גמרא
פירוש
וְלָאו מִקַּל וָחוֹמֶר קָאָתֵי וּמָה מַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת כְּלִי מְטַמְּאִין מַשְׁקִין הַבָּאִין מֵחֲמַת שֶׁרֶץ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. יִטְמָא דְּרֵישָׁא הֵיכִי דָּרֵישׁ מִכׇּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא יִטְמָא לְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין אַתָּה אוֹמֵר לְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְטַמֵּא אֶת הַכְּלִי. אָמַרְתָּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מחמת הכלי אין מטמאין את הכלי כדקאמרת משקין הבאין מחמת שרץ אמאי לא יטמא את הכלי ודחי׳ וכי תמצא מן התורה בפי׳ כתוב שהשרץ מטמא משקין מקל וחומר מייתינן ליה הכי ומה כלי הבא מחמת שרץ מטמא את המשקין דתנינן בתורת כהנים אם כן למה נאמר משקה בכל כלי יטמא (ויקרא י״א:ל״ד) מלמד שהכלים מטמאין את המשקה שרץ שמטמא את הכלי אינו דין שיטמא משקין וכיון דטומאת משקין מחמת שרץ בקל וחומר גמר מן הכלי אמרי׳ דיו לבא מן הדין הן משקין הבאין מחמת שרץ להיות כנדון והוא הכלי מה כלי אין מטמא כלי שאין טומאה עושה כיוצא בה אף משקין הבאין מחמת שרץ לא יטמאו את הכלי. יטמא דרישא לטמא האוכל את המשקה ואימא לטמא האוכל את הכלי אמרת קל וחומר ומה משקה המטמא אוכל אין מטמא אוכל שאין מטמא אוכל כיוצא בו אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא דרישא דקרא לטמא את המשקין שהן עלולים לקבל טומאה ואמרינן לא צריכ׳ לכולי האי חדא דליכא מידי אחרינא לרבוייה כי (מה יטמא) [שיטמאו] כלים מן אוכל הרי דחינום מקל וחומר שלא יטמאו מן האוכל וכל שכן אדם לא נשאר אלא אוכלין ומשקין אוכלין ליכא למימר דהא אין טומאה עושה כיוצא בה לא נשארו אלא המשקין ותו מפני שהן עלולין לקבל טומאה שלא בהכשר ואין טומאה עושה כיוצא בה מהתם נפקא וכי יתן מים על זרע וגו׳ (ויקרא י״א:ל״ח) הוא טמא ואין עושה כיוצא בה ואוקמ׳ חד למשקין הבאין מחמת שרץ וחד למשקין הבאין מחמת כלי וצריכא וכו׳ זהו כלו לדברי ר׳ יוסי ור׳ שמעון דאמרי לאוכלין טמאין לכלים טהורין ואסקי׳ ר׳ יוסי בשיטת ר׳ עקיבא אמרה ולא סבירא ליה כוותיה דיש טומאה שלישית בחולין כמו שדרש ר׳ עקיבא בו ביום וכן ר׳ עקיבא לא סבירא ליה כר׳ יוסי דתניא ר׳ עקיבא אומר למד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין ור׳ יוסי תני בתוספתא בסוף חגיגה מנין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומ׳ כדקיימ׳ לן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצא מעורב שמש מחוסר כפורים טהור בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש למדנו שלישי לקדש מן התורה שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז׳:י״ט) בטמא לא נאמר אלא בכל טמא אלו נאמר [בטמא] הייתי אומר זה טמא ראשון למה נאמר בכל טמא להוסיף טמא אחר זה טמא שני וכתיב לא יאכל הנוגע בזה הטמא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush