גמרא
פירוש
רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ב:כ״ג} שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ אאוֹתוֹ אַתָּה מַתְפִּיס לְבֶדֶק הַבַּיִת וְאִי אַתָּה מַתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת מִכָּאן אָמְרוּ כׇּל הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
אֵין לִי אֶלָּא בַּעֲשֵׂה בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן הדרן עלך כל שעה
פרק ג – אלו עוברין
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ערך אשבורן
אשבורן – אבאהלות (בפרק כל המיטמאין) היה אשבורן או שקרש טמא. ובטהרות בפרק הדר עם הנכרי הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה. ובפרק קמא דמקואות שוה למקוה לטהר באשבורן (פסחים מב.) שופכן במקום מדרון ואין שופכן במקום האשבורן (עבודה זרה עב.) בגמרא נטל את המשפך תנן התם הנצוק והקטפרוס וכו׳ פירוש במקום הישר יש מקום עמוק שיקוו בו המים ושם אותו מקום העמוק אשבורן.
ערך מדר
מדר – ב(פסחים מב.) שופכן במקום מדרון (בבא מציעא פג.) תינח במקום מדרון. (במיכה) כמים המוגרים במורד תרגומו כמים דאשדין במדרון (בבא בתרא כב) א״ר זביד בממדיר את בותלו פירוש לא אמרינן בטפח בלחוד סגי אלא במשפע ויורד כותלו כמו מדרון שאין אדם יכול לעמוד בו שמחליק ונופל. ויש ששונין במרדד את כותלו.
ערך כתח
כתח – ג(פסחים מב.) ואילו עוברין בפסח כותח הבבלי מפו׳ בגמ׳ יש בו קומניתא דאימא ומלחא ונסיובי דחלבא (עירובין סב: בבא מציעא לב:) אפילו ביעתא בכותתא לא לישרי איניש במקום רביה פי׳ לא אצטריך מביצה שנולדה אלא אפילו אותה שמוציא במעי אמה כדאמרינן (ביצה ז) השוחט את התרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאוכלן בחלב דלאו כגופה דתרנגולת דמיין ורב חסדא לא פשט בשני דרב הונא רבו כיון שיש בכותת חלב וביצת שחיטה נראית כבשר אף על פי שמותר בבירור לא רצה להתיר.
ערך עמל
עמל – ד(פסחים מב.) ועמילן של טבחים (בבא מציעא פו:) מעשה הללו לעמילן של טבחים פי׳ הפת שעושין לשאוב הזוהמה של קדירה (א״ב פי׳ בל׳ יוני ורומי חטה או מין דגן השרוי במים עד היותו רך ונכתש עד הפרד המורסן וסנו על פני המים וכאשר יושפכו המים והוסר המורסן יושם בכלי חרס חדשים הדגן תחת השמש עד יבושת כל הליחות ועושים המבשלים ממנו מאכלים שונים אבל בירושלמי א״ר חייא בר אבא לעמילן מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן פי׳ עמלן בל׳ יוני באופן אחר מלילות או עומר שבלים ובזה תדע כי הלכו חז״ל בפי׳ מלות הרבה אחר ל׳ יוני).
ערך קלן
קלן – ה(פסחים מב.) וקולן של סופרים פי׳ מים וקמח מעורבין ומדבקין בו הסופרים ניירותיהן וכן שמה בלעז קול״א ואם אין בו אלא מי פירות קיימא לן מי פירות אין מחמיצין (ירושלמי) א״ר מני וכולהו על ידי מנויי (א״ב פי׳ בליו״ר מין דבק יש נעשה מקמח ומים ויש נעשה מעור בהמות או דגים).
ערך שכר
שכר – ו(פסחים מב.) כותח הבבלי שכר המדי (גמ׳) דרמו בה שערי.
ערך נסיובי
נסיובי – ז(פסחים מב.) משום נסיובי דחלבא (בבא מציעא ע) כי פליגי בנסיובי ותותרי (עבודה זרה לה). איכא נסיובי דלא קיימי פי׳ מי החלב המתמצה מקפאון הגבינה.
ערך גב
גב – ח(פסחים מב.) שלשה גובבין את הקומה כלומר כופפין את הקומה.
ערך ספסקא
ספסקא – ט(פסחים מב.) פת קיבר ריפתא סיפוסקא (גיטין נז) יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוסקא למחר מיא דקמחא פי׳ פסולת הסולת והוא פת קיבר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אשבורן – אבאהלות (בפרק כל המיטמאין) היה אשבורן או שקרש טמא. ובטהרות בפרק הדר עם הנכרי הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה. ובפרק קמא דמקואות שוה למקוה לטהר באשבורן (פסחים מב.) שופכן במקום מדרון ואין שופכן במקום האשבורן (עבודה זרה עב.) בגמרא נטל את המשפך תנן התם הנצוק והקטפרוס וכו׳ פירוש במקום הישר יש מקום עמוק שיקוו בו המים ושם אותו מקום העמוק אשבורן.
ערך מדר
מדר – ב(פסחים מב.) שופכן במקום מדרון (בבא מציעא פג.) תינח במקום מדרון. (במיכה) כמים המוגרים במורד תרגומו כמים דאשדין במדרון (בבא בתרא כב) א״ר זביד בממדיר את בותלו פירוש לא אמרינן בטפח בלחוד סגי אלא במשפע ויורד כותלו כמו מדרון שאין אדם יכול לעמוד בו שמחליק ונופל. ויש ששונין במרדד את כותלו.
ערך כתח
כתח – ג(פסחים מב.) ואילו עוברין בפסח כותח הבבלי מפו׳ בגמ׳ יש בו קומניתא דאימא ומלחא ונסיובי דחלבא (עירובין סב: בבא מציעא לב:) אפילו ביעתא בכותתא לא לישרי איניש במקום רביה פי׳ לא אצטריך מביצה שנולדה אלא אפילו אותה שמוציא במעי אמה כדאמרינן (ביצה ז) השוחט את התרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאוכלן בחלב דלאו כגופה דתרנגולת דמיין ורב חסדא לא פשט בשני דרב הונא רבו כיון שיש בכותת חלב וביצת שחיטה נראית כבשר אף על פי שמותר בבירור לא רצה להתיר.
ערך עמל
עמל – ד(פסחים מב.) ועמילן של טבחים (בבא מציעא פו:) מעשה הללו לעמילן של טבחים פי׳ הפת שעושין לשאוב הזוהמה של קדירה (א״ב פי׳ בל׳ יוני ורומי חטה או מין דגן השרוי במים עד היותו רך ונכתש עד הפרד המורסן וסנו על פני המים וכאשר יושפכו המים והוסר המורסן יושם בכלי חרס חדשים הדגן תחת השמש עד יבושת כל הליחות ועושים המבשלים ממנו מאכלים שונים אבל בירושלמי א״ר חייא בר אבא לעמילן מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן פי׳ עמלן בל׳ יוני באופן אחר מלילות או עומר שבלים ובזה תדע כי הלכו חז״ל בפי׳ מלות הרבה אחר ל׳ יוני).
ערך קלן
קלן – ה(פסחים מב.) וקולן של סופרים פי׳ מים וקמח מעורבין ומדבקין בו הסופרים ניירותיהן וכן שמה בלעז קול״א ואם אין בו אלא מי פירות קיימא לן מי פירות אין מחמיצין (ירושלמי) א״ר מני וכולהו על ידי מנויי (א״ב פי׳ בליו״ר מין דבק יש נעשה מקמח ומים ויש נעשה מעור בהמות או דגים).
ערך שכר
שכר – ו(פסחים מב.) כותח הבבלי שכר המדי (גמ׳) דרמו בה שערי.
ערך נסיובי
נסיובי – ז(פסחים מב.) משום נסיובי דחלבא (בבא מציעא ע) כי פליגי בנסיובי ותותרי (עבודה זרה לה). איכא נסיובי דלא קיימי פי׳ מי החלב המתמצה מקפאון הגבינה.
ערך גב
גב – ח(פסחים מב.) שלשה גובבין את הקומה כלומר כופפין את הקומה.
ערך ספסקא
ספסקא – ט(פסחים מב.) פת קיבר ריפתא סיפוסקא (גיטין נז) יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוסקא למחר מיא דקמחא פי׳ פסולת הסולת והוא פת קיבר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [אטיפר גרוב מיט וואסר.]
ב [אבפאלל.]
ג [איין בריהיע מיט מעהל.]
ד [שטארץ אויס טייג.]
ה [ליים קלייסטער.]
ו [ביער.]
ז [מאלקען.]
ח [צודריקין.]
ט [פערשיממעלט בראד.]
הערות
Gemara
Peirush