Gittin 89a – גיטין פט.‏ – Shas HaMeforash

(1)

הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת מַאי טַעְמָא קוֹל וְשׁוֹבְרוֹ עִמּוֹ.

she is considered to be divorced and may remarry. What is the reason for this? The rumor came with its receipt. The rumor that she is betrothed is canceled by the rumor that she is divorced.

רי״ףרש״יפסקי רי״דפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל

{רי״ף גיטין מ״ט:}

{בבלי גיטין פט ע״א} אמר עולא לא שישמעו קול הבארא¹ אלא כדי שיהיו² נרות דולקות ומטות מוצעות³ ובני אדם נכנסין ויוצאין ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלנ׳⁴

{רי״ף גיטין נ׳.}

נתקדשה היום פלנ׳⁵ נתקדשה היום וכן תאני לוי במתניתיה⁶ לא שישמעו קול הבארא⁷ בעיר וכול׳⁸ וכן אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן לא שישמעו קול הבארא בעיר וכול׳⁹. אמר רב¹⁰ שמואל בר יהודה אמר ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב לא שישמעו קול הבארא אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להן למדינת הים.

ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה לבר בי-רב איתייה¹¹ רב חמא לאבוה אמר ליה אימא לי זי¹² גופא דעובדא היכי הוה אמר ליה על תנאי קדש¹³ אדעתא דלא אזיל¹⁴ לבי הוזאי¹⁵ ואזל אמר¹⁶ ליה כיון דבעידנא דהוה קלא לא הוה אמתלא לאו¹⁷ כל כמינך דמחזקת אמתלא.

אמר רבא יצא [לה]⁠¹⁸ שם מזנה¹⁹ בעיר אין חוששין לה [כתנאיי]⁠²⁰ אכלה בשוק גרגרה²¹ בשוק הניקה בנה בשוק על כולן ר׳ מאיר אומ׳²² תצא ר׳ עקיבא אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה אמר לו²³ ר׳ יוחנן בן נורי אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה {דברים כד:א} כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר {דברים יז:ו} על פי שנים עדים או על פי²⁴ שלשה עדים יקום דבר מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור:

תנו רבנן יצא עליה קול שהיא בעולה אין חוששין לה [חלוצה²⁵ אין חוששין לה שהיא נשואה אין חוששין לה]⁠²⁶ ארוסה אין חוששין לה של פל׳ אין חוששין לה²⁷ שנתקדשה בעיר אחרת [אין חוששין לה]⁠²⁸ שהיא ממזרת אין חוששין לה שהיא²⁹ שפחה אין חוששין לה שהקדיש פלוני את נכסיו שהפקיר³⁰ את נכסיו אין חוששין לו:

1. הבארא: ג^ז, כ״י נ, דפוסים: ״הברה״. וכן בהמשך שם.

2. שיהיו: ג^ז, כ״י נ, דפוסים: ״שיהו״.

3. מוצעות: כ״י בהמ״ל 695 לפני הגהה: ״מצעות״.

4. פלנ׳: נפתח ב-ג^ז, ספה״ב: ״פלנית״. כ״י נ: ״פלונית״. דפוסים: פלונית.

5. פלנ׳: נפתח בדפוסים: ״פלונית״. וכצ״ל בכ״י נ (שם משובש: ״פלוני״).

6. במתניתיה: כ״י נ: ״במתניתא״.

7. הבארא: כ״י נ, דפוסים: ״הברה״.

8. בעיר וכול׳: ג^ז, דפוסים: ״כול׳⁠ ⁠⁠״. כ״י נ ממשיך: ״אלא כדי שיאמרו פלוני וכו׳⁠ ⁠⁠״.

9. בעיר וכול׳: ג^ז, כ״י נ, דפוסים: ״וכול׳⁠ ⁠⁠״.

10. רב: דפוסים: ר׳.

11. איתייה: וכן דפוס קושטא. ג^ז: ״אתייה״. כ״י נ: ״אתיא״. דפוסים: אייתי.

12. זי: וכן ג^ז, דפוס קושטא. דפוסים: איזי. חסר בכ״י נ.

13. קדש: ג^ז, כ״י נ, דפוסים: ״קדיש״.

14. אזיל: כ״י נ: ״תיזיל״.

15. הוזאי: וכן ג^ז: ״הוזאיי״. כ״י נ, דפוסים: ״חוזאי״.

16. אמר: כ״י נ: ״ואמ׳⁠ ⁠⁠״.

17. לאו: כ״י נ: ״לא״.

18. לה: ג^ז, כ״י נ, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״עליה״ וכן בה״ג (דפוס) סוף הלכות עדות.

19. מזנה: כ״י נ: ״שמזנה״.

20. כתנאיי: ג^ז. ג^ה, כ״י נ, דפוסים: ״כתנאי״. כ״י בהמ״ל 695: ״כתאני״.

21. גרגרה: ג^ז: ״גירגרת״.

22. ר׳ מאיר או׳: ג^ה, דפוסים: ״אמר ר׳ מאיר״.

23. לו: חסר בכ״י נ.

24. על פי: חסר בכ״י נ.

25. חלוצה: כ״י נ: ״שהיא חלוצה״.

26. חלוצה...לה: ג^ה, ג^ז, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695.

27. של פל׳ אין חוששין לה: וכן ג^ה, ג^ז, דפוסים. חסר בכ״י נ, דפוסים.

28. אין חוששין לה: ג^ה, ג^ז, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695.

29. ממזרת אין חוששין לה שהיא: חסר בכ״י נ.

30. שהפקיר: ג^ז: ״ושהפקיר״. ג^ה, כ״י נ, דפוסים: ״או שהפקיר״.

הרי זו מגורשת – ומותרת לכל.

מאי טעמא הרי קול – שחששנו לו תחילה שוברו עמו.

ד״א לפניהם ולא לפני הדיוטות. א״ל אנן שליחותייהו קא עבדי׳ מידי דהוה אהודאות והלואות אי הכי אפילו גזילות וחבלות נמי לא גרסינן גזילות דגזילות הכי נמי דעבדי שליחותייהו ודנין אותן בבבל ובכל בתי דינין אלא קנסות וחבלות גרסי׳. כי עבדי׳ שליחותייהו במילתא דשכיחא במילתא דלא שכיחא לא עבדי׳ שליחותייהו:

רש״י בד״ה הרי זו מגורשת כו׳ הרי קול שחששנו לו תחילה שוברו עמו עכ״ל. ולכאורה יש לתמוה מי דחקו לפרש כן דאדרבא לשון קול ושוברו עמו משמע שיצא קול הגירושין תיכף עם קול הקידושין וכדאמרינן נמי לקמן דכל היכא שיצא קול מעיקרא בלא אמתלא תו לא מהני אמתלא אח״כ ולאפוקי מרבה בר רב הונא דאמר אמתלא שאמרו אפי׳ מכאן ועד עשרה ימים והנלע״ד דרש״י ז״ל סובר דהאי קול ושוברו עמו לאו מטעם אמתלא איירי דאמתלא לחוד ושובר לחוד דאמתלא שסותרת הקול לגמרי מש״ה בעינן שיצא האמתלא תיכף עם הקול משא״כ במקודשת ומגורשת שאין הגירושין סותרין את קול הקידושין דאפשר דאיתא לתרווייהו אדרבא קול הגירושין בא לחזק הקול דקידושין אלא שמבטלו מצד אחר תו לא הוי כאמתלא אלא כשובר ומהני אפילו לא יצא קול הגירושין עם קול הקידושין אלא אח״כ כן נ״ל בשיטת רש״י וכ״כ הר״ן ז״ל בשיטת רש״י וכן היא שיטת הרמב״ם ז״ל:

אמנם כן מה שהכריחו לרש״י ז״ל לפרש כן נראה דלישנא דמתניתין דקתני איזו היא אמתלא דקידושין אלמא דהאי מגורשת דקתני מעיקרא לאו אמתלא דקידושין היא ועי״ל דמגופא דמתניתין מוכח לה דקתני ובלבד שלא יהא שם אמתלא משמע שאם יש אמתלא בגירושין תו לא הוי קול ושוברו עמו לבטל קול הקידושין אלא קול הקידושין במקומו עומד ואמאי נהי דיש אמתלא לגירושין דלא הוי אלא ספק גירושין אכתי ליהוי אמתלא לקול הקידושין שהרי יש כאן ספק אם קול הקידושין אמת ואת״ל שהקול אמת האיכא קול דספק גירושין ואין לך אמתלא דקידושין גדולה מזו לכך הוצרך לפרש דכאן איירי שלא יצא קול הגירושין עם קול הקידושין אלא אח״כ וא״כ לא מהני מטעם אמתלא אלא מטעם שובר וא״כ כשיש כאן אמתלא לקול הגירושין תו ליכא לא אמתלא ולא שובר לגבי קול הקידושין ואמתלא ליכא שלא יצא עם קול ושובר ליכא שהרי יש אמתלא על השובר אף דלפ״ז לא יתיישב סידור לשון סיפא דמתני׳ שהקדים אמתלא דגירושין לקידושין דתו לא מצינן לפרש כדפרישית במשנתינו אלא דאפ״ה הוי שפיר לא זו אף זו דהא אמתלא דגירושין מבטלת קול הגירושין ליכא רבותא כל כך דאי להתירה לכהן אין כאן רבותא דהאיכא מיהא כמה ספק ספיקי שמא קול הקידושין מעיקרא לא היה אמת וא״כ אין כאן גירושין כלל ואת״ל שקול הקידושין היה אמת שמא קול הגירושין אינו אמת או שמא אין כאן לא קידושין ולא גירושין ואף להחזיקה בחזקת איסור א״א לעלמא מחמת אמתלא דקול הגירושין נמי ליכא רבותא חדא דלחומרא הוא ועוד דאדרבא אמתלא דקול הגירושין מחזיק את קול הקידושין דמכיון שגירשה אף בספק גירושין אלמא שהיה עליה זיקת קידושין ונמצא שאין כאן אלא ספק גירושין ולא מבטלינן קול הקידושין משא״כ אמתלא בקידושין גופייהו ס״ד דלא אלימא אמתלא לבטל הקול לגמרי ולהקל בחשש א״א קמ״ל דאפ״ה אמתלא מבטלת הקול כן נ״ל ודוק היטב:

הרי זו נחשבת מגורשת ויכולה להינשא. מאי טעמא [מהו טעם הדבר]? — קול ושוברו עמו הוא, שהרי אותה שמועה שהיא מקודשת מתבטלת על ידי שמועה זו שהיא מגורשת, ופנויה היא עתה.

she is considered to be divorced and may remarry. What is the reason for this? The rumor came with its receipt. The rumor that she is betrothed is canceled by the rumor that she is divorced.

מאמרים באתר אסיף

השלכותיו של גט לחומרא / הרב יוסף אביטן (אבני משפט ו, יד ברודמן, רחובות תשס״ו)

רי״ףרש״יפסקי רי״דפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל

(2) אָמַר רָבָא יָצָא לָהּ שֵׁם מְזַנָּה בָּעִיר ^אאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ מ״טמַאי טַעְמָא פְּרִיצוּתָא בְּעָלְמָא הוּא דַּחֲזוֹ לַהּ.

§ Rava said: If a rumor circulated in the city that a woman engaged in licentious sexual intercourse, we are not concerned that the rumor is true with regard to her eligibility to marry a priest. What is the reason for this? It is assumed that people saw her engage in merely licentious behavior, in a manner that does not disqualify her from marrying a priest.

א. רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ״א
טור אבן העזר ו׳:ט״ז
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ט״ז

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירשב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

א רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ״א
טור אבן העזר ו׳:ט״ז
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ט״ז

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יצא לה קול – לאשה פנויה בעיר.

שם מזנה – לעובד כוכבים ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה.

אין חוששין לה – לאוסרה לכהונה.

פריצותא בעלמא הוא דחזו לה – ששיחקה בשוק או מיעך לה בין דדיה.

אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין. פירוש לאוסרה אכהן, ופירש רש״י ז״ל: כגון שיצא לה שם מזנה עם נכרי ועבד שפוסלין לכהונה, והוא הדין לחייבי כריתות כדאיתא ביבמות דכיון שנבעלה לפסול לה בחיוב כרת פסלה מן הכהונה, ור״י ז״ל פירש דאפילו יצא לה שם מזנה סתם דכל מזנה אסורה לכהונה עד שיודע לך דכשר לה הואי דמסתמא מחזקינן לה שנבעלה לאחד מן הפסולין לנכרי או עבד ונתין או ממזר כדאמרינן בפרק קמא דכתובות (כתובות טו:) דאין אשה מזנה בודקת ומזנה ותנן נמי התם (ג.) ראוה מדברת עם אחד אמרו לה מה טיבו של זה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרין נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה, ואפילו רבן גמליאל ורבי אליעזר לא אמרו אלא בשאמרה לכשר נבעלתי משום נאמנות שהאמינוה אבל לא אמרה לכשר נבעלתי לא דאין יודעת מה טיבו או שלא אמרה כלום הרי זו בחזקת בעולה לפסול לה עד שיודע לך דכשר הוה. והא דאמרינן נמי לקמן בעולה אין חוששין לה בעולה סתם קאמר ולאוסרה אפילו לכהן הדיוט דסתם בעולה חוששין לה, שלא כפירוש רש״י ז״ל שפירש לקמן דלאוסרה לכהן גדול קאמר ואין צורך לזה כמו שכתבנו.

רש״י בד״ה אין חוששין כו׳ דהא דבמתני׳ כו׳ כצ״ל:

בד״ה אצפא דתוחל׳ כו׳ בציפא בדוחקא וכו׳ נ״ב פי׳ בדוחק נכנסים בתוך הנקב כו׳:

א אמר רבא: יצא לה על אשה פנויה שם שהיא מזנה בעיר — אין חוששין לה שהיא זונה כדי לפוסלה מן הכהונה. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? — פריצותא בעלמא [פריצות סתם, בלבד] הוא דחזו לה [שראו בה], ואין זו עדות על זנות ממש.

§ Rava said: If a rumor circulated in the city that a woman engaged in licentious sexual intercourse, we are not concerned that the rumor is true with regard to her eligibility to marry a priest. What is the reason for this? It is assumed that people saw her engage in merely licentious behavior, in a manner that does not disqualify her from marrying a priest.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירשב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) כְּתַנָּאֵי אָכְלָה בַּשּׁוּק גִּירְגְּרָה בַּשּׁוּק הֵנִיקָה בַּשּׁוּק בְּכוּלָּן ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר תֵּצֵא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשֶּׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה.

This statement is parallel to one side of a dispute among the tanna’im: If a woman ate in the marketplace, walked with her neck stretched forward in an arrogant manner in the marketplace, or nursed in the marketplace, with regard to all of these cases Rabbi Meir says that she must leave her husband, since all of these behaviors are considered licentious behavior. Rabbi Akiva says that she must leave him only once the women who spin [mozerot] by the moonlight converse about her having engaged in promiscuous sexual intercourse, as this indicates that the matter is well known and accepted as fact.

רי״ףרש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גירגרה בשוק – הלכה נטוית גרון.

מוזרות בלבנה – נשים הטוות בשוק לאור הלבנה ודרכן לשוח שיחות בטלות ולדבר בחשודות שבעיר.

אכלה בשוק גירגרה בשוק – אומר רבינו יצחק דאיירי שפיר בקלא דקודם נישואין שיצא עליה קול זה ומדברות עליה לעז קודם שנשאת לכהן א״ל ר׳ יוחנן בן ברוקה א״כ לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה כהן שהרי הוא אינו יודע במה שדברו עליה קודם ומה יש לו לעשות.

והא דאמרינן: בכולן רבי מאיר אומר תצא ורבי עקיבא אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. לאו למימרא דסבירא להו דקלא דבתר נישואין חוששין לה, אלא לומר שאם נשאת לכהן אחר שיצא הקול תצא, והאי דקאמר להו רבי יוחנן בן נורי אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה, הכי קאמר פעמים שטוות ללבנה נושאות ונותנות בהרבה נשים וכל כהן אינו יכול ליזהר בכל עת בכל נשים שנושאות ונותנות בהן ונמצאת מוציאן מתחת בעליהן.

תוס׳ בד״ה אכלה בשוק כו׳ דאיירי שפיר בקלא דקודם נשואין כו׳ עכ״ל דאל״כ תקשי ליה לרב אשי דלא חייש לקלא דבתר נשואין וק״ל:

ומעירים: הלכה זו הריהי שנויה כמחלוקת תנאי [תנאים] שאמרו: אשה שאכלה בשוק, או גירגרה (הלכה נטוית גרון, בדרך שחץ) בשוק או הניקה בשוק — בכולן ר׳ מאיר אומר: תצא, מבעלה, משום שאלה הן דרכי פריצות. ר׳ עקיבא אומר: אינה יוצאת אלא משישאו ויתנו בה (יספרו עליה אלו לאלו) שהיא מזנה מוזרות בלבנה (נשים הטווות לאור הירח), שהדבר נעשה שמועה נפוצה, שרבים יודעים ומקבלים אותה.

This statement is parallel to one side of a dispute among the tanna’im: If a woman ate in the marketplace, walked with her neck stretched forward in an arrogant manner in the marketplace, or nursed in the marketplace, with regard to all of these cases Rabbi Meir says that she must leave her husband, since all of these behaviors are considered licentious behavior. Rabbi Akiva says that she must leave him only once the women who spin [mozerot] by the moonlight converse about her having engaged in promiscuous sexual intercourse, as this indicates that the matter is well known and accepted as fact.

רי״ףרש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי א״כאִם כֵּן לֹא הִנַּחְתָּ בַּת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תַּחַת בַּעֲלָהּ וְהַתּוֹרָה אָמְרָה {דברים כ״ד:א׳} כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר {דברים י״ט:ט״ו} עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר מָה לְהַלָּן דָּבָר בָּרוּר אַף כָּאן דָּבָר בָּרוּר.:

Rabbi Yoḥanan ben Nuri said to him: If so, you have not allowed any daughter of Abraham our forefather to remain with her husband, i.e., all wives will be forced to leave their husbands, as it is common for women to slander their peers. And the Torah said: “Because he has found some unseemly matter in her, and he writes her a scroll of severance” (Deuteronomy 24:1), and it says over there: “At the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, a matter shall be established” (Deuteronomy 19:15). Just as there, the word “matter” is referring to a clear matter, as it is established through witnesses, so too here, the unseemly matter that is considered a cause for divorce is also referring to a clear matter that was not established merely through a rumor. Rava’s statement is in accordance with this opinion.

רי״ףרש״ירמב״ןרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא הנחת כו׳ – שיש אויבים מוציאים קול בחנם ברמז מועט.

מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור – קשיא לי׳ לר׳ אברהם^א הנזכר ז״ל^ב, לר׳ יוחנן בן נורי לית ליה הא דתנן^ג ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית, ולאו קושיא היא כלל^ד, שאע״פ שיוצאת שלא בכתובה שלא נהגה כמנהג הצנועות אינה אסורה לך בשביל כך, אלא מצוה עליו לגרשה לבעל כדאמרינן לקמן^ה זו מדת אדם רשע וכו׳, וצריכא התראה לה להפסידה כתובתה^ו, ואפילו בתר התראה אינה אסורה לו^ז, דקי״ל עוברת על דת שרצה בעלה לקיימה מקיימה^ח, חוץ ממי שקנא לה בעלה ונסתרה דקי״ל אע״פ שמחל על קנוייו לאחר סתירה אינו מחול^ט, ואפילו לר״מ אינה נאסרת בדת יהודית שאם יצתה בקלתה לשוק אינה נאסרת ואע״פ שהיא עוברת על דת יהודית.

א. בנדפס היה הגירסא: לר״ת הנז׳, וט״ס.

ב. בהשגות הראב״ד (נ א). והובא בשא״ר כאן.

ג. בכתובות עב א.

ד. וכ״ת הרשב״א הריטב״א ובחי׳ הר״ן, והראב״ד תירץ דדבר ברור דקאמר דקאמר ר׳ יוחנן לאו דבעיא עידי טומאה אלא דבעיא עדים בדבר המכוער ולא מפי מוזרות בלבנה.

ה. צ א, ועיי״ש בע״ב בתוס׳ ד״ה עם.

ו. מסקנת הגמ׳ סוטה כה א.

ז. מדברי רבינו עולה דגם אחר התראה ועברה על התראתו מ״מ אינה אסורה עליו ומותר לקיימה, וכ״כ הריטב״א והרשב״א וחידושי הר״ן ונקטו כן כדבר פשוט, ועיין בפ״ת קטו ס״ק יג שהביא שנחלקו הפוסקים בזה, דהנודע ביהודה סי׳ כו ומהר״י הלוי סי׳ לט כתבו דאחר התראה וודאי כופין עליו להוציאה, והבית מאיר דייק מלשון השו״ע שם דאף אחר התראה אין כופין. ולכאורה מבואר כן להדיא ברבינו ובראשונים בסוגיין וצ״ע בדברי הפוסקים הנ״ל שכתבו לכופו מהראשונים כאן.

ח. בעיא בגמ׳ סוטה שם, ואף שלא נפשטה להדיא כתבו התוס׳ שם ד״ה שמע דכשאמרו בגמ׳ ש״מ בעל שמחל על קינויו וכו׳ נפשטה גם הבעיא דעוברת על דת ומותר לקיימה, וכ״ה ברשב״א (מהדורת הגר״מ הרשלר זצ״ל) בכתובות עב ב ד״ה ואסיקנא. והרא״ש שם סי׳ ט והראב״ד כתבו דלא איפשיטא ומספיקא לא כייפינן ליה לגרשה.

ט. גמ׳ סוטה שם בהמשך, ש״מ לאחר סתירה אינו מחיל ש״מ.

מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור. הקשה הראב״ד ז״ל לרבי יוחנן בן נורי לית ליה הא דתנן ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית, ואיכא למימר שאף על פי שיוצאות בלא כתובה לפי שלא נהגו כמנהג הצנועות מכל מקום אם רצה הבעל לקיים יקיים אלא שמצוה עליו לגרשה כדאמרינן לקמן, וצריכה התראה להפסידה כתובתה כדאיתא בסוטה פרק ארוסה (סוטה כא.) ואם רצה לקיים יקיים אפילו אחר התראה חוץ ממי שקנא לה כדינו ונסתרה דקיימא לן אף על פי שמחל על קנויו אין קנויו מחול אחר סתירה כדאיתא התם בסוטה בריש פרק ארוסה ושומרת יבם.

יצא עליה שם מזנה בעיר אין חוששין לה הן אם היא פנויה ושיצא עליה קול בפסול לה שלא לאסרה לכהן הן אם היא אשת איש שלא לאסרה על בעלה שאין הקול אלא שראו פריצותא בעלמא וכן אם נראו בה טכסיסי זונה כגון אכילת בשוק ומגרגרת בשוק ר״ל הולכת נטוית גרון וכן מניקה את בנה בשוק ואינה חוששת בגלוי דדיה או אפי׳ שהגיעה למשא ומתן של נשים הטוות בלבנה שדרכן לשיח שיחות בטלות על החשודות שבעיר אין חוששין לה ולא סוף דבר שאין בית דין אוסרין אותה עליו אלא אפי׳ למי שמחמיר על עצמו אין צורך להחמיר ואם בא לישאל מודיעין לו שאין צורך להחמיר פריצותא בעלמא הוא ואף לדעת ר׳ מאיר ור׳ עקיבא שאמרו תצא פירושו בכתבה אלא שהלכה כר׳ יוחנן בן נורי שאמר אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה ערות דבר וכתוב יקום דבר מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור ויש מפרשים בו עידי טומאה ולא אמרו בעידי דבר מכוער שתצא אלא מבועל אם כנסה אחר שגירש זה אבל מבעל לא ואע״פ שעוברת על דת משה ויהודית וחברותיה לאו דבר ברור הוא אף אלו אע״פ שיוצאות שלא בכתובה אינה אסורה עליו ואף כל שבעידי דבר מכוער תצא בלא כתבה ובאלו מצוה עליו לגרשה וכמו שאמרו למטה זו מדת רשע ואף אלו צריכות התראה להפסד כתבה ואף לאחר התראה אינה אסורה עליו ואין איסור שלא בדבר ברור אלא בקנא לה ונסתרה וגדולי המפרשים פירשו כאן דבר ברור עידי דבר מכוער וכן פירשו קצת מפרשים בעידי דבר מכוער שתצא מבעל אלא שעיקר הדברים בו מבועל כמו שיתבאר ביבמות בע״ה:

בתולה שיצא עליה קול שנבעלה לכשר לה אין אוסרין אותה לכהן גדול מצד הקול וכן אם יצא עליה קול שהיא חלוצה אין אוסרין אותה לכהן הדיוט הואיל וחלוצה מדברי סופרים לקלא לא חיישינן יצא על פנויה קול שהיא נשואה מכמה שנים אין חוששין לקלא עתיקא ולא איתברר לא חיישינן וכן בארוסה אפי׳ יצא עליה קול חדש שנתקדשה באותו הפרק אלא שלא הזכירו בה לפלני אינו כלום כמו שביארנו במשנה וכן אם יצא עליה קול שנתקדשה באותו הפרק בעיר פלנית אין חוששין לה וכן אשה שיצא עליה קול שהיא ממזרת אין חוששין לה לאסרה לינשא:

אמר לו ר׳ יוחנן בן נורי: אם כן, לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה שהרי יש הרבה נשים שמדברות דברי שקר ורכילות על חברותיהן, והתורה אמרה: ״כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ״וכו׳ (דברים כד, א), ולהלן הוא אומר: ״על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר״ (דברים יט, טו), מה להלן הכוונה דבר ברור, בעדים, אף כאן ״ערות דבר״ צריך שיהיה דבר ברור ואין סומכים על שמועה בלבד.

Rabbi Yoḥanan ben Nuri said to him: If so, you have not allowed any daughter of Abraham our forefather to remain with her husband, i.e., all wives will be forced to leave their husbands, as it is common for women to slander their peers. And the Torah said: “Because he has found some unseemly matter in her, and he writes her a scroll of severance” (Deuteronomy 24:1), and it says over there: “At the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, a matter shall be established” (Deuteronomy 19:15). Just as there, the word “matter” is referring to a clear matter, as it is established through witnesses, so too here, the unseemly matter that is considered a cause for divorce is also referring to a clear matter that was not established merely through a rumor. Rava’s statement is in accordance with this opinion.

רי״ףרש״ירמב״ןרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^בבְּעוּלָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ נְשׂוּאָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ אֲרוּסָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ ^גשֶׁלֹּא לִפְלוֹנִי אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ בְּעִיר אַחֶרֶת אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ.

The Sages taught: If a rumor circulated that a certain unmarried woman is a non-virgin, one is not concerned about it, and she may marry a High Priest. If a rumor circulated that she is a married woman, one is not concerned about it. If a rumor circulated that she is a betrothed woman, one is not concerned about it. If a rumor circulated that she is betrothed, but not to so-and-so, i.e., the man who betrothed her is not specified, one is not concerned about it. If a rumor circulated that she was betrothed in another city, one is not concerned about it.

ב. רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ״א

ג. טור אבן העזר מ״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:א׳

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ״א

ג טור אבן העזר מ״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:א׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעולה – יצא על בתולה בעיר קול בעולה.

אין חוששין לה – לאוסרה לכ״ג דדלמא פריצותא בעלמא חזו לה דהא דתנן במתני׳ דחיישינן לקלא היינו כדאמרי׳ לקמן שיהו נרות דולקות כו׳ שהדברים ניכרים.

נשואה – יצא על פנויה קול שהיא נשואה זה ימים ואנו מוחזקים בה בחזקת שהיא פנויה.

אין חוששין לה – דקלא דמתני׳ היינו שאומרים היום נתקדשה פלונית.

ארוסה – יצא עליה קול שהיא ארוסה זה ימים.

שלא לפלוני – יצא עליה קול שמקודשת היום אבל לא הזכירו שמו לומר לפלוני אלא נתקדשה סתם אין חוששין לה.

בעיר אחרת – יצא כאן קול פלונית מתקדשת היום במקו׳ פלוני.

בעולה אין חוששין לה – פי׳ בקונט׳ משום בעולה לכ״ג ולעיל נמי פי׳ יצא לה שם מזנה בעיר כגון שנבעלה לעובד כוכבים או לעבד דפוסלין בביאה וה״נ הוה מצי לפרש חייבי כריתות ורבינו יצחק אומר דסתם בעילה דזנות שאין ידוע ממי פסולה לכהונה והרי היא בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה כדאמרינן בפ״ק דכתובות (דף יד.) דאין אשה בודקת ומזנה ואפילו לר״ג דאמר נאמנת היינו היכא דאמרה לכשר נבעלתי אבל היכא דאמרה לא נבעלתי או אינה יודעת ממי אפי׳ רבן גמליאל מודה.

ארוסה אין חוששין לה – לא מיבעיא נשואה דאם אמת היה הדבר היה מתפרסם אלא אפילו ארוסה דאין מתפרסם כל כך אין חוששין.

נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה. פירש רש״י ז״ל: אם היא מוחזקת ימים רבים אצלנו שהיא פנויה ועכשיו יצא עליה קול שהיא נשואה זה כמה ימים אין חוששין לה להוציאה מן החזקה שהיתה אצלנו עד עכשיו דמתניתין דקתני יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקדושת בשאומר עכשיו נתקדשה היא, ארוסה כלומר אפילו אמרו עכשיו נתקדשה אלא שאמרו סתם ולא אמרו לפלוני אין חוששין לה עד שיאמרו נתקדשה עכשיו לפלוני, ונראה שדחקו לפרש כן משום דכבר תני נשואה אין חוששין לה ושוב לא היה צריך לומר ארוסה אין חוששין לה. וקשיא לי דאם כן כל הני אמוראי דבסמוך דאמרי לא שישמעו קול הברה וכו׳ אלא כדי שיהו נרות דולקות ואומרין פלונית נתקדשה היום הוה להו לסיומי נתקדשה היום לפלוני דהא עיקרא דקלא כדאמרי לפלוני היא, אלא ודאי משמע דלא קפדינן בין היכא דאמרי סתם להיכא דאמרי לפלוני, ועוד דהא קא תני בהדיא בברייתא של פלוני אין חוששין לה, כלומר דאפילו אמרו ארוסה של פלוני אין חוששין לה ואפילו לספרים דגרסי שלא לפלוני כלומר אם אמרו נתקדשה סתם ולא אמרו לפלוני אין חוששין לה. מכל מקום ארוסה שאמרו אי אפשר כפירושו של רש״י ז״ל דאם כן [בנדפס: דאכתי] תרתי למה לי היינו ארוסה היינו שלא לפלוני, אלא שהגירסא הזו אינה מחוורת מן הטעם שכתבתי דאם כן הוה להו לאמוראי לסיומי ולמימר [בנדפס: ואומרין] פלונית נתקדשה היום לפלוני, והפירוש הנכון דנשואה וארוסה דאין חוששין לה מפני שאין שם אלא קול הברה בעלמא, ואין חוששין לה עד שיהיו שם נרות דולקות ומטות מוצעות כדאמרי אמוראי בסמוך, וארוסה לרבותא נקטה כלומר אין צריך לומר דנשואה אין חוששין לה לפי שקול גדול יש לנשואה ורבים מרגישין בדבר וכדאמרינן בעלמא כל הנשאת יש לה קול וזו הואיל ולא ראינו נרות דולקות חזקה קלא דשיקרא הוא, אבל ארוסה שאין לה קול כל כך הוה אמינא דחוששין לה קא משמע לן דלא, וגרסינן בירושלמי ביבמות פרק בית שמאי קול יוצא לנשואה ואין קול יוצא לארוסה יכולה היא אשה להטמין עצמה ולומר לא נתארסתי ואינה יכולה להטמין עצמה ולומר לא נשאתי, ולא תימא בדאמרי נתקדשה סתם אלא אפילו אמרי נתקדשה לפלוני דהשתא מיחזי כקושטא טפי קא משמע לן דאין חוששין לה עד שיהיו נרות דולקות ומטות מוצעות דאיכא רגלים לדבר, וכן פירשו בתוספות.

בפרש״י בד״ה שלא לפלוני יצא עליה קול שמקודשת היום כו׳ עכ״ל וכן פי׳ גבי עיר אחרת וצ״ל דלא דק לפרש לפי המסקנא דע״כ איירי בנתקדשה היום אבל במקודשת היום אפילו לפלוני ואפילו באותה עיר לא חיישינן כדפריך ודלמא לא אקדשה ודו״ק:

בד״ה בעולה כו׳ וה״נ ה״מ לפרושי חייבי כריתות כו׳ עכ״ל זו היא גם כן דעת התוספות בפרק הבע״י דאין זונה ולא נפסלה מכהונה אלא בנבעלה לחייבי כריתות אבל נבעלה לחייבי לאוין כיון דתפסי בהו קידושין לא נפסלה לכהונה וכן הוא דעת הרא״ש אבל הרמב״ם חולק וס״ל דמכל חייבי לאוין השוין בכל נמי נפסלה לכהונה ועי׳ בב״י טור אה״ע סי׳ ו׳ ויש להקשות לדברי התוספות מהך מתניתין דפרק קמא דכתובות שהביאו התוספות הכא דהרי היא בחזקת בעולה לנתין וממזר כו׳ דמוכח בהדיא דנפסלה לכהונה בנבעלה לחייבי לאוין ויש ליישב דאתיא כמ״ד דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין ואנן לא קי״ל הכי ובהכי יתיישב נמי הך ברייתא דפרק כ״ג דלא תקשי לדברי התוספות והרא״ש כמ״ש הב״י ע״ש ודו״ק:

תוספות בד״ה בעולה אין חוששין לה פי׳ בקונטרס כו׳ ור׳ יצחק אומר כו׳ עד סוף הדיבור. ולענ״ד יש ליישב שיטת רש״י ז״ל דפירש לשיטתו שמפרש נשואה אין חוששין לה דהיינו שיצא הקול שהיא נשואה זה ימים רבים דהכי משמע ליה לישנא דנשואה דאי לאלתר ודאי חיישינן וא״כ הא דקתני בעולה אין חוששין לה היינו נמי שיצא הקול שנבעלה זה ימים רבים ומש״ה לא חיישינן משא״כ אם יצא הקול שנבעלה היום חוששין לה ומש״ה הוצרך לפרש לענין איסור לכהן גדול שאם הקול אמת אסורה מדאורייתא וא״כ הו״ל קלא דקמי נישואין וחוששין משא״כ לענין איסור לכהן הדיוט אפי׳ יצא הקול שנבעלה היום נמי אין חוששין שהרי אף אם הקול אמת אין כאן איסור דאורייתא דנהי שמפרש ר״י דסתם בעילה דזנות אוסרה לכהונה היכא דלא אמרה לכשר נבעלתי ע״כ דאינה אסורה אלא מדרבנן דמדאורייתא ודאי כשירה דנהי דספיקא דאורייתא לחומרא מ״מ הכא מוקמינן לה בחזקת היתר לכהונה כמ״ש התוס׳ להדיא בפ״ק דכתובות דף ט׳ בד״ה באשת כהן ע״ש ובחידושינו וכיון דאין כאן אלא חשש איסור דרבנן א״כ לא חיישינן לקלא כלל דהאיכא תרי ספיקי שמא אין הקול אמת ואת״ל שהקול אמת שמא לכשר נבעלה וכיון דאיכא תרי ספיקי וחזקת היתר פשיטא דמותרת אפילו בקול גמור אע״כ דלענין כהן גדול איירי דהו״ל קלא דאיסור דאורייתא שאין כאן אלא ספק א׳ ונהי דמדאורייתא מוקמינן בחזקת היתר אפ״ה מדרבנן חיישי׳ לקלא כמו שהחמירו בכל קול דקודם נישואין אע״ג דאיכא חזקת היתר כן נ״ל נכון ועוד שממקומו הוא מוכרע דבמתני׳ אמרינן דספק קרוב לו קרוב לה הוי אמתלא אע״ג דמ״מ אסורה לכהן אפ״ה כיון דלא מיתסרא אלא מספק הו״ל אמתלא וה״נ כיון דלא ידעינן אי לכשר נבעלה או לפסול הו״ל קול ואמתלא עמו ופשיטא דאין חוששין אע״כ דלכ״ג איירי ועיין בחידושינו בכתובות. מיהו יש לי ליישב ג״כ שיטת ר״י ז״ל דזימנין דאסורה אף לכ״ה מדאורייתא כגון היכא דרוב פסולין אצלה כגון בעיר שרובה עכו״ם ואף ע״ג דבפ״ק דכתובות מסקינן דמאן דמכשיר מכשיר אפי׳ ברוב פסולין היינו היכא דאמרה לכשר נבעלתי דברי ושמא עדיפא מרוב משא״כ בשותקת מדאורייתא אזלינן בתר רובא וצ״ע:

רש״י בד״ה שלא לפלוני יצא עליה קול שמקודשת היום כו׳ עכ״ל. עיין בחידושי הרשב״א ז״ל שהאריך בחילופי נוסחאות והקשה שם על פרש״י ז״ל דהיינו ארוסה היינו שלא לפלוני ע״ש וכמדומה שלא היה גירסת רש״י ז״ל לפני הרשב״א ז״ל כמו שהיא בנוסחת רש״י ז״ל שלפנינו דלפ״ז ודאי לא קשה מידי דהא דקתני ארוסה אין חוששין לה היינו אף שיצא הקול שנתקדשה לפלוני אפ״ה אין חוששין כיון שלא יצא הקול שנתקדשה היום אלא זה ימים רבים ואשמעי׳ נמי שלא לפלוני אין חוששין אף שיצא הקול שנתקדשה היום וק״ל:

תנו רבנן [שנו חכמים]: יצאה שמועה על אשה פנויה שהיא בעולה — אין חוששין לה לשמועה זו ויכולה להינשא לכהן גדול. יצא קול שהיא נשואה — אין חוששין לה. יצא קול שהיא ארוסה — אין חוששין לה לשמועה זו. יצאה שמועה שנתקדשה שלא לפלוני, שלא סיפרו מי היה החתן — אין חוששין לה לשמועה זו. שמעו שהתארסה בעיר אחרת — אין חוששין לה.

The Sages taught: If a rumor circulated that a certain unmarried woman is a non-virgin, one is not concerned about it, and she may marry a High Priest. If a rumor circulated that she is a married woman, one is not concerned about it. If a rumor circulated that she is a betrothed woman, one is not concerned about it. If a rumor circulated that she is betrothed, but not to so-and-so, i.e., the man who betrothed her is not specified, one is not concerned about it. If a rumor circulated that she was betrothed in another city, one is not concerned about it.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) מַמְזֶרֶת אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ ^דשִׁפְחָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ.

If a rumor circulated that she is a daughter born from an incestuous or adulterous relationship [mamzeret], one is not concerned about it. If a rumor circulated that she is a maidservant, one is not concerned about it.

ד. רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ״א

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ד רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ״א

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ממזרת – יצא קול שהיא ממזרת.

יצא עליה קול שהיא ממזרת — אין חוששין לה. שהיא שפחה — אין חוששין לה.

If a rumor circulated that she is a daughter born from an incestuous or adulterous relationship [mamzeret], one is not concerned about it. If a rumor circulated that she is a maidservant, one is not concerned about it.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) ^ההִקְדִּישׁ פְּלוֹנִי נְכָסָיו הִפְקִיר פְּלוֹנִי נְכָסָיו אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן.

Similarly, if a rumor circulated that so-and-so consecrated his property, or that so-and-so renounced ownership of his property, we are not concerned about these rumors, and his property cannot be taken away by the Temple treasury or another person.

ה. רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:כ׳

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ה רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:כ׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הקדיש פלוני נכסיו אין חוששין – לאסור נכסיו עליו.

וכן אם יצאה שמועה שהקדיש פלוני את נכסיו, או שהפקיר פלוני את נכסיו — אין חוששין להן שיוכל ההקדש או אדם אחר להחזיק בנכסיו.

Similarly, if a rumor circulated that so-and-so consecrated his property, or that so-and-so renounced ownership of his property, we are not concerned about these rumors, and his property cannot be taken away by the Temple treasury or another person.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) אָמַר עוּלָּא לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מוּצָּעוֹת וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין וְאוֹמְרִים פְּלוֹנִית מִתְקַדֶּשֶׁת הַיּוֹם.

§ Ulla says: The rumor mentioned in the mishna with regard to betrothal is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where there is circumstantial evidence, as there are candles lit and beds made in the woman’s house, as was the custom for brides, and people entering and leaving and saying that so-and-so is becoming betrothed today.

רי״ףהערוך על סדר הש״ספסקי רי״דרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך הבר

הבר – ^א(ראש השנה כז.) אם קול הברה שמע לא יצא. (גיטין פט.) לא ששמע קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות (א״ב פירוש בלשון יוני ורומי רוח היום רוח דקה ונעתקה מלה זו לבת קול ואולי הברה כמו העברה ואות עין מובלעת).

ערך חרז

חרז – ^ב(חולין צד) אמר רב חריזים הרי הן סימן פי׳ דץ ביה קוץ או מידי אחרינא בשנים או בשלשה מקומות כדאמרינן (בבא מציעא קטז.) קני דחירזא זה סימן. (יבמות עה.) ההוא גברא דסליק לדיקלא וחרזיה סילוא בבצים. (גיטין פט) סתם בדידיה קיימא דאיבעי מחריז נפשיה בסילוא ולא ניים פי׳ מכה עצמו בקוץ שלא יישן.

ערך מד

מד – ^ג(ראש השנה כג.) ונחית בר אמודאי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא (בבא בתרא עג:) ונחית בר אמודאי לאיתויי (גיטין פט) ולינחות במיא ולימוד ולותיב פי׳ אדם שיודע לשוט במים (א״ב פי׳ בלשון יוני איש בקי לצלול במים אדירים עד הגיעו אל חול אשר בקרקע הים כמו אוספי מרגליות בלב ים) (א״ה גרסתנו אמוראי בריש).

ערך עבר

עבר – ^ד(עירובין קב.) חזייה לההוא דהוה תלי בעברא דדשא (פסחים סח:) רב ששת כל שלשים יום מהדר תלמודיה ותלי בעברא דדשא ואמר חדי נפשי (סוכה נב) תלא נפשיה בעברא דדשא והוה מצער טובא (ביצה מ) איתלי ליה בישרא בעברא דדשא (חגיגה טו) אשכחיה שמואל לרב יהודה דהוה קא תלי בעברא פירוש בבריח הדלת (גיטין לב) רבינא אשכחיה לרבא בר יצחק דתלי וקאי בעברא דדשא (גיטין פט) התם דדמו כי עברא פירוש עורות הללו כמין בריח מבריח מזה לזה ואין נגן כלפי אחד מהן (א״ב תרגום והבריח התיכון ועבראה מציעאה).

ערך פלג

פלג – ^ה(ברכות כו.) רבי יהודה אומר עד פלג המנחה פי׳ מנחה גדולה מו׳ שעות ומחצה ולמעלה כנגד תמיד של בין הערבים דתנן ערב שבת נשחט בו׳ ומחצה מנחה קטנה מט׳ ומחצה ולמעלה כנגד קריבתו כשהוא מתאחד כדתנן (פסחים נט.) תמיד נשחט בח׳ ומחצה וקרב בט׳ ומחצה פלג מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה נשארו ה׳ שעות ומחצה חלקם זו פלג מנחה גדולה פלג מנחה קטנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה נשארו ב׳ שעות ומחצה חלקם זו היא פלג מנחה קטנה ויבא בי״א שעות פחות רביע (בבא קמא טו. כתובות מא) מר סבר פלגא נזקא קנסא ומ״ס פלגא נזקא ממונא (בבא בתרא סב) פלגא דאית לי בארעא פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא פי׳ לראובן ושמעון שדה בשותפות ומכר ראובן ללוי ואמר לו בלשון הזה החצי שיש לי בשדה זו מכרתי לך ודאי חלקו המגיעו והוא חצי השדה אבל אם אמר לו החצי בשדה זו שיש לי עם שמעון מכרתי לך לא מכר לו אלא חצי חלקו שהוא רביע השדה ואמר רבא מכר מצר ארעה דמינה פלגא פלגא פי׳ מצר לו שדה ואמר לו חלקה ממנה נתתי לך קנה החצי אבל אמר לו בל׳ הוה חתיכה ממנה נתתי לך קנה בפחות שבשדות והוא ט׳ קבין (גיטין פט) עדיין לא הגיע לפלגות ראובן פי׳ שהיו בהם חכמים גדולים חקרי לב והן היו יודעין אם הגיע זה הקטן הנראה כגדול בכל דרכיו כשאר גדולים וליחשבו גדול להיות קידושיו קידושין אבל אני אין בי כח להבחין בין קטן הנראה כגדול ולהיות קידושיו קידושין ובין קטן זולתו ואין לנו אלא הלכה בודקין לגיטין ולקדושין הלכך בעינן י״ג שנה ויום א׳ למעלה והוא דאייתי ב׳ שערות ובלבד שלא תהא שם אמתלא. פ״א ההוא דאיקדשה לקטן הנראה כגדול כלומר קטן בשנים ובעל קומה ועדיין לא הגיע לפלגות ראובן וקטן הוא עדיין אינו יודע לחלוק דעתו לחקור בין דבר ודבר כדכתיב לפלגות ראובן גדולים חקרי לב (עירובין סא) א״ל רבא פלגאה בעירובין לית דחש לה דר״ע (גיטין לא) א״ל מקמי פלגאה ניקום כלומר על כל דבר חולק ומפליג (ברכות מג) ולא הוה חד מנייהו מופלג מחבריה פי׳ לא היה אחד מופלג ומעולה בחכמה אלא כולן שוין (עירובין סג) שאני רב אחא בר יעקב דמופלג פירוש חלוק היה מחכמי דורו וגדול מהן בחכמה (גיטין כח) המביא גט והניחו זקן כיון דאפליג אפלוגי פי׳ ר״ח כמו פלגס כלומר כיון שעברו פ׳ שנה והוא גבול הגבורות והפליג עד קרוב לק׳ שנה מזקין הרבה והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה פי׳ מופלג בחכמה שאין חכם למעלה ממנו מופלג בזקנה שאין זקן למעלה הימנו. (בבא בתרא קכא בגמרא בנות צלפחד) רוח פלגא עיין בערך גדר (יומא פג) אהדרוה פלוג וצעי פירוש חתיכות של פת. מן הצאן ולא מן הפלגס (פסחים מז: בריש פרה) ר״ט קורה ופלגס כיקר כרים תרגום היך יקר פלגיסין פי׳ פלגס בינוני שהוא בן י״ג חודש יצא מכלל כבש ולכלל איל לא בא כלומר פלג ממוצע בין זה לזה ואינו כשר לא לזה ולא לזה.

ערך תחל

תחל – ^ו(מועד קטן יא.) כוורא תחלי וחלבא פי׳ תמרים שלא בישלו כל צרכן (חגיגה טו:) אכיל תוחלנא ושדי קשייתא לבר פי׳ אכיל תמרה ושדי גרעינה (גיטין פט) אצפא דתוחלא עיין בערך אצפא (שבת קט) ליבלע תחלי חיוורתא (גיטין סט) לאפתוחי ליה לינפח ליה חבריה תחלי חיוורתא פי׳ שחלים לבנים (שבת קיג) ההוא גברא דאכיל גרגושתא ואכיל תחלי וקדחי ליה (כתובות ס) דאכלה תחלא הוו לה בני דילפני (בבא מציעא קח) הני תחלי דבי כיתנא אין בהן משום גזל פירוש השחלים הצומחין בתוך הפשתן הזרוע המלקטן מתוך שדה פשתן מהנה הוא לפשתן לפיכך אין בהן משום גזל ואם יבשו שהגיעו להתלש ולקח הזרע שלהן לזרו׳ כבר מעתה אין מפסידין בפשתן לגופיה ואסורין משום גזל.

א. [ווידער טאהן.]

ב. [דורך באהרען.]

ג. [שוויממער.]

ד. [ריעגעל.]

ה. [טהיילען, שטרייטען.]

ו. [אומצייטיגע דייטלען.]

מתני׳ יצא שמה בעיר מקודשת הרי היא מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. ובלבד שלא תהא שם אמתלא איזוהי אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זו היא אמתלא. פי׳ פנויה שיצא עליה קול פלונית מתקדשת היום לפלוני ויש דברים נראין כדאמרינן לקמן הרי זו מקודשת ולא תנשא לאחר בלא גט. מגורשת הרי זו מגורשת קס״ד דהכי קאמר אשת כהן שיצא עליה קול פלונית נתגרשה היום הרי זו מגורשת ואסורה עוד לישב תחתיו דאילו מגורשת ולהנשא לשוק ליכא לפרושא דמשום יציאת קול נישרי אשת איש לעלמא. ובלבד שלא תהא שם אמתלא שלא יהא עם הקול של קידושין ושל גירושין משל וטעם שהוא שובר את הקול. גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי. זרק לה קידושיה כו׳ זהו אמתלא של קידושין וה״ה נמי איפכא:

ומקשה ואסרי׳ לה אגברא פי׳ על מאי דתני מגורשת הרי זו מגורשת מקשה:

ואסרינן לה על בעלה כהן והאמר רב אשי כל קלא דלבתר נשואין לא חיישינן לה. ומהדר ה״ק מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת:

קול ושוברו עמו. פי׳ אחר שאמרו נתקדשה לפלו׳ חזרו ואמרו כי גירשה אותו פלוני ומועיל זה הקול לשבר הקול הראשון. ולפי תירוץ זה לא גרסינן במתניתין גירש איש פלוני את אשתו על תנאי אלא קידש. ונ״ל דכעין רבותא תירץ כך דפשט מתניתין משמע דהיא מגורשת ואסורה לינשא לכהן שני אם נתאלמנה כדפרישית מילתיה דשמואל לעיל בפ׳ הזורק:

אמר עולא לא ששמעו קול הברה בעיר אלא שיראו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית נתקדשה היום וכן תני לוי לא ששמעו קול הברה בעיר אלא שיראו נרות וכו׳. אמר ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב לא ששמעו קול הברה אלא כדי שישמעו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני ובודקין והולכין עד שמגיעים לדבר הברור.

אמר עולא לא שישמעו קול הברה אלא שיהיו נרות דולקות וכו׳. ויש להקשות ובנתגרשה יש לומר נרות דולקות ומטות מוצעות, ויש לומר דהא דעולא בנתקדשה ובנתגרשה דליכא למימר הכי הולכין עד שמגיעין לדבר ברור, והיינו דאמר רבי אבא אמר רב הונא לקמן לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ולא פליגא אדעולא דסגי ליה בנרות דולקות דהא תני לוי כותיה דעולא אלא דעולא שייכא בנתקדשה ורבי אבא שייכא בנתגרשה, ובירושלמי מותיב לה דגרסינן התם רבי יוסה בשם רבי יוחנן נרות דולקות ושיחת בני אדם משיחין התיב רבי זעירא קומי רבי יוסה והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת אית לך למימר נרות דולקות לא שיחות בני אדם משיחין, והכא שיחות בני אדם משיחין, עד כאן בירושלמי, ומשמע דסלקא להו בקושיא ומשום הכי דחו דאפילו בנתקדשה לא בעינן נרות דולקות אלא שיחות בני אדם משיחין והא דלא כגמרא דילן, ואפשר עוד דבנתקדשה דוקא הוא דבעינן נרות דולקות דאי לאו הכי מבטלינן ליה לקלא אבל בנשנתגרשה אמתלא היא ולא בעינן אלא שיחת בני אדם שמשיחין שנתגרשה דהא כל היכא דאיכא לבטוליה מבטלינן ליה וכדאמרינן לקמן מימר אמרינן עיינו ביה רבנן וקדושי קטן הוה ופחות משוה פרוטה הוה, וזה שלא כדברי הראב״ד ז״ל שכתבנו למעלה דלדידיה לא מבטלינן קלא אלא בדאשתכח קושטא דדייקינן עלה ואישתכח דקידושי קטן הוה אי נמי דאישתכח דהוה פחות משוה פרוטה הא מסתמא לא, והכא נמי לא מחזקינן לה בגרושה אלא אי אישתכח קושטא, אבל לפי הסברא השניה שכתבנו יש לפרש כן והא דרבי אבא דלקמן לאו מיפלג פליגא אדעולא, אבל דתרי גווני קלא נינהו דלעיל כיון דאיכא נרות דולקות ומטות מוצעות רגלים לדבר ובלא הגעה לדבר ברור חיישינן לה אבל לקמן דליכא רגלים לדבר לא חיישינן עד דאיכא הגעה לדבר ברור ומפי כשרין, וכן נמי איכא בספרים דגרסי הכא ונשים שמחות לה ואומרות נתקדשה פלונית, דמשמע דאפילו על ידי נשים הוי קול ומהאי טעמא נמי הוא משום דאיכא רגלים לדבר אבל בדרבי אבא דליכא רגלים לדבר בעינן מפי כשרין, ומיהו איכא ספרים דגרסי בהא ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרין נתקדשה פלונית היום.

יצא על אדם קול שהקדיש את נכסיו אין חוששין לאסרם עליו וכן יצא עליו קול שהפקיר ובא אחר וזכה אין שומעין לו:

לפי דרכך למדת שהקול האוסר הוא יצא קול חדש פלנית נתקדשה היום או באותו הפרק לפלני אף זו לא בקול הברה לבד אלא שבאו עדים והעידו שראו בבית פלני נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין כדרך מקום שמתאספין בו לשמחה ואומרין שלא מתורת עדות פלנית נתקדשה היום וזהו הקרוי אמרו דבר אבל אם לא אמרו שנתקדשה אלא פלנית מתקדשת היום או פלנית תתקדש היום אינו כלום וזו היא לא אמרו דבר כלומר לא אמרו קול מוחלט ודבר מסויים וקול ושוברו הוא אבל כל שאמרו עכשו דבר המסויים אע״פ שלאחר זמן החזירוהו לאינו מסויים אינו כלום אלא אם כן היתה האמתלא נראית לבית דין כמו שיתבאר ואין הלכה כדברי האומר אפי׳ מכאן ועד עשרה ימים ונרות דולקות ומטות מוצעות לאו דוקא אלא כמנהג שנוהגים בענינות הללו אף אם באו שנים או יותר ואמרו שמענו מפלני שנתקדשה פלנית בעדים ופלני מפלני עד שיגיעו למי שאי אפשר לחקרו כגון שמת או הלך ופירשוה גדולי המחברים שיאמרו בפני פלני ופלני והלכו העדים למדינת הים או מתו הרי זה קול שמחזיקה במקדשת ומכל מקום רוב מפרשים פירשוה אף בשאין מזכירים עדים אלא פלני שמע מפלני והיה אומר ששמע מפלני וכן הרבה אלא שנראה כדברי גדולי המחברים:

ב אמר עולא: מה שאמרו במשנתנו שאם יצא שמה בעיר הריהי מקודשת, לא מדובר ששמעו קול הברה (קול שמועה) בלבד, אלא שהיו גם מעשים מוכיחים כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות בביתה של אותה אשה, כמנהג נשים המתקדשות, ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים ״פלונית מתקדשת היום״.

§ Ulla says: The rumor mentioned in the mishna with regard to betrothal is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where there is circumstantial evidence, as there are candles lit and beds made in the woman’s house, as was the custom for brides, and people entering and leaving and saying that so-and-so is becoming betrothed today.

רי״ףהערוך על סדר הש״ספסקי רי״דרשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) מִתְקַדֶּשֶׁת ^ווְדִלְמָא לָא אִקַּדַּשָׁה ^זאֵימָא פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם.

The Gemara asks: If people merely are saying that she is becoming betrothed, what is the reason for concern? Perhaps she was not betrothed in the end. Rather, say that people are saying that so-and-so was betrothed today.

ו. רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:א׳

ז. רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:א׳

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ו רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:א׳

ז רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ו:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:א׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נתקדשה היום – בהא הוא דחשו רבנן שלא תינשא כדי שלא יאמרו משיאין אשת איש.

ותוהים על הלשון: ומדוע נחשוש אם אומרים ״מתקדשת״? ודלמא [ושמא] לא אקדשה [נתקדשה] לבסוף, שהרי אין הקול מעיד אלא שהתכוונו לקידושין! אלא אימא [אמור] שאומרים כך: ״פלונית נתקדשה היום״.

The Gemara asks: If people merely are saying that she is becoming betrothed, what is the reason for concern? Perhaps she was not betrothed in the end. Rather, say that people are saying that so-and-so was betrothed today.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) וְכֵן תָּנֵי לֵוִי לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מוּצָּעוֹת וְנָשִׁים טוֹוֹת לְאוֹר הַנֵּר וּשְׂמֵחוֹת לָהּ וְאוֹמְרוֹת פְּלוֹנִית מִתְקַדֶּשֶׁת הַיּוֹם מִתְקַדֶּשֶׁת וְדִלְמָא לָא אִקַּדַּשָׁה א״ראָמַר רַב פָּפָּא אֵימָא פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם.

And similarly, Levi taught a baraita: The mishna is not referring to a case where people only hear an echo. Rather, it is referring to a case where candles are lit and beds are made, and women are spinning by candlelight and rejoicing for her and saying that so-and-so is becoming betrothed today. The Gemara asks: If they are merely saying that she is becoming betrothed, what is the reason for concern? Perhaps she was not betrothed in the end. Rav Pappa said: Say that they are saying that so-and-so was betrothed today.

רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נרות דולקות – בבית כדרך המתקדשות שנוהגין שמחה ואור נר כדאמרינן בעלמא אור הנר בברור חיל משתה שם (סנהדרין דף לב:).

מתקדשת – עתידה להתקדש היום.

וכן תני [שנה] לוי בברייתא: לא שישמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה, ואומרות ״פלונית מתקדשת היום״. ושוב תוהים על הלשון: ״מתקדשת״? ודלמא [ושמא] לא אקדשה [נתקדשה] לבסוף! אמר רב פפא, אימא [אמור]: ״פלונית נתקדשה היום״.

And similarly, Levi taught a baraita: The mishna is not referring to a case where people only hear an echo. Rather, it is referring to a case where candles are lit and beds are made, and women are spinning by candlelight and rejoicing for her and saying that so-and-so is becoming betrothed today. The Gemara asks: If they are merely saying that she is becoming betrothed, what is the reason for concern? Perhaps she was not betrothed in the end. Rav Pappa said: Say that they are saying that so-and-so was betrothed today.

רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מוּצָּעוֹת וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין אָמְרוּ דָּבָר זֶה הוּא קוֹל לֹא אָמְרוּ דָּבָר זֶהוּ אֲמַתְלָא.

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The mishna is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where there are candles lit and beds made and people entering and leaving. If they made an explicit statement that the woman was betrothed, this is a rumor that renders her betrothed. If they did not make such a statement, this is the explanation mentioned in the mishna.

רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרו דבר – פלונית נתקדשה היום.

זהו קול – שחוששין לו.

זהו אמתלא – ששובר את הקול.

ועוד בענין זה אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין, במקרה זה אם אמרו דבר שסיפרו במפורש ששמחה זו היתה שמחת קידושין — זה הוא קול, לא אמרו דבר, שלא אמרו במפורש מה טעם השמחה — זהו אמתלא, שאם יצא אחר כך קול שנתקדשה — שמא בגלל השמחה שעשו בבית זה הגיעו אנשים למסקנה זו.

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The mishna is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where there are candles lit and beds made and people entering and leaving. If they made an explicit statement that the woman was betrothed, this is a rumor that renders her betrothed. If they did not make such a statement, this is the explanation mentioned in the mishna.

רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) לֹא אָמְרוּ וְהָא לֹא אָמְרוּ וְלֹא כְּלוּם לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר אֲמַתְלָא שֶׁאָמְרוּ אפי׳אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד י׳עֲשָׂרָה יָמִים ^חקמ״לקָא מַשְׁמַע לַן לָא אָמְרוּ הוּא דְּהָוְיָא אֲמַתְלָא הָא אָמְרוּ לָא הָוְיָא אֲמַתְלָא.

The Gemara asks: If they did not make such a statement, why is it considered an explanation? But they did not say anything that requires an explanation. The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan did not mean that the people did not say anything, but rather that they did not state unequivocally that the woman is betrothed, to the exclusion of that which Rabba bar Rav Huna said: The explanation mentioned in the mishna negates the rumor even if it circulates at some point from now until ten days after the rumor begins to circulate. Rabbi Yoḥanan therefore teaches us that only if the people did not say unequivocally that she is betrothed is it considered an explanation that negates the rumor. But if they said so unequivocally, any later explanation is not considered an explanation that negates the rumor.

ח. רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ג-כ״ד
טור אבן העזר ו׳:ה׳
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ח רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ג-כ״ד
טור אבן העזר ו׳:ה׳
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא לא אמרו מידי – לא אמרו נתקדשה לאו קול איכא ולאו אמתלא איכא.

לאפוקי כו׳ – אמתלא שאמרו במשנתינו ששובר את הקול ואפי׳ לא יצא עם הקול אלא לאחר זמן יצא הוה אמתלא.

קמ״ל – הכא לא אמרו דבר זהו אמתלא והכי קאמר לא גמרו הדבר להוציא קול מקויים ומסויים אלא הוציאו שובר עם הקול כגון נתקדשה פלונית בספק הוא דהוי אמתלא אבל אמרו דבר מקויים ומסויים תו לא מהניא אמתלא.

ותוהים: אם לא אמרו?! והא [והרי] לא אמרו ולא כלום ואין כאן קול ולא אמתלה! ומשיבים: אין הכוונה שזאת היא האמתלה, אלא לאפוקי [להוציא, למעט] מדברי רבה בר רב הונא, שאמר: אמתלא שאמרו במשנה, שמועילה לבטל את הקול — אפילו מכאן ועד עשרה ימים לאחר שיצא הקול — סומכים עליה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כי רק כאשר לא אמרו דבר ברור מתחילה, הוא דהויא [שנחשבת] אמתלא הא [הרי] אם אמרו מתחילה בבירור שנתקדשה — לא הויא [אין זו] אמתלא שיש בה כדי לבטל את הקול.

The Gemara asks: If they did not make such a statement, why is it considered an explanation? But they did not say anything that requires an explanation. The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan did not mean that the people did not say anything, but rather that they did not state unequivocally that the woman is betrothed, to the exclusion of that which Rabba bar Rav Huna said: The explanation mentioned in the mishna negates the rumor even if it circulates at some point from now until ten days after the rumor begins to circulate. Rabbi Yoḥanan therefore teaches us that only if the people did not say unequivocally that she is betrothed is it considered an explanation that negates the rumor. But if they said so unequivocally, any later explanation is not considered an explanation that negates the rumor.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(13) א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה ^טאֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ פְּלוֹנִי מֵהֵיכָן שָׁמַע מִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מפלו׳מִפְּלוֹנִי וּבוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְדָבָר הַבָּרוּר.

Rabbi Abba said that Rav Huna said that Rav said: The mishna is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where people say: From where did so-and-so hear that this woman is betrothed? From so-and-so, and so-and-so heard it from so-and-so. And as a result, the judges investigate the rumor continuously, tracing the hearsay until they reach a clear matter, i.e., eyewitnesses.

ט. רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ב
טור אבן העזר מ״ו:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ב׳

עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ט רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ב
טור אבן העזר מ״ו:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ב׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עד שמגיעין לדבר הברור – מסתמא לא פליג רבי אבא אעולא דלעיל ואברייתא דלוי וכן משמע מדלא קאמר ורבי אבא אמר אלא לעיל דאיכא רגלים לדבר לא בעינן שיגיע לדבר ברור אבל הכא דליכא רגלים לדבר בעינן שיגיע לדבר ברור וקול דלעיל לא שייך אלא בקדושין והך דהכא שייך בגירושין כמו בקדושין.

(13-14) הא דאמרינן: פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני. פירוש בדאיכא קמן ראובן ושמעון ואומר האחד אני שמעתי מלוי והאחר אומר אני שמעתי מיהודה דהשתא איכא תרי דמסהדי מפי תרין אחריני והלכו הני קמאי למדינת הים, ורבותא קא משמע לן דאף על גב דכל חד וחד משום חד בלחוד קא מסהיד וליכא תרין דמסהדי משום תרי ביחד כדבר ברור חשבינן ליה, אבל ליכא לפרושיה בדליכא קמן אלא חד דשמע מפום חד ואומר פלוני זה מהיכן שמע מראובן וראובן מהיכן שמע משמעון דאם כן אין מגיעין לעולם לדבר ברור דלכל היותר ליכא אלא עד אחד, אלא כדפרשינן ולא הכשירו בו אלא עד מפי עד בלבד אבל לא עד אחד, וגרסינן בירושלמי בשם רבי יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם, רב אמר לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד.

בד״ה עד שמגיעין כו׳ וקול דלעיל לא כו׳ והך דהכא שייך בגירושין כו׳ עכ״ל הוה כמו אי נמי אהא דלא פליגי וכ״ה ברא״ש ע״ש:

ועוד בענין קול, אמר ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב: שמועה זו שאמרנו במשנה שחוששים לה לא מדובר ששמעו קול הברה (קול שמועה) בלבד, אלא כדי שיאמרו: פלוני מהיכן שמע? מפלוני, ופלוני מפלוני, ובודקין בית דין והולכין ממקבל השמועה למוסרה עד שמגיעין לדבר הברור, למקור הראשון המעיד שכך ראה.

Rabbi Abba said that Rav Huna said that Rav said: The mishna is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where people say: From where did so-and-so hear that this woman is betrothed? From so-and-so, and so-and-so heard it from so-and-so. And as a result, the judges investigate the rumor continuously, tracing the hearsay until they reach a clear matter, i.e., eyewitnesses.

עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(14) דָּבָר הַבָּרוּר עֵדוּת מעליית׳מְעַלַּיְיתָא הוּא אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ פְּלוֹנִי מֵהֵיכָן שָׁמַע מִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִפְּלוֹנִי וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם.

The Gemara raises an objection: If the court reaches a clear matter it is proper testimony, not a rumor. Rather, when Rav Shmuel bar Yehuda came from Eretz Yisrael he taught that Rabbi Abba said that Rav Huna said that Rav said: The mishna is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where people say: From where did so-and-so hear this? From so-and-so, and so-and-so heard it from so-and-so, and they went overseas, so that the court cannot investigate further.

רי״ףרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 13]

ותוהים: אם מגיעים לדבר הברור, הלא עדות מעלייתא הוא [מעולה היא]! ואין זה עוד קול אלא עדות ממש! אלא, כי אתא [כאשר בא] רב שמואל בר יהודה מארץ ישראל, אמר בשם ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע? מפלוני, ופלוני מפלוני, והלכו להם העדים הראשונים למדינת הים.

The Gemara raises an objection: If the court reaches a clear matter it is proper testimony, not a rumor. Rather, when Rav Shmuel bar Yehuda came from Eretz Yisrael he taught that Rabbi Abba said that Rav Huna said that Rav said: The mishna is not referring to a case where people only heard an echo. Rather, it is referring to a case where people say: From where did so-and-so hear this? From so-and-so, and so-and-so heard it from so-and-so, and they went overseas, so that the court cannot investigate further.

רי״ףרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל

(15) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף מְבַטְּלִינַן קָלָא אוֹ לָא מְבַטְּלִינַן א״לאֲמַר לֵיהּ מִדְּאָמַר רַב חִסְדָּא עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַכְּשֵׁרִים ש״משְׁמַע מִינַּהּ ^ימְבַטְּלִינַן קָלָא.

§ Abaye said to Rav Yosef: Do we suppress a rumor that was not substantiated by the court, or do we not suppress it? He said to him: Since Rav Ḥisda says that a rumor is not treated stringently until the court hears it from valid witnesses, which indicates that rumors are generally treated leniently, learn from it that we suppress a rumor.

י. רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ה
טור אבן העזר ו׳:ה׳
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

י רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ה
טור אבן העזר ו׳:ה׳
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מבטלינן קלא – שמענו קול יוצא מפי נשים ותינוקות משתקין להו לבטולי קלא או לא משתקין להו הואיל ואמרו פלוני שמע מפלוני כו׳ וליתנהו דלישיילינהו א״נ חזרו אותן פלוני ופלוני ממדינת הים ואמרו לא היו דברים מעולם מבטלינן או לא מבטלינן.

מפי כשרים – שיאמרו מפלוני שמענו והוא הלך למדינת הים אלמא אקילו רבנן במילתא וש״מ דאי בדיקניה בתר הכי ואשתכח שקרא מבטלינן ליה ומכריזין דלאו קלא הוא ומנסבינן לה.

מבטלינן קלא או לא מבטלינן – נראה כפירוש שני שבקונטרס כגון שחזרו פלוני ופלוני ממדינת הים ואמרו לא היו דברים מעולם וכן אמרי׳ לקמן אילימא לכי מגליא דקדושין קמאי לאו קדושין מבטלין קלא ופירוש ראשון אין נראה ומייתי ראיה מדאמר רב חסדא עד שישמעו מפי הכשרים ש״מ מבטלין קלא כיון שאין חוששין במהרה לקול.

עד שישמעו מפי הכשרים כו׳ – אע״ג דאמר לעיל ונשים אומרות פלונית נתקדשה שמא משום דהתם איכא רגלים לדבר ואית ספרים דגרסי ובני אדם נכנסים ויוצאין ולא גרסינן ונשים.

ג אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: מבטלינן קלא [מבטלים אנו קול] לגמרי, או לא מבטלינן [מבטלים אנו]? שאם יצאה שמועה על דבר, ולא נתבררה, האם צריכים בית דין לבטל את הפצת השמועה? אמר ליה [לו]: מדאמר [ממה שאמר] רב חסדא שאין סומכים על קול עד שישמעו שמועה מפי הכשרים, משמע שמקילים בענין זה של קול ואין סומכים עליו כל כך, ומשום כך שמע מינה [למד מכאן]: מבטלינן קלא [מבטלים אנו את הקול].

§ Abaye said to Rav Yosef: Do we suppress a rumor that was not substantiated by the court, or do we not suppress it? He said to him: Since Rav Ḥisda says that a rumor is not treated stringently until the court hears it from valid witnesses, which indicates that rumors are generally treated leniently, learn from it that we suppress a rumor.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(16) א״לאֲמַר לֵיהּ אַדְּרַבָּה מִדְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אפי׳אֲפִילּוּ מִפִּי נָשִׁים הָוֵי קוֹל ש״משְׁמַע מִינַּהּ לָא מְבַטְּלִינַן קָלָא.

Abaye said to him: On the contrary, since Rav Sheshet said that even if the court hears it from women it is considered a serious rumor, indicating that rumors are treated stringently, learn from it that we do not suppress a rumor.

רי״ףגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ ש״מ לא מבטלינן קלא. ע׳ תוס׳ ב״ב ד׳ לב ע״א ד״ה ואתא:

אמר ליה [לו] אביי: אדרבה [להיפך], ממה שאמר רב ששת: אפילו מפי נשים הוי [הריהו] קול, משמע שמחמירים אנו בענין זה של קול לסמוך עליו, ולכן שמע מינה [למד מכאן]: לא מבטלינן קלא [אין אנו מבטלים קול]!

Abaye said to him: On the contrary, since Rav Sheshet said that even if the court hears it from women it is considered a serious rumor, indicating that rumors are treated stringently, learn from it that we do not suppress a rumor.

רי״ףגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל

(17) א״לאֲמַר לֵיהּ אַתְרָוָותָא נִינְהוּ בְּסוּרָא מְבַטְּלִי קָלָא בִּנְהַרְדְּעָא לָא מְבַטְּלִי קָלָא.

Rav Yosef said to him: These opinions correspond to the local custom in two different places. In Sura they suppress a rumor, whereas in Neharde’a they do not suppress a rumor.

רי״ףרש״יבעל המאורראב״ד כתוב שםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתרוותא נינהו – מקומות חלוקין במנהגם.

{רי״ף גיטין נ.}

{שמעתא דבטול קלא}

הא דאמרינן: בנהרדעא (גירסתנו: בסורא) מבטלי קלא – באמתלא היוצאת אפילו מכאן ועד עשרה ימים.

[במאור דף נ. ד״ה הא דאמרינן. לרי״ף סי׳ תקסט (גיטין דף פט.)]

כתוב שם: הא דאמרינן בנהרדעא¹ מבטלי קלא באמתלא היוצאת אפילו מכאן ועד עשרה ימים.

אמר אברהם: ומנא ליה הא, דילמא אי מבררא קלא דלאו כלום הוא לא שרינן לה בלא גט, הואיל והוחזקה קודם לכן במקודשת, כדי שלא יאמרו ארוסה יוצאה בלא גט.

1. כן הוא בשני הכ״י ובמאור הנדפס, והוגה שם [בסורא] ע״ש בגמרא דף פט. פט: בנהרדעא לא מבטלי קלא

אמר ליה [לו] רב יוסף: אתרוותא נינהו [מקומות הם], כלומר, הבדלי פסק אלה תלויים במנהגי מקומות שונים; בסורא מבטלי קלא [היו מבטלים קול], בנהרדעא לא מבטלי קלא [היו מבטלים קול].

Rav Yosef said to him: These opinions correspond to the local custom in two different places. In Sura they suppress a rumor, whereas in Neharde’a they do not suppress a rumor.

רי״ףרש״יבעל המאורראב״ד כתוב שםפירוש הרב שטיינזלץהכל

(18) הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא דְּאִיקַּדַּשָׁה לְבַר בֵּי רַב אַתְיֵיהּ רַב חָמָא לַאֲבוּהּ אֲמַר לֵיהּ אֵימָא לִי הֵיכִי הֲוָה עוֹבָדָא אֲמַר לֵיהּ עַל תְּנַאי קַדֵּישׁ אַדַּעְתָּא דְּלָא אָזֵיל לְבֵי חוֹזַאי וַאֲזַל א״לאֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא דַּהֲוַאי קָלָא לָא הֲוַאי אֲמַתְלָא לָאו כֹּל כְּמִינָךְ דְּמַחְזְקַתְּ אֲמַתְלָא.

The Gemara relates several incidents: A rumor circulated that a certain woman was betrothed to a student of Torah. Rav Ḥama summoned her father and said to him: Tell me exactly how the incident transpired. The father said to him: The student betrothed her conditionally, with the intention that he would not go to the city of Bei Ḥozai, and he subsequently went there, thereby nullifying the betrothal. Rav Ḥama said to him: Since at the time that the rumor existed this explanation did not exist, it is not in your power to create the presumption of an explanation. Therefore, the rumor must be treated stringently.

רי״ףתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כיון דבעידנא דהוה קלא לא הוה אמתלא – לישנא משמע דסבר כר׳ יוחנן ופליג אדרבה בר רב הונא דאמר אמתלא שאמרו אפילו מיכן ועד עשרה ימים.

כל קול שלא הוחזק בבית דין שלא יהא קול הברה אלא קול גמור על הדרכים שביארנו אינו קול וכל שאי אפשר לבא לידי כך אלא שהקול יוצא ואין שם עדים לנרות דולקות וכו׳ ופלני מהיכן שמע נחלקו בזו בסוגיא זו מהם שאמרו שמבטלין אותו ר״ל שמשתקין אותו כדי שלא יתפשט ומהם שאמרו שאע״פ שאין אוסרין עליו מכל מקום אין משתקין אותו מפני שאע״פ שאין בזו כדי לאסור נוח לנו שלא תנשא מפני החשד שלא יאמרו כבר נתקדשה לאחר ועכשו נשאת והניחו דבר זה על מנהג המקומות יעשו הדיינים כפי מה שיראה בעיניהם על פי תוכן הענין והוראתו:

כבר ביארנו שכל שהוחלט הקול אין אמתלא שאחר זמן מפסיקתו והוא שאמרו בההיא דנפק עלה קלא דאיקדשא ואייתיוה לרב חמא ואמרו ליה על תנאי קדיש דלא ליזיל לבי חוזאי ואזל ואמר כיון דבעידנא דהוה קלא לא הוה אמתלא לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא:

אע״פ שביארנו במנהג קצת מקומות שאין מבטלין את הקול כל שהקול בקידושין קלים שיש בהם ספק אם יש בהם שוה פרוטה אם לאו ולא באו לידי בירור הצריך לקול מבטלין אותו בכל מקום שאין כאן חשד והכל מכירין ואומרין עיינו רבנן בקדושיה ולא הוה בהו שוה פרוטה:

גמ׳ אתי׳ רב חמא לאבוה כו׳ נ״ב פירש רב חמא הבי׳ לאבי האשה שיצא עליה קול לפניו:

מסופר: ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה לבר בי רב [אשה אחת שיצא עליה קול שהתקדשה לבן בית הרב, אחד מתלמידי החכמים], אתייה רב חמא לאבוה [הביא רב חמא את אביה], אמר ליה [לו]: אימא לי היכי הוה עובדא [אמור לי בדיוק כיצד היה המעשה]? אמר ליה [לו] האב: על תנאי קדיש [קידש] אותה, אדעתא [על דעת] שלא אזיל [ילך] למקום הנקרא בי חוזאי, ואזל [והלך] וקידושיה איפוא בטלים. אמר ליה [לו] רב חמא: כיון דבעידנא דהואי קלא [שבזמן שהיה קול] לא הואי [היתה] אמתלא זו, לאו כל כמינך דמחזקת [אין זה בכוחך שתחזיק] אמתלא ואנחנו חוששים לקול זה.

The Gemara relates several incidents: A rumor circulated that a certain woman was betrothed to a student of Torah. Rav Ḥama summoned her father and said to him: Tell me exactly how the incident transpired. The father said to him: The student betrothed her conditionally, with the intention that he would not go to the city of Bei Ḥozai, and he subsequently went there, thereby nullifying the betrothal. Rav Ḥama said to him: Since at the time that the rumor existed this explanation did not exist, it is not in your power to create the presumption of an explanation. Therefore, the rumor must be treated stringently.

רי״ףתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל

(19) הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא דְּאִיקַּדַּשָׁה בַּאֲצִיפָּא דְּתוּחְלָא בְּעֵינָא דְּבֵי שִׁיפֵי שַׁלְחַהּ רַב אִידִי בַּר אָבִין לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי כִּי הַאי גַּוְונָא מַאי אֲמַר לֵיהּ אפי׳אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא מְבַטְּלִינַן קָלָא ^כבְּהָא מְבַטְּלִינַן קָלָא מֵימָר אָמְרִי עַיִּינוּ בְּהוּ רַבָּנַן בקידושיה וְלָא הֲוָה בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה.:

A rumor circulated that a certain woman was betrothed with a mat of dates [atzifa detoḥela] from the spring of Bei Shifei. Rav Idi bar Avin sent the case to be presented before Abaye, asking him: What is the halakha in a case like this? Should this rumor be suppressed? Abaye said to him: Even according to the one who said that we do not suppress a rumor, in this case we suppress the rumor. This is because if she marries someone else people will not slander her. Rather, they will say that the Sages investigated her betrothal, i.e., the value of the mat of dates with which she was betrothed, and concluded that it was not worth one peruta and therefore the betrothal was invalid.

כ. רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ה
טור אבן העזר ו׳:ה׳
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

כ רמב״ם הלכות אישות ט׳:כ״ה
טור אבן העזר ו׳:ה׳
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

באציפא דתוחלא – הם תמרים שלא בישלו כל צרכם ומניחין אותן בחותלות כלים העשויים מכפות תמרים ומתבשלים קצת וכשאוכלים אותן נשאר מן האוכל על הגרעין שאינו נפרד ממנה יפה מפני שאינה מבושלת וההוא אוכל קרי ציפא כדאמרי׳ באלו טרפות (חולין נ:) כדעיילן תלת קשייתא בציפא בדוחקא וראוי למאכל בהמה.

בעינא דבי שיפי – על המעיין של אותו מקום.

מימר אמרי – כשתינשא¹ לאחר לא יאמרו ראו אשת איש שניסת דמימר אמרי עיינו רבנן בההוא אציפא ולא הוה ביה שוה פרוטה דסתמיה לא חשיב דהא דלא מבטלי׳ קלא אינו אלא מפני החשד והכא ליכא חשד.

1. כן בכ״י וטיקן 135. בדפוסים: ״כשתניסת״.

מסופר: ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה באציפא דתוחלא בעינא [אשה אחת שיצא עליה קול שנתקדשה בחותלת של תמרים במעיין], של בי שיפי. שלחה רב אידי בר אבין לקמיה [לפני] אביי שאלה זו: כי האי גוונא מאי [כגון זה מהו], האם יש לבטל שמועה זו? אמר ליה [לו]: אפילו למאן דאמר לא מבטלינן קלא [לדעת מי שאומר שאין מבטלים קול], בהא מבטלינן קלא [בזה אנו מבטלים את הקול] ואין חוששים ללעז הבריות, ומדוע? מימר אמרי [אומרים אנשים]: עיינו ובדקו בהו רבנן [בהם חכמים] בקידושיה ולא הוה בהו [היה בהם] שוה פרוטה ולכן אפשר לבטל קול זה, שהרי לא יחשדו באשה זו שהיא מקודשת, אלא יניחו שבטלו הקידושין.

A rumor circulated that a certain woman was betrothed with a mat of dates [atzifa detoḥela] from the spring of Bei Shifei. Rav Idi bar Avin sent the case to be presented before Abaye, asking him: What is the halakha in a case like this? Should this rumor be suppressed? Abaye said to him: Even according to the one who said that we do not suppress a rumor, in this case we suppress the rumor. This is because if she marries someone else people will not slander her. Rather, they will say that the Sages investigated her betrothal, i.e., the value of the mat of dates with which she was betrothed, and concluded that it was not worth one peruta and therefore the betrothal was invalid.

עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(20) הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא דְּאִיקַּדַּשָׁה

A rumor circulated that a certain woman was betrothed

רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד מסופר: ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה [אשה אחת שיצא עליה קול שהתקדשה]

A rumor circulated that a certain woman was betrothed

רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין פט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה גיטין פט., רי"ף גיטין פט. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס גיטין פט., רש"י גיטין פט., תוספות גיטין פט., בעל המאור גיטין פט. – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ראב"ד כתוב שם גיטין פט. – מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות), פסקי רי"ד גיטין פט., רמב"ן גיטין פט. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אליהו רפאל הישריק. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א גיטין פט. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי גיטין פט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה גיטין פט., מהרש"א חידושי הלכות גיטין פט., פני יהושע גיטין פט., גליון הש"ס לרע"א גיטין פט., פירוש הרב שטיינזלץ גיטין פט., אסופת מאמרים גיטין פט.

Gittin 89a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Gittin 89a, Rif by Bavli Gittin 89a, Collected from HeArukh Gittin 89a, Rashi Gittin 89a, Tosafot Gittin 89a, Baal HaMaor Gittin 89a, Raavad Katuv Sham Gittin 89a, Piskei Rid Gittin 89a, Ramban Gittin 89a, Rashba Gittin 89a, Meiri Gittin 89a, Maharshal Chokhmat Shelomo Gittin 89a, Maharsha Chidushei Halakhot Gittin 89a, Penei Yehoshua Gittin 89a, Gilyon HaShas Gittin 89a, Steinsaltz Commentary Gittin 89a, Collected Articles Gittin 89a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון