×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בִּמְקוֹם אֶחָד.:
clear halakha and clear teaching together, but rather there will be disputes among the Sages.
רי״ףרש״יספר הנרההשלמהתוספות רי״ד מהדורה תליתאהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי שבת קלט ע״א-ע״ב} שלחו ליה1 בני בֻּשְכַר ללוי כילה מהו כשותא בכרמא מהו מת ביום טוב מהו עד דאזיל שליחא נח נפשיה דלוי אמר ליה שמואל לרב מנַשְיָא אי חכימת שלח להו שלח להו כילה2 חזרנו על כל צידי כילה ולא [מצינו]⁠3 לה צד היתר ולישלח להו כדראמי בר יחזקאל לפי שאינן בני תורה. כשותא בכרמא עירובא4 ולישלח להו כר׳ טרפון דתנן כשות בכרם5 ר׳ טרפון אומ׳ אין כלאים [בכרם וחכמים אומרים יש6 כלאים בכרם7] וקימא לן כל המקיל8 בארץ9 הלכה כמותו בחוצה לארץ10 לפי שאינן בני תורה: מת ביום טוב לא יתעסקו ביה11 לא יהודאין ולא ארמאין לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני והאמר רבא12 מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין מת ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של-ראש השנה מה שאין כן בביצה לפי שאינן בני תורה:
אמר13 ראבין בר14 רב הונא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב15 מתעטף אדם בכִילָה וּכְסָכָיָה16 ויוצא בה לרשות הרבים [בשבת17] ואינו חושש ומאי שנא מדרב הונא דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצויצת כהילכתה בשבת חייב חטאת.
ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטילי והני [לא חשיבי ובטילי]⁠18.
אמר רבה בר רב הונא מערים אדם על המשמרת ביום טוב לתלות בה רמונים ותולה בה שמרים אמר רב הונא והוא דתלה בה רמונים. ומאי שנא מהא דתנן מטלין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואף על פי שיש לו שכר ישן מערים ושותה מן החרש ומותר התם לא מוכחא מילתא הכא מוכחא מילתא19.
אמרו ליה רבנן לרב אשי חזי מר האי צורבא מרבנן ורב הונא בר חיון שמיה ואמרי לה רב הונא בר חליון שמיה דשקיל ברא דתומא ומנח בברזא דדנא ואמר לאצנועיה קא מיכונא20 ואזיל נאים במעברא ועבר להך גיסא וסאיר פירי ואמר למינם קא מכוננא21 אמר להו הערמה מדרבנן22 היא וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחלה:
1. ליה: חסר בכ״י מוסקבה.
2. כילה: חסר בדפוסים.
3. מצינו: גפא, כ״י מוסקבה, דפוסים, רא״ש. כ״י א: ״מצאוני״.
4. עירובא: דפוסים: עירבוביא.
5. דתנן...בכרם: חסר בדפוס קושטא.
6. יש: חסר בכ״י מוסקבה, רא״ש.
7. בכרם וחכמים ...בכרם: חסר בכ״י א (כנראה מחמת הדומות). הושלם ע״פ גפא, כ״י מוסקבה, דפוסים.
8. המקיל: גפא, דפוסים, רא״ש: ״המיקל״.
9. כ״י מוסקבה מוסיף: ״ישראל״.
10. דתנן...לארץ: בכ״י מוסקבה כל הברייתא מובאת כנספח אחרי התירוץ ״לפי שאינן בני תורה״ .
11. ביה: כ״י מוסקבה, רא״ש: ״בו״.
12. רבא: דפוס קושטא: רב.
13. אמר: כ״י מוסקבה: ״ואמר״.
14. ראבין בר: חסר בדפוסים.
15. אמר רב: חסר ב-גפא, כ״י מוסקבה, ובה״ג .
16. וכסכיה: וכן בר״ח: ״וכוסכיא״. דפוסים: וכיסכסיה.
17. בשבת: נוסף ב- גפא, כ״י מוסקבה, דפוסים.
18. לא חשיבי ובטילי: גפא, כ״י מוסקבה, דפוסים, ה״ג, רא״ש. כ״י א: ״בטילי״.
19. ומאי שנא...מילתא: נוסף רק בדפוסים (נלקח מהמשך הסוגיא בגמרא).
20. מיכונא: כ״י מוסקבה, רא״ש: ״מכויננא״.
21. מכוננא: כ״י מוסקבה, רא״ש: ״מכויננא״. ריבב״ן, דפוסים: מיכוינא.
22. מדרבנן: גפ, כ״י מוסקבה: ״דרבנן״. דפוסים, רא״ש: בדרבנן כרש״י.
הלכה ברורה – בטעמים שלא יהא בה מחלוקת.
הלכה ברורה ומשנה ברורהא
שלחו ליה בני כשכרב ללוי וכו׳, רחז״ל: וזה שהשיב ר׳ מנשהג לבני כשכרד על (הפילה) [הכילה]⁠ה ועל הכשות בכרם ועל המת ביום טוב כולן לאיסור, לפי שאינן בני תורה. מיהא שמעי׳ שאפי׳ דברים המותרים כגון (אילן) [אילו]⁠ו וכדומה להן המסורים לעמי הארץ, אין אתהז רשאי להורות להן להתר אלא להחמירח עליהן לאיסור.
כילה מהו כשות בכרמיםט מהו
רשצז״ל פיר׳: כשות,י (הוא מלין) [הומלו״ן]⁠כ שגדל על (ההוא) [ההגא].⁠ל
מהו בכרמא,מ ירק הוא וכלאים הוא בכרם או אילן הוא ואינו כלאים בכרם.
{ספר הנר}
או חכמתנ (שלא) [שלח]ס להו, כלומ׳ אם ידעת חכמה (שלה) [שלח] להו תשובה.
כשותא בכרמא עורב,ע כלומ׳ כלאים כדמתרג׳פ לא תזרע כרמך כלאים לא תזרע כרמך עירובין.
א. לפנינו מוסיף, במקום אחד.
ב. נדצ״ל כלפנינו, בשכר.
ג. נדצ״ל כד׳, מנשיא.
ד. נדצ״ל כד׳, בשכר.
ה. ד׳.
ו. ד׳.
ז. בד׳, אדם.
ח. בד׳, יחמיר.
ט. לפנינו, כשותא בכרמא.
י. בד׳, כשותא.
כ. ד׳.
ל. ד׳.
מ. כ״ה בר״ן ונ״י כד״ה. ולפנינו, בכרמא מהו.
נ. בד״ס, אי חכמת. ולפנינו, אי חכימת.
ס. לפנינו.
ע. לפנינו, עירבובא. ובד״ס, עירובא.
פ. דברים כ״ב ט׳.
פרק תולין
שלא תמצא הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד – פירוש: שתהא ברורה בלי מחלוקת שכולן שוין בה אלא היא מסופקת בחלוקה שזה אומר בכה וזה אומר בכה והכי איתה להא מתניתא בריש תוספת עדיות (תוספתא עדיות א׳:א׳) ותני בה תחלת כל דבר שמי אומר מקב חלה והלל אומר מקביים – כלומר תחלת החלוקות היא זו שנחלקו בה שמי והלל הקדמונים ואחרי כן נתרבו חלוקות תלמידיהם בית שמי ובית הלל וזהו ושוטטו לבקש דבר י״י שבתחלה היתה כל התורה ברורה בלי מחלוקת שאם היה נולד להן ספק היו עומדים על המינין בסנהדרין גדולה וקובעין הלכה ומשם מתפשטת ההלכה בכל ישראל עד שגברו השמדיות בישראל ולא יכלו לעסוק בתורה כראוי ומתוך כך נתרבו הספיקות והחלוקות בישראל.
במקום א׳ כו׳. ר״ל אפי׳ במקום א׳ מכל המקומות שזכר לא ימצאו הלכה ברורה כדמשמע קרא דגם אחר שישוטטו בכל המקומות לא ימצאו וק״ל:
הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד, אלא יהיו חלוקי דעות בין החכמים.
clear halakha and clear teaching together, but rather there will be disputes among the Sages.
רי״ףרש״יספר הנרההשלמהתוספות רי״ד מהדורה תליתאהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֱלִישָׁע אוֹמֵר אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו צֵא וּבְדוֹק בְּדַיָּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכׇּל פּוּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לְעוֹלָם לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {מיכה ג׳:ט׳} שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כׇּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ בּוֹנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַים בְּעַוְלָה רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסוֹמוּ וְעַל ה׳ יִשָּׁעֵנוּ וְגוֹ׳.

It was taught in a baraita that Rabbi Yosei ben Elisha says: If you see a generation that many troubles are befalling it, go and examine the judges of Israel. Perhaps their sins are the cause, as any calamity that comes to the world comes due to the judges of Israel acting corruptly, as it is stated: “Please hear this, heads of the house of Jacob, and officers of the house of Israel, who abhor justice and pervert all equity, who build up Zion with blood, and Jerusalem with iniquity. Their heads they judge for bribes, and their priests teach for hire, and their prophets divine for money; yet they lean upon the Lord, saying: Is not the Lord in our midst? No evil shall befall us” (Micah 3:9–11).
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לפיכך כו׳ פורעניות כו׳. מפירש״י נראה דמלת לפיכך קאי אדלעיל אג׳ עבירות שזכר ולא משמע כן גם יש לדקדק במה שאמרו אלא שתלו בטחונם במי שאמר כו׳ הול״ל לישנא דקרא שבטחו בה׳ כדכתיב ועל ה׳ ישענו ונראה ע״פ מה שכתבנו בריש פ״ק דב״ק שפורענות אש היא הקשה שבכל פורענות שמכלה את הכל וע״ז אמר כמעט כסדום היינו וגו׳ ע״ש באורך ולזה אמר שכל פורעניות וכו׳ היינו פורעניות אש הכולל כל פורעניות שהוא מכלה הכל לא באה אלא בשביל דיינים כמו שהיה בסדום כמפורש פ׳ חלק והוא הטעם שהדין ישר הוא קיומו של עולם וההיפך המעוות משפט הוא מהרס קיומו של עולם והיה ראוי לבא עליהם פורענות זה המכלה הכל אלא לפי שבטחו במי שאמר והיה העולם דהיינו כיון שבראו באמירה יקיימו ג״כ הוא גם אם אנו מעוותים המשפט לפיכך ר״ל שתלו מיהת בטחונם בו מביא הקב״ה עליהם ג׳ פורעניות על ג׳ עבירות לא בכליון גמור כמו בסדום דהיינו ציון שדה תחרש ויהיה ראוי לזריעה וירושלים לעיים והר הבית לבמות יער שיהיה מיהת דבר הצומח ולא כליון גמור כמו בסדום שנאמר בו וה׳ המטיר וגו׳ גפרית ואש וגו׳ ויהפוך את הערים וגו׳ וצמח האדמה וק״ל:
א תניא [שנוייה ברייתא], ר׳ יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור שצרות רבות באות עליוצא ובדוק בדייני ישראל שמא חטאיהם גרמו. שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שקלקלו, וכפי שנאמר: ״שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו. בנה ציון בדמים וירושלם בעולה. ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה׳ ישענו לאמר הלא ה׳ בקרבנו לא תבוא עלינו רעה״ (מיכה ג, ט-יא).
It was taught in a baraita that Rabbi Yosei ben Elisha says: If you see a generation that many troubles are befalling it, go and examine the judges of Israel. Perhaps their sins are the cause, as any calamity that comes to the world comes due to the judges of Israel acting corruptly, as it is stated: “Please hear this, heads of the house of Jacob, and officers of the house of Israel, who abhor justice and pervert all equity, who build up Zion with blood, and Jerusalem with iniquity. Their heads they judge for bribes, and their priests teach for hire, and their prophets divine for money; yet they lean upon the Lord, saying: Is not the Lord in our midst? No evil shall befall us” (Micah 3:9–11).
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רְשָׁעִים הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לְפִיכָךְ מֵבִיא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן ג׳שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד ג׳שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם שֶׁנֶּאֱמַר {מיכה ג׳:י״ב} לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַים עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.

The Gemara comments: They are wicked, but they placed their trust in the One Who spoke and the world came into being, the Almighty. Therefore, the Holy One, Blessed be He, brings upon them three calamities corresponding to the three transgressions for which they are responsible, as it is stated in the following verse: “Therefore, because of you, Zion shall be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the Temple Mount as the high places of a forest” (Micah 3:12).
רי״ףרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג׳ עבירות – בשחד ישפוטו במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו.
ג׳ פורעניות – שדה תחרש עיין תהיה ולבמות יער.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: רשעים הן, אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם, בקדוש ברוך הוא. לפיכך, בשל חטאיה מביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלש פורעניות כנגד שלש עבירות שבידם, וכפי שנאמר בהמשך הדברים: ״לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער״ (מיכה ג, יב).
The Gemara comments: They are wicked, but they placed their trust in the One Who spoke and the world came into being, the Almighty. Therefore, the Holy One, Blessed be He, brings upon them three calamities corresponding to the three transgressions for which they are responsible, as it is stated in the following verse: “Therefore, because of you, Zion shall be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the Temple Mount as the high places of a forest” (Micah 3:12).
רי״ףרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אוְאֵין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּכְלוּ שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים רָעִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו א׳:כ״ה} וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרוֹף כַּבּוֹר סִגָיִךְ וְאָסִירָה כׇּל בְּדִילָיִךְ וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה וְגוֹ׳.

And the Holy One, Blessed be He, will not rest His Divine Presence on the Jewish people until evil judges and officers shall be eliminated from the Jewish people, as it is stated: “And I will turn My hand upon you, and I will purge away your dross as with lye, and I will remove all your alloy. And I will restore your judges as at first, and your counselors as at the beginning; afterward you shall be called the city of righteousness, a faithful city” (Isaiah 1:25–26).
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך בדל
בדלא(בבא מציעא פט.) הבודל בתמרים ובגרוגרות פירוש שמפריש רעות מן היפות כי תניא ההוא דפועל אוכל בהן בתוחלני שיש תמרים רעות ואינן ראויות לאכילה ואין חייבות במעשר ועושים להם סלים של כפות תמרים ומניחים אותן בתוכן ומתבשלות בהן ובאותן פועל אוכל שלא נגמרה מלאכתן למעשר. ואסירה כל בדיליך (שבת קלט.) פי׳ כגון המינין שמבדילין בין ישראל לאביהן שבשמים. יום טוב שחל להיות באמצע השבת אומר המבדיל בין יום השביעי לששת ימי המעשה מאי טעמא סדר הבדלות הוא מונה (חולין כו):
א. [שיידין אבזאנדרן.]
ויועציך כבתחלה – ואחר כך יקרא לך עיר הצדק לשרות בה שכינה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל, שנאמר: ״ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך. ואשיבה שפטיך כבראשונה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה״ (ישעיה א, כה-כו).
And the Holy One, Blessed be He, will not rest His Divine Presence on the Jewish people until evil judges and officers shall be eliminated from the Jewish people, as it is stated: “And I will turn My hand upon you, and I will purge away your dross as with lye, and I will remove all your alloy. And I will restore your judges as at first, and your counselors as at the beginning; afterward you shall be called the city of righteousness, a faithful city” (Isaiah 1:25–26).
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר עוּלָּא באֵין יְרוּשָׁלָיִם נפדה אֶלָּא בִּצְדָקָה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו א׳:כ״ז} צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

Ulla said: Jerusalem will be redeemed only through righteousness, as it is stated: “Zion will be redeemed with justice and those who return to her with righteousness” (Isaiah 1:27).
עין משפט נר מצוהרי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אין ירושלים נפדית כו׳. אי בטלי יהירי בטלי כו׳ הכל מפורש פ׳ חלק ע״ש:
אמר עולא: אין ירושלים נפדה אלא בצדקה, וכפי שנאמר: ״ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה״ (ישעיה א, כז).
Ulla said: Jerusalem will be redeemed only through righteousness, as it is stated: “Zion will be redeemed with justice and those who return to her with righteousness” (Isaiah 1:27).
עין משפט נר מצוהרי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב פָּפָּא אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי אִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי.

Rav Pappa said: If the arrogant will cease to exist, the Persian fire priests will cease to exist as well. If the deceitful judges will cease to exist, the royal officers [gazirpatei] and taskmasters will cease to exist.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך יהיר
יהירא(ברכות יח) חייש ליהורא. (שבת קלט. סנהדרין צח.) אי בטלי יהירי בטלי אמגושי פירוש יהירי גסי הרוח אמגושי מכשפין סיגיך כסף מעורב כן הוא בן תורה אם יש בו גסות בדיליך מכשף שהוא בדול מן היראה ומוסר עצמו לשדים גזיפטרי רשעים (סוטה מז: בבא בתרא צח) האי מאן דמייהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל שנאמר גבר יהיר לא ינוה לא ינוה בנוה שלו. (סוכה לז) מעשה ביהירי ירושלם:
א. [שטאלץ.]
אי בטלי יהירי – ישראל מתייהרים בבלורית ובמלבושי יהירות כפרשים הללו.
בטולי אמגושי – יבטלו מסיתים ומדיחים המשניאים אותנו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב אמר רב פפא: אי בטלי יהירי [אם יתבטלו היהירים, הגאוותנים]בטלי אמגושי [יבטלו האמגושים, כהני האש הפרסיים]. אי בטלי דייני [אם יתבטלו הדיינים] של שקר — בטלי גזירפטי [יתבטלו שוטרי המלך ונוגשיו].
Rav Pappa said: If the arrogant will cease to exist, the Persian fire priests will cease to exist as well. If the deceitful judges will cease to exist, the royal officers [gazirpatei] and taskmasters will cease to exist.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי דִּכְתִיב וְאֶצְרוֹף כַּבּוֹר סִגָיִךְ.

He explains: If the arrogant will cease, the Persian fire priests will cease, as it is written: “And I will purge away your dross [sigayikh] as with lye, and I will remove all your alloy [bedilayikh].” This teaches that when the conceited and haughty [sigim] are purged, the priests of fire, who are separated [muvdalim] from the fear of God, will also cease.
רי״ףרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סגיך – הם גסי הרוח שמגדלין עצמן לשון ישגה מאד (איוב ח) ואח״כ ואסירה כל בדיליך אלו אותם המבדילים שונאי ישראל מן הקב״ה בשקריהם ובפחזותם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומסביר: אי בטלי יהירי [אם יתבטלו היהירים, הגאוותנים]בטלי אמגושי [יבטלו האמגושים]דכתיב כן נאמר]: ״ואצרוף כבר סגיך ואסירה כל בדיליך״, שכאשר יצאו אלה שהם סיגים (מתגדלים ומתייהרים), יבטלו גם כהני האש המובדלים מיראת השם.
He explains: If the arrogant will cease, the Persian fire priests will cease, as it is written: “And I will purge away your dross [sigayikh] as with lye, and I will remove all your alloy [bedilayikh].” This teaches that when the conceited and haughty [sigim] are purged, the priests of fire, who are separated [muvdalim] from the fear of God, will also cease.
רי״ףרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי דִּכְתִיב {צפניה ג׳:ט״ו} הֵסִיר ה׳ מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אוֹיְבֵךְ.

He said: If the deceitful judges cease, the royal officers and taskmasters will cease, as it is written: “The Lord has removed your judgment, cast out your enemy” (Zephaniah 3:15).
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך גז
גזא(שבת קלט. סנהדרין צח.) אי בטלי דייני בטלי גאזי דפאטי דכתיב הסיר ה׳ משפטיך פנה אוביך פי׳ שוטרי׳ שחובשין בני אדם ולוקחין ממונן. (תענית כ) גמ׳ דפרק סדר תעניות אלו וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים אמר רב יהודה אמר רב לברכה דלא מוקמן מינן לא רישי נהרי ולא גזי דפטי ולא רישי כרכי (א״ב: כבר פירשתי שבלשון יוני איפטי הם שרים ובערך גאז פי׳ בעל הערוך שהוא שוטר וסריס אם כן גאזי דפאטי פי׳ סריסי ושוטרי השרים ובנוסחאות גרסינן גזרפתין):
א. [קערקיר מיינסטר.]
בטלי דייני – רשעים מישראל שמטין דין.
בטלי – מעל ישראל.
גזירפטי – נוגשי שוטרי עובדי כוכבים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומה שאמר אי בטלי דייני [אם יתבטלו הדיינים] של שקר בטלי גזירפטי [יתבטלו שוטרי המלך ונוגשיו]דכתיב כן נאמר]: ״הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך״ (צפניה ג, טו).
He said: If the deceitful judges cease, the royal officers and taskmasters will cease, as it is written: “The Lord has removed your judgment, cast out your enemy” (Zephaniah 3:15).
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַבִּי מַלַּאי מִשּׁוּם ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מ״דמַאי דִּכְתִיב {ישעיהו י״ד:ה׳} שָׁבַר ה׳ מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים שָׁבַר ה׳ מַטֵּה רְשָׁעִים אֵלּוּ הַדַּיָּינִין שֶׁנַּעֲשׂוּ מַקֵּל לְחַזָּנֵיהֶם שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים אֵלּוּ ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּמִשְׁפְּחוֹת הַדַּיָּינִין מָר זוּטְרָא אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְלַמְּדִים הִלְכוֹת צִיבּוּר לְדַיָּינֵי בּוּר.

Rabbi Mallai said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: What is the meaning of that which is written: “The Lord has broken the staff of the wicked, the rod of the rulers” (Isaiah 14:5)? He explains: “The Lord has broken the staff of the wicked”; these are the judges who have become staffs for their attendants. The attendants abuse people, and the judges provide the attendants with legal backing and moral support. “The rod of the rulers”; these are the Torah scholars who are members of the families of the judges. These Torah scholars assist their relatives, the judges, conceal their faults. Mar Zutra said: These are the Torah scholars who teach communal halakhot to ignorant judges. They teach ignorant judges just enough Torah and modes of conduct to prevent the people from realizing how ignorant they are, enabling them to maintain their positions.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנעשו מקל לחזניהם – לשמשיהן נותנין יד והויין להן לחוזק לומר לא אהיה שליח ואזמין את פלוני לב״ד אם לא תרבה שכר ואחר פסק דין לא ארדנו ליכנס למשכנו.
שבט מושלים – מקל אגרופין של מושלים היינו דינים רשעים שת״ח שבמשפחותם להם למקל ולאגרוף שעל ידיהם היו מעמידין אותן ומחפין עליהם ועושין סניגרון לדבריהם.
לדייני בור – שבהבטחת אותן ת״ח מעמידין דייני בור לדון את כל הבא והרבה דינין שאין נמלכים בהן ומטין אותן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלו הדיינין כו׳. מקרא זה בנבואת בבל כתיב אלא מדכתיב לעיל מיניה ונשאת המשל הזה על מלך בבל וגו׳ משמע ליה דמלך בבל הוא הנמשל ממנו והמשל הוא לדיינין כמו שהדיינין הן מטה ומקל לחזניהם הרשעים הרודין בעם שלא כדין להחזיק מעשיהן כך היה מלך בבל מטה ומקל לרשעים שהן הכשדיים ושבט מושלים אלו ת״ח שבמשפחות כו׳ רש״י פי׳ שבט ג״כ מלשון מקל ויותר נראה לפרש לפי הדרש מלשון שבט ומשפחה שזה הת״ח שהוא משבטו וממשפחתו של הדיין הוא מחזיק דבריו גם אם שלא כדין היה דן וק״ל:
אמר ר׳ מלאי משום (בשם) ר׳ אלעזר בר׳ שמעון: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״שבר ה׳ מטה רשעים שבט משלים״ (ישעיה יד ה), ומסבירים: ״שבר ה׳ מטה רשעים״אלו הדיינין שנעשו מקל לחזניהם (שמשיהם), שהשמשים מתעללים בשאר אנשים והדיינים משמשים להם כעזר וכתמיכה. ״שבט משלים״אלו תלמידי חכמים שבמשפחות הדיינין, שמתוך שהם תלמידי חכמים הם מסייעים לקרוביהם הדיינים להעלים את מומיהם. מר זוטרא אמר: אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור. כלומר, שמלמדים מעט תורה ודרך התנהגות לדיינים בורים, ועל ידי כך אין אנשים יודעים עד כמה בורים הם, ומשאירים אותם במשרתם.
Rabbi Mallai said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: What is the meaning of that which is written: “The Lord has broken the staff of the wicked, the rod of the rulers” (Isaiah 14:5)? He explains: “The Lord has broken the staff of the wicked”; these are the judges who have become staffs for their attendants. The attendants abuse people, and the judges provide the attendants with legal backing and moral support. “The rod of the rulers”; these are the Torah scholars who are members of the families of the judges. These Torah scholars assist their relatives, the judges, conceal their faults. Mar Zutra said: These are the Torah scholars who teach communal halakhot to ignorant judges. They teach ignorant judges just enough Torah and modes of conduct to prevent the people from realizing how ignorant they are, enabling them to maintain their positions.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מַלַּאי מִשּׁוּם ר״לרֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב {ישעיהו נ״ט:ג׳} כִּי כַפֵּיכֶם נְגוֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה.

Rabbi Eliezer ben Mallai said in the name of Reish Lakish: What is the meaning of that which is written: “For your hands are defiled with blood, and your fingers with iniquity; your lips have spoken lies, your tongue utters wickedness” (Isaiah 59:3)?
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי כפיכם כו׳. כפירש״י ע״י שוחד שלוקח בכף הוא מטה הדין ונוטל נשמתו ע״ש כי הדם הוא הנפש ועי״ל דם מלשון דמים ומעות וק״ל:
אמר ר׳ אליעזר בן מלאי משום ריש לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון, שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה״ (ישעיה נט, ג).
Rabbi Eliezer ben Mallai said in the name of Reish Lakish: What is the meaning of that which is written: “For your hands are defiled with blood, and your fingers with iniquity; your lips have spoken lies, your tongue utters wickedness” (Isaiah 59:3)?
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) כִּי כַפֵּיכֶם נְגוֹאֲלוּ בַדָּם אֵלּוּ הַדַּיָּינִין וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בְּעָוֹן אֵלּוּ סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין שִׂפְתוֹתֵיכֶם דְּבָרוֹ שֶׁקֶר אֵלּוּ עוֹרְכֵי הַדַּיָּינִין לְשׁוֹנְכֶם עוֹלֶה תֶּהְגֶּה אֵלּוּ בַּעֲלִי דִּינִין.

He explains: “For your hands are defiled with blood”; these are the judges who take bribes in their hands. “And your fingers with iniquity”; these are the scribes of the judges, who write falsehood with their fingers. “Your lips have spoken lies”; these are the legal advisors. “Your tongue utters wickedness”; these are the litigants themselves.
רי״ףרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין – שכפיהן פשוטין לקבל שוחד ומטין את הדין ונוטלין ממון מן הבעלים שלא כדין ונותנו לשכנגדו והרי הוא כנוטל נשמתו.
סופרי הדיינין – שכותבין שטרות של רמיה.
עורכי הדיינין – מלמדין את בעלי דינין לטעון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומבאר: ״כי כפיכם נגאלו בדם״אלו הדיינין הנוטלים שוחד בידם. ״ואצבעותיכם בעון״אלו סופרי הדיינין הכותבים שקר באצבעותיהם. ״שפתותיכם דברו שקר״אלו עורכי הדיינין. ״לשונכם עולה תהגה״אלו בעלי הדינין עצמם.
He explains: “For your hands are defiled with blood”; these are the judges who take bribes in their hands. “And your fingers with iniquity”; these are the scribes of the judges, who write falsehood with their fingers. “Your lips have spoken lies”; these are the legal advisors. “Your tongue utters wickedness”; these are the litigants themselves.
רי״ףרש״יספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאָמַר רַבִּי מַלַּאי מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה מִיּוֹם שֶׁפֵּירַשׁ יוֹסֵף מֵאֶחָיו לֹא טָעַם טַעַם יַיִן דִּכְתִיב {בראשית מ״ט:כ״ו} וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.

And Rabbi Mallai said in the name of Rabbi Yitzḥak from Migdal: From the day that Joseph took leave from his brothers, he did not sample a taste of wine, as it is written: “They shall be on the head of Joseph, and on the crown of the head of he who was separated [nezir] from his brothers” (Genesis 49:26). The language of the verse alludes to the fact that Joseph conducted himself like a nazirite and abstained from wine.
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולקדקד נזיר וגו׳. לאו נזיר ממש קאמר דהא כתיב ויגלח ויחלף וגו׳ אלא נזיר יין היה ונראה טעם שפירשו מיין לפי שקלקול המכירה בא להן מתוך אכילה ושתייה כמ״ש בפירש״י פ׳ וישב לרעות את צאן וגו׳ לרעות א״ע וכתיב וישבו לאכול וישאו עיניהם וגו׳ וכמ״ש הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין אך קשה דודאי יוסף שהכירם שהם אחיו ניחא שהותר לו הנדר אבל הם שלא ידעו עדיין אם הוא יוסף למה הותר היום נדרם יותר מכל הימים שהיה יוסף פרוש מהם וי״ל מפני אימת המלכות התירו היום נדרם ומה״ט נמי לפי דעתם שתו סתם יינם אע״פ שלעתיד יהיה אסור מדרבנן ולפי״ז איכא למימר נמי דיוסף נזיר ממש היה אלא מפני כבוד מלכות גילח עצמו תוך ימי נזירותו וניחא השתא למאן דאמר שאף הם לא שתו יין ולמה הוא נקרא נזיר ולא אחיו לפי שהוא היה נזיר ממש משא״כ אחיו שלא היו נזירים אלא כפרושים מיין ועי״ל שהוא נקרא נזיר למעלתו אע״פ שלא היה ברשות עצמו והיה בין הנכרים אעפ״כ היה נזהר בפרישות יין וק״ל:
ואמר ר׳ מלאי משום ר׳ יצחק מגדלאה: מיום שפירש (נפרד) יוסף מאחיו לא טעם טעם יין, דכתיב כן נאמר]: ״תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו״ (בראשית מט, כו), ולשון הכתוב מרמז על שנהג יוסף בנזירות ולא שתה יין.
And Rabbi Mallai said in the name of Rabbi Yitzḥak from Migdal: From the day that Joseph took leave from his brothers, he did not sample a taste of wine, as it is written: “They shall be on the head of Joseph, and on the crown of the head of he who was separated [nezir] from his brothers” (Genesis 49:26). The language of the verse alludes to the fact that Joseph conducted himself like a nazirite and abstained from wine.
רי״ףספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן דִּכְתִיב {בראשית מ״ג:ל״ד} וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ מִכְּלָל דְּעַד הָאִידָּנָא לָא (הֲוָה שִׁיכְרוּת) וְאִידַּךְ שִׁיכְרוּת הוּא דְּלָא הֲוָה שְׁתִיָּהּ מִיהָא הֲוָה.

Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Joseph’s brothers too did not sample the taste of wine during the intervening period, due to their remorse, as it is written: “And they drank and became drunk with him” (Genesis 43:34). By inference: Until now there was no drunkenness, as they abstained from drinking. And the other Sage, Rabbi Mallai, holds: It was drunkenness of which there was none; however, there was drinking on the part of the brothers during the intervening years.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עמו – מכלל דעד השתא לא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ האידנא לא ואידך שיכרות כו׳ כצ״ל:
ר׳ יוסי בר׳ חנינא אמר: אף הן, האחים, לא טעמו טעם יין מתוך חרטה, דכתיב כן נאמר]: ״וישתו וישכרו עמו״ (בראשית מג, לד), ומכלל זה אתה למד שעד האידנא [עכשיו] לא הוה [היתה] שיכרות, אלא נמנעו משתיה. ואידך [והאחר, ר׳ מלאי] סבור כי אמנם שיכרות הוא שלא הוה [היתה], ואולם שתיה מיהא הוה [לפחות היתה].
Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Joseph’s brothers too did not sample the taste of wine during the intervening period, due to their remorse, as it is written: “And they drank and became drunk with him” (Genesis 43:34). By inference: Until now there was no drunkenness, as they abstained from drinking. And the other Sage, Rabbi Mallai, holds: It was drunkenness of which there was none; however, there was drinking on the part of the brothers during the intervening years.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וַאֲמַר רַבִּי מַלַּאי בִּשְׂכַר {שמות ד׳:י״ד} וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ.:

And Rabbi Mallai said: It is stated in the verse: “And the anger of the Lord was kindled against Moses, and He said: Is there not Aaron your brother the Levite, I know that he can surely speak, and also behold, he is coming out to greet you, and he will see you and be glad in his heart” (Exodus 4:14). Rabbi Mallai taught that as reward for Aaron’s lack of jealousy at seeing his brother Moses rise to greatness, as it is stated: “And he will see you and be glad in his heart,” he merited to become the High Priest, and for the breastplate of judgment to rest on his heart.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זכה לחשן המשפט – שכנגד הלב שהיה גדול ממנו וקודם למשה נגלית שכינה על אהרן כדכתיב (שמואל א ב) הנגלה נגליתי אל בית אביך ונאמרה לו נבואה של מצרים הכתובה (ביתזקאל כ) עד וימרו בי ואעפ״כ לא נתקנא בו בזאת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זכה לחושן כו׳. דבלבו יתורא דקרא הוא להורות שהיה שמח בכל לבו ולא שיהיה מראה עצמו לעיניו שהוא שמח ובלבו יתקנא בו והכי מפורש בש״ר ואמרו ע״ש הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים כו׳ ע״ש:
ועוד אמר ר׳ מלאי: נאמר ״ויחר אף ה׳ במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו (שמות ד, יד), ודרשו: בשכר ״וראך ושמח בלבו״, שלא קינא אהרן בגדולת אחיו, זכה להיות כהן ולחשן המשפט על לבו.
And Rabbi Mallai said: It is stated in the verse: “And the anger of the Lord was kindled against Moses, and He said: Is there not Aaron your brother the Levite, I know that he can surely speak, and also behold, he is coming out to greet you, and he will see you and be glad in his heart” (Exodus 4:14). Rabbi Mallai taught that as reward for Aaron’s lack of jealousy at seeing his brother Moses rise to greatness, as it is stated: “And he will see you and be glad in his heart,” he merited to become the High Priest, and for the breastplate of judgment to rest on his heart.
רי״ףרש״יספר הנרמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי בָּשְׁכָּר לְלֵוִי כִּילָּה מַהוּ כְּשׁוּתָא בְּכַרְמָא מַהוּ מֵת בי״טבְּיוֹם טוֹב מַהוּ.

The Gemara returns to the laws of a canopy. The inhabitants of the town of Bashkar sent to Levi: What is the halakha with regard to spreading a canopy on Shabbat? Additionally, what is the halakha with regard to hops in a vineyard? Do they constitute a prohibited mixture of diverse kinds? Finally, what is the halakha with regard to one who died on a Festival? How can the people attend to his burial?
רי״ףרש״יספר הנרר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בני בשכר – שם מקום.
כילה מהו – לנטותה בשבת.
כשותא – הימלון שגדל על ההגא מהו בכרמא ירק הוא וכלאים בכרם או אילן הוא ואינו כלאים בכרם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כילה מהו. לנטותה בשום ענין.
כשותא בכרמא. אם הוא כלאים בכרם, דאמרינן מין ירק הוא, או לא דמין עץ הוא, ולא מיתסר בהדי כרם, דהא כתיב לא תזרע כרמך כלאים, ולא אמר לא תטע כרמך.
ג וחוזרים עתה להלכה בדיני כילה. שלחו ליה [לו] בני העיירה בשכר ללוי: כילה מהו דינה לענין לפרסה בשבת? וכן: כשותא בכרמא [כשות בכרם] מהו דינה, האם יש בה משום כלאיים? אדם שמת ביום טוב מהו הדין בכגון זה, כיצד נטפל בו?
The Gemara returns to the laws of a canopy. The inhabitants of the town of Bashkar sent to Levi: What is the halakha with regard to spreading a canopy on Shabbat? Additionally, what is the halakha with regard to hops in a vineyard? Do they constitute a prohibited mixture of diverse kinds? Finally, what is the halakha with regard to one who died on a Festival? How can the people attend to his burial?
רי״ףרש״יספר הנרר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אַדְּאָזֵיל נָח נַפְשֵׁיהּ דְּלֵוִי אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב מְנַשְּׁיָא אִי חַכִּימַתְּ שְׁלַח לְהוּ שְׁלַח לְהוּ כִּילָּה חָזַרְנוּ עַל כׇּל צִידֵּי כִּילָּה וְלֹא מָצִינוּ לָהּ צַד הֶיתֵּר.

As the messenger was going with the question, Levi died. Shmuel said to Rav Menashya: If you are wise and able to respond, send them answers to their questions. He sent them: With regard to a canopy, we reviewed all aspects of the matter of the canopy, and we did not find any permissible aspect.
ר׳ חננאלרי״ףתוספותספר הנרבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וזה שהשיב רב מנשיא לבני בי בשכר על הכילה ועל הכשות בכרם ועל המת ביום טוב כולן לאיסור לפי שאינן בני תורה. מהא שמעינן שאפילו דברים המותרים כגון אלו וכדומה להן המסורין לעם הארץ אין אדם רשאי להורות להן להיתר אלא יחמיר עליהן לאיסור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולישלח להו כר״ט – הא לא פריך לישלח להו כר׳ יאשיה דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דשמא הם לא שאלו כשותא בכרמא מהו אלא היכא שעשה כדין איסור כלאים ג׳ מינים כאחד ועוד שמא לא ס״ל כר׳ יאשיה ואע״ג דקי״ל כר׳ יאשיה בספ״ק דקדושין (דף לט.) א״ל לא צהריתו [לא] קי״ל כר׳ יאשיה ואמר נמי בברכות פרק מי שמתו (ברכות כב.) נהוג עלמא כתלת סבי כר׳ אילעי בראשית הגז כרבי יאשיה בכלאים כר׳ יהודה בן בתירא בדברי תורה מיהו י״ל שלא היו סבורין כן דהא קאמר נמי נהוג כרבי יהודה בדברי תורה ואפ״ה פליגי עליה אמוראי טובא בשמעתא דהתם וקאמר נמי כרבי אילעי בראשית הגז דאמר אינו נוהג אלא בארץ ואפ״ה אמרינן בחולין בשילהי פ׳ הזרוע (חולין קלב.) אמר רב חסדא האי טבחא דלא מפריש מתנתא ליהוי בשמתא דה׳ אלהי ישראל ואמר נמי דרבא קניס אטמא ואפילו רב נחמן גופיה דאמר נהוג עלמא כתלת סבי אמר התם דקניס גלימא וא״ת נהי דלא ס״ל כר׳ יאשיה מ״מ לישלח להו כרבי יאשיה דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו״ל וי״ל דלא שייך למימר הכי אלא במין של איסור דהמתירו חושבו מין היתר בארץ הלכה כמותו בחו״ל אבל בדבר שאינו תלוי אלא בזריעה חטה ושעורה וחרצן במפולת יד בהא לא אמר הלכה כמותו בחו״ל. מ״ר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

(16-17) מה שהתרנו בפריסת כילה בכריכת חוט ומשיחה על הדרך שביארנו מ״מ במקום שאינן בני תורה אין מקילין להם בכך.
תוס׳ בד״ה ולישלח להו כו׳ לא צהריתו ולא קי״ל כו׳ כצ״ל:
אדאזיל נח נפשיה [עד שהלך נחה נפשו, נפטר] לוי. אמר שמואל לרב מנשיא: אי חכימת [אם חכם אתה] ויודע לענות, שלח להו [להם] בתשובה לשאלותיהם: כילהחזרנו על כל צידי כילה ולא מצינו לה צד היתר.
As the messenger was going with the question, Levi died. Shmuel said to Rav Menashya: If you are wise and able to respond, send them answers to their questions. He sent them: With regard to a canopy, we reviewed all aspects of the matter of the canopy, and we did not find any permissible aspect.
ר׳ חננאלרי״ףתוספותספר הנרבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְלִישְׁלַח לְהוּ כִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה.

The Gemara asks: And let him send them that it can be permitted in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel. The Gemara answers: He did not want to reveal that leniency to them, because they are not well versed in Torah, and they would not distinguish between permitted and prohibited methods of spreading the canopy.
רי״ףרש״יספר הנררשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולישלח להו – צד היתר בה.
כדרמי בר יחזקאל – כרך עליה חוט או משיחה.
ומשני: לפי שאינן בני תורה – ומקילי טפי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא דאמרינן: ולישלח להו כדרמי בר יחזקאל. ולא אמרינן ולישלח להו כילת חתנים. לא קשיא דאינהו בשיש לה גג קא מיבעיא להו. והא נמי דאמרינן ולשלח להו כר׳ טרפון, ולא אמרינן ולישלח להו כר׳ יאשיה דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, וקיימא לן כותיה כדאמרינן נהוג עלמא כתלתא סבי כר׳ יאשיה בכלאים כדאיתא בברכות פרק מי שמתו (ברכות כב.) ובפרק קמא דקידושין (קידושין לט.) לא צהריתו דקיימא לן כר׳ יאשיה. אינהו בזורע חטה וכשות וחרצן קא מבעיא להו, דמספקא להו אי מין אילן הוא או ירק הוא.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 16]

ושואלים: ולישלח להו [שישלח להם] שיש היתר כדברי רמי בר יחזקאל! ומשיבים: לא רצה לגלות להם היתר זה לפי שאינן בני תורה ולא יבחינו בין אופן מותר ואסור.
The Gemara asks: And let him send them that it can be permitted in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel. The Gemara answers: He did not want to reveal that leniency to them, because they are not well versed in Torah, and they would not distinguish between permitted and prohibited methods of spreading the canopy.
רי״ףרש״יספר הנררשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) כְּשׁוּתָא בְּכַרְמָא עִירְבּוּבָא וְלִישְׁלַח לְהוּ כדר״טכִּדְרַבִּי טַרְפוֹן דְּתַנְיָא כישות ר׳רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם וקי״לוְקַיְימָא לַן כׇּל הַמֵּיקֵל בָּאָרֶץ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בחו״לבְּחוּץ לָאָרֶץ לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה.

He also told them: Hops in a vineyard are a forbidden mixture of diverse kinds. The Gemara asks: And let him send them the message that it is permitted in accordance with the opinion of Rabbi Tarfon, as it was taught in the Tosefta: With regard to hops, Rabbi Tarfon says: They do not constitute a prohibited mixture of food crops in a vineyard, and the Rabbis say: They constitute a forbidden mixture of food crops in a vineyard. And we maintain that anyone who is lenient with regard to the halakhot of diverse kinds in Eretz Yisrael, even if the halakha is not ruled in accordance with his opinion, the halakha is ruled in accordance with his opinion outside of Eretz Yisrael, where the halakhot of diverse kinds apply only by rabbinic law. The Gemara explains: He did not reveal this leniency to them, because they were not well versed in Torah.
רי״ףרש״יספר הנרבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עירבובא – כלאים.
וקי״ל – בברכות בפרק כיצד גבי ערלה וה״ה לכלאים שאף היא מצוה התלויה בארץ ואינה נוהגת מן התורה אלא בארץ.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן מה שידעת שכלאי הכרם אסורין ושאין כלאי הכרם אלא במיני תבואות וירקות אבל אילנות מותר לנטעם בכרם והכשות נחלקו בו אם מין אילן הוא ואינו כלאים אם מין ירק ואסור והתרנוהו בחוצה לארץ מפני שכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ מ״מ במקום שאינן בני תורה אין מקילין להם מפני שדומה לירק.
ובענין כשותא בכרמא — הרי זה עירבובא [כשות בכרם כלאיים]. ושואלים: ולישלח להו [ושישלח להם] כדברי ר׳ טרפון? דתניא כן שנינו] בתוספתא: כישות, ר׳ טרפון אומר: אין הם כלאים בכרם. וחכמים אומרים: כישות הם כלאים בכרם. וקיימא לן [מוחזק בידינו]: כל המיקל בדיני כלאיים בארץ, אפילו אין הלכה כמותו באותה הלכה, הרי הלכה כמותו בחוץ לארץ, שדין כלאיים שם מדברי סופרים בלבד! ומסבירים: לא גילה להם את ההיתר לפי שאינן בני תורה.
He also told them: Hops in a vineyard are a forbidden mixture of diverse kinds. The Gemara asks: And let him send them the message that it is permitted in accordance with the opinion of Rabbi Tarfon, as it was taught in the Tosefta: With regard to hops, Rabbi Tarfon says: They do not constitute a prohibited mixture of food crops in a vineyard, and the Rabbis say: They constitute a forbidden mixture of food crops in a vineyard. And we maintain that anyone who is lenient with regard to the halakhot of diverse kinds in Eretz Yisrael, even if the halakha is not ruled in accordance with his opinion, the halakha is ruled in accordance with his opinion outside of Eretz Yisrael, where the halakhot of diverse kinds apply only by rabbinic law. The Gemara explains: He did not reveal this leniency to them, because they were not well versed in Torah.
רי״ףרש״יספר הנרבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) מַכְרִיז רַב הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיזְרַע כְּשׁוּתָא בְּכַרְמָא לִיזְרַע רַב עַמְרָם חֲסִידָא מְנַגֵּיד עִילָּוֵיהּ.

With regard to the matter of hops in a vineyard, the Gemara relates that Rav would announce: One who seeks to sow hops in a vineyard, let him sow. In contrast, Rav Amram Ḥasida would administer lashes for sowing hops in a vineyard.
רי״ףתוספותספר הנרבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב עמרם חסידא מנגיד עלה רב משרשיא יהיב ליה פרוטה לנכרי כו׳ – קשיא לי אמאי הא אמרינן לעיל דהלכה כר״ט דמיקל בחו״ל וצריך לומר דבמקומם לא היו בני תורה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומ״מ נאמרו עליה בסוגיא זו דברים שיש לדון בהם והוא שאמר רב עמרם מנגיד עלה ר״ל על הזורע כשות בכרמו ולמה והרי מ״מ אינו חייב עד שיזרע שנים בזולת הכרם שנ׳ לא תזרע כרמך כלאים וכמו שאמרו הטה ושעורה וחרצן ותירצו שלא נאמר כן אלא לחייב את הזורע אבל לענין איסור הנאה אף במין אחד נאסר הכל וכמו שאמרו המעביר עציץ נקוב בכרם קדש וזה שהיה מנגד על הזריעה לא לאיסור הזריעה אלא שמא יבא בהם לידי מכשול ויש מפקפקים בה ממה שאמרו בברכות נהוג עלמא כתלתא סבי כר׳ יאשיה בכלאים וכו׳ ואם מ״מ אסורים הם היאך נהגו כן ר״ל שלא לאסור אלא בשנים אלא ודאי אף כל שאין כלאים בזולת הכרם מותר ושמועת עציץ נקוב פירושה בשיש בעציץ שני מינים וא״כ זה שהיה מנגד פירושו בזריעת מין אחר עמה.
ובענין זה של כישות בכרם מספרים שהיה מכריז רב ואומר: האי מאן דבעי למיזרע כשותא בכרמא [מי שרוצה לזרוע כשות בכרם]ליזרע [שיזרע]. רב עמרם חסידא [החסיד] היה מנגיד עילויה [מלקה על כך], על מי שזרע כשות בכרם.
With regard to the matter of hops in a vineyard, the Gemara relates that Rav would announce: One who seeks to sow hops in a vineyard, let him sow. In contrast, Rav Amram Ḥasida would administer lashes for sowing hops in a vineyard.
רי״ףתוספותספר הנרבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) רַב מְשַׁרְשְׁיָא יָהֵיב לֵיהּ פְּרוּטָה לְתִינוֹק גּוֹי1 וְזָרַע לֵיהּ וְלִיתֵּן לֵיהּ לְתִינוֹק יִשְׂרָאֵל אָתֵי לְמִיסְרַךְ וְלִיתֵּן לֵיהּ לְגָדוֹל גּוֹי2 אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּיִשְׂרָאֵל.

The Gemara relates that Rav Mesharshiya would give a peruta to a gentile child, and the child would sow hops for him. The Gemara asks: And let him give the peruta to a Jewish child, who is also not obligated in mitzva observance. The Gemara answers: He may come to continue this habit and violate the prohibition as an adult. The Gemara asks: And let him give the peruta to an adult gentile. The Gemara answers: He may come to confuse him with a Jew.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
רי״ףרש״יתוספותספר הנרתוספות רי״ד מהדורה תליתאהרמב״ןרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יהיב פרוטה לתינוק נכרי – קסבר בחוץ לארץ שרי ומיהו כל כמה דאפשר משני שלא ילמדו להקל.
וליתן ליה לתינוק ישראל – אומר רבי שקבלה הוא בידינו שזה המקשה רב אחא בר יעקב והיינו הא דאמר בעירובין בשילהי בכל מערבין (דף מ: ושם) גבי ברכת זמן על הכוס ביוה״כ דמפרש התם דלא אפשר דהיכי ליעביד כו׳ ליתביה לתינוק לית הלכתא כרב אחא בר יעקב דילמא אתי למיסרך ולא מצינו במקום אחר דאית ליה לרב אחא האי סברא וי״מ דהוא ההוא דפ׳ בתרא דנדה (נדה ס׳:) דאתקין ביממא דתמניא משום גנבי ולא חיישינן לסרך בתה במקום צורך ולא נהירא דמאי שנא דנקיט טפי רב אחא בר יעקב מכל שאר אמוראי דהתם ועל ההיא דהתם אומר ר״ת שמותר ליתן לתינוק לשתות כוס של ברכה כי מיקלע מילה ביוה״כ ולא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון שאין זה מנהג [בקבוע] ולא דמי לכוס דיוה״כ דאי הוו יהבי ליה אתי למיסרך אף כשיהיה גדול כיון שעושין מנהג לשתות בכל שנה ושנה ביוה״כ.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וליתיב לתינוק ישראל – עיין בפרק חרש במהדורא תליתאה.
הא דיהיב רב משרשיא פרוטה לתינוק גוי וזרע לי׳ כשותא לכרמא בחוצה לארץ – דוקא משום דסבר לה כר׳ טרפון. ומיהו בישראל הי׳ נוהג מנהג איסור דילמא אתי למיזרע מין אחר, וגוי גדול נמי חש דלמא מחליף ליה בישראל. ומסתברא דחטה וכשותא וחרצן במפולת יד היה זורע, א״נ חטה וכשותא בכרם שאלמלא כן הוא עצמו היה מותר לזרוע חטה או כל מין אחר שירצה בין הגפנים כדאמרי׳ במס׳ קדושיןא לא קי״ל כר׳ יאשיה דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. ולדברי מי שמפרשב שלענין איסור הפירות נאסרין אע״פ שאין שם אלא מין א׳ בכרם, אפשר שהיה עושה כן שלא יקדשו, ומאןג דגמר מיהא למין האסור לזורעו בחו״ל ע״י גוי, טועה גמור הוא שאפי׳ מקיים כלאים בכרם אסור ומקדש כ״ש זורע ע״י גוי.
א. לט, א.
ב. רמב״ם כלאים פ״ה ה״ז וכמו שכ׳ רבנו והר״ן קדושין שם ובר״ן חולין קלו, ב.
ג. רמב״ם שם פ״א ה״ג ועי׳ השגות הראב״ד שם, ועי׳ ר״ן.
הא דאמרן: וליתן ליה לתינוק ישראל. פירשתיה ביבמות פרק חרש (יבמות קיד.) גבי קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווין להפרישו, בסייעתא דשמיא.
הא דאמרינן הכא: אתי למיסרך. ואמרינן נמי הכי בערובין (עירובין מ:) גבי זמן דיום הכפורים ליטעמיה לינוקא, אתי למיסרך. מסתברא משום דהוה עובדין דצריכין לדידן, ובהני הוא דוקא דחיישינן לדלמא אתי למיסרך, אבל במידי דצריך לתינוק לא חיישינן להכי, דהא התם לא מטעמיה ליה לינוקא, ואילו לדידיה מאכילין ומשקין לאלתר ואפילו טובא, וכבר כתבתי דבר זה והארכתי בדבר זה, בפרק חרש ביבמות (יבמות שם) בסייעתא דשמיא.
וכן מה שאמרו רב משרשיא יהיב פרוטה לתינוק גוי וזרע ליה. והקשו וליתיב ליה לתינוק ישראל שהרי קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווים להפרישו ואע״פ שמ״מ אין מאכילין אותו בידים בזו ראוי להקל שאף בגדול אין עקר האיסור אלא מגזרת מין אחר. ותירץ בה משום דאתי למיסרך.
ובעירובין בענין זמן של יום הכפרים אמרו גם כן ליתביה לינוקא דלמא אתי למיסרך ואין ללמוד מכאן מה שלמדו קצת מפרשים שאסור להטעים לתינוק בתשעה באב וביום הכפרים כוס של מילה שאין אומרין אתי למיסרך בקטן כל כך וכן בדבר שאין לו זמן קבוע וכן אין למדין מכאן שכל מין האסור לזרוע בכרם מותר על ידי גוי שהרי אף קיומן אסור אלא בזו אינה אלא מפני שמותר היה אצלו לגמרי אלא שהיה רוצה לשנות בה מפני שדומה לירק:
בתוס׳ בד״ה וליתן ליה לתינוק כו׳ ולא דמי לכוס דיוה״כ כו׳ כיון שנעשה מנהג לשתות בכל שנה כו׳ עכ״ל וכשותא דשמעתין נמי כמו מנהג הוא לזרוע בכל שנה ושנה ועיין בר״ן וק״ל:
ומסופר: רב משרשיא יהיב ליה [נתן לו] פרוטה לתינוק גוי וזרע ליה היה זורע לו] ושואלים: וליתן ליה [ושיתן אותה את הפרוטה] לתינוק ישראל, שהרי אף הוא אינו מחוייב במצוות! ומשיבים: אתי למיסרך [יבוא להימשך בדבר] ויעשה כן גם כשיגדל. ושואלים: וליתן ליה [ושיתן אותה את הפרוטה] לגדול גוי! ומשיבים: אתי לאיחלופי [יבוא להחליפו] בישראל.
The Gemara relates that Rav Mesharshiya would give a peruta to a gentile child, and the child would sow hops for him. The Gemara asks: And let him give the peruta to a Jewish child, who is also not obligated in mitzva observance. The Gemara answers: He may come to continue this habit and violate the prohibition as an adult. The Gemara asks: And let him give the peruta to an adult gentile. The Gemara answers: He may come to confuse him with a Jew.
רי״ףרש״יתוספותספר הנרתוספות רי״ד מהדורה תליתאהרמב״ןרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) מֵת שְׁלַח לְהוּ מֵת לֹא יִתְעַסְּקוּ ביה לֹא יְהוּדָאִין וְלֹא אַרְמָאִין לֹא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי.

With regard to a person who died on a Festival, he sent them in response: If a person died on a Festival, neither Jews nor Arameans, i.e., gentiles, should attend to his burial, neither on the first day of a Festival, nor on the second day of a Festival observed in the Diaspora.
רי״ףספר הנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולגבי מת שלח להו [להם] תשובה: מת לא יתעסקו ביה [בו] לא יהודאין [יהודים] ולא ארמאין [נכרים] לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני.
With regard to a person who died on a Festival, he sent them in response: If a person died on a Festival, neither Jews nor Arameans, i.e., gentiles, should attend to his burial, neither on the first day of a Festival, nor on the second day of a Festival observed in the Diaspora.
רי״ףספר הנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שִׁילַת אָמַר רַבִּי אַסִּי עוֹבָדָא הֲוָה בְּבֵי כְנִישְׁתָּא דְּמָעוֹן בְּיוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת

The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rabbi Yehuda bar Sheilat say that Rabbi Asi said: There was an incident in the synagogue of the settlement of Maon on a Festival adjacent to Shabbat. A person died,
רי״ףבעל המאורספר הנרההשלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

{שמעתא דהתעסקות במת ביום טוב}
אמר רב אשי: עובדא הוה בבי כנישתא דמעון ביו״ט הסמוך לשבת, ולא ידענא אי מלפניה אי מלאחריה – פירוש: מלפניה הוצרכו לשאול כדי שלא ישתהה ומלאחריה הוצרכו לשאול מפני שנשתהה. ואתו לקמיה דרבי יוחנן, ופשט להו: מת ביו״ט ראשון, יתעסקו בו עממין, ל״ש הכי ול״ש הכי, אפילו ביו״ט שאינו סמוך לשבת.
וה״ר שלמה פי׳ שלא התיר ר׳ יוחנן אלא ביו״ט הסמוך לשבת, כעין שאלתם ששאלו מלפניו. ולדברי ה״ר שלמה, הא דאמר רב אשי במסכת יו״ט (ביצה ו׳.), אע״ג דלא אשתהי לא משהין ליה, דוקא ביו״ט שני, אבל ביו״ט ראשון אין מתירין על ידי עממין אלא בסמוך לשבת, או1 מפני שנשתהה או שלא ישתהה.
ול״נ כי דברי רבי יוחנן ורבא סתם נאמרו, בכל יום טוב שבעולם.
1. נוסף ע״פ כת״י
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יהודה בר שילא אמר ר׳ אסי עובדא הוה בבי כנישתא דמעון ביום טוב הסמוך לשבת ולא ידענא אי מלפניה אי מלאחריה (ואתא) [ואתו] לקמיה דר׳ יוחנן אמר להו יתעסקו בו עממין וכו׳. רבינו שלמה ז״ל פירש מילתיה דרבא ביום טוב שלאחד השבת או מלפניה, ומשום עובדא דבי כנישתא הוא דפירש הכי, אבל לעולם מילתא דרבא אפילו ביום טוב דעלמא היא, דהא בפרק קמא דיום טוב מייתי הא דרבא ולא אדכר כלל יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה, אלמא בכל יום טוב איירי. והא דאמרינן התם לא אמרן אלא דאשתהי איום טוב שני קאי, והיינו דאמר רב אשי התם אפילו לא אשתהי לא משהינן ליה מאי טעמא יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן, אלמא איום טוב שני קאי, [ד]⁠אי איום טוב ראשון לא שנא אשתהי לא שנא לא אשתהי יתעסקו בו עממין, דכיון דאמירה לגוי שבות בעלמא הוא גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה כגון לא תסור. ולענין הוצאת המת ביום טוב ראשון כתב הרב דודי ר׳ אשר ז״ל שמותר לעשות על ידי ישראל שמתוך שהותרה הוצאה והעברת ארבע אמות ברשות הרבים לצורך הותרה שלא לצורך כיון דצורך יום טוב הוא.
ושואלים: איני [וכי כן הוא] והאמר [והרי אמר] ר׳ יהודה בר שילת שכך אמר ר׳ אסי: עובדא הוה בבי כנישתא [מעשה היה בבית הכנסת] של היישוב מעון ביום טוב הסמוך לשבת שמת אדם אחד,
The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rabbi Yehuda bar Sheilat say that Rabbi Asi said: There was an incident in the synagogue of the settlement of Maon on a Festival adjacent to Shabbat. A person died,
רי״ףבעל המאורספר הנרההשלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

שבת קלט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה שבת קלט., ר׳ חננאל שבת קלט., רי"ף שבת קלט. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס שבת קלט., רש"י שבת קלט., תוספות שבת קלט., בעל המאור שבת קלט. – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ספר הנר שבת קלט. – מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות), ר"י מלוניל שבת קלט. – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., ההשלמה שבת קלט. – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., תוספות רי"ד מהדורה תליתאה שבת קלט., רמב"ן שבת קלט. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א שבת קלט. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי שבת קלט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה שבת קלט., מהרש"א חידושי הלכות שבת קלט., מהרש"א חידושי אגדות שבת קלט., פירוש הרב שטיינזלץ שבת קלט., אסופת מאמרים שבת קלט.

Shabbat 139a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Shabbat 139a, R. Chananel Shabbat 139a, Rif by Bavli Shabbat 139a, Collected from HeArukh Shabbat 139a, Rashi Shabbat 139a, Tosafot Shabbat 139a, Baal HaMaor Shabbat 139a, Sefer HaNer Shabbat 139a, Ri MiLunel Shabbat 139a, HaHashlamah Shabbat 139a, Tosefot Rid Third Recension Shabbat 139a, Ramban Shabbat 139a, Rashba Shabbat 139a, Meiri Shabbat 139a, Maharshal Chokhmat Shelomo Shabbat 139a, Maharsha Chidushei Halakhot Shabbat 139a, Maharsha Chidushei Aggadot Shabbat 139a, Steinsaltz Commentary Shabbat 139a, Collected Articles Shabbat 139a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144