כבר ביארנו במשנה שכרס הפנימי שניקב במשהו ושכרס החיצון אין פיסולו בנקב אלא בקריעת טפח או בקריעת הרוב ר״ל שאם היא בהמה גדולה שרוב כרסה יתר מטפח הולכין בה לשיעור טפח ואם הוא בהמה קטנה שאין ברובה טפח הולכין בה לשיעור רוב נקדרה בנקב עגול אם הוא יתר כסלע משהו והוא הנקב ששלשה גרעיני תמרה שאין אוכל דבוק בהם נכנסים שם בריוח טרפה שכל זמן שימתח יעמוד על טפח באורך אבל כסלע מצומצם כשרה:

כבר ביארנו במשנה שכרס הפנימי הוא מה שנבלע מן הכרס בתוך דפי החזה והוא שיעור טפח בכרס סמוך לושט וחיצון הוא מה שמדפי החזה ולמטה בחלל הבהמה וקרום עב שעל פני כל הכרס דינו ככרס החיצון לשיעור טפח או ברובו וזהו דעת רב בסוגיא זו ומה שאמר טפח בושט סמוך לכרס כבר הפכו הלשון בראש הפרק ואמרו טפח בכרס סמוך לושט ואפשר שאף זו דעת ר׳ יוחנן שאמר מן המיצר ולמטה כלומר ממקום שהכרס הולך ומיצר כלפי החזה ונחבא בדפני החזה הוא פנימי ומ״מ יש פוסקים כר׳ יוסי בר׳ חנינא שאומר שכל הכרס הוא נקרא כרס הפנימי לדון נקובתו במשהו וכרס חיצון הוא קרום זה העב שעליו והוא הקרוי בשר החופה את רוב הכרס ומגדולי המחברים פרשו על רוב זה של כרס החיצון שנקרע רוב העובי אע״פ שלא נכנס הקרע לחלל עצמו ואין אלו אלא דברי נביאות ומ״מ רוב מפרשים פוסקים על כרס הפנימי שהוא הצד התחתון הרואה פני הקרקע והוא מה שהוא נראה בשעה שהטבח פותח בטן הבהמה מן היריכים עד החזה ונקרא בלשון תלמוד מפרעתא כרבה בר רב הונא והצד האחר הדבוק בצלעות נקרא כרס חיצון ומתוך שהצלעות מגינות עליו שיעורו ברובו ועיקר הדברים כדעת ראשון ואף שאר השיעורין שהוזכרו ר״ל סניא דיבי והוא מקום שהטבחים נוקבים שם להוציא את הפרש ואצטמוכא דכרסא והוא שאין לנו בקיאות בביאורו ומקום שאין בו מילת ר״ל שאין בו אותו השער שגוררין ממנו לדעתנו אינן הלכה ולדעת הפוסקים מפרעתא אף אלו בכלל מפרעתא הם:

כבר ביארנו במשנה ענין המסס ובית הכוסות ושאם ניקב המסס בצד שאינו מתחבר אל בית הכוסות או בית הכוסות בצד שאינו מתחבר אל המסס טרפה ובלבד בנקב מפולש יש מי שאומר בהמסס שאע״פ שלא ניקב אלא מקצת עביו טרפה ולא אמרו לחוץ אלא כלפי חוץ ר״ל כלפי הצד שאינו מתחבר וכמו שפירשנו במשנה ולמעט אם ניקבו כלפי פנים כנגד מקום חבורן שהאחד מגין על חברו הא באותו הצד שאינו מתחבר אע״פ שאינו מפולש טרפה הואיל והמסס אין לו אלא עור אחד חוששין שמא הבריא כמו שאמרנו בישב לה קוץ בושט וכן כתבוה בתוספות בשם גדולי הרבנים וראיה להם ממה שאמרו כאן מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ולא אמר מחט שנמצא בהמסס ובית הכוסות שמע מינה דוקא בית הכוסות מצד אחד כשרה הא בהמסס אף מצד אחד טרפה ובית הכוסות הוא שהקלו בו מפני שיש בו שני עורות וכן ראיה ממה שאמרו בשלישי של סכה תלת מילי אשתנו שמייהו ואחת מהם הובלילא ר״ל המסס בי כסי ובי כסי הובלילא למאי נפקא מינה למחט שנמצא בבית הכוסות אלמא שדינם חלוק ואם תאמר במסס שאף בלא פלוש טרפה מה חלוק יש ביניהם ומתוך דבריהם אני רואה שהם גורסים למאי נפקא מינה למחט שנמצא בעובי בית הכוסות ומ״מ אנו גורסים למחט שנמצא בבית הכוסות כלומר שלא בעביו וכל שאינו מפולש כשרה מצד גסות העור ובהמסס טרפה מפני שהעור דק ואם כן אין ראיה ממה שלא הזכיר המסס עם עובי בית הכוסות דההיא לא איירי אלא בעובי [בית] הכוסות שהם שני עורות ואין לה דמיון עם המסס אבל זו של הובלילא ראיה לגירסתנו שאף הוא אין לו אלא עור אחד אלא שהוא גס ואף גדולי הדור מביאין ראיה לאסור בהמסס אף בלא פלוש מדתנא בטרפות שניקבו לחוץ ובכשרות שניקבו זה לתוך זה ולא אמר לשון הפכי לראשון ר״ל שניקבו ולא לחוץ כשאר הנזכרים בכשרות בהפך הלשון הנזכר בטרפות כגון ניקב הלב ולא לבית חללו וכן בקצת השאר אלמא דניקבו לחוץ דקאמר פירושו שניקבו זה שלא בתוך זה ר״ל שלא במקום חבורן וטרפה אף בלא פילוש ומ״מ אחרוני הרבנים מתירין בהמסס כל שאינו מפולש ובריתא דנקט בית הכוסות ריבותא הוא שאע״פ שניקב האחד שלם כשרה עד שינקבו שניהם אלא שהאחד צריך בדיקה ואף בהמסס אע״פ שאין בו אלא עור אחד כל שלא עבר בחוץ כשרה ואין חוששין שמא הבריא מפני גסות העור אלא שמ״מ אם היה שם קורט דם כנגדו טרפה וזו של הובלילא אע״פ שהם גורסים בה למחט שנמצא בעובי בית הכוסות הם מפרשים שלא תטעה לפרש מצד אחד כשרה במה שקורין עכשיו בי כסי דהיינו המסס ומפני שהם הרבה עורות ומצד אחד טרפה במה שקורין עכשו הובלילא דהיינו עובי בית הכוסות אחר שניקב האחד שלם ואין שם אלא עור אחד אלא שתזהר לדון בהובלילא דהשתא כבית הכוסות להכשיר ובבי כסי דהשתא כדין המסס לאסור הא מ״מ כל שאינו מפלש כשר אף בהמסס וניקבו לחוץ פירושו לחוץ ממש בפלוש ואע״פ שבישב לה קוץ בושט חוששין שמא הבריא ואע״פ שיש שם שני עורות מתוך שמעבר הושט צר יש לחוש מה שאין כן בהמסס ואף זו שכתבנו לגרסתנו בשמועת הובלילא למחט שנמצא בבית הכוסות אף הם מפרשים בה שכל בית הכוסות יש בו קרום גם בפנים שהוא כעין עור ואם כן עובי בית הכוסות לאו דוקא וכל בית הכוסות בדין זה וכן נראה דעת רוב מפרשים ניקב אחד מהם במקום דבוקו אצל חברו כשרה שחבירו מגין עליו:

בית הכוסות זה יש במקום אחד שבו שאינו סמוך להמסס עור כפול ונקרא עובי בית הכוסות ובלשון לעז קורין אותו דובלאה ניקב מצד אחד כשרה שחציה האחר מגינה עליה עבר הנקב משני צדדין טרפה כדין המסס ובית הכוסות שניקבו שניהם:

נמצא בו מחט מצד אחד מעיינים בצד האחר אם יש בו קורט דם אומרין שכבר עבר בו המחט ואם לאו מכשירין אותה נמצא המחט משני צדדין שאנו פוסלין דוקא בשנמצא סביב המחט קורט דם שזה הוראה שקודם שחיטה היה אבל אם לא נמצא עליה קורט דם בידוע שזה לאחר שחיטה ויש אומרים דוקא בעובי מפני שהוא כבשר ויש בו דם אבל בית הכוסות עצמו אף בלא קורט דם כן שהרי אמרו אין מחזיקין דם בבני מעין ותרגומא אמעיא וכרכשא והדורא דכנתא ומעין כולל כל המעין ואפי׳ הכרס וכן נראה דעת גדולי המחברים ומ״מ יש מפרשים בה הקיבה אבל שאר בני מעין הגדולים יש בהם דם ולדעת זו אף בבית הכוסות תולין בקורט דם ומ״מ יראה לי דוקא בשראו המחט שלא העלת חלודה לשם שהדבר מוכיח שמקרוב נתחבה אבל כל שהיא נמצאת שהעלת חלודה ודאי מכה ישנה היא וקורט דם היה שם ועבר וכן הסכימו בה רבותי למעשה ושאר נקבים שלא על ידי מחט אוסרין אותן שלא בקורט דם הואיל ואין שם מחט שיאחז בה הדם ואיברים שאין קורט דם ניכר בהם כגון ריאה וכבד וטחול וקורקבן וכיוצא באלו אין מצריכין בהם לקורט דם כלל ומחט או קוץ הנמצאת בושט שאנו אוסרין אף בלא קורט דם כמו שכתבנו למעלה כבר ביארנו הטעם מפני שהאוכלין עוברין שם בשטף ומעבירין את הקורט וכן בכל הדקין שכיוצא בזה ואף בבית הכוסות זה אנו אומרים כן ולא הוצרכה קורט דם אלא מבחוץ:

יש מי שמפרש עובי בית הכוסות שאינו מקום הכפול אלא מקום שבו שהוא עב אע״פ שאינו כפול ולא עוד אלא שכל בית הכוסות עצמו יש בו קרום גס בתוכו שהוא כעין עור וכמו שרמזנו סברא זו למעלה ואמר שאם ניקב ולא עבר אין חוששין שמא הבריא מתוך גסותו הא כל שאר הדקין והמעין שנמצא מחט תחוב שם חוששין שמא הבריא כמו שאמרנו בושט ויש מקילין בכלם הואיל ואנו רואים שלא עבר ויש שמצריכין אותה בדיקה וושט שאני שהוא נכנס שם בדוחק עם האוכל ובשטף מה שאין כן בשאר הדקים אע״פ שהם קלושים כושט וראיה לדבר בני מעין שניקבו וליחה סותמתן כשרה ואע״פ שאין הלכה כן מ״מ נראין הדברים שכל שהעור בעצמו סותם שהוא מותר ואע״פ שאינה ראיה מוכרחת שאיפשר שהליחה סותמת יותר ממקצת העור מ״מ הדברים נראין:

יש אומרים שכל מה שאנו מכשירין מחט הנמצא בעובי הכוסות אם לא יצא לחוץ דוקא בצד הפנימי המכוון לבית הבליעה אבל אם נמצאת בצד חיצון טרפה ממה נפשך מהיכן באה אם דרך ושט הרי ניקבו כלם אם דרך קנה הרי ניקבה הריאה ויש חולקין כמו שהתבאר כל שאפשר לעלות בשום צד: