גמרא
פירוש
דִּסְמִידָא בָּשָׂר שָׁמֵן דִּצְפִירְתָּא דְּלָא אִפְּתַח יַיִן יָשָׁן עַתִּיק עַתִּיקֵי.
כׇּל מִילֵּי דִּמְעַלֵּי לְהַאי קָשֵׁה לְהַאי וּדְקָשֵׁה לְהַאי מְעַלֵּי לְהַאי בַּר מִזַּנְגְּבִילָא רַטִּיבָא וּפִילְפְּלֵי אֲרִיכְתָּא וּפַת נְקִיָּיה וּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן דִּמְעַלֵּי לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ערך צפיר
צפיר – א(יומא סו) משוך צפירה זו זעיר חובין דדרי סגיאין פי׳ מהר וצא שעיר זה קטן וחטאות הדור מרובין. ס״א מה שהי לצפירא למה אתם שוהין השעי׳ (פסחים מב: גיטין סט:) צפירת׳ דלא איפתח פי׳ שעירה שלא נפתח רחמה כלומר שלא ילדה. וי״א עופות שמנים שלא ילדו (א״ב תרגום שעיר צפיר ובעזרא וצפירי עזין).
ערך זנגבל
זנגבל – ב(ברכות לח יומא פא:) זנגבילא ביומא דכפורי פטור. (פסחים מב:) זנגבילי רטיבא ופלפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן מעלו לכולה גופא. (שבת סה) זנגבילא אי נמי דרצין פי׳ עצי סממנין הן הבאים מארץ סין וחדין בטעמם ודומין לקנמון וזנגבילא דומה לחתיכות של עצים והוא זיזייברי דרצין לשון ישמעאל הוא ודומה לקליפי אילן ואדום הוא והוא צינומו (א״ב תרגום בפסוק אפריון עשה לו המלך שלמה אלני זנגבל ולא יתכן שיהי׳ פי׳ מלה זו בתרגו׳ מין תבלין כי הזנגביל שהוא ממיני תבלין אינן אילן כי אם שרש עשב).
ערך פלפל
פלפל – ג(שבת סד:) בפלפל ובגרגיר מלח (בילמדנו פרשת ויקח קרח שם נ) פלפלת כל שהיא (פסחים מב:) זנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן מעלו לכולהו גופא (יומא פה: מגילה ז. חגיגה י) דשמואל ודאי לית ליה פירכא היינו דאמרי אנשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלא צנא דקרי פי׳ שהיה אמורא קטן מכולם כמו שהפלפל קטן מכל מיני תבלין וחריף מכולם כך זה האמורא חריף מכל התנאין שהפליגו עליו.
ערך חמץ
חמץ – ד(בריש דמאי) החוג והחומץ והכוסבר פי׳ ענבים קטנים הקשים החמוצים. פי׳ אחר החומץ אין בו משום דמאי כדאמרינן (פסחים מב:) הלוקח חומץ מעם הארץ אין צריך לעשר שחזקתו לא בא אלא מן התמד ואמרינן בספרילא נחשדו עמי הארץ על התמד.
ערך פרצן
פרצן – ה(ברכות לו) הא בדשומשמי הא בדפורצני (פסחים מב:) הא בדרווקא הא בדפורצני פי׳ נותנין מים על החרצנים ב׳ וג׳ ימים ואח״כ סוחטין אותן והיוצא מהן נקרא תמד דפורצני והנותן מים בשמרי יין ומסנן אותן והיוצא מהן נקרא תמד דרווקא (נזיר לד:) רבי יוסי אומר כדי שלא תטעה בזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל (גמרא) אמר רב יוסף כמאן מתרגמינן מפורצנין ועד עצורין כרבי יוסי פי׳ זוג היינו עצורין דזהו החיצון שמעצרין אותו כרבי יוסי דמתניא ופורצני היינו הפנימי הגרגר כמו פרצידא.
ערך זיתום
זיתום – ו(ברכות לח. שבת מב) ושותין זיתום המצרי. (פסחים מב:) חומץ האדומי וזיתום המצרי גמרא מאי זיתום המצרי תני רב יוסי תילתא שערי תילתא קורטמי ותילתא מלחא (א״ב פירוש בלשון יוני ורומי מין שכר שעורים).
ערך קרטם
קרטם – זדקורטמי קא אמרת כבר פירשנו בערך טרימא (פסחים מב:) תולתא שערי תולתא קורטמי (א״ב פי׳ בלשון ערב ורומי מין נטע אשר פרחו כמו כרכום ונקרא כרכום יערי וזרעו כמו שעורה ויש לו סגולות ברפואה).
ערך חזרא
חזרא – ח(פסחים מב:) זימה של צבעים הכי תרגומו מיא דחיזרא (א״ב בנוסחאות דידן כתוב דחורא) (בבא מציעא ס) מאי אין משרבטין הכי תרגומו מיא דחיזרא פי׳ מים שהמחה בה. סובין ומשקין אותה ומנפחין את כריסה ונראית שמינה והיא כחושה זעירי א״ר הונא מזקפתא פי׳ שמקרדין את הבהמה וזוקפין את שערה ולועזין אשטריטול״רי.
ערך פרורא
פרורא – ט(פסחים מב:) וקולן של סופרים הכי תרגומו פרורא דאושכפי ואמאי קרי ליה קולן של סופרין דסופרין נמי מדבקין בו ניירותיהן.
ערך גדף
גדף – י(כריתות ז:) ת״ר את ה׳ הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחסרת קא סבר מגדף היינו מברך את ה׳ פירוש כגון גודף קערה וחסר מן הקערה עצמה קא סבר מגדף היינו מברך את השם כלומר שפושט יד וכופר בעיקר גדפת הקערה ולא חסרת דקסבר מגדף גודף קערה שכופר בעיקר ולא חסרה שלא פשט ידיו לעיקר (שבת עה.) מאי אמגושתא רב אמר חרשי ושמואל אמר גידופי פי׳ שמחרף כלפי מעלה וכבר פירשתי בערך אמגוש. (פסחים צג) קסבר מגדף היינו מברך את ה׳ מגדף בה רבי אבהו אלא מעתה דכתב לכן עתה יגלו בראש גולים וכו׳. (שבת סב) בגמ׳ ולא בכוחל׳ (סנהדרין מ: קידושין עא) מגדף בה ר׳ אבהו ואימא לאתויי חקירות. פי׳ רב שרירא גאון מגדף מראה תימה בידו כאדם שגודף מן הקערה (פסחים מב) בפי׳ רבינו חננאל אשה לא תלוש לא במים גדופים. ויש מפרשים כמו לייטי עלה במערבא.
ערך גרף
גרף – כ(שבת לו:) פרק כירה בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף. (שבת קמ:) גורפין מלפני הפטם. (פסחים נח) גורפין מתחת רגלי הבהמה. (ביצה לב) אין גורפין תנור וכירים. (שבת קנב) מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות (פסחים מב) אשה לא תלוש במים הגרופין מושכין לדעה מן הנהר כמו נחל קישון גרפם (פסחים מד) אי דקא גריף ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם כלומר שאוכל הכותח בעינו שאין טובל בו שום דבר. (בבא קמא ו) פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן (ובהגדת ילמדנו ויהי כל הארץ שפה אחת) הב לי אבן והוא נותן את המגרף. (ובפרק ח׳ בכלים) היתה גורפת והכה הקוץ ובו׳ פירוש אם היתה מושכת האפר מן התנור או נשרפו ידיה והן טמאות והכניסה ידה בפיה ונגעה בדבילה של תרומה נטמאת בידים מסואבות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
צפיר – א(יומא סו) משוך צפירה זו זעיר חובין דדרי סגיאין פי׳ מהר וצא שעיר זה קטן וחטאות הדור מרובין. ס״א מה שהי לצפירא למה אתם שוהין השעי׳ (פסחים מב: גיטין סט:) צפירת׳ דלא איפתח פי׳ שעירה שלא נפתח רחמה כלומר שלא ילדה. וי״א עופות שמנים שלא ילדו (א״ב תרגום שעיר צפיר ובעזרא וצפירי עזין).
ערך זנגבל
זנגבל – ב(ברכות לח יומא פא:) זנגבילא ביומא דכפורי פטור. (פסחים מב:) זנגבילי רטיבא ופלפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן מעלו לכולה גופא. (שבת סה) זנגבילא אי נמי דרצין פי׳ עצי סממנין הן הבאים מארץ סין וחדין בטעמם ודומין לקנמון וזנגבילא דומה לחתיכות של עצים והוא זיזייברי דרצין לשון ישמעאל הוא ודומה לקליפי אילן ואדום הוא והוא צינומו (א״ב תרגום בפסוק אפריון עשה לו המלך שלמה אלני זנגבל ולא יתכן שיהי׳ פי׳ מלה זו בתרגו׳ מין תבלין כי הזנגביל שהוא ממיני תבלין אינן אילן כי אם שרש עשב).
ערך פלפל
פלפל – ג(שבת סד:) בפלפל ובגרגיר מלח (בילמדנו פרשת ויקח קרח שם נ) פלפלת כל שהיא (פסחים מב:) זנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן מעלו לכולהו גופא (יומא פה: מגילה ז. חגיגה י) דשמואל ודאי לית ליה פירכא היינו דאמרי אנשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלא צנא דקרי פי׳ שהיה אמורא קטן מכולם כמו שהפלפל קטן מכל מיני תבלין וחריף מכולם כך זה האמורא חריף מכל התנאין שהפליגו עליו.
ערך חמץ
חמץ – ד(בריש דמאי) החוג והחומץ והכוסבר פי׳ ענבים קטנים הקשים החמוצים. פי׳ אחר החומץ אין בו משום דמאי כדאמרינן (פסחים מב:) הלוקח חומץ מעם הארץ אין צריך לעשר שחזקתו לא בא אלא מן התמד ואמרינן בספרילא נחשדו עמי הארץ על התמד.
ערך פרצן
פרצן – ה(ברכות לו) הא בדשומשמי הא בדפורצני (פסחים מב:) הא בדרווקא הא בדפורצני פי׳ נותנין מים על החרצנים ב׳ וג׳ ימים ואח״כ סוחטין אותן והיוצא מהן נקרא תמד דפורצני והנותן מים בשמרי יין ומסנן אותן והיוצא מהן נקרא תמד דרווקא (נזיר לד:) רבי יוסי אומר כדי שלא תטעה בזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל (גמרא) אמר רב יוסף כמאן מתרגמינן מפורצנין ועד עצורין כרבי יוסי פי׳ זוג היינו עצורין דזהו החיצון שמעצרין אותו כרבי יוסי דמתניא ופורצני היינו הפנימי הגרגר כמו פרצידא.
ערך זיתום
זיתום – ו(ברכות לח. שבת מב) ושותין זיתום המצרי. (פסחים מב:) חומץ האדומי וזיתום המצרי גמרא מאי זיתום המצרי תני רב יוסי תילתא שערי תילתא קורטמי ותילתא מלחא (א״ב פירוש בלשון יוני ורומי מין שכר שעורים).
ערך קרטם
קרטם – זדקורטמי קא אמרת כבר פירשנו בערך טרימא (פסחים מב:) תולתא שערי תולתא קורטמי (א״ב פי׳ בלשון ערב ורומי מין נטע אשר פרחו כמו כרכום ונקרא כרכום יערי וזרעו כמו שעורה ויש לו סגולות ברפואה).
ערך חזרא
חזרא – ח(פסחים מב:) זימה של צבעים הכי תרגומו מיא דחיזרא (א״ב בנוסחאות דידן כתוב דחורא) (בבא מציעא ס) מאי אין משרבטין הכי תרגומו מיא דחיזרא פי׳ מים שהמחה בה. סובין ומשקין אותה ומנפחין את כריסה ונראית שמינה והיא כחושה זעירי א״ר הונא מזקפתא פי׳ שמקרדין את הבהמה וזוקפין את שערה ולועזין אשטריטול״רי.
ערך פרורא
פרורא – ט(פסחים מב:) וקולן של סופרים הכי תרגומו פרורא דאושכפי ואמאי קרי ליה קולן של סופרין דסופרין נמי מדבקין בו ניירותיהן.
ערך גדף
גדף – י(כריתות ז:) ת״ר את ה׳ הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחסרת קא סבר מגדף היינו מברך את ה׳ פירוש כגון גודף קערה וחסר מן הקערה עצמה קא סבר מגדף היינו מברך את השם כלומר שפושט יד וכופר בעיקר גדפת הקערה ולא חסרת דקסבר מגדף גודף קערה שכופר בעיקר ולא חסרה שלא פשט ידיו לעיקר (שבת עה.) מאי אמגושתא רב אמר חרשי ושמואל אמר גידופי פי׳ שמחרף כלפי מעלה וכבר פירשתי בערך אמגוש. (פסחים צג) קסבר מגדף היינו מברך את ה׳ מגדף בה רבי אבהו אלא מעתה דכתב לכן עתה יגלו בראש גולים וכו׳. (שבת סב) בגמ׳ ולא בכוחל׳ (סנהדרין מ: קידושין עא) מגדף בה ר׳ אבהו ואימא לאתויי חקירות. פי׳ רב שרירא גאון מגדף מראה תימה בידו כאדם שגודף מן הקערה (פסחים מב) בפי׳ רבינו חננאל אשה לא תלוש לא במים גדופים. ויש מפרשים כמו לייטי עלה במערבא.
ערך גרף
גרף – כ(שבת לו:) פרק כירה בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף. (שבת קמ:) גורפין מלפני הפטם. (פסחים נח) גורפין מתחת רגלי הבהמה. (ביצה לב) אין גורפין תנור וכירים. (שבת קנב) מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות (פסחים מב) אשה לא תלוש במים הגרופין מושכין לדעה מן הנהר כמו נחל קישון גרפם (פסחים מד) אי דקא גריף ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם כלומר שאוכל הכותח בעינו שאין טובל בו שום דבר. (בבא קמא ו) פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן (ובהגדת ילמדנו ויהי כל הארץ שפה אחת) הב לי אבן והוא נותן את המגרף. (ובפרק ח׳ בכלים) היתה גורפת והכה הקוץ ובו׳ פירוש אם היתה מושכת האפר מן התנור או נשרפו ידיה והן טמאות והכניסה ידה בפיה ונגעה בדבילה של תרומה נטמאת בידים מסואבות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [ציעגע, באק.]
ב [אינגבער.]
ג [פפעפער.]
ד [עססיג.]
ה [קערנער.]
ו [ביער.]
ז [וואלד זאפרן.]
ח [קלייען.]
ט [קלייסטער.]
י [לעסטערן.]
כ [שארען. וועקשווימען.]
הערות
Gemara
Peirush