×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בִּנְזִיקִין הֲוָה וַאֲנַן קָא מַתְנֵינַן בְּשִׁיתָּא סִדְרִין וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵירָה וְאָמְרִי לַהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִין אֲמַר הויי׳הֲוָייוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא.
was connected to the order of Nezikin, while they were largely unfamiliar with the rest of the Mishna, and we learn all six orders of the Mishna. And when Rav Yehuda reached tractate Uktzin, which discusses the extent to which various fruits and vegetables are considered an integral part of the produce in terms of becoming ritually impure, which is the basis for the halakha that a woman who pickles a vegetable in a pot, etc. (Teharot 2:1), and some say that when he reached the halakha that olives that are pickled with their leaves are ritually pure, etc., as they are no longer considered part of the fruit (Uktzin 2:1), he would say: Those are the disputes between Rav and Shmuel that we see here. He felt it was an extremely challenging passage, as difficult as the most complex arguments between Rav and Shmuel.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרי אי משום תורה כלהו תנויי בנזיקין הוה ואנן מתנינן טובא. וכי הוה רב יהודה מטי להאשה שכובשת ירק בקדרה. ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן זו היא משנה בעוקצין פ״ב. הוה א׳ הויה דרב ושמואל קא חזינא הכא כלומר זו קושיא גדולה היא ואנן האידנא מתנינן י״ג מתיבתא בעוקצין אלא מה יעשו פרנסי גדולי הדור שאין דורן יפה.
האשה שכובשת ירק בקדרה ונגע טומאה לקלח אין מביאין טומאה לירק כיון דנכבשו בטיל ליה בתורת יד:
זיתים בטרפיהן טרפא נמי הם ידות:
ערך זת
זתא(קידושין מז זבחים ל ברכות כא) (תענית כד:, סנהדרין קו:) זיתים שכבשן בטרפיהן פי׳ זו המשנה בעוקצין וראש הפרק הוא זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים לפי שלא כבשן אלא למרא׳ והיה אומר לתלמידיו הויות דרב ושמואל קחזינא הכא כלו׳ הלכ׳ קשה היא וצריכה יגיעה כמו הויות דרב ושמואל כולהו תנויי בנזיקין הוה פי׳ באותן הדורות לא היו יגעים אלא בדברים הקשים אבל השאר פשוטים הוי להם ולא היו צריכין לטרוח בהן. פי׳ אחר זיתי׳ שכבשן בטרפיהן ונגע שרץ לטרפיהן שהן חוץ לקדירה לא טימאו למה שבקדירה האשה שכובשת ירק בקדירה ותולה ממנה ירק חוץ לקדיר׳ ונגע בה שרץ אין מטמא למה שבקדירה. מתני׳ בעוקצין י״ג מתיבתא פי׳ י״ג אפי׳ פ״ח מתיבתין ומפרשין עניינים (א״ב ערך זית הוא נכון):
א. [אליווען.]
ה״ג: בנזיקין הוה – למודם לא היה גדול אלא בסדר נזיקין.
שכובשת ירק בקדירה – במסכת [טהרות] היא בפ׳ שני (מ״א) גבי ידות מיירי דקיי״ל (עוקצין פ״א משנה א) כל ידות האוכלין אם נגעה טומאה בהן נטמא גם האוכל הצריך לידות דיד מכניס ומוציא כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיח.) מכל האוכל לרבות הידות וקתני התם אשה שהיא כובשת ירק דידות שלהן טהורין דכשהיא עוצרת אותם הידות משתברות וא״א ליטול הירקות בידות שלהן שנשמט ונפסק האוכל מן היד מחמת כבישה.
כובשת – שול״ץ בלע״ז עוצרת שיצא המשקה שלהן ויבשו דרך אשה בכך כובשת ירק ממים שישתמרו לזמן מרובה.
טהורין – העלין והקלחין.
ואמרי לה – כי מטא לאידך בפרק שני (דעוקצין משנה א) זיתים שכבשן בטרפיהן כתרגומו עלה טרפא (בראשית ח) עלין שלהן דהיינו ידות.
טהורין – הידות להביא טומאה לאוכל דתו לא חזי למהוי בית יד.
הוויות דרב ושמואל – עומק גדול ולא הוה נהירא ליה.
וכן בארנו ענין האשה שכובשת ירק וזיתים שכבשן בטרפיהן במסכת ברכות פרק ג׳ בסוף סוגיית המשנה השלישית:
בע״י בזה העמוד יש נוסחאות אחרות קצת ע״ש:
ברש״י בד״ה שכובשת כו׳ מחמת כבישת הס״ד ואח״כ מה״ד כובשת שול״ץ בלע״ז כו׳ דרך אשה בכך כובשת ירק ממים כו׳ העלין והקלחין הס״ד ואחר כך מה״ד ואמרי לה כו׳ ובד״ה בסכיני שרצו שדים להורגו כו׳ ובד״ה ה״ג רב פפא כו׳ שורפה חי פינכא כו׳ כצ״ל:
בסדר נזיקין בלבד הוה [היה], ולא ידעו הרבה בשאר סדרי המשנה, ואנן קא מתנינן בשיתא סדרין [ואנחנו מלמדים בשישה סדרים] כולם, וכי הוה מטי [וכאשר היה מגיע] רב יהודה בלימודו במסכת עוקצין להלכה של ״האשה שכובשת ירק בקדירה״ ואמרי לה [ויש אומרים] בהלכה של ״זיתים שכבשן בטרפיהן (בעלים שלהם)״, שאותו ירק, או אותם עלים טהורין מלהביא טומאה לאוכל עצמו, אמר: הוייות [מחלוקות] של רב ושמואל קא חזינא הכא [אני רואה כאן], שהיה מתקשה בהבנת הדברים, והיה אומר שהם קשים בעיניו כמו המחלוקות החמורות של רב ושמואל,
was connected to the order of Nezikin, while they were largely unfamiliar with the rest of the Mishna, and we learn all six orders of the Mishna. And when Rav Yehuda reached tractate Uktzin, which discusses the extent to which various fruits and vegetables are considered an integral part of the produce in terms of becoming ritually impure, which is the basis for the halakha that a woman who pickles a vegetable in a pot, etc. (Teharot 2:1), and some say that when he reached the halakha that olives that are pickled with their leaves are ritually pure, etc., as they are no longer considered part of the fruit (Uktzin 2:1), he would say: Those are the disputes between Rav and Shmuel that we see here. He felt it was an extremely challenging passage, as difficult as the most complex arguments between Rav and Shmuel.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וַאֲנַן קָא מַתְנֵינַן בְּעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבָתָא וְאִילּוּ רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה שָׁלֵיף חַד מְסָאנָא אָתֵי מִיטְרָא וַאֲנַן קָא צָוְוחִינַן כּוּלֵּי יוֹמָא וְלֵיכָּא דְּאַשְׁגַּח בַּן אִי מִשּׁוּם עוֹבָדָא אִי אִיכָּא דַּחֲזָא מִידֵּי לֵימָא אֲבָל מָה יַעֲשׂוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין דּוֹרָן דּוֹמֶה יָפֶה.

And we, in contrast, learn tractate Uktzin in thirteen yeshivot, while, with regard to miracles, after declaring a fast to pray for a drought to end, when Rav Yehuda would remove one of his shoes as a sign of distress, the rain would immediately come, before he could remove his second shoe. And yet we cry out all day and no one notices us. Rabba continued: If the difference between the generations is due to inappropriate deeds, if there is anyone who has seen me do anything improper, let him say so. I am not at fault, but what can the great leaders of the generation do when their generation is not worthy, and rain is withheld on account of the people’s transgressions?
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אנא קיימנא בההיא שעתא:
תליסר מתיבתא – שלש עשרה ישיבות איכא בהך מתא דגמרי מסכת עוקצין.
כי הוה שליף חד מסאנא – משום עינוי.
דחזא מידי – חס ושלום בעובדי בישי.
ואנן מתנינן בעוקצין י״ג כו׳. לפי שהיא מסכת אחרונה שבש״ס אמרינן דאפי׳ באחרונה של כל הש״ס אנן מתנינן בה. שם אבל מה יעשו גדולי הדור שאין דורן כו׳. דמצינן כן בדורו של צדקיה שהוא היה צדיק ודורו רשעים היו:
ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא [ואנחנו מלמדים במסכת עוקצין שלוש עשרה ישיבות] ואילו רב יהודה כי הוה שליף חד מסאנא [כאשר היה חולץ נעל אחת] בלבד לאות צער משום התענית, טרם שחלץ נעל שניה אתי מיטרא [היה בא גשם], ואנן קא צווחינן כולי יומא וליכא דאשגח בן [ואנחנו צווחים כל היום ואין שמשגיח בנו], אי [אם] משום עובדא [מעשים לא טובים]אי איכא דחזא מידי [אם יש מי שראה דבר] שאינו ראוי — לימא [שיאמר], ואם כן אין הדבר תלוי בחסרונו של רבה, אבל מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה יפה ובעוון הדור אין הגשמים יורדים.
And we, in contrast, learn tractate Uktzin in thirteen yeshivot, while, with regard to miracles, after declaring a fast to pray for a drought to end, when Rav Yehuda would remove one of his shoes as a sign of distress, the rain would immediately come, before he could remove his second shoe. And yet we cry out all day and no one notices us. Rabba continued: If the difference between the generations is due to inappropriate deeds, if there is anyone who has seen me do anything improper, let him say so. I am not at fault, but what can the great leaders of the generation do when their generation is not worthy, and rain is withheld on account of the people’s transgressions?
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַב יְהוּדָה חֲזָא הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דַּהֲווֹ קָא פָּרְצִי בְּרִיפְתָּא אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ אִיכָּא שִׂבְעָא בְּעָלְמָא יְהֵיב עֵינֵיהּ הֲוָה כַּפְנָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּנְיָא שַׁמָּעֵיהּ מָר דִּשְׁכִיחַ קַמֵּיהּ נִיעַשְּׂיֵיהּ דְּלִיפּוֹק בְּפִתְחָא דְּסָמוּךְ לְשׁוּקָא עַשְּׂיֵיהּ וּנְפַק לְשׁוּקָא חֲזָא כִּנּוּפְיָא.

The Gemara explains the reference to Rav Yehuda’s shoe. Rav Yehuda saw two people wasting bread, throwing it back and forth. He said: I can learn from the fact that people are acting like this that there is plenty in the world. He cast his eyes angrily upon the world, and there was a famine. The Sages said to Rav Kahana, son of Rav Neḥunya, the attendant of Rav Yehuda: The Master, who is frequently present before Rav Yehuda, should persuade him to leave by way of the door nearest the market, so that he will see the terrible effects of the famine. Rav Kahana persuaded Rav Yehuda, and he went out to the market, where he saw a crowd.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פרצי בריפתא – זורקים אותם זה לזה.
ניעשייה – יעשנו שיצא לחוץ.
חזו כו׳ דהוו קפרצי כו׳. כפרש״י שהיו זורקין זה לזה שהוא אסור משים בזיון אוכלין ולכך אמר כיון דכ״כ איכא שבעא בעלמא דאתו לידי בזיון אוכלין יהב בעיניו להיות כפנא.
ואמר דאמר ליה רבנן כו׳. ניעשה דליפוק לשון אונס והא דלא״כ לרב יהודה דאיכא כפנא בעלמא משום דיותר מתפעל האדם בראייה מבשמיעה כמ״ש אינו דומה שמיעה לראייה:
א ובענין כוח תפילתו של רב יהודה מסופר: רב יהודה חזא הנהו בי תרי דהוו קא פרצי בריפתא [ראה שני אנשים שהיו מזלזלים בלחם], שהיו זורקים לחם מאחד לשני, אמר: שמע מינה איכא שבעא בעלמא [מכאן נראה שיש שובע בעולם] שאנשים נוהגים כך בלחם, יהיב עיניה [נתן עיניו] והקפיד על כך — הוה כפנא [ונהיה רעב]. אמרו ליה רבנן [לו חכמים] לרב כהנא בריה [בנו] של רב נחוניא שמעיה [שמשו] של רב יהודה: מר דשכיח קמיה, ניעשייה דליפוק בפתחא דסמוך לשוקא [אדוני שמצוי לפניו, לפני רב יהודה, יכפה עליו שיצא בפתח סמוך לשוק] שיראה בעיניו את הרעב בעולם. עשייה ונפק לשוקא, חזא כנופיא [כפה אותו ויצא לשוק, ראה קבוצה של אנשים],
The Gemara explains the reference to Rav Yehuda’s shoe. Rav Yehuda saw two people wasting bread, throwing it back and forth. He said: I can learn from the fact that people are acting like this that there is plenty in the world. He cast his eyes angrily upon the world, and there was a famine. The Sages said to Rav Kahana, son of Rav Neḥunya, the attendant of Rav Yehuda: The Master, who is frequently present before Rav Yehuda, should persuade him to leave by way of the door nearest the market, so that he will see the terrible effects of the famine. Rav Kahana persuaded Rav Yehuda, and he went out to the market, where he saw a crowd.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֲמַר לְהוּ מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ אַכּוּסְפָּא דְתַמְרֵי קָיְימִי דְּקָא מִזְדַּבַּן אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ כַּפְנָא בְּעָלְמָא אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ שְׁלוֹף לִי מְסָאנַיי שְׁלַף לֵיהּ חַד מְסָאנָא וַאֲתָא מִיטְרָא כִּי מְטָא לְמִישְׁלַף אַחֲרִינָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ וַאֲמַר לֵיהּ אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי שָׁלְפַתְּ אַחֲרִינָא מַחְרֵיבְנָא לְעָלְמָא.

He said to them: What is this gathering? They said to him: We are standing by a container [kuspa] of dates that is for sale. He said: If so many people are crowding around to purchase a single container of dates, I can learn from this that there is a famine in the world. He said to his attendant: I want to fast over this; remove my shoes as a sign of distress. He removed one of his shoes and rain came. When he began to take off the other shoe, Elijah came and said to him: The Holy One, Blessed be He, said: If you remove your other shoe, I will destroy the entire world so that you will not be further distressed.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רב יהודה שלף מסניה למבעי רחמי אמטרא אתחזי ליה חלמא אי שלפת אחרינא מחריב עלמא.
אכוספא דתמרי – על כלי מלא תמרים או פסולת של תמרים.
שלף ליה חד מסנאה ואתא מטרא כו׳. שליפת סנדל אחד מה׳ עינויים דחשיב פרק יוה״כ והכא דבשוק הוה קאי רב יהודה לא היה ניכר בשום אחד מהעינויים להתחיל בשוק ולקבל עליו תענית כ״א בשליפת סנדל וקאמר דמיד שהתחיל גם בזה בשליפת סנדל אחד היה נענה ואתא מטרא.
ואמר דאמר לו הקב״ה אי שלפת אחרינא חריבנא לעלמא אפשר משום שהטריח כ״כ קונו מעיקרא כי יהיב עיניה להיות כפנא בעלמא והשתא הדר לבקש שבעא ביותר מן הצורך דכבר היה נענה בשליפת סנדל אחד לחזור שבעא בכדי הצורך ומיהו יש לדקדק מאי הוה קיבול תענית זה בשליפת סנדל בשוק כיון שלא קבלו מאתמול כדקאמר לעיל וצ״ל דצערא בעלמא קבל עליו בשליפת סנדל:
אמר להו [להם]: מאי האי [מה זה] שאתם מתקבצים יחד? אמרו ליה [לו]: אכוספא דתמרי קיימי דקא מזדבן [על כלי של תמרים אנחנו עומדים, שמוכרים אותם עכשיו]. אמר: אם קבוצה גדולה של אנשים עומדים סביב כלי אחד של תמרים לקנותו לאכילה, שמע מינה כפנא בעלמא [מכאן שרעב בעולם], אמר ליה לשמעיה [לו לשמשו]: שלוף לי מסאניי [חלוץ לי את נעליי] לאות צער, שרצוני להתענות על כך. שלף ליה חד מסאנא ואתא מיטרא [חלץ לו נעל אחת ובא גשם], כי מטא למישלף אחרינא [כאשר בא לחלוץ את השניה] אתא [בא] אליהו ואמר ליה [לו]: אמר הקדוש ברוך הוא עכשיו: אי שלפת אחרינא [אם חולץ אתה נעל אחרת] — מחריבנא לעלמא [מחריב אני את העולם], שלא יהא לך כל צער בו.
He said to them: What is this gathering? They said to him: We are standing by a container [kuspa] of dates that is for sale. He said: If so many people are crowding around to purchase a single container of dates, I can learn from this that there is a famine in the world. He said to his attendant: I want to fast over this; remove my shoes as a sign of distress. He removed one of his shoes and rain came. When he began to take off the other shoe, Elijah came and said to him: The Holy One, Blessed be He, said: If you remove your other shoe, I will destroy the entire world so that you will not be further distressed.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל אֲנָא הֲוָה קָאֵימְנָא אַגּוּדָּא דִּנְהַר פָּפָּא חֲזַאי לְמַלְאֲכֵי דְּאִידְּמוֹ לְמַלָּחֵי דְּקָא מַיְיתִי חָלָא וּמְלוֹנְהוּ לְאַרְבֵּי וַהֲוָה קִמְחָא דִּסְמִידָא אֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִיזְבַּן אמר לְהוּ מֵהָא לָא תִּיזְבְּנוּן דְּמַעֲשֵׂה נִסִּים הוּא לִמְחַר אָתְיָין אַרְבֵי דְּחִיטֵּי דְּפַרְזִינָא.

Rav Mari, son of Shmuel’s daughter, said: At that moment, I was standing on the bank of the Pappa River. I saw angels who appeared as sailors bringing sand and filling ships with it, and it became fine flour. Everyone came to buy this flour, but I said to them: Do not purchase this flour, as it is the product of miracles. Tomorrow, boats filled with wheat will come from Parzina, and you may purchase that produce.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דפרונאי מקום:
ערך ארזן
ארזןא(תענית כד:) למחר אתי ארבי דארזנא פי׳ ספינות מליאות אורז:
א. [רייז.]
קאימנא אנהר פפא – ההוא יומא דעבד רב יהודה הכי.
חלא – חול.
דסמידא – סולת והן עצמן מוכרין אותו.
אמר להו מעשה נסים כו׳ – ובמה דאפשר להתרחק ממעשה נסים יותר טוב ונכון.
דפרזינא – מקום.
חזאי למלאכי כו׳ והוה קמחא כו׳. גם שהי׳ רב יהודה מתפלל ואתי מטרא מ״מ לפי אותה שעה עדיין לא היה שובע עד שהמלאכים הביאו קמחא במעשה נסים וכשא״ל לא תזבנון מהן שמעשה נסים הן ולא היה עי״ז שובע הקרה ה׳ למחר דאתיין ארבי דחיטי מפרזינא בלא מעשה נסים והיה שובע:
אמר רב מרי ברה דבת [בנה של בת] שמואל: אנא הוה קאימנא אגודא [אני הייתי עומד באותה שעה על שפת] נהר פפא הסמוך, חזאי למלאכי דאידמו למלחי דקא מייתי חלא ומלונהו לארבי והוה קמחא דסמידא [ראיתי מלאכים שהיו נראים כמו מלחים שהביאו חול ומילאו את האוניות ונעשה ממנו קמח סולת]. אתו כולי עלמא למיזבן [באו הכל לקנות] מאותו קמח, אמר להו [להם]: מהא לא תיזבנון [מזה אל תקנו] שמ מעשה נסים הוא, למחר אתיין ארבי דחיטי [יבואו אוניות חיטים] מן המקום פרזינא ומשם תקנו.
Rav Mari, son of Shmuel’s daughter, said: At that moment, I was standing on the bank of the Pappa River. I saw angels who appeared as sailors bringing sand and filling ships with it, and it became fine flour. Everyone came to buy this flour, but I said to them: Do not purchase this flour, as it is the product of miracles. Tomorrow, boats filled with wheat will come from Parzina, and you may purchase that produce.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) רָבָא אִיקְּלַע לְהַגְרוֹנְיָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לְהוּ בִּיתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא בְּתַעֲנִיתַיְיכוּ לִמְחַר אֲמַר לְהוּ מִי אִיכָּא דַּחֲזָא חֶילְמָא לֵימָא אֲמַר לְהוּ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא לְדִידִי אַקְרְיוּן בְּחֶלְמַי שְׁלָם טָב לְרַב טָב מֵרִיבּוֹן טָב דְּמִטּוּבֵיהּ מֵטֵיב לְעַמֵּיהּ אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ עֵת רָצוֹן הִיא מִבְעֵי רַחֲמֵי בעי רַחֲמֵי וְאָתֵי מִיטְרָא.

§ The Gemara relates another story. Rava happened to come to the city of Hagrunya. He decreed a fast, but rain did not come. He said to the local residents: Everyone, continue your fast and do not eat tonight. The next morning he said to them: Whoever had a dream last night, let him say it. Rabbi Elazar of Hagronya said to them: The following was recited to me in my dream. Good greetings to a good master from a good Lord, Who in His goodness does good for His people. Rava said: I can learn from this that it is a favorable time to pray for mercy. He prayed for mercy and rain came.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אקרון – הקרוני הייתי קורא בחלומי.
שלם טב כו׳. ובפ׳ (הרואה) [הפרה] אמרינן דחד ט׳ נמי הרואה אותה בחלום סימן יפה לו והיינו שראה הט׳ בכתבא כדמשמע התם גבי הרואה הספד בחלום אבל הכא בקריאה קאמר דאפשר דלא סגי בחד ט׳ אלא בהאי חלמא דאתי ליה שלמא טבא משמיא בחלום ונראה לרב טב היינו על רבא שהוא הוה ראש הישיבה וגזר התענית ומטוביה מטיב לעמיה יש לפרש נמי על רבא דמטוביה של רבא ובזכותיו מטיב רבון טב שהוא הקב״ה גם לעמיה:
ב ועוד מסופר: רבא איקלע [נזדמן] לעיר הגרוניא, גזר תעניתא [תענית] ולא אתא מיטרא [בא גשם]. אמר להו [להם]: ביתו כולי עלמא בתעניתייכו [ילונו כל העם בתעניתם] ולא יאכלו בערב זה. למחר [למחרת בבוקר] אמר להו [להם]: מי איכא דחזא חילמא [האם יש מי שראה חלום] — לימא [שיאמר, יספר חלומו]. אמר להו [להם] ר׳ אלעזר מהגרוניא: לדידי אקריון בחלמי [הקריאו לי בחלומי] משפט זה: שלם טב לרב טב מריבון טב, דמטוביה מטיב לעמיה [שלום טוב לרב טוב מאדון טוב שמטובו מיטיב לעמו]. אמר רבא: שמע מינה [למד מכאן] שעת רצון היא מבעי רחמי [לבקש רחמים]. בעי רחמי ואתי מיטרא [ביקש רחמים וירד גשם].
§ The Gemara relates another story. Rava happened to come to the city of Hagrunya. He decreed a fast, but rain did not come. He said to the local residents: Everyone, continue your fast and do not eat tonight. The next morning he said to them: Whoever had a dream last night, let him say it. Rabbi Elazar of Hagronya said to them: The following was recited to me in my dream. Good greetings to a good master from a good Lord, Who in His goodness does good for His people. Rava said: I can learn from this that it is a favorable time to pray for mercy. He prayed for mercy and rain came.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיחַיַּיב נְגָדָא בְּבֵי דִינָא דְּרָבָא מִשּׁוּם דִּבְעַל נׇכְרִית1 נַגְּדֵיהּ רָבָא וּמִית אִשְׁתְּמַע מִילְּתָא בֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא בְּעָא לְצַעוֹרֵי לְרָבָא אֲמַרָה לֵיהּ אִיפְרָא הוֹרְמִיז אִימֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא לִבְרַהּ לָא לֶיהֱוֵי לָךְ עֵסֶק דְּבָרִים בַּהֲדֵי יְהוּדָאֵי דְּכֹל מָאן דְּבָעַיִין מִמָּרַיְיהוּ יָהֵיב לְהוּ.

The Gemara relates another story that deals with prayer for rain. There was a certain man who was sentenced to be flogged by Rava’s court because he had relations with a gentile woman. Rava flogged the man and he died as a result. When this matter was heard in the house of the Persian King Shapur, he wanted to punish Rava for imposing the death penalty, as he thought, without the king’s permission. Ifra Hormiz, mother of King Shapur, said to her son: Do not interfere and quarrel with the Jews, as whatever they request from God, their Master, He gives them.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״כותית״.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ההוא דבעל כותית נגדיה רב יהודה ומית אכלו ביה קורצי. הלשינו עליו שהמית אדם. פי׳ אכלו קראו עליו מלשינות כדמתרגם קרא בגרון אל תחשוך אכלי. בעא שבור מלכא לצעוריה כו׳.
נגדא – מלקות.
איפרא הורמיז – כך שמה איפרא חן יופי שדים היה לה.
ועוד מסופר בענין תפילה על הגשם, ותחילה מספרים את הרקע לענין, ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא [אדם אחד שנתחייב מלקות בבית הדין] של רבא משום שבעל גויה, נגדיה [הלקהו], ציוה רבא להלקותו ומית [ומת] האיש מהמכות. אשתמע מילתא בי שבור מלכא, בעא לצעורי [נשמע הדבר בביתו של המלך הפרסי שבור, ורצה לצער] את רבא על שדן דיני נפשות בלא רשות המלך. אמרה ליה [לו] איפרא הורמיז אימיה [אמו] של שבור מלכא [המלך] לברה [לבנה]: שלא ליהוי [יהיה] לך עסק דברים של קטטה בהדי יהודאי [עם היהודים], דכל מאן דבעיין ממרייהו יהיב להו [שכל מה שהם מבקשים מאדוניהם, הקדוש ברוך הוא, נותן להם].
The Gemara relates another story that deals with prayer for rain. There was a certain man who was sentenced to be flogged by Rava’s court because he had relations with a gentile woman. Rava flogged the man and he died as a result. When this matter was heard in the house of the Persian King Shapur, he wanted to punish Rava for imposing the death penalty, as he thought, without the king’s permission. Ifra Hormiz, mother of King Shapur, said to her son: Do not interfere and quarrel with the Jews, as whatever they request from God, their Master, He gives them.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֲמַר לַהּ מַאי הִיא בָּעַיִן רַחֲמֵי וְאָתֵי מִיטְרָא אֲמַר לַהּ הַהוּא מִשּׁוּם דְּזִימְנָא דְּמִיטְרָא הוּא אֶלָּא לִבְעוֹ רַחֲמֵי הָאִידָּנָא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְלֵיתֵי מִיטְרָא שְׁלַחָה לֵיהּ לְרָבָא כַּוֵּין דַּעְתָּךְ וּבְעִי רַחֲמֵי דְּלֵיתֵי מִיטְרָא בָּעֵי רַחֲמֵי וְלָא אָתֵי מִיטְרָא.

He said to her: What is this that He grants them? She replied: They pray for mercy and rain comes. He said to her: This does not prove that God hears their prayers, as that occurs merely because it is the time for rain, and it just so happens that rain falls after they pray. Rather, if you want to prove that God answers the prayers of the Jews, let them pray for mercy now, in the summer season of Tammuz, and let rain come. Ifra Hormiz sent a message to Rava: Direct your attention and pray for mercy that rain may come. He prayed for mercy, but rain did not come.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי היא – מאי עביד להו.
אמרה ליה – דכל אימת דבעי מיטרא.
זימנא דמיטרא הוא – ואפילו לא בעו נמי אתי מיטרא.
שלחה ליה לרבא – דרחמא ליה לרבא.
אמר לה: מאי היא [מה הוא] הדבר? אמרה לו: בעין רחמי ואתי מיטרא [מבקשים רחמים ובא הגשם]. אמר לה: זו איננה הוכחה שה׳ שומע לקולם, כי הדבר ההוא קורה משום דזימנא דמיטרא [שזמן הגשם] הוא ובמקרה מזדמן שיורדים גשמים אחר תפילתם אלא אם רצונם להוכיח זאת, לבעו רחמי האידנא [שיבקשו רחמים עכשיו], בתקופת תמוז, וליתי מיטרא [ושיבוא גשם] ואז נראה אם אכן תפילתם היא הקובעת. שלחה ליה [לו] איפרא הורמיז לרבא: כוין דעתך ובעי רחמי דליתי מיטרא [כוון דעתך ובקש רחמים שירד גשם]. בעי רחמי ולא אתי מיטרא [ביקש רחמים ולא בא הגשם].
He said to her: What is this that He grants them? She replied: They pray for mercy and rain comes. He said to her: This does not prove that God hears their prayers, as that occurs merely because it is the time for rain, and it just so happens that rain falls after they pray. Rather, if you want to prove that God answers the prayers of the Jews, let them pray for mercy now, in the summer season of Tammuz, and let rain come. Ifra Hormiz sent a message to Rava: Direct your attention and pray for mercy that rain may come. He prayed for mercy, but rain did not come.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם {תהלים מ״ז:ב׳-י׳} אֱלֹהִים בְּאׇזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פּוֹעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם וְאָנוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֲתָא מִיטְרָא עַד דִּשְׁפוּךְ מַרְזְבֵי (דצפורי) [דְמָחוֹזָא] לְדִיגְלַת אֲתָא אֲבוּהּ אִיתְחֲזִי לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ מִי אִיכָּא דְּמַיטְרַח קַמֵּי שְׁמַיָּא כּוּלֵּי הַאי אֲמַר לֵיהּ שַׁנִּי דּוּכְתָּיךְ שַׁנִּי דּוּכְתֵּיהּ לִמְחַר אַשְׁכְּחֵיהּ דְּמִרְשַׁם פּוּרְיֵיהּ בְּסַכִּינֵי.

He said before God: Master of the Universe, it is written: “O God, we have heard with our ears, our fathers have told us, what work You did in their days, in days of old” (Psalms 44:2), but we have not seen it with our own eyes. As soon as he said this, rain came until the gutters of Meḥoza overflowed and poured into the Tigris River. Rava’s father came and appeared to him in a dream and said to him: Is there anyone who troubles Heaven so much to ask for rain out of its season? In his dream, his father further said to him: Change your place of rest at night. He changed his place, and the next day he found that his bed had been slashed by knives.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם – שהיית מפליא להם נסים.
עד דשפיך מרזבי דציפורי – שקילחו מים מן המרזיבות עד ששוטפין בחוצות ויורדין ושופכין.
לדיגלת – לנהר חדקל.
אשני מטתך – אל תשכב במטתך הלילה.
בסכיני – שרצו שדים להורגו וחתכו את מטתו והיינו דאמרי׳ בשחיטת חולין בפרק הזרוע (דף קלג.) וליקריוה לרבא רבא נזוף היה לא מצינו לו נזיפה בכל הש״ס אלא בזה המעשה כשביקש הגשמים בתמוז שלא לצורך.
פועל פעלת בימיהם כו׳. קרא הוא בספר תהלים על כל נסים שפעל הקב״ה מימי קדם ורבא נתכוין הכא בתפלתו על שמואל הנביא שפעל כזה להביא מטר שלא בזמנו בימי קציר חטים ואביו אמר ליה מי איכא דטרח קמיה שמיא כולי האי להביא מטרא שלא בזמנו דלא דמי לשמואל שעשה כן נגד ישראל ואתה עושה כן בשביל שבור מלכא בתקופת תמוז שלא לצורך:
שני דוכתיך כו׳. נראה כי המזיקין שניתן להם רשות להזיק מיחדים להם מקום היזקן ואין להם רשות להזיק במקום אחר ואפשר שזהו הוא בכלל שאמרו במס׳ ע״ז חליים רעים ונאמנים היינו רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן:
גמ׳ א״ל שני דוכתיך. עיין חולין דף קלג ע״א רש״י ד״ה נזוף:
אמר לפניו: רבונו של עולם! כבר נאמר: ״אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם״ (תהלים מד, ב), ואנו בעינינו לא ראינו! וכיון שאמר זאת אתא מיטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדיגלת [ירד גשם רב עד ששפכו מרזבי מחוזא מים לנהר חידקל], אתא אבוה איתחזי ליה בחלמיה [בא אביו של רבא, נראה לו בחלום] ואמר ליה [לו]: מי איכא דמיטרח קמי שמיא כולי האי [האם יש מי שמטריח לפני השמים כל כך] לבקש גשם שלא בזמנו? אמר לו אביו בחלום: שני דוכתיך [שנה את מקומך] שלא תנזק. שני דוכתיה [שינה את מקומו] שישן בו בלילה, למחר בבוקר אשכחיה דמרשם פורייה בסכיני [מצא שבמיטתו סימני סכינים] שננעצו במיטה, ועל ידי שינוי מקומו ניצל רבא.
He said before God: Master of the Universe, it is written: “O God, we have heard with our ears, our fathers have told us, what work You did in their days, in days of old” (Psalms 44:2), but we have not seen it with our own eyes. As soon as he said this, rain came until the gutters of Meḥoza overflowed and poured into the Tigris River. Rava’s father came and appeared to him in a dream and said to him: Is there anyone who troubles Heaven so much to ask for rain out of its season? In his dream, his father further said to him: Change your place of rest at night. He changed his place, and the next day he found that his bed had been slashed by knives.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַב פָּפָּא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא חֲלַשׁ לִיבֵּיהּ שְׂרַף פִּינְכָּא דְּדַיְיסָא וּבָעֵי רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר אוּשְׁפַּזְתִּי אִי שָׂרֵיף מָר פִּינְכָּא אַחֲרִיתִי דְּדַיְיסָא אָתֵי מִיטְרָא אִיכְּסִיף וַחֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא.

The Gemara relates: Rav Pappa decreed a fast, but rain did not come. His heart became weak from hunger, so he swallowed [seraf] a bowl [pinka] of porridge, and prayed for mercy, but rain still did not come. Rav Naḥman bar Ushpazti said to him: If the Master swallows another bowl of porridge, rain will come. He was mocking Rav Pappa for eating while everyone else was fasting. Rav Pappa was embarrassed and grew upset, and rain came.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בר אושפרתי
בר אושפרתיא(תענית כד:) רב פפא גזר תעניתא חלש ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא א״ל רב נחמן בר אושפרתי פי׳ הוא שם אמו של רב פפא:
ערך פנך
פנךב(פסחיס מט) בר מלחך פינכי. ס״א פינקי (תענית כד:) אי שריף מר פינכא דדיסא (חולין קיא:) ההוא פינכא דהוה בי רב אמי דמלח בה בשרא ותברה פי׳ זו פינכא של חרש היתה שאינה יוצאת מדי דפנו לעולם (בראשית רבה אלה תולדת נח) אתת ההוא אתתא טעינה חד פינך דסלת פי׳ קערה גדולה בלשון יון פינכי:
ערך שרף
שרףג(עבודה זרה כח) כהן שדעתו יפה שורפה חיה (תענית כד:) אי שריף מר פינכא דדיסא (כריתות כב.) בשעה שהנשמה יוצא משרף פי׳ שואב הלב מדם הבהמה ואותו דם הוי בכרת (נזיר לו) אי דקא שריף מישרף:
ערך כלך
כלךד(גיטין נז.) אמר רב כלכא דחיטי בעיא שיתין כלכי ציבי. (בבא מציעא סג:) דאמר ליה חיטי באכלכי. (תענית כד) אזל זבן ביה חיטי ואסיק שדייה בכלכא פירוש אוצר של חטים (א״ב בנוסחאות דידן בכולו גריס אכלבא עיין שם):
ערך סג
סגה(שבת סו:) לתרוצי סוגיא עבידא. (תענית כד) מחיוא ולא סגייה. (תענית י.) סגיין מוהי. (כתובות סב.) לא מצי ההוא גוי לסגויי בהדי ישראל. (סנהדרין ס) סוגיא דשמעתא כחד מינייהו. פי׳ הליכת שמעתא כחד מינייהו כלומר מקשי ומפרקי אליבא דחד מינייהו ואזל הוא ופסק דינא כאידך דלא סוגיא דשמעתא כוותיה היינו טעה בשיקול הדעת ומה שעשה עשוי וישלם מביתו כולו שב במרצתם תרגומו כולהון מסגן ברעות נפשיהון:
ערך רד
רדו(יומא כא.) ג׳ קולן הולך מסוף העולם ועד סופו וכו׳ עד וי״א אף רדיא פי׳ זה דומה לרידיא דתענית (תענית כד) ושם מפורש דדמי לעגלא תולתא והיינו קול התור נשמע בארצנו ופי׳ תור היינו עגל שהוא עגלא תולתא בן ג׳ שנים (א״ב תרגום ונוזלים מתוך בארך ורדיא מן בירך ויהיה פי׳ רדיא זרם מים והמלאך הממונה על השקות הארץ ממטר השמים ממעל ומן התהום מתחת נקרא כן שהוא ממונה על הנוזלים ורש״י פי׳ שנקרא רידיא לשון שור חורש שהיא דומה לעגלא ותרגום לא תחרוש לא תרדי):
ערך רז
רזז(תענית כד) הא דאתיא ריחא הא דאתיא רזיאי (סנהדרין מה: מכות ז.) כי היכי דתיתי מרזאי פי׳ בכח (א״ב פי׳ מלשון יוני דבר הבא בכח גדול ובזעף כמו זרם ושטף מים):
א. [נאהמן איינער פרוי.]
ב. [טעללער, שיסעל.]
ג. [איינשלונקען.]
ד. [שפייכלער.]
ה. [גאנג ארט.]
ו. [שטראם וואסער.]
ז. [העפטיקייט, שטרענג.]
הכי גרסינן ר״פ גזר תעניתא חלש לביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא.
אי שריף מר חדא פינכא דדייסא – מלשון שורפה חיה (ע״ז דף כט:) פינכא מלא כף כמו מלחיך פינכי (פסחים דף מט.) דייסא טריי״ס בלע״ז ולחוכא קאמר ליה הכי משום דטעים ברישא והדר בעא רחמי.
שרף פינכא דדייסא ובעי רחמי כו׳. הא ודאי כיון דגזר רב פפא תענית בו ביום לא הוה אכל בו אי לאו דחליש ליביה כדאמרי׳ ורב נחמן דאחיך עליה היינו על שטעם ואכל קודם דבעי רחמי והתפלל כפרש״י אי נמי דהוה ליה למטעם דבר מועט כדין חולה שנותנין לו לאכול ביום הכפורים ולא ה״ל לשרוף פינכא דדייסא שהוא מרובה:
מסופר: רב פפא גזר תעניתא [תענית] ולא אתא מיטרא [ירד גשם], חלש ליביה, שרף פינכא דדייסא, ובעי רחמי [נחלש ליבו מרעב גמע צלחת דיסה, ביקש רחמים] ולא אתא מיטרא [בא גשם]. אמר ליה [לו] רב נחמן בר אושפזתי בצחוק: אי שריף מר פינכא אחריתי דדייסא אתי מיטרא [אם יגמע, יאכל אדוני צלחת אחרת של דיסה ירד גשם], שהרי הכל מתענים ורב פפא אוכל. איכסיף, וחלש דעתיה, ואתא מיטרא [התבייש, וחלשה דעתו, ובא הגשם].
The Gemara relates: Rav Pappa decreed a fast, but rain did not come. His heart became weak from hunger, so he swallowed [seraf] a bowl [pinka] of porridge, and prayed for mercy, but rain still did not come. Rav Naḥman bar Ushpazti said to him: If the Master swallows another bowl of porridge, rain will come. He was mocking Rav Pappa for eating while everyone else was fasting. Rav Pappa was embarrassed and grew upset, and rain came.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ר׳רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא אֲתָא מִיטְרָא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּנַחַת וַחֲנִינָא בְּצַעַר פְּסַק מִיטְרָא כִּי מְטָא לְבֵיתֵיהּ אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְּנַחַת אֲתָא מִיטְרָא.

The Gemara tells another story about prayer for rain. Rabbi Ḥanina ben Dosa was traveling along a road when it began to rain. He said before God: Master of the Universe, the entire world is comfortable, because they needed rain, but Ḥanina is suffering, as he is getting wet. The rain ceased. When he arrived at his home, he said before God: Master of the Universe, the entire world is suffering that the rain stopped, and Ḥanina is comfortable? The rain began to come again.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ חנינא בן דוסא הוה אזיל באורחא אתא מיטרא אמר רבון העולמים כל העולם בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא כי אתא לביתיה אמר כל העולם בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא אמר רב יוסף מאי אהני צלותא דכ״ג דהוה מצלי ביום הכיפורים יהי רצון מלפניך שאם תהיה השנה הזאת שחונה תהיה גשומה ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים שמתפללין לפסוק המטר הנה ר׳ חנינא התפלל ופסק המטר.
רבי חנינא בן דוסא – תנא הוא.
כל העולם כולו בצער – שמבקשין מים לשדותיהן.
בנחת – שאני יושב בביתי ואיני צריך לגשמים לפי שאין לי שדות.
בחמשי של יומא (נ״ב:) בארנו שכשהיה כהן גדול יוצא מבית קדשי הקדשים להקטרתו ובא לו בהיכל היה מתפלל שם תפלה קצרה בנסח זה יר״מ וכו׳ שאם שנה זו שחונה ר״ל חמה שתהא גשומה ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים כלומר שמתפללים שלא ירדו גשמים ולא יעדי עבד שולטן מדבית יהודה ולא יהיו עמך ישראל צריכים פרנסה זה מזה:
כל העולם כולו בנחת כו׳ שחונה מעלייתא כו׳. כל הסוגיא מפורש פרק הוציאו לו:
ג ועוד לענין תפילה על הגשם. מסופר: ר׳ חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא אתא מיטרא [היה הולך בדרך ובא גשם], אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת, שהכל צריכים לגשמים וחנינא בצער מפני הגשם! פסק מיטרא [הגשם] לרדת. כי מטא לביתיה [כאשר הגיע לביתו] אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם כולו בצער על עצירת הגשמים וחנינא בנחת? אתא מיטרא [בא הגשם].
The Gemara tells another story about prayer for rain. Rabbi Ḥanina ben Dosa was traveling along a road when it began to rain. He said before God: Master of the Universe, the entire world is comfortable, because they needed rain, but Ḥanina is suffering, as he is getting wet. The rain ceased. When he arrived at his home, he said before God: Master of the Universe, the entire world is suffering that the rain stopped, and Ḥanina is comfortable? The rain began to come again.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי אַהְנְיָא לֵיהּ צְלוֹתָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא דִּתְנַן אהָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן מַאי מְצַלֵּי רָבִין בַּר אַדָּא וְרָבָא בַּר אַדָּא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזּוֹ גְּשׁוּמָה וּשְׁחוּנָה שְׁחוּנָה מְעַלַּיְיתָא הִיא אַדְּרַבָּה גְּרִיעוּתָא הִיא.

Rav Yosef said, in reaction to this story: What effect does the prayer of the High Priest have against that of Rabbi Ḥanina ben Dosa? As we learned in a mishna: After leaving the Holy of Holies on Yom Kippur, the High Priest would recite a brief prayer in the outer chamber. The Gemara asks: What would he pray? Ravin bar Adda and Rava bar Adda both say in the name of Rav Yehuda that this was his prayer: May it be Your will, Lord our God, that this year shall be rainy and hot. The Gemara expresses surprise at this request: Is heat a good matter? On the contrary, it is unfavorable. Why should he request that the year be hot?
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול – כשהיה מתפלל תפלה קצרה ביום הכפורים שהיה אומר אל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים דר׳ חנינא מבטל ליה לצלותיה דכהן גדול שאעפ״כ שמע הקב״ה תפלתו ופסיק מיטרא.
שחונה – חמה כמו חמותי ראיתי אור (ישעיהו מד) תירגם יונתן בן עוזיאל שחינת.
על סיפור זה אמר רב יוסף: כמה גדול כוחו של ר׳ חנינא, כי מאי אהניא ליה צלותא [מה הועילו לו תפילות] של הכהן הגדול לגבי ר׳ חנינא בן דוסא. דתנן כן שנינו במשנה]: היה הכהן הגדול בצאתו ביום הכיפורים מקודש הקודשים מתפלל תפלה קצרה בבית החיצון (בהיכל). ושאלו: מאי מצלי [מה היה מתפלל]? רבין בר אדא ורבא בר אדא דאמרי תרוייהו משמיה [שאמרו שניהם משמו] של רב יהודה, שכך היה אומר: יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא השנה הזו גשומה ושחונה (וחמה). על לשון זו תוהים: וכי שנה שחונה מעלייתא [מעולה] היא? אדרבא, גריעותא [להיפך, גרועה] היא!
Rav Yosef said, in reaction to this story: What effect does the prayer of the High Priest have against that of Rabbi Ḥanina ben Dosa? As we learned in a mishna: After leaving the Holy of Holies on Yom Kippur, the High Priest would recite a brief prayer in the outer chamber. The Gemara asks: What would he pray? Ravin bar Adda and Rava bar Adda both say in the name of Rav Yehuda that this was his prayer: May it be Your will, Lord our God, that this year shall be rainy and hot. The Gemara expresses surprise at this request: Is heat a good matter? On the contrary, it is unfavorable. Why should he request that the year be hot?
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אֶלָּא באִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְּשׁוּמָה וּטְלוּלָה וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְסַיֵּים מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה גלָא יִעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה וְאַל יְהוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה וְלֹא לְעַם אַחֵר.

Rather, say that he recited the following: If the upcoming year is hot, may it also be rainy and moist with dew, lest the heat harm the crops. The High Priest would also pray: And let not the prayer of travelers enter Your presence. Rav Aḥa, son of Rava, in the name of Rav Yehuda, concluded the wording of this prayer: May the rule of power not depart from the house of Judea. And may Your nation Israel not depend upon each other for sustenance, nor upon another nation. Instead, they should be sustained from the produce of their own land. Evidently, the High Priest’s prayer that God should not listen to the prayer of individual travelers was disregarded in the case of Rabbi Ḥanina ben Dosa.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד היה מתפלל ואל יעדי עביד שלטון מדבית יהודה. ואל יהיו עמך בית ישראל צריכין זה לזה לפרנסה.
שחונה חמימה:
אם שחונה תהא גשומה – כשהיא חמה צריכה הארץ לגשמים מאד ותדיר.
אלא כך היה מתפלל: אם השנה הבאה שנה שחונה היא — נבקש כי תהא גם גשומה וטלולה (מרובה בגשם ובטל). ועוד היה הכהן הגדול אומר בתפילתו: ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים, שאף שהם מתפללים שלא ירדו גשמים ויצערו אותם בדרכם, חשוב יותר שירד גשם לטובת הציבור כולו. רב אחא בריה [בנו] של רבא מסיים משמיה [משמו] של רב יהודה בנוסח תפילת הכהן הגדול, שהיה אומר: לא יעדי עביד שולטן [יסור שלטון] משל בית יהודה, ואל יהו עמך ישראל צריכין להתפרנס בצדקה זה מזה, ולא יהיו צריכים לסיוע בפרנסה לעם אחר. ואף שהיה הכהן הגדול מתפלל בהיכל שלא תישמע בקשת עוברי דרכים, בכל זאת נשמעה בקשתו (הראשונה) של רבי חנינא בן דוסא.
Rather, say that he recited the following: If the upcoming year is hot, may it also be rainy and moist with dew, lest the heat harm the crops. The High Priest would also pray: And let not the prayer of travelers enter Your presence. Rav Aḥa, son of Rava, in the name of Rav Yehuda, concluded the wording of this prayer: May the rule of power not depart from the house of Judea. And may Your nation Israel not depend upon each other for sustenance, nor upon another nation. Instead, they should be sustained from the produce of their own land. Evidently, the High Priest’s prayer that God should not listen to the prayer of individual travelers was disregarded in the case of Rabbi Ḥanina ben Dosa.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּכׇל יוֹם וְיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִיזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי וַחֲנִינָא בְּנִי דַּיּוֹ בְּקַב חָרוּבִים מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת לע״שלְעֶרֶב שַׁבָּת הֲוָה רְגִילָא דְּבֵיתְהוּ לְמֵיחֲמָא תַּנּוּרָא כׇּל מַעֲלֵי דְשַׁבְּתָא וְשָׁדְיָיא אַקְטַרְתָּא

§ The Gemara continues to discuss the righteous Rabbi Ḥanina ben Dosa and the wonders he performed. Rav Yehuda said that Rav said: Each and every day a Divine Voice emerges from Mount Horeb and says: The entire world is sustained by the merit of My son Ḥanina ben Dosa, and yet for Ḥanina, My son, a kav of carobs, a very small amount of inferior food, is sufficient to sustain him for an entire week, from one Shabbat eve to the next Shabbat eve. The Gemara relates: Rabbi Ḥanina ben Dosa’s wife would heat the oven every Shabbat eve and create a great amount of smoke,
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בכל יום ב״ק יוצאה כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו קב חרובין מערב שבת לערב שבת.
בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו – ולא גרסי׳ מהר חורב.
קב חרובים מערב שבת לערב שבת – כל השבת היה ניזון בכך חסר לחם היה ומתגלגל היה בחרובין.
אקטרתא – דבר שמעלה עשן כקיטור הכבשן.
ד כיון שהוזכר ר׳ חנינא בן דוסא מספרים כמה דברים על צדקותו ועל מופתים שעשה. אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל (בזכות) חנינא בן דוסא בני, ואילו חנינא בני עצמו דיו בקב חרובים שזה מאכל עניים זול ביותר, ומסתפק בו מערב שבת לערב שבת. ומסופר: הוה רגילא דביתהו למיחמא תנורא כל מעלי דשבתא ושדייא אקטרתא [היתה רגילה אשתו לחמם את התנור כל ערב שבת ולהעלות עשן גדול]
§ The Gemara continues to discuss the righteous Rabbi Ḥanina ben Dosa and the wonders he performed. Rav Yehuda said that Rav said: Each and every day a Divine Voice emerges from Mount Horeb and says: The entire world is sustained by the merit of My son Ḥanina ben Dosa, and yet for Ḥanina, My son, a kav of carobs, a very small amount of inferior food, is sufficient to sustain him for an entire week, from one Shabbat eve to the next Shabbat eve. The Gemara relates: Rabbi Ḥanina ben Dosa’s wife would heat the oven every Shabbat eve and create a great amount of smoke,
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תענית כד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה תענית כד:, ר׳ חננאל תענית כד:, מיוחס לר׳ גרשום תענית כד:, הערוך על סדר הש"ס תענית כד:, מיוחס לרש"י תענית כד:, בית הבחירה למאירי תענית כד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות תענית כד:, מהרש"א חידושי אגדות תענית כד:, גליון הש"ס לרע"א תענית כד:, פירוש הרב שטיינזלץ תענית כד:

Taanit 24b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Taanit 24b, R. Chananel Taanit 24b, Attributed to R. Gershom Taanit 24b, Collected from HeArukh Taanit 24b, Attributed to Rashi Taanit 24b, Meiri Taanit 24b, Maharsha Chidushei Halakhot Taanit 24b, Maharsha Chidushei Aggadot Taanit 24b, Gilyon HaShas Taanit 24b, Steinsaltz Commentary Taanit 24b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144