×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אאפי׳אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת חַיָּיב בוְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג.
An initial version of the mishna says that a nazirite is liable to receive lashes only if he drinks a quarter-log of wine. Rabbi Akiva says: Even if he soaked his bread in wine and the two together contain enough to combine to the amount of an olive-bulk, he is liable. And furthermore, a nazirite is liable to receive lashes for consuming wine by itself, and for grapes by themselves, and for ḥartzannim by themselves, and for zaggim by themselves, as each of these is forbidden separately by the Torah. Rabbi Elazar ben Azarya says: He is liable only if he eats an olive-bulk that includes at least two ḥartzannim and one zag, in accordance with the verse “From ḥartzannim to zag(Numbers 6:4), where the first term is in the plural and the second in the singular.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך זג
זגא(שבת מז:) ולא בתבן ולא בזגין. (ובפרק אחרון דמעשרות) לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו. (נזיר לד:) וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן רבי אלעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין אלו הן החרצנין ואלו הן הזגין החרצנים אלו החרצונין והזגין אלו הפנימין דברי ר׳ יהודה רבי יוסי או׳ שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג הפנימי ענבול:
א. [וויינבעעהר קערין.]
במשנה ראשונה – היו שונין שאינו חייב עד שישתה רביעית יין בא ר״ע ואמר אפי׳ שרה פיתו ביין ויש יין מובלע בתוך הפת כדי זית חייב.
וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן – ונראה דעיקר חידוש לת״ק בא לומר חייב על הזגין בפני עצמן אם אכל לבד מן הזגין ואההיא אתא לאפלוגי ר״א בן עזריה ואומר דאינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג [דחרצנים הם] הגרעינין בענבין וזגין הם הקליפה שלהן ומרבה חרצנים בלשון רבים וזג בלשון יחיד כדמפרש הש״ס ור״א סבר כר׳ יוסי דאמר חרצנים אלו הגרעינים.
(לד.) ומשנה ראשונה עד שישתה רביעית יין. והוא הדין דלאכילה נמי בעינן רביעית למשנה ראשונה וכיצד יעשה ימלא כוס אחד ויתן לתוכו ענבים עד שישפכו מהמשקין רביעית וזהו שיעור רביעית לאוכלין.
ר׳ עקיבא אומר אפילו שרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב. פירוש דקסבר ר׳ עקיבא היתר מצטרף לאיסור. וכל שכן לחרצנים וענבים שהן בכזית לר׳ עקיבא:
וחייב על היין בפני עצמו. אם שתה יין. ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן. פירוש אם אכל ענבים וחרצנים וזג בבת אחת לוקה שלש דהמינין מחלקין:
ר׳ אליעזר אומר אינו חייב באכילת כזית חרצנים עד שיאכל שני חרצנים וזגן. פירוש חרצן הוא גרעין וזג הוא הקליפה. ומייתי לה ר׳ אליעזר מדכתיב חרצנים וזג.
גמרא. ברוב ספרים גרסינן איכא דאמר לה מסיפא עד שיאכל מן הענבים כזית. וליכא בינייהו מידי אי מסיפא דייק אי מרישא. מנמוקי הר׳ עזריאל ז״ל:
משנה ראשונה אומרת: אין הנזיר חייב מלקות עד שישתה רביעית יין. ר׳ עקיבא אומר: אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף עם היין בשיעור כזית — חייב. ועוד, הנזיר חייב מלקות על היין בפני עצמו, שהוא מפורש בתורה לאיסור, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן, שכל אחד מהם נאמר בו איסור מיוחד בתורה. ר׳ אלעזר בן עזריה אומר: אין חייב עד שיאכל שיעור כזית שיש בו לפחות שני חרצנים וזג אחד, כאמור בתורה באיסור אכילה של הנזיר ״מחרצנים (בלשון רבים) עד זג״ (במדבר ו, ד) ודנים עוד בביאור המילים:
An initial version of the mishna says that a nazirite is liable to receive lashes only if he drinks a quarter-log of wine. Rabbi Akiva says: Even if he soaked his bread in wine and the two together contain enough to combine to the amount of an olive-bulk, he is liable. And furthermore, a nazirite is liable to receive lashes for consuming wine by itself, and for grapes by themselves, and for ḥartzannim by themselves, and for zaggim by themselves, as each of these is forbidden separately by the Torah. Rabbi Elazar ben Azarya says: He is liable only if he eats an olive-bulk that includes at least two ḥartzannim and one zag, in accordance with the verse “From ḥartzannim to zag(Numbers 6:4), where the first term is in the plural and the second in the singular.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים הַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גשֶׁלֹּא תִּטְעֶה כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִינְבָּל.:

The mishna discusses the meaning of these terms: Which parts are ḥartzannim and which are zaggim? The ḥartzannim are the outside parts, the skin of the grape, while the zaggim are the inner parts, the seeds. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: The opposite is the case and this is the mnemonic so that you should not err: It is like a bell [zog] worn by an animal, in which the outer part, which corresponds to the skin of a grape, is called zog, and the inner portion of the bell, the clapper, which corresponds to the seeds in a grape, is called inbal.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פרצן
פרצןא(ברכות לו) הא בדשומשמי הא בדפורצני (פסחים מב:) הא בדרווקא הא בדפורצני פי׳ נותנין מים על החרצנים ב׳ וג׳ ימים ואח״כ סוחטין אותן והיוצא מהן נקרא תמד דפורצני והנותן מים בשמרי יין ומסנן אותן והיוצא מהן נקרא תמד דרווקא (נזיר לד:) רבי יוסי אומר כדי שלא תטעה בזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל (גמרא) אמר רב יוסף כמאן מתרגמינן מפורצנין ועד עצורין כרבי יוסי פי׳ זוג היינו עצורין דזהו החיצון שמעצרין אותו כרבי יוסי דמתניא ופורצני היינו הפנימי הגרגר כמו פרצידא:
א. [קערנער.]
[החרצנים אלו החיצונים] – קליפה שבחוץ [והזגין אלו הם] מבפנים ר׳ יוסי אומר ולאפלוגי הוא דאתא ופירש המקרא להיפך אלו הקליפה החיצונה וסימן שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון נקרא זוג כן בענבים החיצון נקרא זוג.
(לד.) אלו הן החרצנים אלו החיצוניים. פירוש הענב מבחוץ. הזגים אלו הפנימיים. פירוש הם הגרעינין דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר. פירוש ר׳ יוסי חולק הוא על ר׳ יהודה ונתן סימן לדבריו כדי שלא תטעה בזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל. פירוש כמו כן בענבים החיצון הוא זג והגרעין הוא החרצן. שיטה:
אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? החרצנים — אלו החיצונים, כלומר, קליפת העינב, הזגיםאלו הפנימים (הגרעינים), אלו דברי ר׳ יהודה. ר׳ יוסי אומר ההיפך הוא הנכון, והסימן שלא תטעה: כזוג (פעמון) של בהמה, החלק החיצון נקרא זוג, וכמוהו זג של ענבים הוא קליפת הענב החיצונית, והפנימי הדבר שמקשקש בתוך הפעמון נקרא עינבל, וכמוהו בענב — הגרעינים.
The mishna discusses the meaning of these terms: Which parts are ḥartzannim and which are zaggim? The ḥartzannim are the outside parts, the skin of the grape, while the zaggim are the inner parts, the seeds. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: The opposite is the case and this is the mnemonic so that you should not err: It is like a bell [zog] worn by an animal, in which the outer part, which corresponds to the skin of a grape, is called zog, and the inner portion of the bell, the clapper, which corresponds to the seeds in a grape, is called inbal.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) גמ׳גְּמָרָא: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה כּוּ׳.: הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אִין דגֶּפֶן עַצְמוֹ לָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר״אכְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע.

GEMARA: The mishna taught that three types of actions are prohibited for a nazirite: Contracting ritual impurity, shaving, and consuming products of the vine. The Gemara infers: That which emerges from the vine, yes, it is included in the prohibition; however, any part of the vine itself, other than its fruit, no, this is not forbidden. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. This is as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Even the leaves and tendrils of the vine are included in the prohibitions of naziriteship.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ עלין ולולבין – של גפן במשמע הכתוב שאמר מכל אשר יעשה מגפן היין לולבין אלו חוטין רכין שבגפן.
גפן עצמו לא – כגון עלין ולולבין מדלא תנא [רבותא] גפן עצמו.
אפי׳ עלין ולולבין במשמע – כדדרשינן בסמוך.
זה שביארנו במשנתנו שכל שהוא מכלל העץ כגון עלין ולולבין ואף הרכים שבהם ואף הסמדר אינם בכלל איסורי נזיר לא סוף דבר כשכל אכילתו מהם אלא אפילו אכל או שתה מאיסורי נזיר פחות מכשיעור והשלימו באלו אין מצטרפין אלא הרי הוא כשאר התירות שאינן מצטרפות לאיסור אף באיסורי נזיר כמו שביארנו ועל שיטה זו אנו גורסין בסוגיא זו היוצא מן הגפן אין גפן עצמו לא מתני׳ דלא כרבי אליעזר וכו׳ איכא דאמרי לה אסיפא כל היוצא מן הגפן מצטרף וכו׳ הא גפן עצמו לא ואמרו עליה מאן דמתני לה אסיפא כל שכן ארישא ומאן דמתני לה ארישא אבל אסיפא לא כלומר שמכל מקום מצטרף הוא והלכה כאיכא דאמרי ויש גורסין בדרך אחרת וזו עיקר:
כבר ביארנו בששי של סנהדרין שמדת כלל ופרט וכלל יש דורשין אותה בלשון זה ר״ל כלל ופרט וכלל ויש דורשין אותה בלשון ריבה ומיעט וריבה ושם ביארנו החלוק שבין לשון זה לחבירו והיאך לשון ריבה ומיעט וריבה מרבה יותר על הפרט מלשון כלל ופרט וכלל וכן ביארנו שם שפרט וכלל ופרט דינו לגמרי ככלל ופרט וכלל וכן מיעט וריבה ומיעט למי שדורשו בלשון זה דינו כריבה ומיעט וריבה וכן ביארנו שם שפרט וכלל נעשה כלל מוסף על הפרט לרבות כל דבר עד שיפרוט לך הכתוב פרט אחריו להחזירו לדין כלל ופרט וכלל על הדרך שביארנו שם וכן ביארנו שם שברוב מקומות אנו פוסקים כמי שדורשו בכלל ופרט וכלל ואף זו שבכאן אחת מהן שהרי אין הלכה כר׳ אליעזר שמרבה עלין ולולבין ושאינו ממעט אלא שבישתא והיא הזמורה עצמה שאינה ראויה לאכילה אלא כרבנן שממעטין עלין ולולבין אף בזמן שהן ראוים לאכילה ר״ל כשהם רכים ביותר:
גפן עצמו לא כגון עלין ולולבין:
א גמרא שנינו במשנתנו, ששלשה מינין אסורין בנזיר: הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן. ואפשר לדייק כך מלשון המשנה: היוצא מן הגפן — אין [כן] הוא האסור באכילת נזיר. ומכאן נלמד כי גפן עצמו חלק אחר מעץ הגפן, שאינו מן הפירות — מותר. ומעירים: אם כן מתניתין [משנתנו] היא שלא כשיטת ר׳ אלעזר. דתניא כן שנינו בברייתא], ר׳ אלעזר אומר: אפילו עלין של גפן ולולבין (ענפים רכים) במשמע של האיסור לנזיר.
GEMARA: The mishna taught that three types of actions are prohibited for a nazirite: Contracting ritual impurity, shaving, and consuming products of the vine. The Gemara infers: That which emerges from the vine, yes, it is included in the prohibition; however, any part of the vine itself, other than its fruit, no, this is not forbidden. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. This is as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Even the leaves and tendrils of the vine are included in the prohibitions of naziriteship.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ אַסֵּיפָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת מִן הָעֲנָבִים אִין מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ לָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר״אכְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע.

Some say this statement with regard to the latter clause of the mishna: He is liable to receive lashes only if he eats an olive-bulk of the grapes. The Gemara infers: If he eats from the grapes, yes, he is liable, but if he eats from the vine itself, no, he is not liable. If so, the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. This is as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Even the leaves and tendrils are included in the prohibition.
תוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איכא דאמרי אסיפא – אבל אדיוקא דרישא לא דמשמע שפיר בלישנא דהיוצא מן הגפן אפי׳ עלין ולולבין.
ואיכא דאמרי ליה אסיפא וכו׳ – מן הענבים אין מן הגפן [לא] ודיוקא דרישא לא משמע ליה דעלין ולולבין בכלל יוצא מן הגפן נינהו דכתיב ובגפן ג׳ שריגים:
מיין ושכר מיעט ואע״ג דדרשינן בפ״ק מיין לאסור יין מצוה כיין הרשות ושכר לג״ש למילף אמקדש. טובא מיעוטי כתיבי מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:
ואיכא דאמרי לה אסיפא כו׳. מן הענבים אין מן הגפן לא ודיוקא דרישא לא משמע לן דעלין ולולבין בכלל יוצא מן הגפן נינהו כדכתיב ובגפן שלשה שריגים. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
איכא דאמרי לה אסיפא [יש שאמרו אותה, את ההערה הזו, על סופה] של המשנה, ששנינו בה: אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית. ונדייק מכאן: מן הענבים — אין [כן], מהגפן עצמו — לא. אם כן מתניתין [משנתנו] היא שלא כשיטת ר׳ אלעזר, דתניא כן שנינו בברייתא], ר׳ אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע.
Some say this statement with regard to the latter clause of the mishna: He is liable to receive lashes only if he eats an olive-bulk of the grapes. The Gemara infers: If he eats from the grapes, yes, he is liable, but if he eats from the vine itself, no, he is not liable. If so, the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. This is as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Even the leaves and tendrils are included in the prohibition.
תוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי {במדבר ו׳:ג׳} מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר מִיעֵט מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן רִיבָּה.

The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Elazar and the Rabbis disagree; what is the basis of their dispute? The Gemara explains: Rabbi Elazar interprets the verses employing the hermeneutical principle of amplifications and restrictions, while the Rabbis interpret them employing the hermeneutical principle of generalizations and details. The Gemara clarifies: Rabbi Elazar interprets the verses employing the principle of amplifications and restrictions, as the phrase: “He shall abstain from wine and strong drink” (Numbers 6:3), restricts the prohibition to wine and strong drink, and the subsequent phrase: “Anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4), amplifies the prohibition.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מיין ושכר יזיר מיעט – יין הראוי להשתכר בו אסור לו אבל מידי אחרינא לא.
מיין ושכר יזיר מיעט – אע״ג דדרשי׳ לי׳ בפ״ק (לעיל ד.) לאסור יין [של מצוה כיין של רשות] ושכר לילפי למקדש מ״מ איכא מיעוטין טובא דכתיב מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל מכל אשר יעשה מגפן היין ריבה אבל מחרצנים ועד זג לא דריש ליה למעוטי כרבנן דאיצטריך ליה לכדר׳ אלעזר בן עזריה דבסמוך דאינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג.
במאי קמיפלגי ר׳ אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי ורבנן דרשי כללי ופרטי – קשיא לי טובא דבכל דוכתא אמרינן שכך מועיל ריבה ומיעוט כמו כלל ופרט וכלל מה כלל ופרט וכלל אי אתה מרבה אלא כעין הפרט אף ריבה ומיעט אינו מרבה אלא דבר הדומה למיעוט ותו לא אבל ודאי אם הוא ריבה ומיעט וריבה מרבה הכל אף על גב דלא דמי למיעוטא, ומיעוטא לא ממעט אלא דבר מועט והכא היכי מרבה ר׳ אליעזר ממיעט וריבה טפי ממאי דמרבו רבנן מכלל ופרט וכלל דפרט וכלל ופרט וכלל ופרט כך הוא דומה כמו כלל ופרט וכלל שאי אתה דן אלא כעין הפרט והכי אמר בפירוש בפרק נגמר הדין בהלכ׳ כל הנסקלין דריבה ומיעט מרבה מאי דדמי ליה למיעוט ותו לא והכא אמאי מרבה מיעט וריבה אפילו מאי דלא דמי ליה ותו כיון דר׳ אליעזר לא דריש כללי ופרטי אלא ריבויי ומיעוטי היכי אמרינן לקמן ור׳ אליעזר דדריש ריבה ומיעט פרט וכלל ופרט מנא ליה והרי לא דריש כללי ופרטי בכל התורה כולה אלא ריבויי ומיעוטי והיכי בעינן אליבא דידיה פרט וכלל ופרט מנא ליה. ונראה לי לומר דבודאי ריבה ומיעט לא מצי לרבויי אלא כעין הפרט משום דאי הוה דדרשי׳ ליה בכלל ופרט הוה אמינא אין בכלל אלא מה שבפרט ואפילו מאי דדמי ליה בפרטא לא מרבינן שהפרט הוא פירושו של כלל אבל השתא דדרשי׳ להו בריבה ומיעט המיעוט אינו פירושו לדלריבוי אלא הריבוי מרבה לעצמו והמיעוט ממעט לעצמו ומרבה כל מאי דדמי למיעוט והמיעוט ממעט כל דלא דמי ליה אבל השתא דהוי מיעוט וריבוי מרבה אפילו מידי דלא דמי ליה שאילו היינו דורשים אותו בפרט וכלל הוה אמינא נעשה הכלל רבה מוסף1 על הפרט והוה מרבינא הכל ולא הוה ממעיטנא2 מידי והשתא דדריש׳ להו במיעט וריבה אחר שמיעט חזר וריבה ריבה הכל ואפילו מידי דלא דמי ליה ומפני שהמיעוט עומד לעצמו ולא אמרינן נעשה הריבוי מוסף עליו כדאמר בפרט וכלל אהני מיעוטא למעוטי דבר מועט הילכך כן שווה מיעט וריבה בלחוד כמו ששווה ריבה ומיעט וריבה והלכך אין לדרוש אחר מיעט וריבה מיעוט אחר שאם תאמר כי בא זה מיעוט האחרון עוד למעט כל מידי דלא דמי ליה אם כן הינו פרט וכלל ופרט שאי אתה דן אלא כעין הפרט הילכך כל היכא דמשתכח כי האי גונא מיעט וריבה ומיעט ליכא פלוגתא התם דלא דרשינן להו אלא בפרט וכלל ופרט שאינך יכול לעשות בהם שום שינוי לדורשם במיעט וריבה ומיעט שכך יבוא זה כמו זה דבכל טצדקי יש חילוק ביניהם בין כלל ופרט וריבה ומיעט ובין פרט וכלל למיעט וריבה ובין כלל ופרט וכלל לריבה ומיעט וריבה אבל בין פרט וכלל ופרט למיעט וריבה ומיעט לא תוכל להשים שום חילוק הילכך כולי עלמא3 לא פליגי דאי אתה דן אלא כעין הפרט דדרשי׳ בהו ומשום הכי אמרינן לר׳ אלעזר דלא מייתר ליה הכא פרטא בתראה מנא ליה בתורה פרט וכלל ופרט.
1. בכ״י ששון 557: ״מרבה למוסף״ עם סימני מחיקה מעל אות מ׳ ב״מרבה״ ואות ל׳ ב״למוסף״.
2. כן תוקן בגיליון בכ״י ששון 557. בפנים: ״מרבינא״.
3. כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557 נכפל כאן: ״לא עלמא״.
מכל אשר יעשה מגפן היין ריבה ומיעט וריבה ריבה כל מילי ומיעט שבשתא זמורות – שריגים מתרגם שבישתא ומחרצנים ועד זג לא דריש ליה למיעוטי דמוקים לה כראב״ע:
ושואלים: במאי קמיפלגי [במה הם חלוקים], מהו בסיס מחלוקתם? ומסבירים: ר׳ אלעזר דריש [דורש] את הכתובים בשיטת מדרש הלכה של ריבויי ומיעוטי [ריבויים ומיעוטים] ואילו רבנן דרשי כללי ופרטי [חכמים דורשים את הכתובים בשיטת כללים ופרטים]. ומפרטים: ר׳ אלעזר דריש רבויי ומיעוטי [דורש ריבויים ומיעוטים], וכך הוא דורש: מה שנאמר ״מיין ושכר יזיר״ (במדבר ו, ג) — הרי מיעט הכתוב ואמר שהאיסור הוא רק ביין ושיכר, ונאמר ״מכל אשר יעשה מגפן היין״ (במדבר ו, ד) — ובכך ריבה הכתוב, הרי לנו בכתובים
The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Elazar and the Rabbis disagree; what is the basis of their dispute? The Gemara explains: Rabbi Elazar interprets the verses employing the hermeneutical principle of amplifications and restrictions, while the Rabbis interpret them employing the hermeneutical principle of generalizations and details. The Gemara clarifies: Rabbi Elazar interprets the verses employing the principle of amplifications and restrictions, as the phrase: “He shall abstain from wine and strong drink” (Numbers 6:3), restricts the prohibition to wine and strong drink, and the subsequent phrase: “Anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4), amplifies the prohibition.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מִיעֵט וְרִיבָּה רִיבָּה הַכֹּל מַאי רִיבָּה רִיבָּה כֹּל מִילֵּי מַאי מִיעֵט מִיעֵט שְׁבִישָׁתָא.

The Gemara elaborates: In this manner, the Torah restricts and amplifies, which, according to the principles of exegesis, amplifies and includes virtually all substances. What does it amplify and include? It amplifies and includes all matters and substances that come from the vine. What does it restrict? After all, the phrase “He shall abstain from wine and strong drink” must be excluding something. According to this interpretation, the verse restricts only one part of a vine, the branches. A nazirite who eats the branches of the vine has not committed a transgression.
מיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל מילי – ואפילו עלין ולולבין.
שבישתא – זמורות כדמתרגמינן שריגים שיבשין (בראשית מ).
מאי ריבה ריבה כל מילי ואפי׳ עלין ולולבין ומאי מיעט שבישתא – זמורה כדמתרגמינן שלשה שריגים תלתא שיבשין.
ומאי מיעט מיעט שבישתא. פירוש זמורות שהן קשין תרגום שבשין. והוא הדין לעלין קשין דלא חזו לאכילה. וכי מרבי ר׳ אליעזר לעיל אפילו עלין ולולבין מיירי ברכין דחזו לאכילה. שיטה:
וזה לשון הר׳ עזריאל ז״ל: מאי ריבו ריבו כל מילי. ואף עלין ולולבין הקטנים הרכים הראויים לאכילה. ומאי מיעט שבישתא. זמורות שלשה שריגים מתורגמין שיבשין דאינן ראוין כל כך לאכילה כלולבין וכעלין קטנים. ואף על גב דראויין קצת. והוא הדין דמעטינן כל דדמי לטעם שבישתא כגון עלין וקשין שאינן ראויין כל כך לאכילה. עד כאן:
ורבנן דרשי כללי ופרטי מיין ושכר יזיר פרט מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט. פירוש דמחרצנים ועד זג מיותר הוה דאי נמי לא כתביה הוה ידענא דאסירי דנפקי מכללא מכל אשר יעשה דלא גרעי מעלין ולולבין דהוי מתרבו בפרט וכלל:
מיעט וריבה, ולפי כללי המדרש: ריבה הכל. אם כן מאי [מה] ריבה — ריבה את כל מילי [הדברים] היוצאים מן הגפן, מאי [מה] מיעט? שהרי בכל זאת יש מיעוט בכתוב. לשיטה זו המיעוט בא למעט רק דבר אחד! — מיעט שבישתא [זמורות] של הגפן, שאם אכל מהן לא עבר.
The Gemara elaborates: In this manner, the Torah restricts and amplifies, which, according to the principles of exegesis, amplifies and includes virtually all substances. What does it amplify and include? It amplifies and includes all matters and substances that come from the vine. What does it restrict? After all, the phrase “He shall abstain from wine and strong drink” must be excluding something. According to this interpretation, the verse restricts only one part of a vine, the branches. A nazirite who eats the branches of the vine has not committed a transgression.
מיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר פָּרַט מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן כָּלַל מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג חָזַר וּפָרַט פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי.

And conversely, the Rabbis interpret the verses employing the principle of generalizations and details, as the phrase “He shall abstain from wine and strong drink” (Numbers 6:3) is an example of a detail, the phrase “anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4) is a generalization, and when the verse continues: “From pits to grape skin,” it has given an example of a detail again. This is a detail, and a generalization, and a detail. According to this exegetical method, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a fruit or fruit waste, i.e., grape seeds or skins, so too, everything forbidden by the generalization is a fruit or fruit waste, but not leaves or tendrils, as maintained by Rabbi Elazar.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גרק
גרקא(פסחים כה:) מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דהוה שייף ליה לברתיה גרקי דערלה (נזיר לד:) אף כל פירי מהו גורקי פירוש שלא בישל כל צורכו פירו׳ אחר גרגרים של ערלה:
א. [אונרייפע טרויבען.]
מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי – כגון ענבים ויין וחומץ.
אף כל פרי ופסולת – להביא גוהרקי ועינבין דיכרין כדלקמן בסמוך.
מיין ושכר יזיר פרט – מדה זו ניתנה לידרש כעין כלל ופרט וכלל ויש חילוק קצת בין המדות כדכתב בסוף הסוגיא.
אף כל פרי ופסולת פרי לקמן מפרש:
ואילו רבנן דרשי כללי ופרטי [חכמים דורשים כללים ופרטים], וכך הם דורשים: נאמר ״מיין ושכר יזיר״ — הרי זה פרט, וכן נאמר ״מכל אשר יעשה מגפן היין״ — הרי זה כלל, ״מחרצנים ועד זג״ — חזר ופרט, אם כן יש לנו פרט וכלל ופרט, ולפי שיטה זו אי [אין] אתה דן, למד, לרבות אלא לדברים אחרים שהם כעין כמו הפרט: מה הפרט המפורש בכתוב הוא פרי או פסולת פרי (חרצנים וזגים) — אף כל מה שנאסר מריבוי הכלל הכתוב הוא פרי ופסולת פרי (אבל לא עלים ולולבים, כפי שסבור ר׳ אלעזר).
And conversely, the Rabbis interpret the verses employing the principle of generalizations and details, as the phrase “He shall abstain from wine and strong drink” (Numbers 6:3) is an example of a detail, the phrase “anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4) is a generalization, and when the verse continues: “From pits to grape skin,” it has given an example of a detail again. This is a detail, and a generalization, and a detail. According to this exegetical method, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a fruit or fruit waste, i.e., grape seeds or skins, so too, everything forbidden by the generalization is a fruit or fruit waste, but not leaves or tendrils, as maintained by Rabbi Elazar.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר אָמַרְתָּ א״כאִם כֵּן מָה הִנִּיחַ לְךָ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים הָא כְּתִיבִי יַיִן וָחוֹמֶץ הָא כְּתִיבִי הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן.

The Gemara asks: If so, one can suggest an alternative derivation: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a complete, i.e., ripe, fruit, so too, everything forbidden must be a complete fruit, excluding unripe fruit. Why, according to the Rabbis, are unripe grapes included in the prohibition? You will say the following counterargument: If so, what has the verse left you to derive from its meaning that it has not stated? If you say grapes and raisins, these are explicitly written; if you say wine and vinegar, these are also written. What, then, does the generalization come to add? Evidently, you cannot learn in accordance with the last version, which excludes unripe fruit; rather, you must learn in accordance with the first version, which includes this fruit and excludes only leaves and tendrils.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אף כל פרי גמור – ולא דבר אחר ולא גוהרקי ולא עינבין דיכרין.
אם כן – שלא להביא בו אלא פרי גמור.
מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמר – שתהא למד מן הפרט אם ענבים לחים ויבשים הא כתיב כו׳.
אלא כלשון הראשון – אף כל פרי ופסולת פרי שאם אתה אומר אף כל פרי גמור נמצא דאינו מרבה שום דבר בעולם.
מה פרט מפורש בנזיר ענבים פרי אף (על) כל פרי – מפרש בסמוך לאיתויי בוסר ופסולת פרי ענבים שהתליעו ולמעט עלין ולולבין שאינו כעין הפרט אי מה פרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור יש מפרשין דהכי פירושו ונמעט גם בוסר גם ענבים שהתליעו ולא נראה חדא דחומץ כתיב דהוי פסולת פרי ומאי שנא ענבים שהתליעו מחומץ וע״ק דאם נמעט תרווייהו מה אנו מרויחין בכלל ופרט מה שלא נכתב בפירוש וגם לשון פרי גמור משמע דאתי למעוטי פרי שאינו גמור כמו בוסר לכן נראה למורי דה״פ אף כל פרי גמור ולאפוקי בוסר אבל ענבים שהתליעו נרבה כעין הפרט ומשני א״כ מה הניח לך שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ [הא כתיבי] הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון פי׳ אם כן דנמעט בוסר נמצא השאר מפורש ומה נרויח שאנו דורשין פרט וכלל ופרט ואם תאמר והא איכא ענבים שהתליעו שלא נכתבו ויש לומר דתרי פרטי כתיבי פרי דהיינו ענבים ופסולת פרי דהיינו חומץ ואין לך לרבויי מכל פרט כעין הפרט ולכך יש עליך לדון ולרבות גם בוסר מפרט ענבים גם ענבים שהתליעו מפרט דחומץ ולמעוטי עלין ולולבין שאינו כעין הפרט.
אי מה הפרט מפורש פרי גמור פי׳ הוא דמפרש ואזיל דין כל כלל ופרט וכלל או פרט וכלל ופרט אמאי מרבינן כעין הפרט:
אי מה הפרט מפורש פרי גמור. פירושא הוא דמפרש ואזיל דין כל כלל ופרט וכלל או פרט וכלל ופרט אמאי מרבינן כעין הפרט ומאחר שסופנו לרבות כל דבר שהוא כעין הפרט מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג. מפרט וכלל נמי נרבי כעין הפרט. האי נמי פירושא הוא דכל כללי ופרטי. הרא״ש ז״ל בפירושיו. וכן כתב בתוספותיו וז״ל: ואם תאמר מאי קאמר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג הא שפיר איצטריך כו׳ ככתוב בתוספות. וי״ל דדייק אמאי איצטריך למכתביה בתר כללא ליכתביה בתר פרטא קמא. ועוד יש לומר דאין זה פירכא אלא פירושא בעלמא שאם לא היה פרט אחרון לא הייתי דן בכלל ופרט אלא נעשה כלל מוסיף על הפרט. עד כאן:
ומאחר שסופנו לרבות כל דבר הדומה לפרט מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג דדרשת ליה לפרטא בתרא והלא בכלל ופרט לבד נרבה כל הדומה לפרט. לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסיף על הפרט. הלכך אי לא כתב אלא כלל ופרט הייתי אומר מרבה יותר אפילו עלין ולולבין ולכך איצטריך פרטא בתרא לידון כעין הפרט ומכאן אתה למד לכל מקום דפרט וכלל אינך רשאי למושכו לכעין הפרט דאם כן הכא למה לי פרטא בתרא. והיינו דקאמר עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר. שיטה:
ויש לשאול על כך: אי [אם כן] שמא נאמר: מה הפרט מפורש שהוא פרי גמור — אף כל פרי גמור, ולפי זה אף פרי בוסר אינו בכלל האיסור. אמרת (אומר אתה) כנגד זה: אם כן מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמרו שתצטרך ללומדו מדרשת הכתוב? ענבים לחים ויבשים — הא כתיבי [הרי הם כתובים] במפורש, יין וחומץהא כתיבי [הרי הם כתובים], ואם כן מה באה לשון הכלל בכתוב להוסיף? הא [הרי] אין עליך לדון כלשון אחרון שפרי בוסר אינו בכלל, אלא כלשון ראשון שפרי בוסר בכלל.
The Gemara asks: If so, one can suggest an alternative derivation: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a complete, i.e., ripe, fruit, so too, everything forbidden must be a complete fruit, excluding unripe fruit. Why, according to the Rabbis, are unripe grapes included in the prohibition? You will say the following counterargument: If so, what has the verse left you to derive from its meaning that it has not stated? If you say grapes and raisins, these are explicitly written; if you say wine and vinegar, these are also written. What, then, does the generalization come to add? Evidently, you cannot learn in accordance with the last version, which excludes unripe fruit; rather, you must learn in accordance with the first version, which includes this fruit and excludes only leaves and tendrils.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר מָה תַּלְמוּד לוֹמַר מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לוֹמַר לָךְ כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמׇשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט.

The Gemara asks: And as we eventually include everything that is similar to the detail of fruit and the waste of fruit, what is the meaning when the verse states: “From pits to grape skin”? This serves to tell you a general principle of exegesis that applies throughout the Torah: Wherever you find only a detail and a generalization, you cannot broaden it and learn that the generalization is limited to be like the detail, by saying that the generalization merely clarifies the previous detail.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומאחר שסופינו לרבות כל דבר – יין וחומץ (ענבים לחים ויבשים) ומרבה יין גוהרקי ועינבין דיכרין מאף כל והיינו דהניח הכתוב במשמעו שלא אמר (וענבים לחים ויבשים).
מה ת״ל – פרט האחרון דכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל אי משום דרבי אלעזר בן עזריה ליכתביה לגבי פרטי בתר כללא למה לי.
אלא לומר לך כל מקום שאתה מוצא – בכל התורה שיהא שם פרט וכלל בלבד אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט אלא שהכלל נעשה מוסף על הפרט ואיתרבו להו כל מילי.
ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג – ואם תאמר והא איצטריך לפרט אחרון י״ל דהכי פירושו לכתוב ליה קודם הכלל ומשני לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל פירוש בעלמא וכן הכא גבי נזיר לולא לא נכתב חרצן וזג שהוא פרט אחרון אי אתה רשאי לדונו ולישבו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט והיינו מרבינן עלין ולולבין נמי עד שיפרוט לך הכתוב פרט אחר הכלל כדרך שפרט לך בנזיר.
ומאחר שסופינו לרבות כל דבר שהוא כעין הפרט מה ת״ל מחרצנים ועד זג – מפרט וכלל נמי נרבה כעין הפרט. והאי נמי פי׳ הוא דכל כללי ופרטי. כל פרי מאי היא גוהרקי בוסר כדאמר בפרק כל שעה הוה שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ענבי ככרום שהתליעו:
בין הבינים פר״ת ענבים קטנים שעומדים בין הגדולים ואינם ראויים לאכילה לפי שאינן רואים פני החמה ואינן מתבשלים:
ויש לשאול: ומאחר שסופינו לרבות כל דבר שהוא מעין הפרט, פרי ופסולת פרי, מה תלמוד לומר לאחר הכלל ״מחרצנים ועד זג״? הרי זה בא לומר לך כלל במדרש ההלכה בכל התורה: כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל בלבד — אי [אין] אתה רשאי למשכו (להרחיבו) ולדונו כעין הפרט ולומר שהכלל הוא רק הרחבה והכללה של פרטים קודמים,
The Gemara asks: And as we eventually include everything that is similar to the detail of fruit and the waste of fruit, what is the meaning when the verse states: “From pits to grape skin”? This serves to tell you a general principle of exegesis that applies throughout the Torah: Wherever you find only a detail and a generalization, you cannot broaden it and learn that the generalization is limited to be like the detail, by saying that the generalization merely clarifies the previous detail.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בַּנָּזִיר.

Rather, the generalization becomes added to the detail so that it includes all matters, even those dissimilar to the detail, until the verse specifies and adds another detail after the generalization, in the manner that it specified with regard to a nazirite, by inserting the phrase “from pits to grape skin” after “anything that is made of the grapevine.” The exegetical method of: A detail, a generalization, and a detail, means that the generalization includes only something that is similar to the detail. In this particular example, leaves and tendrils are excluded.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עד שיפרוט לך הכתוב – שלא תהא מרבה אלא כעין הפרט כדרך שפרט לך בנזיר שלאחר שכתב את הכלל בא וכתב לך פרט מחרצנים ועד זג ור״א סבר כר״א בן עזריה דמוקים ליה להאי מחרצנים ועד זג עד שיאכל שני חרצנים וזג.
אלא נעשה כלל מוסף על הפרט וכולל בתוכו כל דבר (אף שאינו מעין הפרט), עד שיפרוט לך הכתוב ויוסיף פרט לאחר הכלל, כדרך שפרט לך בנזיר, שהוסיף לאחר ״מכל אשר ייעשה״ — ״מחרצנים ועד זג״, ואז למדים במדת הדרשה של פרט וכלל ופרט, שאף ההכללה באה להוסיף רק מעין הפרט, וכפי שלמדנו אצלנו שאין עלים ולולבים בכלל זה. ומעתה דנים בפרטי מדרש זה.
Rather, the generalization becomes added to the detail so that it includes all matters, even those dissimilar to the detail, until the verse specifies and adds another detail after the generalization, in the manner that it specified with regard to a nazirite, by inserting the phrase “from pits to grape skin” after “anything that is made of the grapevine.” The exegetical method of: A detail, a generalization, and a detail, means that the generalization includes only something that is similar to the detail. In this particular example, leaves and tendrils are excluded.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר מָר מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי פְּרִי עִינְבֵי פְּסוֹלֶת פְּרִי מַאי הִיא החוֹמֶץ.

The Gemara analyzes the details of this baraita. The Master said above: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a fruit or fruit waste, so too everything forbidden to the nazirite by the Torah is a fruit or fruit waste. The Gemara clarifies: The fruit mentioned by the Torah is grapes. What is fruit waste? Vinegar, as in the verse: “He shall drink no vinegar of wine or vinegar of strong drink” (Numbers 6:3).
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר מר [החכם]: מה הפרט מפורש בכתוב שהוא פרי ופסולת פרי — אף כל פרי ופסולת פרי אסור לנזיר. ומסבירים: פרי המפורש בכתוב הוא עינבי [ענבים], פסולת פרי המפורשת בכתוב מאי [מה] היא — חומץ (״חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה״. במדבר ו, פסוק ג).
The Gemara analyzes the details of this baraita. The Master said above: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a fruit or fruit waste, so too everything forbidden to the nazirite by the Torah is a fruit or fruit waste. The Gemara clarifies: The fruit mentioned by the Torah is grapes. What is fruit waste? Vinegar, as in the verse: “He shall drink no vinegar of wine or vinegar of strong drink” (Numbers 6:3).
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אַף כֹּל פְּרִי מַאי הִיא וגּוּהַרְקֵי אַף כֹּל דִּפְסוֹלֶת פְּרִי מַאי הִיא אָמַר רַב כָּהֲנָא לְאֵיתוֹיֵי עִינְבֵי דִּכְרִין וְעַד זָג אָמַר רָבִינָא לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵין הַבֵּינַיִם.

What is the statement: So too everything forbidden by the generalization is a fruit, serving to include? It serves to include unripe grapes. And what is the statement: So too everything, forbidden by the generalization is a fruit or fruit waste, stated with regard to fruit waste, serving to include? Which fruit waste unspecified by the verse is added by means of this derivation? Rav Kahana said: This serves to include grapes that have become wormy. With regard to the phrase “from pits to grape skin,” Ravina said: This serves to include the part of the fruit that is in between the seeds and the skin.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך כדם
כדםא(נזיר לד:) אף כל הפסולת פרי מהו אמר רב כהנא לאתויי ענבי דכדום ובאמצע הפרק והא שייר ענבי דכדום (בבא מציעא קו:) מודה רב אשי בעינבי דכדום ושדה שלקתה בעומריה פי׳ ענבים שלקו בגפן קודם בצירה:
ערך גלל
גללב(עירובין טו.) מטמא משום גולל ר׳ מאיר מטהר. (נזיר לד) במשנ׳ הגולל והדופק ורביעית דם. (סוכה כג. בפרק הישן) בגמרא בראש האילן שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו וכו׳ עד ולא גולל לקבר. (חולין קכו) קולית המתגולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא (חולין עא) ר׳ עקיבא אומר לרבות גולל ודופק הלכתא גמירי לה: (כתובות ד) אמר רבי יהושע עד שיסתום הגולל פי׳ גולל כסוי הקבר. דופק אבנים מכאן ומכאן כמו כתלים והמת נתון באמנע והגולל עליהם (אהלות פרק שני) הגולל והדופק מטמאים במגע ובאהל ואין מטמאין במשא רבי אליעזר אומר מטמאין במשא רבי יהושע אומר אם יש ביניהן עפר הקברות מטמאין במשא ואם לאו אין מטמאין במשא איזהו דופק את שהגולל נשען עליו אבל דופק דופקין טהור פי׳ דופק דופקין הסמך שמסמיך הדופק (א״ב: במקצת נוסחאות תרגום בפסוק אך בשרו עליו יכאב (איוב י״ד:כ״ב) ברם בסריה עד דלא יסתתם גוללא עלוהי כאב):
ערך דכרין
דכריןג(נזיר לד) ענבין דיכרין פי׳ רש״י ענבים שהתליעו:
ערך פרט
פרטדוכלל (נזיר לד) (א״ב פי׳ בל״ר חלק דבר מה):
א. [ווירמיגע טרויבען.]
ב. [דעק.]
ג. [ווירמיג.]
ד. [איינצעל.]
גוהרקי – ענבים דקין שגדלין בין שאר גרעינין גדולים.
ענבי דכרין – ענבים שהתליעו.
בין הבינים – אותו דבר הקרוש שבין הזג והחרצן שממנו נעשין שמרים.
גוהרקי – פי׳ בוסר וחבירו בפ׳ כל שעה (פסחים דף כה:) הוה שייף לברתיה בגוהרקי דערלה.
עינבין דכרין – ענבים שהתליעו.
1[דבין הבינים] – דהיינו גוף הענב והכי משמע לישנא דקרא מחרצנים ועד זג פירוש מה שבין חרצן לזג וקשה דההיא גוף הענב וכבר כתב ענבים לכן פר״ת דהיינו ענבים קטנים שבין הגדולים שאינם רואין פני החמה ואינם מתבשלין כל כך ולא יהיו גדולים לעולם וא״ת אמאי איצטריך ועד לבין הביניים והלא כבר מרבינן אפי׳ בוסר מכעין הפרט ושמא י״ל דה״נ גריעי מבוסר לפי שבוסר יבא לכלל ענבים גדולים ועוד י״ל דאי לאו ועד מרבין בין הביניים הוו מרבים מכעין הפרט בין הביניים ולא בוסר ועוד יש לקיים פירוש ראשון והכי פירושו אם ליקט האוכל שבין החרצן כדי כזית ואכלו לוקה ולא אמרי׳ דבטלה דעתו אצל כל אדם והא לא שמעינן ליה מענבים דקרא.
1. תוס׳ ד״ה ״[דבין הבינים]״ מופיע בדפוס וילנא בדף ל״ה.
מחרצנים ועד זג אמר רבינא לאיתויי בין הבינים. ומועד קדריש. ופירש ר״ת הן ענבים קטנים שבין הגדולים ואין רואין פני החמה ואין מתבשלין כל כך. ויש מפרשים דבין הבינים הוא עיקר הענבים מה שבין חרצן לזג. אף על גב דמענבים נפק אייתר ועד לפרט. תוספי הרא״ש ז״ל.
וכן כתב הר׳ עזריאל ז״ל וז״ל: לאיתויי בין הבינים. זהו כל הענבה לבד קליפה וגרעין מה שבין קליפה החיצונה וגרעין שבתוכה. ואתי למיהוי פרטה בתרא. עד כאן:
״אף כל פרי״ שמוסיף מדרש זה מאי היא [מה הוא] — גוהרקי [בוסר, ענבים שלא הגיעו לכלל בישולם]. ויש לשאול: ״אף כל״ שהוסיף לגבי פסולת פרי, מאי [מה] היא איזו פסולת פרי בא להוסיף על מה שמפורש בכתוב? אמר רב כהנא: לאיתויי עינבי דכרין [להביא, להוסיף, ענבים שהתליעו]. ועל מה שנאמר ״מחרצנים ועד זג״, אמר רבינא: לשון זו באה לאיתויי [להביא] את חלק הפרי שהוא בין הבינים שנמצא בין החרצנים והזג.
What is the statement: So too everything forbidden by the generalization is a fruit, serving to include? It serves to include unripe grapes. And what is the statement: So too everything, forbidden by the generalization is a fruit or fruit waste, stated with regard to fruit waste, serving to include? Which fruit waste unspecified by the verse is added by means of this derivation? Rav Kahana said: This serves to include grapes that have become wormy. With regard to the phrase “from pits to grape skin,” Ravina said: This serves to include the part of the fruit that is in between the seeds and the skin.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר מָר [אִי] מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר אָמַרְתָּ א״כאִם כֵּן מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים הָא כְּתִיבִי יַיִן וָחוֹמֶץ הָא כְּתִיבִי הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר מַה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לוֹמַר לָךְ כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב

The Gemara continues to analyze the baraita, which it cites at length. The Master said above: If so, just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a complete fruit, so too everything is a complete fruit. You say: If so, what has the verse left you to derive from its meaning that it has not stated? Grapes and raisins, these are written; wine and vinegar, these are written. You cannot learn in accordance with the last version; rather, you must learn in accordance with the first version. And as we eventually include everything, what is the meaning when the verse states: “From pit to grape skin”? This serves to tell you that wherever you find a detail and a generalization, you cannot broaden it and learn that the generalization is limited to be like the detail; rather, the generalization becomes added to the detail, until the verse specifies for you
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מחרצנים ועד זג ל״ל – וא״ת והא שפיר איצטריך דאפי׳ חרצנים וזג אסר רחמנא דאע״פ שאינן ראויין לאכילה וגם איצטריכו למלקות כדאמר לקמן (דף לח:) אכל חרצן לוקה שתים זג לוקה שתים (ויש לומר) דהכי קאמר ל״ל לכתביה מקמיה וקשה דהיאך סבור דלא יאמר נעשה כלל מוסיף על הפרט לכך נראה דה״ק לכתוב חרצן וזג.
וממשיכים לדון בפרטי הברייתא, אמר מר [החכם] בברייתא: [אי [אם] ] מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור — אמרת: אם כן מה הניח הכתוב במשמעו שלא אמרו? ענבים לחים ויבשים — הא כתיבי [הרי הם כתובים], יין וחומץ — הא כתיבי [הרי הם כתובים], הא [הרי] אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון. ומאחר שסופינו לרבות כל דבר, מה תלמוד לומר ״מחרצנים ועד זג״ — לומר לך: כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אי [אין] אתה רשאי למושכו לדונו כעין הפרט דווקא, אלא נעשה כלל מוסף על הפרט ומוסיף אף דברים שאינם כעין הפרט, עד שיפרוט לך הכתוב
The Gemara continues to analyze the baraita, which it cites at length. The Master said above: If so, just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a complete fruit, so too everything is a complete fruit. You say: If so, what has the verse left you to derive from its meaning that it has not stated? Grapes and raisins, these are written; wine and vinegar, these are written. You cannot learn in accordance with the last version; rather, you must learn in accordance with the first version. And as we eventually include everything, what is the meaning when the verse states: “From pit to grape skin”? This serves to tell you that wherever you find a detail and a generalization, you cannot broaden it and learn that the generalization is limited to be like the detail; rather, the generalization becomes added to the detail, until the verse specifies for you
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר לד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נזיר לד:, עין משפט נר מצוה נזיר לד:, הערוך על סדר הש"ס נזיר לד:, מיוחס לרש"י נזיר לד:, תוספות נזיר לד:, תוספות רי"ד נזיר לד:, בית הבחירה למאירי נזיר לד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נזיר לד:, שיטה מקובצת נזיר לד:, פירוש הרב שטיינזלץ נזיר לד:

Nazir 34b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nazir 34b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 34b, Collected from HeArukh Nazir 34b, Attributed to Rashi Nazir 34b, Tosafot Nazir 34b, Tosefot Rid Nazir 34b, Meiri Nazir 34b, Peirush HaRosh Nazir 34b, Shitah Mekubetzet Nazir 34b, Steinsaltz Commentary Nazir 34b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144