×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים י״ח:גמרא
;?!
אָ
וְלָאו מִקַּל וָחוֹמֶר קָאָתֵי וּמָה מַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת כְּלִי מְטַמְּאִין מַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת שֶׁרֶץ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. יִטְמָא דְּרֵישָׁא הֵיכִי דָּרֵישׁ מִכׇּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא יִטְמָא לְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין אַתָּה אוֹמֵר לְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְטַמֵּא אֶת הַכְּלִי. אָמַרְתָּ ק״וקַל וָחוֹמֶר וּמָה מַשְׁקֶה שֶׁמְּטַמֵּא אוֹכֶל אֵינוֹ מְטַמֵּא כְּלִי אוֹכֶל שֶׁאֵין מְטַמֵּא אוֹכֶל אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא כְּלִי הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים יִטְמָא לְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין שֶׁהֵן עֲלוּלִין לְקַבֵּל טוּמְאָה. מַאי אִירְיָא מַשְׁקִין מִשּׁוּם דַּעֲלוּלִין לְקַבֵּל טוּמְאָה תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא. ה״קהָכִי קָאָמַר וכ״תוְכִי תֵּימָא אוֹכֶל חָמוּר דִּמְטַמֵּא מַשְׁקִין נִיטַמְּיֵיהּ לִכְלִי הַהוּא חוּמְרָא דְמַשְׁקִין הוּא מִשּׁוּם דְּמַשְׁקִין עֲלוּלִין לְקַבֵּל טוּמְאָה. וּמָה הִיא עֲלִילָתָן שֶׁמְּקַבְּלִין טוּמְאָה שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁר. יִטְמָא דְּאֵין עוֹשָׂה כַּיּוֹצֵא בָּהּ מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא {ויקרא י״א:ל״ח} וְכִי יוּתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא הוּא טָמֵא וְאֵין עוֹשֶׂה טוּמְאָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ חַד בְּמַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת שֶׁרֶץ וְחַד בְּמַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת כְּלִי. וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן בְּמַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת כְּלִי מִשּׁוּם דְּלָא חֲמִירִי אֲבָל בְּמַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת שֶׁרֶץ דַּחֲמִירִי אֵימָא עוֹשֶׂה טוּמְאָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. וְלַשְׁמְעִינַן מַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת שֶׁרֶץ וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן מַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת כְּלִי מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתֵב לַהּ קְרָא. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי וְהָא אָמַר רָבָא לָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי סָבַר כר׳כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְלָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּשִׁיטַת ר״ערַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אֲמָרָהּ וְלֵיהּ לָא ס״לסְבִירָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא בִּשְׁלָמָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי לָא סָבַר לַהּ כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִנַּיִין לָרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא פָּסוּל. וְדִין הוּא וּמָה מְחוּסַּר כִּפּוּרִים שֶׁמּוּתָּר בִּתְרוּמָה פָּסוּל בַּקּוֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי שֶׁפָּסוּל בִּתְרוּמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ. וְלָמַדְנוּ שְׁלִישִׁי בַּקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה וּרְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר. שְׁלִישִׁי מִן הַתּוֹרָה דִּכְתִיב {ויקרא ז׳:י״ט} וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּעמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
מחמת הכלי אין מטמאין את הכלי כדקאמרת משקין הבאין מחמת שרץ אמאי לא יטמא את הכלי ודחי׳ וכי תמצא מן התורה בפי׳ כתוב שהשרץ מטמא משקין מקל וחומר מייתינן ליה הכי ומה כלי הבא מחמת שרץ מטמא את המשקין דתנינן בתורת כהנים אם כן למה נאמר משקה בכל כלי יטמא (ויקרא י״א:ל״ד) מלמד שהכלים מטמאין את המשקה שרץ שמטמא את הכלי אינו דין שיטמא משקין וכיון דטומאת משקין מחמת שרץ בקל וחומר גמר מן הכלי אמרי׳ דיו לבא מן הדין הן משקין הבאין מחמת שרץ להיות כנדון והוא הכלי מה כלי אין מטמא כלי שאין טומאה עושה כיוצא בה אף משקין הבאין מחמת שרץ לא יטמאו את הכלי. יטמא דרישא לטמא האוכל את המשקה ואימא לטמא האוכל את הכלי אמרת קל וחומר ומה משקה המטמא אוכל אין מטמא אוכל שאין מטמא אוכל כיוצא בו אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא דרישא דקרא לטמא את המשקין שהן עלולים לקבל טומאה ואמרינן לא צריכ׳ לכולי האי חדא דליכא מידי אחרינא לרבוייה כי (מה יטמא) [שיטמאו] כלים מן אוכל הרי דחינום מקל וחומר שלא יטמאו מן האוכל וכל שכן אדם לא נשאר אלא אוכלין ומשקין אוכלין ליכא למימר דהא אין טומאה עושה כיוצא בה לא נשארו אלא המשקין ותו מפני שהן עלולין לקבל טומאה שלא בהכשר ואין טומאה עושה כיוצא בה מהתם נפקא וכי יתן מים על זרע וגו׳ (ויקרא י״א:ל״ח) הוא טמא ואין עושה כיוצא בה ואוקמ׳ חד למשקין הבאין מחמת שרץ וחד למשקין הבאין מחמת כלי וצריכא וכו׳ זהו כלו לדברי ר׳ יוסי ור׳ שמעון דאמרי לאוכלין טמאין לכלים טהורין ואסקי׳ ר׳ יוסי בשיטת ר׳ עקיבא אמרה ולא סבירא ליה כוותיה דיש טומאה שלישית בחולין כמו שדרש ר׳ עקיבא בו ביום וכן ר׳ עקיבא לא סבירא ליה כר׳ יוסי דתניא ר׳ עקיבא אומר למד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין ור׳ יוסי תני בתוספתא בסוף חגיגה מנין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומ׳ כדקיימ׳ לן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצא מעורב שמש מחוסר כפורים טהור בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש למדנו שלישי לקדש מן התורה שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז׳:י״ט) בטמא לא נאמר אלא בכל טמא אלו נאמר [בטמא] הייתי אומר זה טמא ראשון למה נאמר בכל טמא להוסיף טמא אחר זה טמא שני וכתיב לא יאכל הנוגע בזה הטמא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144