he went back and came against them.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי תְּלָת מְאָה אַלְפֵי שְׁלִיפֵי סַיְיפָא עֲיַילוּ לְטוּר מַלְכָּא וּקְטַלוּ בַּהּ תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילָוָותָא וּבְהָךְ גִּיסָא הִלּוּלֵי וְחִנְגֵי וְלָא הֲווֹ יָדְעִי הָנֵי בְּהָנֵי.

Rav Asi says: Three hundred thousand men with drawn swords entered the King’s Mountain and massacred its inhabitants for three days and three nights. And at the same time on the other side of the mountain, weddings and other festivities continued to be celebrated, and they did not know about each other, owing to the enormous size of the place.
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חנג
חנגא(פסחים קי) שמע דקא תלו חינגא וקא משרן. (גיטין נז.) ובהאי גיסא הלולי וחינגי ולא הוו ידעי. בתופין ובמחולות תרגום בתופין ובחונגין:
א. [געזאנג שפיעל.]
אמר רב אסי: תלת מאה אלפי שליפי סייפא עיילו לטור מלכא [שלוש מאות אלף שולפי חרב נכנסו להר המלך], וקטלו בה תלתא יומי ותלתא לילוותא [והרגו בה שלושה ימים ושלושה לילות], ובהך גיסא הלולי וחנגי [ובאותו הזמן בצד אחד של הר המלך היו עדיין חתונות ושמחות], ולא הוו ידעי הני בהני [היו יודעים אלה באלה] מרוב גודלו של המקום.
Rav Asi says: Three hundred thousand men with drawn swords entered the King’s Mountain and massacred its inhabitants for three days and three nights. And at the same time on the other side of the mountain, weddings and other festivities continued to be celebrated, and they did not know about each other, owing to the enormous size of the place.
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) {איכה ב׳:ב׳} בִּלַּע ה׳ וְלֹא חָמַל אֵת כׇּל נְאוֹת יַעֲקֹב כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵלּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָירוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָירוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ וְכׇל אַחַת וְאַחַת הָיוּ בָּהּ כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם חוּץ מִשָּׁלֹשׁ שֶׁהָיוּ בָּהֶן כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם.

§ Concerning the verse: “The Lord has swallowed up without pity all the habitations of Jacob” (Lamentations 2:2), it is related that when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yoḥanan says: This is referring to the six hundred thousand cities that King Yannai had in the King’s Mountain. As Rav Yehuda says that Rav Asi says: King Yannai had six hundred thousand cities in the King’s Mountain, and each of them had a population as great as the number of those who left Egypt, except for three of those cities, the population of which was double the number of those who left Egypt.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב על הכתוב ״בלע ה׳ ולא חמל את כל נאות יעקב״ (איכה ב, ב) מספרים: כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל לבבל אמר בשם ר׳ יוחנן: אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך. שאמר רב יהודה אמר רב אסי: ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך, וכל אחת ואחת היו בה תושבים כיוצאי מצרים, חוץ משלש עיירות שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים.
§ Concerning the verse: “The Lord has swallowed up without pity all the habitations of Jacob” (Lamentations 2:2), it is related that when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yoḥanan says: This is referring to the six hundred thousand cities that King Yannai had in the King’s Mountain. As Rav Yehuda says that Rav Asi says: King Yannai had six hundred thousand cities in the King’s Mountain, and each of them had a population as great as the number of those who left Egypt, except for three of those cities, the population of which was double the number of those who left Egypt.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֵלּוּ הֵן כְּפַר בִּישׁ כְּפַר שַׁיחֲלַיִים כְּפַר דִּכְרַיָּא כְּפַר בִּישׁ דְּלָא יָהֲבִי בֵּיתָא לְאוּשְׁפִּיזָא כְּפַר שַׁיחֲלַיִים שֶׁהָיְתָה פַּרְנָסָתָן מִן שַׁחֲלַיִים כְּפַר דִּכְרַיָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶן יוֹלְדוֹת זְכָרִים תְּחִלָּה וְיוֹלְדוֹת נְקֵבָה בָּאַחֲרוֹנָה וּפוֹסְקוֹת.

These are those three cities: Kefar Bish, Kefar Shiḥalayim, and Kefar Dikhrayya. The Gemara explains the meaning of these place-names. Kefar Bish, Evil Town, was called by that name because its inhabitants would not open their houses to guests. Kefar Shiḥalayim was referred to by that name because their livelihood was derived from the cultivation of cress [shaḥalayim]. As for Kefar Dikhrayya, Town of Males, Rabbi Yoḥanan says: Their women would first give birth to boys, and afterward give birth to girls, and then they would stop having children.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שחליים – מין מאכל הוא במסכת ע״ז (דף כט.).
ואלו הן העיירות: כפר ביש, כפר שיחליים, כפר דכריא. ומסבירים את השמות המוזרים הללו: כפר ביש [רע] — שלא יהבי ביתא לאושפיזא [היו נותנים בית לאורח]. כפר שיחליים — משום שהיתה פרנסתן מן שחליים. כפר דכריא [זכרים]אמר ר׳ יוחנן: שהיו נשותיהן יולדות זכרים תחלה, ויולדות נקבה באחרונה ואז פוסקות מללדת, ולכן קראו להם כפר זכרים.
These are those three cities: Kefar Bish, Kefar Shiḥalayim, and Kefar Dikhrayya. The Gemara explains the meaning of these place-names. Kefar Bish, Evil Town, was called by that name because its inhabitants would not open their houses to guests. Kefar Shiḥalayim was referred to by that name because their livelihood was derived from the cultivation of cress [shaḥalayim]. As for Kefar Dikhrayya, Town of Males, Rabbi Yoḥanan says: Their women would first give birth to boys, and afterward give birth to girls, and then they would stop having children.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר עוּלָּא לְדִידִי חֲזֵי לִי הָהוּא אַתְרָא וַאֲפִילּוּ שִׁיתִּין רִיבְּוָותָא קְנֵי לָא מַחְזֵיק אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא1 לְרַבִּי חֲנִינָא שַׁקּוֹרֵי מְשַׁקְּרִיתוּ אֲמַר לֵיהּ {ירמיהו ג׳:י״ט} אֶרֶץ צְבִי כְּתִיב בַּהּ מָה צְבִי זֶה אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין עָלֶיהָ רָוְוחָא וּבִזְמַן שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ גָּמְדָא.

Ulla said: I myself saw that place, and it could not hold even six hundred thousand reeds, all the more so that number of people. A certain heretic said to Rabbi Ḥanina: You lie with your exorbitant exaggerations. Rabbi Ḥanina said to him: With regard to Eretz Yisrael it is written: Land of the deer (see Jeremiah 3:19). Just as the skin of a deer cannot hold its flesh, for after the animal is skinned, its hide shrinks, so too, with regard to Eretz Yisrael, when it is settled, it expands, but when it is not settled, it contracts. This explains how a place that is so small today could have been so highly populated prior to the Temple’s destruction.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גמד
גמדא(פסחים קיא.) גמוד מסאני ולקי כרעי פי׳ נדחקו ונקמטו: ס״א גמור ברי״ש פי׳ נשתברו ״ (גיטין נ״ז.) אף ארץ ישראל בזמן שיושביה עליה רווחא אין יושביה עליה גמדא. (חולין מג) ושט דאכלה ביה ופעיא ביה גמדא ליה ומתחא ליה פי׳ מכויץ ליה ופשיט ליה. (יומא סט) האי נמטא גמדא דנרש שריא פי׳ לבד כווץ וקמוט והוא קשה והוא כמו כמט בחילוף אותיות:
ערך כלך
כלךב(גיטין נז.) אמר רב כלכא דחיטי בעיא שיתין כלכי ציבי. (בבא מציעא סג:) דאמר ליה חיטי באכלכי. (תענית כד) אזל זבן ביה חיטי ואסיק שדייה בכלכא פירוש אוצר של חטים (א״ב בנוסחאות דידן בכולו גריס אכלבא עיין שם):
א. [צוזאממען ציהן, איינשרימפען.]
ב. [שפייכלער.]
ההוא אתרא – הר המלך.
משקריתו – דאמריתו ששים רבוא עיירות היו בהר המלך והוא אינו מחזיק אפילו ששים רבוא קנים.
גמדא – דטריו״ש בלעז כמו גמוד מסאני (פסחים דף קיא.).
אין עורו מחזיק בשרו – משהופשט הוא כווץ ואין יכול לחזור ולכסותו בו.
אמר עולא: לדידי חזי לי ההוא אתרא [אני עצמי ראיתי את המקום ההוא], ואפילו שיתין ריבוותא קני [ששים רבוא קנים] לא מחזיק (מכיל), וכל שכן מספר כזה של אנשים. אמר ליה ההוא מינא [אמר לו מין אחד] לר׳ חנינא: שקורי משקריתו [משקרים אתם] שאתם מגזימים כך! אמר ליה [לו]: ״ארץ צבי״ (ראה ירמיה ג, יט) כתיב [כתוב] בה, בארץ ישראל, מה צבי זהאין עורו מחזיק את בשרו, שלאחר שפושטים אותו העור מתכווץ, אף ארץ ישראלבזמן שיושבין עליה רווחא [היא מתרווחת], ובזמן שאין יושבין עליה גמדא [היא מתכווצת] ולכן, אותו מקום שלפני החורבן הכיל מספר כה גדול של תושבים הינו קטן כל כך עכשיו.
Ulla said: I myself saw that place, and it could not hold even six hundred thousand reeds, all the more so that number of people. A certain heretic said to Rabbi Ḥanina: You lie with your exorbitant exaggerations. Rabbi Ḥanina said to him: With regard to Eretz Yisrael it is written: Land of the deer (see Jeremiah 3:19). Just as the skin of a deer cannot hold its flesh, for after the animal is skinned, its hide shrinks, so too, with regard to Eretz Yisrael, when it is settled, it expands, but when it is not settled, it contracts. This explains how a place that is so small today could have been so highly populated prior to the Temple’s destruction.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַב מִנְיוֹמֵי בַּר חִלְקִיָּה וְרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִיָּה וְרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא הָווּ יָתְבִי גַּבֵּי הֲדָדֵי אָמְרִי אִי אִיכָּא דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ מִילְּתָא מִכְּפַר סְכַנְיָא שֶׁל מִצְרַיִם לֵימָא.

§ The Gemara relates that Rav Minyumi bar Ḥilkiya, Rav Ḥilkiya bar Toviya, and Rav Huna bar Ḥiyya were once sitting together. They said: If there is someone who has heard anything about Kefar Sekhanya of Egypt, which was in that region, let him relate it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דשמיע ליה – מה מעשיהם אם צדיקים אם רשעים.
ג מסופר: רב מניומי בר חלקיה ורב חלקיה בר טוביה ורב הונא בר חייא הוו יתבי גבי הדדי [היו יושבים יחד], אמרי [אמרו]: אי איכא דשמיע ליה מילתא [אם יש מישהו ששמע דבר] מכפר סכניא של מצרים שהיה באותו איזור, לימא [שיספר].
§ The Gemara relates that Rav Minyumi bar Ḥilkiya, Rav Ḥilkiya bar Toviya, and Rav Huna bar Ḥiyya were once sitting together. They said: If there is someone who has heard anything about Kefar Sekhanya of Egypt, which was in that region, let him relate it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) פְּתַח חַד מִינַּיְיהוּ וַאֲמַר מַעֲשֶׂה בְּאָרוּס וַאֲרוּסָתוֹ שֶׁנִּשְׁבּוּ לְבֵין הַגּוֹיִם1 וְהִשִּׂיאוּם זֶה לָזֶה אָמְרָה לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּגַּע בִּי שֶׁאֵין לִי כְּתוּבָּה מִמְּךָ וְלֹא נָגַע בָּהּ עַד יוֹם מוֹתוֹ.

One of them began the discussion and said: There was an incident involving a betrothed man and woman from there who were taken captive by gentiles and the latter married them off to each other. The woman said to the man: Please do not touch me, as I do not have a marriage contract from you, and it is prohibited for us to live together without one. And until the day of his death the man did not touch the woman.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובדי כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בארוס וארוסתו – מאותה העיר.
פתח חד מינייהו [אחד מהם] ואמר: מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין הגוים והגויים השיאום זה לזה, אמרה לו הארוסה: ״בבקשה ממך, אל תגע בי, שאין לי כתובה ממך״, שאין אנו נשואים עדיין, ולא נגע בה עד יום מותו.
One of them began the discussion and said: There was an incident involving a betrothed man and woman from there who were taken captive by gentiles and the latter married them off to each other. The woman said to the man: Please do not touch me, as I do not have a marriage contract from you, and it is prohibited for us to live together without one. And until the day of his death the man did not touch the woman.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וּכְשֶׁמֵּת אָמְרָה לָהֶן סִיפְדוּ לָזֶה שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ יוֹתֵר מִיּוֹסֵף דְּאִילּוּ בְּיוֹסֵף לָא הֲוָה אֶלָּא חֲדָא שַׁעְתָּא וְהַאי כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא וְאִילּוּ יוֹסֵף לָאו בַּחֲדָא מִטָּה וְהַאי בַּחֲדָא מִטָּה וְאִילּוּ יוֹסֵף לָאו אִשְׁתּוֹ וְהָא אִשְׁתּוֹ.

And when he died without having touched her, the woman said to the Sages: Eulogize this man who conquered [shepitpet] his passion [beyitzro] more than Joseph. As in the case of Joseph it was only for a short time that he had to overpower his inclination and resist Potiphar’s wife (see Genesis, chapter 39), whereas this man struggled with his passion each and every day. Furthermore, Joseph was not in one bed with Potiphar’s wife, whereas this man was in one bed with his wife. In addition, with Joseph the woman was not his wife, whereas with this man she was his wife, as she was already betrothed to him.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שפטפט – זלזל ביצרו ולא חשבו אלא נתגבר עליו.
כבר ביארנו במקומו שהאשה שראו בה דבר מכוער ביותר עד שהדברים מראים שהיתה שם עבירה על הדרכים שיתבארו במקומם תצא והפסידה כתבתה אפי׳ היתה של מאה מנה ומ״מ צריך שיחקרו בדבר הרבה שלא תהא יד זיוף של בעל רמאי שולטת בו מעשה היה באחד שנתן עיניו לגרש את אשתו והיתה כתובתה מרובה מה עשה הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן והשכיבם על מטה אחת והביא לובן של ביצה והטיל ביניהם והעמיד עליהם עדים ובאו לבית דין והיה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן אמר להם כך מקובלני לובן ביצה סולד באור ושכבת זרע דוחה מן האור בדקו ומצאו כדבריו והביאוהו לבית דין והלקוהו והגבוה כתבתה ממנו:
וכשמת, אמרה להן, לחכמים: סיפדו לזה, לפי שפטפט (ביזה, ליגלג על) יצרו יותר מיוסף, שאילו ביוסף לא הוה [היתה] אלא חדא שעתא [שעה אחת] שכבש את יצרו בנסיון עם אשת פוטיפר (בראשית לט), והאי [וזה] כל יומא ויומא [יום ויום]. ועוד, ואילו יוסף לאו [לא] היה זה בחדא מטה [במיטה אחת], והאי בחדא מטה [וזה במיטה אחת]. ועוד, ואילו יוסף לאו [לא] היתה זאת אשתו, והא [וזו] אשתו, שכבר היתה מקודשת = מאורסת לו.
And when he died without having touched her, the woman said to the Sages: Eulogize this man who conquered [shepitpet] his passion [beyitzro] more than Joseph. As in the case of Joseph it was only for a short time that he had to overpower his inclination and resist Potiphar’s wife (see Genesis, chapter 39), whereas this man struggled with his passion each and every day. Furthermore, Joseph was not in one bed with Potiphar’s wife, whereas this man was in one bed with his wife. In addition, with Joseph the woman was not his wife, whereas with this man she was his wife, as she was already betrothed to him.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) פְּתַח אִידַּךְ וַאֲמַר מַעֲשֶׂה וְעָמְדוּ אַרְבָּעִים מוֹדִיּוֹת בְּדִינָר נֶחְסַר הַשַּׁעַר מוֹדְיָא אַחַת וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ אָב וּבְנוֹ שֶׁבָּאוּ עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וֶהֱבִיאוּם לְבֵית דִּין וּסְקָלוּם וְחָזַר הַשַּׁעַר לִמְקוֹמוֹ.

Another Sage began his remarks and said: It once happened that the market price of forty se’a of grain stood at one dinar. And then the rate went down one se’a [modeya], so that only thirty-nine se’a were sold for a dinar. And they checked to see what sin had caused this, and they found a father and son who had engaged in sexual intercourse with a betrothed young woman on Yom Kippur. They brought the offenders to court and stoned them, and the rate returned to its former level.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בינא
בינאא(גיטין נז.) שב ביני דמיא פירוש עלוקה:
א. [בלוט איגל.]
וחסר השער – נתייקר התבואה.
פתח אידך [אחר] ואמר: מעשה ועמדו ארבעים מודיות (סאים של תבואה) במחיר דינר אחד, ואחר כך אירע שנחסר השער מודיא אחת, ומכרו רק שלושים ותשע בדינר, ובדקו מה החטא שגרם לכך, ומצאו אב ובנו שבאו על נערה מאורסה ביום הכפורים, והביאום לבית דין וסקלום, וחזר השער למקומו.
Another Sage began his remarks and said: It once happened that the market price of forty se’a of grain stood at one dinar. And then the rate went down one se’a [modeya], so that only thirty-nine se’a were sold for a dinar. And they checked to see what sin had caused this, and they found a father and son who had engaged in sexual intercourse with a betrothed young woman on Yom Kippur. They brought the offenders to court and stoned them, and the rate returned to its former level.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) פְּתַח אִידַּךְ וַאֲמַר מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ לְגָרְשָׁהּ וְהָיְתָה כְּתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה מָה עָשָׂה הָלַךְ וְזִימֵּן אֶת שׁוֹשְׁבִינָיו וְהֶאֱכִילָן וְהִשְׁקָן שִׁיכְּרָן וְהִשְׁכִּיבָן עַל מִיטָּה אַחַת וְהֵבִיא לוֹבֶן בֵּיצָה וְהִטִּיל בֵּינֵיהֶן וְהֶעֱמִיד לָהֶן עֵדִים וּבָא לְבֵית דִּין.

Yet another Sage began his remarks and said: There was an incident there involving a man who set his eyes upon his wife to divorce her, but her marriage contract was large and he wished to avoid having to pay it. What did he do? He went and invited his friends, gave them food and drink, made them drunk, and lay his friends and his wife in one bed. He then brought the white of an egg, which has the appearance of semen, and placed it on the sheet between them. He then stood witnesses over them so that they could offer testimony, and went to court claiming that his wife had committed adultery.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לובן ביצה – שהוא דומה לשכבת זרע להוציא קול שבאו על אשתו.
פתח אידך [אחר] ואמר: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשתו לגרשה, ואולם היתה כתובתה מרובה ולא רצה לשלם לה. מה עשה? הלך וזימן את שושביניו (ידידיו) והאכילן והשקן, שיכרן (עשאם שיכורים) והשכיבן את השושבינים ואת אשתו על מיטה אחת, והביא לובן ביצה שנראה כשכבת זרע והטיל ביניהן, והעמיד להן עדים שראו אותם כך, ובא לבית דין לומר שזנתה תחתיו.
Yet another Sage began his remarks and said: There was an incident there involving a man who set his eyes upon his wife to divorce her, but her marriage contract was large and he wished to avoid having to pay it. What did he do? He went and invited his friends, gave them food and drink, made them drunk, and lay his friends and his wife in one bed. He then brought the white of an egg, which has the appearance of semen, and placed it on the sheet between them. He then stood witnesses over them so that they could offer testimony, and went to court claiming that his wife had committed adultery.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּאי הַזָּקֵן וּבָבָא בֶּן בּוּטָא שְׁמוֹ אָמַר לָהֶן כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִשַּׁמַּאי הַזָּקֵן לוֹבֶן בֵּיצָה סוֹלֵד מִן הָאוּר וְשִׁכְבַת זֶרַע דּוֹחָה מִן הָאוּר בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִּדְבָרָיו וֶהֱבִיאוּהוּ לב״דלְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ וְהִגְבּוּהוּ כְּתוּבָּתָהּ מִמֶּנּוּ.

A certain Elder of the disciples of Shammai the Elder was there, and Bava ben Buta was his name. He said to them: This is the tradition that I received from Shammai the Elder: Egg white on a bedsheet contracts and hardens when heated by fire, whereas semen is absorbed into the sheet by the fire. They checked the matter and found in accordance with his statement that the substance on the sheet was not semen but egg white. They then brought the husband to court, administered lashes to him, and made him pay his wife’s marriage contract in full.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דהא
דהאא(גיטין נז.) לובן ביצה סולד מן האור שכבת זרע דיהא מן האור (שבועות ז) והא תנן (בריש נגעים) של שלג עזה של סיד דיהא הימנה: (נדה יט.) שחור כחרס וכו׳ דיהא מכן טהור. (נדה סב) עבר או שדיהא הרי זה כתם פי׳ דיהא עמם עינו. (יבמות מא) כל ששכבת זרעו דיהא וי״א כל שאין מי רגליו מחמיצין פי׳ כדגרסינן (נדה סח) זוב דיהא ודומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע קשורה ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:
ערך סלד
סלדב(שבת מ:) יד סולדת בהן אסור היכי דמי יד סולדת בהן אמר רחבא כל שכריסו של תינוק נכוית הימנו (גיטין נז.) לובן ביצה סולד מן האור ש״ז דיהה מן האור (חולין קה) לא שנו אלא שאין היד סולדת בהן (נזיר נ) תנן התם (מכשירין פרק ה) כל הנצוק טהור וכו׳ עד מפני שהן סולדין לאחוריהן פי׳ חוזרין לאחוריהן לפי שהדבש הזיפי׳ והצפחת הוא עב וכשיציק אותו מכלי אל כלי כשיפסוק העמוד שאינו רוצה לצוק יותר מה שבשפת הכלי חוזר לכדה שנשפך ממנה וכן פי׳ חוטמו סלד (בכורות מד) שנכווץ ראש חוטמו למעלה. פ״א בירושלמי שהיד סולדת בהן סולדת היא שולטת (בראשית רבה נ״ב) וה׳ המטיר ובפסקא דבחדש השלישי א״ר יונתן למה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת לאחוריה שיודעת שנדונית בה מאי טעמא ימטר על רשעים פחים אש וגפרית:
א. [דונקל.]
ב. [צריקציהען.]
סולד – דיטריי״ש מתייבש ומגליד.
שכבת זרע דוחה מן האור – נכנס ונבלע בבגד ואינו מגליד.
היה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו, אמר להן, כך מקובלני משמאי הזקן: לובן ביצה סולד מן האור (אש) שהוא מתקשה על ידי חום, ושכבת זרע דוחה מן האור, נכנסת לתוך הבגד על ידי החום. בדקו ומצאו כדבריו שלא היתה זו שכבת זרע אלא לובן ביצה, והביאוהו את האיש לבית דין והלקוהו והגבוהו בסוף את כתובתה ממנו.
A certain Elder of the disciples of Shammai the Elder was there, and Bava ben Buta was his name. He said to them: This is the tradition that I received from Shammai the Elder: Egg white on a bedsheet contracts and hardens when heated by fire, whereas semen is absorbed into the sheet by the fire. They checked the matter and found in accordance with his statement that the substance on the sheet was not semen but egg white. They then brought the husband to court, administered lashes to him, and made him pay his wife’s marriage contract in full.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף וּמֵאַחַר דַּהֲווֹ צַדִּיקִים כּוּלֵּי הַאי מַאי טַעְמָא אִיעֲנוּשׁ א״לאֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלָא אִיאַבּוּל עַל יְרוּשָׁלַיִם דִּכְתִיב {ישעיהו ס״ו:י׳} שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כׇּל אוֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כׇּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.:

Abaye said to Rav Yosef: But since those in the city were so righteous, what is the reason that they were punished and destroyed? Rav Yosef said to him: It is because they did not mourn for Jerusalem, as it is written: “Rejoice with Jerusalem, and be glad with her, all you that love her, rejoice with joy with her, all you that did mourn for her” (Isaiah 66:10). The verse teaches that one who mourns for Jerusalem will rejoice in its rebuilding, and one who fails to mourn for Jerusalem is destroyed.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: וכי מאחר דהוו [שהיו] צדיקים כולי האי [כל כך] מאי טעמא איענוש [מה טעם נענשו] ונחרבו? אמר ליה [לו]: משום שלא איאבול [התאבלו] על ירושלים, דכתיב כן נאמר]: ״שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה״ (ישעיה סו, י), לומר שמי שמתאבל על ירושלים זוכה לשמוח בבניינה, ולהיפך.
Abaye said to Rav Yosef: But since those in the city were so righteous, what is the reason that they were punished and destroyed? Rav Yosef said to him: It is because they did not mourn for Jerusalem, as it is written: “Rejoice with Jerusalem, and be glad with her, all you that love her, rejoice with joy with her, all you that did mourn for her” (Isaiah 66:10). The verse teaches that one who mourns for Jerusalem will rejoice in its rebuilding, and one who fails to mourn for Jerusalem is destroyed.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אַשָּׁקָא דְרִיסְפַּק חֲרִיב בֵּיתֵּר דַּהֲווֹ נְהִיגִי כִּי הֲוָה מִתְיְלִיד יָנוֹקָא שָׁתְלִי אַרְזָא יָנוֹקְתָּא שָׁתְלִי תּוּרְנִיתָא וְכִי הֲווֹ מִינַּסְבִי קָיְיצִי לְהוּ ועבדו גְּנָנָא יוֹמָא חַד הֲוָה קָא חָלְפָא בְּרַתֵּיה דְּקֵיסָר אִתְּבַר שָׁקָא דְרִיסְפַּק קַצּוּ אַרְזָא וְעַיִּילוּ לַהּ אֲתוֹ נְפוּל עֲלַיְיהוּ מְחוֹנְהוּ אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְקֵיסָר מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי אֲתָא עֲלַיְיהוּ.:

§ It was stated earlier that the city of Beitar was destroyed on account of a shaft from a carriage. The Gemara explains that it was customary in Beitar that when a boy was born they would plant a cedar tree and when a girl was born they would plant a cypress [tornita]. And when they would later marry each other they would cut down these trees and construct a wedding canopy for them with their branches. One day the emperor’s daughter passed by there and the shaft of the carriage in which she was riding broke. Her attendants chopped down a cedar from among those trees and brought it to her. Owing to the importance that they attached to their custom, the residents of Beitar came and fell upon them and beat them. The attendants came and said to the emperor: The Jews have rebelled against you. The emperor then came against them in war.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דייספק
דייספקא(גיטין נז.) אשקא דדייספק חריב ביתר פירש רגל הכסא כגון מרכבה שנושאין אותו בני אדם ופעמים בבהמות (חולין עט.) כי מעיילת לי כודנייתא בדייספק (א״ב בנוסחאות דידן כתוב ריספק):
ערך תרניתא
תרניתא – שיטה תרניתא בערך שגא (גיטין נז.) דכי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא וינוקתא שתלי תורניתא (עבודה זרה יד.) אצטרובילין גמרא מאי איצטרובילין תורניתא:
א. [פוס פאן איין טראג זעסעל.]
תורניתא – פי״ן.
גננא – חופה.
ד ועל מה שאמרנו בתחילה: אשקא דריספק חריב [על, בגלל יצול של עגלה נחרבה] העיר ביתר, מספרים: דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקאשתלי ארזא [שהיו נוהגים בביתר כאשר נולד תינוקהיו שותלים ארז], ינוקתאשתלי תורניתא [כשהיתה נולדת תינוקת — היו שותלים תורנית], וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו גננא [וכאשר היו נישאים זה עם זה היו קוצצים את העצים הללו ועושים להם מהם חופה]. יומא חד הוה קא חלפא ברתיה [יום אחד עברה שם בתו] של הקיסר, אתבר שקא דריספק [נשבר יצול העגלה] שבה נסעה, קצו ארזא ועיילו [קצצו עבדיה ארז אחד, מאותם ארזים, והכניסו] לה, וכיון שהיה הדבר חשוב בעיני אנשי העיר ביתר אתו נפול עלייהו מחונהו [באו בני ביתר התנפלו עליהם והיכו אותם]. אתו [באו] האנשים אמרו ליה [לו] לקיסר: מרדו בך יהודאי [היהודים]! אתא עלייהו [בא עליהם] למלחמה.
§ It was stated earlier that the city of Beitar was destroyed on account of a shaft from a carriage. The Gemara explains that it was customary in Beitar that when a boy was born they would plant a cedar tree and when a girl was born they would plant a cypress [tornita]. And when they would later marry each other they would cut down these trees and construct a wedding canopy for them with their branches. One day the emperor’s daughter passed by there and the shaft of the carriage in which she was riding broke. Her attendants chopped down a cedar from among those trees and brought it to her. Owing to the importance that they attached to their custom, the residents of Beitar came and fell upon them and beat them. The attendants came and said to the emperor: The Jews have rebelled against you. The emperor then came against them in war.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) {איכה ב׳:ג׳} גָּדַע בׇּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵלּוּ שְׁמוֹנִים [אֶלֶף] קַרְנֵי מִלְחָמָה שֶׁנִּכְנְסוּ לִכְרַךְ בֵּיתֵּר בְּשָׁעָה שֶׁלְּכָדוּהָ וְהָרְגוּ בָּהּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף עַד שֶׁהָלַךְ דָּמָן וְנָפַל לַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁמָּא תֹּאמַר קְרוֹבָה הָיְתָה רְחוֹקָה הָיְתָה מִיל.

It was in connection with the war that ensued that the Sages expounded the following verse: “He has cut off in His fierce anger all the horn of Israel” (Lamentations 2:3). Rabbi Zeira says that Rabbi Abbahu says that Rabbi Yoḥanan says: These are the eighty thousand officers bearing battle trumpets in their hands, who entered the city of Beitar when the enemy took it and killed men, women, and children until their blood flowed into the Great Sea. Lest you say that the city was close to the sea, know that it was a mil away.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קרני מלחמה – ראשי גייסות תוקעי קרן ומתאספים עליהם בני צבאם.
ושמא תאמר קרובה היתה – לים.
ועל אותה שעה דרשו, נאמר: ״גדע בחרי אף כל קרן ישראל״ (איכה ב, ג) אמר ר׳ זירא אמר ר׳ אבהו אמר ר׳ יוחנן: אלו שמונים אלף קרני מלחמה, כלומר, מפקדי יחידות צבא שהחזיקו בידם חצוצרות לתקוע בהן, שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה, והרגו בה אנשים ונשים וטף, עד שהלך דמן של כל אלה ונפל לים הגדול. שמא תאמר קרובה היתה לים — רחוקה היתה מיל.
It was in connection with the war that ensued that the Sages expounded the following verse: “He has cut off in His fierce anger all the horn of Israel” (Lamentations 2:3). Rabbi Zeira says that Rabbi Abbahu says that Rabbi Yoḥanan says: These are the eighty thousand officers bearing battle trumpets in their hands, who entered the city of Beitar when the enemy took it and killed men, women, and children until their blood flowed into the Great Sea. Lest you say that the city was close to the sea, know that it was a mil away.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר שְׁנֵי נְחָלִים יֵשׁ בְּבִקְעַת יָדַיִם אֶחָד מוֹשֵׁךְ אֵילָךְ וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ אֵילָךְ וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד דָּם בְּמַתְנִיתָא תָּנָא שֶׁבַע שָׁנִים בָּצְרוּ גּוֹיִם1 אֶת כַּרְמֵיהֶן מִדָּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּלֹא זֶבֶל

It is similarly taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: There are two rivers in the Yadayim Valley in that region, one flowing one way and one flowing the other way. And the Sages estimated that in the aftermath of this war these rivers were filled with two parts water to one part blood. Likewise, it was taught in a baraita: For seven years the gentiles harvested their vineyards that had been soaked with the blood of Israel without requiring any additional fertilizer.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בקעת ידים – שם מקום.
ואחד דם – מהרוגי ביתר.
וכיוצא בזה תניא [שנויה ברייתא], ר׳ אליעזר הגדול אומר: שני נחלים יש בבקעת ידים שבאותו אזור אחד מושך אילך, לצד אחד, ואחד מושך אילך, ושיערו חכמים שלאחר המלחמה היו שם שני חלקים מים ואחד דם. במתניתא תנא [בברייתא שנו]: שבע שנים בצרו גוים את כרמיהן מדמן של ישראל שזיבל את השדות בלא שיצטרכו זבל אחר.
It is similarly taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: There are two rivers in the Yadayim Valley in that region, one flowing one way and one flowing the other way. And the Sages estimated that in the aftermath of this war these rivers were filled with two parts water to one part blood. Likewise, it was taught in a baraita: For seven years the gentiles harvested their vineyards that had been soaked with the blood of Israel without requiring any additional fertilizer.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין נז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), הערוך על סדר הש"ס גיטין נז., רש"י גיטין נז., בית הבחירה למאירי גיטין נז. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי אגדות גיטין נז., פירוש הרב שטיינזלץ גיטין נז.

Gittin 57a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Collected from HeArukh Gittin 57a, Rashi Gittin 57a, Meiri Gittin 57a, Maharsha Chidushei Aggadot Gittin 57a, Steinsaltz Commentary Gittin 57a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144