×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה כְּשֵׁרִים לוֹ וּכְשֵׁרִים לְדוֹרוֹת חֲצוֹצְרוֹת כְּשֵׁרוֹת לוֹ וּפְסוּלוֹת לְדוֹרוֹת.
that Moses fashioned were fit for his generation and were fit for future generations. Yet the trumpets that Moses fashioned were fit for his generation but were unfit for future generations.
פירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
שעשה משה, כשרים לו, כלומר, בדורו, וכשרים גם לדורות הבאים, חצוצרות שעשה משה — כשרות לו ופסולות לדורות.
that Moses fashioned were fit for his generation and were fit for future generations. Yet the trumpets that Moses fashioned were fit for his generation but were unfit for future generations.
פירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) חֲצוֹצְרוֹת מ״טמַאי טַעְמָא אִילֵימָא דְּאָמַר קְרָא {במדבר י׳:ב׳} עֲשֵׂה לְךָ לְךָ וְלֹא לְדוֹרוֹת אֶלָּא מֵעַתָּה {דברים י׳:א׳} וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ הָכִי נָמֵי דִּלְךָ וְלֹא לְדוֹרוֹת.

The Gemara asks: What is the reason that the trumpets were unfit for future generations? If we say that it is because the verse states: “Make for you two silver trumpets” (Numbers 10:2), meaning that they are fit for you, but not for future generations, that is difficult; if that is so, then the verse: “Make for you an Ark of wood” (Deuteronomy 10:1), should also teach that the Ark is fit only for you, but not for future generations. This cannot be the halakha, as the baraita stated explicitly that all vessels, other than the trumpets, that were fashioned by Moses were fit for future generations.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: חצוצרות מאי טעמא [מה טעם הדבר] שאתה אומר כן? אילימא דאמר קרא [אם תאמר משום שאמר הכתוב]: ״עשה לך שתי חצוצרות כסף (במדבר י, ב), ואנו מדייקים: ״לך״ולא לדורות, אלא מעתה, מה שנאמר בארון: ״ועשית לך ארון עץ״ (דברים י, א), הכי נמי [כך גם כן] תאמר ש״לך״ ולא לדורות? והלא ארון זה שימש לדורות!
The Gemara asks: What is the reason that the trumpets were unfit for future generations? If we say that it is because the verse states: “Make for you two silver trumpets” (Numbers 10:2), meaning that they are fit for you, but not for future generations, that is difficult; if that is so, then the verse: “Make for you an Ark of wood” (Deuteronomy 10:1), should also teach that the Ark is fit only for you, but not for future generations. This cannot be the halakha, as the baraita stated explicitly that all vessels, other than the trumpets, that were fashioned by Moses were fit for future generations.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא אִי לְמַאן דְּאָמַר לְךָ מִשֶּׁלְּךָ אִי למ״דלְמַאן דְּאָמַר כִּבְיָכוֹל בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהָכִי שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא לְךָ לֵךְ תְּרֵי זִימְנֵי עֲשֵׂה לְךָ וְהָיוּ לְךָ.

Rather, the term “for you” that is written with regard to the fashioning of the Ark should be understood either according to the one who says that “for you” means from your own property, or according to the one who says that God said to Moses: I desire, as it were, that the Ark be fashioned from your property more than I desire that it be fashioned from the property of the rest of the nation (see Yoma 3b). Accordingly, here too, with regard to the trumpets, the term “for you” should be understood in this manner. The Gemara responds: There, with regard to the trumpets, it is different, as the verse states “for you” twice: “Make for you two trumpets of silver, of beaten work you shall make them, and they shall be for you for the calling of the congregation” (Numbers 10:2).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא – אתי האי לך אי למ״ד בשמעתא קמייתא דמס׳ יומא לך משלך אי למ״ד כביכול אם היה אפשר להיפטר צבור בשל יחיד בשלך הייתי רוצה יותר משלהם.
שאני התם – גבי חצוצרות דאמר קרא לך לך תרי זימני.
אלא, מה שנאמר שם ״לך״ יש להסבירו באופן אחר, אי למאן דאמר [אם לדעת מי שאומר]: ״לך״ — כוונתו משלך, מרכושך, אי למאן דאמר [אם לדעת מי שאומר] שאמר לו הקדוש ברוך הוא: כביכול, בשלך אני רוצה יותר משלהם (משל ישראל), ואם כן האי נמי [זה גם כן], ״לך״ שנאמר בחצוצרות, מיבעי ליה להכי [נצרך לו לכך] לפרש אותו באופן זה, ולא לפוסלן לדורות! ומשיבים: שאני התם [שונה שם] בחצוצרות, דאמר קרא [שאמר הפסוק] ״לך״ ״לך״ תרי זימני [שתי פעמים], שנאמר שם ״עשה לך שתי חצוצרות כסף״ וגם ״והיו לך למקרא העדה״ (במדבר י, ב).
Rather, the term “for you” that is written with regard to the fashioning of the Ark should be understood either according to the one who says that “for you” means from your own property, or according to the one who says that God said to Moses: I desire, as it were, that the Ark be fashioned from your property more than I desire that it be fashioned from the property of the rest of the nation (see Yoma 3b). Accordingly, here too, with regard to the trumpets, the term “for you” should be understood in this manner. The Gemara responds: There, with regard to the trumpets, it is different, as the verse states “for you” twice: “Make for you two trumpets of silver, of beaten work you shall make them, and they shall be for you for the calling of the congregation” (Numbers 10:2).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) תָּנֵי רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנִין קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף אמְנוֹרָה הָיְתָה בָּאָה מִן הָעֶשֶׁת מִן הַזָּהָב עֲשָׂאָהּ שֶׁל כֶּסֶף כְּשֵׁרָה שֶׁל בַּעַץ וְשֶׁל אֲבָר וְשֶׁל גִּיסְטְרוֹן רַבִּי בפּוֹסֵל ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר שֶׁל עֵץ וְשֶׁל עֶצֶם וְשֶׁל זְכוּכִית דִּבְרֵי הַכֹּל גפְּסוּלָה.

§ The Gemara relates: Rav Pappa, son of Rav Ḥanin, taught a baraita before Rav Yosef: The Candelabrum could be fashioned from a complete block and from gold. If one fashioned it from silver, it is fit. If one fashioned it from tin, or from lead, or from other types of metal [gisteron], Rabbi Yehuda HaNasi deems it unfit, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, deems it fit. If one fashioned it from wood, or from bone, or from glass, everyone agrees that it is unfit.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גסטרון
גסטרוןא(בבא מציעא כג:) מצא כלי כסף וכלי זהב וגסטרון של אבר וכל מיני מתכות (מנחות כח:) עשה על עץ ושל אבר ושל גסטרון פי׳ גיסטרון בלעז מי״טלו העשוי מכל מיני מתכות (א״ב פי׳ בלשון יוני קסטרון בדיל תרגום ירושלמי את הבדיל ית קסיטרא ונקרא עופרת לבן וקראוהו חז״ל גסטרון של אבר תרגום עופרת אבר עיין ערך קסטרון):
א. [צין מיטאל.]
בעץ – בדיל דמתרגמינן אבצא.
גסטרון – לייטו״ן ל״א מיט״ל.
א מסופר, תני [שונה היה] רב פפא בריה [בנו] של רב חנין קמיה [לפני] רב יוסף ברייתא זו: מנורה היתה באה מן העשת (גוש מתכת) ומן הזהב, ומכל מקום אם עשאה של כסףכשרה. עשאה של בעץ (בדיל) ושל אבר (עופרת) ושל גיסטרון (שאר מיני מתכות) — רבי פוסל, ור׳ יוסי בר׳ יהודה מכשיר. אם עשאה של עץ ושל עצם ושל זכוכיתדברי הכל פסולה.
§ The Gemara relates: Rav Pappa, son of Rav Ḥanin, taught a baraita before Rav Yosef: The Candelabrum could be fashioned from a complete block and from gold. If one fashioned it from silver, it is fit. If one fashioned it from tin, or from lead, or from other types of metal [gisteron], Rabbi Yehuda HaNasi deems it unfit, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, deems it fit. If one fashioned it from wood, or from bone, or from glass, everyone agrees that it is unfit.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) א״לאֲמַר לֵיהּ מַאי דַּעְתָּךְ א״לאֲמַר לֵיהּ בֵּין מָר וּבֵין מָר כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרְשִׁי.

Rav Yosef said to him: What, in your opinion, is the explanation of the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda? Rav Pappa, son of Rav Ḥanin, said to him: Both this Sage and that Sage interpret the verse: “And you will make a Candelabrum of pure gold; of beaten work will the Candelabrum be made” (Exodus 25:31), by means of the principle of generalizations and details. The verse begins with a generalization: “And you will make a Candelabrum,” followed by a detail: “Of pure gold,” which is then followed by a generalization: “Will the Candelabrum be made.” According to the hermeneutic principle of generalizations and details, this teaches that any item that is similar to the detail is also deemed fit.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי דעתך – דקאמרת דרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר בשל בעץ ופסל בשל עץ.
א״ל – רב פפא לרב יוסף בין למר ובין למר רבי ורבי יוסי בר״י כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה מכל מקום חזר וכלל.
א״ל רב פפא לרב יוסף בין מר בין מר פי׳ בין ר׳ בין ר׳ יוסי בר׳ יהודה כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תעשה מ״מ חזר וכלל מה פרט דבר חשוב אף כל דבר חשוב כגון זהב אבל אבר או בעץ לא, ל״ה:
וקשיא לי דהא בשלהי פ׳ הכל שוחטין קאמר דכלי עצם דמיהן יקרים אלמא דבר חשוב הוא ואיך מתמעטי גם למאן דאמר לר׳ דאמר כעין פרט דבר חשוב. וי״ל דדבר חשוב דקאמר ר״ל דוקא כסף. ור״ל הדבר החשוב יותר אחר הזהב ותו לא ואעפ״י שאינו חשוב כמו הזהב שהוא הפרט מ״מ הוא חשוב מכל מה שאחר הזהב והריאלמלי לא לרבות מכעין הפרט דבר חשוב שיהיה חשוב כזהב א״כ לא ירבה שום דבר אלא ר״ל חשוב שבכולן אחר הזהב והני כלי עצם אע״ג דנימא דחשיבי כמו כלי של שן שהוא עצם מ״מ אינו חשוב ככסף, וכן משמע התם דמשוה להו לכלי מתכות דדמיהן יקרים אלמא אע״ג דדמיהן יקרים לא מקרו דבר חשוב טפי משאר מיני מתכות:
אי נמי מאן דאמר כעין הפרט דדבר חשוב בעי נמי כעין הפרט מה פרט של מתכות ובעי שידמה לפרט בתרי צדדין שיהיה דבר חשוב ושיהיה של מתכת הילכך לא מרבה כי אם כסף שהוא מין המתכות ודבר חשוב ולא כלי עצם אע״פ שיהיה דבר חשוב הואיל ואינו מין מתכות ולא שאר מיני מתכות חוץ מכסף בעבור שאינם דבר חשוב, ומ״ד כעין הפרט של מתכות לא בעי כי אם מתכות לבד וממעט עצם ומרבה שאר מיני מתכות שאינן חשובין:
ומ״מ אין נראה לומר דעת זה דנימא דלפלגו בתרי דמר לימא דבעי דלדמי לפרט בשני צדדין ומר לימא דסגי בחד אלא נראה לומר יותר דעת ראשון שפירשנו דאע״ג דדמיהם יקרים מ״מ לא מתרבו מכעין הפרט דבר חשוב כי אם כסף לבד:
א״ל רב יוסף לרב פפא סמי דידך, פי׳ המשנה שאתה שונה דר׳ יוסי פוסל בשל עץ ור׳ פוסל בשל אבר ובעץ מפני משנתי שאני שונה דר׳ יוסי מכשיר בשל אבר ועץ, (ל״ה). מיעט של חרס, שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפי׳ למלך בשר ודם, ל״ה. לא ס״ד דתניא, דר׳ יוסי מכשיר בשל עץ:
יש להקשות מאי אולמיה הך מהאי קמייתא דאייתי רב יוסף כי אמר לרב פפא סמי דידך מקמי דידי והשיב לו רב פפא אדרבה סמי דידך כמו כן ישיב לו רב פפא ג״כ מהך דמייתי רב יוסף דלסמייה מקמי דידיה:
וי״ל דדוקא מחדא ברייתא יכול לומר סמי דידך מקמי דידיה דאין כח בזו יותר מזו אבל דדסמייה תרתי מקמי חדא לא מצי למימר הכי משום דמסמינן חדא מקמי תרתי ולא תרתי מקמי חדא:
ועוד דלעיל קאמר ליה רב פפא דלסמיי מקמי דידיה משום דלא הזכיר כי אם כלי שרת של עץ דר׳ יוסי מכשיר כלי שרת של עץ ולא הזכיר מנורה בפרט ואיכא למימר דבשאר כלי שרת קאמר משום דיש למעט מנורה של עץ מכעין הפרט אבל בזאת הבריית׳ שניה שמביא ר׳ יוסף הזכיר בה בפרט דר׳ יוסי מכשיר מנורה של עץ והיה לו לר׳ פפא [לתפוס] דברי רב יוס׳ רבו אי הוו חדא כנגד חדא דלסמי דידיה מקמי דרביה ולא אמר ליה רב פפא דלסמי לדידיה אלא משום דבההיא דרב יוסף לא הזכיר מנורה בפרט כי אם כלי שרת כדפרי׳, ומ״מ דעת ראשון נראה עיקר יותר:
אמר ליה [לו] רב יוסף: מאי דעתך [מה דעתך]? מה יסוד המחלוקת? אמר ליה [לו]: בין מר [חכם זה] ובין מר [חכם זה] כללי ופרטי דרשי [בדרך כללים ופרטים הם דורשים] את הכתוב במנורה: ״ועשית מנורת זהב טהור וכו׳ מקשה תיעשה המנורה״ (שמות כה, לא), שיש שם כלל (״ועשית מנורת״) ופרט (״זהב״) וכלל (״תיעשה המנורה״), ללמד על כל דבר שהוא כעין הפרט שהוא כשר,
Rav Yosef said to him: What, in your opinion, is the explanation of the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda? Rav Pappa, son of Rav Ḥanin, said to him: Both this Sage and that Sage interpret the verse: “And you will make a Candelabrum of pure gold; of beaten work will the Candelabrum be made” (Exodus 25:31), by means of the principle of generalizations and details. The verse begins with a generalization: “And you will make a Candelabrum,” followed by a detail: “Of pure gold,” which is then followed by a generalization: “Will the Candelabrum be made.” According to the hermeneutic principle of generalizations and details, this teaches that any item that is similar to the detail is also deemed fit.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מִיהוּ מָר סָבַר מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת וּמָר סָבַר מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר חָשׁוּב אַף כׇּל דָּבָר חָשׁוּב אֲמַר לֵיהּ סְמִי דִּידָךְ מִקַּמֵּי דִּידִי.

But one Sage, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that just as the item mentioned in the detail is clearly defined as a type of metal, so too, all other types of metal may be used in fashioning the Candelabrum. And one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that just as the item mentioned in the detail is clearly defined as an item of substantial value, so too, all items of substantial value may be used in fashioning the Candelabrum. Rav Yosef said to him: Remove your baraita in light of my baraita.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה הפרט מפורש – זהב [שהוא חשוב] אף כל דבר חשוב כגון כסף אבל אבר ובעץ לא.
א״ל – רב יוסף לרב פפא סמי דידך הסר משנתך שאתה שונה דר׳ יוסי פוסל בשל עץ ורבי נמי מכשיר בשל אבר ובעץ.
מיהו [ואולם] מר סבר [חכם זה, ר׳ יוסי בר׳ יהודה סבור]: מה הפרט המפורש, זהב, הוא של מתכתאף כל מנורה שעושים תהא של מתכת, ובכלל זה כל מתכת. ומר סבר [וחכם זה, רבי, סבור]: מה הפרט מפורש, זהב, הוא דבר חשובאף כל מנורה שעושים תהיה דווקא מדבר חשוב, ולכן דווקא מנורה מכסף כשרה, אבל לא מבעץ וכיוצא בו. אמר ליה [לו] רב יוסף: סמי דידך מקמי דידי [מחוק את הברייתא שלך מפני הברייתא שלי, שאני שונה],
But one Sage, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that just as the item mentioned in the detail is clearly defined as a type of metal, so too, all other types of metal may be used in fashioning the Candelabrum. And one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that just as the item mentioned in the detail is clearly defined as an item of substantial value, so too, all items of substantial value may be used in fashioning the Candelabrum. Rav Yosef said to him: Remove your baraita in light of my baraita.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) דְּתַנְיָא דכְּלֵי שָׁרֵת שֶׁעֲשָׂאָן שֶׁל עֵץ רַבִּי פּוֹסֵל וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי וְרַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי.

Rav Yosef continued: As it is taught in a baraita: With regard to Temple service vessels that one fashioned from wood, Rabbi Yehuda HaNasi deems them unfit and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, deems them fit. According to this baraita, their dispute was with regard to a Candelabrum fashioned from wood, not from metal. Rav Yosef explains: With regard to what principle do they disagree? Rabbi Yehuda HaNasi interprets verses by means of the principle of generalizations and details, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, interprets verses by means of the principle of amplifications and restrictions.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דתניא [ששנויה ברייתא]: כלי שרת שעשאן של עץרבי פוסל, ור׳ יוסי בר׳ יהודה מכשיר. ולפי ברייתא זו במאי קא מיפלגי [במה הם חלוקים]? מה יסוד המחלוקת? רבי דריש כללי ופרטי [דורש במידת כללים ופרטים], ור׳ יוסי בר׳ יהודה דריש ריבויי ומיעוטי [דורש ריבויים ומיעוטים]. כיצד?
Rav Yosef continued: As it is taught in a baraita: With regard to Temple service vessels that one fashioned from wood, Rabbi Yehuda HaNasi deems them unfit and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, deems them fit. According to this baraita, their dispute was with regard to a Candelabrum fashioned from wood, not from metal. Rav Yosef explains: With regard to what principle do they disagree? Rabbi Yehuda HaNasi interprets verses by means of the principle of generalizations and details, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, interprets verses by means of the principle of amplifications and restrictions.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי {שמות כ״ה:ל״א} וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת כָּלַל זָהָב טָהוֹר פָּרַט מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה חָזַר וְכָלַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת.

Rabbi Yehuda HaNasi interprets the verse: “And you will make a Candelabrum of pure gold; of beaten work will the Candelabrum be made” (Exodus 25:31), by means of the principle of generalizations and details. “And you will make a Candelabrum of” is a generalization, as the material of the Candelabrum is not specified; “pure gold” is a detail, limiting the material exclusively to gold; and by then stating: “Of beaten work will the Candelabrum be made,” the verse then makes a generalization. The result is a generalization and a detail and a generalization, from which you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail, leading to this conclusion: Just as the item mentioned in the detail is clearly defined as a type of metal, so too, all other types of metal may be used in fashioning the Candelabrum.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קסיא
קסיאא(כלים פי״ו) קסיא של זורי גרנות ושל הולכי דרכים וכו׳. פי׳ בל״י כירומניקא (מכשירין פרק ה) קסיא שלחנות פירוש קערות של שולחנות ויש מדמין לו קשותיו ומנקיותיו ואע״ג דגרסינן (מנחות כח:) קשותיו אלו סניפין והוא צלוחית של יין הוא כמו קשות הנסך וכתיב וקסת הסוער והוא כלי של דיו:
א. [געשיהכט.]
ועשית מנורת כלל – דמשמע מכל דבר.
רבי דריש כללי ופרטי [דורש כללים ופרטים], שמה שנאמר ״ועשית מנרת״ (שמות כה, לא) — הרי זה כלל, ציווי כללי על עשיית מנורה, ״זהב טהור״ — הרי זה פרט, ״מקשה תיעשה המנורה״חזר וכלל, אם כן יש לנו כלל ופרט וכלל, ולפי המדות שהתורה נדרשת בהן — אי (אין) אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט (״זהב״) מפורש הוא של מתכת, אף כל מנורה שאתה עושה תהיה של מתכת.
Rabbi Yehuda HaNasi interprets the verse: “And you will make a Candelabrum of pure gold; of beaten work will the Candelabrum be made” (Exodus 25:31), by means of the principle of generalizations and details. “And you will make a Candelabrum of” is a generalization, as the material of the Candelabrum is not specified; “pure gold” is a detail, limiting the material exclusively to gold; and by then stating: “Of beaten work will the Candelabrum be made,” the verse then makes a generalization. The result is a generalization and a detail and a generalization, from which you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail, leading to this conclusion: Just as the item mentioned in the detail is clearly defined as a type of metal, so too, all other types of metal may be used in fashioning the Candelabrum.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת רִיבָּה זָהָב טָהוֹר מִיעֵט מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה חָזַר וְרִיבָּה רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה רִיבָּה הַכֹּל וּמַאי רַבִּי רַבִּי כֹּל מִילֵּי וּמַאי מַיעֵט מַיעֵט שֶׁל חֶרֶס.

By contrast, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, interprets the verse by means of the principle of amplifications and restrictions. “And you will make a Candelabrum of” is an amplification, as the material of the Candelabrum is not specified; “pure gold” is a restriction, limiting the material exclusively to gold; and by then stating: “Of beaten work will the Candelabrum be made,” the verse repeated and amplified. There is a hermeneutical principle that when a verse amplified and then restricted and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except the specific matter excluded in the restriction. And what did the verse include? It includes all materials, even wood. And what did the verse exclude with this restriction? It excluded a Candelabrum fashioned from earthenware, which is furthest in quality from gold.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
של חרס – שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם.
ואילו ר׳ יוסי בר׳ יהודה דריש ריבויי ומיעוטי [דורש ריבויים ומיעוטים]: ״ועשית מנורת״ — הרי זה ריבה, ״זהב טהור״מיעט, ״מקשה תיעשה המנורה״חזר וריבה, ולפי כללי המדרש, ריבה ומיעט וריבהריבה הכל, ואם כן מאי רבי [מה ריבה]רבי כל מילי [ריבה כל דבר], שעושים את המנורה מכל חומר, ומאי מיעט [ומה מיעט], שהרי על כל פנים יש פה גם מיעוט — מיעט מנורה של חרס, שהוא הרחוק ביותר מזהב.
By contrast, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, interprets the verse by means of the principle of amplifications and restrictions. “And you will make a Candelabrum of” is an amplification, as the material of the Candelabrum is not specified; “pure gold” is a restriction, limiting the material exclusively to gold; and by then stating: “Of beaten work will the Candelabrum be made,” the verse repeated and amplified. There is a hermeneutical principle that when a verse amplified and then restricted and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except the specific matter excluded in the restriction. And what did the verse include? It includes all materials, even wood. And what did the verse exclude with this restriction? It excluded a Candelabrum fashioned from earthenware, which is furthest in quality from gold.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אַדְּרַבָּה סְמִי דִּידָךְ מִקַּמֵּי דִּידִי לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתַנְיָא אֵין לוֹ זָהָב מֵבִיא אַף שֶׁל כֶּסֶף שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁל בַּרְזֶל וְשֶׁל בְּדִיל וְשֶׁל עוֹפֶרֶת רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר אַף בְּשֶׁל עֵץ.

Rav Pappa, son of Rav Ḥanin, said to him: On the contrary, remove your baraita in light of my baraita. Rav Yosef responded: That cannot enter your mind, as it is taught in another baraita: If the one who is fashioning the Candelabrum has no gold, he may bring even a Candelabrum made of silver, of copper, of iron, of tin, or of lead. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, deems it fit even if it was fashioned from wood. It is evident from this baraita that the dispute pertains only to a Candelabrum fashioned from wood, and Rabbi Yehuda HaNasi agrees that it may be fashioned from other types of metal.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא ס״ד – דהוי דידך מתרצא דאמר ר׳ יוסי פוסל בשל עץ.
אין לו זהב – למנורה.
אמר לו רב פפא בן רב חנין: מדוע סבור אתה שהברייתא שלך נכונה יותר? אדרבה, סמי דידך מקמי דידי [מחוק את שלך מלפני שלי]! אמר לו רב יוסף: לא סלקא דעתך [לא יעלה על דעתך] לומר כן, דתניא הרי שנויה ברייתא] אחרת: אין לו זהב מביא מנורה אף של כסף, אף של נחשת, ושל ברזל, ושל בדיל, ושל עופרת. ר׳ יוסי בר׳ יהודה מכשיר אף בשל עץ, משמע שהמחלוקת היא דווקא בעץ, אבל בבדיל ושכמותו גם רבי מכשיר.
Rav Pappa, son of Rav Ḥanin, said to him: On the contrary, remove your baraita in light of my baraita. Rav Yosef responded: That cannot enter your mind, as it is taught in another baraita: If the one who is fashioning the Candelabrum has no gold, he may bring even a Candelabrum made of silver, of copper, of iron, of tin, or of lead. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, deems it fit even if it was fashioned from wood. It is evident from this baraita that the dispute pertains only to a Candelabrum fashioned from wood, and Rabbi Yehuda HaNasi agrees that it may be fashioned from other types of metal.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְתַנְיָא אִידַּךְ הלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל אַכְסַדְרָה כְּנֶגֶד אוּלָם חָצֵר כְּנֶגֶד עֲזָרָה שֻׁלְחָן כְּנֶגֶד שֻׁלְחָן מְנוֹרָה כְּנֶגֶד מְנוֹרָה אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל חֲמִשָּׁה וְשֶׁל שִׁשָּׁה וְשֶׁל שְׁמֹנָה ווְשֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת.

And it is taught in another baraita: A person may not construct a house in the exact form of the Sanctuary, nor a portico [akhsadra] corresponding to the Entrance Hall of the Sanctuary, nor a courtyard corresponding to the Temple courtyard, nor a table corresponding to the Table in the Temple, nor a candelabrum corresponding to the Candelabrum in the Temple. But one may fashion a candelabrum of five or of six or of eight branches. And one may not fashion a candelabrum of seven branches, and this is the halakha even if he constructs it from other kinds of metal rather than gold, since the Candelabrum used in the Temple may be fashioned from other metals.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תבנית היכל – למדת אורך ורוחב וקומה שתהא דומה לו בשלשתן.
אכסדרה – אין לה מחיצה רביעית וכן אולם.
כנגד אולם – שהיה רוחבו [עשרים וגובהו ארבעים] כדאמרינן בשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב.).
אבל עושה – המנורה של חמשה או של ששה קנים או של שמנה דאינו דומה למנורת מקדש ששם היה שבעה קנים.
ושל שבעה קנים לא יעשה ואפילו של שאר מיני מתכות – שאינו זהב משום דדומה לשל מקדש שאף הוא כשר בשאר מיני מתכות.
אכסדרה תבנית אולם – אף על גב דאולם היה בו ד׳ מחיצות כדתנן במסכת מדות (פ״ד מ״ו) ובריש גמרא דעירובין (דף ב.) מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ׳ אמה ורחבו עשרים אמה וחמש אמלתראות של מילא היו על גביו ואכסדרה אין לה אלא ג׳ דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא העולם בה׳ מפני שדומה לאכסדרה ועוד אמרינן בפ׳ לא יחפור (ב״ב כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת מ״מ מחמת שפתח אולם רחב וגבוה מאד ולא היו לו דלתות דומה לאכסדרה שנראה כפרוץ בצד אחד. מ״ר.
ותניא אידך כן שנויה ברייתא אחרת]: לא יעשה אדם בית כתבנית ההיכל בדיוק, או אכסדרה כנגד האולם בדיוק, וכן חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן שבמקדש, מנורה כנגד מנורה, אבל עושה הוא מנורה של חמשה ושל ששה ושל שמנה קנים, שלא כמנורת המקדש שהיא של שבעה קנים; ומנורה של שבעה קנים לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות, מפני שמנורה משאר מיני מתכות היתה כשירה גם במקדש.
And it is taught in another baraita: A person may not construct a house in the exact form of the Sanctuary, nor a portico [akhsadra] corresponding to the Entrance Hall of the Sanctuary, nor a courtyard corresponding to the Temple courtyard, nor a table corresponding to the Table in the Temple, nor a candelabrum corresponding to the Candelabrum in the Temple. But one may fashion a candelabrum of five or of six or of eight branches. And one may not fashion a candelabrum of seven branches, and this is the halakha even if he constructs it from other kinds of metal rather than gold, since the Candelabrum used in the Temple may be fashioned from other metals.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ר׳רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף שֶׁל עֵץ לֹא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי אָמְרוּ לוֹ מִשָּׁם רְאָיָה שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ וְחִיפּוּם בְּבַעַץ זהֶעֱשִׁירוּ עֲשָׂאוּם שֶׁל כֶּסֶף חָזְרוּ וְהֶעֱשִׁירוּ עֲשָׂאוּם שֶׁל זָהָב.

The baraita continues: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: One may not even fashion a candelabrum from wood, in the manner that the kings of the Hasmonean monarchy did in the Temple. The Candelabrum used in the Temple in the time of the Hasmonean kings was fashioned from wood. The Rabbis said to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda: You seek to bring a proof from there? In the time of the Hasmoneans the Candelabrum was not fashioned from wood but from spits [shappudim] of iron, and they covered them with tin. Later, when they grew richer and could afford to fashion a Candelabrum of higher-quality material, they fashioned the Candelabrum from silver. When they again grew richer, they fashioned the Candelabrum from gold.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אף של עץ לא יעשה – שהרי הוא כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי.
בבעץ – בדיל אשטיי״ן.
שפודים של ברזל – קרי להו שפודים מפני שלא היו בה גביעים כפתורים ופרחים כדאמרי׳ לעיל באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים. מ״ר.
ר׳ יוסי בר ר׳ יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה של שבעה קנים, שלא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי במקדש. אמרו לו: משם ראיה? לא מנורה של עץ עשו, אלא שפודים של ברזל היו להם וחיפום בבעץ ציפו אותם בבדיל כדי שייראו נאים יותר, לאחר שהעשירו עשאום את קני המנורה של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב.
The baraita continues: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: One may not even fashion a candelabrum from wood, in the manner that the kings of the Hasmonean monarchy did in the Temple. The Candelabrum used in the Temple in the time of the Hasmonean kings was fashioned from wood. The Rabbis said to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda: You seek to bring a proof from there? In the time of the Hasmoneans the Candelabrum was not fashioned from wood but from spits [shappudim] of iron, and they covered them with tin. Later, when they grew richer and could afford to fashion a Candelabrum of higher-quality material, they fashioned the Candelabrum from silver. When they again grew richer, they fashioned the Candelabrum from gold.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא חגּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שְׁמֹנָה עָשָׂר טְפָחִים הָרַגְלַיִם וְהַפֶּרַח ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְטִפְחַיִים חָלָק וְטֶפַח שֶׁבּוֹ גְּבִיעַ וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח וְטִפְחַיִים חָלָק וְטֶפַח כַּפְתּוֹר.

§ Shmuel says in the name of a certain elder: The height of the Candelabrum was eighteen handbreadths. The base and the flower that was upon the base were a height of three handbreadths; and two handbreadths above that were bare; and there was above that one handbreadth, which had a goblet, knob, and flower on it. And two handbreadths above that were bare, and there was above that one handbreadth that had a knob.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משמיה דסבא – משום זקן אחד.
הרגלים והפרח – מתחת שלשה טפחים פרח ציורין שחוקקים הצורפים זהב בעומק במנורות ובכלים.
וטפחיים חלק – בלא שום צורה הרי ה׳.
וטפח שבו – מצד אחד של מנורה גביע ומצד שני כפתור פומ״ל ומצד שני פרח וזהו אחד מן הגביע וכפתורים ופרחים שבגוף אמצע של מנורה דכתיב ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה ודרשינן לקמן כפתוריה תרי ופרחיה תרי לבד אותן (ד׳) שבכל קנה וקנה וטפחיים חלק הרי ח׳ וטפח כפתור הרי ט׳.
גובהה של מנורה י״ח טפחים – יש אומרים בשם ר״ת דנפקא ליה לסבא מסניפין שאצל השולחן לצורך לחם הפנים שהיו גובהן י״ח טפחים והמנורה היתה להאיר על השולחן ונראה דלא אמר ר״ת דבר זה מעולם דהא סניפים כנגד לחם הפנים ולקמן בפ׳ שתי הלחם (מנחות צו.) אמרינן דלר׳ מאיר מקדש שולחן י״ב טפחים למעלה ולר׳ יהודה ט״ו לבד (מרגלי) השולחן אמה וחצי. מ״ר.
וטפח שבו היה גביע כפתור ופרח – יש תימה למה היה משונה משאר גביעים כפתורים ופרחים שהיה לכל אחד טפח ולג׳ אלו לא היה כי אם טפח. מ״ר.
ב אמר שמואל משמיה [משמו] של סבא [זקן אחד]: גובהה של מנורה שמנה עשר טפחים. כיצד? הרגלים והפרח שעליהם שלשה טפחים, וטפחיים חלק, ועוד טפח אחד שבו גביע וכפתור ופרח, ועוד טפחיים חלק, וטפח כפתור
§ Shmuel says in the name of a certain elder: The height of the Candelabrum was eighteen handbreadths. The base and the flower that was upon the base were a height of three handbreadths; and two handbreadths above that were bare; and there was above that one handbreadth, which had a goblet, knob, and flower on it. And two handbreadths above that were bare, and there was above that one handbreadth that had a knob.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ וְנִמְשָׁכִין וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה וְטֶפַח חָלָק וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ נִמְשָׁכִין וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה וְטֶפַח חָלָק וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ וְנִמְשָׁכִין וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה וְטִפְחַיִים חָלָק נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁבָּהֶן ג׳שְׁלֹשָׁה גְּבִיעִין וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח.

And two branches emerge from the knob, one toward this direction and one toward that direction, and they extend and rise up to the height of the Candelabrum. And one handbreadth above that was bare, and there was above that one handbreadth that had a knob. And two branches emerge from the knob, one toward this direction and one toward that direction, and they extend and rise up to the height of the Candelabrum. And one handbreadth above that was bare, and there was above that one handbreadth that had a knob. And two branches emerge from the knob, one toward this direction and one toward that direction, and they extend and rise up to the height of the Candelabrum. And two handbreadths above that were bare. There then remained there three handbreadths in which there were three goblets, and a knob, and a flower.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושני קנים יוצאים – מן הכפתור אחד אילך כו׳.
שבהן שלש גביעים כפתור ופרח – שלא היו בגוף המנורה אלא תרי כפתורים ותרי פרחים כדכתיב כפתוריה ופרחיה וחד (חד) פרח אוקימנא בטפח הסמוך לטפחיים חלק הראשונים.
ושני קנים יוצאין ממנו מן הכפתור אחד אילך [לכאן] ואחד אילך [לכאן], ונמשכין הקנים ועולין כנגד גובהה של מנורה, ושוב יש טפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך, וגם הם נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, ושוב טפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך, ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, ועוד טפחיים חלק, נשתיירו שם עוד שלשה טפחים שבהן יש שלשה גביעין וכפתור ופרח.
And two branches emerge from the knob, one toward this direction and one toward that direction, and they extend and rise up to the height of the Candelabrum. And one handbreadth above that was bare, and there was above that one handbreadth that had a knob. And two branches emerge from the knob, one toward this direction and one toward that direction, and they extend and rise up to the height of the Candelabrum. And one handbreadth above that was bare, and there was above that one handbreadth that had a knob. And two branches emerge from the knob, one toward this direction and one toward that direction, and they extend and rise up to the height of the Candelabrum. And two handbreadths above that were bare. There then remained there three handbreadths in which there were three goblets, and a knob, and a flower.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וּגְבִיעִין טלְמָה הֵן דּוֹמִין כְּמִין כּוֹסוֹת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים כַּפְתּוֹרִים לְמָה הֵן דּוֹמִין כְּמִין תַּפּוּחֵי הַכְּרֵתִיִּים פְּרָחִים לְמָה הֵן דּוֹמִין כְּמִין פִּרְחֵי הָעַמּוּדִין וְנִמְצְאוּ גְּבִיעִין עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם כַּפְתּוֹרִים אַחַד עָשָׂר פְּרָחִים תִּשְׁעָה.

And the goblets of the Candelabrum, to what are they similar? They were like Alexandrian goblets, which are long and narrow. The knobs, to what are they similar? They were like the shape of the apples of the Cherethites. The flowers, to what are they similar? They were like the ornaments that are etched in columns. And there are found to be a total of twenty-two goblets, eleven knobs, and nine flowers on the Candelabrum.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך כס
כסא(תמיד פרק ג) השקו את התמיד בכוס של זהב למה שיהא נוח העור להתפשט מן הבשר כמפורש (ביצה מ) אבל משקין ושוחטין את הבייתות משום סירכא דמשכא ויש מפרשים שאם היו סרכות בריאה מחמת הצמאה שמדבקת בלב ובצלעות נפרדת כששותה. (ברכות כט) יומא בכסא דמנקרא ותיתבר פי׳ מי שמשתמש בכלי מעולה יום אחד ונשבר לא איכפת ליה (ברכות לב.) אייתי כסא דמנקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואיעציבו. פי׳ אחר דמנקרא מלשון בנקרת הצור כלומר כוס זכוכית חקוקות צורות שהוא יקר מאוד (מנחות כח:) גביעים למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים. (שבת קט:) חמשה כוסתהא. (בילמדנו ויהי ביום השמיני) כי יתן בכוס בכיס כתיב אתה נותן עיניך בכוס והחנוני נותן עיניו בכיס שלך אם יש בו מעות הרבה אם לאו:
ערך פרח
פרחב(מנחות כח:) כפתר ופרח פרחים למה הן דומין לפרחי העמודים (כלים פי״ב) קני מנורה טהורין הפרח והבסיס טמאין פי׳ הרחב של מעלה שיושב בו הנר פרח שמו והאמצעי העומד שמו קנה ואותן שלשה רגלים שהמנורה עומדת עליהן שמן בסיס. ומנין שכן דתניא מנורה בר״ה גבוהי׳ טפחים ופרח שבראשה ד׳ טפחים נוטל הימנה מנורה שהיתה במקדש לא היתה כזה הענין שהיא היו בה ז׳ קנים והנרות קבועין על גבה כמפורש (שבת כא.) והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגיא דלא למשקל בקינסא ואדלוקי ופרקיה היו בקנים ובמנורה:
ערך בעץ
בעץג(בבא בתרא פט:) ת״ר אין עושין משקלות לא של עץ ולא של אבר (ראש השנה כד:) בגמרא דדמות צורות לבנות. (עבודה זרה מג) בגמר׳ דהמוציא כלים (מנחות כח) רבי יוסי בר יהודה אמר של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמר משם ראי׳ שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ. (ובסוף כלים) נקבן ועשאן בין בבעץ ובין בזפת טהורים ת״י את הבדיל בעצא ותרגום שלנו אבצעא:
ערך חצר
חצרד(כלים פרק ז) חצר הכירה בזמן שהיא גבוה שלשה אצבעות וכו׳ (בבא קמא יב.) והא דתניא קנה בעודן עליו וכי עודן עליו מאי הוי חצר מהלכת הוא וחצר מהלכת לא קנה וכו׳. (גיטין כא.) ואמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכו׳ מאי טעמא דערים בצורות ביהודה דלא ניידי. (נדה מז) וחד מתני חצר צורית דתנן (פרק ג במעשרות) ואי זו היא חצר שחייבת במעשר רבי ישמעאל אומר חצר צורית שהכלים נשמרים בתוכה מאי חצר צורית אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן שכן בצור מושיבין שומר על החצר. (מנחות כח) לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה כנגד אולם חצר כנגד עזרה. (ברכותיח) אזלבתריה לחצר מות פי׳ בית הקברות חצר שהמתים מוטלין בה (יומא פד) מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו (א״ב תרגום ואת יותרת הכבד וית חצר כבדא):
ערך פמוט
פמוטה(שבת מד.) אמר רבי זירא פמוט שהדליקו עליו באותה שבת לדברי הכל אסור לטלטלה (שבת קכא:) פמוטות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת (מנחות כח) ואימא נמי באה זהב באה קנים אינה באה זהב אינה באה קנים ההוא פמוט אקרי פי׳ מנורה סתם יש לה קנים כמו אותה של משה ושאין לה אלא עמוד אחד ובראשה נר אחד נקראת פמוט:
א. [בעכער.]
ב. [בליען פערצירונגען.]
ג. [צין ווערג געמישט עסמעטאהל.]
ד. [פארהויף.]
ה. [לייכטער.]
אלכסנדרים – שנעשה באלכסנדריא של מצרים וארוכין וצרים הן וקרויים מדרנ״ש.
תפוחי הכרתיים – מקום.
פרחי העמודים – ציורין שמציירין בעמודים.
ונמצאו גביעים כו׳ – מפרש לקמן.
וגביעין שהיו במנורה למה הן דומין? כמין כוסות אלכסנדריים צרים וארוכים, כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים, פרחים למה הן דומין? כמין פרחי העמודין שעושים פיתוחים באבן. ונמצאו בסך הכל גביעין במנורה עשרים ושנים, כפתורים אחד עשר, פרחים תשעה.
And the goblets of the Candelabrum, to what are they similar? They were like Alexandrian goblets, which are long and narrow. The knobs, to what are they similar? They were like the shape of the apples of the Cherethites. The flowers, to what are they similar? They were like the ornaments that are etched in columns. And there are found to be a total of twenty-two goblets, eleven knobs, and nine flowers on the Candelabrum.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) גְּבִיעִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה כַּפְתּוֹרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה פְּרָחִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

With regard to the goblets, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others; with regard to the knobs, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others; with regard to the flowers, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others. With regard to the goblets, knobs, and flowers, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גביעים מעכבין זה את זה, כפתורים מעכבין זה את זה, פרחים מעכבין זה את זה, וכן גביעים כפתורים ופרחים מעכבין זה את זה.
With regard to the goblets, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others; with regard to the knobs, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others; with regard to the flowers, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others. With regard to the goblets, knobs, and flowers, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) בִּשְׁלָמָא גְּבִיעִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם דִּכְתִיב {שמות כ״ה:ל״ד} וּבַמְּנוֹרָה אַרְבָּעָה גְבִיעִים וְגוֹ׳ וּכְתִיב {שמות כ״ה:ל״ג} שְׁלֹשָׁה גְבִיעִים מְשׁוּקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתּוֹר וָפֶרַח וְגוֹ׳ אַרְבְּעָה דִּידַהּ

The Gemara asks: Granted, there were twenty-two goblets on the Candelabrum, as it is written: “And in the Candelabrum four goblets made like almond blossoms” (Exodus 25:34), and it is written: “Three goblets made like almond blossoms in one branch, a knob, and a flower; and three goblets made like almond blossoms in the other branch, a knob, and a flower; so for the six branches going out of the Candelabrum” (Exodus 25:33). Therefore, the Candelabrum contains the four goblets of its main shaft,
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: בשלמא [נניח], מובן מה שנאמר שיש גביעים עשרים ושנים, דכתיב [שנאמר]: ״ובמנרה ארבעה גבעים משוקדים״ (שמות כה, לד), וכתיב [ונאמר]: ״שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתור ופרח״ וגו׳ (שם לג), ואם כן, בסך הכל ארבעה גביעים דידה [שלה] של המנורה עצמה, כלומר, הקנה האמצעי,
The Gemara asks: Granted, there were twenty-two goblets on the Candelabrum, as it is written: “And in the Candelabrum four goblets made like almond blossoms” (Exodus 25:34), and it is written: “Three goblets made like almond blossoms in one branch, a knob, and a flower; and three goblets made like almond blossoms in the other branch, a knob, and a flower; so for the six branches going out of the Candelabrum” (Exodus 25:33). Therefore, the Candelabrum contains the four goblets of its main shaft,
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות כח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות כח: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס מנחות כח:, רש"י מנחות כח:, תוספות מנחות כח:, ר׳ פרץ הכהן מנחות כח:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות כח:, אסופת מאמרים מנחות כח:

Menachot 28b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 28b, Collected from HeArukh Menachot 28b, Rashi Menachot 28b, Tosafot Menachot 28b, R. Peretz HaKohen Menachot 28b, Steinsaltz Commentary Menachot 28b, Collected Articles Menachot 28b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144