×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָמָיו א״צאֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַאי.:
Until his days the hammer of smiths would strike in Jerusalem on the intermediate days of a Festival, but he banned the practice. And furthermore, in his days there was no need to inquire about doubtfully tithed produce [demai], as everyone was careful to tithe.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ערך פטש
פטשא(ברכות כח:) פטיש החזק פי׳ כשם שמתפזרות ניצוצות מתחת הפטיש כך הלכותיו מתפזרות בכל העולם (בסוף מעשר שני סוטה מז:) כל ימיו היה פטיש מכה בירושלים פי׳ היו עושין מלאכה בחולו של מועד הנפחין המכין בפטיש על הסדן (מועד קטן יא) הציר והצינור והקורה והמנעל והמפתח שנשברו מתקנן במועד ע״י פטיש עמד יוחנן כהן גדול ובטלו (כלים פכ״ט) יד של בן פטיש ה׳ ושל פטיש ו׳ פי׳ פטיש קטן ופטיש גדול:
א. [האממער.]
עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים – בבית הנפחים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד ועמד הוא וגזר על הנפחים אפילו בדבר האבד מפני שקולן נשמע למרחוק ואין הכל יודעין שהיא לדבר האבד והכי אמרינן לה במועד קטן (יא.).
כל ימיו לא הוצרך אדם לשאל לחבירו על הדמאי – אם מעושר אם לאו שהוא התקין שיהו כל הלוקחין מעם הארץ מעשרין.
משרבו בעלי הנאה נתעוותו הדינין ונתקלקלו הדינין שמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין לעיין בדין ומתוך כך נתעוותו הדינין וכן אין מעיינין בהוראת איסור והיתר ומתוך כך נתקלקלו המעשים עד שאין לשם ית׳ נחת רוח בעולמו:
וכ״ת עון דידיה אין דבניה ודבנותיה לא ת״ש לא אפקוד על בנותיכם כו׳. פרש״י לא אפקוד לבדוק את הנשים ומ״ט על בנותיכם כו׳ עכ״ל ועיקר חסר מן המקרא דמשמע לא אפקוד קאי על בנותיכם דכתיב בתריה אבל נשים לא הוזכרו בקרא וי״ל דה״ק לא אפקוד לבדוק את בנותיכם כי תזנינה בסתר משום דכלותיכם תנאפנה בגלוי ואין בניכם מקפידין על נשותיהם והרי גם בניכם אינן מנוקין מעון. ואמר וכ״ת עון א״א כו׳ ת״ש כי הם עם הזונות יפרדו כו׳. זונות משמע ליה פנויה כמו הכזונה יעשה גו׳ ופרש״י יפרדו נואפים כפרדים הללו זנות הפרד מפורש שבא מסוס וחמור ואסור בשניהם ועי״ל יפרדו מלשון פירוד ממש לפי שזיווג איש ואשה קרוי דיבוק כדכתיב ודבק באשתו והוא חיבור שם י״ה שבאיש ואשה כדאמרי׳ פרק היה מביא והרועה זונות מפריד דבוקו מאשתו ומפריד שם י״ה שבחיבור איש ואשה כדאמרי׳ שם:
עד ימיו היה פטיש של נפחים מכה בירושלים בחול המועד, והוא ביטל את הדבר. ועוד: בימיו אין צריך לשאול על הדמאי (תבואה שאין יודעים בוודאות שהיא מעושרת), לפי שהכל היו מעשרים.
Until his days the hammer of smiths would strike in Jerusalem on the intermediate days of a Festival, but he banned the practice. And furthermore, in his days there was no need to inquire about doubtfully tithed produce [demai], as everyone was careful to tithe.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן שֶׁאִם נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה ואח״כוְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג שֶׁאֵין פּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ל״ה:ל״ג} וְלָאָרֶץ לֹא יְכוּפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שפכה.:

GEMARA: The Sages taught: From where is it derived that if the heifer’s neck was broken and afterward the killer was found, then the breaking of the neck does not exempt him from punishment? The verse states: “And the land shall not be atoned, for the blood that was spilled in it, but by the blood of he who spilled it” (Numbers 35:33).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: מנין שאם נערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג שאין עריפתה פוטרת אותו מעונש — תלמוד לומר: ״ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו״ (במדבר לה, לג).
GEMARA: The Sages taught: From where is it derived that if the heifer’s neck was broken and afterward the killer was found, then the breaking of the neck does not exempt him from punishment? The verse states: “And the land shall not be atoned, for the blood that was spilled in it, but by the blood of he who spilled it” (Numbers 35:33).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג כּוּ׳.: טַעְמָא דְּמַכְחֵישׁ לֵיהּ הָא לָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ עֵד אֶחָד מְהֵימַן.

The mishna taught that if one witness says: I saw the killer, and another testifies: You did not see him, they would break the heifer’s neck. The Gemara infers: The reason they break the neck is because the second witness contradicts him, but if no one contradicts him, one witness is relied upon, and they do not break the heifer’s neck.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנינו: עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״ והשני אומר ״לא ראית״ — היו עורפים. ומדייקים: טעמא [הטעם] דווקא שמכחיש ליה [אותו] העד השני, הא [הרי] אם לא היה מכחיש ליה [אותו] עד אחד — מהימן [נאמן] בזה ואין עורפים.
The mishna taught that if one witness says: I saw the killer, and another testifies: You did not see him, they would break the heifer’s neck. The Gemara infers: The reason they break the neck is because the second witness contradicts him, but if no one contradicts him, one witness is relied upon, and they do not break the heifer’s neck.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מְנָהָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {דברים כ״א:א׳} לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אהָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִילּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם לֹא הָיוּ עוֹרְפִין רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹרְפִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים כ״א:ז׳} וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ וַהֲלֹא רָאוּ.

From where are these matters derived? The Gemara answers that it is as the Sages taught in a baraita: It states with regard to the heifer whose neck is broken: “It is not known who has smitten him” (Deuteronomy 21:1). Consequently, if it was known who smote him, even if it was only one person at the end of the world who knew, they would not break the neck of the heifer. Rabbi Akiva says: From where is it derived that if the members of the Sanhedrin themselves saw one person kill someone, but they do not recognize him, then they would not break the neck of the heifer? The verse states: “Nor did our eyes see” (Deuteronomy 21:7), and did they not see? Seeing the murder alone obviates the need for the performance of the ritual.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ אפילו אחד בסוף העולם – הכיר בו.
מנהני מילי [מניין הדברים הללו]? ומשיבים, דתנו רבנן [ששנו חכמים]: נאמר בדין עגלה ערופה ״לא נודע מי הכהו״ (דברים כא, א), ונדייק: הא [הרי] אם נודע מי הכהו, אפילו ידע זאת אחד בסוף העולם — לא היו עורפין. ר׳ עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שראו בעצמם אחד שהרג את הנפש ואין מכירין אותו, כלומר, אין מזהים אותו בבירור, שלא היו עורפין — תלמוד לומר: ״ועינינו לא ראו״ (במדבר לה, ז), והלא ראו.
From where are these matters derived? The Gemara answers that it is as the Sages taught in a baraita: It states with regard to the heifer whose neck is broken: “It is not known who has smitten him” (Deuteronomy 21:1). Consequently, if it was known who smote him, even if it was only one person at the end of the world who knew, they would not break the neck of the heifer. Rabbi Akiva says: From where is it derived that if the members of the Sanhedrin themselves saw one person kill someone, but they do not recognize him, then they would not break the neck of the heifer? The verse states: “Nor did our eyes see” (Deuteronomy 21:7), and did they not see? Seeing the murder alone obviates the need for the performance of the ritual.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ עֵד אֶחָד מְהֵימַן אִידַּךְ חַד הֵיכִי מָצֵי מַכְחֵישׁ לֵיהּ וְהָאָמַר עוּלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם אָמַר לָךְ עוּלָּא תְּנִי לֹא הָיוּ עוֹרְפִין וְכֵן א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק תְּנִי לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.

The Gemara poses a question: Now that you have said that in this case one witness is relied upon, if so, how is the other one able to contradict him? Didn’t Ulla say: Wherever the Torah relies on one witness, there is the equivalent of the testimony of two witnesses here, and the statement of one witness has no standing in a place where it is contradicted by two witnesses. The Gemara answers: Ulla could have said to you that the text of the mishna should be emended and teach the mishna in this way: They would not break the neck of the heifer. And Rabbi Yitzḥak also said to teach: They would not break the neck.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא אמר עולא כו׳ – סוגיא זו כולה פירשתיה בפרק מי שקינא (לעיל לא:) ואינה חלוקה כאן כלום.
ושואלים: השתא דאמרת [עכשיו שאתה אומר] שבענין זה עד אחד מהימן [נאמן], אם כן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה [האחד האחר איך יכול להכחיש אותו]? והאמר [והרי אמר] עולא: כל מקום שהאמינה תורה לעד אחד — הרי כאן עדותו נחשבת כעדות גמורה של שנים עדים, ואין דבריו של אחד מתקיימים במקום שנים! ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך עולא: תני [תקן ושנה]: לא היו עורפין את העגלה. וכן אמר ר׳ יצחק: תני [שנה]: לא היו עורפין.
The Gemara poses a question: Now that you have said that in this case one witness is relied upon, if so, how is the other one able to contradict him? Didn’t Ulla say: Wherever the Torah relies on one witness, there is the equivalent of the testimony of two witnesses here, and the statement of one witness has no standing in a place where it is contradicted by two witnesses. The Gemara answers: Ulla could have said to you that the text of the mishna should be emended and teach the mishna in this way: They would not break the neck of the heifer. And Rabbi Yitzḥak also said to teach: They would not break the neck.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ור׳וְרַבִּי חִיָּיא אָמַר תְּנִי הָיוּ עוֹרְפִין וּלְרַבִּי חִיָּיא קַשְׁיָא דְּעוּלָּא לָא קַשְׁיָא בכָּאן בְּבַת אַחַת כָּאן בְּזֶה אַחַר זֶה.

And Rabbi Ḥiyya said that one should teach: They would break the neck. The Gemara asks: And according to Rabbi Ḥiyya, the above ruling of Ulla is difficult. The Gemara answers: This is not difficult, as here, in the mishna, the case is discussing when two witnesses came simultaneously, and therefore both of their testimonies are rejected; whereas there, with regard to the statement of Ulla, it is referring to a case when they testified one after the other. Ulla rules that once the testimony of the first witness has been accepted the testimony of the second witness cannot nullify it.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואילו ר׳ חייא אמר: תני [שנה]: היו עורפין. ושואלים: ולר׳ חייא קשיא [קשה] מה שאמר עולא! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], כאן במשנה, מדובר כשבאו שניהם בבת אחת — מבטלים את העדות, ואילו כאן בדברי עולא, מדובר כשבאו בזה אחר זה, שלאחר שקיבלו כבר את עדותו של העד הראשון אין עד שני יכול לבטל את עדותו.
And Rabbi Ḥiyya said that one should teach: They would break the neck. The Gemara asks: And according to Rabbi Ḥiyya, the above ruling of Ulla is difficult. The Gemara answers: This is not difficult, as here, in the mishna, the case is discussing when two witnesses came simultaneously, and therefore both of their testimonies are rejected; whereas there, with regard to the statement of Ulla, it is referring to a case when they testified one after the other. Ulla rules that once the testimony of the first witness has been accepted the testimony of the second witness cannot nullify it.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תְּנַן עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ הָיוּ עוֹרְפִין הָא חַד וְחַד לֹא הָיוּ עוֹרְפִין תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי חִיָּיא.

We learned in the mishna: If one witness says: I saw the killer, and two say: You did not see, they would break the neck. This cannot be stated just to teach us this halakha, as the fact that two witnesses override one witness is well known. The Gemara assumes that it is stated for the following inference: Therefore, if one testified, and the other one then testified, they would not break the neck. This appears to be a conclusive refutation of Rabbi Ḥiyya, who has the text of: They would break the neck.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנן [שנינו במשנה]: עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״ ושנים אומרים ״לא ראית״ — היו עורפין. ונדייק מכאן: הא חד וחד [הרי אם באו אחד ואחד אחריו] לא היו עורפין, אם כן תיובתא [קושיה חמורה] על ר׳ חייא שגרס במשנתנו ״עורפין״!
We learned in the mishna: If one witness says: I saw the killer, and two say: You did not see, they would break the neck. This cannot be stated just to teach us this halakha, as the fact that two witnesses override one witness is well known. The Gemara assumes that it is stated for the following inference: Therefore, if one testified, and the other one then testified, they would not break the neck. This appears to be a conclusive refutation of Rabbi Ḥiyya, who has the text of: They would break the neck.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְלִיטַעְמָיךְ אֵימָא סֵיפָא שְׁנַיִם אוֹמְרִים רָאִינוּ וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רְאִיתֶם לֹא הָיוּ עוֹרְפִין הָא חַד וְחַד הָיוּ עוֹרְפִין.

The Gemara answers: And according to your reasoning that the mishna states its cases in order to teach an inference, say the latter clause of the mishna: If two witnesses say: We saw, and one witness says: You did not see, they would not break the neck. The Gemara makes an inference from this clause: Therefore, if one came and then the other one came, i.e., they did not come simultaneously, they would break the neck. The two inferences from the different clauses of the mishna consequently contradict one another, and the mishna needs to be explained differently.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך] שכך אתה מדייק, אימא סיפא [אמור את מה ששנינו בסופה] של המשנה: שנים אומרים ״ראינו״ ועד אחד אומר ״לא ראיתם״ — לא היו עורפין, ונדייק: הא חד וחד [והרי אם היו אחד ואחד] — היו עורפין. ואם כן הדיוקים בשני חלקי המשנה סותרים זה את זה!
The Gemara answers: And according to your reasoning that the mishna states its cases in order to teach an inference, say the latter clause of the mishna: If two witnesses say: We saw, and one witness says: You did not see, they would not break the neck. The Gemara makes an inference from this clause: Therefore, if one came and then the other one came, i.e., they did not come simultaneously, they would break the neck. The two inferences from the different clauses of the mishna consequently contradict one another, and the mishna needs to be explained differently.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא מתני׳מַתְנִיתִין כּוּלַּהּ בִּפְסוּלֵי עֵדוּת וְכִדְרַבִּי נְחֶמְיָה דְּאָמַר כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד.

Rather, the correct understanding is that the entire mishna is not dealing with valid witnesses and stating an obvious halakha in order to enable an inference, but instead it is dealing with people who are disqualified from bearing witness and is also teaching us a novel ruling. And the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, who says: Wherever the Torah relies on one witness, follow the majority of opinions. In other words, if the testimonies of two disqualified witnesses conflict, the court rules in accordance with the testimony provided by more witnesses, whether or not they are qualified to testify. And they established that with regard to the testimony of two women, who are usually disqualified from testifying, when they testify against one man, it should be like that of two men against one man, and the court will rule in accordance with the testimony of the two women.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא צריך לפרש שאין לדייק כאן באופן זה: מתניתין [משנתנו] כולה לא בעדים כשרים מדברת אלא באנשים שהם פסולי עדות, וכשיטת ר׳ נחמיה, שאמר: כל מקום שהאמינה תורה לדברי עד אחד ואין צורך בעדות גמורה של שני עדים הלך אחר רוב דעות, כלומר, כשיש הכחשה בין העדויות, פוסקים כפי העדות שיש לה יותר תומכים, בין אם כשרים לעדות ובין אם לאו, ועשו עדות שתי נשים שהן בדרך כלל פסולות לעדות נגד איש אחד כעדות שני אנשים באיש אחד. זו שיטה אחת, ולפיה משנתנו עוסקת בעד אחד כשר מול שני עדים פסולים.
Rather, the correct understanding is that the entire mishna is not dealing with valid witnesses and stating an obvious halakha in order to enable an inference, but instead it is dealing with people who are disqualified from bearing witness and is also teaching us a novel ruling. And the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, who says: Wherever the Torah relies on one witness, follow the majority of opinions. In other words, if the testimonies of two disqualified witnesses conflict, the court rules in accordance with the testimony provided by more witnesses, whether or not they are qualified to testify. And they established that with regard to the testimony of two women, who are usually disqualified from testifying, when they testify against one man, it should be like that of two men against one man, and the court will rule in accordance with the testimony of the two women.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְאִיכָּא דְאָמְרִי גכׇּל הֵיכָא דַּאֲתָא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר מֵעִיקָּרָא אֲפִילּוּ מֵאָה נָשִׁים כִּי אֶחָד דָּמְיָין וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דַּאֲתַאי אִשָּׁה מֵעִיקָּרָא וְתָרְצַהּ לִדְרַבִּי נְחֶמְיָה הָכִי רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִשָּׁה אַחַת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד אֲבָל שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כִּי פַּלְגָא וּפַלְגָא דָּמֵי.

And there are those who say a different version of Rabbi Neḥemya’s opinion: Anywhere that one valid witness came at the outset, even one hundred women who later contradict him are considered like one witness, and do not override his testimony. And with what are we dealing here in the mishna? A case where a woman came at the outset, and testified that she saw the killer. Then two other women arrived to contradict her statement. And according to this interpretation you must emend the statement of Rabbi Neḥemya so that it reads like this: Rabbi Neḥemya says: Wherever the Torah relies on one witness, follow the majority of opinions. And they established that two women against one woman are like two men against one man. But two women in opposition to one man who is a valid witness is like half of a pair of witnesses and half of a pair of witnesses, and the mishna did not address that case.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] ששיטת ר׳ נחמיה היא באופן אחר: כל היכא דאתא [מקום שבא] עד אחד כשר מעיקרא [מתחילה], אפילו מאה נשים המכחישות אותו כי [כמו] עד אחד דמיין [נחשבות]. והכא [וכאן] ששנינו: עד אחד אומר ״ראיתי״ ושנים אומרים ״לא ראית״ — עורפים, ומשמע שמבטלים את עדות הראשון, במאי עסקינן [במה אנו עוסקים] — כגון דאתאי [שבאה] אשה מעיקרא [מתחילה] והעידה שראתה את ההורג ובאות שתי נשים אחריה והעידו שלא ראתה. ותרצה [ותקן] לשיטה זו את דברי ר׳ נחמיה הכי [כך], ר׳ נחמיה אומר: כל מקום שהאמינה תורה לדברי עד אחד — הלך אחר רוב דעות, ועשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד. אבל שתי נשים המעידות באיש אחד כשהוא כשר לעדות — כי פלגא ופלגא דמי [כמו חצי וחצי דומה] הדבר, ולא במקרה כזה דיברה משנתנו.
And there are those who say a different version of Rabbi Neḥemya’s opinion: Anywhere that one valid witness came at the outset, even one hundred women who later contradict him are considered like one witness, and do not override his testimony. And with what are we dealing here in the mishna? A case where a woman came at the outset, and testified that she saw the killer. Then two other women arrived to contradict her statement. And according to this interpretation you must emend the statement of Rabbi Neḥemya so that it reads like this: Rabbi Neḥemya says: Wherever the Torah relies on one witness, follow the majority of opinions. And they established that two women against one woman are like two men against one man. But two women in opposition to one man who is a valid witness is like half of a pair of witnesses and half of a pair of witnesses, and the mishna did not address that case.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְתַרְתֵּי פְּסוּלֵי עֵדוּת לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּעוֹת לְחוּמְרָא אֲבָל לְקוּלָּא לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.:

The Gemara poses a question on these two interpretations of the mishna: And why do I need two cases in the mishna to teach the halakha that the majority opinion of those disqualified from bearing witness is followed? The Gemara explains: It is necessary, lest you say that when we follow the majority opinion in the case of invalid witnesses, this is when it results in a decision to be stringent and require the performance of the ritual. But when it results in a decision to be lenient and say that the ritual is not required, we do not follow the majority opinion, and the performance of the ritual is required even if there is one witness saying that the killer was not seen. Therefore, the mishna teaches us that there is no difference in this regard, and the majority opinion is followed in any case.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: אם כן תרתי [שני] קטעים במשנה המחדשים אותו דין שבפסולי עדות הולכים אחר רוב דעות, למה לי? ומסבירים: מהו דתימא [שתאמר]: כי אזלינן בתר [כאשר אנחנו הולכים אחר] רוב דעות בפסולים, הרי זה לחומרא [להחמיר] ולהצריך להביא עגלה ערופה, אבל לקולא [להקל] ולא להתחשב כלל בדעת היחיד שמכחיש את השנים שאומרים שראו, ולא להביא עגלה — לא, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין הבדל בזה.
The Gemara poses a question on these two interpretations of the mishna: And why do I need two cases in the mishna to teach the halakha that the majority opinion of those disqualified from bearing witness is followed? The Gemara explains: It is necessary, lest you say that when we follow the majority opinion in the case of invalid witnesses, this is when it results in a decision to be stringent and require the performance of the ritual. But when it results in a decision to be lenient and say that the ritual is not required, we do not follow the majority opinion, and the performance of the ritual is required even if there is one witness saying that the killer was not seen. Therefore, the mishna teaches us that there is no difference in this regard, and the majority opinion is followed in any case.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מִשֶּׁרַבּוּ הָרוֹצְחִין כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מִשֶּׁרַבּוּ הָרוֹצְחָנִין בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא עַל הַסָּפֵק מִשֶּׁרַבּוּ הָרוֹצְחָנִין בְּגָלוּי בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.:

§ The mishna taught that from the time when murderers proliferated, the ritual of the heifer whose neck is broken was nullified. The Sages taught: From the time when murderers proliferated, the ritual of the heifer whose neck is broken was nullified, because it comes only for a case involving uncertainty with regard to the identity of the murderer. Therefore, when there was an increase of murderers acting openly so that their identities were known, the ritual of the heifer whose neck is broken was nullified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא על הספק – ועכשיו יודעים את ההורגים מי הם.
ב שנינו במשנה שמשרבו הרוצחין בטלה עגלה ערופה. תנו רבנן [שנו חכמים]: משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה. וההסבר לכך: לפי שאינה באה אלא על הספק, לכן משרבו הרוצחנין בגלוי ויודעים מי הם הרוצחים — בטלה עגלה ערופה.
§ The mishna taught that from the time when murderers proliferated, the ritual of the heifer whose neck is broken was nullified. The Sages taught: From the time when murderers proliferated, the ritual of the heifer whose neck is broken was nullified, because it comes only for a case involving uncertainty with regard to the identity of the murderer. Therefore, when there was an increase of murderers acting openly so that their identities were known, the ritual of the heifer whose neck is broken was nullified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מִשֶּׁרַבּוּ הַנּוֹאֲפִין כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ה׳:ל״א} וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ אֵין הָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ וְאוֹמֵר {הושע ד׳:י״ד} לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה כּוּ׳.

The mishna also taught that from the time when adulterers proliferated, the performance of the ritual of the bitter water of a sota was nullified. The Sages taught: It states: “And the man shall be cleared of transgression, and that woman shall bear her transgression” (Numbers 5:31), which indicates that when the man is clear of transgression the waters evaluate if his wife was unfaithful, but if the man is not clear of transgression the waters do not evaluate if his wife was unfaithful. And it states: “I will not punish your daughters when they commit harlotry, nor your daughters-in-law when they commit adultery; for they consort with lewd women, and they sacrifice with prostitutes; and the people that is without understanding is distraught” (Hosea 4:14).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנוקה מעון – ניאוף באשה האסורה לו בין מזו שנסתרה בין מאחרת.
ועוד שנינו: משרבו הנואפין בטלו המים המרים. תנו רבנן [שנו חכמים], נאמר: ״ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עוונה״ (במדבר ה, לא), ונדייק: בזמן שהאיש מנוקה מעון — המים בודקין את אשתו, ואולם אם אין האיש מנוקה מעון — אין המים בודקין את אשתו. ואומר: ״לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה״ כו׳ (הושע ד, יד).
The mishna also taught that from the time when adulterers proliferated, the performance of the ritual of the bitter water of a sota was nullified. The Sages taught: It states: “And the man shall be cleared of transgression, and that woman shall bear her transgression” (Numbers 5:31), which indicates that when the man is clear of transgression the waters evaluate if his wife was unfaithful, but if the man is not clear of transgression the waters do not evaluate if his wife was unfaithful. And it states: “I will not punish your daughters when they commit harlotry, nor your daughters-in-law when they commit adultery; for they consort with lewd women, and they sacrifice with prostitutes; and the people that is without understanding is distraught” (Hosea 4:14).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מַאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵּימָא עָוֹן דִּידֵיהּ אִין דִּבְנֵיהּ וְדִבְנָתֵיהּ לָא תָּא שְׁמַע לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה.

The Gemara clarifies: What is the purpose of the addition of: And it states? What is lacking in the exposition from the verse of the Torah? The Gemara explains: And if you would say that based on the verse: “And the man shall be cleared of transgression,” the halakha would be that with regard to his transgression, yes, it will cause the waters to be ineffective, but the transgression of his sons and daughters does not impact the effectiveness, come and hear the verse: “I will not punish your daughters,” i.e., I will not punish your wives, due to your daughters, “when they commit harlotry, nor your daughters-in-law when they commit adultery.”
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עון דבניה ודבנתיה – שהם נואפין.
לא – אינו מונע את אשתו מליבדק.
תא שמע לא אפקוד – לבדוק את הנשים ומה טעם על בנותיכם כי תזנינה.
משרבו רואי פנים בדין ר״ל מכירין פנים במשפט להחניפם בטל לא תגורו מפני איש ופרקו מהם עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם לבא בערכאות של דיני האומות ולא תורתו של הב״ה:
ושואלים: מאי [מה] התוספת של ואומר? שהרי לכאורה הדבר כבר נלמד מדברי התורה עצמם! ומסבירים: וכי תימא [ואם תאמר] שמן הפסוק ״ונקה האיש מעוון״ נלמד כי עון דידיה [שלו] — אין [כן] הוא שגורם שלא תיבדק, אבל עוון דבניה ודבנתיה [של בניו ושל בנותיו] — לא, תא שמע [בוא ושמע] את הדבר ממה שנאמר ״לא אפקוד על (בגלל) בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה״ (הושע ד, יד).
The Gemara clarifies: What is the purpose of the addition of: And it states? What is lacking in the exposition from the verse of the Torah? The Gemara explains: And if you would say that based on the verse: “And the man shall be cleared of transgression,” the halakha would be that with regard to his transgression, yes, it will cause the waters to be ineffective, but the transgression of his sons and daughters does not impact the effectiveness, come and hear the verse: “I will not punish your daughters,” i.e., I will not punish your wives, due to your daughters, “when they commit harlotry, nor your daughters-in-law when they commit adultery.”
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְכִי תֵּימָא עֲוֹן אֵשֶׁת אִישׁ אִין עָוֹן דִּפְנוּיָה לָא ת״שתָּא שְׁמַע כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְגוֹ׳.

And if you would say: With regard to the transgression of adultery with a married woman, yes, it will cause the waters to be ineffective, but the transgression of one who engaged in sexual intercourse with an unmarried woman does not impact the effectiveness, come and hear the continuation of the verse: “For they consort with lewd women, and they sacrifice with prostitutes.”
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע הוי הוי בעולם:
משרבו מושכי הרוק ר״ל מאריכים בכך דרך גאוה רבו היהורים ונתמעטו התלמידים והתורה חוזרת על לומדיה כלומר שהיא צריכה לחזר אם תמצא לומדים:
משרבו לוחשי לחישות ר״ל שמתלחשים היאך נעשה דבר פלוני והיאך נסתיר עצה פלונית רבה חרון אף בעולם:
וכי תימא [ואם תאמר]: עון ניאוף אשת איש — אין [כן], שרק בגלל עוון כזה (״תנאפנה״) אין המים בודקים, אבל עון של מי שבעל פנויה — לא, לכן תא שמע [בוא ושמע] מהמשך הכתוב ״כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו״ וגו׳ (הושע ד, יד).
And if you would say: With regard to the transgression of adultery with a married woman, yes, it will cause the waters to be ineffective, but the transgression of one who engaged in sexual intercourse with an unmarried woman does not impact the effectiveness, come and hear the continuation of the verse: “For they consort with lewd women, and they sacrifice with prostitutes.”
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מַאי וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל אִם אַתֶּם מַקְפִּידִין עַל עַצְמְכֶם מַיִם בּוֹדְקִין נְשׁוֹתֵיכֶם וְאִם לָאו אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין נְשׁוֹתֵיכֶם.

The Gemara turns its attention to the end of the verse. What is the meaning of: “And the people that is without understanding is distraught”? Rabbi Elazar says: The prophet said to the Jewish people: If you are particular about yourselves, the water evaluates your wives; but if not, the water does not evaluate your wives. This would make people distraught, as they would not know how to overcome their suspicion if they are concerned that their wives have been unfaithful.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים שאין דורנו רואים אלא לפנים ואע״פ שאמרו מאן דיהיר אפי׳ אאינשיה ביתיה לא מתקבל ר״ל שאפי׳ אשתו שונאתו מ״מ מתחלה הם קופצות עליהם ולאחר כן הם מכירי׳ האמת והם מזולזלין בעיניהן:
כשרבו מטילי מלאי על בעלי בתים ר״ל שנותנין מקום וריוח לעשירים רבו איש הישר בעיניו יעשה שמתוך שמסייעים להם להרויח נעזרים בהם ואינם מתיראים מעשיית דברים ואין מהוגנים:
ועם לא יבין ילבט אמר ר״א א״ל נביא כו׳ אם אתם מקפידין כו׳. לפי שלא הבינו הדבר דיותר שהיו סוטות בהם ומשקים מי המרים לא היו המים בודקין אותן כדלקמן משרבו נטויות כו׳ רבו מי המרים אלא שפסקו ופירש להם הנביא הדבר דיותר שרבו הסוטות רבו שאין מקפידין על עצמם ואין מנוקים הם מעון וק״ל:
כיון שהסבירו את הפסוק שואלים: מאי [מה] פירוש סופו ״ועם לא יבין ילבט״? אמר ר׳ אלעזר: אמר להם נביא לישראל: אם אתם מקפידין על עצמכם — מים בודקין נשותיכם, ואם לאו [לא] — אין המים בודקין נשותיכם, ונמצא שאנשים מתלבטים ואינם יודעים אם חטאו נשיהם.
The Gemara turns its attention to the end of the verse. What is the meaning of: “And the people that is without understanding is distraught”? Rabbi Elazar says: The prophet said to the Jewish people: If you are particular about yourselves, the water evaluates your wives; but if not, the water does not evaluate your wives. This would make people distraught, as they would not know how to overcome their suspicion if they are concerned that their wives have been unfaithful.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מִשֶּׁרַבּוּ בַּעֲלֵי הֲנָאָה נִתְעַוְּתוּ הַדִּינִין וְנִתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂים וְאֵין נוֹחַ בָּעוֹלָם מִשֶּׁרַבּוּ רוֹאֵי פָנִים בַּדִּין בָּטַל {דברים א׳:י״ז} לֹא תָגוּרוּ וּפָסַק לֹא תַכִּירוּ וּפָרְקוּ עוֹל שָׁמַיִם וְנָתְנוּ עֲלֵיהֶם עוֹל בָּשָׂר וָדָם.

§ The Gemara cites statements similar to those of the mishna. From the time when those who accept benefit from others proliferated, the laws became twisted and deeds became corrupted, and there was no comfort in the world. From the time when those who look at the faces of the litigants in judgment, in order to rule based on the appearance of the litigants, proliferated, the fulfillment of the verse: “You shall not fear the face of any man” (Deuteronomy 1:17), ceased, and the fulfillment of the verse: “You shall not respect faces in judgment” (Deuteronomy 1:17), halted, and they removed the yoke of Heaven from themselves, and placed upon themselves the yoke of flesh and blood.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נתעוותו הדינין – דמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין עצמן לעיין בדין ובאיסור והיתר להורות לציבור ומתוך כך נתקלקלו מעשיהם וכיון שכן אין להקב״ה נחת רוח בעולמו ואין עולמו נוח לו.
משרבו בעלי הנאה כו׳. עי׳ פרש״י ועי״ל משרבו בעלי הנאה היינו הנהנין מהבריות נתעוותו כו׳ שע״י שנהנה מאחד מבעלי דינין נוטה לו הדין כדאמרי׳ פ״ק דסנהדרין מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה אם דומה למלך שא״צ לכלום כו׳ וק״ל:
ג משרבו בעלי הנאה, אנשים שמקבלים טובת הנאה מאחרים — נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם. משרבו רואי פנים בדין שמטים את הדין לצד מסויים לפי גדולתו ומעלתו של הנידון — בטל ״לא תגורו מפני איש״ (דברים א, יז) ופסק ״לא תכירו פנים במשפט״ (דברים א, יז), ופרקו עול שמים, ונתנו עליהם עול בשר ודם.
§ The Gemara cites statements similar to those of the mishna. From the time when those who accept benefit from others proliferated, the laws became twisted and deeds became corrupted, and there was no comfort in the world. From the time when those who look at the faces of the litigants in judgment, in order to rule based on the appearance of the litigants, proliferated, the fulfillment of the verse: “You shall not fear the face of any man” (Deuteronomy 1:17), ceased, and the fulfillment of the verse: “You shall not respect faces in judgment” (Deuteronomy 1:17), halted, and they removed the yoke of Heaven from themselves, and placed upon themselves the yoke of flesh and blood.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מִשֶּׁרַבּוּ לוֹחֲשֵׁי לְחִישׁוֹת בַּדִּין רָבָה חֲרוֹן אַף בְּיִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים פ״ב:א׳} בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט מִשֶּׁרַבּוּ {יחזקאל ל״ג:ל״א} אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הוֹלֵךְ רַבּוּ הָאוֹמְרִים {ישעיהו ה׳:כ׳} לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע מִשֶּׁרַבּוּ הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע רַבּוּ הוֹי הוֹי בָּעוֹלָם.

From the time when those who whisper whisperings in judgment, advising judges surreptitiously, proliferated, fierce anger proliferated in Israel, and the Divine Presence departed, because it is stated: “God stands in the congregation of God; in the midst of the judges He judges” (Psalms 82:1). The Divine Presence that dwells among judges leaves if they judge improperly. From the time when those who are referred to in the verse: “Their heart goes after their covetousness” (Ezekiel 33:31), proliferated, “Those who say to evil good, and to good evil” (Isaiah 5:20) proliferated, i.e., those who treat wicked people as though they were righteous proliferated as a result. From the time when the fulfillment of the verse: “Those who say to evil good, and to good evil,” proliferated, the cry of: Woe, woe, proliferated in the world. There was an increase in troubles that cause people to cry out.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לוחשי לחישות – עורכי הדיינין ומתלחשים עם הדיינין לפתוח להם פתח בזכותו של זה ובחובתו של זה.
רבה חרון אף – שעל הטיית המשפט חרון אף בא שנאמר (שמות כב) אם ענה תענה אותו וגו׳ וחרה אפי.
נצב בעדת אל – בזמן שבקרב אלהים ישפוט.
הולכי אחר בצעם – להנאתם.
האומרים לרע טוב – שמשבחין את הרשעים.
רבו הוי הוי – דכתיב הוי הוי בההיא פרשתא טובא.
משרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו ושררה מתנונה והולכת:
משרבו צרי עין וטורפי טרף רבו מאמצים את לבם וקופצים את ידם מליתן ואף מלהלוות:
משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מים המרים אלא שפסקו:
משרבו מקבלי מתנות נתקצרו השנים:
משרבו לוחשי לחישות בדין שהיו לוחשים ויועצים לדיינים — רבה חרון אף בישראל, ונסתלקה השכינה, משום שנאמר: ״אלהים ניצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט״ (תהלים פב, א), שהשכינה מצויה בין הדיינים וכשאין דנים כראוי הרי היא מסתלקת. משרבו אלה ש״אחרי בצעם (כספם) לבם הלך״ (יחזקאל לג, לא)רבו ״האמרים לרע טוב ולטוב רע״ (ישעיה ה, כ) כלומר, המתייחסים לרשעים כאילו היו צדיקים. משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע — רבו ״הוי הוי״, כלומר, צרות שזועקים עליהן ״הוי״, בעולם.
From the time when those who whisper whisperings in judgment, advising judges surreptitiously, proliferated, fierce anger proliferated in Israel, and the Divine Presence departed, because it is stated: “God stands in the congregation of God; in the midst of the judges He judges” (Psalms 82:1). The Divine Presence that dwells among judges leaves if they judge improperly. From the time when those who are referred to in the verse: “Their heart goes after their covetousness” (Ezekiel 33:31), proliferated, “Those who say to evil good, and to good evil” (Isaiah 5:20) proliferated, i.e., those who treat wicked people as though they were righteous proliferated as a result. From the time when the fulfillment of the verse: “Those who say to evil good, and to good evil,” proliferated, the cry of: Woe, woe, proliferated in the world. There was an increase in troubles that cause people to cry out.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) מִשֶּׁרַבּוּ מוֹשְׁכֵי הָרוֹק רַבּוּ הַיְּהִירִים וְנִתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים וְהַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל לוֹמְדֶיהָ מִשֶּׁרַבּוּ הַיְּהִירִים הִתְחִילוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִנָּשֵׂא לִיהִירִים שֶׁאֵין דּוֹרֵינוּ רוֹאֶה אֶלָּא לַפָּנִים.

From the time when those who show their arrogance by drawing out spittle proliferated, the number of haughty people in general proliferated, and the number of students decreased, as they would say haughtily that there was nothing left for them to learn, and the Torah needs to go around to seek those who study it, as people do not learn of their own initiative. Furthermore, from the time when haughty people proliferated, the daughters of Israel began marrying haughty men, as our generation looks only at the face, i.e., the external aspects of a person, and ignores the inner aspects of a person.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מושכי הרוק – מאריכין הרוק ומדת גאוה הוא.
ונתמעטו התלמידים – כדקי״ל (קידושין דף מט:) סימן לגסות הרוח עניות של תורה.
חוזרת על לומדיה – מחזרת אולי תמצא לומדיה.
משרבו זחוחי הלב להשען על בינתם רבו מחלוקת בישראל:
משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם נעשית תורה כשתי תורות:
משרבו מקבלי צדקות מן האומות נעשה ישראל לאחור והאומות לפנים:
משרבו מושכי הרוק שנוהגים מנהג גאווה בעצמם — רבו היהירים בכלל, ונתמעטו התלמידים, שכל אחד מתייהר לומר שאינו צריך ללמוד, ולפיכך התורה חוזרת על לומדיה לחפש מי שילמד אותה. ועוד, משרבו היהירים התחילו בנות ישראל להנשא ליהירים, שאין דורינו רואה אלא לפנים בחיצוניות הדברים ואינו מסתכל בתוכנם.
From the time when those who show their arrogance by drawing out spittle proliferated, the number of haughty people in general proliferated, and the number of students decreased, as they would say haughtily that there was nothing left for them to learn, and the Torah needs to go around to seek those who study it, as people do not learn of their own initiative. Furthermore, from the time when haughty people proliferated, the daughters of Israel began marrying haughty men, as our generation looks only at the face, i.e., the external aspects of a person, and ignores the inner aspects of a person.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אִינִי וְהָאָמַר מָר הַאי מַאן דְּמִיַּהַר אֲפִילּוּ אַאִינָשֵׁי בֵּיתֵיהּ לָא מִיקַּבַּל שֶׁנֶּאֱמַר {חבקוק ב׳:ה׳} גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה לֹא יִנְוֶה אפי׳אֲפִילּוּ בַּנָּוֶה שֶׁלּוֹ מֵעִיקָּרָא קָפְצָה עֲלֵיהּ לְסוֹף מִיתְּזִיל עֲלַיְיהוּ.

The Gemara raises a difficulty: Is that so? Do women wish to marry arrogant men? But didn’t the Master say: One who is haughty is not even accepted by the members of his household, as it is stated: “The haughty man abides not” (Habakkuk 2:5)? “Abides [yinaveh] not” means that even in his abode [naveh], he is not accepted. The Gemara explains: Initially, she jumps at the chance to marry him, because he appears to be a great person to her, but in the end, once she gets to know him, he is demeaned in her eyes.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך יהיר
יהירא(ברכות יח) חייש ליהורא. (שבת קלט. סנהדרין צח.) אי בטלי יהירי בטלי אמגושי פירוש יהירי גסי הרוח אמגושי מכשפין סיגיך כסף מעורב כן הוא בן תורה אם יש בו גסות בדיליך מכשף שהוא בדול מן היראה ומוסר עצמו לשדים גזיפטרי רשעים (סוטה מז: בבא בתרא צח) האי מאן דמייהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל שנאמר גבר יהיר לא ינוה לא ינוה בנוה שלו. (סוכה לז) מעשה ביהירי ירושלם:
א. [שטאלץ.]
ולבסוף מתזיל עלייהו – נמאס בעיניהם.
מאן דמיהר אפילו אאנשי ביתו לא מקביל כו׳. מבואר בב״ב פ׳ המוכר פירות:
ומקשים: איני [וכי כך הוא] שהבנות רוצות להינשא ליהירים?! והאמר מר [והרי אמר החכם]: האי מאן דמיהר [מי שמתייהר, מתגאה] אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל [על אנשי ביתו, על אשתו, איננו מתקבל], שנאמר: ״גבר יהיר ולא ינוה״ (חבקוק ב, ה), כלומר, לא ינוה — אפילו בנוה (בבית) שלו אינו מתקבל! מסבירים: מעיקרא קפצה עליה [מתחילה קופצת עליו] ורוצה להינשא לו משום שנראה לה כאדם גדול, לסוף שהיא מכירה בו מיתזיל עלייהו [נעשה מזולזל בעיניהן].
The Gemara raises a difficulty: Is that so? Do women wish to marry arrogant men? But didn’t the Master say: One who is haughty is not even accepted by the members of his household, as it is stated: “The haughty man abides not” (Habakkuk 2:5)? “Abides [yinaveh] not” means that even in his abode [naveh], he is not accepted. The Gemara explains: Initially, she jumps at the chance to marry him, because he appears to be a great person to her, but in the end, once she gets to know him, he is demeaned in her eyes.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) מִשֶּׁרַבּוּ מַטִּילֵי מְלַאי עַל בַּעֲלֵי בָתִּים רָבָה הַשּׁוֹחַד וְהַטָּיַית מִשְׁפָּט וּפָסְקָה טוֹבָה מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵנִי טוֹבָתְךָ וּמְחַזְּקֵנִי טוֹבוֹתֶיךָ רַבּוּ {שופטים י״ז:ו׳} אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה שְׁפָלִים הוּגְבְּהוּ וְהַגְּבוֹהִים הוּשְׁפְּלוּ וּמַלְכוּתָא אָזְלָא וְנָוְלָא מִשֶּׁרַבּוּ צָרֵי עַיִן וְטוֹרְפֵי טֶרֶף רַבּוּ מְאַמְּצֵי הַלֵּב וְקוֹפְצֵי יָדַיִם מִלְּהַלְווֹת וְעָבְרוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה {דברים ט״ו:ט׳} הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן וְגוֹ׳.

The baraita continues: From the time when there was an increase in those who placed upon homeowners the obligation to designate the profits from merchandise for the upkeep of judges, bribery and corruption of judgment proliferated and good ceased. From the time when those judges and leaders who say: I accept your favor, and: I hold your favor, proliferated, the fulfillment of the verse: “Every man did that which was right in his eyes” (Judges 17:6), proliferated. Lowly ones were raised and lofty ones were lowered, and the monarchy is increasingly on the decline. From the time when misers and those greedy for profit proliferated, those hardened of heart and who closed their hands from lending proliferated, and they transgressed that which is written in the Torah: “You shall not harden your heart, nor shut your hand from your needy brother…Guard yourself in case there is a base thought in your heart…and you do not give him” (Deuteronomy 15:7, 9).
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך נוול
נוולאשעניות מנוולתן (סוטה מז:) מלכותא אזלא ונוולא. (תענית ט) טבא שתא דטבת מנוולתא כלומר בעת שיהו בני אדם מטונפין ברגליהן ובגדיהן בטיט בזה החדש טובת השנה (א״ב בדניאל ובתיכון נולי יתשמון):
ערך חן
חןב(יבמות לח:) דלמא כתובת אשה שאני משום חינא פי׳ מאי טעמא אמרי בית שמאי נוטלות כתובתן דמש״ה תקינו רבנן כתובה לאשה מספק משום חינא דכיון שיודעת שאפי׳ מספק נופלת כתובתה משמשת לבעלה ויעלת חן בעיני בעלה ואנן בעינן שתהא נושאת חן בעיני בעלה. (כתובות פד.) ורבי אלעזר אומר כתובת אשה משום חינא פי׳ דכיון דידעא איתתא דמידחי בעלי חוב ויורשין לאחר מיתה מקמה תהא משרתת לבעלה בכל כוחה מחיים ומתוך כך תמצא חן לפניו ויהיה שלום בינו לבינה. (כתובות צו) בשלמא מן הנישואין משום מזוני אלא מן האירוסין מ״ט עולא אמר משום חינא פי׳ בשלמא אלמנה מן הנישואין משום הכי מוכרת שלא בבית דין משום דאית לה מזוני ומזוני צריכה מיד ולא לאהדורי אבי דינא אלא אלמנה מן האירוסין דלית לה מזוני אלא כתובה מנה מאתים אמאי מוכרח שלא בב״ד לצורך כתובה הא מציא לאמתוני עד דתשכח בי דינא דזבנא על פיו משום חינא כדי שימצאו חן בעיני בעליהן דמתוך דידעי דאיתת אלמנה בין מן הנשואין בין מן האירוסין תוכל לגבות כתובתה דלא תצטרך לחזר אחר בית דין בשביל חיבה זו תהא משרתת לבעלה ומתוך כך תמצא חן לפניו אלה פי׳ מגנצא. ורבינו חננאל פי׳ משום חינא שתקח ממון ותנשא בו ארוסה דלא נפיש חן דידה פי׳ שאין לה אלא מנה מאתים אבל גרושה אית לה גם תוספת ומפורש בירושלמי (בפרק הכותב) כדי שיהו הכל קופצין לישאנה אבל בעל חוב אינו נפרע שלא בפני הלוה וכן הלכה (כתובות סא) דאכלה כוורי הוו לה בני חינני פי׳ יפים בעלי חן. (סוטה מז) אמר רבי חנינא ג׳ חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על לוקחו וכענין הזה בערך בשר. (כתובות סא. סוטה מט) רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא פי׳ תמרים שיש להם ריח יפה כלומר לכן הן בעלי חן. ס״א דהינוניתא פי׳ שם מקום והתמרים שגדילות שם שמינות הן הרבה ולפיכך אין משהין אותן לפני שמש שיש להך צער:
ערך טרטות
טרטותג(שבת לא.) מפני מה עיניהן של תרמודיים טרוטות מפני שדרים בין החולות. (נדרים סו:) שמא עיניה יפות טרוטות הן (סנהדרין קז: סוטה מז) עיניה טרוטות. (בכורות מז) טרוטות דמרמצן עיניה פי׳ שעפעפיו סגורות ואינן פתוחות אלא מעט (במכילתא וישיבו ויחנו לפני פי החירות) מה חירות הללו לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה. ס״א תרוטות בערך ת׳ (א״ב פי׳ בלשון רומי עגולים ובפרט אם נוטים קצת לאורך):
ערך נקף
נקףד(שבת סב:) נעשה נמקים נמקים נעשה נקפים נקפים פי׳ כעין נקוף ומתמקמק. (יומא נג.) הוה אזיל לאחוריה עד דהוה מינקפן כרעיה (א״ב בנוסחאות כתיב דהוה מינגפן כרעיה תרגום לדחות פעמי לנקוף אסתוורי) (חולין ז) דם ניקוף מרצה כדם עולה. (בסוף מעשר שני סוטה מז) אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין פי׳ היה מכין לפר בין קרניו כשבאין לשוחטו כדי שיפול (בסוף פיאה) אין נאמנין עליו לומר של זיתי ניקוף הוא פי׳ הנשאר באילן אחר שנמסקו הזיתים אותם הזיתים נקראין זיתי ניקוף והן של עניים דכתיב כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך. (ירושלמי) מקום שנהגו להיות דורכין את העוללות יהא העני נאמן לומר יין זה של עוללות הוא ודכוותיה מקום שנהגו להיות מוסקין זיתי ניקוף יהא העני נאמן לומר שמן זה של זיתי ניקוף הוא (חלה פרק ג) זיתי מסק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות פי׳ המסיק המרעיד את האילן כדי שיפלו הזיתים והוא עומד על הארץ והנשאר באילן הן של עני ועולה עליו ולוקטן אחת אחת ונקרא ניקוף (א״ב תרגום וערפתו ותנקפיה תרגום עורף כלב דנקיף כלבא ובלשון פסוק ונקף סבכי היער):
ערך פרגדא
פרגדאה(סוטה מז) משחרב בית המקדש בטל זכוכית לבנה ושירא פרנדא (שבת כ:) שירא לחוד ושירא פרנדא לחוד ותרגום בפסוק ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שיראה פרנדן ובפסוק ויאמר המלך להמן שיראה טבא פרגינן ונראה שהוא טעות ויש לגרוס פרנדן ורש״י פי׳ משי מובחר:
א. [שמאטציג, אונריין.]
ב. [מיטלייד. ליבליכקייט.]
ג. [לענגיכדיק.]
ד. [וואנדע. אבשלאגען.]
ה. [פיינע, זייד.]
מטיל מלאי – הדיינים מטילין מלאי פרקמטיא שלהם על בעלי בתים היודעים בטיב סחורה שישתכרו הדיינין על ידו.
רבו איש הישר בעיניו יעשה – שהרואה שהדיינין מסבירים לו פנים מפני טובה שעשה לו ואינו מתיירא מהם.
שפלים הוגבהו – שאין אימת הגדולים על הקטנים ואין ניכר בין גבוה לשפל.
ומלכותא – מלכותם של ישראל אזלא ונולא הולכת ומתנוולת.
צרי עין – מלהנות אחרים בממונם.
טורפי טרף – גזלנים ומאמצי הלב מן העניים לרחם.
ומלכותא אזלא ונוולא כו׳. עי׳ פרש״י וי״ג אזלא ונזלא בזיי״ן וקאי אמלכות רומי שהיא הולכת ומתגדלת ע״י עבירה זו כמו יזל מים מדליו ת״א יסגא מלכא כו׳ וק״ל:
משרבו צרי עין וטורפי טרף כו׳ פרש״י גזלנים כו׳. לפי ענינו לא שייך הכא ויש לפרש טורפי טרף המקפחין מחייתו של אדם ויורדין למחייתו וגם בכללו מפקיעי שערים שהם טורפין מזון וטרף של האדם. ומייתי ועברו על מה שכתוב בתורה השמר לך פן גו׳. לא קאי ארבו מאמצי הלב וקופצי יד דקאמר דמפורש בהו לאו לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ גו׳ אלא ארישא דמלתא משרבו צרי עין כו׳ קאי דכתיב בהאי קרא השמר לך פן גו׳ ורעה עיניך באחיך גו׳ והיינו דקאמר משרבו צרי עין כו׳ שאין נותנין לעני כמפורש ביה ורעה עיניך גו׳ נתן תתן לו גו׳ מביאו לידי רעה גדולה מזה שמאמץ לבבו וקופץ ידו גם מלהלוות לו כמ״ש גבי העבט תעביטנו כמפורש בכתובות אם לא ירצה במתנה תן לו בהלוואה וק״ל:
ועוד ממשיכה הברייתא: משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים שקבעו שבעלי בתים יתנו סכומים מסויימים להחזקת הדיינים — רבה השוחד והטיית משפט, ופסקה טובה. משרבו אותם דיינים ומנהיגים שאומרים ״מקבלני טובתך״ ו״מחזקני טובותיך״ — רבו ״איש הישר בעיניו יעשה״ (שופטים יז, ו), שפלים הוגבהו והגבוהים הושפלו, ומלכותא אזלא ונולא [והמלכות הולכת ומתנוולת]. משרבו צרי עין וטורפי טרף (אנשים הלהוטים אחר רווחים) — רבו מאמצי הלב וקופצי ידים מלהלוות, ועברו על מה שכתוב בתורה ״לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך... ולא תתן לו״ (דברים טו, ט).
The baraita continues: From the time when there was an increase in those who placed upon homeowners the obligation to designate the profits from merchandise for the upkeep of judges, bribery and corruption of judgment proliferated and good ceased. From the time when those judges and leaders who say: I accept your favor, and: I hold your favor, proliferated, the fulfillment of the verse: “Every man did that which was right in his eyes” (Judges 17:6), proliferated. Lowly ones were raised and lofty ones were lowered, and the monarchy is increasingly on the decline. From the time when misers and those greedy for profit proliferated, those hardened of heart and who closed their hands from lending proliferated, and they transgressed that which is written in the Torah: “You shall not harden your heart, nor shut your hand from your needy brother…Guard yourself in case there is a base thought in your heart…and you do not give him” (Deuteronomy 15:7, 9).
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) מִשֶּׁרַבּוּ {ישעיהו ג׳:ט״ז} נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם רַבּוּ מַיִם הַמָּרִים אֶלָּא שֶׁפָּסְקוּ מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת נִתְמַעֲטוּ הַיָּמִים וְנִתְקַצְּרוּ הַשָּׁנִים דִּכְתִיב {משלי ט״ו:כ״ז} וְשׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה מִשֶּׁרַבּוּ זְחוּחֵי הַלֵּב רַבּוּ מַחֲלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִילֵּל שֶׁלֹּא שִׁימְּשׁוּ כׇּל צוֹרְכָּן רַבּוּ מַחְלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵי צְדָקָה מִן הַנׇּכְרִי1 הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְהֵם לְמַטָּה יִשְׂרָאֵל לִפְנִים וְהֵם לְאָחוֹר.:

From the time when women with “stretched-forth necks and wanton eyes” (Isaiah 3:16) proliferated, the bitter waters of a sota proliferated, as more people were suspected of committing adultery; but they eventually ceased when licentiousness became too widespread. From the time when those who accept gifts proliferated, the days decreased and the years shortened, as it is written: “And he who hates gifts lives” (Proverbs 15:27). From the time when those with boastful [zeḥuḥei] hearts proliferated, dispute proliferated in Israel. From the time when the students of Shammai and Hillel who did not serve their Rabbis sufficiently proliferated, dispute proliferated in Israel, and the Torah became like two Torahs. From the time when those who accept charity from gentiles proliferated, the Jewish people were above and they below; the Jewish people ahead and they behind. This last statement is a euphemism; it was the Jewish people that were below and behind, but the Gemara did not want to say so explicitly.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובדי כוכבים״.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבו מים המרים – רבו המקנאים לנשותיהם והיה למים המרים להרבות.
אלא שפסקו מלהשקותם – כדאמרינן שאין המים בודקין משרבו המנאפים.
זחוחי הלב – שאין מטין את אזנם לשמוע יפה מפי רבם וסומכים על בינתם לדקדק שמועתם.
ישראל לפנים – כינוי הוא.
משרבו זחוחי לב רבו מחלוקת כו׳ משרבו תלמידי כו׳ רבו מחלוקת כו׳. לפי פרש״י הם שני דברים קרובים לענין אחד במחלוקת של תורה וע״כ נראה לפרש דב׳ דברים הם משרבו זחוחי לב כו׳ רמז על הבייתוסין וצדוקין שהם זחו מדברי חכמים וקבלתם שעל ידיהם רבו מחלוקת בישראל בבית שני והוא מחלוקת שלא לשם שמים ועוד קאמר משרבו תלמידי כו׳ רבו מחלוקת בישראל ולשם שמים נתכוונו כלם כמו ששנינו באבות גם דזה מטמא וזה מטהר וזה אוסר וזה מתיר כלם נתנו מרועה אחד כדאמרי׳ בריש פ״ק דחגיגה וקאמר דגם שכוונתם לשם שמים נעשה תורה כב׳ תורות על ידי זה שלא שמשו כל צרכן וק״ל:
משרבו מקבלי צדקה מן העובדי כוכבים היו ישראל כו׳. דאסור לקבל צדקה מן העובד כוכבים משום ביבוש קצירה תשברנה גו׳ כדאמרינן פ״ק דב״ב ונרמז דבר זה בברכות והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה והיית רק למעלה ולא תהיה למטה גו׳ וההיפך בקללות הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה גו׳ וק״ל:
משרבו הנשים שהיו נוהגות בפריצות ״נטויות גרון ומשקרות עינים״ (ישעיה ג, טז)רבו מים המרים משום שרבתה הזנות, אלא שפסקו לבסוף המים המרים מפני שרבתה הזנות כל כך. משרבו מקבלי מתנות — נתמעטו הימים ונתקצרו השנים, דכתיב [שנאמר]: ״ושונא מתנת יחיה״ (משלי טו, כז). משרבו זחוחי הלב (אנשים המתגאים בליבם) — רבו מחלוקת בישראל. משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן את רבותיהם — רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות. משרבו מקבלי צדקה מן הגוים — היו ישראל למעלה והם למטה, ישראל לפנים והם לאחור (כלומר, ההיפך, שישראל למטה, אלא שלא רצה להשתמש בלשון שהיא גנאי לישראל).
From the time when women with “stretched-forth necks and wanton eyes” (Isaiah 3:16) proliferated, the bitter waters of a sota proliferated, as more people were suspected of committing adultery; but they eventually ceased when licentiousness became too widespread. From the time when those who accept gifts proliferated, the days decreased and the years shortened, as it is written: “And he who hates gifts lives” (Proverbs 15:27). From the time when those with boastful [zeḥuḥei] hearts proliferated, dispute proliferated in Israel. From the time when the students of Shammai and Hillel who did not serve their Rabbis sufficiently proliferated, dispute proliferated in Israel, and the Torah became like two Torahs. From the time when those who accept charity from gentiles proliferated, the Jewish people were above and they below; the Jewish people ahead and they behind. This last statement is a euphemism; it was the Jewish people that were below and behind, but the Gemara did not want to say so explicitly.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר כּוּ׳.: מַאי אֶשְׁכּוֹלוֹת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ.: יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַית הַמַּעֲשֵׂר כּוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא דלְפִי שֶׁאֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ כְּתִיקּוּנוֹ דְּרַחֲמָנָא אָמַר דְּיָהֲבִי לִלְוִיִּם

§ The mishna taught that from the time when Yosei ben Yo’ezer died the clusters ceased. The Gemara poses a question: What is the meaning of clusters [eshkolot]? Rav Yehuda says that Shmuel says: It means a man who contains all [ish shehakol bo] elements of Torah and mitzvot. The mishna further taught that Yoḥanan the High Priest took away the declaration of the tithe. The Gemara poses a question: What is the reason he did this? Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Because they did not give the tithe in the proper manner as stated by the Torah. In what way is that? As the Merciful One states in the Torah that they should give the first tithe to the Levites,
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שהכל בו – תורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת.
איש שהכל בו כו׳. עי׳ פרש״י בפ״ב דתמורה ובערוך בערך אשכול והכא פרש״י שהכל בו תורה באמתתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת עכ״ל הכי מפורש בתמורה פ״ב ומסיק שם אין דופי בסמיכה שהיתה מחלוקת ראשונה בין החכמים כדאיתא במסכת חגיגה ופריך שם בתמורה והא יוסי בן יועזר גופיה מפלג פליג בסמיכה ומשני כי אפלג בסוף שניה דבציר ליבא ע״ש. ומייתי ליה הכא במתני׳ פי׳ אשכולות מקרא שנאמר אין אשכול לאכול גו׳ כתרגום יונתן שם לית גבר דליה עובדין טבין משום דכתיב בתריה אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין דהיינו איש שהכל בו וק״ל:
ד שנינו במשנה משמת יוסי בן יועזר בטלו אשכולות. ושואלים: מאי [מה] פירוש ״אשכולות״? אמר רב יהודה אמר שמואל, הכוונה היא איש שהכל בו, שיש בו כל דרכי תורה ומצוות. שנינו: יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר כו׳. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] עשה כן? אמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: לפי שאין נותנין אותו את המעשר כתיקונו ככתוב בתורה. ומדוע? דרחמנא אמר דיהבי [שהתורה אמרה שיתנו] מעשר ראשון ללוים
§ The mishna taught that from the time when Yosei ben Yo’ezer died the clusters ceased. The Gemara poses a question: What is the meaning of clusters [eshkolot]? Rav Yehuda says that Shmuel says: It means a man who contains all [ish shehakol bo] elements of Torah and mitzvot. The mishna further taught that Yoḥanan the High Priest took away the declaration of the tithe. The Gemara poses a question: What is the reason he did this? Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Because they did not give the tithe in the proper manner as stated by the Torah. In what way is that? As the Merciful One states in the Torah that they should give the first tithe to the Levites,
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה מז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה מז:, הערוך על סדר הש"ס סוטה מז:, רש"י סוטה מז:, בית הבחירה למאירי סוטה מז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי אגדות סוטה מז:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה מז:, אסופת מאמרים סוטה מז:

Sotah 47b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 47b, Collected from HeArukh Sotah 47b, Rashi Sotah 47b, Meiri Sotah 47b, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 47b, Steinsaltz Commentary Sotah 47b, Collected Articles Sotah 47b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144