גמרא
פירוש
אקְטַנָּה מִן הָאֵירוּסִין אֵין עוֹשִׂים בָּהּ מַאֲמָר אֶלָּא מִדַּעַת אָבִיהָ וְהַנַּעֲרָה בֵּין מִדַּעַת עַצְמָהּ בֵּין מִדַּעַת אָבִיהָ (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקִידּוּשִׁין).
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
קטנה – שהיא שומרת יבם מן האירוסין דעדיין רשות אביה עליה כל זמן שלא השיאה. והנערה בין מדעת אביה וכו׳ – אלמא היכא דמפקעת עצמה מרשות אב קיימי נמי רבנן במילתייהו. קידושין דמדעתה – דבעינן דעת המקנה. אביה ולא היא – שהתורה זיכתה לו אבל גירושין שישנה בעל כרחה בין היא בין אביה דמה לנו לדעתו כי מקבל ליה איהו נמי על כרחיה הוא. ורבי היא – דאמר מאמר תופס ביבמה בעל כרחה אם זרק לה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי. רבי אמר קנה – כשאר מאמר להיות צריכה גט למאמר זה אם בא לחלוץ לה. ביאה – דיבמה קניא לה בעל כרחה דנפקא לן מויבמה בפ״ק דיבמות (דף ח:). וה״נ מסתברא – דהא דקתני גבי מאמר בין היא בין אביה במאמר על כרחה קאי אבל בשאר קידושין אביה ולא היא כר׳ יוחנן. מדקתני סיפא – בההיא והנערה בין מדעת אביה בין מדעת עצמה מה שאין כן בקידושין. ההיא ר׳ יהודה היא – וא״ת במאמר מ״ט מודה ומ״ש מאמר מגירושין הרי שניהם על כרחה לקמיה פריך לה ומשני שכן זקוקה ועומדת. מה שאין כן בגירושין מיבעי ליה – ואפילו בגירושין דאיתנהו בעל כרחה פליג ר׳ יהודה נמי ואמר אין שתי ידים זוכות כאחת. מ״ש מאמר – כיון דבגירושין פליג דאיתנייהו בעל כרחה ומ״ש מאמר דמודה בה. הואיל וזקוקה ועומדת – לפיכך תופס בה בכל דהו. השתא דאתית להכי – דתלית טעמא משום דזקוקה ועומדת לרבי יוחנן נמי לטעמיה קמא דיהיב רבי יוחנן למלתייהו דרבנן דגירושין מכנסת עצמה לרשות אביה וקידושין מפקעת עצמה ואותיבנא ממאמר דמפקעת עצמה לא תיקשי דאיכא לשנויי נמי שאני מאמר הואיל וזקוקה ועומדת. בה ובשלוחה לא – אלמא נערה שיש לה אב לא מקדשה עצמה וקס״ד דברי הכל היא. התקדשי לי כו׳ – אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אין מצטרפין לש״פ דכיון דאמר בכל חדא התקדשי כל חדא הוו קידושין באפי נפשייהו. מאן תנא – דבעינן התקדשי התקדשי ואי לא אמר התקדשי לכל חדא אלא התקדשי לי בזו ובזו הוו מצטרפי לפרוטה. ר״ש היא דאמר – גבי חמשה תובעין אותו תן לנו פקדון שיש בידך ואמר שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך אינו חייב אלא אחת עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד. ובפרטי סבר לה כר״ש – דלא חשיב פרטא עד שיאמר לכל אחד ואחד שבועה. כלל אינו חייב אלא אחת – ובשבועות מפרש איזהו כללו של ר״מ ופרטו. שבועה – שאין לך בידי ולא לך ולא לך ולא לך. חייב – אשם גזילות. לא לך לא לך – דוקא בלא וי״ו אבל ולא לך ולא לך כללא הוי. לא לך ולא לך שבועה – דבעינן שבועה באחרונה אבל אם הזכיר שבועה תחלה לא שדינן אכולהו וכללא הוי. אלא – מתני׳ דהתקדשי התקדשי ר״ש היא. ובשליחות סבר לה כרבי יהודה – דאביה ולא היא. אנא נמי לא הואי בי מדרשא אבל רבי אבין הוה בבי מדרשא – והוא אמר לי לאחר שיצא שחברו כל חבורות של בית המדרש ונמנו וגמרו כרבי יוחנן דבקידושין אביה ולא היא. כי כרוכיא – תרגום של עגור גרוא״ה בלעז. ויצאה והיתה – כך היה צועק הא כתיב ויצאה והיתה הויה כיציאה מה גירושין בין היא בין אביה אף קידושין בין היא בין אביה. אמר ליה ואבין בר סמכא הוא – בלשון שאילה קאמר ליה ובקי אתה ברבי אבין זה שיש לסמוך על דבריו שמדקדק בשמועתו שאינו משכח. כמין ימא לטגני – לא היתה לו שהות שכחה בנתים שכשיצא מבית המדרש אמרה לי מיד כשולה דג מן הים והמחבת נתונה על האור לתתו בתוכו בשמן לטגנו טגני פריזר״א בלעז. אנא לא ר׳ אבין ברבי חייא – בשמועה זו של ר׳ אבין לא שמעתי איזה אבין הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush