Collected from HeArukh Nedarim 49b – הערוך על סדר הש"ס נדרים מט:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

כְּמַאן מְצַלִּינַן עַל קְצִירֵי וְעַל מְרִיעֵי [כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי] מִדְּאָמַר קְצִירֵי וּמְרִיעֵי שְׁמַע מִינַּהּ קְצִירֵי קְצִירֵי מַמָּשׁ מְרִיעֵי רַבָּנַן.: וּמוּתָּר בְּעָבָה.: מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבַבְלָאֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי דְּאָכְלִי לַחְמָא בְּלַחְמָא. א״ראָמַר רַב חִסְדָּא דִּמְשַׁאֵיל לְהוֹן לְהָלֵין נַקְדָּנֵי דְּהוּצַל הָדֵין דַּיְיסָא הֵיכֵין מְעַלֵּי לְמֵיכְלַהּ דְּחִיטֵּי בְּלַחְמָא דְחִיטֵּי וְדִשְׂעָרֵי בְּלַחְמָא דִשְׂעָרֵי אוֹ דִּלְמָא דְּחִיטֵּי בְּדִשְׂעָרֵי וְדִשְׂעָרֵי בִּדְחִיטֵּי. רָבָא אַכְלֵיהּ בַּחֲסִיסֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אשכחי׳אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּקָאָכֵיל דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ אמ׳אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי קָאָכֵיל מָר בִּידֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתָא בְּסִים וְכֹל דְּכֵן בְּתַרְתֵּין וְכֹל דְּכֵן בִּתְלָת. אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ וְכֵן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ מְזַמְּנִים לָךְ לְמֵיכַל דַּיְיסָא עַד פַּרְסָה לְמֵיכַל בִּישְׂרָא דְתוֹרָא עַד תְּלָתָא פַּרְסִין אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ וְכֵן א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ כֹּל מִידַּעַם לָא תִּפְלוֹט קַמֵּיהּ רַבָּךְ לְבַר מִן קַרָא וְדַיְיסָא שֶׁהֵן דּוֹמִין לִפְתִילְתָּא שֶׁל אֲבָר וַאֲפִילּוּ קַמֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא פְּלוֹט. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה חַד אָכֵיל דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ וְחַד אָכֵיל בְּהוּצָא א״לאֲמַר לֵיהּ דְּאָכֵיל בְּהוּצָא לִדְאָכֵיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתְךָ אֲמַר לֵיהּ דְּאָכֵיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ לִדְאָכֵיל בְּהוּצָא עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רוּקְּךָ. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בְּלוּסְפִיין רַבִּי יְהוּדָה אֲכַל ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא אֲכַל א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה מַאי טַעְמָא לָא אָכֵיל מָר אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵלּוּ אֵין יוֹצְאִין מִבְּנֵי מֵעַיִם כׇּל עִיקָּר אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה כ״שכׇּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּסְמוֹךְ עֲלֵיהֶן לְמָחָר. רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי טַרְפוֹן אֲמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהוּבִּין אֲמַר לֵיהּ אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָּנֵינוּ צְהוּבִּין. אֲמַרָה הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא לְרַבִּי יְהוּדָה מוֹרֶה וְרָוֵי אֲמַר לַהּ הֵימָנוּתָא בִּידָא דְּהָהִיא אִיתְּתָא אִי טָעֵימְנָא אֶלָּא קִידּוּשָׁא וְאַבְדָּלְתָּא וְאַרְבְּעָה כָּסֵי דְפִסְחָא וְחוֹגְרַנִי צִידְעַי מִן הַפֶּסַח עַד הָעֲצֶרֶת אֶלָּא {קהלת ח׳:א׳} חׇכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. אֲמַר לי׳לֵיהּ הָהוּא מִינָא¹ לְרַבִּי יְהוּדָה פָּנֶיךָ דּוֹמִין אִי כְּמַלְוֵי רִבִּית אִי כִּמְגַדְּלֵי חֲזִירִין א״לאֲמַר לֵיהּ בִּיהוּדָאֵי תַּרְוַיְיהוּ אֲסִירָן אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית הַכִּסֵּא אִית לִי מִן בֵּיתָא עַד בֵּי מִדְרְשָׁא וְכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה אֲנִי נִכְנָס לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. ר׳רַבִּי יְהוּדָה כַּד אָזֵיל לְבֵי מִדְרְשָׁא שָׁקֵיל גּוּלְפָּא עַל כַּתְפֵּיהּ אָמַר גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁקֵיל צַנָּא עַל כַּתְפֵּיהּ אָמַר גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְפַקַת נְקַטַת עַמְרָא עֲבַדָה גְּלִימָא דְּהוּטְבֵי כַּד נְפַקַת לְשׁוּקָא מִיכַּסְּיָא בֵּיהּ וְכַד נָפֵיק רַבִּי יְהוּדָה לְצַלּוֹיֵי הֲוָה מִיכַּסֵּי וּמְצַלֵּי וְכַד מִיכַּסֵּי בֵּיהּ הֲוָה מְבָרַךְ בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל. זִימְנָא חֲדָא גְּזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תַּעֲנִיתָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה לָא אֲתָא לְבֵי תַעֲנִיתָא אָמְרִין לֵיהּ לָא אִית לֵיהּ כִּסּוּיָא שַׁדַּר לֵיהּ גְּלִימָא וְלָא קַבֵּילמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.

ערך חסס
חסס – ^א(פסחים מא.) רב פפי שרא בי ריש גלותא למימת בחסיסי היינו קמחא דאבשונא. וי״מ מיני עדשין (א״ב בנוסחאות שלנו גרסינן שרי ליה לבורדקאי דריש גלותא) (נדרים מט:) רבא אכיל ליה בחסיסי.
ערך פלט
פלט – ^ב(ברכות כב) ונדה שפלטה ש״ז (מקואות פרק ח) נכרית שפלטה ש״ז טמאה וכו׳. (נדרים מט:) כל מידעם לא תפלוט קמי רבך פי׳ דאמרינן הרק לפני רבו חייב מיתה חוץ מן קרא ודייסא לאחד שאכל קרא ודייסא אם אינו רק אחריהן מזיקין לו ששורפין גופו כפתילה של אבר ולא תקיא הארץ תרגום ירושלמי ולא תפלוט ארעא.
ערך בלפסין
בלפסין – ^ג(נדרים מט:) רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלופסין רבי יהודה אכל ר״ש לא אכל (ובפרק ב׳ במעשרות) היה עושה בבלופסין לא יאכל בבנות שבע (נדרים נ: בגמ׳ ביצה טרומיט׳) תנן התם היה עושה בבלופסין מאי בלופסי׳ מינא דתאיני דעבדין מנהון לפירי. (ובפרק אחרון דעוקצין) ר׳ יוסי אומר חוץ מן הבלופסין וזה טעות שהוא מין ירקות כמפורש בלפסן. ומצאתי בספר אחר כלונסין ס״א בלוסין ומין עכביו׳ הן (א״ב: פירוש בולבוסין בלשון יוני ורומי מין חסית כמו בצל מעורר תאות המאכל והמשגל אבל פיבלוסין בלשון יוני פירוש מין תאנים וגרוגרות וכן תוכן הגירסא ולא בלפסין ובפירוש גרסינן (בירושלמי דדמאי פרק אלו דברים) בולבוסין הנמכרי׳ בקיסרין ושם אומר שיש מהם אדומים ומהם לבנים וכן האמת).
ערך הגרני
הגרני – ^ד(נדרים מט:) הימנותא בידה דההיא מטרוניתא אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וד׳ כסי דפסחא והוגרני צדעי מפסח ועד עצרת: יש מפרש ואומר והוגרני צדעי פי׳ וחוגר אני צדעי ראשי כלומר שחוששני בראשי משתיית היין כדי שלא אצטער כי כן בני אדם כאשר חוששין בראשיהן קושרין בראשם סודרין וסניפין פי׳ אחר והוגרני צדעי כלומר חוזק היין מסבב ראשי במחוש ראש. (ובפרק ערבי פסחים) ירושלמי ר׳ יונה שתי ארבע כסי דלילי פסחים וחזק רישיה עד עצרתא רבי יהודה בר אלעאי שתי וחזק רישיה עד חגא.
ערך צנא
צנא – ^ה(בבא מציעא כה.) הא בכובא וכיתנא הא בצנא ופירי (נדרים מט:) ר״ש שקל צנא אכתפיה ואמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעלה פי׳ היה מוליכה לבית המדרש ויושב עליה ומתכבד ממנה שאינו יושב על גבי קרקע והוא כלי שדרך לשום שם פירות.

ערך גלף
גלף – ^ו(יומא יב) בסוף הלכה דלשכת פרהדרין. (מגילה כז:) אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למשבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה. (בבא מציעא מ) יוציא לו שתות איכא גולפיה ושמריה. (עבודה זרה לב.) וחרס הדרייני ורמו ליה לחבריה בגולפי חיוורי. (נדרים מט) רב יהודה כי אזיל לבי מדרשא שקל גולפא על כתפיה ומוליכה לבית המדרש ויושב עליה אמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה (חגיגה כה) אמר אביי שמע מינה דינא הוא למטרח אגלופו שבעין יומין מקמי מעצרתא פירוש קנקני וגולפי חביות וכדים אחד הן והן של חרס.

ערך הץ
הץ – ^ז(שבת קמ:) א״ר חסדא האי הוצא דירקא אי חזי למאכל בהמה שרי לטלטוליה (יומא עח:) אביי נפיק בדהוצי פי׳ סנדל העשוי מעלין של לולב. (סוכה לב) אמר רבא האי לוליבא דסליק מחד הוצא כבעל מום הוא ופסול. (בבא קמא צג) מנא הא מלתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא דכתיב למה תריבו אלי כולכם וגו׳. (נדרים מט) ר׳ יהודה ורבי יוסי חד אכיל דיסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א״ל דאכיל באצבעתיה להאי דאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך א״ל דאכיל בהוצי לדאכיל באצבעתי׳ עד מתי אתה מאכילני צואתך. (נדרים מט) פרטיה נואף להוצא וערק (נדרים צא) בהוצא ודפנא (מועד קטן י בבבא בתרא ד) וכבר פירשנו בערך דפן (שבת עו) הוצא חציצה פי׳ הוצין של דקל שעושין ממנה מחיצה. (בבא בתרא סט) קני לך דקלין ותאלין הוצין וציצין.

ערך הץ
הץ – ^ח(שבת קמ:) א״ר חסדא האי הוצא דירקא אי חזי למאכל בהמה שרי לטלטוליה (יומא עח:) אביי נפיק בדהוצי פי׳ סנדל העשוי מעלין של לולב. (סוכה לב) אמר רבא האי לוליבא דסליק מחד הוצא כבעל מום הוא ופסול. (בבא קמא צג) מנא הא מלתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא דכתיב למה תריבו אלי כולכם וגו׳. (נדרים מט) ר׳ יהודה ורבי יוסי חד אכיל דיסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א״ל דאכיל באצבעתיה להאי דאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך א״ל דאכיל בהוצי לדאכיל באצבעתי׳ עד מתי אתה מאכילני צואתך. (נדרים מט) פרטיה נואף להוצא וערק (נדרים צא) בהוצא ודפנא (מועד קטן י בבבא בתרא ד) וכבר פירשנו בערך דפן (שבת עו) הוצא חציצה פי׳ הוצין של דקל שעושין ממנה מחיצה. (בבא בתרא סט) קני לך דקלין ותאלין הוצין וציצין.

ערך יחיד
יחיד – ^ט(יומא כג.) ויחידים מוציאין שתים פי׳ רבנן (תענית י.) התחילו היחידים מתענין ואמרינן מאן יחידין אמר רב הוא רבנן ומה שאמרו כאן בבריא כאן בחולה חולים היינו רבנן (נדרים מט) רבא אמר מאן חולים רבנן רבא לטעמיה דאמר כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כי האי תנא קצירי קצירי ממש מריעי רבנן. ויש ששונים יהירים (סוכה לז) מעשה ביהירי ירושלם ופי׳ אנשים בעלי גאות אינו טוב להן לעשות כמעשה שעושים אחרים שגנאי הוא להן (בסיפרא בפרשת כהן משיח) לא ישוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצות יחידות פירוש עבודה זרה שהיא כתובה בפני עצמה בפרשת שלח לך אנשים ואם כל עדת ישראל ישנו.

ערך לולב
לולב – ^י(ברכות נח.) י׳ דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים וכו׳. (יומא פ:) והשותה לולבי גפנים ככותבת. (שביעית פרק ז׳) ובסוף עוקצין לולבי זרדין. (בבא קמא נט.) כשאכלה לולבי גפנים וייחורי תאנים (נדרים מט) לוליבא דקרא בסילקא לוליבא דכיתנא בכותחא פירוש לולבין הפרחים שעולין בשורש האילן וי״א לב האילן.

ערך לפדא
לפדא – ^כ(שבת לז:) לפדר דייסא ותמרי מצטמק ורע להן. פי׳ תבשיל של תאנים (בבא מציעא פד:) עבדו ליה שיתין מיני לפידא (נדרים מט) מאי בלופסין מיני תאנין דעבדין מנהון לפדי. ההוא גברא דיהב עבידא לחבריה לאגמוריה אלפא מיני לפדי (א״ב תרגום ובשצו בפרור מבשלין יתיה בלפדיא פי׳ בלשון יוני פרור ומרחשת).

ערך צהב
צהב – ^ל(חילין כב ובסיפרא בפר׳ ואם מן העוף) תחילת הציהוב בזה ובזה פסול פי׳ ציהוב מדכתיב ושער צהוב והוא קרוב לגוון הזהב (מדות פרק ב) מפני שנאשתן מצהיב פי׳ מאיר ומבהיק (נגעים פרק ג) הנתקין מטמאין בב׳ שבועו׳ בב׳ סימנין בשער לבן ובשער צהוב דק (ובריש הפרק) צהבו פניו של יוסף הבבלי (מנחות סח:) שתק ר׳ טרפון צהבו פניו של ר׳ יהודה (חולין ז) רצונך סעוד אצלי אמר לו הין צהבו פניו של רבי (פסחים קיב:) צהבו פניו של רב ספרא (נדרים מט) א״ר טרפון היום פניך צהובים (כתובות קג) פניו צהובין סימן יפה לו פניו ירוקין סימן רע לו.

ערך צף
צף – ^מ(ברכות כה.) הני ציכי דבי רב פירוש מחצלות שהיו יושבין עליהן והיו שולחי׳ זמורה ואחרים בני רב עוסקין בתורה (קידושין מד) הנהו בי תרי דהוו יתבי וקא שתי חמרא תותי ציפי דבבל שקל חד מנייהו כסא וכו׳. (בבא בתרא ט:) מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה הוה יתיב (שבת קח) בר בי רב לא ליתיב אצפתא חדתא פי׳ מחצלת חדשה. (נדרים מט) דלי צפתא א״ל לשליחא חזו מאי איכא פירוש מחצלת אחת שהיתה מונחת על גבי גומא של זהובים והראה לו לשלוחו של רבן גמליאל שהיה עשיר ולא היה צריך לטליתו אלא שלא היה רוצה ליהנות מן העולם הזה.

ערך קצר
קצר – ^נ(ברכות ס:) אמר שמואל שוי אבא לכולי עלמא קצירי. (שבת יב:) אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בקצירא. ס״א חלשא. ס״א תפיחא. (ראש השנה טז) א״ר יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי כמאן כר׳ יוסי (נדרים מט) רבא אמר מאן חולין רבנן רבא לטעמיה דאמר רבא כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי קצירי ממש מריעי רבנן (א״ב פירוש חולים וחלשים כי רוחם קצר).

ערך רמץ
רמץ – ^ס(חולין ח.) איזו הוא מכוה נכוה מגחלת ומרמץ (נדה מט:) שופתה על גבי הרמץ אם רמץ מעמידה (בריש כלאים) דלעת יונית עם המצרית והרמוצה (נדרים מט) ומדלעת הרמוצה (גמ׳) רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ (ירושלמי בריש כלאים) א״ר חנינא כמין דלעת מרה והן ממתקין אותה ברמץ פי׳ בלעז צני״סה פי׳ אפר חם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [איין ארט ארביס.]

^ב [ארם שפייען.]

^ג [צוויביל, קנאבל.]

^ד [צוזאממען ציהען.]

^ה [קארב.]

^ו [פאם, ערדענער קרוג.]

^ז [צווייגען. בלאט.]

^ח [צווייגען. בלאט.]

^ט [איינציג.]

^י [בלומע.]

^כ [פייגען קאך, טאפ.]

^ל [גלענצען וויא גאלד.]

^מ [דיואן. מאטטע.]

^נ [שוואך זיין.]

^ס [הייס אש.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון