×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת י״ב:גמרא
;?!
אָ
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ׳הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל׳. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ׳הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל׳. שֶׁבְנָא אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם: בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר ״שָׁלוֹם״ אוּבִיצִיאָתוֹ אוֹמֵר: ׳שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעוֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְרַחֲמָיו מְרוּבִּין, וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם׳.⁠״ כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ב״מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּעָרְבֶנּוּ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל״? כְּמַאן – כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ״בְּקוֹשִׁי הִתִּירוּ לְנַחֵם אֲבֵלִים וּלְבַקֵּר חוֹלִים בְּשַׁבָּת.⁠״ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: כִּי הֲוָה אָזְלִינַן בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְשַׁיּוֹלֵי בִּתְפִיחָה, זִימְנִין אָמַר: ׳הַמָּקוֹם יִפְקׇדְךָ לְשָׁלוֹם׳, וְזִימְנִין אֲמַר (לֵיהּ): ׳רַחֲמָנָא יִדְכְּרִינָךְ לִשְׁלָם׳. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: גלְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי – אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ, שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי!? דשָׁאנֵי חוֹלֶה דִּשְׁכִינָה עִמּוֹ, דְּאָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב: מִנַּיִן שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא1 סוֹעֵד אֶת הַחוֹלֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי״ (תהלים מ״א:ד׳). תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ה״הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו2 שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי׳.⁠״ וְאָמַר רָבָא אָמַר רָבִין: מִנַּיִן שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הַחוֹלֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי״.: ״וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר.⁠״: אָמַר רַבָּה: ואֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, ואפי׳וַאֲפִילּוּ שְׁתֵּי מַרְדָּעוֹת, וַאֲפִילּוּ עֲשָׂרָה בָּתִּים זוֹ עַל גַּב זוֹ. חַד הוּא דְּלָא לִיקְרֵי, הָא תְּרֵי – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְהָתַנְיָא: ״לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם״! אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא קַשְׁיָא, זכָּאן בְּעִנְיָן אֶחָד, כָּאן בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים. אָמַר רַב הוּנָא: חוּבִמְדוּרָה, אפי׳אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם – אָסוּר. אָמַר רָבָא: טאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא – מוּתָּר. מֵיתִיבִי: ״לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁמָּא יַטֶּה. אָמַר ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: אֲנִי אֶקְרָא וְלֹא אַטֶּה. פַּעַם א׳אַחַת קָרָא וּבִקֵּשׁ לְהַטּוֹת. אָמַר: כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: קָרָא וְהִטָּה, וְכָתַב עַל פִּנְקָסוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע קָרִיתִי וְהִטֵּיתִי נֵר בְּשַׁבָּת; לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בהמ״קבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה״!? א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא: שָׁאנֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע, הוֹאִיל וּמֵשִׂים עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה – כְּהֶדְיוֹט. תָּנֵי חֲדָא: שַׁמָּשׁ בּוֹדֵק כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת לְאוֹר הַנֵּר, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא יִבְדּוֹק!? לָא קַשְׁיָא, יכָּאן בְּשַׁמָּשׁ קָבוּעַ, כָּאן בְּשַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּשַׁמָּשׁ קָבוּעַ, וְלָא קַשְׁיָא, הָא בִּדְמִשְׁחָא, וְהָא בִּדְנַפְטָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בִּדְמִשְׁחָא מַהוּ? אָמַר רַב: הֲלָכָה כוְאֵין מוֹרִין כֵּן, ור׳וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: הֲלָכָה וּמוֹרִין כֵּן. ר׳רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אַסִּי. קָם שַׁמָּעֵיהּ, קָא בָּדֵיק לִנְהוֹרָא דִשְׁרָגָא. אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: וּמָר לָא עָבֵיד הָכִי? אֲמַר לַהּ: שִׁבְקֵיהּ, כְּרַבֵּיהּ ס״לסְבִירָא לֵיהּ.: ״בֶּאֱמֶת אָמְרוּ הַחַזָּן כּוּ׳.⁠״: וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא: ״רוֹאֶה״!? מַאי לָאו – לִקְרוֹת? לָא, ללְסַדֵּר רָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹתָיו. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אֲבָל מְסַדֵּר הוּא רָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹתָיו, וְכוּלַּהּ פָּרָשָׁה לָא.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י אוקספורד 23, וטיקן 127. בדפוס שונצינו ודפוס וילנא: ״ששכינה״.
2 כן בכ״י אוקספורד 23 ובדפוס שונצינו. בדפוס וילנא: ״מראשותיו״.
E/ע
הערותNotes
[בתוך חולי ישראל, שמתוך שכוללן עם האחרים] תפילתוא נשמעת בזכות של רבים. שבנא איש ירושלם, אדם גדול בירושלם. ורחמיו מרובים,⁠ב של הקב״ה. ושבתו בשלום, (ינוחו) [ונוחו]⁠ג בשבתכם בשלום. בקושי התירו, מפני שמצטער. בתפיחי, פיר׳ בחולה.   מקצת פיר׳: בתוך חולי ישראל, פיר׳ שמתוך שכללו עם הרבים תפילתו נשמעת בזכותן של רבים. זמנין אמ׳ ליה בלשון הקדש, וזימנין אמ׳ ליה בלשון ארמי. והא לאו לע⁠(י)⁠נין שבת נקט. המקום יפקדך לשלום, זה בלשון הקדש. רחמנא לדכרךד לשלם, זה בלשון ארמי.   {רי״ף ה:}
ואע״ג דאמ׳ רבה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמיו וכו׳, רבי׳ האיי ז״ל:⁠ז לאח שמיע לן דאיכא דחש להא דרב ולהא דר׳ יוחנן, ומיכמה מעשים ומימר דמשכחינן בגמ׳ לרבנן עם המלאכים דמספרי בלשון ארמי שמעינן דפליגי רבנן עליהון. ומרחק מימריהון מן סברא נמי.⁠ט וכדלאי חשו להו ראשונים אף אנן נמי לא נחוש להו.
  {ספר הנר}כ
אלא מתעטף ויושב, פיר׳ מאימת שכינה כאדם היושב באימה ואינו פונה לצדדין.
ויש מפרש: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, מקום שאינן יכולין לעבור בו בחול אלא בשבת מבקרין בו בשבת. וכן נמי מי שאינו יכול לבקר בחול מפני צרכי מלאכתו יש לו לבקר בשבת. ולא די אלאל אפי׳ גבוהמ שתי מרדעות ואפי׳ עשר בתים זה על גבי זה, פיר׳ שאי איפשר להגיע אליו להטות אותו, דכיון דגזרו רבנן לא פליג (\כמלתיה\ן) [במלתיהו]. ומרדע הוא לשון רבנן, ובלשון מקראנ מלמד הבקר. (ותו) [והו] קציב טויל ופי⁠(׳) ראסה (חסיר) [חדיד] (ומסכה) [ימסכה] אל חראת לימייל בה אל בקר וקת אל חרת. [=והוא מקל ארוך ובראשו דרבן, שאוחז בו החורש כדי להטות בו את הבקר בזמן החרישה.]   רחז״ל: מרדעס שאמרו אין בעביו טפח ויש בהקיפו טפח [והוא לא חשיב ליה אוהל עד דהוי בעביו טפח. וגזרו על מי שיש בהקיפו טפח]⁠ע להיחשב אהל אטו ע\ביו. ובמדורה אפי׳ י׳ (בתים) [בני אדם],⁠פ פיר׳ דמקרב איסורה שהיאצ עצים יקודים (וקרוביו) [וקרובין] הן לשלוח יד באחד מהן להכשיר ולתקן המדורה. ואם אדם חשוב הוא, שאין דרכו להטות את הנר כלומ׳ ואפי׳ בחול מפני חשיבותו.   רשצז״ל: שמש קבוע, לא יבדוק לפי שאימת רבו עליו אם ימצא בהן דבר מגונה ובודק⁠(י)⁠ןק יפה וחיישינן להטייה. ושאינו קבוע, לא (דמיא) [רמיא]⁠ר עליה כולי האי.מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות)
הערות
א כד׳
ב בד׳ הוא בסוף הדיבור
ג בד׳, נוחו. וכדגריס, שבתו
ד בד״ס, לידכרך. ולפנינו, ידכרינך
ה לפנינו ברי״ף, רב יהודה אמר רב. ולפנינו, רב יהודה
ו ברי״ף, ארמית
ז מופיע בסוף תשובה הנמצא במלואה בתה״ג הרכבי סי׳ שע״ג ומשם באו״ה ת׳ סי׳ ט״ז. והכא קצרו
ח ושם בשינויים, ומן אילין מימרי ומן מעשים דקא חזינן [מ]⁠רבנן {שהביא קודם} דלא שמיע לן דאיכא דחש לה להא דרב ולהא דר׳ יוחנן גמרינן דפליגי רבנן עליהו
ט שם ממשיך, אטו מלאכים שהם ממונים לכתוב שיחת אדם מי לא ידעין בלשון ארמית. ואע״ג דלא ידעינן מאי טעמיהו דרב ור׳ יוחנן ומנין להו
י שם, וכי דלא
כ יתכן שכל זה המשך דברי ׳מקצת׳ דלעיל, והוא שהביא דברי רה״ג
ל ג׳ המילים אינם לפנינו
מ לפנינו מוסיף, שתי קומות ואפי׳
ס לשון ר״ח יז.
ע כד׳
פ כלפנינו
צ יתכן דצ״ל, שהרי
ק כד׳
ר כד׳
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144