×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) יוֹמָא חַד שַׁמְעֵיהּ דְּקָא גָרֵיס אָמַר שְׁמוּאֵל אהַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם בְּשַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁיָּבַשׁ בּוֹ כְּסֶלַע חַיָּיב א״לאֲמַר לֵיהּ וְלֵימָא מָר בוּבֵין סְנַפִּירָיו אֲמַר לֵיהּ וְלָא סָבַר לַהּ מָר דְּהָהִיא רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי אָבִין אַמְרַהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא נִיהוּ.
One day Rabbi Yosei bar Avin heard Rav Ashi studying and reciting the following statement. Shmuel said: With regard to one who removes a fish from the sea on Shabbat, when an area on the skin of the fish the size of a sela coin has dried up, he is liable for violating the prohibition against slaughtering an animal on Shabbat. A fish in that condition cannot survive, and therefore one who removed it from the water is liable for killing it. Rabbi Yosei bar Avin said to Rav Ashi: And let the Master say that this is the case provided that the skin that dried is between its fins. Rav Ashi said to him: And doesn’t the Master maintain that Rabbi Yosei ben Rabbi Avin said this ruling? Why didn’t you state it in his name? Rabbi Yosei bar Avin said to him: I am he.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יוסי ב״ר אבין שמע לרב אשי דתני אמר שמואל השולה דג מן הים כיון שיבש בו כסלע חייב. א״ל איהו ובין סנפירין. א״ל רב אשי הני דבי ר׳ יוסי אינון א״ל אנא הוא א״ל רב אשי ואמאי שבקת לר׳ יוסי דמן יוקרת רבך א״ל גברא דלא חס אבריה ואברתיה עלי דידי חייס.
בריה וברתיה מאי היא כו׳ – כלבא אוצר.
שיבש בו כסלע חייב משום צידה ומשום נטילת נשמה:
אמר ליה ר׳ יוסי בר ר׳ אבין ובין סנפיריו א״ל רב יוסף הא בין סנפיריו ר׳ יוסי היא. כלבא גורן. משמואל הרמתי שהיה מבקש ומביא מטר אפי׳ בימי קציר חטים דכתיב הלא קציר חטים וגו׳:
יומא חד שמעיה – רב אשי לרבי יוסי בר אבין ל״א יומא חד שמעיה רבי יוסי בר אבין לרב אשי דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון דיבש בו כסלע אע״פ שהוא מפרכס לאחר כן ובעוד שהוא מפרכס השליכו במים חייב משום נטילת נשמה שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו כו׳ אמר ליה רבי יוסי ובין סנפיריו דודאי לא חי וכשאין מחוסר צידה עסקינן כגון שצדו בתוך הסל והניחו במים לחיות כדרך שעושין הדייגין.
א״ל – רב אשי ולא סבר לה מר דהאי ובין סנפיריו רבי יוסי בר אבין אמרה כלומר מ״ט לא אמרת ליה משמיה שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
סנפיריו – שפורח בהן.
השולה דג מן הים – שולה כמו מגביה כיון שיבש בו כסלע שעדיין הוא מפרכס ובשעה שמפרכס חזר והשליכו לים חייב משום נטילת נשמה שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו והמפשיטו גבי אבות מלאכות.
השולה דג מן הים בשבת אפילו לא צדהו מתחלה אלא שכבר נצוד מערב שבת והביאו חבל בגרונו והחזירוהו למים וזה הוציא בשבת כיון שיבש בו כסלע בין סנפיריו שהוא מקום חיותו חייב משום נטילת נשמה שאע״פ שאין בו דין אבר מן החי שיהא קרוי מתקן בכך מ״מ מכשירו הוא לאכילה שאין דרך בני אדם לאכלו בחיותו כך פרשוה גדולי המפרשים ומ״מ גדולי הרבנים פרשוה שנתנו המצודות בביבר מערב שבת ונכנסו בהם הדגים והוציאם הוא בשבת ואע״פ שאין בו משום צידה כל שיבש בו כסלע במקום חיותו ר״ל בין סנפיריו חייב משום נטילת נשמה:
גמ׳ שמעיה דקא גריס אמר כו׳ מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע כו׳ רבא גזר תעניתא כו׳ באגדות בעמוד זה יש נוסחות אחרות בע״י ע״ש:
יומא חד שמעיה [יום אחד שמע אותו] ר׳ יוסי בר אבין את רב אשי דקא גריס [שהוא שונה], אמר שמואל: השולה דג מן הים בשבת, כיון שיבש בו בדג — שטח שגודלו כמטבע של סלע — חייב משום נטילת נשמה בשבת, שכן אין הדג יכול לחיות עוד, גם אם יחזירוהו למים. אמר ליה [לו] ר׳ יוסי בר אבין: ולימא מר [ושיאמר אדוני] ששיעור זה ליובש הוא דווקא בין סנפיריו של הדג! אמר ליה [לו] רב אשי: ולא סבר לה מר דההיא [האם אין אדוני סבור שאותה הלכה] ר׳ יוסי בן ר׳ אבין אמרה, ומדוע לא אמרת בשמו? אמר ליה [לו] ר׳ יוסי לרב אשי: אנא ניהו [אני הוא].
One day Rabbi Yosei bar Avin heard Rav Ashi studying and reciting the following statement. Shmuel said: With regard to one who removes a fish from the sea on Shabbat, when an area on the skin of the fish the size of a sela coin has dried up, he is liable for violating the prohibition against slaughtering an animal on Shabbat. A fish in that condition cannot survive, and therefore one who removed it from the water is liable for killing it. Rabbi Yosei bar Avin said to Rav Ashi: And let the Master say that this is the case provided that the skin that dried is between its fins. Rav Ashi said to him: And doesn’t the Master maintain that Rabbi Yosei ben Rabbi Avin said this ruling? Why didn’t you state it in his name? Rabbi Yosei bar Avin said to him: I am he.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) א״לאֲמַר לֵיהּ וְלָאו קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקֶרֶת הֲוָה שְׁכִיחַ מָר א״לאֲמַר לֵיהּ (הִין) א״לאֲמַר לֵיהּ ומ״טוּמַאי טַעְמָא שַׁבְקֵיהּ מָר וַאֲתָא הָכָא אֲמַר לֵיהּ גַּבְרָא דְּעַל בְּרֵיהּ וְעַל בְּרַתֵּיה לָא חָס עֲלַי דִּידִי הֵיכִי חָיֵיס.

Rav Ashi said to him: And didn’t the Master sit before and frequent the study hall of Rabbi Yosei from Yokrat? Rabbi Yosei bar Avin said to him: Yes. Rav Ashi said to him: And what is the reason that the Master left him and came here? Rabbi Yosei bar Avin said to him: I was concerned and departed because he is so severe and unforgiving. He is a man who has no mercy on his own son, and no mercy on his daughter. How, then, could he have mercy on me?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה [לו] ר׳ אשי: ולאו קמיה [וכי לא לפני] ר׳ יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר [היה מצוי אדוני]? אמר ליה [לו]: הין [כן]. אמר ליה [לו]: ומאי טעמא שבקיה מר ואתא הכא [ומה טעם עזבו אדוני ובא לכאן]? אמר ליה [לו]: גברא [אדם] שעל בריה [בנו] ועל ברתיה [בתו] לא חס, עלי דידי היכי חייס [עלי עצמי איך יחוס]?! וחששתי מפני הקפדתו ועונשו ועזבתיו.
Rav Ashi said to him: And didn’t the Master sit before and frequent the study hall of Rabbi Yosei from Yokrat? Rabbi Yosei bar Avin said to him: Yes. Rav Ashi said to him: And what is the reason that the Master left him and came here? Rabbi Yosei bar Avin said to him: I was concerned and departed because he is so severe and unforgiving. He is a man who has no mercy on his own son, and no mercy on his daughter. How, then, could he have mercy on me?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) בְּרֵיהּ מַאי הִיא יוֹמָא חַד הֲווֹ אֲגִרִי לֵיהּ אֲגִירֵי בְּדַבְרָא נְגַהּ לְהוּ וְלָא אַיְיתִי לְהוּ רִיפְתָּא אֲמַרוּ לֵיהּ לִבְרֵיהּ כָּפֵינַן הֲווֹ יָתְבִי תּוּתֵי תְּאֵינְתָּא אֲמַר תְּאֵנָה תְּאֵנָה הוֹצִיאִי פֵּירוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא אפיקו וַאֲכַלוּ.

The Gemara asks: What is the incident involving his son? One day Rabbi Yosei from Yokrat hired day laborers to work his field. It grew late and he did not bring them food. The workers said to the son of Rabbi Yosei from Yokrat: We are starving. They were sitting under a fig tree, so the son said: Fig tree, fig tree. Yield your fruits, so that my father’s workers may eat. The fig tree yielded fruit, and they ate.
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך נגה
נגהא(יומא כח:) אי הכי נגהא ליה פי׳ הרבה נתאחר לעשות התמיד כשהעם יוצאין למלאכה ופרקינן לשכור פועלים קאמרינן דהיינו קודם היום (תענית כד.) נגה עד דמייתי להו רפתא פי׳ נתאחר להביא להן פת בשעת האוכל:
א. [זוימען.]
ומסבירים: מעשה בריה מאי היא [בנו מה הוא]? יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא, נגה להו ולא אייתי להו ריפתא [יום אחד היו שכורים אצלו פועלים שכירים בשדה, איחר הזמן ולא הביא להם לחם], אמרו ליה [לו] השכירים לבריה [לבנו] של ר׳ יוסי מן יוקרת: כפינן [רעבים אנו]! הוו יתבי תותי תאינתא [היו יושבים תחת התאנה] אמר: תאנה, תאנה! הוציאי פירותיך, ויאכלו פועלי אבא. אפיקו [הוציאה] התאנה פירות ואכלו.
The Gemara asks: What is the incident involving his son? One day Rabbi Yosei from Yokrat hired day laborers to work his field. It grew late and he did not bring them food. The workers said to the son of Rabbi Yosei from Yokrat: We are starving. They were sitting under a fig tree, so the son said: Fig tree, fig tree. Yield your fruits, so that my father’s workers may eat. The fig tree yielded fruit, and they ate.
הערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אַדְּהָכִי וְהָכִי אֲתָא אֲבוּהּ אֲמַר לְהוּ לָא תִּינַּקְטוּ בְּדַעְתַּיְיכוּ דְּהַאי דִּנְגַהְנָא אַמִּצְוָה טָרַחְנָא וְעַד הַשְׁתָּא הוּא דְּסַגַּאי אֲמַרוּ לֵיהּ רַחֲמָנָא לַישְׂבְּעָךְ כִּי הֵיכִי דְּאַשְׂבְּעַן בְּרָךְ אֲמַר לְהוּ מֵהֵיכָא אֲמַרוּ הָכִי וְהָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה אָמַר לוֹ בְּנִי אַתָּה הִטְרַחְתָּ אֶת קוֹנְךָ לְהוֹצִיא תְּאֵנָה פֵּירוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ יֵאָסֵף שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ.

In the meantime, his father came and said to the workers: Do not be angry with me for being late, as I was engaged in a mitzva, and until just now I was traveling for that purpose and could not get here any sooner. They said to him: May the Merciful One satisfy you just as your son satisfied us and gave us food. He said to them: From where did he find food to give you? They said: Such-and-such an incident occurred. Rabbi Yosei from Yokrat said to his son: My son, you troubled your Creator to cause the fig to yield its fruit not in its proper time, so too, you will die young. And indeed, his son died before his time.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ידקרת
ידקרתא(קידושין טז:) אמר רב יוסף יודקרת קא חזינא הכא פי׳ דבר שהוא מחזיק מקום מועט כמו יוד שהיא קטנה נעשה לעיר גדולה כגון קרתא הכא נמי מברייתא קטנה ריבה דברים שלא לצורך הלא איצטריך למיכתב ענק עבד עברי לעצמו לאביי איצטריך דהא עני תוטאי הוא. פירש גאון דיקרת שם חכם הוא. א״ל אביי הכי אמר רב יוסף הא מני תוטאי הוא (תענית כד.) איכא רבי יוסי דמן ידקרת:
ערך נזף
נזףב(חולין קלג.) וליקרויה לרבא נזוף הוה פ׳ אותו מעשה המפורש (תענית כד.) תרגום ויגער בו אביו ונזף ביה אבוהי:
א. [שטאדט עטוואספערגרעסערט.]
ב. [הארט אנפאהרען.]
לא תנקטו לי בדעתייכו – אל תחשדוני שלא הבאתי לכם מזונות עד עכשיו.
דסגאי – שטרחתי ואיחרתי.
כי היכי דאשבען ברך כו׳. לכאורה לבנו ה״ל למברך רחמנא לישבע לברך כי היכי דאשבען כו׳ וי״ל דתלה מעשה נסים אלו ששבעו ממנו ברבי יוסי בזכותו שהיה עוסק אז במצוה:
הטרחת את קונך כו׳. אבל ממה שהיה נהנה ממעשה נסים לא היה חש שהיה אפשר לו לתקן ולהקדיש אותה הנאה כדלקמן בר״א ועוד דמשום שהיה נהנה ממעשה נסים לא היה כדאי לקלל ולענוש את בנו אי לאו משום שהטרחת כו׳:
אדהכי והכי אתא אבוה [בין כך וכך בא אביו] אמר להו [להם]: לא תינקטו בדעתייכו, דהאי דנגהנא, אמצוה טרחנא, ועד השתא הוא דסגאי [אל תקפידו במחשבתכם עלי, שזה שאחרתי, משום שבמצוה טרחתי, ועד עכשיו הלכתי] ולא יכולתי לבוא קודם לכן. אמרו ליה [לו]: רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך [הקדוש ברוך הוא ישביע אותך כפי שהשביענו בנך] ואין אנו צריכים לאוכל. אמר להו [להם]: מהיכא [מהיכן] היה לו לתת? אמרו לו: הכי והכי הוה [כך וכך היה] המעשה. אמר לו לבנו: בני, אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה — יאסף (ימות) גם בני שלא בזמנו, וכך אכן אירע לו.
In the meantime, his father came and said to the workers: Do not be angry with me for being late, as I was engaged in a mitzva, and until just now I was traveling for that purpose and could not get here any sooner. They said to him: May the Merciful One satisfy you just as your son satisfied us and gave us food. He said to them: From where did he find food to give you? They said: Such-and-such an incident occurred. Rabbi Yosei from Yokrat said to his son: My son, you troubled your Creator to cause the fig to yield its fruit not in its proper time, so too, you will die young. And indeed, his son died before his time.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בְּרַתֵּיה מַאי הִיא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא בַּעֲלַת יוֹפִי יוֹמָא חַד חַזְיֵאּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּרֵיא בְּהוּצָא וְקָא חָזֵי לַהּ אָמַר לוֹ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אִם לְלוֹקְחָהּ לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹתָהּ לֹא אֶזְכֶּה אֲמַר לַהּ בִּתִּי קָא מְצַעֲרַתְּ לְהוּ לִבְרִיָּיתָא שׁוּבִי לְעַפְרִיךְ וְאַל יִכָּשְׁלוּ בִּיךְ בְּנֵי אָדָם.

The Gemara asks: What is the incident involving his daughter? He had a very beautiful daughter. One day Rabbi Yosei from Yokrat saw a certain man piercing a hole in the hedge surrounding his property and looking at his daughter. Rabbi Yosei said to him: What is this? The man said to him: My teacher, if I have not merited taking her in marriage, shall I not at least merit to look at her? Rabbi Yosei said to her: My daughter, you are causing people distress. Return to your dust, and let people no longer stumble into sin due to you.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דהוה כריא בהוצא – סותר גדר העצים כדי להסתכל דרך הנקב.
אמר ליה רבי יוסי מאי האי – מה אתה מעיין כאן.
קמצערת כו׳ שובי לעפרך ואל יכשלו כו׳. נראה דתרתי קאמר חדא דקמצערת לברייתא ללוקחך כמ״ש אם לא זכיתי ללוקחה כו׳ ואידך שאל יכשלו בך בני אדם לבא לידי איסורא כמ״ש כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו כו׳ ולא יפה עשה לקללה שתשיב לעפרה בשביל כך אלא כ״א לקללה שתשוב לשחרוריתה וכדאמרינן לעיל א״נ דאין זה כדאי לקללה שתמות והראי׳ מאברהם עם שרה אשתו:
מעשה ברתיה מאי היא [בתו מה הוא]? הויא ליה ברתא [היתה לו בת] בעלת יופי, יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה [יום אחד ראה ר׳ יוסי אדם אחד שהיה נוקב נקב בגדר הקוצים סביב ביתו ומביט בה]. אמר לו: מאי האי [מה זה]? אמר לו: רבי, אם ללוקחה לאשה לא זכיתי — לראותה לא אזכה? אמר לה: בתי, קא מצערת להו לברייתא [את מצערת את הבריות], שובי לעפריך ואל יכשלו ביך (בך) בני אדם. אגב סיפורים אלה מספרים על מופתים אחרים שהיו בו.
The Gemara asks: What is the incident involving his daughter? He had a very beautiful daughter. One day Rabbi Yosei from Yokrat saw a certain man piercing a hole in the hedge surrounding his property and looking at his daughter. Rabbi Yosei said to him: What is this? The man said to him: My teacher, if I have not merited taking her in marriage, shall I not at least merit to look at her? Rabbi Yosei said to her: My daughter, you are causing people distress. Return to your dust, and let people no longer stumble into sin due to you.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) הַוְיָא לֵיהּ הָהוּא חֲמָרָא כְּדַהֲווֹ אָגְרִי לַהּ כׇּל יוֹמָא לְאוּרְתָּא הֲווֹ מְשַׁדְּרִי לֵהּ אַגְרַהּ אַגַּבַּהּ וְאָתְיָא לְבֵי מָרַהּ וְאִי טָפוּ לַהּ אוֹ בָּצְרִי לַהּ לָא אָתְיָא יוֹמָא חַד אִינְּשׁוֹ זוּגָא דְסַנְדָּלֵי עֲלַהּ וְלָא אֲזַלָה עַד דְּשַׁקְלוּנְהוּ מִינַּהּ וַהֲדַר אֲזַלָה.

§ The Gemara relates another story involving Rabbi Yosei from Yokrat. He had a certain donkey that people hired each day for work. In the evening they would send it back with the money for its hire on its back, and the animal would go to its owner’s house. But if they added or subtracted from the appropriate sum, the donkey would not go. One day someone forgot a pair of sandals on the donkey, and it did not move until they removed the sandals from its back, after which it went off.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אינשו – שכחו.
ואי טפי ליה כו׳. בכמה מקומות בתלמוד הפליגו בחמרא דר׳ פנחס ב״י שלא רצה לאכול דבר שאינו מעושר ולא הזכירו בשום דוכתא מהפלא דהאי חמרא דר״י דיוקרת וי״ל דחמרא דרבי פנחס ב״י עדיפא ליה לאתויי שהחמיר על עצמו מלאכול דבר שאסור לרבו רבי פנחס ב״י דהיינו דבר שאינו מעושר משא״כ הכא דלא אסר החמור על עצמו כלום אלא דבר שאסור לרבו רבי יוסי או למי ששכרו משום גזל הרחיק מהם:
הויא ליה ההוא חמרא [היתה לו אתון אחת] כדהוו אגרי לה כל יומא, לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה, ואתיא לבי מרה [כשהיו שוכרים אותה כל יום לעבודה, בערב היו שולחים את שכרה על גבה והיתה באה לבית בעליה], ואי טפו [ואם היו מוסיפים] לה או בצרי [מורידים] לה מן השכר הראוי — לא אתיא [היתה באה]. יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה [יום אחד שכחו זוג סנדלים עליה], ולא אזלה [הלכה] עד דשקלונהו מינה, והדר אזלה [שלקחו אותם ממנה, ואחר כך הלכה].
§ The Gemara relates another story involving Rabbi Yosei from Yokrat. He had a certain donkey that people hired each day for work. In the evening they would send it back with the money for its hire on its back, and the animal would go to its owner’s house. But if they added or subtracted from the appropriate sum, the donkey would not go. One day someone forgot a pair of sandals on the donkey, and it did not move until they removed the sandals from its back, after which it went off.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֶלְעָזָר אִישׁ בִּירְתָּא כַּד הֲווֹ חָזוּ לֵיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה הֲווֹ טָשׁוּ מִינֵּיהּ דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ יָהֵיב לְהוּ יוֹמָא חַד הֲוָה סָלֵיק לְשׁוּקָא לְמִיזְבַּן נְדוּנְיָא לִבְרַתֵּיהּ חזיוהו גַּבָּאֵי צְדָקָה טְשׁוֹ מִינֵּיהּ.

The Gemara cites more stories about miracles that occurred to righteous individuals. Whenever the charity collectors would see Elazar of the village of Birta, they would hide from him, as any money Elazar had with him he would give them, and they did not want to take all his property. One day, Elazar went to the market to purchase what he needed for his daughter’s dowry. The charity collectors saw him and hid from him.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טשו מפניו – היו מתחבאים.
א ועוד בענין ניסים שאירעו לצדיקים: אלעזר איש הכפר בירתא כד הוו חזו ליה [כאשר היו רואים אותו] גבאי הצדקה הוו טשו מיניה [היו מתחבאים ממנו] שכל מאי דהוה גביה [מה שהיה איתו] יהיב להו [היה נותן להם], ולא רצו שיתן כל רכושו. יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוניא לברתיה [יום אחד הלך לשוק לקנות נדוניה, צרכי חתונה, לבתו] חזיוהו [ראוהו] גבאי הצדקה, טשו מיניה [ברחו ממנו].
The Gemara cites more stories about miracles that occurred to righteous individuals. Whenever the charity collectors would see Elazar of the village of Birta, they would hide from him, as any money Elazar had with him he would give them, and they did not want to take all his property. One day, Elazar went to the market to purchase what he needed for his daughter’s dowry. The charity collectors saw him and hid from him.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֲזַל וּרְהַט בָּתְרַיְיהוּ אֲמַר לְהוּ אַשְׁבַּעְתִּיכוּ בְּמַאי עָסְקִיתוּ אֲמַרוּ לֵיהּ בְּיָתוֹם וִיתוֹמָה אָמַר לָהֶן הָעֲבוֹדָה שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי שְׁקַל כֹּל דַּהֲוָה בַּהֲדֵיהּ וִיהַב לְהוּ פָּשׁ לֵיהּ חַד זוּזָא זְבַן לֵיהּ חִיטֵּי וְאַסֵּיק שַׁדְיֵיהּ בַּאֲכַלְבָּא.

He went and ran after them, saying to them: I adjure you, tell me, in what mitzva are you engaged? They said to him: We are collecting money for the wedding of an orphan boy and an orphan girl. He said to them: I swear by the Temple service that they take precedence over my daughter. He took everything he had with him and gave it to them. He was left with one single dinar, with which he bought himself wheat, and he then ascended to his house and threw it into the granary.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
העבודה – שבועה.
ביתום ויתומה – לזווג זה לזו.
אכלבא – אוצר של חטים.
למזבן נדוניא לברתיה כו׳ העבודה שהן קודמין לבתי כו׳. ויש לדקדק אמאי עשה כן והא עניי קרובך קודמים וכ״ש בתו ודוחק לומר שהיה לו בביתו להפריז לנדוניא גם לבתו דמשמע שנעשה עני ע״י זה שיהב להו כל דאיכא בהדיה מדקאמר ואין לך בהם אלא כאחד מעניי ישראל ויש ליישב בדוחק שהיה לו בביתו להפריז לנדוניית בתו מיהו עני הוה שלא היה לו שני מאות זוז ודקאמר דלא פש ליה אלא חד זוז היינו אצלו בשוקא לא פש ליה רק חד זוזא דזבן ביה חיטי להפריז נדוניא לבתו:
אזל ורהט בתרייהו [הלך ורץ אחריהם] אמר להו [להם]: אשבעתיכו במאי עסקיתו [השבעתי אתכם, שתאמרו לי במה, באיזו מצוה אתם עוסקים]? אמרו ליה [לו]: ביתום ויתומה שאנו אוספים כסף לצורך נשואיהם. אמר להן: העבודה (לשון שבועה בעבודת המקדש) שהן קודמין לבתי, שקל [לקח] את כל מה דהוה בהדיה [שהיה איתו] ויהב להו [ונתן להם]. פש ליה חד זוזא [נשאר לו זוז אחד] זבן ליה חיטי, ואסיק, שדייה באכלבא [קנה לעצמו חיטים ועלה והשליכם באסם].
He went and ran after them, saying to them: I adjure you, tell me, in what mitzva are you engaged? They said to him: We are collecting money for the wedding of an orphan boy and an orphan girl. He said to them: I swear by the Temple service that they take precedence over my daughter. He took everything he had with him and gave it to them. He was left with one single dinar, with which he bought himself wheat, and he then ascended to his house and threw it into the granary.
מיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֲתַאי דְּבֵיתְהוּ אֲמַרָה לַהּ לִבְרַתֵּיהּ מַאי אַיְיתִי אֲבוּךְ אֲמַרָה לָהּ כׇּל מָה דְּאַיְיתִי בַּאֲכַלְבָּא שְׁדִיתֵיהּ אָתְיָא לְמִיפְתַּח בָּבָא דַאֲכַלְבָּא חֲזָת אֲכַלְבָּא דְּמַלְיָא חִיטֵּי וְקָא נָפְקָא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וְלָא מִיפְּתַח בָּבָא מֵחִיטֵּי אֲזַלָא בְּרַתֵּיה לְבֵי מִדְרְשָׁא אֲמַרָה לֵיהּ בֹּא וּרְאֵה מָה עָשָׂה לְךָ אוֹהַבְךָ אֲמַר לַהּ הָעֲבוֹדָה הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ עָלַיִךְ וְאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל.

Elazar’s wife came and said to her daughter: What has your father brought? She said to her mother: Whatever he brought he threw into the granary. She went to open the door of the granary, and saw that the granary was full of wheat, so much so that it was coming out through the doorknob, and the door would not open due to the wheat. The granary had miraculously been completely filled. Elazar’s daughter went to the study hall and said to her father: Come and see what your He Who loves You, the Almighty, has performed for you. He said to her: I swear by the Temple service, as far as you are concerned this wheat is consecrated property, and you have a share in it only as one of the poor Jews. He said this because he did not want to benefit from a miracle.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אוהבך – הקב״ה.
אלא כאחד מעניי ישראל – משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להנות ממעשה נסים כדאמר לעיל (דף כ:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו.
אתאי דביתהו [באה אשתו] אמרה לה לברתיה [לבתו]: מאי אייתי אבוך [מה הביא אביך]? אמרה לה: כל מה דאייתי, באכלבא שדיתיה [כל מה שהיה לו, באסם זרק אותו]. אתיא למיפתח בבא דאכלבא, חזת אכלבא דמליא חיטי וקא נפקא בצינורא דדשא, ולא מיפתח בבא מחיטי [באה לפתוח את דלת האסם, ראתה את האסם שהוא מלא חיטים והן יוצאות בסדק הדלת ואין הדלת נפתחת מרוב החיטים], שאירע לו נס והתמלא האסם כולו בחיטים. אזלא ברתיה לבי מדרשא [הלכה בתו לבית המדרש], אמרה ליה [לו]: בא וראה מה עשה לך אוהבך הקדוש ברוך הוא! אמר לה: העבודה (לשון שבועה), הרי החיטים הללו הן הקדש עליך (לגביך) ואין לך בהן חלק אלא כאחד מעניי ישראל, שלא רצה ליהנות מן הנס.
Elazar’s wife came and said to her daughter: What has your father brought? She said to her mother: Whatever he brought he threw into the granary. She went to open the door of the granary, and saw that the granary was full of wheat, so much so that it was coming out through the doorknob, and the door would not open due to the wheat. The granary had miraculously been completely filled. Elazar’s daughter went to the study hall and said to her father: Come and see what your He Who loves You, the Almighty, has performed for you. He said to her: I swear by the Temple service, as far as you are concerned this wheat is consecrated property, and you have a share in it only as one of the poor Jews. He said this because he did not want to benefit from a miracle.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ר׳רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא בעי רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אָמַר כַּמָּה אִיכָּא מִשְּׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁכֵּן נִתְקַע אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא.

The Gemara returns to the topic of fasting for rain. Rabbi Yehuda Nesia decreed a fast and prayed for mercy, but rain did not come. He said, lamenting: How great is the difference between the prophet Samuel of Rama, for whom rain fell even when he prayed for it in summer, and myself, Yehuda ben Gamliel. Woe to the generation that is stuck with this leadership; woe to him in whose days this has occurred. He grew upset, and rain came.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יהודה נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא. אמר משמואל הרמתי שאמר הלא קציר חטים היום כו׳ וכיון שקרא בא המטר הגיע שפלות הדור ליהודה בן גמליאל שהוא פרנס הדור וצועק ואינו נענה. אוי לו לדור הנתקע לכך אוי מי שעלתה בימיו צרה ואין מי שראוי להתפלל ולהשיב חימה. חלש דעתיה [דר״י נשיאה] ואתא מיטרא.
רבי יהודה נשיאה – היה בנו של רבן גמליאל בר רבי.
לשמואל הרמתי – שיורדין גשמים בשבילו דכתיב הלא קציר חטים היום ועכשיו באין כל ישראל והטילו על ר׳ יהודה בן גמליאל דצווח וליכא דמשגח ביה.
שנתקע – תקוע.
כמה איכא משמואל הרמתי ליהודה כו׳. מפרש״י משמע דה״ק דשמואל לחודי׳ היה מתפלל כמ״ש הלא קציר חטים היום אקרא אל ה׳ וגו׳ והיה נענה ואני גזרתי תענית עם רבים ואיני נענה ובע״י פי׳ בשם התוס׳ דה״ק דשמואל שלא בעתם ובאו הגשמים ואני בעתם ולא באו ע״ש:
ואוי לו לדור כו׳ ואוי לו למי שעלתה כו׳. תלה הדבר בחטאו גם בחטא הדור כדלקמן עיניה תרוטות כל גופה צריך בדיקה דהיינו עיני מנהיגי הדור וכל גופא הוא הדור וכדאמרינן בעלמא כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמיותא:
ב ושוב חוזרים לספר בענין תעניות על הגשם. ר׳ יהודה נשיאה גזר תעניתא [תענית], בעי רחמי [ביקש רחמים] ולא אתא מיטרא [בא גשם]. אמר בצער: כמה איכא [יש] הבדל משמואל הנביא הרמתי שהתפלל וירד גשם אפילו בקיץ ליהודה בן גמליאל (הוא ר׳ יהודה נשיאה)! אוי לו לדור שכן נתקע במנהיגות שכזו, אוי לו למי שעלתה בימיו כך! חלש דעתיה ואתא מיטרא [חלשה דעתו ובא הגשם].
The Gemara returns to the topic of fasting for rain. Rabbi Yehuda Nesia decreed a fast and prayed for mercy, but rain did not come. He said, lamenting: How great is the difference between the prophet Samuel of Rama, for whom rain fell even when he prayed for it in summer, and myself, Yehuda ben Gamliel. Woe to the generation that is stuck with this leadership; woe to him in whose days this has occurred. He grew upset, and rain came.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) דְּבֵי נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אוֹדְעִינְהוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרֵישׁ לָקִישׁ לְצַפְרָא אוֹדְעִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן הָא לָא קַבֵּילְנָא עֲלַן מֵאוּרְתָּא אָמַר לֵיהּ אֲנַן בָּתְרַיְיהוּ גְּרִרִינַן.

The Gemara relates another story involving a Nasi’s decree of a fast for rain. In the house of the Nasi a fast was declared, but they didn’t inform Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish of the fast the day before. In the they informed them. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: What are we to do? We did not accept this fast upon ourselves the evening before, and a fast must be accepted in the afternoon service of the day preceding the fast. Rabbi Yoḥanan said to him: We are drawn after the community, and therefore, when the Nasi declares a public fast there is no need for an individual to accept it upon himself the day before.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דבי נשיאה גזר תענית ולא אודועינהו לר׳ יוחנן ולר״ש בן לקיש לצפרא אודיעינהו אמר ריש לקיש לא קבלנו עלינו מאתמול. א״ר יוחנן ניתיב בתעניתא דאנו בתרייהו גרירינן.
והא לא קבלינן מאתמול – בהדייהו.
גרירין – (גרירינן) גרורין ומשוכין אנו אחריהן וכמי שקבלנו עלינו.
כבר בארנו בפרק א׳ שכל תעניות הנגזרים מפי נשיא או אב ב״ד או מי שהכל נמשכים אחריו והרי הוא מקובל אצל הכל אבל תענית שהיחיד קובע לעצמו צריך קבלה וכבר בארנו בה הצורך בפרק א׳:
אגב סיפור זה על הנשיא הגוזר תענית על הגשם, מספרים: דבי נשיאה גזר תעניתא [תענית], ולא אודעינהו [הודיעו] לר׳ יוחנן ולריש לקיש מבעוד יום ורק לצפרא אודעינהו [בבוקר הודיעו להם]. אמר ליה [לו] ריש לקיש לר׳ יוחנן: כיצד ננהג? הא [הרי] לא קבילנא עלן מאורתא [קיבלנו עלינו את התענית מן הערב] ואין קבלת תענית אלא במנחה שלפני יום התענית! אמר ליה [לו]: אנן בתרייהו גררינן [אנחנו אחריהם נגררים], שהנשיא קובע עבור הכל, ואין אנו צריכים לקבוע תענית לעצמנו.
The Gemara relates another story involving a Nasi’s decree of a fast for rain. In the house of the Nasi a fast was declared, but they didn’t inform Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish of the fast the day before. In the they informed them. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: What are we to do? We did not accept this fast upon ourselves the evening before, and a fast must be accepted in the afternoon service of the day preceding the fast. Rabbi Yoḥanan said to him: We are drawn after the community, and therefore, when the Nasi declares a public fast there is no need for an individual to accept it upon himself the day before.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) דְּבֵי נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא תְּנָא לְהוּ אוֹשַׁעְיָא זְעֵירָא דְּמִן חַבְרַיָּיא {במדבר ט״ו:כ״ד} וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה.

The Gemara further states that on another occasion, a fast was declared in the house of the Nasi, but rain did not come. Oshaya, the youngest member of the group of Sages, taught them a baraita. It is written: “Then it shall be, if it shall be committed in error by the congregation, it being hidden from their eyes” (Numbers 15:24). This verse indicates that the leaders are considered the eyes of the congregation.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דבי נשיאה גזור תעניתא בעו רחמי ולא אתא מיטרא. תנא להו והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה.
זעירא דמן חבריא – צעיר שבישיבה והאי דקרי ליה הכי משום דאושעיא אחרינא הוה התם.
מעיני העדה – זקנים מאירי עיני העם.
והיה אם מעיני העדה נעשתה וגו׳ כל זמן שעיניה יפות כו׳. מייתי האי קרא דפ׳ שלח ולא מייתי קרא דלעיל מיניה בפרשת ויקרא דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל וגו׳ משום דהתם יש לפרש כפשטיה דעיני הקהל אהעלמת דבר קאי אבל הכא אם מעיני העדה נעשתה וגו׳ לא הוזכר בו העלמה אלא עשייה דלא שייך בעיני עדה עשייה ולכך דרשו דעיני העדה הם הזקנים ומנהיגי הדור ועל ידיהם נעשתה וכיון שהוא מדמה מנהיגים לעינים יצא להם המשל כו׳ כל זמן שעיניה יפות כו׳ וק״ל:
רבי גזר תעניתא ולא כו׳ נחית קמיה כו׳ ואתי מטרא כו׳. הא ודאי דמי לנו גדול ביראת חטא וענוה כרבי כדאמרינן ספ״ב דסוטה משמת רבי בטלה יראת חטא וענוה ולא אתי מיטרא בזכותיה אלא בזכות ההוא דמייתי חמרא לקדושה כו׳ וי״ל בהא דהך מלתא זוטרא לגבי זכותא דרבי וכה״ג אמרינן לעיל גבי דבר דלא הוה בשבבותיה דרב כו׳ ע״ש:
סיפור אחר בענין תענית על הגשם, סיפרו: דבי נשיאה [בבית הנשיא] גזר תעניתא [גזרו תענית] ולא אתא מיטרא [ולא בא גשם]. תנא להו [שנה להם] אושעיא שהיה מכונה זעירא דמן חברייא [הקטן בחבורת החכמים], נאמר: ״והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה״ (במדבר טו, כד), פסוק זה מלמד, שקוראים למנהיגים ״עיני העדה״.
The Gemara further states that on another occasion, a fast was declared in the house of the Nasi, but rain did not come. Oshaya, the youngest member of the group of Sages, taught them a baraita. It is written: “Then it shall be, if it shall be committed in error by the congregation, it being hidden from their eyes” (Numbers 15:24). This verse indicates that the leaders are considered the eyes of the congregation.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מָשָׁל לְכַלָּה שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ כׇּל זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כׇּל גּוּפָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת כָּל גּוּפָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה.

Oshaya continued: There is a parable that illustrates this, involving a bride who is in her father’s home and has not yet been seen by her bridegroom. As long as her eyes are beautiful, her body need not be examined, as certainly she is beautiful. However, if her eyes are bleary [terutot], her entire body requires examination. So too, if the leaders of the generation are flawed, it is a sign that the entire generation is unworthy.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משל לכלה בזמן שעיניה יפין אין הגוף צריך בדיקה כו׳ כלומר פרנסי הדור הוא דלא מעלי.
בתרייהו דבי נשיאה אזלינן וכי קבילו אינהו הוי כמו קבילו אנו. מעיני העדה עיקר העדה היינו דבי נשיאה. קוסא אתרא. דחיקא. בני אדם דחוקים:
בזמן שעיניה יפות אין כל גופה וכו׳ – דודאי כל גופה יפה.
אין עיניה יפות כו׳ – הואיל והנהו דבי נשיאה דהוו עיני העדה רשעים דלת העם אין צריכין לבדוק מה מעשיהם לכך לא משגחו בהו מן שמים.
ובהתאם לכך, משל לכלה שהיא בבית אביה ואין מכירים אותה, כל זמן שעיניה יפות — אין כל גופה צריכה בדיקה, שודאי יפה ושלימה היא, אבל אם עיניה טרוטות (פגומות ונוזלות) — כל גופה צריכה בדיקה. וכך הוא בדור כולו גם כן, שאם ראשי הדור פגומים — סימן הם לכל העם כולו. ורמז לכך, שבשל רישעותם של בני בית הנשיא, אין בוחנים מן השמים כלל את מעשי העם, שמא זכאים הם לגשם.
Oshaya continued: There is a parable that illustrates this, involving a bride who is in her father’s home and has not yet been seen by her bridegroom. As long as her eyes are beautiful, her body need not be examined, as certainly she is beautiful. However, if her eyes are bleary [terutot], her entire body requires examination. So too, if the leaders of the generation are flawed, it is a sign that the entire generation is unworthy.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֲתוֹ עַבְדֵּיהּ וּרְמוֹ לֵיהּ סוּדָרָא בְּצַוְּארֵיהּ וְקָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ אֲמַרוּ (ליה) בְּנֵי מָאתֵיהּ שִׁבְקֵיהּ דְּהָא נָמֵי מְצַעַר לַן כֵּיוָן דַּחֲזֵינַן דְּכׇל מִילֵּיהּ לְשׁוּם שָׁמַיִם לָא אמרי לֵיהּ מִידֵּי וְשָׁבְקִינַן לֵיהּ אַתּוּן נָמֵי שבקוהו.

By means of this parable, Oshaya was hinting that rain was withheld from the entire nation due to the evil committed by the household of the Nasi. The servants of the Nasi came and placed a scarf around his neck and tormented him as punishment for insulting the house of the Nasi. His townsmen said to them: Let him be, as he also causes us pain with his harsh reproof, but since we see that all his actions are for the sake of Heaven we do not say anything to him and let him be. You too should let him be.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קק
קקא(תענית כד.) אתו עבדי שדו ליה סודרא בקקיא (א״ב בנוסחאות דידן כתוב בצוואריה). והוו קא מצערן ליה (בבא קמא נה.) דהאי אריך קיעיה והאי גוצא קועיה אלא מעתה גמלא טייעא וגמלא פרסא דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה הכי נמי דכלאים זה בזה פי׳ קועי והוח הצואר ור״ח פירש שוקיו (א״ב מסתברא שבעל הערוך גרס בכל אלו קקיה דאם לא כי היה לו להביאן בערך קע):
א. [האלז.]
אתו עבדי דריש גלותא וקא מצערו ליה – לאושעיא.
אמרו ליה בני מתא – לעבדי דבי נשיאה.
מצער לן – מחרף ומגדף אותנו.
אתו עבדיה ורמו ליה סודרא בצוריה וקא מצערו ליה [באו עבדיו של הנשיא, והשליכו, הניחו לו סודר בצווארו וציערו אותו] על שהעליב את בית הנשיא. אמרו ליה [לו] בני מאתיה [עירו]: שבקיה [הנח לו], דהא נמי מצער לן [שהוא גם כן מצער אותנו] בדברי תוכחה קשים, ואף על פי כן כיון דחזינן דכל מיליה לשום [שרואים אנו שכל דבריו לשם] שמים לא אמרי ליה מידי [אין אנו אומרים לו דבר], ושבקינן ליה [ומניחים אנו לו] ומרשים לו לדבר, אתון נמי שבקוהו [אתם גם כן הניחו לו].
By means of this parable, Oshaya was hinting that rain was withheld from the entire nation due to the evil committed by the household of the Nasi. The servants of the Nasi came and placed a scarf around his neck and tormented him as punishment for insulting the house of the Nasi. His townsmen said to them: Let him be, as he also causes us pain with his harsh reproof, but since we see that all his actions are for the sake of Heaven we do not say anything to him and let him be. You too should let him be.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רַבִּי גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא נְחֵית קַמֵּיהּ אִילְפָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אִילְפֵי אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ ונשא זִיקָא מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי עוֹבָדָךְ אֲמַר לֵיהּ דָּיַירְנָא בְּקוּסְטָא דְחִיקָא דְּלֵית בֵּיהּ חַמְרָא לְקִידּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא טָרַחְנָא וְאָתֵינָא חַמְרָא לְקִידּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא וּמַפֵּיקְנָא לְהוּ יְדֵי חוֹבְתַיְיהוּ.

§ The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi declared a fast but rain did not come. Ilfa descended to lead the service before him, and some say it was Rabbi Ilfi. He recited: He Who makes the wind blow, and the wind indeed blew. He continued to recite: And Who makes the rain come, and subsequently, the rain came. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: What are your good deeds, in the merit of which your prayers are answered so speedily? He said to him: I live in an impoverished city, in which there is no wine for kiddush or havdala. I go to the effort of bringing the residents wine for kiddush and havdala, and I thereby enable them to fulfill their duty. In reward for this mitzva, my prayers for rain were answered.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי אילפי ירד לפני התיבה לפני ר׳ אמי אמר משיב הרוח אתא זיקא אמר מוריד הגשם אתא מטרא אמרי ליה מאי עובדך אמר להו בקיפא פי׳ בכפר דחוק דאירנא וטרחנא ומייתינא קדושא ואבדלתא ומפקנא להו ידי חובתייהו. וכן ההוא שליחא דצבורא דנחית קמי דרבא ושאלוהו ואמר מקרי ינוקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי ואית לי פירא (דסורי) דכוורי דמפרנסנא מיניה כל מאן דפשע משחדינא ליה בהו עד דקרי בימי רב יהודה מצלו ואתי מטרא.
נחית קמיה – לפני התיבה.
נשא – כמו נשב.
בקוסטא דחיקא – בכפר דחוק שיש בו עניות ביותר.
ג מסופר: רבי גזר תעניתא [תענית] ולא אתא מיטרא [בא גשם]. נחית קמיה [ירד לפניו] שליח הציבור אילפא, ואמרי לה [ויש אומרים] שהיה זה ר׳ אילפי. כאשר אמר בתפילה ״משיב הרוח״, מיד ונשא זיקא [ונשב הרוח], אמר ״מוריד הגשם״ מיד ואתא מיטרא [ובא הגשם]. אמר ליה [לו] רבי: מאי עובדך [מה הם מעשיך] הטובים, שבגללם אתה נענה כך בתפילתך? אמר ליה [לו]: דיירנא בקוסטא דחיקא דלית ביה חמרא לקידושא ואבדלתא [אני גר בעיירה דחוקה בכסף שאין בה יין לקידוש והבדלה] טרחנא ואתינא חמרא לקידושא ואבדלתא, ומפיקנא להו ידי חובתייהו [טורח אני ומביא אני בכל פעם יין לקידוש ולהבדלה, ומוציא אני אותם ידי חובתם] ובשכר השתדלותו במצוה זו — זכה.
§ The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi declared a fast but rain did not come. Ilfa descended to lead the service before him, and some say it was Rabbi Ilfi. He recited: He Who makes the wind blow, and the wind indeed blew. He continued to recite: And Who makes the rain come, and subsequently, the rain came. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: What are your good deeds, in the merit of which your prayers are answered so speedily? He said to him: I live in an impoverished city, in which there is no wine for kiddush or havdala. I go to the effort of bringing the residents wine for kiddush and havdala, and I thereby enable them to fulfill their duty. In reward for this mitzva, my prayers for rain were answered.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רַב אִיקְּלַע לְהָהוּא אַתְרָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא נְחֵית קַמֵּיהּ שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁב זִיקָא אֲמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי עוֹבָדָךְ אֲמַר לֵיהּ מַיקְרֵי דַרְדְּקֵי אֲנָא וּמַקְרֵינָא לִבְנֵי עַנְיֵי כִּבְנֵי עַתִּירֵי וְכֹל דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ לָא שָׁקֵלְינָא מִינֵּיהּ מִידֵּי וְאִית לִי פִּירָא דִכְוָורֵי וְכׇל מַאן דְּפָשַׁע משחדינא לֵיהּ מִינַּיְיהוּ וּמְסַדְּרִינַן לֵיהּ וּמְפַיְּיסִינַן לֵיהּ עַד דְּאָתֵי וְקָרֵי.

The Gemara relates a similar incident. Rav happened to come to a certain place where he decreed a fast but rain did not come. The prayer leader descended to lead the service before him and recited: He Who makes the wind blow, and the wind blew. He continued and said: And Who makes the rain fall, and the rain came. Rav said to him: What are your good deeds? He said to him: I am a teacher of children, and I teach the Bible to the children of the poor as to the children of the rich, and if there is anyone who cannot pay, I do not take anything from him. And I have a fishpond, and any child who neglects his studies, I bribe him with the fish and calm him, and soothe him until he comes and reads.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך רזניקא
רזניקאא(תענית כד.) איזול ואיזבון לכו רוזינקא ס״א איזול ואיתי בזוזא עיבורא בר עדי טייעא נחיתא ליה רוזניקא בחיטי דתלתא פרסיי כבר פי׳ בערך עדי:
א. [איין גוויסע מאאס.]
פירא דכוורי – מחילות של דגים.
כל מאן דפשע – דלא בעי מיקרי משחדינא ליה כו׳.
ומסדרינא ליה ומפייסינא ליה – מתקנן כסדר.
מסופר: רב איקלע לההוא אתרא [הזדמן למקום אחד], גזר תעניתא [תענית] ולא אתא מיטרא [בא גשם], נחית קמיה שליחא דצבורא [ירד לפניו שליח הציבור] בתפילה, אמר ״משיב הרוח״ ונשב זיקא [ונשבה רוח], אמר ״מוריד הגשם״ ואתא מיטרא [ובא הגשם], אמר ליה [לו] רב: מאי עובדך [מה הם מעשיך] הטובים? אמר ליה [לו]: מיקרי דרדקי אנא, ומקרינא [מלמד תינוקות אני, ומלמד אני מקרא] לבני עניי [עניים] כבני עתירי [עשירים] וכל מי שלא אפשר ליה [יכול לו לשלם] — לא שקלינא מיניה מידי [אינני לוקח ממנו דבר]. ואית [ויש] לי פירא דכוורי [בריכה של דגים] וכל מאן דפשע [מי שמתרשל בלימודו], משחדינא ליה מינייהו, ומסדרינן ליה, ומפייסינן ליה [משחד אני אותו בהם, ומרגיע אני אותו, ומפייס אני אותו] עד דאתי וקרי הוא בא וקורא].
The Gemara relates a similar incident. Rav happened to come to a certain place where he decreed a fast but rain did not come. The prayer leader descended to lead the service before him and recited: He Who makes the wind blow, and the wind blew. He continued and said: And Who makes the rain fall, and the rain came. Rav said to him: What are your good deeds? He said to him: I am a teacher of children, and I teach the Bible to the children of the poor as to the children of the rich, and if there is anyone who cannot pay, I do not take anything from him. And I have a fishpond, and any child who neglects his studies, I bribe him with the fish and calm him, and soothe him until he comes and reads.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) רַב נַחְמָן גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר שַׁקְלוּהּ לְנַחְמָן חֲבוּטוּ מִן גּוּדָּא לְאַרְעָא חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא.

The Gemara further relates: Rav Naḥman decreed a fast, prayed for mercy, but rain did not come. In his misery, he said: Take Naḥman and throw him from the wall to the ground, as the fast he decreed has evidently had no effect. He grew upset, and rain came.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חבוטו מן גודא כו׳. דרב נחמן חתניה דר״ג היה אמר על עצמו חבוטו ליה כו׳ כלומר הורידוהו מגדולתו:
ד מסופר: רב נחמן גזר תעניתא [תענית] על הגשם, בעא רחמי [ביקש רחמים] ולא אתא מיטרא [בא הגשם], אמר בצערו: שקלוה [קחוהו] את נחמן, חבוטו [השליכו אותו] מן גודא לארעא [הכותל לארץ], שהרי רואים שאין התענית שגזר מועילה. חלש דעתיה ואתא מיטרא [חלשה דעתו ואז בא הגשם].
The Gemara further relates: Rav Naḥman decreed a fast, prayed for mercy, but rain did not come. In his misery, he said: Take Naḥman and throw him from the wall to the ground, as the fast he decreed has evidently had no effect. He grew upset, and rain came.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) רַבָּה גְּזַר תַּעֲנִיתָא בעי רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לְהוּ מַאי אֶעֱבֵיד אִי מִשּׁוּם תַּנּוֹיֵי אֲנַן עֲדִיפִינַן מִינַּיְיהוּ דְּבִשְׁנֵי דְּרַב יְהוּדָה כׇּל תַּנּוֹיֵי

The Gemara relates: Rabba decreed a fast. He prayed for mercy, but rain did not come. They said to him: But when this Rav Yehuda decreed a fast, rain would come. He said to them: What can I do? If the difference between us is due to Torah study, we are superior to the previous generation, as in the years of Rav Yehuda all of their learning
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מסופר: רבה גזר תעניתא [תענית], בעי רחמי [ביקש רחמים] ולא אתא מיטרא [בא גשם]. אמרו ליה [לו]: והא [והרי] רב יהודה כי הוה גזר תעניתא [כאשר היה גוזר תענית] אתא מיטרא [היה בא גשם]. אמר להו [להם]: מאי אעביד [מה אעשה]? אי [אם] משום תנויי [לימוד] התורה — אנן עדיפינן מינייהו [אנחנו עדיפים מהם], מבני הדור הקודם, דבשני [שבשנותיו] של רב יהודה כל תנויי [לימודם]
The Gemara relates: Rabba decreed a fast. He prayed for mercy, but rain did not come. They said to him: But when this Rav Yehuda decreed a fast, rain would come. He said to them: What can I do? If the difference between us is due to Torah study, we are superior to the previous generation, as in the years of Rav Yehuda all of their learning
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144