×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אֲפִילּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר דִּכְתִיב {משלי כ״א:י״ד} מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְגוֹ׳ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.
Even if the one who committed adultery performs charitable deeds secretly, as alluded to in the phrase “hand to hand,” and even if one might think that one who does so will go unpunished, as it is written with regard to charity of this kind: “A gift in secret pacifies wrath” (Proverbs 21:14), nevertheless, he will not be unpunished from the judgment of Gehenna.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אזהרה לגסי הרוח מנ׳, שנ׳ שמעו והאזינו אל תגבהו, וכת׳ ורם לבבך ושכחת, וכת׳ השמר לך פן תשכח, ואמ׳ ר׳ אבין, כל מקום שנאמ׳ השמר פן ואל אינן אלא בלא תעשה. פיר׳ ססא דשיבולתא, השיער של שבולת, ובלש׳ דרב׳ מלעין של שיבולין. ואת דכא ושפל רוח, פיר׳, הקב״ה משרה שכינתו על המושפלין, בוא וראה מסיני. והקב״ה או׳ אין העולם מתקיים בהן בגסי הרוח, שנ׳ גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל, כביכול אין לו דירה בעולם, ונקרא רשע שנ׳ והרשעים כים נגרש. אמ׳ רב, תלמ׳ צריך להיות כשיעור אחד משמונה בשמינית, ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא, כלומר שאינו מתערב עם עמי הארץ, שנמצא בהתרחקו מהם כמכבד התורה. אמ׳ רבא, בשמתא דאית ביה גסות הרוח ובשמתא דלית ביה כמעט. רב נחמן בר יצחק אמ׳ לא מינה ולא מקצתה, דכת׳ תועבת י״י כל גבה לב. אמ׳ ר׳ יוח׳, אדם, אפר דם מרה זה אדם. בושה, סרוחה רמה זה בשר. אמ׳ רב אסי, כל מי שיש בו גסות מצטרע, שנ׳.
אפילו עושה צדקה בסתר – שנותן מידו לידו של העני והכי משמע יד הנותנת ליד אף הוא לא ינקה.
דכתיב ביה מתן בסתר כו׳ – לאו דשייך האי קרא בקרא דלעיל אלא רבותא היא שאע״פ שמכפה אף וחימה אינו מכפר על גסות הרוח.
אפי׳ עשה צדקה בסתר שנאמר מתן בסתר יכפה אף יד ליד לא ינקה. והכי אמרינן במדרש משלי (פ׳ י״א) כשאדם בא על אשת איש ונזדמן לו עני אחד ונתן לו פרוטה לצדקה ואומר לא היה הקב״ה מזמין לי אותו עני לעשות צדקה אלא א״כ מחל לי אותו עון על זה נאמר יד ליד לא ינקה:
בכל מכל כל אברהם כתיב ביה וה׳ ברך את אברהם בכל. יצחק כתיב ואוכל מכל. יעקב כתיב וכי יש לי כל וי״א וכל אשר תתן לי:
וגבוה ממרחק יידע [רישא דקרא] כי רם ה׳ ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע. פי׳ הגבוה ממרחק מקודם שתבוא עליו פורענות ימים רבים יידע שכינה מתאוננת עליו כמו וידע אלמנותיו וכן ויודע בהם אנשי סכות:
השם אורחותיו. הפסד מצוה כנגד שכרה:
לא ינקה מדינה של גיהנם – לא היה הקדוש ברוך הוא מזמין אותו עני אלא אם כן מחל לו עונו. ועל זה נאמר יד ליד לא ינקה.
ויש מדה אחרת שלישית נקראת יקרת רוח והיא ראויה לתלמיד חכם עצמו שלא להיותו מרמס להדיוטות לידמות להם כקיתון של חרס ועל זו אמרו תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמנה שבשמינית כלומר חלק מועט ותפש לשון שמנה שבשמינית על שם שהוא משקל הקטן שבכל המשקולות ונקרא עוכלא כמו שהתבאר בבתרא ומ״מ כבר פירשנו בענין שמנה שבשמינית בחבור התשובה בשם קצת גאונים שהיא נאמרת על מדה מדוקדקת בדרך צחות והוא שבמסכת קדושין אמרו עשרה קבין גסות ירדו לעולם תשעה נטלה עילם ואחת כל העולם כלו ושמינית קב הוא חצי לוג ושמינית של חצי לוג הוא רובע רביעית וכשיתערב ברביעית דם שבאדם אינו אלא על חד ארבע שהוא ביתר מכדי מזיגה בינונית וכן הוספנו שם לפרשה בדרך אחרת וכן אמרו שמעטרתו כסאסאה לשבלתא כלומר שמונעת היד שלא ליגע בהדיא בשבולת ולא עוד אלא שצריך לו שיעטר עצמו בכך כדי להיות דבריו מקובלים ונשמעים כראוי ומתוך כך אמרו בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה וסוף דבר כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב״ה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם אלא ושם וכבר הרחבנו הביאור בענינים אלו בשלמות בחבור התשובה:
לא ינקה מדינה של גיהנם. גליון והכי אמר במדרש משלי כשאדם בא על אשת איש ונזדמן לו עני ונתן לו פרוטה בצדקה ואומר: לא היה הקדוש ברוך הוא מזמין אותו עני אלא אם כן מחל לו עונו. ועל זה נאמר יד ליד לא ינקה. הרא״ה ז״ל בפירושו.
אפילו עושה צדקה ונותן מידו ליד העני (״יד ליד״) מתן בסתר, דכתיב [שנאמר] בענין זה: ״מתן בסתר יכפה אף״ (משלי כא, יד)לא ינקה מדינה של גיהנם.
Even if the one who committed adultery performs charitable deeds secretly, as alluded to in the phrase “hand to hand,” and even if one might think that one who does so will go unpunished, as it is written with regard to charity of this kind: “A gift in secret pacifies wrath” (Proverbs 21:14), nevertheless, he will not be unpunished from the judgment of Gehenna.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ מִנַּיִן אָמַר רָבָא אָמַר זְעֵירִי {ירמיהו י״ג:ט״ו} שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא {דברים ח׳:י״ד} וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וּכְתִיב {דברים ח׳:י״א} הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ.

§ The Gemara previously discussed the impropriety of the trait of arrogance. Now the Gemara discusses the source of its prohibition. From where is the warning derived, i.e., what is the source prohibiting the behavior of the arrogant? Rava says that Ze’eiri says: The source is from the verse: “Hear, you, and give ear, be not proud, for the Lord has spoken” (Jeremiah 13:15). Rav Naḥman bar Yitzḥak said the warning is from here: “Then your heart be lifted up, and you forget the Lord your God” (Deuteronomy 8:14), and it is also written in that same passage: “Beware lest you forget the Lord your God” (Deuteronomy 8:11).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אזהרה – שלא יהא גס רוח.
ורם לבבך ושכחת – אלמא מגובה לב בא לידי שכחה ששוכח את בוראו ובשכחה הוא מוזהר השמר לך פן תשכח.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ אזהרה לגסי הרוח כו׳ שנאמר שמעו והאזינו אל תגבהו כו׳. אם לענין איסורא קאמר מפורש בכמה מקראות ואם לענין מלקות קאמר הא אמרינן דאין למדין מדברי קבלה ואפשר דקאי אדלעיל דעונשין אותו בדין גיהנם ואין עונשין נמי משמיא אא״כ מזהירין וק״ל:
א למדנו קודם כמה מגונה היא גסות הרוח. ושואלים: אזהרה לגסי הרוח מנין, היכן נאמר שאסור להתגאות? אמר רבא אמר זעירי, שנאמר: ״שמעו והאזינו אל תגבהו״ (ירמיה יג, טו). רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא [מכאן], שנאמר ״ורם לבבך ושכחת את ה׳ אלהיך״ (דברים ח, יד), וכתיב [ונאמר] ״השמר לך פן תשכח את ה׳ אלהיך״ (דברים ח, יא),
§ The Gemara previously discussed the impropriety of the trait of arrogance. Now the Gemara discusses the source of its prohibition. From where is the warning derived, i.e., what is the source prohibiting the behavior of the arrogant? Rava says that Ze’eiri says: The source is from the verse: “Hear, you, and give ear, be not proud, for the Lord has spoken” (Jeremiah 13:15). Rav Naḥman bar Yitzḥak said the warning is from here: “Then your heart be lifted up, and you forget the Lord your God” (Deuteronomy 8:14), and it is also written in that same passage: “Beware lest you forget the Lord your God” (Deuteronomy 8:11).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְכִדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה.

The Gemara explains: And these sources are in accordance with a statement that Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says, as Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says: Wherever it is stated in a verse “beware,” “lest,” or “not,” this is nothing other than a prohibition. Since these verses employ these terms in the context of one who is arrogant, they serve as sources for the prohibition.
ר׳ חננאלתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכשיטת ר׳ אבין אמר ר׳ אילעא, שאמר ר׳ אבין אמר ר׳ אילעא: כל מקום בתורה שנאמר בו ציווי בלשון ״השמר״ ״פן״ ו״אל״ — אינו אלא באיסור לא תעשה. ואם כן מצות לא תעשה היא שלא לבוא לשכחת ה׳, וזו באה על ידי גאוה.
The Gemara explains: And these sources are in accordance with a statement that Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says, as Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says: Wherever it is stated in a verse “beware,” “lest,” or “not,” this is nothing other than a prohibition. Since these verses employ these terms in the context of one who is arrogant, they serve as sources for the prohibition.
ר׳ חננאלתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא זִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי וְזִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְסוֹף מִתְמַעֵט שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ד:כ״ד} רוֹמּוּ מְּעַט וְשֶׁמָּא תֹּאמַר יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְאֵינֶנּוּ.

Rav Avira interpreted the following verse homiletically: “They are exalted for a little while, and they are gone; yes, they are brought low, they are gathered in as all others, and wither as the tops of the husks” (Job 24:24). There were times when he said this interpretation in the name of Rav Asi and there were times when he said it in the name of Rav Ami: Any person who has arrogance within him will ultimately be diminished in standing, as it is stated in the phrase: “They are exalted for a little while,” indicating that one who raises himself above others will be exalted only briefly. And lest you say that even if he is diminished he will still exist in this world and live a full life, the verse states: “And they are gone,” indicating that they die before their time.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתמעט – מחשיבותו.
רומו מעט – כיון שרומו מתמעט.
ישנו בעולם – מתקיים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט כו׳ ואם חוזר נאסף בזמנו כו׳ דכתיב בהו בכל כו׳. יראה דהאי קרא בענין דור המבול הוא דכתיב שנתגאו בשביל רוב הטובה כדאיתא פ׳ חלק וע״כ נאספו בלא זמנם וע״כ אמר במי שחוזר בו ואינו מתגאה עוד נאסף בזמנו כאברהם כו׳ אף שנתברכו בכל הטובות כדכתיב בהו בכל מכל כל לא היו מתגאין כדאמרינן בחולין כי אתם המעט אתם הממעטין עצמכם אברהם אמר ואנכי עפר כו׳ ע״ש:
דרש רב עוירא את הכתוב ״רומו מעט ואיננו והומכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו״ (איוב כד, כד), זמנין אמר לה משמיה [פעמים אמר אותה שמועה משמו] של רב אסי וזמנין אמר לה משמיה [ופעמים אמר אותה משמו] של רב אמי: כל אדם שיש בו גסות הרוח — לסוף מתמעט (יורד בערכו), שנאמר: ״רומו מעט״, שהמתרומם סופו שנעשה מעט. ושמא תאמר אף על פי שנתמעט ישנו בעולם — תלמוד לומר: ״ואיננו״, שמת קודם זמנו.
Rav Avira interpreted the following verse homiletically: “They are exalted for a little while, and they are gone; yes, they are brought low, they are gathered in as all others, and wither as the tops of the husks” (Job 24:24). There were times when he said this interpretation in the name of Rav Asi and there were times when he said it in the name of Rav Ami: Any person who has arrogance within him will ultimately be diminished in standing, as it is stated in the phrase: “They are exalted for a little while,” indicating that one who raises himself above others will be exalted only briefly. And lest you say that even if he is diminished he will still exist in this world and live a full life, the verse states: “And they are gone,” indicating that they die before their time.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאִם חוֹזֵר בּוֹ נֶאֱסָף בִּזְמַנּוֹ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ד:כ״ד} וְהוּמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב דִּכְתִיב בְּהוּ {בראשית כ״ד:א׳} בַּכֹּל {בראשית כ״ז:ל״ג} מִכֹּל {בראשית ל״ג:י״א} כֹּל וְאִם לָאו {איוב כ״ד:כ״ד} וּכְרֹאשׁ שִׁבּוֹלֶת יִמָּלוּ.

He continues the interpretation: But if he repents from his arrogance, he is gathered in death at his proper time like Abraham our forefather, as it is stated: “Yes, they are brought low, they are gathered in as all [kakkol] others” (Job 24:24), indicating that when he repents from his arrogance he will die like Abraham, Isaac, and Jacob, as it is written about them that they were blessed with the term “all,” as in the verse above. With regard to Abraham, the verse states: “And the Lord had blessed Abraham in all things [bakkol]” (Genesis 24:1). With regard to Isaac, the verse states: “And I have eaten of all [mikkol]” (Genesis 27:33). With regard to Jacob, the verse states: “And because I have all [khol]” (Genesis 33:11). And if one does not repent, then, the verse in Job continues: “And wither like the tops of the husk.”
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך כל
כלא(סוטה ה.) ככל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל וכו׳. (עירובין כח.) מאי טעמא דמאן דמרבי בעופות סבר לה דכללא בתרא דוקא וכו׳. (פסחים ו) הניחא למאן דאמר כלל ופרט המרוחקים זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט שפיר אלא למאן דאמר דנין מאי איכא למימר. (בבא קמא פד) צער כואו כויה תחת כויה כלל אפילו שאין בו חבורה ופרט שהכויה יש בה חבורה ופצע הפריש ביניהן וחלוקה בין רבי ובין בן עזאי (סנהדרין מה) רבנן דרשי כללי ופרטי והימת ותלית אותו על עץ כלל ופסוק של אחריו פרט כי קללת אלהים תלוי (נדה ל) ותהי נידתה עליו כלל וכל המשכב פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט וכו׳. (מנחות נה) ואימא לא תעשה כלל לא תעשה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אפייה אין מידי אחרינא לא. אמר רבי אפוטריקי משום דהוה כלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט:
א. [אלצעס.]
והומכו – ואם חזר ונעשה עניו שממיך את עצמו.
ככל – כאותן שנאמר בהן כל.
יקפצון – מן העולם ימותו מות ישרים אברהם כתיב ביה וה׳ ברך את אברהם בכל, יצחק כתיב ביה ואוכל מכל, יעקב כתיב ביה כי חנני אלהים וכי יש לי כל. והכי מפרש בהדיא בבראשית רבה (דבשלמא בכל מכל רבותא הוא שנתברכו בכל אבל וכל אשר תתן לי מילתא בעלמא הוא דקאמר).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפירש״י בד״ה יקפצון מן כו׳ והכי מפרש בהדיא בב״ר עכ״ל הס״ד ומ״ש בפירש״י שלפנינו דבשלמא בכל מכל רבותא כו׳ אינו בפי׳ ישן והוא גליון ובא לומר שלא נפרש כל דיעקב וכל אשר תתן לי וק״ל:
ואם חוזר בו מגאוותו — נאסף (מת) בזמנו כאברהם אבינו, שנאמר ״והמכו ככל יקפצון״ (איוב כד, כד), שמפרשו: כאשר מנמיך את עצמו (״הומכו״) מגאוותו, הוא נאסף (״יקפצון״ = יקבצון) כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו [שנאמר בהם] שנתברכו ״בכל״, ״מכל״, ״כל״ (בראשית כד, א; בראשית כז, לג; בראשית לג, יא). ואם לאו שאינו חוזר בו מגאוותו — ״וכראש שבלת ימלו״ (נקטף).
He continues the interpretation: But if he repents from his arrogance, he is gathered in death at his proper time like Abraham our forefather, as it is stated: “Yes, they are brought low, they are gathered in as all [kakkol] others” (Job 24:24), indicating that when he repents from his arrogance he will die like Abraham, Isaac, and Jacob, as it is written about them that they were blessed with the term “all,” as in the verse above. With regard to Abraham, the verse states: “And the Lord had blessed Abraham in all things [bakkol]” (Genesis 24:1). With regard to Isaac, the verse states: “And I have eaten of all [mikkol]” (Genesis 27:33). With regard to Jacob, the verse states: “And because I have all [khol]” (Genesis 33:11). And if one does not repent, then, the verse in Job continues: “And wither like the tops of the husk.”
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מַאי וּכְרֹאשׁ שִׁבּוֹלֶת רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא חַד אָמַר כִּי סָאסָא דְשִׁיבַּלְתָּא וְחַד אָמַר כְּשִׁיבּוֹלֶת עַצְמָהּ בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי סָאסָא דְשִׁיבַּלְתָּא הַיְינוּ דִּכְתִיב וּכְרֹאשׁ שִׁבּוֹלֶת אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כִּי שׁוּבַּלְתָּא עַצְמָהּ מַאי וּכְרֹאשׁ שִׁבּוֹלֶת אָמַר רַב אַסִּי וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה הוּא מְלַקֵּט.:

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase “and wither like the tops of the husks”? Rav Huna and Rav Ḥisda offered differing interpretations. One says that it means: Like the awn of bristle-like growth on the top of the husk, and one says that it means: Like the husk itself. The Gemara comments: Granted, according to the one who says: Like the awn of bristle-like growth on the top of the husk, that is that which is written in the verse: “And wither like the tops of the husks,” since this awn is on the top of the husk. But according to the one who says: Like the husk itself, what is the meaning of the expression “and wither like the tops of the husks”? Rav Asi says, and similarly the school of Rabbi Yishmael taught: This can be explained by way of an analogy to a person who enters into his field, as he gathers the taller stalks before the shorter ones. The verse is therefore referring to the tallest stalks, not the tops of the stalks.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך ססא
ססאא(חולין יז:) דמיא לססא כשרה (סוטה ה.) מאי וכראש שבולת ימלו חד אמר כססא דשיבלתא פי׳ הענף שבראש השבולת הנראין כמו מחטין ארוכין עומדין ואינן חלקים אלא בולטות מהן כעין שינים דקות מאוד ונקראין מלעין וכבר פירשנו במקומו:
ערך בשר
בשרב(בפ״ק דמעשר שני) הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבש׳ תאוה (פסחים מט.) מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר הקדש. (נדרים יד.) אמר הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך (סוטה ה) בשר בושה סרוחה רימה אית דאמרי בושת שאול רימה דכתי׳ בשי״ן (א״ב: תרגום בשר בסרא):
ערך גב
גבג(סנהדרין ה:) אבוה דההוא גברא גבה עינים הוה ונתן עיניו בגרושה וחללו. פי׳ אחר בשרירות לבו היה הולך (סוטה ה) גבוה רואה את הגבוה פירוש אדם גדול חולק כבוד למי שהוא גדול כמותו:
ערך רבע
רבעד(פסחים יח:) רביעי בקודש פסול פי׳ הן ישא איש בשר קדש בכנף בגד שנגע בו שרץ ונגע בשר בכנף בגדו של טמא ונגע עוד הבשר בלחם או בנזיד או ביין או בשמן ונגעו אלו המאכל נמצא הכנף של בגדו שנגע בשרץ ראשון והבשר שנגע בכנף ולד ב׳ והלחם והנזיד שנגעו בבשר ולד ג׳ ויין ושמן שנגעו באלו ולד ד׳ ושאלם היקדש כלומר היפסל פי׳ זה בסוף סוטה ירושלמי. פ״א בערך בשר (שבת לא:) רביעית דם נתתי בכם וכו׳ (סוטה ה) ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קימעה עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעית אחת עאכ״ו פי׳ הוא הדם הצלול שבלב שממנו משתית הלב אין בו אלא משקל כ״ה כספים שהוא רביעית לוג (ירושלמי בריש פרק המוציא יין) רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. רביעי בקרקע ורביע במעות כבר פי׳ בערך ויתר (גיטין כה) ב״ד של אחריהם אמר הלוקח מסקריקון נותן לבעלים רביע (גמ׳) א״ר הונא רביעי בקרקע שהוא רביע במעות פי׳ כגון שקנה סקריקון שדה ארוכה ת׳ אמה בש׳ דינרין מחזיר לבעלים פ׳ אמה נשאר ביד הקונה ש״כ אמה רביעים פ׳ אמה דמי כל פ׳ אמה ממנה ע״ה דינר נמצאו פ׳ אמה בע״ה דינר רביע בקרקע הנשאר בידו של קונה שהן רביע נמי במעות שקנה בהן כל השדה ושמואל אמר רביע בקרקע שהן שליש במעות פי׳ כשמחזיר הלוקח לבעלים ק׳ אמה שהם רביע של כל השדה נשארו ביד הקונה ש׳ אמה בש׳ דינר דמיהם לפי מה שקנה מאה דינר בכל מאה אמה נמצאו ק׳ אמה שלוקח בעל השדה דמיהן ק׳ דינר שהם שליש המעות שקנה בהם השדה במאי פליגי רב הונא סבר נכי חומשא זבין כלומר מוזיל ומזבין מה ששוה חמשה בארבעה אותו שהוזיל הסקרוקין מחזירו לבעליו ושמואל אמר נכי ריבעא זבין וכן הפי׳ אחד הוא שכבר ביארנו חשבון אחד רב הוא סבר מחזיר חומש בקרקע או רביע במעות קסבר נכי חומשא וכן פי׳ מה ששוה מנה קנה בפ׳ כשנתן לו עשרים נמצא שנותן לו רביע הפ׳ שקנה בהן קרקע שהן רביע הקרקע שנשאר בידו ושמואל סבר נכי ריבעא זבין פי׳ שקנה בע״ה מה ששוה מנה הלכך נותן לבעל השדה כ״ה שהן דמי רביע כל השדה שקנה ושליש המעות שנתן לסקריקון ומותבינן על שמואל זו משנה הראשונה ב״ד של אחריהן אמרו וכו׳ עד ר׳ הושיב בית דין ונמנו שאם שהת בפני סיקריקון י״ב חדש כל הקודם בהן זכה ונותן לבעלים רביע בקרקע ורביע במעות קשיא לשמואל שאמר שהן שליש במעות ופריק רב אשי כי תניא ההוא מתניתא רביע במעות לאחר שבאו מעות לידו של בעל השדה כגון שקנה ת׳ אמה בש׳ דינר ונתן גם לבעלים ק׳ דינרים נמצאו ק׳ דינרים רביע במעות שנתן הלוקח לסיקריקון ולבעלים דדמי שדה זו שהוא גבי דמי רביע הקרקע כל ק׳ אמה בק׳ דינרים. והלכתא כרב אשי דהוא בתרא ומתרץ מתניתא אליבא דשמואל דהוא רביע בקרקע ושליש המעות שלקח הסיקריקון (בבא בתרא קסו. כריתות ח) אם אלין הלילה עד שיהו בדינר וכו׳ עד עמדו קינין בו ביום ברבעתין פי׳ היינו חצי דינר כסף ולא משום הכי קרי רבעתין דליהוי רביע אלא שבלשון הברייתא ובלשונם קורין לחצי דינר רבעתין דהשתא נתזלזלו בפחות מה שאמר ולהכי נשבע ותיקן שלא יתאחרון שם היולדות ויתבטלו מפריה ורביה פ״א רבעתים ברביעים של סלע שיבאו בדינר כמו שנשבע (עירובין כג) איכא בינייהו רביע דרבנן פי׳ ריבעא דרבנן דמפר׳ באידך פירקין עגולות דברי ר׳ חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות לר׳ אליעזר דאמר אם היה אורכה יותר על ב׳ ברחבה אפי׳ אמה אחת אם הוא מרובעת לא שרי לטלטולי בה דכי משחת לה באלכסונא מזרות לזוית אשתכח טפי משנים כרחבה כרבי חנינא בן אנטיגנס דאמר זה יהיה לכם גבול לזה אתה נותן פאות ואין אתה נותן פאות לשובתי שבת ואילו ר׳ יוסי דאמר אפי׳ ארכה כב׳ ברחבה מרובע דיליף ממשכן דהוה ארכו ק׳ ורחבו נ׳ שנמצא ארכו מרובע כב׳ ברחבו אע״ג דאלכסינן טפי מן ב׳ ברחבה שרי כרב אחא דאמר המעביר ד׳ אמות ברשות הרבים אינו חייב עד שיעביר הן ואלכסונן וא״ר פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה י׳ ורחב ד׳ מי בעינן הן ואלכסונן או לא ופשטינא מיהא דתני רב חנציה כזה יהו כל שובתי שבת ובהא אסיקנא הלכה בר׳ עקיבא והלכתא כר׳ יוסי ותרריהו לקולא דאפילו אריך וקטין ואפילו לא יש בה לא שומרה ולא בית דירה שרי (אהלות פרק ב) רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה (נזיר נג) חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא היכי דמיא אילימא דאית בהו עצם כשעורה תיפוק לי׳ משום עצם כשעורה אלא דאקמח אקמוחי (כלים פכ״ה) הרובע וחצי רובע בטמא הרובע לא נטמא חצי הרובע פי׳ חתיכת עץ יש בה שני מדות בחפירה האחד מחזיק רובע הקב והשני חצי רובע אם נטמא אחד מהם לא נטמא האחר. (ברכות יד) רב אמי ורב אסי טעמו עד שיעור רביעתא פי׳ גאון טעימה זו אין בה בליעה כל עיקר אלא טועם ומשליך ואין צריך ברכה לא לפניו ולא לאחריו ודאי לא פורש בכל טעימה וטעימה כדי רביעית או ביום כולו בכמה פעמים עד כשיעור זה ומן הכלל למדנו דאכילה ושתייה הוא דקביל עליה והא לא קא אכיל ושתי אבל הנאה לא קביל עליה אע״ג דקא מתהני אין בכך כלום הלכך טועם ואין בכך כלום ורב אמי ורב אסי דהוו טעימי עד רביעית אם תאמר כך היה מעשה שכל זמן שהן מבקשין לטעום מכניסין רביעית לתוך פיהן הרי אין צריכין לכל כך כי פחות מכך הרבה מאד בבואו אל הפה הרי הטעם נודע אלא ש״מ שאין טועמין ביום תענית כולו מכל המינים בכמה טעימות אלא עד רביעית אבל יותר מכאן לא ואין זה מותר עד שיהא מתכוין מעיקרא לטעום שיהא נזהר מבית בליעתו שלא יכנס בו כנוס. (קידושין כו) לקח בית רובע סמוך לירושלם פי׳ הלך וקנה שדה בית זריעת רובע הקב:
א. [שפיץ זאנגע.]
ב. [פלייש.]
ג. [הוך מיטהעג.]
ד. [פיערטהיילען.]
כסאסא דשיבלתא – גבהו של שבולת שקורין זקן השבולת והוא נשבר ונופל מאליו.
גבוהה גבוהה הוא מלקט – והיינו וכראש שבולת שראשה נראית למעלה מחברותיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: מאי [מה פירוש] ״וכראש שבלת״? רב הונא ורב חסדא נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: כי סאסא דשיבלתא [כמו מטען עטרת השיער שבראש השיבולת] וחד [ואחד] אמר: כשיבולת עצמה. ומעירים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] כי סאסא דשיבלתא [כמו שיער השיבולת] — היינו דכתיב [זה הוא שנאמר] ״וכראש שבלת״, ששיער זה מצוי בראש השיבולת, אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] כי שובלתא [כמו השיבולת] עצמה, מאי [מהי] לשון ״וכראש שבלת״? אמר רב אסי, וכן תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: משל לאדם שנכנס לתוך שדהו — גבוהה גבוהה הוא מלקט, והכתוב קורא לגבוהה שבשיבולים ״ראש השיבולת״. ועוד בענין גסות הרוח.
The Gemara asks: What is the meaning of the phrase “and wither like the tops of the husks”? Rav Huna and Rav Ḥisda offered differing interpretations. One says that it means: Like the awn of bristle-like growth on the top of the husk, and one says that it means: Like the husk itself. The Gemara comments: Granted, according to the one who says: Like the awn of bristle-like growth on the top of the husk, that is that which is written in the verse: “And wither like the tops of the husks,” since this awn is on the top of the husk. But according to the one who says: Like the husk itself, what is the meaning of the expression “and wither like the tops of the husks”? Rav Asi says, and similarly the school of Rabbi Yishmael taught: This can be explained by way of an analogy to a person who enters into his field, as he gathers the taller stalks before the shorter ones. The verse is therefore referring to the tallest stalks, not the tops of the stalks.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) {ישעיהו נ״ז:ט״ו} וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא חַד אָמַר אִתִּי דַּכָּא וְחַד אָמַר אֲנִי אֶת דַּכָּא.

The Gemara continues the discussion of arrogance, and its converse, humility. The verse states: “For thus says the High and Lofty One that inhabits eternity, whose name is Holy: I dwell in the high and holy place, also with him that is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones” (Isaiah 57:15). Rav Huna and Rav Ḥisda offered differing interpretations of this verse. One says that the verse means: Together with Me is the person who is contrite and humble. In other words, God elevates the humble. And one says that the verse means: I, God, descend, and am found together with the person who is contrite and humble.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתי דכא – אני מגביהו עד ששוכן אצלי והיינו אשכון את דכא.
אני את דכא – אני מרכין שכינתי אצלו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וח״א אני את דכא ומסתברא כו׳. ונ״מ שגם החשוב ישפיל עצמו לגבי השפל ממנו ולא יאמר שאין זה כבודו דאין לך גדול מכבוד שמים וק״ל:
נאמר: ״מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח״ (ישעיה נז, טו). רב הונא ורב חסדא נחלקו בדיוקו של פסוק זה, חד [אחד מהם] אמר: אתי נמצא האיש שהוא דכא — עניו, כלומר, הקדוש ברוך הוא מגביהו אליו. וחד [ואחד מהם] אמר: אני כביכול יורד ונמצא את (עם) דכא.
The Gemara continues the discussion of arrogance, and its converse, humility. The verse states: “For thus says the High and Lofty One that inhabits eternity, whose name is Holy: I dwell in the high and holy place, also with him that is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones” (Isaiah 57:15). Rav Huna and Rav Ḥisda offered differing interpretations of this verse. One says that the verse means: Together with Me is the person who is contrite and humble. In other words, God elevates the humble. And one says that the verse means: I, God, descend, and am found together with the person who is contrite and humble.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וּמִסְתַּבְּרָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר אֲנִי אֶת דַּכָּא שֶׁהֲרֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כׇּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי וְלֹא גָּבַהּ הַר סִינַי לְמַעְלָה.

The Gemara comments on this: And it stands to reason that the meaning of the verse is like the one who says: I am with the contrite person, as the Holy One, Blessed be He, disregarded all of the mountains and hills, and rested His Divine Presence on the lowly Mount Sinai, and He did not choose to raise Mount Sinai up toward Him. God chose to give the Torah on Mount Sinai, as it was a symbol of humility due to its lack of height, and He lowered His Divine Presence, as it were, to the mountain.
ר׳ חננאלתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: ומסתברא כמאן דאמר [ומסתבר כמי שאומר] אני את דכא, וראיה לדבר שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות הגבוהים והשרה שכינתו על הר סיני הנמוך ולא גבה (הגביב) את הר סיני למעלה. משמע שאין הקדוש ברוך הוא מגביה את הדכא אליו, אלא הוא יורד אליו.
The Gemara comments on this: And it stands to reason that the meaning of the verse is like the one who says: I am with the contrite person, as the Holy One, Blessed be He, disregarded all of the mountains and hills, and rested His Divine Presence on the lowly Mount Sinai, and He did not choose to raise Mount Sinai up toward Him. God chose to give the Torah on Mount Sinai, as it was a symbol of humility due to its lack of height, and He lowered His Divine Presence, as it were, to the mountain.
ר׳ חננאלתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) א״ראָמַר רַב יוֹסֵף לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ שֶׁהֲרֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כׇּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי (וְהִנִּיחַ כׇּל אִילָנוֹת טוֹבוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּסְּנֶה).

Rav Yosef says: A person should always learn proper behavior from the wisdom of his Creator, as the Holy One, Blessed be He, disregarded all of the mountains and hills and rested His Divine Presence on the lowly Mount Sinai. And similarly, when appearing to Moses, He disregarded all of the beautiful trees and rested His Divine Presence on the bush (Exodus 3:2).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ילמד אדם מדעת קונו – לאהוב את הנמיכות.
כל הרים וגבעות – כגון תבור וכרמל שבאו שם כדכתיב למה תרצדון הרים גבנונים (תהלים סח).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות גבוהים והשרה שכינתו על הר סיני שהוא נמוך, והניח כל אילנות טובות, והשרה שכינתו בסנה שהוא צמח קטן וקוצני.
Rav Yosef says: A person should always learn proper behavior from the wisdom of his Creator, as the Holy One, Blessed be He, disregarded all of the mountains and hills and rested His Divine Presence on the lowly Mount Sinai. And similarly, when appearing to Moses, He disregarded all of the beautiful trees and rested His Divine Presence on the bush (Exodus 3:2).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ רָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁירָה כְּתִיב הָכָא {ישעיהו י׳:ל״ג} וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וּכְתִיב הָתָם {דברים ז׳:ה׳} וַאֲשֵׁירֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן.

Rabbi Elazar says: Concerning any person who has arrogance within him, it is fitting to hew him down, as a tree designated for idolatry [asheira] is hewn down, as it is written here with regard to the arrogant: “And the high ones of stature shall be hewn down [gedu’im]” (Isaiah 10:33), and it is written there with regard to trees designated for idolatry: “And hew down [teggade’un] their trees worshipped as part of idolatrous rites [asheireihem]” (Deuteronomy 7:5).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כאשירה – יגדע וישרש אחריה כאשירה שצריך גידוע אחריה כדכתיב ואבדתם את שמם (דברים יב).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ראוי לגדעו כאשירה כתיב הכא ורמי הקומה גדועים כו׳. בגסי הרוח של סנחריב וסייעתו איירי קרא ומפורש ביה גדועים אבל מדמה ליה בג״ש לגדוע של אשירה כמו שצריך לגדעה ולשרש אחריה כמ״ש אבד תאבדון כן בגסי הרוח צריך לגדע ולשרש אחריו. כמ״ש מאד מאד הוי שפל רוח כי הגס רוח הוא כחו של עבודת כוכבים כמ״ש לעיל ודו״ק:
אמר ר׳ אלעזר: כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו (לקצצו) כפי שקוצצים את האשירה שהיא עץ המשמש בפולחן עבודה זרה, שכן כתיב הכא [נאמר כאן] ״ורמי הקומה גדעים״ (ישעיה י, לג), וכתיב התם [ונאמר שם] ״ואשריהם תגדעון״ (דברים ז, ה).
Rabbi Elazar says: Concerning any person who has arrogance within him, it is fitting to hew him down, as a tree designated for idolatry [asheira] is hewn down, as it is written here with regard to the arrogant: “And the high ones of stature shall be hewn down [gedu’im]” (Isaiah 10:33), and it is written there with regard to trees designated for idolatry: “And hew down [teggade’un] their trees worshipped as part of idolatrous rites [asheireihem]” (Deuteronomy 7:5).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וא״רוְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו כ״ו:י״ט} הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר שֹׁכְבֵי בֶּעָפָר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא שֹׁכְנֵי עָפָר מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו.

And Rabbi Elazar also says: Concerning any person who has arrogance within him, his dust, i.e., his remains in his grave, will not stir at the time of the resurrection of the dead, as it is stated: “Awake and sing for joy, you who dwell in the dust” (Isaiah 26:19). It is not stated: You who lie in the dust, which would indicate that all the dead will be awakened in the future, but rather: “You who dwell in the dust,” indicating that only one who became a neighbor to the dust in his lifetime by living with extreme humility will stir at the time of the resurrection.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ננער – מקיץ בתחיית המתים.
שכבי בעפר לא נאמר – דלישתמע על כל המתים.
שכן לעפר – משפיל עצמו לעפר.
כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער – תימה אמאי לא חשיב האי במשנת חלק והא דאמר פרק בתרא דכתובות (כתובות קיא.) מתים שבחו״ל אינן חיים ותו גרסינן התם ע״ה אינן חיים אא״כ יהנו תלמידי חכמים ומלוי רביות מצינו באגדה שאינן חיים לעולם הבא. תוס׳ ר״י.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שוכבי בעפר לא נאמר אלא שוכני כו׳. נ״ל לגירסא זו דמדקדק ליה מדלא נאמר שוכבי במקום שוכני ל״ג בעפר בב׳ אלא שוכבי עפר לא כו׳ וכ״ה בגירסת ע״י אבל אי גרסינן בעפר בב׳ כמו שהוא בגמרות שלנו לא גרסינן כלל שוכבי אלא שוכני בעפר לא נאמר דמשמע עפר מלמעלה ומלמטה דהיינו לאחר מיתה כדאמרינן בר״פ כיסוי הדם עפר לא נאמר אלא וכסהו בעפר שיהיה עפר מלמעלה ומלמטה וה״נ עפר נאמר דמשמע לאו מלמעלה ומלמטה והיינו ע״כ מי שנעשה שכן לעפר בחייו דליכא עפר אלא מלמטה והענין מבואר שנעשה שכן לעפר בחייו שיודע שפלות יצירתו מעפר כמ״ש אברהם ואנכי עפר גו׳ וק״ל:
ואמר ר׳ אלעזר: כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו שבקברו ננער בתחיית המתים, שנאמר: ״הקיצו ורננו שכני עפר״ (ישעיה כו, יט), ״שכבי בעפר״ לא נאמר, אלא ״שכני עפר״, לומר: מי שנעשה שכן לעפר בחייו שהיה עניו מאד — הוא יקיץ בזמן התחייה.
And Rabbi Elazar also says: Concerning any person who has arrogance within him, his dust, i.e., his remains in his grave, will not stir at the time of the resurrection of the dead, as it is stated: “Awake and sing for joy, you who dwell in the dust” (Isaiah 26:19). It is not stated: You who lie in the dust, which would indicate that all the dead will be awakened in the future, but rather: “You who dwell in the dust,” indicating that only one who became a neighbor to the dust in his lifetime by living with extreme humility will stir at the time of the resurrection.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ שְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קל״ח:ו׳} וְגָבוֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע.

And Rabbi Elazar says: Concerning any person who has arrogance within him, the Divine Presence wails over him. As it is stated: “For though the Lord is high, yet regards He the lowly, and from the haughty He is pained from afar” (Psalms 138:6).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מיללת – מקוננת.
וגבוה ממרחק יידע – רישיה דקרא כי רם ה׳ ושפל יראה וגבוה והגבוה ממרחק מקודם שתבא עליו פורענות ימים רבים יידע שכינה מתאוננת ומשתברת עליו כמו וידע אלמנותיו (יחזקאל יט) ויודע בהם אנשי סכות (שופטים ח) יודע כמביא למעלה (תהלים עד) לשון שבר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שכינה מיללת עליו שנאמר וגבוה ממרחק יידע. פירש״י ממרחק מקודם שתבא הפורענות כו׳ עכ״ל והוא דחוק ונראה לפרש דה״ק קרא כי רם ה׳ ושפל יראה רואה הקב״ה להגביהו ולקרב אליו את השפל כדאמרינן בסמוך אבל המגביה עצמו אין הקב״ה מקרבו אלא ממרחק יידע לקונן עליו היפך מידת בשר ודם שהגבוה מקרב את הגבוה כדאמרינן בסמוך ולזה נסמך דרש רב עוירא כו׳ לכאן בענין זה בעצמו ונסמך נמי לכאן הך דרשה אין אני והוא יכולין לדור בעולם א׳ כו׳ אי למ״ד אתי דכא הרי הקב״ה מקרב השפל אליו להיות בעולם א׳ למעלה ואי למ״ד אני את דכא הקב״ה מקרב עצמו בעולם א׳ למטה אל השפל אבל בגסי הרוח הקב״ה מרחיקו להיות למטה והקב״ה למעלה בעולם העליון והיינו גבוה ממרחק גו׳ וק״ל:
ואמר ר׳ אלעזר: כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו, שנאמר: ״וגבה ממרחק יידע״ (תהלים קלח, ו), שמפרש ״יידע״ לשון כאב ויללה.
And Rabbi Elazar says: Concerning any person who has arrogance within him, the Divine Presence wails over him. As it is stated: “For though the Lord is high, yet regards He the lowly, and from the haughty He is pained from afar” (Psalms 138:6).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם מִדַּת בָּשָׂר וָדָם גָּבוֹהַּ רוֹאֶה אֶת הַגָּבוֹהַּ וְאֵין גָּבוֹהַּ רוֹאֶה אֶת הַשָּׁפֵל אֲבָל מִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן הוּא גָּבוֹהַּ וְרוֹאֶה אֶת הַשָּׁפֵל שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קל״ח:ו׳} כִּי רָם ה׳ וְשָׁפָל יִרְאֶה.

Rav Avira interpreted a verse homiletically, and some say that Rabbi Elazar interpreted as follows: Come and see that the attribute of the Holy One, Blessed be He, is not like the attribute of flesh and blood. The attribute of flesh and blood is that the elevated sees the elevated, but the elevated does not see the lowly. But the attribute of the Holy One, Blessed be He, is not like that. He is elevated but sees specifically the lowly, as it is stated: “For though the Lord is high, yet regards He the lowly” (Psalms 138:6).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רואה את הגבוה – לקרבו ולהשתדל עמו וחשוב בעיניו כמו (הושע ט) כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי את אבותיכם נתתי עיני לקרבם ולחבבם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה רואה את השפל לקרבו כו׳ כצ״ל:
דרש רב עוירא, ואיתימא [ויש אומרים] ר׳ אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם — גבוה רואה את הגבוה שלעומתו, ואין גבוה רואה את השפל, אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן, הוא גבוה ורואה את השפל, שנאמר: ״כי רם ה׳ ושפל יראה״ (תהלים קלח, ו).
Rav Avira interpreted a verse homiletically, and some say that Rabbi Elazar interpreted as follows: Come and see that the attribute of the Holy One, Blessed be He, is not like the attribute of flesh and blood. The attribute of flesh and blood is that the elevated sees the elevated, but the elevated does not see the lowly. But the attribute of the Holy One, Blessed be He, is not like that. He is elevated but sees specifically the lowly, as it is stated: “For though the Lord is high, yet regards He the lowly” (Psalms 138:6).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב חִסְדָּא וְאִיתֵּימָא מָר עוּקְבָא כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ק״א:ה׳} מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל אַל תִּקְרֵי אוֹתוֹ אֶלָּא אִתּוֹ לֹא אוּכָל אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית.

Rav Ḥisda says, and some say that Mar Ukva says: Concerning any person who has arrogance within him, the Holy One, Blessed be He, said: He and I cannot dwell together in the world, as it is stated: “He who slanders his neighbor in secret, him will I destroy; he who is haughty of eye and proud of heart, him will I not suffer [oto lo ukhal]” (Psalms 101:5–6). These verses should be understood as follows: Do not read the verse as: Oto lo ukhal”; rather, read it as: Itto lo ukhal, meaning, with him, I cannot bear to dwell. There are those who teach that this was stated with regard to those who speak slander because the beginning of the verse states: “He who slanders his neighbor in secret, him will I destroy.”
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואיכא דמתני לה אמספרי לשון הרע – משום רישא דקרא מלשני בסתר רעהו וגו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איכא דמתני אמספרי ל״ה שנאמר מלשני בסתר וגו׳. ודריש ליה נמי מסיפא דקרא אל תקרי אותו אלא אתו לא אוכל ולא מרישא דקרא אותו אצמית וכ״ה בהדיא בפ׳ יש בערכין והוא דחוק לומר דאותו דסיפא דקרא יהיה קאי אלפני פניו בקרא אלה״ר ולא אלפניו גבה עינים גו׳ גם אין לו משמעות כלל לגבה עינים גו׳ במקום הזה וי״ל דלפום הך דרשה דקאי אלה״ר ודאי דקאי נמי אגבה עינים גו׳ וה״ק מלשני בסתר גו׳ גם גבה עינים אתו כלומר אתו לא אוכל לדור עמהם ודו״ק:
אמר רב חסדא, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת מר עוקבא: כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור יחד בעולם, שנאמר: ״מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי״ (תהלים קא, ה-ו), אל תקרי [תקרא] ״אותו״ אלא ״אתו לא אוכל״. איכא דמתני לה [ויש ששונים, אומרים דבר זה] שאמרנו, על מספרי לשון הרע, שנאמר בתחילת הפסוק: ״מלשני בסתר רעהו אותו אצמית״.
Rav Ḥisda says, and some say that Mar Ukva says: Concerning any person who has arrogance within him, the Holy One, Blessed be He, said: He and I cannot dwell together in the world, as it is stated: “He who slanders his neighbor in secret, him will I destroy; he who is haughty of eye and proud of heart, him will I not suffer [oto lo ukhal]” (Psalms 101:5–6). These verses should be understood as follows: Do not read the verse as: Oto lo ukhal”; rather, read it as: Itto lo ukhal, meaning, with him, I cannot bear to dwell. There are those who teach that this was stated with regard to those who speak slander because the beginning of the verse states: “He who slanders his neighbor in secret, him will I destroy.”
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) א״ראָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ אֲפִילּוּ רוּחַ קִימְעָא עוֹכַרְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ז:כ׳} וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ וּמָה יָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה רְבִיעִיּוֹת רוּחַ קִימְעָא עוֹכַרְתּוֹ אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית אַחַת עאכ״ועַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Rabbi Alexandri says: Concerning any person who has arrogance within him, even a slight wind disturbs him, as it is stated: “But the wicked are like the troubled sea, for it cannot rest” (Isaiah 57:20). And if with regard to the sea, which contains many quantities of quarters of a log of water, yet a slight wind disturbs it, certainly with regard to a person, who has in his body only one quarter-log of essential lifeblood, all the more so will a slight wind disturb him.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רוח קימעא עוכרתו – פורענות קלה טורפתו ומאבדתו.
והרשעים – גסי הרוח דקראי דלעיל משתעי בשפלים ונדכאים להחיות רוח שפלים וגו׳ כי לא לעולם אריב עם אותן שפלים בעון בצעו וגו׳ דרכיו ראיתי וגו׳ בורא ניב שפתים וגו׳ אבל הרשעים שאינן שפלים ונדכאים כים נגרש כים המגרש ומשליך רפש וטיט לשפתיו סביביו.
כמה רביעיות – לוגי מים אנו רואים שרוח קימעא עוכרתו עוכרת את מימיו.
אדם שאין בו אלא רביעית אחת – שברביעית דם הוא מתקיים שיעור זה הלכה למשה מסיני שרביעית דם מת מטמא באהל מפני שהיא נפש וקרינא ביה על כל נפשות מת לא יבא.
אדם שאין בו אלא רביעית דם – פר״ח הוא דם הצלול שממנו משתית הלב אין בו אלא משקל כ״ה סלעים שהיא רביעית הלוג.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה אדם שאין בו אלא רביעית דם פר״ח הוא דם הצלול כו׳ עכ״ל כצ״ל:
אפי׳ רוח קמעא עוכרתו שנאמר והרשעים כים נגרש. לפירש״י אסיפא דקרא סמיך ויגרשו מימיו רפש וטיט גם נדחק לפרש בכאן גסות הרוח של הרשעים אבל לפי המדרשות בכמה מקומות בהאי קרא הוא מדמה הרשעים לגלי הים שמתגאים ועולים למעלה לצאת חוץ לגבול חול הים לשטוף העולם וכשמגיעים שם הם נשברים ברוח פיו של הקב״ה וכן פירש״י בספר ישעיה ע״ש ולפי זה נראה דגרסי׳ עוברתו בב׳ ועש״ה כי רוח עברה בו ואיננו גו׳ שדימה הרשעים המתגאים כגון פרעה וסנחריב ונ״נ לגלי הים העולים לרום לשטוף העולם ורוח קימעא של גבול חול הים שהוא רוח פיו של הקב״ה עוברתו מלשטוף כן ברוח פיו של הקב״ה עוברת מן הרשעים גאותם כמו שעשה לפרעה ולסנחריב ולנ״נ ולכל רשעי דור ודור המתגאים בעולם ומה ים שיש בו כמה רביעיות כו׳ דקאמר היינו כל גל וגל מהים שיש בו כמה רביעיות כו׳ וק״ל:
תוס׳ ד״ה אדם שאין בו וכו׳ עד סופו. כי לוג הוא ב׳ ליטרין וליטרא הוא מאה זוז ביהודה כדאית׳ בירושלמי הובא בר״ש פ״י דתרומות מ״ח נמצא לוג הוא שני מאות זוז שהם מאה סלעים בגליל ורביעית הלוג הוא כ״ה סלעים. (ברית שלום על התורה פ׳ כי תשא):
אמר ר׳ אלכסנדרי: כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא (מועטת, קלה) עוכרתו, שנאמר: ״והרשעים כים נגרש״ (ישעיה נז, כ), ומה ים שיש בו כמה רביעיות הלוג (מידה) של מים בכל זאת רוח קימעא הנושבת עליו עוכרתו, אדם שאין בו לצורך קיומו אלא רביעית אחת של דם על אחת כמה וכמה.
Rabbi Alexandri says: Concerning any person who has arrogance within him, even a slight wind disturbs him, as it is stated: “But the wicked are like the troubled sea, for it cannot rest” (Isaiah 57:20). And if with regard to the sea, which contains many quantities of quarters of a log of water, yet a slight wind disturbs it, certainly with regard to a person, who has in his body only one quarter-log of essential lifeblood, all the more so will a slight wind disturb him.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״ראָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב ת״חתַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בִּשְׁמִינִית א״ראָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ וּמְעַטְּרָא לֵיהּ כִּי סָאסָא לשבולתא אָמַר רָבָא אבְּשַׁמְתָּא דְּאִית בֵּיהּ וּבְשַׁמְתָּא דְּלֵית בֵּיהּ.

Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: Despite the opprobrium assigned to one who exhibits the trait of arrogance, a Torah scholar must have one-eighth of one-eighth of arrogance. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: And this minute measure of arrogance crowns him as the awn of bristle-like growth on the top of the husk. Rava said: A Torah scholar who has arrogance should be excommunicated, and one who does not have arrogance at all should be excommunicated as well. As such, he must have only a minute measure of arrogance.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אחד משמונה בשמינית – משקל קטן הוא והיינו עוכלא כלומר צריך שיהיה בו מעט גאוה שלא יהו קלי הראש מסתוללין בו ויהא דבריו מתקבלין עליהן בעל כרחם.
ומעטרא ליה כי סאסא לשיבלתא – גסות מועט נאה והוגנת לו לתלמיד חכם ומעטרתו כסאסא המעטרת את השבולת.
בשמתא דאית ביה – גסות הרוח.
ובשמתא דלית ביה – גסות פורתא לפי שאין בני עירו יראים ממנו ואין בו כח להוכיחם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ת״ח צריך שיהא בו אחד משמנה בשמינית. יראה לפרש שלא ישפיל הת״ח עצמו יותר מדאי משום כבוד התורה באחד ממעלותיה שהם שמנה שנאמרו בשמינית שהוא תמניא אפי כמ״ש המפרשים שע״ש מעלות התורה שהם שמנה נאמר זה המזמור כן בתמניא אפי. ואהא קאמר ומעטרא ליה כסאסאה לשובלתא לפי שהמתגאה שלא לש״ש אמרו שם דכראש שבלת ימלו דהיינו כסאסאה דשובלתא אבל המתגאה בקצת לש״ש בכבוד התורה אדרבא מעטרא ליה כבוד התורה תהיה לו לעטרה בראשו כסאסאה לשובלתא ובדרך צחות שמעתי שמנה בשמינית שהוא חלק ס״ד שאז לא יגיע לו (אלא) חלק אחד מג״ס שהוא גס הרוח וק״ל:
אמר ר׳ חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו בכל זאת אחד משמונה בשמינית של גאוה. אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא [ומעטרת אותו הגאוה כמו השער שבראש השיבולת לשיבולת]. אמר רבא: בשמתא דאית ביה, ובשמתא דלית ביה [בנידוי יהיה מי שיש בו גאוה ובנידוי יהיה מי שאין בו], שהרי אמרנו שתלמיד חכם צריך שתהיה בו מקצת גאוה.
Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: Despite the opprobrium assigned to one who exhibits the trait of arrogance, a Torah scholar must have one-eighth of one-eighth of arrogance. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: And this minute measure of arrogance crowns him as the awn of bristle-like growth on the top of the husk. Rava said: A Torah scholar who has arrogance should be excommunicated, and one who does not have arrogance at all should be excommunicated as well. As such, he must have only a minute measure of arrogance.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) א״ראָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בלָא מִינַּהּ וְלָא מִקְצָתַהּ מִי זוּטַר דִּכְתִיב בֵּיהּ {משלי ט״ז:ה׳} תּוֹעֲבַת ה׳ כׇּל גְּבַהּ לֵב.

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Even a Torah scholar should not have any arrogance or any part of arrogance, i.e., not even one-eighth of one-eighth. He explains why arrogance should be avoided entirely by asking: Is it a small matter that it is written with regard to arrogance: “Everyone that is proud of heart is an abomination to the Lord” (Proverbs 16:5)?
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא ממנה ולא ממקצתה – לא יחפוץ אדם לא בכולה ולא במקצתה דמי זוטר מאי דקרי ליה קרא תועבת ה׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב נחמן בר יצחק: לא תהא בתלמיד חכם לא מינה [ממנה] ולא מקצתה של גאוה, מי זוטר דכתיב ביה [האם קטן הוא מה שנאמר בו במתגאה] ״תועבת ה׳ כל גבה לב״ (משלי טז, ה)? ודבר שהוא תועבת ה׳ — ודאי שאסור לעשות אותו אפילו במקצת.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Even a Torah scholar should not have any arrogance or any part of arrogance, i.e., not even one-eighth of one-eighth. He explains why arrogance should be avoided entirely by asking: Is it a small matter that it is written with regard to arrogance: “Everyone that is proud of heart is an abomination to the Lord” (Proverbs 16:5)?
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אָמַר חִזְקִיָּה אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אא״כאֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים לִבּוֹ כְּבָשָׂר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ס״ו:כ״ג} וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ [וְגוֹ׳] יָבֹא כׇּל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְגוֹ׳.

Ḥizkiyya says: The prayers of a person are heard only if he casts his heart to be like flesh, by being free of arrogance. As it is stated: “And it shall come to pass, that from one New Moon to another, and from one Sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, says the Lord” (Isaiah 66:23).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כבשר – שהוא רך ולא כאבן שהוא קשה.
להשתחוות – להתפלל אותם שהם בשר יבואו ויתפללו כי הם נשמעים לפני אבל גסי הרוח לא יבואו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אא״כ משים לבו כבשר שנאמר גו׳ יבא כל בשר להשתחות גו׳. מדלא כתיב יבא כל אדם גו׳ והא דכתיב בדור המבול כי השחית כל בשר גו׳ ולא כתיב כל אדם הא דרשינן מיניה דאף כל בהמה וחיה נזקקו לשאינן מינן והכא לענין השתחואה לא שייך לרבות בהמה וחיה וק״ל:
אמר חזקיה: אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים לבו כבשר בלבד, שאינו מתגאה, שנאמר: ״והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות״ (ישעיה סו, כג).
Ḥizkiyya says: The prayers of a person are heard only if he casts his heart to be like flesh, by being free of arrogance. As it is stated: “And it shall come to pass, that from one New Moon to another, and from one Sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, says the Lord” (Isaiah 66:23).
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא בָּשָׂר כְּתִיב בֵּיהּ {ויקרא י״ג:י״ח,ל״ז} וְנִרְפָּא אָדָם לָא כְּתִיב בֵּיהּ וְנִרְפָּא.

Rabbi Zeira said: Concerning leprosy of the flesh, it is written in the verse with regard to it: “And when the flesh has in the skin thereof a boil, and it is healed” (Leviticus 13:18), but concerning the leprosy of a person, it is not written in the verse with regard to it: And it is healed. Both verses discussing leprosy of a person make no mention of healing (Leviticus 13:2, 13:9). This indicates that one who sees himself as flesh will be cured, but one who holds himself in high regard will not be cured.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בשר כתיב ביה ונרפא – ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת כי תהיה באדם לא כתיב בחד מינייהו ונרפא לפי דרכך אתה למד שמי שהוא רך ועניו כבשר קרוב להתרפאות מיסורין הבאין עליו אבל מי שהוא קשה כאדמה אין רפואה למכותיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ זירא: ״בשר״ כתיב ביה [נאמר בו] ״ונרפא״ (ויקרא יג, יח), ״אדם״ לא כתיב ביה [נאמר בו] ״ונרפא״, לומר: מי שרואה עצמו כבשר בלבד — יש לו תקנה ורפואה, ומי שמגדיל עצמו — אין לו רפואה.
Rabbi Zeira said: Concerning leprosy of the flesh, it is written in the verse with regard to it: “And when the flesh has in the skin thereof a boil, and it is healed” (Leviticus 13:18), but concerning the leprosy of a person, it is not written in the verse with regard to it: And it is healed. Both verses discussing leprosy of a person make no mention of healing (Leviticus 13:2, 13:9). This indicates that one who sees himself as flesh will be cured, but one who holds himself in high regard will not be cured.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אד״ם א״פר ד״ם מ״רה בש״ר ב״ושה ס״רוחה ר״מה אִיכָּא דְּאָמְרִי שְׁאוֹל דִּכְתִיב בְּשִׁין.

Rabbi Yoḥanan said: The Hebrew word for person, adam, written: Alef, dalet, mem, is an acronym for efer, dust; dam, blood; and mara, bile, alluding to man’s insignificance. Similarly, the Hebrew word for flesh, basar, written: Beit, sin, reish, is an acronym for busha, shame; seruḥa, putrid; and rimma, worm, also alluding to his insignificance. There are those who say that the letter sin of the word basar actually is referring to a different word, sheol, the netherworld, as it is written with the Hebrew letter shin. The letter sin is phonetically similar to the letter samekh, the first letter of the word seruḥa, but is orthographically similar to the letter shin, the first letter of the word sheol. The dispute is whether the acronym should be based upon the pronunciation or upon the way it is written.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אדם – למה נקרא שמו אדם שהוא אפר דם מרה. כלומר כולו הבל לכך אל יתגאה מרה היא ליחלוחית מרה היוצאה מן המרירה שבכבד ומתגברת באדם הכל לפי החדשים ושינוי העתים ולפי המאכל שאוכל ועל ידיה באין חליים ונגעים ומכאובות יש שקורין בדברי הרופאים מרירה שחורה ויש שקורין מרירה אדומה.
שאול – מקום שאול ביתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אד״ם אפר דם מרה בש״ר בושה סרוחה רימה כו׳. הכוונה שיזכור אדם שפלותו שבחייו כי יסודו מעפר כמ״ש וייצר ה׳ אלהים את האדם עפר וגו׳ שהוא החומר הפשוט השפל שבכל ד׳ יסודות ושהוא דם שהוא מסוגל לחלאים כדאמרינן פ׳ ח״ה בריש כל מרעין אנא דם כו׳ ושהוא בעל מרה מד׳ מרות שעל ידיהם אם יתגבר אחד מהם יבא לחולי ולמיתה כפי ד׳ עתות השנה ועוד יזכור שהוא בשר ע״ש שפלותו במותו כי אם יהיה רע לשמים יהיה לו בושה ליום הדין במותו כמ״ש אוי לאותה בושה כו׳ ולא יהיה רע לבריות כי במותו יהיה סרוח לפניהם ולא רע לעצמו כי עצמותיו לרימה יהיו וע״י שיזכור כי אדם ובשר שמו לא יתגאה ויהיה טוב לשמים ולבריות ולעצמו וע״ז יש לכוון בקרא בדור המבול שנתגאו ביותר כמפורש פ׳ חלק אמר לא ידון רוחי באדם לעולם גו׳ ר״ל כל זמן שעוד רוחי בו דהיינו שהוא חי לא ידון בדעתו שפלותו באשר הוא נקרא אדם אלא בשגם שהוא נקרא בשר ע״ש שפלותו במותו לא יזכור ודו״ק:
אמר ר׳ יוחנן: אד״ם הוא ראשי תיבות: אפר, דם, מרה, להראות כמה מעטה חשיבותו, בש״ר הוא ראשי תיבות: בושה, סרוחה (האות שי״ן שמאלית כמו האות סמ״ך), רמה. איכא דאמרי [יש שאומרים] בפתרון ראשי התיבות בש״ר: לא סרוחה אלא שאול, דכתיב [שכתוב] בשר בשין.
Rabbi Yoḥanan said: The Hebrew word for person, adam, written: Alef, dalet, mem, is an acronym for efer, dust; dam, blood; and mara, bile, alluding to man’s insignificance. Similarly, the Hebrew word for flesh, basar, written: Beit, sin, reish, is an acronym for busha, shame; seruḥa, putrid; and rimma, worm, also alluding to his insignificance. There are those who say that the letter sin of the word basar actually is referring to a different word, sheol, the netherworld, as it is written with the Hebrew letter shin. The letter sin is phonetically similar to the letter samekh, the first letter of the word seruḥa, but is orthographically similar to the letter shin, the first letter of the word sheol. The dispute is whether the acronym should be based upon the pronunciation or upon the way it is written.
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) א״ראָמַר רַב אָשֵׁי כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְסוֹף נִפְחָת שֶׁנֶּאֱמַר

Rav Ashi says: Any person who has arrogance within him will ultimately be diminished in stature, as it is stated with regard to different types of leprosy:
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נפחת – מתמעט מחשיבותו ונעשה פחות באנשים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב אשי: כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף נפחת מחשיבותו, שנאמר
Rav Ashi says: Any person who has arrogance within him will ultimately be diminished in stature, as it is stated with regard to different types of leprosy:
ר׳ חננאלרש״יתוספות איוורארא״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה ה. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה ה., ר׳ חננאל סוטה ה., הערוך על סדר הש"ס סוטה ה., רש"י סוטה ה., תוספות סוטה ה., תוספות איוורא סוטה ה., רא"ה סוטה ה., בית הבחירה למאירי סוטה ה. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה ה., שיטה מקובצת סוטה ה., מהרש"א חידושי הלכות סוטה ה., מהרש"א חידושי אגדות סוטה ה., גליון הש"ס לרע"א סוטה ה., פירוש הרב שטיינזלץ סוטה ה., אסופת מאמרים סוטה ה.

Sotah 5a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 5a, R. Chananel Sotah 5a, Collected from HeArukh Sotah 5a, Rashi Sotah 5a, Tosafot Sotah 5a, Tosefot Evreux Sotah 5a, Raah Sotah 5a, Meiri Sotah 5a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 5a, Shitah Mekubetzet Sotah 5a, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 5a, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 5a, Gilyon HaShas Sotah 5a, Steinsaltz Commentary Sotah 5a, Collected Articles Sotah 5a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144