×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וּמַאי ר׳רַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּמַפְתֵּחַ שֶׁבְּיָדָהּ וְאִם יָצָאת חַיֶּיבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן.
And to what statement of Rabbi Meir is the Gemara referring? As it was taught in a baraita: A woman may not go out on Shabbat with a key that is in her hand, and if she went out she is liable to bring a sin-offering; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Eliezer exempts a woman who goes out with a bundle of fragrant herbs and with a flask of balsam oil [palyaton].
רי״ףרש״יספר הנרבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
{בבלי שבת סב ע״ב} אמר ר׳ אמי1 ואמרי לה במתניתא תאנא2 שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואילו הן3 המשתין מים בפני מיטתו ערום. והמזלזל בנטילת ידים. ומי שאשתו מקללתו בפניו: המשתין מים בפני מיטתו ערום לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא אבל לגודא4 לית לן בה וכי מהדר אפיה לפוריא נמי לא [אמרן]⁠5 אלא אארעא אבל אמאנא6 לית לן בה. והמזלזל בנטילת ידים כר׳ זריקא דאמר ר׳ זריקא אמר ר׳ אלעזר7 כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם אמר רבא לא אמרן אלא דלא משא כלל אבל משא ולא משא לית לן בה. ולאו מילתא היא מדרב חסדא דאמר רב חסדא אנא משאי מלי8 חופנאי מיא ויהבו לי מלי חופנאי טיבותא. ושאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עיסקי [תכשיטיה]⁠9 והוא דאית ליה ולא עביד לה:
1. אמי: כ״י נ: ״אסי״.
2. תאנא: דפוסים, רא״ש.
3. ואילו הן: חסר ב-גפא.
4. לגודא: דפוס קושטא: לגודה. דפוסים: לבראי.
5. אמרן: גלד, גנט, גפא, דפוסים. כ״י א: ״אמרינן״.
6. אמאנא: דפוסים: במנא.
7. אמר ר׳ אלעזר: חסר ב-גלד, רא״ש.
8. מלי: כ״י נ, רא״ש: ״מלא״.
9. תכשיטיה: גלד, גנט, גפא, רא״ש, כ״י נ, דפוסים, וכן בשאילתות (פר׳ מצורע). כ״י א: ״תכשיטין״.
ומאי רבי מאיר – היכא אשכחן דאיירי בה רבי מאיר בלא רבנן ופליג רבי אליעזר עליה.
בד״א – דרבי אליעזר פוטר והאי פוטר היינו מותר לכתחלה כדאוקימנא.
פיר׳ בשמים בלולין כדמתרגמי׳א בלולה (דפילה) [דפילא].⁠ב
צלוחית של פליטון,⁠ג פיר׳ ראשית שמנים כמשמעו.⁠ד
ואפי׳ מאן דפטר לא פטר (*) [אלא]⁠ה כשישו בה בושם אבל אין בה בושם חייבת.
דלאז משאח כלל, פיר׳ שלא נטל ידיו כלל.
א. ויקרא ב׳ ה׳
ב. ת״א שם וד׳
ג. בד׳, פלייטון
ד. בד׳, כדמשמעו
ה. ד׳
ו. בד׳, בשיש
ז. הדיבור אינו בד׳
ח. לפנינו מוסיף, ידיה
כבר ביארנו שהמפתח אסור להביאו בחגורו כדרכו בחול ואין צריך לומר בידו ומ״מ קצת חכמי צרפת נוהגין שעושין דפוס מפתח בראש החגורה של כסף והוא אצלו בראש החגורה ויוצאין בה שהרי מכלל החגורה היא:
רש״י בד״ה ותלכנה כו׳ שיהיו מסתכלין בה כו׳ כצ״ל:
בד״ה דמרמזן כו׳ דסיקור נמי לשון הבטה כצ״ל:
ומאי [מה, היכן] אמר זאת ר׳ מאיר? דתניא כן שנינו בברייתא]: לא תצא אשה בשבת במפתח שבידה, ואם יצאת (יצאה) — הריהי חייבת חטאת, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון.
And to what statement of Rabbi Meir is the Gemara referring? As it was taught in a baraita: A woman may not go out on Shabbat with a key that is in her hand, and if she went out she is liable to bring a sin-offering; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Eliezer exempts a woman who goes out with a bundle of fragrant herbs and with a flask of balsam oil [palyaton].
רי״ףרש״יספר הנרבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) כּוֹבֶלֶת מַאן דְּכַר שְׁמַהּ.

The Gemara finds the statement of Rabbi Eliezer difficult: A bundle of fragrant herbs; who mentioned anything about that? Rabbi Meir did not mention a bundle of herbs; why did Rabbi Eliezer mention it in his response?
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על עצם הלשון תוהים: כובלת מאן דכר [מי הזכיר] את שמה? שהרי לא דיבר ר׳ מאיר בכובלת, ומדוע בא ר׳ אליעזר לומר בה דבר?
The Gemara finds the statement of Rabbi Eliezer difficult: A bundle of fragrant herbs; who mentioned anything about that? Rabbi Meir did not mention a bundle of herbs; why did Rabbi Eliezer mention it in his response?
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְכֵן בְּכוֹבֶלֶת וְכֵן בִּצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן לֹא תֵּצֵא וְאִם יָצְאָה חַיֶּיבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בּוֹשֶׂם אֲבָל אֵין בָּהֶם בּוֹשֶׂם חַיֶּיבֶת.

The Gemara answers that the baraita is incomplete and it teaches the following: And likewise, with a bundle of fragrant herbs, and likewise with a flask of balsam oil she may not go out, and if she went out she is liable to bring a sin-offering; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Eliezer exempts in the cases of a bundle of fragrant herbs and a flask of balsam oil. In what case is this statement said? In a case where the vessels have perfume in them; however, in a case where they do not have perfume in them, she is liable for carrying the flask out into the public domain on Shabbat.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
צלוחית של פלייטון ראשית שמנים כמשמעו ואפילו מאן דפטר לא פטר אלא בשיש בה בושם. אבל אין בה בושם חייבת. קנישקנין כוס שיש בה שתי פיות ושותין ממנה שנים בבת אחת. מסקרות עינים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כשיש בה בושם – פלייטון יש בההוא חומרתא העשויה כקמיע דכיון דיש בה בושם תכשיט היא לזו שריחה רע ולמשלף ואיתויי נמי לא חייש כדאמרן דגנות הוא לה.
אבל אין בה בושם – חומרתא לחודא לאו תכשיט הוא וחייבת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: חסורי מחסרא והכי קתני [חסרה המשנה וכך יש לשנותה]: וכן בכובלת וכן בצלוחית של פלייטון לא תצא, ואם יצאהחייבת חטאת, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון. במה דברים אמורים שפוטר בהם ר׳ אליעזר — כשיש בהם בושם, אבל כאשר אין בהם בושםחייבת משום הוצאת כלי בשבת.
The Gemara answers that the baraita is incomplete and it teaches the following: And likewise, with a bundle of fragrant herbs, and likewise with a flask of balsam oil she may not go out, and if she went out she is liable to bring a sin-offering; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Eliezer exempts in the cases of a bundle of fragrant herbs and a flask of balsam oil. In what case is this statement said? In a case where the vessels have perfume in them; however, in a case where they do not have perfume in them, she is liable for carrying the flask out into the public domain on Shabbat.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה זֹאת אוֹמֶרֶת הַמּוֹצִיא אוֹכָלִין פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר בִּכְלִי חַיָּיב דְּהָא אֵין בָּהּ בּוֹשֶׂם כְּפָחוֹת מִכְּשִׁיעוּר בִּכְלִי דָּמֵי וְקָתָנֵי חַיֶּיבֶת.

Rav Adda bar Ahava said: That is to say that one who carries out a measure of food that is less than the measure that determines liability on Shabbat, but he does so in a vessel, he is liable. Although he is not liable for carrying the food out into the public domain, he is liable for carrying out the vessel. In that case, the vessel is not subordinate to the food, and therefore it is significant. Since the case of the flask in which there is no perfume is comparable to the case in which there is less than the required measurement of food in a vessel, and it was taught in the case of the flask that she is liable even though the fragrance of the perfume remains in the vessel, it stands to reason that one who carries a vessel containing less than a measure of food is also liable.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זאת אומרת – הא דקתני אין בה בושם חייבת אלמא דקסבר רבי אליעזר המוציא אוכלין בשבת בכלי פחות מכשיעור דלא מיחייב על הוצאת אוכלין פחות מגרוגרת כדלקמן (דף עו:) חייב מיהא על הכלי ולא אמרינן הכלי טפל להן ולא מיחייב עליה שלא נתכוין להוציא אלא משום אוכלין ופלוגתא היא על סתם משנה השנויה בפרק המצניע (לקמן דף צג:) דקתני פטור אף על הכלי.
דהא אין בו בושם כפחות מכשיעור דמי – שהכלי קלט את הריח ושיעור הוצאת בשמים בכל שהוא וכיון שאינו כל שהוא הוי ריחה פחות מכשיעור (הוא) וקתני חייבת ולא אמרינן נעשה כלי טפל לריח שבתוכו ואריחא לא מיחייב דפחות מכשיעור הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב אדא בר אהבה: זאת אומרת שהמוציא אוכלין פחות מכשיעור שחייבים עליו משום הוצאה בשבת בכליחייב, כי אף שאינו חייב משום הוצאת האוכלים, הריהו מתחייב משום הוצאת הכלי. ואין אנו אומרים שהכלי טפל לאוכל שבו ואין הוצאתו נחשבת. והוכחה לכך ממה שאמרנו דהא [שהרי] צלוחית שאין בה בושם, כפחות מכשיעור בכלי דמי [נחשבת] וקתני [ושנינו] שחייבת אף שיש ריח בושם בכלי.
Rav Adda bar Ahava said: That is to say that one who carries out a measure of food that is less than the measure that determines liability on Shabbat, but he does so in a vessel, he is liable. Although he is not liable for carrying the food out into the public domain, he is liable for carrying out the vessel. In that case, the vessel is not subordinate to the food, and therefore it is significant. Since the case of the flask in which there is no perfume is comparable to the case in which there is less than the required measurement of food in a vessel, and it was taught in the case of the flask that she is liable even though the fragrance of the perfume remains in the vessel, it stands to reason that one who carries a vessel containing less than a measure of food is also liable.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) רַב אָשֵׁי אָמַר בְּעָלְמָא אֵימָא לָךְ פָּטוּר וְשָׁאנֵי הָכָא דְּלֵיתֵיהּ לְמַמָּשָׁא כְּלָל.:

Rav Ashi said: That is no proof because, in general, I would say to you that he is exempt in a case where there is less than the measure that determines liability for food. However, it is different here, in the case of the empty flask of perfume as, in that case, there is no substance at all. Because the vessel is completely empty, he is liable for carrying the flask.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושאני הכא – ליכא למימר נעשה כלי טפל לריח שאין בו שום ממש ואפילו פחות מכשיעור לא מיקרי אבל פחות מכשיעור בדבר שיש בו ממש נעשה כלי טפל לו ופטור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב אשי אמר: אין להוכיח מכאן, כי בעלמא אימא [בכלל אומר] לך שבמקרה כגון זה פטור, ושאני הכא דליתיה לממשא אולם שונה כאן שאין לממשו של הבושם] כלל והכלי ריק לגמרי ולכן אסור הוא בטלטול.
Rav Ashi said: That is no proof because, in general, I would say to you that he is exempt in a case where there is less than the measure that determines liability for food. However, it is different here, in the case of the empty flask of perfume as, in that case, there is no substance at all. Because the vessel is completely empty, he is liable for carrying the flask.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) {עמוס ו׳:ו׳} וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל זֶה פִּלְיָיטוֹן.

Related to the mention of perfume, the Gemara cites several statements. It is stated: “That drink wine in mizrekei, and anoint themselves with the chief ointments; but they are not grieved for the hurt of Joseph” (Amos 6:6). Rav Yehuda said that Shmuel said: “The chief ointments” is balsam oil.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ראשית שמנים – מובחר שבשמנים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ראשית שמנים ימשחו זה פלייטון ופרש״י ראשית כמו מובחר ע״ש ועוד נראה ראשית כמשמעו דהיינו ביוצא מן הזית בראשונה ע״י כתישה שאין בו שמרים כו׳ כפרש״י בר״פ תצוה וההוא נקרא פלייטון עם בשמים משובחין המעורבים בו כפי׳ הערוך:
א כיון שהוזכר הפלייטון הביאו כמה דברים הקשורים בו. נאמר: ״השותים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף״ (עמוס ו, ו), ו״ראשית שמנים ימשחו״ אמר רב יהודה שכך אמר שמואל: זה פלייטון.
Related to the mention of perfume, the Gemara cites several statements. It is stated: “That drink wine in mizrekei, and anoint themselves with the chief ointments; but they are not grieved for the hurt of Joseph” (Amos 6:6). Rav Yehuda said that Shmuel said: “The chief ointments” is balsam oil.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מֵתִיב רַב יוֹסֵף אַף עַל פִּלְיָיטוֹן גְּזַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְלֹא הוֹדוּ לוֹ וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם תַּעֲנוּג אַמַּאי לֹא הוֹדוּ לוֹ.

Rav Yosef raised an objection from the Tosefta: Rabbi Yehuda ben Bava issued a decree on balsam oil as well, prohibiting its use due to mourning over the destruction of the Temple, and the Sages did not agree with him. And if you say that balsam oil is the chief ointment cited in the verse, and the decree was issued due to the pleasure it provides, why didn’t the Sages agree with his decree? Doesn’t the verse criticize those who do not feel the pain of the people?
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מותיב רב יוסף אף על פליאטון גזר ר׳ יהודה בן בבא. עיקר זאת הברייתא בתוספ׳ סוטה בסוף המסכת בפולמוס האחרון גזרו על חופת חתנים אלו זהוריות המוזהבות כו׳ אף על פליאטון גזר ר׳ יהודה בן בבא ולא הודו לו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גזר – משום צער חורבן.
ואי אמרת – זה פלייטון והאי קרא בתענוג משתעי שלא היו נותנים לב לדברי הנביאים הניבאים על הפורענות ועסוקים בתענוגים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתיב [מקשה] רב יוסף ממה ששנינו בתוספתא: אף על פלייטון גזר ר׳ יהודה בן בבא שלא ישתמשו בו משום אבילות החורבן, ולא הודו לו חכמים. ואי אמרת [ואם אמרת] שפלייטון הוא הכתוב בפסוק זה, ושיש בו משום תענוג, אמאי [מדוע] לא הודו לו? והרי בפסוק זה מגנים את אלה שאינם סובלים את כאבה של האומה!
Rav Yosef raised an objection from the Tosefta: Rabbi Yehuda ben Bava issued a decree on balsam oil as well, prohibiting its use due to mourning over the destruction of the Temple, and the Sages did not agree with him. And if you say that balsam oil is the chief ointment cited in the verse, and the decree was issued due to the pleasure it provides, why didn’t the Sages agree with his decree? Doesn’t the verse criticize those who do not feel the pain of the people?
ר׳ נסים גאוןרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּלְטַעְמָיךְ הָא דִּכְתִיב {עמוס ו׳:ו׳} הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן ר׳רַבִּי אַמֵּי ור׳וְרַבִּי אַסִּי חַד אָמַר קְנִישְׁקְנִין וְחַד אָמַר שֶׁמְּזָרְקִין כּוֹסוֹתֵיהֶן זֶה לָזֶה הכא נָמֵי דַּאֲסִיר וְהָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא ושתה בִּקְנִישְׁקְנִין וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי.

Abaye said to him: And according to your reasoning, that which is written in the same verse: “That drink wine in mizrekei”; Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree over the meaning of the term mizrekei. One said: They are multi-spouted vessels [kenishkanin], wine vessels with spouts from which several people can drink at one time, and one said that they throw [mezarkin] their cups to one another in joy and jest. Is that also prohibited? Didn’t Rabba bar Rav Huna visit the house of the Exilarch and see the Exilarch drink from a multi-spouted vessel, and Rabba bar Rav Huna did not say anything to him?
רב שרירא גאון ערביתרב שרירא גאון תרגום לעבריתרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[קנישקיז כאס] כביר לה מגראיין ישרב מנהא אתנין [פי דפעה] ואחדה
[...]
[קנישקיז כוס] גדולה שלה שני צינורות, ושותים ממנה שניים בבת אחת.
[...]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קנישקין
קנישקיןא(שבת סב:) השותים במזרקי יין ר׳ אמי ור׳ אסי חד אמר קנישקין (עבודה זרה עב:) ריש גלותא שרא למשתי חמרא בקנישקין פי׳ כוס של זהב וי״א של זכוכית או של כסף ויוצאין ממנו כשני קנים דקים משני צדי הכוס וחלולין הן ושואבין בו שנים כל היין שבכוס ואם שתו ישראל וגוי ופסק ישראל קודם וחזר עמוד של יין שנמשך בפיו של ישראל ונופל לתוך הכוס ושואבו גוי מותר:
א. [בעכער מיט צווייא רייערן.]
ולטעמיך הא דכתיב – בהאי ענינא השותים במזרקי יין ורבי אמי ורבי אסי פירשו זהו קנישקנין כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה.
שמזרקין – על ידי אומנות כדאמר בהחליל (סוכה דף נג.) מטייל בתמני כסי.
הכי נמי דאסור – למשתי השתא בקנישקנין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

השותים במזרקי יין כו׳ קני שקנין כו׳ לפי פשטיה דקרא הוא כלי גדול שאין דרך לשתות ממנו אבל אינו דרך תענוג כראשית שמנים גו׳ דכתיב בהאי ענינא וק״ל:
רש״י ד״ה וליטעמיך וכו׳ זהו קנישקנין. עי׳ ע״ז דף עב ע״ב ברש״י ד״ה קנישקנין:
אמר ליה [לו] אביי: ולטעמיך [ולטעמך, לשיטתך] הא דכתיב [זה שנאמר] באותו פסוק ״השתים במזרקי יין״, ונחלקו ר׳ אמי ור׳ אסי מה הם מזרקי יין אלה, חד [אחד מהם] אמר שהם קנישקנין (כלי יין שיש לו כמה פיות ואפשר לשתות מאחדים מהם יחד), וחד [ואחד מהם] אמר שמזרקין (זורקים) כוסותיהן זה לזה בשמחה ובדיחות דעת. אם כן הכי נמי דאסיר [כך גם כן תאמר שאסור]? והא [והרי] רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא [הזדמן לבית ראש הגולה] וראה ששתה ראש הגולה בקנישקנין, ולא אמר ליה [לו] רבה בר רב הונא ולא מידי [דבר]!
Abaye said to him: And according to your reasoning, that which is written in the same verse: “That drink wine in mizrekei”; Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree over the meaning of the term mizrekei. One said: They are multi-spouted vessels [kenishkanin], wine vessels with spouts from which several people can drink at one time, and one said that they throw [mezarkin] their cups to one another in joy and jest. Is that also prohibited? Didn’t Rabba bar Rav Huna visit the house of the Exilarch and see the Exilarch drink from a multi-spouted vessel, and Rabba bar Rav Huna did not say anything to him?
רב שרירא גאון ערביתרב שרירא גאון תרגום לעבריתרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא כׇּל מִידֵּי דְּאִית בֵּיהּ תַּעֲנוּג וְאִית בֵּיהּ שִׂמְחָה גְּזַרוּ רַבָּנַן אֲבָל מִידֵּי דְּאִית בֵּיהּ תַּעֲנוּג וְלֵית בֵּיהּ שִׂמְחָה לָא גְזַרוּ רַבָּנַן.:

Rather, the principle is as follows: With regard to any matter in which there is an element of pleasure and in which there is an element of joy, the Sages issued a decree prohibiting it due to mourning over the destruction of the Temple. However, with regard to a matter in which there is an element of pleasure and in which there is no element of joy, the Sages did not issue a decree. Since there is no element of joy in balsam oil, even though it is precious and pleasurable, they did not issue a decree prohibiting it.
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא יש לומר כי הכלל בזה הוא: כל מידי דאית ביה [דבר שיש בו] תענוג ואית ביה [ויש בו] שמחהגזרו בו רבנן [חכמים] שלא לעשותו מפני אבל החורבן, אבל מידי דאית ביה [שיש בו] תענוג ולית ביה [ואין בו] שמחהלא גזרו בו רבנן [חכמים], והפלייטון, כיון שאין בו משום שמחה, אף שהוא דבר יקר ומענג — לא אסרוהו. כיון שהוזכרו פסוקים אלה בגנות גדולי שומרון באים עתה לפרש מקצתם.
Rather, the principle is as follows: With regard to any matter in which there is an element of pleasure and in which there is an element of joy, the Sages issued a decree prohibiting it due to mourning over the destruction of the Temple. However, with regard to a matter in which there is an element of pleasure and in which there is no element of joy, the Sages did not issue a decree. Since there is no element of joy in balsam oil, even though it is precious and pleasurable, they did not issue a decree prohibiting it.
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) {עמוס ו׳:ד׳} הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶן עֲרוּמִּים.

The Gemara interprets additional verses related to the critique of the leadership of Samaria. It is stated: “That lie upon beds of ivory and stretch [seruḥim] upon their couches and eat the lambs out of the flock and the calves out of the midst of the stall” (Amos 6:4). Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: This term, seruḥim, interpreted homiletically, teaches that their sin was that they would urinate before their beds while naked.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

משתינין – דדייק מסרוחים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

השוכבים על מטות גו׳ מלמד שהיו משתינין כו׳. בפ״י יוחסין הסוגיא ע״ש:
נאמר: ״השכבים על מטות שן וסרחים על ערשתם ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק״ (עמוס ו, ד). אמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: פסוק זה מלמד שחטאם שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים.
The Gemara interprets additional verses related to the critique of the leadership of Samaria. It is stated: “That lie upon beds of ivory and stretch [seruḥim] upon their couches and eat the lambs out of the flock and the calves out of the midst of the stall” (Amos 6:4). Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: This term, seruḥim, interpreted homiletically, teaches that their sin was that they would urinate before their beds while naked.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מְגַדֵּף בַּהּ ר׳רַבִּי אֲבָהוּ אִי הָכִי הַיְינוּ דִּכְתִיב {עמוס ו׳:ז׳} לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים מִשּׁוּם דְּמַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים.

Rabbi Abbahu ridiculed that interpretation: If so, that this is the meaning of the term seruḥim, is this the meaning of that which is written: “Therefore now they shall go into exile at the head of the exiles and the revelry of those seruḥim shall pass away” (Amos 6:7), because they urinate before their beds while naked they will be exiled at the head of exiles? Although doing so is revolting, a punishment so severe is certainly excessive.
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מגדף בה [לועג, דוחה זאת] ר׳ אבהו: אי הכי אם כך שלשון ״סרוחים״ מלמד על כך, אם כן היינו דכתיב [זהו לכאורה גם פירוש מה שנאמר] ״לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים״ (עמוס ו, ז), והדבר תמוה, שכן משום שמשתינין מים בפ ני מטותיהם כשהם ערומים יגלו בראש גולים?! שאף שהוא מנהג מגונה, מכל מקום עונש חמור זה ודאי אינו מגיע בשל כך!
Rabbi Abbahu ridiculed that interpretation: If so, that this is the meaning of the term seruḥim, is this the meaning of that which is written: “Therefore now they shall go into exile at the head of the exiles and the revelry of those seruḥim shall pass away” (Amos 6:7), because they urinate before their beds while naked they will be exiled at the head of exiles? Although doing so is revolting, a punishment so severe is certainly excessive.
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים זֶה עִם זֶה וְדוֹבְקִין מִטּוֹתֵיהֶן זוֹ בָּזוֹ וּמַחֲלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶן זֶה עִם זֶה וּמַסְרִיחִין עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶן.

Rather, Rabbi Abbahu said: This verse is referring to a grave sin. These are people who would eat and drink with each other, and join their beds to each other, and swap wives with each other, and defile their beds with semen that was not theirs. That is the meaning of seruḥim upon their couches. For those severe transgressions they deserved to be exiled at the head of exiles.
רי״ףספר הנרבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זה שביארנו בכובלת ופליטון שפטורה היא בהוצאתה דוקא כשיש בה בשם אבל אם אין בה בושם חייבת על הכלי ואע״פ שכבר קלט ריח הבשם והיה לנו לומר שהכלי טפל לאותו בושם ויהא פטור אף על הכלי שהרי משנה שלימה שנינו המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי מפני שהכלי בטל אצל האוכלין מ״מ אוכלין יש בהם ממש מה שאין כן בריח בשם:
ראוי לאדם להזהר שיהא נקי הדעת בכל ענינו ואל ישקץ עצמו בדברים המלוכלכים והנמאסים וישתדל במיני הנקיות הרבה דרך הערה אמרו ג׳ דברים מביאים את האדם לידי עניות המשתין מים בפני מטתו ר״ל בקרקע ושלא בתוך הכלי ר״ל שמתוך עצלותו אינו רוצה להתרחק וללבוש בגדיו ומשתין בפני מטתו ערום וכן המזלזל בנטילת ידים ואין דברים אלו יוצאין אלא מבני אדם הנרדמים בתרדמת עצלה וכן מי שאשתו מקללתו בפניו ר״ל מי שגורם לאשתו שתכעוס עליו כ״כ עד שתקללהו בפניו כגון שמונע ממנה תכשיטיה ויש ספק בידו לעשות וכשהיא רואה בעצמה כך אף היא מתרשלת בשמירת נכסיו ומביאתו לידי עניות וכן כל כיוצא בדברים אלו ובדרש אמרו בזו מפני שאשתו ובני ביתו תלוים עליו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם וכל שמרחם על אותם שהם תלוים עליו אף מי שהוא תלוי עליו מרחמו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא אמר ר׳ אבהו: פסוק זה עוסק בחטא חמור, ויש לומר שאלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה ודובקין (מצמידים) מטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהן זה עם זה ומסריחין ערסותם (מיטותיהם) בשכבת זרע שאינו שלהן, והוא שנאמר: ״וסרוחים על ערשותם״, ובשל עבירות חמורות אלו נענשו ש״יגלו בראש גולים״.
Rather, Rabbi Abbahu said: This verse is referring to a grave sin. These are people who would eat and drink with each other, and join their beds to each other, and swap wives with each other, and defile their beds with semen that was not theirs. That is the meaning of seruḥim upon their couches. For those severe transgressions they deserved to be exiled at the head of exiles.
רי״ףספר הנרבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא ג׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת וְאֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוֹם וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו.

On a related note, Rabbi Abbahu said, and some say it was taught in a baraita: Three matters bring a person to a state of poverty as a divine punishment from Heaven: One who urinates before his bed while naked, and one who demeans the ritual washing of the hands, and one whose wife curses him in his presence.
רי״ףרש״יספר הנרר״י מלונילמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לידי עניות – דאמרינן בע״פ (פסחים דף קיא:) שרא דעניותא נביל שמיה ונביל קרי ליה ואוהב מקום מיאוס ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס.
ערום – אורחא דמילתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין דטורח הוא לו ללבוש ולצאת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מביאין את האדם לידי עניות. דשרא דעניות נביל שמיה ונביל קרי ליה.
ושאשתו מקללתו בפניו. כדאמרינן לקמן על עסקי תכשיטיה, שאינו מרחם והיא תלוייה בו, והוא תלוי במי שאמר והיה העולם, וכשם שלא ריחם על מי שתלויים בו, כך לא ירחם הבורא עליו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

המשתין מים בפני מטתו ערום כו׳ פרש״י ערום אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ כו׳ עכ״ל ומה״ט נמי לפני מטתו אורחא דמלתא נקט שדרך אדם לעמוד ממטתו ערום ולהשתין שם וה״ה ומכ״ש במקומות אחרים כגון לפני שלחנו וכיוצא בו דמביא לידי עניות משום מאיסותא וק״ל:
גמ׳ ומזלזל בנט״י. עי׳ סוטה ד ע״ב תוס׳ ד״ה נעקר:
ב אגב הדברים שהוזכרו קודם אמר ר׳ אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא [ויש אומרים כי בברייתא היא שנויה]: שלושה דברים מביאין את האדם לידי עניות, שנענשים עליהן משמים, ואלו הן: המשתין מים בפני מטתו ערום, וזה שמזלזל בנטילת ידים, ושאשתו מקללתו בפניו.
On a related note, Rabbi Abbahu said, and some say it was taught in a baraita: Three matters bring a person to a state of poverty as a divine punishment from Heaven: One who urinates before his bed while naked, and one who demeans the ritual washing of the hands, and one whose wife curses him in his presence.
רי״ףרש״יספר הנרר״י מלונילמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אהַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוֹם אָמַר רָבָא לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּמַהְדַּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיֵיהּ אֲבָל לְבָרַאי לֵית לַן בַּהּ.

The Gemara explains: With regard to one who urinates before his bed while naked, Rava said: We only said this prohibition in a case where he turns his face toward his bed and urinates toward it; however, if he turns his face and urinates toward the outer portion of the room, we have no problem with it.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אבל לבראי לית לן בה – שהקילוח ארוך וניתז למרחוק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומבארים: ״המשתין מים בפני מטתו ערום״, אמר רבא: לא אמרן [אמרנו] איסור זה אלא בכגון דמהדר אפיה לפורייה [שמיסב פניו למטתו] ומטיל מימיו לעברה, אבל אם מיסב פניו ומטיל מימיו לבראי [לחוץ]לית לן [אין לנו] בה איסור חמור כל כך.
The Gemara explains: With regard to one who urinates before his bed while naked, Rava said: We only said this prohibition in a case where he turns his face toward his bed and urinates toward it; however, if he turns his face and urinates toward the outer portion of the room, we have no problem with it.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וּמַהְדַּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיֵיהּ נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְאַרְעָא אֲבָל בְּמָנָא לֵית לַן בַּהּ.

And where one turns his face toward his bed, too, we only said this prohibition in a case where he urinates on the ground; however, if he urinates into a vessel, we have no problem with it since that is not considered disgusting.
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן גם כאשר הוא מהדר אפיה לפורייה [מיסב פניו למיטתו] לא אמרן [אמרנו] איסור זה אלא כאשר מטיל מימיו לארעא [לארץ], אבל כאשר מטיל מימו במנא [בכלי] — לית לן [אין לנו] בה איסור, שאין הדבר מגונה כל כך.
And where one turns his face toward his bed, too, we only said this prohibition in a case where he urinates on the ground; however, if he urinates into a vessel, we have no problem with it since that is not considered disgusting.
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בוּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם אָמַר רָבָא לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מְשָׁא יְדֵיהּ כְּלָל אֲבָל מְשָׁא וְלָא מְשָׁא לֵית לַן בַּהּ.

With regard to one who demeans the ritual washing of the hands, Rava said: We only said this statement in a case where he does not wash his hands at all; however, if he washes his hands and does not wash them with a significant amount of water, we have no problem with it.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

משא ולא משא – שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים כגון רביעית מצומצם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אבל משא ולא משא כו׳ ולאו מלתא היא כו׳ פרש״י כגון רביעית מצומצם עכ״ל ועי״ל דאפי׳ בפחות מרביעית וכגון דאתו משירי טהרה והיינו דמשא שיוצא ידי נט״י אבל לא משא ידיו שפיר בפחות מרביעית מלכלוך שעל ידיו והשתא ניחא דקאמר אנא משאי ידי מלא חפני ולא מחפן ידיו של איש אחר דהיינו משירי טהרה שאין חפני מלא ממנו וק״ל:
ולענין המזלזל בנטילת ידים, אמר רבא: לא אמרן [אמרנו] דבר זה אלא בכגון שהוא לא משא ידיה [רוחץ ידיו] כלל, אבל אם משא [רוחץ] ולא משא [רוחץ]לית לן [אין לנו] בה חשש זה.
With regard to one who demeans the ritual washing of the hands, Rava said: We only said this statement in a case where he does not wash his hands at all; however, if he washes his hands and does not wash them with a significant amount of water, we have no problem with it.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְלָאו מִלְּתָא הִיא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא גאֲנָא מְשַׁאי מְלֵא חָפְנַי מַיָּא וִיהַבוּ לִי מְלֵא חָפְנַי טֵיבוּתָא.

The Gemara notes: And that is not so, as Rav Ḥisda said: I wash my hands with handfuls of water and they gave me in reward handfuls of prosperity. Apparently, in order to garner the benefits of ritual washing of his hands, one should use a significant amount of water.
עין משפט נר מצוהרי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים בגמרא: ולאו מלתא היא [ואין זה דבר נכון], שכן אמר רב חסדא: אנא משאי [אני רחצתי] מלא חפני מיא [מים] ויהבו [ונתנו] לי מלא חפני טיבותא [טובה], ומכאן נלמד שלענין הסגולה שבדבר ראוי להרבות במים.
The Gemara notes: And that is not so, as Rav Ḥisda said: I wash my hands with handfuls of water and they gave me in reward handfuls of prosperity. Apparently, in order to garner the benefits of ritual washing of his hands, one should use a significant amount of water.
עין משפט נר מצוהרי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו אָמַר רָבָא עַל עִסְקֵי תַּכְשִׁיטֶיהָ וה״מוְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּאִית לֵיהּ וְלָא עָבֵיד.:

With regard to one whose wife curses him in his presence, Rava said: This is referring to a case where she curses him over matters relating to her ornaments, i.e., she complains that he does not provide her with jewelry. The Gemara comments: And that applies only when he has the resources to buy her jewelry but does not do so; however, if he does not have sufficient resources he need not be concerned.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על עסקי תכשיטיה – שאינו רוצה לקנות לה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וה״מ דאית ליה ולא עביד כו׳ הא וודאי דאיירי באית ליה דבדלית ליה והוא עני כבר לא שייך למימר ביה שמביאו לידי עניות אלא כלומר בדאית ליה כל צרכו ויש לו גם כדי לקנות תכשיטיה ולא רצה לקנות לה וק״ל:
ועל מה שאמרו שאשתו מקללתו בפניו, אמר רבא: מדובר כאן כשמקללתו על עסקי תכשיטיה, שמתאוננת על שאינו נותן לה תכשיטים. ומעירים: והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד [ודברים אלה הם דווקא כשיש לו כסף ואינו עושה] עבורה תכשיטים, אבל אם אין לו כסף, אין בכך חשש.
With regard to one whose wife curses him in his presence, Rava said: This is referring to a case where she curses him over matters relating to her ornaments, i.e., she complains that he does not provide her with jewelry. The Gemara comments: And that applies only when he has the resources to buy her jewelry but does not do so; however, if he does not have sufficient resources he need not be concerned.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) דָּרֵשׁ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי מַאי דִכְתִיב {ישעיהו ג׳:ט״ז} וַיֹּאמֶר ה׳ יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם דַּהֲוָה מלאן כּוּחְלָא לְעֵינַיְיהוּ וּמְרַמְּזָן הָלוֹךְ וְטָפוֹף שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרוּכָּה בְּצַד קְצָרָה {ישעיהו ג׳:ט״ז} וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה אָמַר רַב יִצְחָק דְּבֵי ר׳רַבִּי אַמֵּי דמְלַמֵּד שֶׁמַּטִּילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמִנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶן יֵצֶר הָרָע כְּאֶרֶס בְּכָעוּס.

Since the Gemara spoke of sins in the First Temple era, it continues to explain other verses with similar content. Rava, son of Rav Ilai, interpreted the following verse homiletically. What is the meaning of that which is written: “The Lord says because the daughters of Zion are haughty and walk with outstretched necks and wanton eyes, walking and mincing as they go and making a tinkling with their feet” (Isaiah 3:16)?
“Because the daughters of Zion are haughty,” indicates that they would walk with upright stature and carry themselves in an immodest way.
“And walk with outstretched necks,” indicates that they would walk in small steps, heel to toe, so onlookers would notice them.
“Wanton eyes,” indicates that they would fill their eyes with blue eye shadow and beckon.
“Walking and mincing [tafof] as they go,” indicates that the wealthy women would walk a tall woman alongside a short one so that the tall woman would stand out. This is derived from the interchangeability of the letters tet and tzadi; tzafo, meaning, in this case, to be seen.
“Making a tinkling [te’akasna] with their feet,” Rabbi Yitzḥak from the school of Rabbi Ami said: This teaches that they would place myrrh and balsam in their shoes and would walk in the marketplaces of Jerusalem. And once they approached a place where the young men of Israel were congregated, they would stamp their feet on the ground and splash the perfume toward them and instill the evil inclination into them like venom of a viper [ke’eres bakhos].
עין משפט נר מצוהרב שרירא גאון ערביתרב שרירא גאון תרגום לעבריתר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ארוס בכעוס [ס]⁠ם אלחיה [...]
בכעוס ענד אלגצ׳ב והו אשד מ⁠[ן אל...] אללסע
ארוס בכעוס ארס הנחש [...]
בכעוס בעת הכעס, והוא חזק יותר [...] ההכשה.
דהוו מליין כוחלא רמזא. ארס בכעוס – פירוש: החיה כשתכעוס גוררת ומשלכת. ארס קשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך אפרסמון
אפרסמוןא(שבת כו.) בגמרא דרבי ישמעאל זיל איקשט במישחא דאפרסמון לכורמים וליוגבים כורמים תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא יוגבים אלו צדי חלזון מסולמא דצור ועד חיפה. (שבת סב:) בגמ׳ לא תצא אשה וברגליהם תעכסנה שהיו מטילות מור ואפרסמון במנעליהן. (שבת קמ) בגמר׳ דעושין יינומלין אלנטית מים צלולים ויין ישן ואפרסמון (יומא לט) בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן עד שאמדוד לך. (תענית כה) הדס אסא עץ שמן אפרסמא. (ברכות מד) והוא אומר על המוגמר משחא דאפרסמון מברכין עליו בורא שמן ערב. (ראש השנה כג) הדס אסא עץ שמן אפרסמא. (בבא בתרא פ) בגמ׳ דסמוך י׳ אילנות (עבודה זרה ל) בגמרא דהחומץ אלנתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון (סנהדרין קט) בגמרא דאנשי סדום נותנין עיניהן בבעלי ממון ומפקידין אצלו אפרסמון ומניחין אותו לבית גנזיהן ולערב באין וחותרין את בתיהן והיו מריחין ככלב שנא׳ ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר. (וב״ר פרשה כא) רבה רעת האדם בארץ היה מביא אפיפלסמון ושף באבן ובא בלילה וחותרה פ׳ שמן אפרסמון הוא צרי ואילן שלו קטף שמו כדכתיב נכאת וצרי ולוט ותרגומו שעף וקטף ולטום ואמרינן צרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף כלומר שרף של קטף שהיא עף ואם מעמידו כנגד הנר אעפ״י שמרוחק מיד עף ובא קטף ודולק בו וי״א כרמים מין גפנים שממנו יוצאי אפרסמון (א״ב: מלה זו ארמית נעתקה מלשון יוני אופובלסמון עיין שם וכן מלה הרדפני נעתקה לארמית ממלת יונית רודודפני וכבר בימי דניאל הועתקו לכשדים מלות שבכא פסנתרין סומפוני׳ מלשון יוני):
ערך ארס
ארסב(שבת סב:) וברגליהן תעכסנה ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס פירוש רוקו של נחש בכעס שהוא ממית כמו שאנו אומרים ארס של נחש בכעס בשיניו הוא עומד לפיכך מכיש כסייף ונחש פטור. פירוש אחר ארס בכעוס כמו שתכעוס החיה ותכה בכעס ומכתה שמשלח׳ ארס. חמת עכשוב תרגום אירסא דעכוביתא:
א. [באלסאם.]
ב. [גיפט.]
גבהו – היינו קומה זקופה.
ותלכנה נטויות גרון – שהיו הולכות עקב בצד גודל למעט בהילוכם שהיו מסתכלין בה והיא שוהה בפסיעותיה ודרך נוטין גרון לילך בנחת לפי שאינו רואה לרגליו.
ומשקרות עינים דמליין כוחלא – לשון סיקרא.
ומרמזן – את הבחורים.
סיקור – לשון הבטה.
הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה – שתראה צפה על ראש חברתה והוא נוי לה ונשואות היו לפיכך מספר בגנותן.
וטפוף – כמו על דאטפת אטפוך (אבות פ״ב מ״ו).
תעכסנה – כמו וכעכס אל מוסר אויל (משלי ז) והוא ארס של נחש וקרי לה עכס על שם שאינו מטילו אלא על ידי כעס.
בכעוס – נחש כעוסה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יען כי גבהו גו׳ בקומה זקופה דכי גבהו משמע שהיו עושין עצמן בגובה והיינו בקומה זקופה ואמר ותלכנה נטויות כו׳ שהיו מהלכות עקב כו׳ הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה כו׳ בילקוט גרסי בהיפך ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה דהיינו שהיתה נטויות גרון על חברתה שאצלה והלוך וטפוף שהיו מהלכות עקב בצד גודל דהיינו שהיתה מכוונת פסיעותיה במדה ישרה כמו לא מחוקות ולא גדושות אלא טפופות דפ׳ הוציאו לו ואמר ומסקרות עינים דהוו מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן כו׳ ויהיה לשון מסקרות יוצא לשתים מלשון סיקרא ומלשון הבטה ורש״י בס׳ ישעיה פירשו בשני פירושים ע״ש ואמר וברגליהם תעכסנה כו׳ כארס בכעוס כפרש״י ממלות הפוכות עכס כעס וכן שמלה שלמה כבש כשב וק״ל:
ג כיון שדובר בחטאים שבימי בית המקדש הראשון מוסיפים לבאר פסוקים אחרים שיש בהם מעין זה. דרש רבא בריה [בנו] של רב עילאי, מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״ויאמר ה׳ יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עיניים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה״ (ישעיהו ג, טז) — ״יען כי גבהו בנות ציון״ הכוונה: שהיו מהלכות בקומה זקופה ומגביהות עצמן שלא בדרך צניעות. על האמור ״ותלכנה נטויות גרון״ מסביר הוא שהיו מהלכות פסיעות קטנות עקב בצד גודל, כדי להראות עצמן יותר. ו״משקרות עינים״דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן [שהיו ממלאות כחול בעיניהן ומרמזות]. ״הלוך וטפוף״שהיו מהלכות העשירות שבהן אשה ארוכה בצד אשה קצרה כדי שתראה הגבוהה יותר בולטת (צפה = טפה) בגובהה. ״וברגליהן תעכסנה״אמר ר׳ יצחק דבי [מבית מדרשו] של ר׳ אמי: מלמד שמטילות היו בשמי מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל היו בועטות בקרקע ומתיזות עליהם מן הבושם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס (של נחש).
Since the Gemara spoke of sins in the First Temple era, it continues to explain other verses with similar content. Rava, son of Rav Ilai, interpreted the following verse homiletically. What is the meaning of that which is written: “The Lord says because the daughters of Zion are haughty and walk with outstretched necks and wanton eyes, walking and mincing as they go and making a tinkling with their feet” (Isaiah 3:16)?
“Because the daughters of Zion are haughty,” indicates that they would walk with upright stature and carry themselves in an immodest way.
“And walk with outstretched necks,” indicates that they would walk in small steps, heel to toe, so onlookers would notice them.
“Wanton eyes,” indicates that they would fill their eyes with blue eye shadow and beckon.
“Walking and mincing [tafof] as they go,” indicates that the wealthy women would walk a tall woman alongside a short one so that the tall woman would stand out. This is derived from the interchangeability of the letters tet and tzadi; tzafo, meaning, in this case, to be seen.
“Making a tinkling [te’akasna] with their feet,” Rabbi Yitzḥak from the school of Rabbi Ami said: This teaches that they would place myrrh and balsam in their shoes and would walk in the marketplaces of Jerusalem. And once they approached a place where the young men of Israel were congregated, they would stamp their feet on the ground and splash the perfume toward them and instill the evil inclination into them like venom of a viper [ke’eres bakhos].
עין משפט נר מצוהרב שרירא גאון ערביתרב שרירא גאון תרגום לעבריתר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מַאי פורענותיהם כִּדְדָרֵישׁ רַבָּה בַּר עוּלָּא {ישעיהו ג׳:כ״ד} וְהָיָה תַחַת בּוֹשֶׂם מַק יִהְיֶה מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְבַּשְּׂמוֹת בּוֹ נַעֲשָׂה נְמָקִים נְמָקִים {ישעיהו ג׳:כ״ד} וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה מָקוֹם שֶׁהָיוּ חֲגוּרוֹת בְּצִלְצוֹל נַעֲשָׂה נְקָפִים נְקָפִים {ישעיהו ג׳:כ״ד} וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קׇרְחָה מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת בּוֹ נַעֲשָׂה קְרָחִים קְרָחִים {ישעיהו ג׳:כ״ד} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגוֹרֶת שָׂק פְּתָחִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּילָה יִהְיוּ לְמַחֲגוֹרֶת שָׂק {ישעיהו ג׳:כ״ד} כִּי תַחַת יוֹפִי אָמַר רָבָא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי חַלּוֹפֵי שׁוּפְרָא כֵּיבָא.

What was their punishment for these sins? As Rabba bar Ulla taught: “And it shall come to pass that instead of a sweet smell, there shall be a stench; and instead of a belt, a rope; and instead of well-set hair, baldness; and instead of a fine dress, a girding of sackcloth; instead of beauty, a brand” (Isaiah 3:24).
He explains: “And it shall come to pass that instead of a sweet smell there shall be a stench,” indicates that the place that they would perfume became decaying sores.
“And instead of a sash, a rope [nikpe],” indicates that the place where they were girded with a sash became covered with many bruises [nekafim].
“And instead of well-set hair, baldness,” indicates that the place where they would style their hair became bald spots.
“And instead of a fine dress [petigil], a girding of sackcloth,” indicates that the orifices [petaḥim] that lead to pleasure [gil] will become a place for a girding of sackcloth.
“Instead of beauty, a brand [ki],” Rava said: That is the popular expression that people say: Instead of beauty, a sore [kiva].
רב שרירא גאון ערביתרב שרירא גאון תרגום לעבריתרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
צלצול משדה דקיקה [...] ללזנאר אלעריץ׳
צלצול חגורה קטנה [...] לחגורה הרחבה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך מק
מקא(בכורים פרק א) הפריש בכורים נימוקו נבוזו (נדה סט:) עד שימוק הבשר פי׳ עד שימס הבשר (שבת סב:) תחת בושם מק מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים (שבת צ) מקק מטפחות פי׳ תולעת שמתליעין הספרים והמטפחות:
ערך נקף
נקףב(שבת סב:) נעשה נמקים נמקים נעשה נקפים נקפים פי׳ כעין נקוף ומתמקמק. (יומא נג.) הוה אזיל לאחוריה עד דהוה מינקפן כרעיה (א״ב בנוסחאות כתיב דהוה מינגפן כרעיה תרגום לדחות פעמי לנקוף אסתוורי) (חולין ז) דם ניקוף מרצה כדם עולה. (בסוף מעשר שני סוטה מז) אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין פי׳ היה מכין לפר בין קרניו כשבאין לשוחטו כדי שיפול (בסוף פיאה) אין נאמנין עליו לומר של זיתי ניקוף הוא פי׳ הנשאר באילן אחר שנמסקו הזיתים אותם הזיתים נקראין זיתי ניקוף והן של עניים דכתיב כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך. (ירושלמי) מקום שנהגו להיות דורכין את העוללות יהא העני נאמן לומר יין זה של עוללות הוא ודכוותיה מקום שנהגו להיות מוסקין זיתי ניקוף יהא העני נאמן לומר שמן זה של זיתי ניקוף הוא (חלה פרק ג) זיתי מסק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות פי׳ המסיק המרעיד את האילן כדי שיפלו הזיתים והוא עומד על הארץ והנשאר באילן הן של עני ועולה עליו ולוקטן אחת אחת ונקרא ניקוף (א״ב תרגום וערפתו ותנקפיה תרגום עורף כלב דנקיף כלבא ובלשון פסוק ונקף סבכי היער):
ערך צלצל
צלצלג(שבת סב:) ותחת חגורה ניקפם מקום שהיו חוגרות בצלצל נעשה נקפים (שבת קה.) הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן שני חוטין ברחב ג׳ בתי נירין (עירובין קג: זבחים יט). אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן הוי יתור בגדים. (פסחים נו) אפילו צלצול קטן ואפי׳ סבכה קטנה (מנחות קט). הלבישו באונקלי וחגרו בצלצול (בראשית רבה כ). ויעשו להם חגורות חגורי חגורות צלצלין קולסין סבכין פי׳ חגור:
ערך קף
קףד(שבת סב:) ותחת חגורה נקפה מקום שהיו חוגרין בצלצול נעשה נקבים כבר פירשנו בערך נקף וגם זה הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין:
א. [צערפליעסען פערפוילען.]
ב. [וואנדע. אבשלאגען.]
ג. [גירטעל.]
ד. [שלאג.]
נמקים – כמו המק בשרו (זכריה יד).
צלצול – בנדי״ל נאה.
נקפים – חבורות לשון המנקף רגלו וניקף סבכי היער (ישעיהו י).
מתקשטות – היינו שער שסורקות ומפרכסות.
מתקשטות – דומה למקשה כעין נוטריקון.
פתיגיל – נוטריקון פתח גילה אותו מקום.
כי תחת יופי – כי כל אלה יבא לך תחת יפייך.
כיבא – קיוטור״א ליחה כמו שיחנא וכיבי דקדושין דפלימו (דף פא:).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מקום שהיו חוגרות בצלצול כו׳ שדרך נשים זונות חוגרות בו להתנאות כדאמרי׳ בסוטה היא חגרה לו בצלצול כו׳ ובסוף מנחות חגרו בצלצול כו׳ ע״ש:
ואומר ותחת מקשה כו׳ שהיו מתקשטות כו׳ פרש״י דומה למקשה נטריקון עכ״ל ובקרא כתיב מעשה מקשה דהשתא יש לפרש כמשמעו ותחת שהיה לה תכשיטים מזהב מעשה מקשה להתקשט בו יהיה לה קרחים וכן פרש״י בספר ישעיה ואמר כי תחת יופי פרש״י כי כל אלה יבאו לך תחת יפייך עכ״ל פי׳ לפי פשוטו אבל לפי הדרש יהיה כי מלה קצרה כמו כיבא וק״ל:
מאי [מה] פורענותיהם על חטאים אלה? — כדדריש [כפי שדרש] רבה בר עולא: ״והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק, כי תחת יופי״. (ישעיהו ג, כד), ומפרש: ״והיה תחת בושם מק יהיה״ — מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים (רקבון), ״ותחת חגורה נקפה״מקום שהיו חגורות בצלצול (שרוך) נעשה נקפים נקפים (פצעים). ״ותחת מעשה מקשה קרחה״מקום שהיו מתקשטות בו בשערן נעשה קרחים קרחים. ״ותחת פתיגיל מחגרת שק״פתחים המביאין לידי גילה שהוא הרחבה של המלה ״פתיגיל״, יהיו למחגרת שק. ״כי תחת יפי״אמר רבא: היינו דאמרי אינשי [זה שאומרים בני אדם], כפתגם עממי: חלופי שופרא [במקום יופי]כיבא [מוגלה].
What was their punishment for these sins? As Rabba bar Ulla taught: “And it shall come to pass that instead of a sweet smell, there shall be a stench; and instead of a belt, a rope; and instead of well-set hair, baldness; and instead of a fine dress, a girding of sackcloth; instead of beauty, a brand” (Isaiah 3:24).
He explains: “And it shall come to pass that instead of a sweet smell there shall be a stench,” indicates that the place that they would perfume became decaying sores.
“And instead of a sash, a rope [nikpe],” indicates that the place where they were girded with a sash became covered with many bruises [nekafim].
“And instead of well-set hair, baldness,” indicates that the place where they would style their hair became bald spots.
“And instead of a fine dress [petigil], a girding of sackcloth,” indicates that the orifices [petaḥim] that lead to pleasure [gil] will become a place for a girding of sackcloth.
“Instead of beauty, a brand [ki],” Rava said: That is the popular expression that people say: Instead of beauty, a sore [kiva].
רב שרירא גאון ערביתרב שרירא גאון תרגום לעבריתרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) {ישעיהו ג׳:י״ז} (וְסִפַּח) ה׳ קׇדְקוֹד בְּנוֹת צִיּוֹן אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת כְּתִיב הָכָא וְשִׂפַּח וּכְתִיב הָתָם {ויקרא י״ד:נ״ו} לַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת.

With regard to a different verse: “The Lord will smite with a scab the crown of the head of the daughters of Zion and the Lord will lay bare their secret parts” (Isaiah 3:17). And the Lord will smite with a scab the crown of the heads of the daughters of Zion; Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: This teaches that there was an outbreak of leprosy among them. It is written here, scab [sippaḥ], and it is written there, among the types of leprosy: “For a sore, and for a scab [sappaḥat], and for a bright spot” (Leviticus 14:56).
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד על פסוק אחר: ״ושפח ה׳ קדקד בנות ציון וה׳ פתהן יערה״. ״ושיפח ה׳ קדקד בנות ציון״ — אמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: מלמד שפרחה בהן צרעת. וראיה לכך: כתיב הכא [נאמר כאן] ״ושפח״, וכתיב התם [ונאמר שם] בין סוגי הצרעת: ״ו לשאת ולספחת ולבהרת״ (ויקרא יד, נו).
With regard to a different verse: “The Lord will smite with a scab the crown of the head of the daughters of Zion and the Lord will lay bare their secret parts” (Isaiah 3:17). And the Lord will smite with a scab the crown of the heads of the daughters of Zion; Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: This teaches that there was an outbreak of leprosy among them. It is written here, scab [sippaḥ], and it is written there, among the types of leprosy: “For a sore, and for a scab [sappaḥat], and for a bright spot” (Leviticus 14:56).
רי״ףספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) וַה׳ פׇּתְהֵן יְעָרֶה רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר שֶׁנִּשְׁפְּכוּ כְּקִיתוֹן וְחַד אָמַר שֶׁנַּעֲשׂוּ פִּתְחֵיהֶן כְּיַעַר.

With regard to the verse: And the Lord will lay bare their secret parts [pot’hen ye’areh], Rav and Shmuel disagree. One says: It means that they, i.e., their innards, were poured out [ye’areh] like a jug. And one says: That their orifices [pitḥeihen] were covered with hair as thick as a forest [ya’ar].
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פתהן – כמו פתחיהן.
שנשפכו כקיתון – שופכות דם זיבה.
יערה – כמו ותער כדה (בראשית כד).
כיער – נתמלאו שער ונמאסות לתשמיש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וב פירוש דברי הכתוב ״וה׳ פתהן יערה״ נחלקו רב ושמואל, חד [אחד מהם] אמר: שנשפכו, כלומר, שפכו דם כקיתון. וחד [ואחד מהם] אמר: שנעשו פתחיהן (ערוותן) מלאים שער כיער.
With regard to the verse: And the Lord will lay bare their secret parts [pot’hen ye’areh], Rav and Shmuel disagree. One says: It means that they, i.e., their innards, were poured out [ye’areh] like a jug. And one says: That their orifices [pitḥeihen] were covered with hair as thick as a forest [ya’ar].
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בַּמֶּה סָעַדְתָּ הַיּוֹם בְּפַת עֲמִילָה אוֹ בְּפַת שֶׁאֵינָהּ עֲמִילָה בְּיַיִן גּוֹרְדָּלִי אוֹ

On the topic of the sins of Jerusalem and the abundance that existed before its destruction, Rav Yehuda said that Rav said: The people of Jerusalem were people of arrogance. They would couch their crude behavior in euphemisms. A person would say to another: On what did you dine today? Well-kneaded bread or bread that is not well-kneaded? On white wine or
ר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פי׳ פת עמילה. אשה בעולה ופת שאינה עמילה בתולה. וכולן על זה הענין.
צלצול חגור. כדגרסינן בסוף מנחות (דף קט:).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך יין
ייןא(שבת סב:) בפת עמילה בבעולה או בפת שאינה עמילה בבתולה ביין גרדלי או ביין חרדלי באשה יפה או באשה שאינה יפה במיסב רחב או במיסב קצר באשה גדולה או באשה קטנה בחבר טוב או בחבר רע באשה טובה או באשה רעה (עירובין סה.) אמר רבי חייא בר אשי אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת של ע׳ זקנים יין ניתן בע׳ אותיות וסוד ניתן בע׳ אותיות נכנס יין יצא סוד פי׳ מנין יין ע׳ ומנין סוד ע׳:
ערך עמל
עמלב(שבת קמז.) אבל לא מתעמלין פי׳ פושטין ומקפלין זרועותיהן לפניהם ולאחריהם וכן רגליהן על גבי יריכותיהן ומתחממין ומזיעין והוא כמין מעשה רפואה ואסור (פסחים) אם אמרו בפת עמילה יאמרו בפת שאינה עמילה פי׳ פת עמלה לחם הפנים שהיו בה ש׳ דחיפות ביד ות״ק בעיטות ברגל פת עמילה (שבת סב:) כבר פי׳ בערך יין:
ערך שחץ
שחץג(שבת סב:) אנשי ירושלים אנשי שחץ הן (פסחים ג) בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול פי׳ פסיל משפחה כדכתיב לשמצה בקמיהם פ״א שחץ פסול גסות הרוח והיינו ערל לב פ״א שמץ דבר ערוה ואלילים כדכתיב לשמצה בקמיהם ושניהם פסולים לכהונה כדתנן (מנחות קט.) הכהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש בירושלים וכיון דבית חוניו פסול כ״ש לאלילים שנ׳ אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה׳ שחץ גסות הרוח ולעיגות לשון כדאמרינן אנשי ירושלים אנשי שחץ היו:
ערך גדף
גדףד(כריתות ז:) ת״ר את ה׳ הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחסרת קא סבר מגדף היינו מברך את ה׳ פירוש כגון גודף קערה וחסר מן הקערה עצמה קא סבר מגדף היינו מברך את השם כלומר שפושט יד וכופר בעיקר גדפת הקערה ולא חסרת דקסבר מגדף גודף קערה שכופר בעיקר ולא חסרה שלא פשט ידיו לעיקר (שבת עה.) מאי אמגושתא רב אמר חרשי ושמואל אמר גידופי פי׳ שמחרף כלפי מעלה וכבר פירשתי בערך אמגוש. (פסחים צג) קסבר מגדף היינו מברך את ה׳ מגדף בה רבי אבהו אלא מעתה דכתב לכן עתה יגלו בראש גולים וכו׳. (שבת סב) בגמ׳ ולא בכוחל׳ (סנהדרין מ: קידושין עא) מגדף בה ר׳ אבהו ואימא לאתויי חקירות. פי׳ רב שרירא גאון מגדף מראה תימה בידו כאדם שגודף מן הקערה (פסחים מב) בפי׳ רבינו חננאל אשה לא תלוש לא במים גדופים. ויש מפרשים כמו לייטי עלה במערבא:
ערך כבליאר
כבליארה(שבת סב) ולא בכוכלייא פי׳ מכבנתא ודומה למכחול וראשו אחד דומה לסירה שאורגת בה התכשיטין הנותנת כנגד פניה וכמעשה דר׳ עקיבא (שבת קנו:) שקלתה למכבנתא ואיתרמיא בעינא. ויש אומרים תכשיט שמעגל על ראשה כדגרסינן (יומא כה.) הכהנים מקיפין ועומדין כמין כוכליאר (א״ב פי׳ בלשון יוני דבר עגול ומסובב כמו לול):
ערך פתח
פתחו(שבת קד.) מאמר פתוח ומאמר סתום פי׳ יש דבר שאתה רשאי לדרוש ויש דבר שאין אתה רשאי לדרוש ומאי ננהו כגון מעשה מרכבה (כתובות לז.) אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי נמי פי׳ טענת בתולין תרין אפין טענת דמים וטענת פתח פתוח יש דמים שהן מועטין באשה וכשבגרה מימעטי טובא ואיכא דיבשין לגמרי והאי תנא דקתני הבוגרת אין לה טענת בתולים לענין דמים קאמרינן אבל לענין פתח פתוח אע״פ שבגרה ראוי הפתח להיות סתום כתקנו ואינו נפתח בבגר כדרך שהדמין צומקין בבגר לפיכך יש לעולם טענת פתח פתוח וכיון דאית בוגרת דיבשין דמיה לגמרי ואיכא דלא יבשין אמר רב כגון האי נותנין לה לילה אחת. (שבת סב) פתיגיל פתחין המביאין לידי גילה פי׳ אותו מקום פתהן יערה שעשו פתחיהן כיער פי׳ אותו מקום מלא שיער כיער מלא עצים (שבת מח) מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין פי׳ כשנותנין חלוק חדש לכבסו בית הצואר שלו פתוח ולא תפור ולא תופר שמא יסתר וכורך עליו חוט ושוללו וכיון שאינו תפור בחלוק ועשוי עראי מותר לטלטלו בשבת ולהתיר בית הצואר אבל לא פותחין (עירובין כט) עוג מלך הבשן פתחו כמלואו פי׳ כשמת עוג אם פתח כמלואו וחושב להוציאו ממנו מטהר שאר פתחי הבית ואם לאו כל הפתחין טמאין (מנחות סה) והיינו דתנן (בפרק ה׳ דשקלים) פתחיה על הקינים ולמה נקרא שמו פתחיה שפותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון כולהו סנהדרין נמי ע׳ לשון ידעי וכו׳ עד דהוה כייל לישני כדאמרינן עין סוכר גנות צרופין והיינו דכתיב מרדכי בלשן. (בבא מציעא לב) פתוח תפתח אין לי אלא לעניי עירך וכו׳ (פרק ב דכלאים) ג׳ תלמים של פתח פי׳ מלשון פתוח תפתח:
ערך קסם
קסםז(שבת יא:) ולא נגר בקיסם שבאזניו (שבת סב) ואפי׳ בקיסמין שבאזניהם (ערכין יז.) א״ר טרפון תמיה אני אם יש בדור הזה שיכול להוכיח טול קיסם מבין שיניך טול קורה מבין עיניך כלומר יותר תועבות עושה השופט יותר משאר העם:
א. [וויין.]
ב. [זיך ערמידען.]
ג. [שטאלץ. הויך מיטהיג.]
ד. [לעסטערן.]
ה. [קאפף שלייער.]
ו. [עפענען.]
ז. [שפאען.]
אנשי שחץ – מדברים בלשון גאוה ולעגי שפה.
סעדת – תשמיש.
פת עמילה – בעולה.
שאינה עמילה – בתולה.
פת עמילה – ברייאיא״ה בלעז.
גורדלי – לבן היה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד וכיון שדובר בחטאי ירושלים ובשפע שהיה בה קודם חורבנה, אמר ר׳ יהודה שכך אמר רב: אנשי ירושלים אנשי שחץ (גסות) היו. אדם אומר לחברו: במה סעדת היום? בפת עמילה (שנילושה יפה), או בפת שאינה עמילה? ביין גורדלי (שהיה לבן), או
On the topic of the sins of Jerusalem and the abundance that existed before its destruction, Rav Yehuda said that Rav said: The people of Jerusalem were people of arrogance. They would couch their crude behavior in euphemisms. A person would say to another: On what did you dine today? Well-kneaded bread or bread that is not well-kneaded? On white wine or
ר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

שבת סב: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה שבת סב:, רב שרירא גאון ערבית שבת סב: – מהדורת ד"ר דן גרינברגר, גנזי קדם ט (תשע"ג), ברשותם האדיבה של יד יצחק בן⁠־צבי (כל הזכויות שמורות), רב שרירא גאון תרגום לעברית שבת סב: – מהדורת ד"ר דן גרינברגר, גנזי קדם ט, ברשותם האדיבה של יד יצחק בן⁠־צבי (כל הזכויות שמורות), ר׳ חננאל שבת סב:, ר׳ נסים גאון שבת סב:, רי"ף שבת סב: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס שבת סב:, רש"י שבת סב:, ספר הנר שבת סב: – מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות), ר"י מלוניל שבת סב: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., בית הבחירה למאירי שבת סב: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה שבת סב:, מהרש"א חידושי אגדות שבת סב:, גליון הש"ס לרע"א שבת סב:, פירוש הרב שטיינזלץ שבת סב:

Shabbat 62b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Shabbat 62b, R. Sherira Gaon Arabic Peirush Milim Shabbat 62b, R. Sherira Gaon Hebrew Translation Peirush Milim Shabbat 62b, R. Chananel Shabbat 62b, R. Nissim Gaon Shabbat 62b, Rif by Bavli Shabbat 62b, Collected from HeArukh Shabbat 62b, Rashi Shabbat 62b, Sefer HaNer Shabbat 62b, Ri MiLunel Shabbat 62b, Meiri Shabbat 62b, Maharshal Chokhmat Shelomo Shabbat 62b, Maharsha Chidushei Aggadot Shabbat 62b, Gilyon HaShas Shabbat 62b, Steinsaltz Commentary Shabbat 62b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144