×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מר״עמֵרַבִּי עֲקִיבָא.
The Gemara expresses surprise at this argument: But wasn’t it Rava himself who said: This statement is necessary only for a whole spine and skull that do not contain a quarter-kav of bones? This indicates that in his opinion a quarter-kav of bones from a spine does impart ritual impurity. The Gemara answers: After he heard the statement of the tanna, he understood from Rabbi Akiva that his dispute in the baraita (52a) concerns a spine and skull from two corpses, not a quarter-kav from a spine and skull. This interpretation led Rava to change his mind.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא רבא הוא דאמר – לעיל (דף נ.) הא דקתני מן המת לא נצרכה אלא לרוב בניינו או לרוב מניינו אע״פ שאין בהן רובע עצמות ואע״פ שאין עליו בשר שהנזיר מגלח עליו וה״ה לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות דהא חשיבי כי הדדי אלמא [כ״ש] דסבירא ליה לרבא דהיכא דאיכא רובע עצמות משדרה וגולגולת דנזיר מגלח עלה.
אין הכי נמי – דמעיקרא סבירא ליה דרובע עצמות גמירי אלא בתר דשמעה מר״ע דאמר השדרה והגולגולת ולא אמר בה רובע עצמות דהוה אמינא לרבי עקיבא דאע״ג דמשני מתים באים אית בהו טומאה ולרבנן עד דאתי ממת א׳ ומדלא תני הכי ש״מ דלכולי עלמא חצי קב עצמות בעינן בין בשאר עצמות בין ברוב בניינו ורוב מניינו בין בשדרה וגולגולת.
בתר דשמעה מר״ע – כך כתוב בכל הספרים ולא איתפרש מהר״ל וגימגו״ם ואי לא מסתפינא מרבוותא הוה אמינא שיש חסרון בספרים וגרסינן מקמי פירכא דקאמר רבא לא נצרכה אמר מר עוקבא הכא בשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עסקינן פירוש מר עוקבא בא לדחות התשובה שהביא רבא מחמת שהיה סבור רבא דסתם שדרה וגולגולת יש בהן רובע ודחי לה מר עוקבא דמיירי בשדרה וגולגולת שאין בהן רובע ופריך הש״ס ורבא ל״ל האי סברא דאפשר לשדרה וגולגולת בלא רובע והאמר רבא לא נצרכה וכו׳ ומשני בתר דשמעה ממר עוקבא לההוא שינויא דשני מר עוקבא הכא דמוקי לה בשדרה וגולגולת שאין בהן רובע וכי האי גוונא הגיה רש״י בזבחים בפרק שני (זבחים כא:) שהיה כתוב בספרים [הקושיא] וחסר הסוגיא מן הספרים והגיה רש״י [התירוץ] גבי שמעתין דקידוש ידים והכי נמי בשמעתין שיש הקושיא בלא התירוץ יש להגיה התירוץ ובעלמא נמי אשכחנא שהיה רבא בימי מר עוקבא ע״כ לשון מהרפ״ש. והרב רבי יעקב מקינון דחק ליישב גירסת הספרים בתר [דשמעה מרבי עקיבא] וה״פ דהא רבא לא נצרכא כו׳ כלומר והיכי תסיק אדעתיה דרבא לאיתויי ממתני׳ והא איהו גופיה הוא דמוקי לה בשדרה וגולגולת שאין בה רובע עצמות ומשני בתר דשמעה [מרבי עקיבא] רבא לא אמר על מתני׳ אלא על משנה דאהלות (פ״ב מ״ו) דקחשיב רובע ורביעית הבא משני מתים ושדרה וגולגולת משני מתים ועלה איצטריך ליה לשנויי הכי [אבל] מקמי דשמעה [מר׳ עקיבא] סבירא ליה שאין שדרה וגולגולת שלא יהא בהן רובע עצמות ומשום הכי הוה מייתי רבא ממתני׳ שפיר דאכתי לא שמעה [מר״ע].
ומשני: בתר דשמעת מר׳ עקיבה – פירוש: האי דמוקים רישא לרוב בנינו ורוב מינינו אף על פי שאין בהן רובע כדתני בפרק שיני דאהלות והתם משער כל העצמות ברובע דהכי תנן התם ואלו מטמין באהל המת כזית מן המת וכזית נצל ומלא תרוד רקב והשדרה והגלגלת ואבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי ורובע עצמות מרוב הבינין או מרוב המינין רוב בינינו ורוב מינינו של מת אף על פי שאין בהן רובע טמאים ומפני שראה רבה שכל אותם הטמאות המנויות שם מנויות כאן חוץ מרוב בינינו ורוב מינינו אוקי רישא דתני המת לרוב בינינו ורוב מינינו וכפי שהוא שנוי באהלות אף על פי שאין בהן רובע כך הזכיר רבה ובודאי כי אותה המשנה דאהלות דמשער ברובע שור ר׳ מאיר מיקמי דשמעה מר׳ עקיבה והא דנזיר דמשער בחצי קב בתר דשמעה מר׳ עקיבה רביה דמשער בחצי קב כדתניא לעיל ששה דברים ר׳ עקיבה מטמא וחכמים מטהרין כול׳ עד ועל חצי קב עצמות הבא משני מתים אלמא הכא בחצי קב משער ר׳ עקיבה ותרי מתניתין דהכא ודהתם ר׳ מאיר תננהי כדקימא לן סתם מתני׳ ר׳ מאיר וההיא דאהלות תנא ברישא והדר שמע מר׳ עקיבה דמשער בחצי קב והדר ותנא הא דנזיר בחצי קב כך נראה בעיני פתרון שטה זו.
והא רבא הוא דאמר כו׳. לא איתפרש היכא אמרה רבא. ויש מפרשים דדייק לה מהך דאמר רבא לעיל בפרקין לא נצרכה אלא לרוב (בניינו) בניין ורוב מניין שאין בהם רובע קב עצמות וכי האי גוונא איכא נמי למימר על שדרה וגולגולת.
בתר דשמעה מר׳ עקיבא. לא אתפרש. ור׳ יעקב מפרש דרבא אמרה למתני על מתניתין דאהלות דקא חשיב ששה דברים שר׳ עקיבא מטמא וקא חשיב שדרה וגולגולת משני מתים ורובע עצמות משני מתים. ואי אין שדרה וגולגולת פחות מרובע אמאי איצטריך לשנותן. ותירץ רבא לא נצרכה אלא לשדרה וגולגלת שאין בהן רובע. אבל מקמי דשמעה לדר׳ עקיבא הוה סלקא דעתיה דאין שדרה וגולגולת פחות מרובע. וקשה לי אמאי קאמר בתר דשמעה מר׳ עקיבא הא מקמי הך דר׳ עקיבא קתני במתניתין ואלו מטמאין באהל וקתני השדרה והגולגלת ורוב עצמות ועלה נמי בעי לשנויי לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע. הרא״ש ז״ל בפירושיו.
הכי גרסינן אמר רב עוקבא לא נצרכה. הא דקתני במתניתין שדרה וגולגולת דמשמע שלמים אלא שאין בהן רובע ולהכי איצטריך למתנייה במתניתין דחדוש הוא. אבל מכל מקום רובע עצמות הבא משדרה וגולגולת תיבעי לך משום דחמיר טפי משאר עצמות. ופריך והא רבא הוא דאמר לעיל לא נצרכה כו׳. הכי פירושו וכי היכי דרוב בניינו ורוב מניינו שלימים נזיר מגלח אף על גב דלית בהו רובע מסתמא הכא נמי שדרה וגולגולת דמתניתין כי הוו שלימים נזיר מגלח אף על גב (דאית) דלית בהו רובע. ומשני בתר דשמעה מרב עוקבא דאמר סברה. הר׳ עזריאל:
והא [והרי] רבא עצמו הוא שאמר: לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת (שלמים) אף שאין בהן רובע עצמות ומכאן שלדבריו רובע עצמות מן השדרה מטמא! ומשיבים: בתר [אחר] ששמעה הבין את הדבר מדברי ר׳ עקיבא שחלק בברייתא לגבי שדרה וגולגולת שבאו משני מתים, ולא הזכיר רובע הקב, שינה את דעתו בענין זה.
The Gemara expresses surprise at this argument: But wasn’t it Rava himself who said: This statement is necessary only for a whole spine and skull that do not contain a quarter-kav of bones? This indicates that in his opinion a quarter-kav of bones from a spine does impart ritual impurity. The Gemara answers: After he heard the statement of the tanna, he understood from Rabbi Akiva that his dispute in the baraita (52a) concerns a spine and skull from two corpses, not a quarter-kav from a spine and skull. This interpretation led Rava to change his mind.
מיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) ת״שתָּא שְׁמַע שַׁמַּאי אוֹמֵר עֶצֶם אֶחָד מִן שִׁדְרָה אוֹ מִן גּוּלְגּוֹלֶת שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר טְפֵי.

The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the following: Shammai says that one bone from the spine or from the skull imparts ritual impurity. Although the Rabbis dispute his ruling, it can be assumed that they do not have a vastly different opinion. Rather, they accept that a quarter-kav from a spine imparts impurity and renders a nazirite obligated to shave. The Gemara rejects this proof: Shammai is different, as he is very stringent, and therefore nothing at all can be inferred from his opinion with regard to that of the Rabbis.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ת״ש שמאי אומר – רובע עצמות שאמרו אפי׳ בזמן שבא מעצם אחד או משדרה או מגולגולת אלמא דברובע סגי והוא שיהא משדרה וגולגולת.
ת״ש שמאי אומר אפי׳ עצם אחד משדרה או מגולגולת – ומדלא בעי שמאי אלא עצם משדרה מכלל דרבנן דפליגי עליה סגי להו בשיעור דרובע עצמות הבא מן השדרה כדקתני ברישא דרובע מטמא באהל כי בא מעיקר הגוייה וכי בא רובע מן השדרה אפי׳ מגלח עליה הנזיר דאין סברא לומר דפליגי כולי האי דלרבנן ליבעי חצי קב ולשמאי סגי בעצם אחד ודחי שאני שמאי דמחמיר אבל רבנן [חצי] קב עצמות בעו אף משדרה.
ת״ש שמאי אומר אפי׳ עצם א׳ מן השדרה או מן הגולגולת מכלל דרבנן דפליגי עליה אית להו דרובע עצמות הבא מהם טמא דאי לאו הכי קא מפלגת לפלוגתייהו טובא:
ומשני שאני שמאי דמחמיר – אבל רבנן לעולם אימא לך חצי קב:
תימה היכי בעי למפשט לתגלחת נזיר מהקדש מהאי דמתני׳ לענין טומאת אהל – ועוד תימה מנ״ל לרמי בר חמא דשדרה וגלגולת חמירי מרוב בניינו ורוב מניינו דשדרה וגלגולת איברי׳ גדולים הם ואפשר שיש בהם כ״כ עצמות כמו רוב בניינו או רוב מניינו. ונראה דבעיא דרמי בר חמא תליא בהך דמבעיא לן לעיל אי שדרה וגלגולת תנן או שדרה או לגולת תנן דפשיטא ליה לרמי בר חמא אי שדרה וגלגולת תנן דבעי חצי קב דהא לא חמירי ואי שדרה או גלגולת תנן פשיטא ליה דעל רובע מהם מגלח כיון דחמירי והיא גופא קא מיבעיא לרמי בר חמא שדרה או גלגולת תנן ונזיר מגלח על רובע כיון דחמירי. או דלמא שדרה וגלגולת תנן ולא חמירי ובעי׳ חצי קב והשתא מייתי שפיר ממתניתין דאהלות דמשמאי מטמא בעצם א׳ מן השדרה או מן הגלגולת. מכלל דרבנן מטמו בשדרה או בגלגולת אלמא חמירי:
תא שמע שמאי אומר כו׳. תימה היכי בעי למפשט לתגלחת נזיר מהך דשמאי דמתניא לענין טומאת אהל. ועוד תימא מנא ליה לרמי בר חמא דשדרה וגולגולת חמירי מרוב בניינו ורוב מניינו דשדרה וגולגלת איברים גדולים הם ואפשר דיש בהן כל כך עצמות כמו ברוב בניינו או רוב מניינו. ונראה דרמי בר חמא תליא בהך דמבעיא לן לעיל אי שדרה או גולגולת תנן או שדרה וגולגולת תנן דפשיטא ליה לרמי בר חמא אי שדרה וגולגולת תנן דבעי חצי קב דהא לא חמירי. ואי שדרה או גולגולת תנן פשיטא ליה דעל רובע מהם מגלח כיון דחמירי. והיא גופה קא מבעיא ליה לרמי בר חמא שדרה או גולגולת תנן ונזיר מגלח על רובע כיון דחמירי או דילמא שדרה וגולגולת תנן ולא חמירי ובעי חצי קב. והשתא מייתי שפיר ממתניתין דאהלות דמדשמאי מטמא בעצם אחד מן השדרה או מן הגולגולת מכלל דרבנן מטמאו בשדרה או בגולגולת אלמא חמירי לפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר. הא רבנן עד דאיכא חצי קב עצמות. כלומר הא רבנן בעו שדרה וגולגולת לענין טומאה ולתגלחת נזיר נמי בעי חצי קב. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו ששמאי אומר: עצם אחד מן שדרה או מן גולגולת מטמא, ואף חכמים שחולקים עליו, מן הסתם אינם חולקים עליו באופן קיצוני כל כך, ואף הם יודו לו שרובע הקב מן השדרה מטמא, ונזיר מגלח עליו! ודוחים: שאני [שונה] שמאי שמחמיר טפי [ביותר] ואין ללמוד ממנו לגבי שיטת חכמים.
The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the following: Shammai says that one bone from the spine or from the skull imparts ritual impurity. Although the Rabbis dispute his ruling, it can be assumed that they do not have a vastly different opinion. Rather, they accept that a quarter-kav from a spine imparts impurity and renders a nazirite obligated to shave. The Gemara rejects this proof: Shammai is different, as he is very stringent, and therefore nothing at all can be inferred from his opinion with regard to that of the Rabbis.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ טַעְמָא דְּשַׁמַּאי דמחמי׳דְּמַחְמִיר הָא לְרַבָּנַן עַד דְּאִיכָּא חֲצִי קַב עצמו׳עֲצָמוֹת.

The Gemara counters: If in fact the Rabbis maintain an extremely different opinion from that of Shammai, let us resolve the problem in the opposite manner: The reasoning here is that of Shammai, who is particularly stringent. From this it may be inferred that, according to the opinion of the Rabbis, one is not rendered impure and a nazirite is not required to shave unless there is a half-kav of bones from the spine and skull.
תוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ליפשוט מינה – לאידך גיסא דלרבנן בעינן חצי קב דמדשמאי דמחמיר לא בעי אלא עצם אחד מכלל דלרבנן שיעורא דבית הלל בעו דהיינו חצי קב דאי לא בעו אלא רובע קב הוה להו לפרושי חומרייהו כמו שפירש שמאי חומריה ודחי דילמא לא פליגי אלא בעצם אחד דלא מטמא באהל לרבנן אבל רובע מטמא ולא חשו לפרושי מילתייהו.
ליפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר הא רבנן עד דאיכא קב עצמות – כלומר הא רבנן בעו שדרה וגלגולת לענין טומאה ולתגלחת נזיר [וא״כ] נמי בעי חצי קב:
(נב:) ליפשוט מינה טעמא דשמאי. דמחמיר לטמאה בעצם משדרה לבד או מגולגולת לבד כדקתני או. הא רבנן. דלא תנו או אלא השדרה והגולגולת עד דאיכא שדרה וגולגולת.
ואומרים: אם כן, תיתכן מחלוקת קיצונית בין שמאי לחכמים, ליפשוט מינה [נפתור ממנה] את הבעיה לצד שני: טעמא [הטעם, דווקא] משום שהיא שיטת שמאי, שהוא מחמיר ביותר, הא לרבנן [הרי לשיטת חכמים] עד דאיכא [שיש] חצי קב עצמות משדרה וגולגולת אינו מטמא ואין הנזיר מגלח!
The Gemara counters: If in fact the Rabbis maintain an extremely different opinion from that of Shammai, let us resolve the problem in the opposite manner: The reasoning here is that of Shammai, who is particularly stringent. From this it may be inferred that, according to the opinion of the Rabbis, one is not rendered impure and a nazirite is not required to shave unless there is a half-kav of bones from the spine and skull.
תוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דִּילְמָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד אֲבָל בְּרוֹבַע עֲצָמוֹת אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.

The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the argument is not that extreme after all, and the Rabbis disagree with Shammai only with regard to whether one bone from the spine or from the skull imparts impurity. However, with regard to a quarter-kav of bones, even the Rabbis might concede that it renders people and items ritually impure, and a nazirite must shave for it.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואף טענה זו דוחים: דילמא [שמא] עד כאן לא שמענו כי פליגי רבנן עליה [חלוקים חכמים עליו] על שמאי אלא בעצם אחד משדרה וגולגולת שאינו מטמא, אבל ברובע עצמות אפשר לומר כי אפילו רבנן מודו [חכמים מודים] שמטמא, ונזיר אף מגלח עליו.
The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the argument is not that extreme after all, and the Rabbis disagree with Shammai only with regard to whether one bone from the spine or from the skull imparts impurity. However, with regard to a quarter-kav of bones, even the Rabbis might concede that it renders people and items ritually impure, and a nazirite must shave for it.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים מִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם לַכֹּל רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם לֹא לַכֹּל וּמִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים אַף רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם לַכֹּל.

§ Rabbi Eliezer said that some of the early Elders would say: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. Their impurity applies by Torah law, and therefore they impart impurity in a tent. But a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood, they do not impart impurity in all forms, i.e., they do not impart impurity in a tent. And some of these Elders would say that even a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity in all forms. This was the dispute of earlier generations.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבי אליעזר זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל – מטמא באהל בין לתרומה וקדשים בין לנזיר ועושה פסח.
רובע ורביעית דם לא לכל – מטמא כלומר אפי׳ א׳ מכולם אינו מטמא.
ומקצתן היו אומרים – אף רובע עצמות ורביעית דם מטמאים את הכל.
זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל – שאם האהיל עליהם טמא לתרומה ולקדשים ופליגי אמתניתין דמסכת אהלות ומקצתם היו אומרים אף רביעית דם ורובע עצמות לכל אף לנזיר ופליגי אמתניתין [דהכא].
חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל – פי׳ לכל דבר בעי׳ שיעור גדול אף לתרומה וקדשים. ופחות משיעור זה אינו מטמא באהל המת ופליגי אמתני׳ דאהלות. ומקצתן היו אומרים רובע עצמות ורביעית דם לכל ואף הנזיר מגלח על אהלן ופליגי אמתני׳ דהכא:
אמר ר׳ אליעזר: זקנים הראשונים, מקצתן היו אומרים: חצי קב עצמות, וחצי לוג דם לכל הוא מטמא, שהיא טומאה מן התורה ומטמאה באוהל לכל ענין. רובע עצמות, ורביעית לוג דם לא לכל, כלומר, אינה מטמאה באוהל כלל, לשום ענין. ומקצתן היו אומרים: אף רובע עצמות ורביעית דם לכל. זו מחלוקת שהיתה בדורות ראשונים.
§ Rabbi Eliezer said that some of the early Elders would say: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. Their impurity applies by Torah law, and therefore they impart impurity in a tent. But a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood, they do not impart impurity in all forms, i.e., they do not impart impurity in a tent. And some of these Elders would say that even a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity in all forms. This was the dispute of earlier generations.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ב״דבֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אאָמְרוּ חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם לַכֹּל ברוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים אֲבָל לֹא לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח.

The court that followed them said: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. A quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity only with regard to teruma and offerings, i.e., the Sages decreed that they impart impurity in a tent to invalidate teruma and offerings but not with regard to a nazirite. A nazirite is not required to shave or bring offerings for impurity after contact with a quarter-kav of bones or a quarter-log of blood. And similarly, one who performs the ritual of the Paschal offering may proceed despite the fact that he came into contact with this amount of blood or bones, as the Sages did not apply this decree in cases where one’s impurity precludes the performance of a mitzva whose neglect is punishable by karet.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וב״ד של אחריהן אומרים חצי קב כו׳ – אבל רובע עצמות ורביעית דם לענין אכילת תרומה וקדשים מטמאין באהל אבל לא ליסתור ימי נזיר ועושה פסח לטמא שלא לעשותו דבמקום כרת לא העמידו דבריהם.
בית דין שלאחריהם אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל – אף לנזיר כדתנן במתני׳ רובע עצמות ורביעית דם לתרומה ולקדשים דהמאהיל עליהם טמא כדתנן במתניתין דמסכת אהלות (פ״ב מ״א ומ״ב) אבל לא לנזיר ועושה פסח והכי גמירי להו וסברי להו כמתניתין דאין הנזיר מגלח עליו כלל וסברו נמי כמתניתין דאהלות דתנן התם דמטמא באהל בעלמא לתרומה וקדשים כי ב״ד אחרון סברי כתנא דמתניתין וכתנא דאהלות.
בית דין שלאחריהם אמרו: חצי קב עצמות וחצי לוג דם — לכל, רובע עצמות ורביעית דם — מטמאים רק לתרומה וקדשים, שהחמירו עליהם שמטמאים טומאת אוהל לפסול על ידם תרומה וקדשים. אבל לא לנזיר שאינו מגלח ומביא קרבנות על כך, ועושה פסח שמותר לעשותו גם אם נטמא בכך, שלא החמירו חכמים במקום שיש בו איסור כרת.
The court that followed them said: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. A quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity only with regard to teruma and offerings, i.e., the Sages decreed that they impart impurity in a tent to invalidate teruma and offerings but not with regard to a nazirite. A nazirite is not required to shave or bring offerings for impurity after contact with a quarter-kav of bones or a quarter-log of blood. And similarly, one who performs the ritual of the Paschal offering may proceed despite the fact that he came into contact with this amount of blood or bones, as the Sages did not apply this decree in cases where one’s impurity precludes the performance of a mitzva whose neglect is punishable by karet.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מִכְּדִי אֵין הַכְרָעַת שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרוּ מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.:

The Gemara asks about the ruling of halakha in this case. Now consider, there is a principle that the decision of the third opinion is not considered a decision. A compromise ruling that seeks to resolve a dispute by including factors and cases that were not mentioned in the other two opinions is not considered decisive, so how could the later court make a distinction between a Paschal offering and other cases? Rabbi Ya’akov bar Idi said: This ruling was not stated as a compromise. Rather, they said it from tradition, from Haggai, Zechariah, and Malachi, the last of the prophets. This was not a new attempt to mediate between two earlier opinions but an ancient ruling in its own right.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך כרע
כרעא(פסחים יג.) ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע ר״ג לאו מכריע הוא (בבא קמא קט״ו:) בית שמאי אומר תשפך הכל וכו׳ עד אמרינן ליה אין הכרעה שלישית מכרעת (שבת לט: שם קי״ו) כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע (נזיר נג. חולין קלז) והאמר מר אין הכרעת שלישית מכרעת אמר רבי יוחנן מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי פי׳ בזמן ששנים חולקין ואחד מכריע אין הלכה כאחד מהם שנמצאו שנים ואחד והלכה כרבים אבל בזמן שאומר חצי דברי זה וחצי דברי זה אין זה מכריע טעם שלישי הוא פ״א שפירש רבינו תננאל ז״ל (בבא קמא קיד) הכרעה כגון ב׳ חכמים חולקין ובא בן זוגם שהוא שקול כמותם והכריע הלכה כדברי המכריע אבל אם הוא הבא להכריע קטן מהן כגון ר׳ ישמעאל ברבי יוסי משום אביו וכו׳ (חולין קלז) ומצאנו שרבי יוסי תלמיד ר׳ עקיבא ור׳ עקיבא תלמיד ר״א ורבי אליעזר תלמיד ר״י בן זכאי ורבן יוחנן בן זכאי תלמיד הלל וזו אינה מחלוקת הלל עצמו ושמאי אלא תלמידי שמאי והלל הם נקראין בית הלל ור׳ ישמעאל משום דרבי יוסי אביו בא להן שלישי לפיכך אין הכרעת שלישית מכרעת (קידושין כ) המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין שהתורה זכתה לו וכו׳ (בבא בתרא פט) ת״ר מניין שאין מעיינין במקו׳ שמכריעין וכו׳ ת״ל אבן שלימה (בפיסקא דויהי בשלח) באכרעתא דאכרעון איתכרע להון:
א. [איבר וועגען, ענטשיידען.]
מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת – מכדי כל הכרעה שהיא במקצת כדברי זה ומקצת כדברי זה אינה הכרעה עד שתהא כולה כדברי א׳ מהן דהכרעה לשון שיקול ששוקל דברי שנים יותר מאחד ומה ראה ר׳ אליעזר לומר כך ב״ד של אחריהן כך היו אומרים.
אמר ר׳ יעקב בר אידי – לומר שעיקר הוא שהוא מפי שמעיה ואבטליון ואית דאמרי שאמרו מפי חגי זכריה ומלאכי.
י״מ הכרעה שלישית – היינו תלמידים שב״ד אחרון היו תלמידים לזקנים הראשונים ופריך והא אין הכרעת שלישית מכרעת בתרא ומדמתני׳ דהכא ומתני׳ דהתם דאהלות כב״ד אחרון סבירא מכלל דהכי הילכתא ומשום דהוו להו מכריע והא אין דעת שלישית מכרעת שדעת שלישית טעם בפני עצמו הוא כי הראשונים לא גילו דעתם שיהא ראוי לחלק בין נזיר ועושה פסח לתרומה וקדשים ומשני אמר רבי יעקב בר אידי מפי שמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי ועל כן סברי ב״ד של אחרונים לסמוך על שמועתם ולקבוע הלכה כמותם.
אין הכרעת שלישית מכרעת – עיין מה שכתבתי בפ׳ הגוזל בתרא במהדורה תליתאה.
מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת – פי׳ דב״ד של אחריהן פי׳ למ״ש במתני׳:
ושואלים: כיצד פוסקים הלכה באופן זה? מכדי [הרי] כלל בידינו שאין הכרעת שלישית מכרעת, שדעה נוספת שהיא רק ממוצעת בין שתי דעות חולקות — אינה נחשבת להכרעה ביניהן! אמר ר׳ יעקב בר אידי: לא כפשרה נאמרה שיטה זו, אלא מפי שמועה (מסורת) אמרו: מפי חגי זכריה ומלאכי, אחרוני הנביאים. שאינה הכרעה חדשה בין שיטות הראשונים, אלא שיטה קדומה יותר בפני עצמה.
The Gemara asks about the ruling of halakha in this case. Now consider, there is a principle that the decision of the third opinion is not considered a decision. A compromise ruling that seeks to resolve a dispute by including factors and cases that were not mentioned in the other two opinions is not considered decisive, so how could the later court make a distinction between a Paschal offering and other cases? Rabbi Ya’akov bar Idi said: This ruling was not stated as a compromise. Rather, they said it from tradition, from Haggai, Zechariah, and Malachi, the last of the prophets. This was not a new attempt to mediate between two earlier opinions but an ancient ruling in its own right.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ.: עַל אֵלּוּ דְּרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה גדְּעַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ אִין וְעַל אֲהִילוֹ לָא וְעַל אֵלּוּ דְּסֵיפָא דלְמַעוֹטֵי אֶבֶן הַסָּכוֹכִית.:

§ The mishna taught that for all these aforementioned sources of ritual impurity a nazirite shaves. The Gemara explains that the phrase: For these, in the mishna’s first clause, serves to exclude a bone that is a barley-grain-bulk. As for touching it and carrying it, yes, a nazirite shaves, but for his overlying it, no, he does not shave. And the phrase: For these, in the mishna’s latter clause, serves to exclude an overhanging [hasekhukhit] stone. Although a stone that forms a cover over a corpse imparts impurity in a tent, a nazirite is nevertheless not obligated to shave due to this source of impurity.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה – שאין הנזיר מגלח על אהילו דסלקא דעתך אמינא הואיל ואיתא בטומאה לענין מגע ליטמא נמי באהל קא משמע לן דלא ואע״ג דהדר תני להו בהדיא בסיפא לא תיקשי ולא מידי משום דתני והדר מפרש וצריכי לפרושי דאי לא מפרש לה הוה אמינא דאפי׳ על מגעו ועל משאו לא יהא מגלח.
למעוטי אבן הסכוכית – אבן מסמא וזו היא אבן שמוטלת על גבי המת ברה״ר כדמפרש במס׳ שבת בפרק אמר ר׳ עקיבא (דף פב:) שאם הנזיר יושב עליה אע״פ שמטמאתו אינו מגלח עליה אבן מסמא אבן שומא ולישנא דקרא נקט דכתיב ושומת על פום גובא (בדניאל ו) כתיב לשון אחר אבן הסכוכית אבן המסככת על הקבר דקיי״ל כל המטלטלין מביאין את הטומא׳ בעובי המרדע חוץ מכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה.
על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה – ואע״ג דבהדיא קתני על עצם כשעורה על מגעו ועל משאו דמשמע אבל על אהילו לא י״ל תני והדר מפרש ועל אלו דסיפא למעוטי אבן הסככות אבן המיסך על הארץ ויש שני אבנים או ג׳ יוצאין מן הגדר וטומאה תחת אחת מהן ועבר תחת אחת מהן ואינו יודע אם האהיל על הטומאה וקצת קשה דהא תנא ליה סיפא אבל סככות ופרעות אין מגלח וצ״ל דה״נ תני והדר מפרש כמו עצם כשעורה מהרפ״ש.
על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה. דלא יהא מגלח על אהלו. ורבינו נתנאל מצא בספר ישן למעוטי רובע עצמות ועצם כשעורה דעל אהלו לא. פירוש שניהם ביחד ומיירי דאיקמח איקמוחי כדמוקי לה בסיפא. ובאותו רובע עצמות שנשחק יש בהם עצם כשעורה שלם וקסלקא דעתך דכיון דאיכא תרוייהו רובע עצמות ועצם כשעורה נזיר מגלח לכך איצטריך למעוטי. הר׳ עזריאל ז״ל:
אבן הסככות. היינו סככות ופרעות דסיפא ותני נמי והדר מפרש. ויש מפרשים אבן הסככות אבן שסוכין ורואין בה כמו זכוכית דאין מביאה הטומאה. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
א שנינו במשנה ״על אלו הנזיר מגלח״. ומסבירים את דיוק הלשון: ״על אלו״ דרישא נאמר בראש המשנה] בא למעוטי [למעט] עצם כשעורה, שעל מגעו ועל משאו — אין [כן] מגלח, ועל אהילו בטומאת אוהל — לא מגלח. ו״על אלו״ דסיפא [שבסוף] — למעוטי [למעט] אבן הסכוכית, אבן שמסככת על מקום טומאת המת, שאף שיש בה טומאת אוהל במקרה של ספק — מכל מקום אין הנזיר מגלח עליה.
§ The mishna taught that for all these aforementioned sources of ritual impurity a nazirite shaves. The Gemara explains that the phrase: For these, in the mishna’s first clause, serves to exclude a bone that is a barley-grain-bulk. As for touching it and carrying it, yes, a nazirite shaves, but for his overlying it, no, he does not shave. And the phrase: For these, in the mishna’s latter clause, serves to exclude an overhanging [hasekhukhit] stone. Although a stone that forms a cover over a corpse imparts impurity in a tent, a nazirite is nevertheless not obligated to shave due to this source of impurity.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת.:

§ In its list of sources of impurity for which a nazirite must shave, the mishna taught: And a half-kav of bones.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב ממה ששנינו במשנה ״וחצי קב עצמות״
§ In its list of sources of impurity for which a nazirite must shave, the mishna taught: And a half-kav of bones.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144