ואיבעית אימא יכיר לחוד – דכיון דלא כתיב ביה [פנים] בהכרת פדחת לחוד סגי לנחלה והכא דבעי פרצוף פנים משום דכתיב ביה הכרת פניהם:
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "בהיותו עובד כוכבים".
(1) 
יַכִּיר לְחוּד וְהַכָּרַת פָּנִים לְחוּד.
יַכִּיר לְחוּד וְהַכָּרַת פָּנִים לְחוּד.The requirement of “He shall recognize” with regard to a firstborn for inheritance, and the recognition of a husband’s face, are discrete matters.
״יכיר״ שנאמר לענין בכור לנחלה הוא ענין לחוד, והכרת פנים הוא ענין לחוד.
The requirement of “He shall recognize” with regard to a firstborn for inheritance, and the recognition of a husband’s face, are discrete matters.
הכל
(2) אִיתְּמַר הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ 1 וְנִתְגַּיֵּיר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אאֵין לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה דְּהָא הֲוָה לֵיהּ רֵאשִׁית אוֹנוֹ ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי.
§ It was stated that amora’im engaged in a dispute concerning the case of a man who had children when he was a gentile and he subsequently converted: Rabbi Yoḥanan says he does not have a firstborn with regard to inheritance, i.e., a son who is his firstborn after his conversion does not inherit a double portion; and Rabbi Shimon ben Lakish says: He does have a firstborn with regard to inheritance. The Gemara elaborates: Rabbi Yoḥanan says: He does not have a firstborn with regard to inheritance, as this man already had “the first of his strength” (Deuteronomy 21:17), the Torah’s description of the firstborn in this context, before he converted. And Rabbi Shimon ben Lakish says: He does have a firstborn with regard to inheritance, as the halakhic status of a convert who just converted is like that of a child just born.
א איתמר [נאמר] שנחלקו חכמים בבעיה הבאה: היו לו בנים בגיותו ונתגייר — ר׳ יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה, כלומר, בנו הראשון הנולד בישראל אינו נחשב בכור, ליטול פי שנים בנכסי אביו. ור׳ שמעון בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה. ומבארים את השיטות: ר׳ יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה — דהא הוה ליה [שהרי כבר היה לו] בן שהוא ראשית אונו, ובענין נחלה נאמר: ״כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה״ (דברים כא, יז). ור׳ שמעון בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [נחשב], כאדם חדש, שזהו בנו הראשון.
§ It was stated that amora’im engaged in a dispute concerning the case of a man who had children when he was a gentile and he subsequently converted: Rabbi Yoḥanan says he does not have a firstborn with regard to inheritance, i.e., a son who is his firstborn after his conversion does not inherit a double portion; and Rabbi Shimon ben Lakish says: He does have a firstborn with regard to inheritance. The Gemara elaborates: Rabbi Yoḥanan says: He does not have a firstborn with regard to inheritance, as this man already had “the first of his strength” (Deuteronomy 21:17), the Torah’s description of the firstborn in this context, before he converted. And Rabbi Shimon ben Lakish says: He does have a firstborn with regard to inheritance, as the halakhic status of a convert who just converted is like that of a child just born.
הכל
(3) וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאִיתְּמַר הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ 1 וְנִתְגַּיֵּיר ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בקִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא קִיֵּים ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קִיֵּים {ישעיהו מ״ה:י״ח} לֹא תוֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ ור״ש וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי.
The Gemara comments: And these amora’im follow their regular line of reasoning, as it was stated: If a man had children when he was a gentile and he subsequently converted, Rabbi Yoḥanan says: He has already fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply, and Rabbi Shimon ben Lakish says: He has not fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply. The Gemara clarifies: Rabbi Yoḥanan says he has fulfilled the aspect of the mitzva to be fruitful and multiply expressed in the command: “He did not create it to be a waste; He formed it to be inhabited” (Isaiah 45:18), i.e., to increase the inhabitation of the world. And Rabbi Shimon ben Lakish says he has not fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply, as the halakhic status of a convert who just converted is like that of a child just born, and it is considered as though he did not have children.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "בהיותו עובד כוכבים".
ומעירים: ואזדו לטעמייהו [והולכים הם לשיטתם], שנחלקו בענין דומה, דאיתמר [שנאמר]: היו לו בנים בגיותו ונתגייר — ר׳ יוחנן אמר: קיים בבנים אלה מצות פריה ורביה, ור׳ שמעון בן לקיש אמר: לא קיים. ומבארים, ר׳ יוחנן אמר: קיים בכך את הציווי הכללי ״לא תהו בראה לשבת יצרה״ (ישעיהו מה, יח), שהוסיף בישוב העולם, וכבר יצא ידי חובתו. ור׳ שמעון בן לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [נחשב].
The Gemara comments: And these amora’im follow their regular line of reasoning, as it was stated: If a man had children when he was a gentile and he subsequently converted, Rabbi Yoḥanan says: He has already fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply, and Rabbi Shimon ben Lakish says: He has not fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply. The Gemara clarifies: Rabbi Yoḥanan says he has fulfilled the aspect of the mitzva to be fruitful and multiply expressed in the command: “He did not create it to be a waste; He formed it to be inhabited” (Isaiah 45:18), i.e., to increase the inhabitation of the world. And Rabbi Shimon ben Lakish says he has not fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply, as the halakhic status of a convert who just converted is like that of a child just born, and it is considered as though he did not have children.
הכל
(4) וּצְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא קַמַּיְיתָא בְּהָא קָאָמַר רשב״ל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם דִּבְגַיּוּתָן 1 לָאו בְּנֵי נַחֲלָה נִינְהוּ אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּלֹא תוֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ וְהָא עֲבַד לֵיהּ שֶׁבֶת.
The Gemara adds: And it is necessary to state their opinions in both cases. As, if it were stated only in that first case with regard to inheritance, perhaps it is only in that case that Rabbi Shimon ben Lakish says his opinion that the first son born after conversion inherits a double portion, because in their gentile state they are not subject to the halakhot of inheritance. But with regard to that case, the mitzva to be fruitful and multiply, say he concedes to Rabbi Yoḥanan that since the verse states: “He did not create it to be a waste; He formed it to be inhabited,” and he has indeed performed an action that enables the world to be further inhabited, he has therefore fulfilled the mitzva.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "דבהיותו עובד כוכבים".
בגיותן לאו בני נחלה נינהו דאין אב לעובד כוכבים – לישנא אחרינא כדאמר במס׳ קידושין נכרי את הגר וגר את הגר אינו לא מד״ת ולא מד״ס דתניא לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו כו׳ משום הכי יש לו בכור לנחלה:
והא עבד ליה שבת בנים:
דבהיותו עובד כוכבים לאו בני נחלה נינהו – פירש בקונטרס עובדי כוכבים אינם בני נחלה משנתגיירו ובפרק קמא דקדושין (קידושין יז:) משמע דהם בני נחלה דאמרינן בקדושין דעובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה אלא לאו בני נחלה נינהו דקאמר הכא היינו תורת בכורה.
והא עבד ליה שבת – בפ׳ הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) קאמר בלשון אחר דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו ולאו בני חיוב קאמר דבפ׳ ד׳ מיתות (סנהדרין דף נט:) מוכח דלא מיפקדא אפריה ורביה אלא כלומר דזרעו מתייחס אחריו והיינו עבד ליה שבת דקאמר הכא וגבי עבד קאמר ביבמות (דף סב.) דהכל מודים דאין לו חייס.
תוס׳ בד״ה דבהיותו עובד כוכבים לאו כו׳ פירש בקונטרס כו׳ אינן בני נחלה משנתגיירו ובפ״ק דקידושין משמע דהם בני נחלה כו׳ עכ״ל אין זה סתירה לדבריו דלא אמרו שם דהם בני נחלה אלא בגיותן אבל משנתגיירו כפירש רש״י קאמר נמי התם דלאו בני נחלה אבל פרש״י בשמעתין אדחי ליה דבגיותן קאמר הכא דלאו בני נחלה נינהו וע״כ כפי׳ התוס׳ לענין בכורה ועיין בתוס׳ פ׳ הבע״י וק״ל:
בד״ה והא עבד ליה כו׳ דלא מפקדי אפריה כו׳ דהכל מודים דאין לו כו׳ כצ״ל:
ומעירים: וצריכא [וצריך] שתיאמר המחלוקת בשני המקרים, דאי איתמר בהא קמייתא [שאם היתה נאמרת רק בזו הראשונה] לענין נחלה, הייתי אומר: בהא קאמר [בזו אומר] ר׳ שמעון בן לקיש, שהבן הנולד ראשון בישראל הוא בכור לנחלה, משום שבגיותן לאו [לא] בני נחלה נינהו [הם], אבל בהא [בזו] במצות פריה ורביה, אימא מודה ליה [אמור שמודה לו] לר׳ יוחנן שקיים פריה ורביה, שהרי נאמר: ״לא תהו בראה לשבת יצרה״, והא עבד ליה [והרי כבר עשה לו] מצות שבת.
The Gemara adds: And it is necessary to state their opinions in both cases. As, if it were stated only in that first case with regard to inheritance, perhaps it is only in that case that Rabbi Shimon ben Lakish says his opinion that the first son born after conversion inherits a double portion, because in their gentile state they are not subject to the halakhot of inheritance. But with regard to that case, the mitzva to be fruitful and multiply, say he concedes to Rabbi Yoḥanan that since the verse states: “He did not create it to be a waste; He formed it to be inhabited,” and he has indeed performed an action that enables the world to be further inhabited, he has therefore fulfilled the mitzva.
הכל
(5) וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לר״ש לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צְרִיכָא.
And conversely, if their dispute were stated only with regard to this mitzva to be fruitful and multiply, perhaps it is only in this case that Rabbi Yoḥanan says his opinion, due to the verse: “He formed it to be inhabited.” But with regard to that case of inheritance, say he concedes to Rabbi Shimon ben Lakish that sons born when one was a gentile are disregarded. Consequently, it is necessary to teach their opinions in both disputes.
גמרא ואי אתמר בהא כו׳ היא ולויה היא ואשה כו׳ כצ״ל:
בפרש״י בד״ה לעולם כו׳ פטר רחם ולאפוקי מדר״י הגלילי הס״ד ואח״כ מ״ה הא כו׳ דלגבי כהן כו׳ בכור דעד כו׳ הד״א ובד״ה לויה בת לוי הס״ד ואח״כ מ״ה אפילו כו׳ פטורין הס״ד ואח״כ מ״ה לבית כו׳ ממשפחת אם ואמאי פטור הס״ד ובד״ה היינו דרב כו׳ פטורה הס״ד ובד״ה דאיבעלה ליה כו׳ לאיש זר כיון כו׳ לא מיפסלה הס״ד כצ״ל:
ולהיפך, ואי איתמר בהא [ואם היה נאמר רק בזו] בענין פריה ורביה, הייתי אומר: בהא קאמר [בזו דוקא אומר] ר׳ יוחנן שקיים פריה ורביה, מפני שקיים ״לשבת יצרה״, אבל בהא [בזו] בענין נחלה, אימא מודה ליה [אמור שמודה לו] לר׳ שמעון בן לקיש שאין מתחשבים בבנים שילד בגיותו, על כן צריכא [צריכה] שתיאמר המחלוקת בשני המקרים. ומקשים על שיטת ר׳ יוחנן.
And conversely, if their dispute were stated only with regard to this mitzva to be fruitful and multiply, perhaps it is only in this case that Rabbi Yoḥanan says his opinion, due to the verse: “He formed it to be inhabited.” But with regard to that case of inheritance, say he concedes to Rabbi Shimon ben Lakish that sons born when one was a gentile are disregarded. Consequently, it is necessary to teach their opinions in both disputes.
הכל
(6) תְּנַן מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה עוֹדָהּ גּוֹיָה 1 וְנִתְגַּיְּירָה וּמִשֶּׁבָּאתָה לְיִשְׂרָאֵל יָלָדָה וְלָדָהּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
The Gemara raises a difficulty concerning the opinion of Rabbi Yoḥanan: We learned in the mishna: One who did not have sons and he married a woman who had already given birth; or if he married a woman who gave birth when she was still a Canaanite maidservant and she was then emancipated; or one who gave birth when she was still a gentile and she then converted, and when the maidservant or the gentile came to join the Jewish people she gave birth to a male, that offspring is a firstborn with regard to inheritance but is not a firstborn with regard to redemption from a priest.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".
תנן [שנינו במשנתנו]: מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה בעודה שפחה ונשתחררה לאחר מכן, או שילדה בעודה גויה ונתגיירה, ומשבאתה לישראל ילדה — ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן.
The Gemara raises a difficulty concerning the opinion of Rabbi Yoḥanan: We learned in the mishna: One who did not have sons and he married a woman who had already given birth; or if he married a woman who gave birth when she was still a Canaanite maidservant and she was then emancipated; or one who gave birth when she was still a gentile and she then converted, and when the maidservant or the gentile came to join the Jewish people she gave birth to a male, that offspring is a firstborn with regard to inheritance but is not a firstborn with regard to redemption from a priest.
הכל
(7) יָלְדָה מִמַּאן אִילֵימָא מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים מַאי אִירְיָא גִּיּוֹרֶת וְשִׁפְחָה אֲפִילּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל נָמֵי.
The Gemara analyzes the mishna: This maidservant or convert, whose child that was born when she came to join the Jewish people is a firstborn for inheritance, from whom, i.e., from what type of father, did she bear him? If we say she bore him from a Jew who did not previously have sons, the initial subject of this clause of the mishna, why does it make reference specifically to a gentile or a maidservant, indicating that this son is a firstborn for inheritance because the ones born when she was not Jewish are disregarded? The halakha would be the same even with regard to a Jewish woman who had already given birth.
ילדה ממאן – כלומר הא דתני משבאת לישראל ילדה ממאן ילדה:
מאי אריא גיורת ושפחה – דהוי בכור לנחלה אפי׳ בת ישראל נמי בכור לנחלה הוי:
ילדה ממאן – דקתני משבאה לישראל ילדה הוי בכור לנחלה.
מאי איריא גיורת ושפחה – דמשמע מש״ה הוי בכור לנחלה דאותם בנים שהיו לה בהיותה עובדת כוכבים לא חשיבי.
אפי׳ בת ישראל – דבנים הראשונים חשובים בנים הוי האי נמי בכור לנחלה דהא באב תליא מילתא ולא באם.
ונברר: אותה שפחה וגיורת, שבנה שילדה בישראל הוא בכור לנחלה, ילדה ממאן [ממי]? אילימא [אם תאמר] שילדה מישראל שלא היו לו בנים, שבו עוסקת המשנה מתחילה — מאי איריא [מה שייך] מדוע מדובר דוקא בגיורת ושפחה? אפילו בת ישראל שכבר ילדה נמי [גם כן] הדין כן!
The Gemara analyzes the mishna: This maidservant or convert, whose child that was born when she came to join the Jewish people is a firstborn for inheritance, from whom, i.e., from what type of father, did she bear him? If we say she bore him from a Jew who did not previously have sons, the initial subject of this clause of the mishna, why does it make reference specifically to a gentile or a maidservant, indicating that this son is a firstborn for inheritance because the ones born when she was not Jewish are disregarded? The halakha would be the same even with regard to a Jewish woman who had already given birth.
הכל
(8) אֶלָּא לָאו מִגֵּר שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנִתְגַּיֵּיר וְקָתָנֵי בְּכוֹר לַנַּחֲלָה.
Rather, is the mishna not referring to two distinct cases? The first concerns a man who already had children before converting, and then marries a Jew who has already given birth to children, while the second involves a woman who had children when she was a maidservant or a gentile, and when she became Jewish she bore a child from one like her, a convert who had sons when he was a gentile and then converted. And the mishna teaches that this son is a firstborn with regard to inheritance, which apparently contradicts the opinion of Rabbi Yoḥanan.
וקתני בכור לנחלה – אע״ג דכבר הוליד בנים בגיותו ותיובתא דרבי יוחנן דאמר היו לו בנים בגיותו אין לו בכור לנחלה:
אלא לאו – האי ילדה משבאה לישראל לא אמי שלא היו לו בנים מהדר אלא מילתא באפי נפשה היא דקאמר גיורת שהיו לה בנים בהיותה עובדת כוכבים ונתגיירה עם בעלה וילדה משבאתה לתורת ישראל הוי בכור לנחלה ותיובתא דר׳ יוחנן.
אלא לאו [האם לא] מדובר במשנה בשני מקרים שונים: בתחילה — במי שהיו לו בנים ונשא בת ישראל שכבר ילדה, והמקרה השני — במי שילדה בעודה שפחה או גויה, ומשבאתה לישראל ילדה ממי שהוא כמותה, מגר שהיו לו בנים ונתגייר; וקתני [הרי הוא שונה] שהוא בכור לנחלה, שלא כדברי ר׳ יוחנן!
Rather, is the mishna not referring to two distinct cases? The first concerns a man who already had children before converting, and then marries a Jew who has already given birth to children, while the second involves a woman who had children when she was a maidservant or a gentile, and when she became Jewish she bore a child from one like her, a convert who had sons when he was a gentile and then converted. And the mishna teaches that this son is a firstborn with regard to inheritance, which apparently contradicts the opinion of Rabbi Yoḥanan.
הכל
(9) לָא לְעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
The Gemara answers: No; actually, her child was born from a Jew who did not have sons, and the reason the mishna makes reference specifically to a gentile or a maidservant is not due to the case of inheritance. Rather, it was necessary for the clause: But is not a firstborn with regard to redemption from a priest.
לעולם מישראל שלא היו לו בנים – ומשום בכור לנחלה לא איצטריך למינקט גיורת אלא משום דאשמעינן דאינו בכור לכהן דבנים הראשונים מיקרו פטר רחם ולאפוקי מדר׳ יוסי הגלילי.
ודוחים: לא, לעולם תפרש שילדה מישראל שלא היו לו בנים, ומה שהוזכרו דוקא גיורת ושפחה — לא לענין נחלה הובא, אלא מה ששנינו ״ואינו בכור לכהן״ איצטריכא ליה [הוצרך לו], כדי
The Gemara answers: No; actually, her child was born from a Jew who did not have sons, and the reason the mishna makes reference specifically to a gentile or a maidservant is not due to the case of inheritance. Rather, it was necessary for the clause: But is not a firstborn with regard to redemption from a priest.
הכל
(10) לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל {שמות י״ג:ב׳, במדבר ג׳:י״ב} עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.
This statement serves to exclude the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says: That son is a firstborn with regard to inheritance and with regard to redemption from a priest, as it is stated: “Whatever opens the womb among the children of Israel” (Exodus 13:2), i.e., one is not considered a firstborn unless he opens the womb of a woman from the Jewish people, and therefore the children that she bore before she converted are not considered to have opened her womb. Therefore, the first tanna of the mishna teaches us that he is not a firstborn with regard to redemption, as his mother’s womb was already opened when she was a gentile.
לאפוקי [להוציא] מדברי ר׳ יוסי הגלילי, שחלק על כך במשנתנו ואמר: ילד זה הוא בכור לנחלה ולכהן, שנאמר: ״פטר רחם בישראל״ (ראה שמות יג, ב) — שאין הנולדים תחילה נחשבים ״פטר רחם״ עד שיפטרו (יפתחו) רחם מישראל, ומה שילדה בגויותה אינו נחשב, על כן קא משמע לן דלא [משמיע לנו התנא שלא כדבריו], אלא כיון שכבר ילדה בגויותה — אין זה ״פטר רחם״.
This statement serves to exclude the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says: That son is a firstborn with regard to inheritance and with regard to redemption from a priest, as it is stated: “Whatever opens the womb among the children of Israel” (Exodus 13:2), i.e., one is not considered a firstborn unless he opens the womb of a woman from the Jewish people, and therefore the children that she bore before she converted are not considered to have opened her womb. Therefore, the first tanna of the mishna teaches us that he is not a firstborn with regard to redemption, as his mother’s womb was already opened when she was a gentile.
הכל
(11) ת״ש תָּא שְׁמַע הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ 1 וְנִתְגַּיֵּיר יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה אָמַר רָבִינָא וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא הָא וַדַּאי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִוא דְּאָמַר פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל וְיָלֵיף אִיהוּ מִינַּהּ דִּידַהּ.
The Gemara suggests: Come and hear a proof against Rabbi Yoḥanan from a baraita: If a man had sons when he was a gentile and he converted, and then fathered more sons, he has a firstborn with regard to inheritance. Ravina says, and some say it is Rav Aḥa who says: This ruling is certainly in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says that the phrase in the verse “whatever opens the womb among the children of Israel” means it is not a firstborn unless it opens the womb of a woman from the Jewish people. And he derives his halakha, that of a gentile who converted, from her halakha, that of a female convert, that one does not take into account the children born before they converted. Rabbi Yoḥanan may hold in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Yosei HaGelili.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "בהיותו עובד כוכבים".
ויליף איהו – הגר מינה דידה דגיורת מה היא1 לטעמיה דר׳ יוסי אע״ג דהיו לו בנים בגיותה דיש לו בכור לנחלה:
1. נראה דצ״ל מה היא לטעמיה דר׳ יוסי אע״ג דהוה לה בנים הוי בכור לכהן ה״נ הוא אע״ג דהיה לו בנים יש לו בכור לנחלה:
הא – דקתני בכור לנחלה רבי יוסי הגלילי היא דלגבי כהן חשיב ליה בכור דעד שיפטרו רחם בישראל.
ויליף איהו – הבעל.
מינה דידה – כי היכי דלגבה לא חשיבי בנים ראשונים והוי האי פטר רחם דכתיב בישראל לגביה נמי לא חשיבי ראשונים והוי האי ראשית אונו.
ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה מן הברייתא שלא כר׳ יוחנן: היו לו בנים בגיותו ונתגייר, ונולדו לו בנים — יש לו בכור לנחלה! אמר רבינא ואיתימא [ויש אומרים] רב אחא: הא [דבר זה] ודאי שיטת ר׳ יוסי הגלילי הוא, שאמר לענין פדיון הבן: ״פטר רחם בישראל״ — עד שיפטרו רחם מישראל, ויליף איהו [ולמד הוא] הגוי שנתגייר, מינה דידה [ממנה] מגיורת, שאין מתחשבים במה שילדו קודם שנתגיירו.
The Gemara suggests: Come and hear a proof against Rabbi Yoḥanan from a baraita: If a man had sons when he was a gentile and he converted, and then fathered more sons, he has a firstborn with regard to inheritance. Ravina says, and some say it is Rav Aḥa who says: This ruling is certainly in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says that the phrase in the verse “whatever opens the womb among the children of Israel” means it is not a firstborn unless it opens the womb of a woman from the Jewish people. And he derives his halakha, that of a gentile who converted, from her halakha, that of a female convert, that one does not take into account the children born before they converted. Rabbi Yoḥanan may hold in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Yosei HaGelili.
הכל
(12) אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה גלְוִיָּיה שֶׁיָּלְדָה בְּנָהּ פָּטוּר מה׳ מֵחֲמֵשׁ סְלָעִים דְּאִיעַבַּר מִמַּאן אִילֵימָא דְּאִיעַבַּר מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי מַאי אִירְיָא לְוִיָּיה אֲפִילּוּ יִשְׂרְאֵלִית נָמֵי.
§ Rav Adda bar Ahava says: With regard to the daughter of a Levite who gave birth to a firstborn boy, her son is exempt from the obligation to give five sela coins to the priest for his redemption, as the child is considered to be the son of a Levite and Levites are exempt from this obligation. The Gemara asks: From whom did she become pregnant? If we say that she became pregnant from a priest or a Levite, why does Rav Adda bar Ahava refer specifically to the daughter of a Levite? The halakha would be the same even for an Israelite woman who became pregnant from a priest or a Levite.
ב אמר רב אדא בר אהבה: לוייה שילדה — בנה פטור מחמש סלעים של פדיון הבן. ושואלים: דאיעבר ממאן [שהתעברה ממי]? אילימא דאיעבר [אם תאמר שהתעברה] מכהן או מלוי, מאי איריא [מה שייך], מדוע מדובר דוקא בלוייה? אפילו ישראלית נמי [גם כן] פטורה, שהרי הבן עצמו כהן או לוי!
§ Rav Adda bar Ahava says: With regard to the daughter of a Levite who gave birth to a firstborn boy, her son is exempt from the obligation to give five sela coins to the priest for his redemption, as the child is considered to be the son of a Levite and Levites are exempt from this obligation. The Gemara asks: From whom did she become pregnant? If we say that she became pregnant from a priest or a Levite, why does Rav Adda bar Ahava refer specifically to the daughter of a Levite? The halakha would be the same even for an Israelite woman who became pregnant from a priest or a Levite.
הכל
(13) אֶלָּא דְּאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל {במדבר א׳:ב׳-מ״ב} לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם כְּתִיב.
Rather, Rav Adda bar Ahava must be referring to a case where the daughter of a Levite became pregnant from an Israelite. But if so, why is the son’s status determined by his mother’s status in this instance? After all, it is written: “By their families, by their fathers’ houses” (Numbers 1:2), which indicates that the lineage of a Jewish family follows the father rather than the mother.
אלא תאמר דאיעבר [שהתעברה] הלויה מישראל — גם זה תמוה, מדוע הולכים אחר האם? הלא ״למשפחתם לבית אבתם״ (במדבר א, ב) כתיב [נאמר], שאין יחוס המשפחה בישראל אלא אחר האב ולא אחר האם!
Rather, Rav Adda bar Ahava must be referring to a case where the daughter of a Levite became pregnant from an Israelite. But if so, why is the son’s status determined by his mother’s status in this instance? After all, it is written: “By their families, by their fathers’ houses” (Numbers 1:2), which indicates that the lineage of a Jewish family follows the father rather than the mother.
הכל
(14) אָמַר רַב פָּפָּא דְּאִיעַבַּר דמִגּוֹי 1 וְלָא תֵּימָא אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר ה אֵין מְזַהֲמִין אֶת הַוָּלָד אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר מְזַהֲמִין אֶת הַוָּלָד לֵוִי פָּסוּל מִיקְּרֵי.
Rav Pappa says: This is referring to the daughter of a Levite who became pregnant from a gentile. In such a case, the son’s status is determined by that of the mother, and therefore the son is exempt from the redemption of the firstborn. And do not say this is the halakha only according to the one who says that in such a situation one does not disqualify the child at all due to his gentile father, and he is of fit lineage. Rather, even according to the one who says that one does disqualify the child due to the gentile father, nevertheless, one also follows the mother and he is therefore called a Levite of flawed lineage, and is exempt from redemption.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "מעובד כוכבים".
ולא תימא – רב אדא דתני פטור היינו אליבא דמאן דאמר במס׳ יבמות אין מזהמין את הולד דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אין הולד ממזר דלא שדינן ליה בתר אביו אלא בתר אימיה והאי נמי בתר אימיה לויה שדינן ליה דפטור מחמש סלעים אלא אפי׳ למ״ד מזהמין הולד מ״מ בתר אימיה שדינן ליה ולוי פסול מיקרי ופטור:
דאיעבר מעובד כוכבים – דל״ל חייס לגבי ישראל ושייך הבן בתר אם ישראלית טפי מבתר אבוה עובד כוכבים הלכך פטור.
ולא תימא אליבא דמ״ד אין מזהמין את הולד – במס׳ יבמות (דף מה.) דאיכא למ״ד עובד כוכבים הבא על בת ישראל הוולד כשר דבתר אימיה שדינן ליה ומשום הכי פטור מחמש סלעים.
אלא אפילו למ״ד מזהמין – דשדינן ליה בתר עובד כוכבים אפ״ה פטור דלוי פסול מיקרי הואיל ואית ליה שמא דלוי פטור.
ולא תימא אליבא דמ״ד אין מזהמין כו׳ – ומ״ד מזהמין היינו מאן דשדי ליה בתר עובד כוכבים כדפי׳ בקונט׳ דקרי ליה מזהמין משום דעובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרן שבת (דף קמו.) בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ולא פסקה זוהמא מן העובדי כוכבים ומ״ד עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר שדי ליה בתר דעובד כוכבים אבל מ״ד הולד ממזר שדי ליה בתר בת ישראל ולהכי שייך ביה ממזרות ובקונטרס פירש איפכא וכמו שפירשתי מוכח בסוף פ״ק דיבמות (דף יז.) בחלח וחבור וגו׳ א״ר יוחנן וכולן לפסול כי אמריתא קמיה דשמואל א״ל [כי] יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה פירוש לא מיפסלי כיון דמתייחס אחר העובדת כוכבים ובנות ישראל דההוא דרא איצטרויי איצטרי וכן מוכח בפ״ק דיבמות (שם) דהאי דקרי ליה בנך גורם לו ממזרות.
בד״ה ולא תימא כו׳ עובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרינן בשעה שבא נחש כו׳ עכ״ל הוצרכו לפרש כן לפי דרכם דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הולד כשר אבל לפ״ה דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הוא פסול איכא לפרש מה״ט מזהמין בשדי ליה בתר עובד כוכבים וק״ל:
אמר רב פפא: צריכים לומר דאיעבר [שהתעברה] מגוי, ובמקרה זה הולכים אחר האם, ובן לויה פטור מחמש סלעים. ולא תימא אליבא דמאן דאמר [ולא תאמר שדבר זה נכון על פי שיטתו של מי שאומר] אין מזהמין את הולד, כלומר, אין מייחסים כלל את הולד לאביו הגוי, והוא כשר. אלא אפילו למאן דאמר [לדעת מי שאומר] מזהמין את הולד, ומייחסים אותו גם לאב, על כל פנים הולכים אחר אמו, ולוי פסול מיקרי [נקרא], ופטור מפדיון.
Rav Pappa says: This is referring to the daughter of a Levite who became pregnant from a gentile. In such a case, the son’s status is determined by that of the mother, and therefore the son is exempt from the redemption of the firstborn. And do not say this is the halakha only according to the one who says that in such a situation one does not disqualify the child at all due to his gentile father, and he is of fit lineage. Rather, even according to the one who says that one does disqualify the child due to the gentile father, nevertheless, one also follows the mother and he is therefore called a Levite of flawed lineage, and is exempt from redemption.
הכל
(15) מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא לְעוֹלָם דְּאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל וְשָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא פֶּטֶר רֶחֶם {שמות י״ג:י״ב,ט״ו} בְּפֶטֶר רֶחֶם תְּלָא רַחְמָנָא.
Mar, son of Rav Yosef, says a different explanation, in the name of Rava: Actually, Rav Adda bar Ahava is referring to a case where the daughter of a Levite became pregnant from an Israelite. And although the son’s status is usually determined by that of the father, there, with regard to the redemption of the firstborn, it is different, as the verse states: “Whatever opens the womb among the children of Israel” (Exodus 13:2). This teaches that the Merciful One renders the obligation dependent upon the opening of the womb, and since this firstborn came from the womb of a daughter of a Levite, and not a Levite, the obligation of redemption does not apply.
מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא [אמר] לעולם מישראל – כוותיה פסקינן בחולין בריש הזרוע (דף קלב.) ואהא סמכינן השתא לפטור בן לויה וכהנת אשת ישראל מחמש סלעים.
מר בריה [בנו] של רב יוסף אמר משמיה [משמו] של רבא הסבר אחר: לעולם תפרש דאיעבר [שהתעברה] לויה זו מישראל. ואף שבדרך כלל מייחסים את הבן למשפחת האב, שאני התם דאמר קרא [שונה שם, לענין פדיון הבן, שאמר הכתוב] ״פטר רחם״, ומשמע שבפטר רחם תלא רחמנא [תלתה התורה] מצוה זו, וכיון שיצא מרחמה של לויה — הרי הוא פטור. ומקשים על שיטת רב פפא, הסבור כי לויה שנתעברה מישראל בנה חייב בפדיון הבן.
Mar, son of Rav Yosef, says a different explanation, in the name of Rava: Actually, Rav Adda bar Ahava is referring to a case where the daughter of a Levite became pregnant from an Israelite. And although the son’s status is usually determined by that of the father, there, with regard to the redemption of the firstborn, it is different, as the verse states: “Whatever opens the womb among the children of Israel” (Exodus 13:2). This teaches that the Merciful One renders the obligation dependent upon the opening of the womb, and since this firstborn came from the womb of a daughter of a Levite, and not a Levite, the obligation of redemption does not apply.
הכל
(16) תְּנַן מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא יָלָדָה נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת נִשְׁתַּחְרְרָה מְעוּבֶּרֶת.
The Gemara raises a difficulty concerning the opinion of Rav Pappa: We learned in the mishna: One who had sons and married a woman who had not given birth; or a woman who converted while she was pregnant, or a Canaanite maidservant who was emancipated while she was pregnant and she gave birth to a son, he is a firstborn with regard to redemption from a priest but he is not a firstborn with regard to inheritance.
מי שהיו לו בנים – פרישית לעיל גבי מתני׳. מדקתני היא וכהנת רבותא אשמעינן דאע״ג דנתערב עם הפטור איהו חייב.
תנן [שנינו במשנתנו]: מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, או שנשא מי שנתגיירה כשהיא מעוברת, או נשתחררה כשהיא מעוברת, וילדה לאחר שנתגיירה.
The Gemara raises a difficulty concerning the opinion of Rav Pappa: We learned in the mishna: One who had sons and married a woman who had not given birth; or a woman who converted while she was pregnant, or a Canaanite maidservant who was emancipated while she was pregnant and she gave birth to a son, he is a firstborn with regard to redemption from a priest but he is not a firstborn with regard to inheritance.
הכל
(17) וְיָלְדָה הִיא וְכֹהֶנֶת הִיא וּלְוִיָּה הִיא וְאִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלָדָה וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחֲרֵי בַּעְלָהּ ג׳ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלָדָה וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן ט׳ תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן ז׳ שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה.
And likewise, if an Israelite woman and the daughter or wife of a priest, neither of whom had given birth yet, or an Israelite woman and the daughter or wife of a Levite, or an Israelite woman and a woman who had already given birth, gave birth, and it is uncertain which son was born to which mother; and likewise a woman who did not wait three months after the death of her husband and she married and gave birth, and it is unknown whether the child was born after nine months and is the son of the first husband, or whether he was born after seven months and is the son of the latter husband, in all these cases the child is a firstborn with regard to redemption from a priest but is not a firstborn with regard to inheritance.
ערך פדחת
פדחת – א(בכורות מז. יבמות קב:) ת״ר פדחת בלא פרצוף פנים פרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהיו שניהם עם החוטם פי׳ מצח.
א. [שטערין.]
וכן אשה שעדיין לא ביכרה וילדה היא וכהנת (בת כהן), היא ולויה (בת לוי), היא ואשה שכבר ילדה, ונתערבו הולדות זה בזה, ואין ידוע מי הוא בנה של זו שלא ביכרה. וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה שלשה חדשים ונשאת, וילדה ילד לאחר שבעה חדשים, ואין ידוע אם ילד זה הוא בן תשעה לבעל הראשון אם בן שבעה לאחרון — הריהו בכור לכהן ואינו בכור לנחלה.
And likewise, if an Israelite woman and the daughter or wife of a priest, neither of whom had given birth yet, or an Israelite woman and the daughter or wife of a Levite, or an Israelite woman and a woman who had already given birth, gave birth, and it is uncertain which son was born to which mother; and likewise a woman who did not wait three months after the death of her husband and she married and gave birth, and it is unknown whether the child was born after nine months and is the son of the first husband, or whether he was born after seven months and is the son of the latter husband, in all these cases the child is a firstborn with regard to redemption from a priest but is not a firstborn with regard to inheritance.
הכל
(18) מִכְּלָל דִּכְהוּנָּה וּלְוִיָּה פְּטוּרִין דְּאִיעַבַּר מִמַּאן אִילֵימָא דְּאִיעַבַּר מִכֹּהֵן וְלֵוִי אִי הָכִי מַאי אִירְיָא כֹּהֶנֶת וּלְוִיָּה אפי׳ אֲפִילּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל נָמֵי.
The Gemara explains the difficulty: From the ruling in the case of one whose child became confused with that of a daughter of a priest or a Levite, by inference one can derive that the daughter of a priest and the daughter of a Levite are exempt from redemption. Now, from whom did she become pregnant? If we say that she became pregnant from a priest or a Levite, if so, why specifically mention the daughter of a priest and the daughter of a Levite? The same halakha would apply even in the case of an Israelite woman who became pregnant from a priest or a Levite, as the son is exempt from redemption because he is also a priest or a Levite.
ומדייקים: מכלל ההלכה בענין מי שנתערב ולדה בולד כהנת או בולד לויה, אתה למד שאשה שהיא בת כהונה (כהנת) ובת לויה פטורין מפדיון. ונברר: דאיעבר ממאן [שהתעברה ממי]? אילימא דאיעבר [אם תאמר שהתעברה] מכהן או לוי, אי הכי מאי איריא [אם כך מה שייך], מדוע מדובר דוקא בכהנת ולויה? אפילו היתה בת ישראל נמי [גם כן] פטור הבן מפדיון, שהרי הוא כהן או לוי!
The Gemara explains the difficulty: From the ruling in the case of one whose child became confused with that of a daughter of a priest or a Levite, by inference one can derive that the daughter of a priest and the daughter of a Levite are exempt from redemption. Now, from whom did she become pregnant? If we say that she became pregnant from a priest or a Levite, if so, why specifically mention the daughter of a priest and the daughter of a Levite? The same halakha would apply even in the case of an Israelite woman who became pregnant from a priest or a Levite, as the son is exempt from redemption because he is also a priest or a Levite.
הכל
(19) אֶלָּא דְּאִיעַבַּר מִגּוֹי 1 כֹּהֶנֶת פְּטוּרָה וְהָאָמַר רַב פָּפָּא בָּדֵיק לַן רַבָּה כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִגּוֹי 2 מַהוּ וְאָמֵינָא לֵיהּ לָאו הַיְינוּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה דְּאָמַר לְוִיָּה שֶׁיָּלְדָה בְּנָהּ פָּטוּר מֵחָמֵשׁ סְלָעִים.
Rather, if the case is where the daughter of a priest or the daughter of a Levite became pregnant from a gentile, then is the son of the daughter of a priest exempt? But didn’t Rav Pappa say: Rabba tested us on the following matter: With regard to the daughter of a priest who became pregnant from a gentile, what is the halakha? And we said to him: Isn’t this the case discussed by Rav Adda bar Ahava, who says: With regard to the daughter of a Levite who gave birth to a firstborn boy, her son is exempt from the obligation to give five sela coins? This ruling was interpreted as referring to one who became pregnant from a gentile.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "מעובד כוכבים".
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "מעובד כוכבים".
ולאו היינו דרב אדא דאמר לויה שילדה כו׳ ואוקימנא בדאיעבר מעובד כוכבים וכהנת נמי דאיעברא מעובד כוכבים פטורה:
אלא רב פפא דאוקים לה לעיל לויה בדאיעבר מעובד כוכבים והכא לא מצי לאוקומי בעובד כוכבים משום דקתני כהנת במאי מוקים לה:
מכלל דכהנת פטורה – וקס״ד דהא כהנת בבת כהן קאמר.
בדיק – מנסה אותנו בהלכות.
מהו – מי הוי בנה פטור מבכורה או לא.
היינו דרב אדא כו׳ – וכי היכי דלוייה פטורה כהנת נמי פטורה.
אלא תאמר דאיעבר [שהתעברה] מגוי — על כך יש לתמוה: האם כהנת פטורה? והאמר [והרי אמר] רב פפא: בדיק לן [בדק, בחן אותנו] רבה בשאלה הבאה: כהנת שנתעברה מגוי מהו? ואמינא ליה [ואמרנו לו]: לאו היינו [האם אין זה] מה שאמר רב אדא בר אהבה, שאמר: לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים, והעמדנוה במי שנתעברה מגוי? והוא הדין לכהנת!
Rather, if the case is where the daughter of a priest or the daughter of a Levite became pregnant from a gentile, then is the son of the daughter of a priest exempt? But didn’t Rav Pappa say: Rabba tested us on the following matter: With regard to the daughter of a priest who became pregnant from a gentile, what is the halakha? And we said to him: Isn’t this the case discussed by Rav Adda bar Ahava, who says: With regard to the daughter of a Levite who gave birth to a firstborn boy, her son is exempt from the obligation to give five sela coins? This ruling was interpreted as referring to one who became pregnant from a gentile.
הכל
(20) וַאֲמַר לִי הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא לְוִיָּה בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָיְימָא דְּתַנְיָא ולְוִיָּה שֶׁנִּשְׁבֵּית אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת נוֹתְנִין לָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר וְאוֹכֶלֶת.
Rav Pappa continues: And Rabba said to me: How can these cases be compared? Granted, if the daughter of a Levite has a child from a gentile, he is considered a Levite with regard to redemption since his mother retains her sanctity. As it is taught in a baraita: In the case of a Levite woman who was captured, leading to a concern that one of her captors might have engaged in sexual intercourse with her, or even if a Levite woman definitely engaged in licentious sexual intercourse, one nevertheless gives her first tithe and she may eat it.
בקדושתה קיימא – אע״ג דנבעלה לעובד כוכבים וכי שדינן בנה בתרה הוי כלוי פסול ופטור.
מן המעשר – מעשר ראשון ניתן ללוים.
נותנים לה מעשר ואוכלת – אין חולקין לאשה בגורן אבל מחלקין להם בבתיהם כדאמר בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צט:).
ואמר לי רבה: הכי השתא [כך אתה משווה]?! בשלמא [נניח] לויה שילדה לגוי — בנה נחשב לוי, משום שהאם בקדושתה קיימא [עומדת], דתניא [שכך שנויה ברייתא]: לויה שנשבית (על ידי גוים, ויש להניח שנאנסה שם) או שנבעלה בעילת זנות — עדיין נותנין לה מן המעשר הראשון, כדין לויה, ואוכלת, שאין זה פוסל אותה מן הזכות לקבלת מעשר.
Rav Pappa continues: And Rabba said to me: How can these cases be compared? Granted, if the daughter of a Levite has a child from a gentile, he is considered a Levite with regard to redemption since his mother retains her sanctity. As it is taught in a baraita: In the case of a Levite woman who was captured, leading to a concern that one of her captors might have engaged in sexual intercourse with her, or even if a Levite woman definitely engaged in licentious sexual intercourse, one nevertheless gives her first tithe and she may eat it.
הכל
(21) אֶלָּא כֹּהֶנֶת כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵיל לַהּ הָוְיָא זָרָה.
But with regard to the daughter of a priest, since if a gentile engages in intercourse with her she becomes like a non-priest and may no longer partake of teruma, her son from a gentile should be considered like an Israelite and be obligated in the redemption of a firstborn. If so, in what case does the mishna exempt the son of a daughter of a priest or a daughter of a Levite from redemption?
דאיבעלה ליה – לעובד כוכבים.
הויא זרה – כדאמרינן ביבמות בפרק אלמנה לכהן גדול (דף סח.) מנין לכהנת לויה וישראלית שבאו עליה עובד כוכבים ועבד שפסלוה ת״ל ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה ואע״ג דלויה נמי קתני התם מתרומה דקא פסיל לה שלא תינשא לכהן אבל מדין לויה לא מיפסלא.
הויא לה זרה – וכיון דזרה היא בנה חייב בה׳ סלעים. הלכך מתניתין נמי לא מוקמת דאיעבר מעובד כוכבים.
אלא כהנת כיון דאיבעילה [ליה] הויא לה זרה – ואפי׳ קדושת לויה פקעה מינה וגרעה מלויה אשת כהן שנשבית דאע״ג דמיפסלא מתרומה לא פקעה מינה קדושתה לענין ה׳ סלעים אבל כהנת דקדושתה מגופה אתיא כשמתחללת פקעה קדושתה לגמרי.
אלא כהנת, כיון דאי בעיל לה [שאם בועל אותה] הגוי הויא [הרי היא נעשית] כזרה (שאינה כהנת) ונפסלת מן התרומה, אם כן גם הנולד לה מן הגוי נחשב כזר, וחייב בפדיון. ואם כן, באיזה מקרה פוטרת משנתנו את בן הכהנת מן הפדיון?
But with regard to the daughter of a priest, since if a gentile engages in intercourse with her she becomes like a non-priest and may no longer partake of teruma, her son from a gentile should be considered like an Israelite and be obligated in the redemption of a firstborn. If so, in what case does the mishna exempt the son of a daughter of a priest or a daughter of a Levite from redemption?
הכל
(22) הָנִיחָא לְמָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר דְּאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל מוֹקֵי לַהּ בִּדְאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא לְרַב פָּפָּא בְּמַאי מוֹקֵי לָהּ.
The Gemara notes: This works out well according to the opinion of Mar, son of Rav Yosef, citing in the name of Rava, who says that Rav Adda bar Ahava, who deems the son of a Levite woman exempt from the obligation of redemption, was referring to a case where she became pregnant from an Israelite. This is because he can interpret the mishna as referring to the daughter of a priest or the daughter of a Levite who became pregnant from an Israelite. But according to the opinion of Rav Pappa, who maintains that the son of a priest’s or Levite’s daughter who became pregnant from an Israelite is subject to the obligation of redemption from a priest, with regard to what case does he interpret the mishna?
ומעירים: הניחא [זה אמנם נוח], אינו קשה לשיטת מר בריה [בנו] של רב יוסף משמיה [משמו] של רבא, שאמר כי דברי רב אדא, הפוטר את בן הלויה מפדיון, עוסקים בלויה דאיעבר [שהתעברה] מישראל, ואם כן הוא מוקי לה בדאיעבר [מעמיד אותה, את משנתנו בענין כהנת ולויה, במקרה שהתעברה] מישראל, ולכן בנה פטור מפדיון. אלא לשיטת רב פפא, הסבור שכהנת ולויה שנתעברה מישראל, בנה חייב בפדיון, במאי מוקי לה [במה הוא מעמיד אותה]? באיזה מקרה פטורה כהנת מפדיון?
The Gemara notes: This works out well according to the opinion of Mar, son of Rav Yosef, citing in the name of Rava, who says that Rav Adda bar Ahava, who deems the son of a Levite woman exempt from the obligation of redemption, was referring to a case where she became pregnant from an Israelite. This is because he can interpret the mishna as referring to the daughter of a priest or the daughter of a Levite who became pregnant from an Israelite. But according to the opinion of Rav Pappa, who maintains that the son of a priest’s or Levite’s daughter who became pregnant from an Israelite is subject to the obligation of redemption from a priest, with regard to what case does he interpret the mishna?
הכל
(23) לְעוֹלָם דְּאִיעַבַּר מִכֹּהֵן וְהִיא בַּת יִשְׂרָאֵל וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ כֹּהֶנֶת דִּבְנָה כֹּהֵן
The Gemara answers: Actually, the mishna is not referring to the daughter of a priest but to a woman who became pregnant from a priest. Therefore, her son is exempt from redemption, and yet she herself is an Israelite woman. And why does the mishna call her the daughter of a priest [kohenet]? Because her son is a priest.
לעולם – מתניתין דאיעבר מכהן אבל בת כהן דלא איעבר מכהן לא מיפטרא דלא אזלינן בתר אם אלא בלויה דאיעבר מעובד כוכבים.
ומשיבים: לעולם אין מדובר במשנה בכהנת ממש, אלא באשה דאיעבר [שהתעברה] מכהן, ולכן בנה פטור מפדיון. ואולם היא עצמה בת ישראל, ואמאי קרי [ומדוע קורא] לה ״כהנת״? משום שבנה כהן.
The Gemara answers: Actually, the mishna is not referring to the daughter of a priest but to a woman who became pregnant from a priest. Therefore, her son is exempt from redemption, and yet she herself is an Israelite woman. And why does the mishna call her the daughter of a priest [kohenet]? Because her son is a priest.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.