×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת וְכוּ׳ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה מְלַמְּדָהּ תִּיפְלוּת.: תִּיפְלוּת ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא כְּאִילּוּ לִמְּדָהּ תִּיפְלוּת.
§ The mishna states: From here ben Azzai states: A person is obligated to teach his daughter Torah, so that if she drinks and does not die immediately, she will know that some merit of hers has delayed her punishment. Rabbi Eliezer says: Anyone who teaches his daughter Torah is teaching her promiscuity. The Gemara asks: Could it enter your mind to say that teaching one’s daughter Torah is actually teaching her promiscuity? Rather, say: It is considered as if he taught her promiscuity.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ערך תפל
תפלא(סוטה כא:) המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות (פסחים צא.) נשים ועבדים משום תכלות פירוש עבירה כמו קב ותפלות:
א. [באהלערייא.]
לימדה תיפלות ס״ד – וכי תורה תיפלות קרא לה.
כאילו – שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע.
רש״י בד״ה שמשים צ״ל שמעמיד:
תוס׳ בד״ה בן עזאי אומר חייב אדם כו׳ ירושלמי דבן עזאי דלא כראב״ע כו׳ ונראה. דפי׳ דמצוה כו׳ עכ״ל כצ״ל ור״ל דהכי דייק ליה התם דבן עזאי דלא כראב״ע דמצוה לשמוע דקאמר משמע משום קיום מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה כדאמר בן עזאי:
בא״ד מטרונה שאלה כו׳ חטא אחת במעשה עגל כו׳ אבדת ממני ג׳ מאות כו׳ ישרפו ד״ת ולא כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בד״ה רוצה אשה כו׳ ואילו המורד על אשתו כו׳ עכ״ל וכצ״ל:
א שנינו במשנה, אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה שתדע שהזכות תולה לה. ר׳ אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורהמלמדה תיפלות. ותוהים: תיפלות סלקא דעתך [עולה על דעתך] לומר, וכי תיפלות הוא מלמדה? והלא תורה מלמד אותה! אלא אימא [אמור]: כאילו למדה תיפלות.
§ The mishna states: From here ben Azzai states: A person is obligated to teach his daughter Torah, so that if she drinks and does not die immediately, she will know that some merit of hers has delayed her punishment. Rabbi Eliezer says: Anyone who teaches his daughter Torah is teaching her promiscuity. The Gemara asks: Could it enter your mind to say that teaching one’s daughter Torah is actually teaching her promiscuity? Rather, say: It is considered as if he taught her promiscuity.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מ״טמַאי טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב {משלי ח׳:י״ב} אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה חׇכְמָה בְּאָדָם נִכְנְסָה עִמּוֹ עַרְמוּמִית.

Rabbi Abbahu says: What is the reason for Rabbi Eliezer’s statement? It is as it is written: “I, wisdom, dwell with cunning” (Proverbs 8:12), which indicates that once wisdom enters into a person, cunning enters with it. Rabbi Eliezer fears that the woman will use the cunning she achieves by learning the wisdom of the Torah to engage in promiscuous behavior.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חכמה – תורה.
מ״ט דר״א כו׳ כיון שנכנס חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית כו׳. ולגבי איש הוא תועלת להבין ערמת הרשעים ולהערים כנגדם וסיים בזה ודעת מזימות אמצא י״ל ע״י דעת של תורה מזימות של אחרים אמצא וע״ד ועם עקש תתפל אבל נשים דעתן קלות פן יערימו ויבואו לידי עבירה וקלקול וק״ל:
אמר ר׳ אבהו: מאי טעמיה [מה טעמו] של ר׳ אליעזר — דכתיב [שנאמר]: ״אני חכמה שכנתי ערמה״ (משלי ח, יב), ומפרש: כיון שנכנסה חכמה באדם — נכנסה עמו ערמומית, וחושש ר׳ אליעזר שתשתמש האשה בערמומיות זו שבאה לה על ידי לימוד התורה לשם תיפלות.
Rabbi Abbahu says: What is the reason for Rabbi Eliezer’s statement? It is as it is written: “I, wisdom, dwell with cunning” (Proverbs 8:12), which indicates that once wisdom enters into a person, cunning enters with it. Rabbi Eliezer fears that the woman will use the cunning she achieves by learning the wisdom of the Torah to engage in promiscuous behavior.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְרַבָּנַן הַאי אֲנִי חׇכְמָה מַאי עָבְדִי לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרוֹם עֲלֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ח:יב׳,כ׳} וְהַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא.:

The Gemara asks: And the Rabbis who disagree with him, what do they do with this verse: “I, wisdom, dwell with cunning [orma]”; how do they interpret it? The Gemara responds: He requires that verse for that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, states, interpreting the word “orma” as nakedness rather than cunningness, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: The matters of Torah do not endure except in one who stands naked for them, as it is stated: “I, wisdom, dwell with nakedness [orma]” (Proverbs 8:12). This means that wisdom dwells only in one who is prepared to give away all of his possessions for the sake of Torah study. Rabbi Yoḥanan says: The matters of Torah do not endure except in one who considers himself as one who does not exist, as it is stated: “But wisdom, it can be found in nothingness” (Job 28:12).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמעמיד עצמו ערום עליה – שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל״א שמשים עצמו ערום עליה גרסי׳] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם.
מאין תמצא – מן העשוי כאין.
אין דברי תורה מתקיימין כו׳ ערום עליהן שנאמר כו׳. עיין פרש״י ועי״ל ע״ד שאמרו כל האוחז ס״ת ערום כו׳ ערום בלא אותה מצוה כיוצא בזה קאמר הכא שמעמיד עצמו ערום על ד״ת כאילו הוא ערום ממנה ואינו מתגאה לומר שהוא חכם וא״צ לשום רב ובענין זה סמך לזה שאמר אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו כו׳ דהיינו גם אם חכם הוא משים עצמו כמי שאינו חכם כמ״ש איזהו חכם הלומד מכל אדם ר״ל איזה חכם שהתורה מתקיימת בו הלומד מכל אדם ואינו משים עצמו חכם והוא פירוש הקרא דמייתי והחכמה מאין מי שמשים עצמו כאין בו חכמה בו תמצא החכמה:
ושואלים: ורבנן [וחכמים] החולקים עליו, האי [פסוק זה] ״אני חכמה״ מאי עבדי ליה [מה עושים הם בו] כיצד מפרשים הם אותו? ומשיבים: מיבעי ליה [צריך אותו] לכפי שאמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא. שאמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: ״אני חכמה שכנתי ערמה״ שאין חכמה שוכנת אלא במי שמוכן לתת כל אשר לו עד שנעשה עני וערום ממלבוש (״ערמה״) בגלל התורה. וכיוצא בה אמר ר׳ יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: ״והחכמה מאין תמצא״ (איוב כח, יב).
The Gemara asks: And the Rabbis who disagree with him, what do they do with this verse: “I, wisdom, dwell with cunning [orma]”; how do they interpret it? The Gemara responds: He requires that verse for that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, states, interpreting the word “orma” as nakedness rather than cunningness, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: The matters of Torah do not endure except in one who stands naked for them, as it is stated: “I, wisdom, dwell with nakedness [orma]” (Proverbs 8:12). This means that wisdom dwells only in one who is prepared to give away all of his possessions for the sake of Torah study. Rabbi Yoḥanan says: The matters of Torah do not endure except in one who considers himself as one who does not exist, as it is stated: “But wisdom, it can be found in nothingness” (Job 28:12).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רוֹצָה אִשָּׁה וְכוּ׳.: מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִיפְלוּת עִמּוֹ מִתִּשְׁעַת קַבִּין וּפְרִישׁוּת.:

§ The mishna states that Rabbi Yehoshua says: A woman desires to receive the amount of a kav of food and a sexual relation-ship rather than to receive nine kav of food and abstinence. The Gemara asks: What is he saying? This is what Rabbi Yehoshua is saying: A woman desires to receive the amount of a kav of food and with it a sexual relationship, i.e., her husband’s availability to fulfill her sexual desires, rather than nine kav of food and with it abstinence, and since her desires are of a sexual nature, it is undesirable for her to study Torah.
רש״יתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רוצה אשה בקב ותיפלות – חפיצה ליזון במזונות מועטין ויהא תיפלותה מצוי לה בתשמיש מט׳ קבין ופרישות לפרוש מן התיפלות לפיכך אין טוב שתלמוד תורה.
מתני׳ רוצה אשה בקב ותפלות מט׳ קבין ופרישות חולק היה אבן עזאי דאמר חייב אדם ללמד בתו תורה. ואומר ר׳ יהושע הפיצה היא בקב במזונות מועטין ויהא תפלותיה מצוי לה שתהא עם בעלה מט׳ קבין ופרישות לפרוש מן התפלות לפי׳ אין טוב שתלמוד תורה (ותפלות) פי׳ הערוך דזה החשבון מצינו במורד על אשתו מתשמיש המטה דמוסיף לה ג׳ דינרין בשבוע והיינו י״ח קבין דשער בינוני ד׳ סאין בסלע וסלע ד׳ דינרין והסאה ששת קבין א״כ הוה להו כ״ד קבין בד׳ דינרין וי״ח קבין בג׳ דינרין והמשרה אשתו על ידי שליש שאינו מורד בתשמיש אינו נותן לה אלא ב׳ קבין וזהו קב לתשעה:
בד״ה רוצה אשה כו׳ ויהא תיפלות מצוי לה כו׳ כצ״ל:
רוצה אשה בקב כו׳. פירש״י חפיצה ליזון כו׳ ויהא תיפלות מצוי כו׳ לפיכך אין טוב שתלמוד תורה עכ״ל גם שהתורה ודאי הזהירה לפרוש מן התיפלות מתוך שהיא חפיצה בה יותר לא תשגיח באזהרת התורה ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ועיין בתוספות לפירוש רבינו האי דנקט קב וט׳ קבין דוקא ולפי׳ ר״ח צ״ל דלאו דוקא נקט קב וט׳ קבין אלא דכן דרך התלמוד כמו י׳ קבין חכמה ירדה לעולם ט׳ קבין נטלה א״י וא׳ כל העולם כולו דפרק האיש מקדש וכל הנהו דמייתי שם דלאו דוקא קב וט׳ ע״ש:
ב שנינו במשנה, ר׳ יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותיפלות יותר מתשעה קבין ופרישות. שואלים: מאי קאמר [מה אמר], מה פירוש דבריו? ומשיבים: הכי קאמר [כך אמר]: רוצה אשה בקב ותיפלות עמו, ושתהיה מצויה עם בעלה, יותר מתשעת קבין ופרישות, וכיון שהתיפלות חביבה עליה אין זה מן הראוי שתלמד תורה.
§ The mishna states that Rabbi Yehoshua says: A woman desires to receive the amount of a kav of food and a sexual relation-ship rather than to receive nine kav of food and abstinence. The Gemara asks: What is he saying? This is what Rabbi Yehoshua is saying: A woman desires to receive the amount of a kav of food and with it a sexual relationship, i.e., her husband’s availability to fulfill her sexual desires, rather than nine kav of food and with it abstinence, and since her desires are of a sexual nature, it is undesirable for her to study Torah.
רש״יתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הוּא הָיָה אוֹמֵר חָסִיד שׁוֹטֶה כּוּ׳.: הֵיכִי דָּמֵי חָסִיד שׁוֹטֶה כְּגוֹן דְּקָא טָבְעָה אִיתְּתָא בְּנַהֲרָא וְאָמַר לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִיסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ וְאַצּוֹלַהּ.

§ The mishna continues: He, Rabbi Yehoshua, would say: A foolish man of piety, and a conniving wicked person, and an abstinent woman, and those who injure themselves out of false abstinence; all these are people who erode the world. The Gemara asks: Who is considered a foolish man of piety? For example, it is one who sees that a woman is drowning in a river, and he says: It is not proper conduct to look at her while she is undressed and save her.
הערוך על סדר הש״סתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חסד
חסדא(סוטה כא:) הוא היה אומר חסיד שוטה וכו׳ היכי דמי חסיד שוטה כגון דטבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי בה ואצילה. (ירושלמי) ראה תינוק שטבע בנהר אמר אחלוץ תפילי ואצילנו עד שחלץ תפיליו מת התינוק (בראשית רבה פ״ז) ויקנהו פוטיפר לא יעזוב את חסידיו חסידו כתיב ואיזה זה יוסף. (ובילמדנו פרשת כי ימוך) ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל וכי עם כל בני ישראל עשה והלא לא עשה ד אלא עם משה בלבד שנאמר קראן לו ויאכל לחם אלא כל העושה עם אחד מגדולי ישראל חסד כאילו עושה עם כל ישראל. (כתובות יז.) ובית הלל אומרים כלה נאה וחסידה:
ערך קב
קבב(עירובין סב: יבמות מט: גיטין סז. בכורות כג:) משנת ר׳ אליעזר בן יעקב קב ונקי פי׳ מעט וברור מכל ספק שהיא כסלת נקייה. (שבת ז) אלא מעתה הדיוע שחקק קב בבקעה בשבת לרבי מאיר הכי נמי דלא מיחייב פי׳ לקר חתיכת קורה וחקק בה כדי שיניח בה הקיטע שוקו כדתנן (שבת סה) הקיטע יוצא בקב שלו ופי׳ עושה דמות רגל מן עץ וחוקק בו ומשים בו שוקו כדי שלא יראה רגלו קטוע ומשים בו כתיתים כדי שלא יכאב מקום חתיכת שוקו בעץ שהיא מקיש. ועוד מפורש בערך כתית. (חגיגה ד) רגלים פרט לבעלי קבין. (ערכין פי״ח כלים פי״א) הקב שלה ר׳ טרפון מטמא גם זה פי׳ נרתק שלה וכלי הוא כמו קב הקטע שהיא כלי ונרתק לרגל (יבמות קב) חליצה בקב הקטע ובמוק ובסמיכת הרגלים פי׳ ר״ח ז״ל קב זה מחופה עור ובו הקטע יוצא בקב שלו בשבת (סנהדרין כט) ההוא דהוו קרו ליה קב רשו כלומר יש לו חובות מלא קב (כתובות סב סוטה כא) רוצה אשה בקב ותפלות מט׳ קבין ופרישות פי׳ כיצד המשרה את אשתו ע״י שליש לא יפחות לה מב׳ קבין חטין בשבת ומשמש עמה והמודר על אשתו מתשמיש המטה מוסיפין לה על כתובתה ג׳ דינרין בשבת וג׳ דינרין עושין י״ח קבין לפי חשבון ד׳ סאין בסלע כיצד הסלע ד׳ דינר והולכין ד׳ סאין בסלע הרי סאה בדינר ולג׳ דינרין ג׳ סאין וג׳ סאין הם י״ח קבין הרי ימצאו כשאינו משמש עמה י״ח קבין וכשמשמש עמה ב׳ קבין הרי ט׳ קבין לכל קב וקב זהו שאמרו רוצה אשה בקב ותפלות מט׳ קבין ופרישו׳ פי׳ אחר רוצה אשה שיהיה בעלה חמר יהיה מצוי אצלה בכל שבת לתת לה עונתה ולא יביא לה אלא קב חטין בלבד ולא יהא גמל שיהא הולך בדרך רחוקה ואינו נותן לה עונתה אלא אחת לשלשים יום ואע״פ שמביא לה בשבת ט׳ קבין חביבה עליה העונה בכל שבת וקב אחד מט׳ קבין ופרישות שלשים יום. (כתובות סח) המסמא את עינו המצבה את כריסו המקב׳ את רגלו ואת שוקו פי׳ משים קב בשוקו להתראות שהוא חגר:
א. [גנאדע, ליעבעי פרום.]
ב. [איין מאסס.]
1היכי דמי חסיד שוטה – ירושלמי ראה תינוק מבעבע בנהר אמר לכשאחלוץ תפילין אצילנו עד כשהוא חולץ תפילין הוציא זה את נפשו.
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״בן עזאי״, ״רוצה אשה״. ד״ה אלו מופיעים במהדורתנו בדף כ׳.
בד״ה היכי דמי חסיד כו׳ אמר לכשאחלוץ תפילין כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ג שנינו במשנה, הוא, ר׳ יהושע, היה אומר: חסיד שוטה ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין — הרי אלו מבלי עולם. ושואלים: היכי דמי [כיצד הוא] חסיד שוטה? ומסבירים: כגון דקא טבעה איתתא בנהרא [שטובעת אשה בנהר] ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי [אין זו דרך ארץ להסתכל] בה כאשר אינה לבושה ואצולה [ולהצילה].
§ The mishna continues: He, Rabbi Yehoshua, would say: A foolish man of piety, and a conniving wicked person, and an abstinent woman, and those who injure themselves out of false abstinence; all these are people who erode the world. The Gemara asks: Who is considered a foolish man of piety? For example, it is one who sees that a woman is drowning in a river, and he says: It is not proper conduct to look at her while she is undressed and save her.
הערוך על סדר הש״סתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) הֵיכִי דָּמֵי רָשָׁע עָרוּם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אזֶה הַמַּטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ ר׳רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר זֶה הַנּוֹתֵן דִּינָר לְעָנִי לְהַשְׁלִים לוֹ מָאתַיִם זוּז דִּתְנַן במִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטּוֹל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי הָיָה לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר אֲפִילּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאַחַת הֲרֵי זֶה יִטּוֹל.

The Gemara asks: Who is considered a conniving wicked person? Rabbi Yoḥanan says: This is one who presents his statement to the judge before the other litigant comes and thereby prejudices the judge in his favor. Rabbi Abbahu says: This is referring to one who gives a dinar to a poor man in order to complete the sum of two hundred dinars for him, so that he will no longer be entitled to receive charity, as we learned in a mishna (Pe’a 8:8): One who has two hundred dinars may not collect gleanings, forgotten sheaves, pe’a, and the poor man’s tithe, since he is not defined as poor. However, if he has two hundred less one dinar, even if he is given one thousand dinars at once, he may collect.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמטעים דבריו לדיין – דמשנקבעו בלב הדיין שערי זכיותיו לדבריו של זה קשין לסלקן והרי ערמותו ורשע הוא שעובר על לא תשא שמע שוא (שמות כג).
להשלים מאתים זוז – ומעתה לא יטול לקט ויש לו קרובים שיטלום.
זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז – הא דרבי אבהו והא דרבי יוחנן ומבריח מזונות מן האלמנה קרי ירושלמי מכות פרושים ותו גרס התם חד תלמיד מדר׳ בון הוו לו מאתים זוז חסר דינר והוה רבי יליף למזכי עמיה חד לתלת שנים מעשר מסכני חד זמן עבדין ביה תלמידיו עין בישא ומלוון ליה אתא בעי מזכי עמיה היך דהוה יליף א״ל רבי אית לי שיעורא אמר זה מכת פרושים נגעו ביה רמז לתלמידיו ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט וזכה עמיה היך דהוה יליף שנינו בפרק בתרא דמסכת פאה (משנה פאה ח׳:ט׳) מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן ה״ז לא יטול ובגמרא הדא אמר חמשין דעבדין טבין מן מאתן דלא עבדין.
כבר ביארנו בתשיעי של בתרא (ב״ב קל״ט:) שכל שמת והניח נכסים מועטים ר״ל שאין מספיקין לכדי שיזונו מהם הבנים והבנות עד זמן בגרות הבנות שהבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ומ״מ ביארנו שם שאם קדמו הבנים ומכרום קודם שיחזיקו בהם הבנות מה שמכרו מכרו והבנות הפסידו והמשיא עצה להם בכך הרי זה רשע ערום וכן ביארנו בשמיני של בתרא (ב״ב קל״ז.) שמי שאמר בשעת מיתה נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל שאין לשני אלא מה ששייר ראשון אף זה כל שהוא משיא להם עצה בכך נקרא ערום:
אף המכריע אחרים לילך בארחותיו בלא טעם ובלא כונה מעולה אלא שמכוין לכבוד עצמו לומר כך הנהיג פלוני הרי זה רשע ערום שאין הכונה אלא להחזיק עצמו בעיניהם כאדם גדול כדי שיהא נשמע להם וכל שכן המחמיר לאחרים ומיקל לעצמו שהוא מן השם וכן כל שקרא ושנה ואינו משמש תלמידי חכמים ר״ל שאינו טורח לשמשם ולהיות מקובל מהם ומהנהגותיהם שכל שהוא כן אף הוא מראה שאין כבוד התורה חביב עליו אלא שטרח ללמוד כדי שיהא יכול לקנתרם ולקפחם וזהו ודאי רשע ערום ודרך אזהרה אמרו שכל שקרא ושנה ולא שימש הרי זה בור ויש אומרים הרי זה עם הארץ וכבר ביארנו ההפרש שבין בור לעם הארץ בילדותינו בחבור התשובה מפני שכל שאינו מישב את חכמתו בקבלת גדוליו שונה ואינו יודע מה הוא שונה ובוטח על מה שהוא מוצאו כתוב ואין לו בחינה במה שראוי לסמוך והוא שבסוגיא זו דמוהו למגיש ר״ל מכשף והוא שאמרו רטין מגישא ולא ידע מה ראטין תני תנא ולא ידע מה תני כלומר כשם שהמכשף חובר את חביריו ולוחש את לוחשיו ואינו מכיר מה הם ומה פירושם אלא שעל ידי לוחשיו הכשוף בא כך זה שונה משנתו ואינו יודע במה יסמוך וכן אמרו התנאים מבלי עולם כלומר שמורים הלכה מתוך משנתם והם אינם יודעים טעם המשנה וכן אם הם דברי יחיד אם לאו ואם הם הלכה אם לאו ואף קטן שלא כלו לו חדשיו ר״ל שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה ממבלי עולם והזמן הראוי לכך ארבעים שנה אלא שאם אין כמוהו בחכמה מורה אף בפחות כל שמוחזק בשלמות הראוי לכך וכל שהוא ראוי להוראה ומונע את עצמו ממנה הרי זה פורק עול תורה מעליו והוא בכלל מבלי עולם ואין צריך לומר שכן בתלמיד המבעט ברבותיו:
בד״ה שמטעים כו׳ על לא תשא כו׳. ונ״ב פירוש וקרינן לא תשיא:
תוס׳ בד״ה בן עזאי כו׳ שזכות תולה ירושלמי מטרונה שאלה כו׳ כצ״ל:
בד״ה זה הנותן כו׳ ואעלוניה לקפילין כו׳ עכ״ל כצ״ל בערוך בערך קפל מקום שמוכרין כל תבשיל:
זה הנותן דינר לעני להשלים כו׳. מקרי רשע דעינו רעה בשל אחרים הוא והנותן עצה למכור כו׳ ואע״ג דאם הוא רעה לבנות הוא טובה לבנים וכן באחריך לפלוני כו׳ מ״מ מקרי רשע שהוא מעביר דעת החכמים והנותן כמ״ש התוס׳ וק״ל:
ועוד שואלים: היכי דמי [כיצד הוא] רשע ערום? אמר ר׳ יוחנן: זה המטעים (מסביר) דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו, וכיון שהדיין שומע את דבריו בשלימותם שלא בנוכחותו של בעל הדין השני, דעתו נוטה אליו, ומטה על ידי כך את הדין. ר׳ אבהו אומר: כגון זה הנותן דינר לעני כדי להשלים לו מאתים זוז, כדי שמעתה לא יהיה זכאי לקבל צדקה יותר. דתנן כן שנינו במשנה]: מי שיש לו מאתים זוז — לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני, שאינו עוד בגדר עני. ולעומת זאת, אם היה לו מאתים חסר דינר, אפילו אם אלף דינר נותנין לו כאחת — הרי זה יטול.
The Gemara asks: Who is considered a conniving wicked person? Rabbi Yoḥanan says: This is one who presents his statement to the judge before the other litigant comes and thereby prejudices the judge in his favor. Rabbi Abbahu says: This is referring to one who gives a dinar to a poor man in order to complete the sum of two hundred dinars for him, so that he will no longer be entitled to receive charity, as we learned in a mishna (Pe’a 8:8): One who has two hundred dinars may not collect gleanings, forgotten sheaves, pe’a, and the poor man’s tithe, since he is not defined as poor. However, if he has two hundred less one dinar, even if he is given one thousand dinars at once, he may collect.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים מוּעָטִין דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גיְתוֹמִים שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין מַה שֶּׁמָּכְרוּ מָכְרוּ.

Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: A conniving wicked person is one who provides advice to male orphans to sell from the small quantity of property left to them by their father, before it is appropriated by the court for the purpose of providing for the daughters, who do not inherit property. This causes the daughters to lose their right to sustenance, because although it is improper to do so, the sale is valid, as Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to male orphans who preemptively sold the property from a small estate, that which they sold, they sold, and the sons retain the money.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בנכסים מועטין – דתנן (ב״ב דף קלט:) מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות יזונו נכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים.
שקדמו ומכרו – קודם שבאו הבנות לב״ד והעמידום ב״ד לנכסים בחזקת בנות.
יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין – ונראה דוקא לענין מזון הבנות אמרינן מה שמכרו מכרו אבל לענין מזון האשה כיון דמשועבד לה בעל למזונות בחייו הנכסים בחזקתם שאינם יכולין למכור כדאמרי׳ בפ׳ הנושא (כתובות קג.) יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום ומ״ש מדר׳ אסי א״ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים וכו׳ התם לא משתעבדי לה מחיים אי נמי בית זה עצמו דרה בו בחיי הבעל אבל מזונות בכל יום צריכה למזונות ולא דמו מזונות אשה למדור והוא הדין אם מכרו בנכסים מרובין מה שמכרו מכרו דמטלטלי לא משתעבדי למזונות ואמרי׳ בפ׳ מציאת האשה (שם סט.) בין מכרו בין משכנו אין מוציאין למזונות והאי דנקט נכסים מועטין אורחא דמילתא נקט דלא מזבין אינש נכסים משום הפסד מזונות היכא דאיכא נכסים מרובים רבי פי׳ בתוספותיו דר׳ יוחנן פליג אההיא דמסקינן בפרק ב׳ דייני גזירות (שם דף קט.) אמר רבי יצחק בן אילעאי משמיה דחזקיה כל מקום שאמר ר״ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו וגבי נכסים מועטין תנינא התם (דף קח:) ובפרק מי שמת (ב״ב קלט:) אמר אדמון וכי בשביל שאני זכר הפסדתי ואמר ר״ג רואה אני את דברי אדמון לא ידענא מאי דוחקיה לפרש כך אליבא דאדמון טפי מאליבא דרבנן.
גמ׳ למכור בנכסים מועטין. דתנן מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים. וכשקדמו ומכרו קודם שיבואו הבנות לב״ד מה שמכרו מכרו. וא״כ הוי רשע במשיא עצה לבנים שימכרו בנכסים מועטין ל״ה:
בד״ה יתומים כו׳ אליבא דרבנן טפי מאליבא דאדמון כצ״ל. ונ״ב נ״ל הפוך והכי פי׳ הא בנכסים מועטין אליבא דאדמון כמו נכסים מרובין אליבא דרבנן וא״כ מאחר שדברי רבי יוחנן קאי אף אנכסים מרובין כמו שפירשו התוס׳ א״כ ה״ה בנכסים מועטין אליבא דאדמון ודו״ק. או למחוק כך ולגרוס מאי דוחקיה לפרש אליבא דאדמון כו׳ כלומר מה דוחק יש לפרש אליבא דאדמון יותר מלדברי רבנן כי תוכל לפרש אליבא דאדמון כמו אליבא דרבנן והיינו כמו שפירשתי:
בד״ה יתומים שקדמו כו׳ בחזקתן שאינן יכולין למכור כו׳ ומ״ש מדר׳ אסי כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בא״ד וה״ה אם מכרו בנכסים מרובים כו׳ ואמרינן בפרק מציאת האשה בין מכרו בין משכנו כו׳ עכ״ל פי׳ דבדין מזונות הבנות שיטלו אין חילוק בין נכסים מועטין למרובין אלא דבמועטין קאמרי׳ דלא יטלו הבנים כלום ויחזרו על הפתחים ואהא הביאו ראיה דע״כ לאו דוקא נקט מכרו דה״ה משכנו וה״נ אית לן למימר דלאו דוקא נמי מועטין אלא משום אורחא דמלתא כו׳ וק״ל:
בא״ד ולא ידענא מאי דוחקיה לפרש כך כו׳ עכ״ל דמלתא דר״י דאמר יתומים שקדמו ומכרו כו׳ לא אתיא אליביה דאדמון טפי מאליבא דרבנן דהא אדמון לא פליג אלא במה שאמרו רבנן דהבנים לא יטלו בנכסים מועטין כלום וקאמר אדמון וכי בשביל שאני זכר הפסדתי מיהו גם הבנות נוטלות חלק בחלק הבנים וא״כ שפיר קאר״י אחלקן של הבנות נמי דאם קדמו היתומים ומכרו כו׳ ודו״ק:
גמ׳ זה המכריע אחרים באורחותיו עיין פרש״י ועי״ל ע״ד דאמרינן הזהר עצמך מהיועצך לפי דרכו וק״ל:
ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין. שהלכה היא שאם מת אדם והניח נכסים מועטים שאינם מספיקים לפרנסת הבנות וגם להוריש לבנים, כל הנכסים עומדים לפרנסת הבנות בלבד, ואילו הבנים ניזונים מן הצדקה, אם זקוקים לכך. ועל כך נוספה הלכה שאמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: יתומים (בנים) שקדמו לפני שקיבלו הבנות אותם נכסים לפרנסתן ומכרו בנכסים מועטין — מה שמכרו, מכרו והכסף שלהם, ואם נותן להם אדם עצה כזו הרי זה רשע ערום, שגורם לבנות להפסיד את פרנסתן.
Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: A conniving wicked person is one who provides advice to male orphans to sell from the small quantity of property left to them by their father, before it is appropriated by the court for the purpose of providing for the daughters, who do not inherit property. This causes the daughters to lose their right to sustenance, because although it is improper to do so, the sale is valid, as Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to male orphans who preemptively sold the property from a small estate, that which they sold, they sold, and the sons retain the money.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אַבָּיֵי אָמַר דזֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנְיָא נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי וְיָרַד הָרִאשׁוֹן וּמָכַר וְאָכַל הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת דִּבְרֵי רַבִּי רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר האֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר רִאשׁוֹן.

Abaye says: A conniving wicked person is one who provides advice to sell property in accordance with the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel, as it is taught in a baraita: With regard to one who said: My property is given to you, and after you die, to so-and-so, and the first beneficiary entered the property and sold it and consumed the profits, the second beneficiary repossesses the property from the purchasers, as the property belongs to him after the death of the first beneficiary; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: The second beneficiary receives only that which the first beneficiary left, since his sale is valid. However, it is not permitted to sell the property ab initio, since the giver intended for the second beneficiary to receive the property.
עין משפט נר מצוהתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב״ג – רשב״ם פי׳ ביש נוחלין (ב״ב דף קלז.) משום דגרם לעבור על דברי הנותן וערום דאהנו מעשיו והרי הוא חוטא ולא לו ומיהו המוכר עצמו דהיינו ראשון לא מיקרי רשע ואף על גב דלכתחילה אסור לעשות כך דלא חמיר איסוריה שהרי השליטו הנותן בגוף ופירות לעשות כרצונו וקשיא לפירושו בסוף פרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צה:) דאמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא כו׳ מי קאמר תינשא ניסת קאמר אלמא דמדמי מוכר עצמו למשיא ומיהו יש לפרש כיון דמשיא נקרא רשע מכלל דלמוכר אסור לעשות לכתחילה אע״ג דלא נקרא רשע כדקתני התם אין לו לראשון אלא אכילת פירות בלבד ואי קשיא מדקאמר אביי זה המשיא עצה וכו׳ כרשב״ג מכלל דאביי ס״ל כרשב״ג והכי אמר אביי נמי בהדיא בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צה:) בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום לוקח כלום וביש נוחלין (ב״ב דף קלז.) מפרש טעמא משום דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ובסוף פרק השולח (גיטין דף מח:) אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה אע״ג דפירות דידיה הוי הגוף צריך הרשאה דמשמע דס״ל דלאו כקנין הגוף דמי יש לתרץ דוקא גבי אחריך ס״ל לאביי דכקנין הגוף דמי דאפי׳ ר״ל דאמר לאו כקנין הגוף דמי מתרצינן אליביה אחריך שאני ופי׳ רשב״ם דאחריך משמע גוף ופירות נתן לראשון דהא בהדיא פי׳ אחריך ירש פלוני ואף הוא פסק שם כרשב״ג וז״ל בעלמא סבירא לן דלאו כקנין הגוף דמי כדפסקי׳ בפרק החולץ (יבמות דף לו:) הכא אחריך שאני וכן עיקר דלא תקשי הלכתא אהלכתא דפסקינן כר״ל פרק החולץ ובהא דאחריך קיימא לן כרשב״ג דפסקי׳ הלכתא לקמיה ולא פליג ר״ל ומדאביי נמי איכא למשמע דהכי קיימא לן כדאמר אביי איזהו רשע וכו׳ ולקמן נמי ההיא אתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי כו׳ אזל איהו אקנייה לבנו קטן כרשב״ג עד אפילו רשב״ג לא קאמר מהתם שמעינן דהלכה כרשב״ג הלכך בעינן לפרושי דרשב״ג ס״ל כר״ל דלאו כקנין הגוף דמי והכא היינו טעמא דאחריך שאני ולא תקשה הלכתא אהלכתא תימה לר׳ אמאי לא קא חשיב נמי ההיא דאלו הן הנשרפין (סנהדרין דף טו:) אמר רב כהנא משום ר״ע איזו עני ורשע ערום זה המשהה בתו בוגרת ויש לומר דעני ורשע לא קא חשיב.
בד״ה אביי אמר כו׳ מי קאמר תינסיב. נ״ב פי׳ לכתחלה:
בא״ד ואי קשיא מדקאמר כו׳ כרשב״ג כדפסקינן כו׳ אהלכתא ע״כ תימה לר׳ כו׳ כצ״ל:
אביי אמר: רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל. ומה עניינו — דתניא כן שנינו בברייתא]: האומר בצוואה ״נכסי לך, ואחריך, לאחר מיתתך, יהיו הנכסים לפלוני״, וירד הראשון ומכר או אכל — השני מוציא מיד הלקוחות את הנכסים שמכר, שהרי שלו הם, אלו דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון ואם מכר — הרי זה מכור, ואין לשני כלום. ומי שנותן עצה לראשון למכור (כדעת רבן שמעון בן גמליאל שמכירה זו תקפה) — הוא רשע ערום שמפסיד לשני את חלקו.
Abaye says: A conniving wicked person is one who provides advice to sell property in accordance with the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel, as it is taught in a baraita: With regard to one who said: My property is given to you, and after you die, to so-and-so, and the first beneficiary entered the property and sold it and consumed the profits, the second beneficiary repossesses the property from the purchasers, as the property belongs to him after the death of the first beneficiary; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: The second beneficiary receives only that which the first beneficiary left, since his sale is valid. However, it is not permitted to sell the property ab initio, since the giver intended for the second beneficiary to receive the property.
עין משפט נר מצוהתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת זֶה הַמַּכְרִיעַ אֲחֵרִים בְּאוֹרְחוֹתָיו רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַב הוּנָא זֶה הַמֵּיקֵל לְעַצְמוֹ וּמַחְמִיר לַאֲחֵרִים עוּלָּא אָמַר זֶה

Rav Yosef bar Ḥama says that Rav Sheshet says: A conniving wicked person is one who persuades others with his ways, convincing others to mimic his seemingly righteous behavior, in order to hide his faults. Rabbi Zerika says that Rav Huna says: A conniving wicked person is one who is lenient in the halakha for himself and strict for others. Ulla says: This
רש״יתוספות איווראמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
המכריע אחרים באורחותיו – ראו ועשו כמוני ולכו בדרכי לא נתכוון זה אלא להראות עצמו כחסיד בעיני הבריות ואין תוכו כברו אלא שלא ידקדקו אחריו לבדוק בתועבותיו.
זה המכריע אחרים באורחותיו פ״ה שאומ׳ להם ראו עשו כמוני באורחותי ולא נתכוון זה אלא להראות עצמו כחסיד בעיני הבריות ואין תוכו כברו אלא שלא ידקדקו אחריו לבדוק תועבותיו. ל״ה:
זה שקרא ושנה שקרא ושנה משנה ולא שמש תלמידי חכמים ללמוד תלמוד וסברת טעמי המשנה מה הם ורשע הוא שאין תורתו על בורייה ואין למידין הימנו שעל ידי הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב לטמא ולטהר כדאמר בכמה דוכתין מ״ט אמר מר הכי ומ״ט אמר מר הכי ואמרי מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך ולפי׳ הוה רשע וערום שהשומע קולו כששונה משניותיו כסבור שבקי בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים ל״ה. וי״מ ולא שמש תלמידי חכמים שמוש ממש הרי זה בור. בור גרוע מעם הארץ:
זה המכריע אחרים באורחותיו כו׳. עיין פירוש רש״י ועי״ל שמשיא אחרים לפי אורחותיו ודרכיו שיצא ממנו טובה לו גם שהדבר עומד קרוב להפסיד לאותם אחרים וק״ל:
רב יוסף בר חמא אמר בשם רב ששת: רשע ערום זה המכריע אחרים באורחותיו. כלומר, שמייעץ לאחרים לעשות כמוהו, ובעצם אינו אלא מתכוון להראות את צדקתו לאחרים. ר׳ זריקא אמר רב הונא: רשע ערום זה המיקל בהלכה לעצמו ומחמיר לאחרים. עולא אמר: זה
Rav Yosef bar Ḥama says that Rav Sheshet says: A conniving wicked person is one who persuades others with his ways, convincing others to mimic his seemingly righteous behavior, in order to hide his faults. Rabbi Zerika says that Rav Huna says: A conniving wicked person is one who is lenient in the halakha for himself and strict for others. Ulla says: This
רש״יתוספות איווראמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה כא: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה כא:, הערוך על סדר הש"ס סוטה כא:, רש"י סוטה כא:, תוספות סוטה כא:, תוספות איוורא סוטה כא:, בית הבחירה למאירי סוטה כא: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה כא:, מהרש"א חידושי הלכות סוטה כא:, מהרש"א חידושי אגדות סוטה כא:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה כא:, אסופת מאמרים סוטה כא:

Sotah 21b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 21b, Collected from HeArukh Sotah 21b, Rashi Sotah 21b, Tosafot Sotah 21b, Tosefot Evreux Sotah 21b, Meiri Sotah 21b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 21b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 21b, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 21b, Steinsaltz Commentary Sotah 21b, Collected Articles Sotah 21b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144