×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מְסוּכָּן הוּא ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְמָרָא פְּלִיגִי.
This is because he is, i.e., I am, dangerously ill, being utterly famished, and a non-priest may eat sacrificial food in a life-threatening situation. And with regard to Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, their dispute does not stem from the interpretation of the verses. Rather, they disagree with regard to a tradition, as they had divergent traditions as to whether or not the oven consecrates the shewbread.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מסוכן הוא – שאחזו בולמוס חולי שמרעיב:
ור׳ יהודה ור׳ שמעון לאו בקרא פליגי אלא בגמרא פליגי בסברא:
מסוכן הוא – שאחזו בולמוס ותנן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו אפילו ביום הכפורים ביומא בפרק בתרא (דף פג.).
בגמ׳ פליגי – מר גמיר ליה מרביה דתנור מקדש ומר גמיר דלא מקדש.
משום שמסוכן הוא (אני), ומפני סכנת נפשות מותר להאכיל קדשים לזר. ור׳ יהודה ור׳ שמעון לא נחלקו בפירוש הפסוקים אלא בגמרא פליגי [במסורת הם חלוקים], שמסורות שונות היו בידיהם, אם התנור מקדש באפייתו.
This is because he is, i.e., I am, dangerously ill, being utterly famished, and a non-priest may eat sacrificial food in a life-threatening situation. And with regard to Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, their dispute does not stem from the interpretation of the verses. Rather, they disagree with regard to a tradition, as they had divergent traditions as to whether or not the oven consecrates the shewbread.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה וּכְשֵׁרוֹת אַבֵּית פָּאגֵי שְׁמַע מִינַּהּ.:

The language of the mishna is also precise, as it teaches that Rabbi Shimon says: One should always be accustomed to say that the two loaves and the shewbread are fit if they were prepared in the Temple courtyard and they are also fit if they were prepared in Beit Pagei. The term: One should always be accustomed to say, indicates that Rabbi Shimon’s opinion is based on an oral tradition and not on the interpretation of a verse. The Gemara concludes: One may conclude from the mishna that this is the case.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דיקא נמי דקתני וכו׳:
דיקא נמי – דבגמרא פליגי ולא בקראי מדנקט האי לישנא לעולם הוי רגיל לומר כו׳.
ומעירים: דיקא נמי [מדויק גם כן] הדבר שהם חולקים על סמך המסורות שבידיהם, דקתני כן שנינו] במשנתנו שר׳ שמעון אומר: לעולם הוי רגיל לומר כי שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי, משמע שאין זה ענין של פירוש המקרא אלא מסורת. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.
The language of the mishna is also precise, as it teaches that Rabbi Shimon says: One should always be accustomed to say that the two loaves and the shewbread are fit if they were prepared in the Temple courtyard and they are also fit if they were prepared in Beit Pagei. The term: One should always be accustomed to say, indicates that Rabbi Shimon’s opinion is based on an oral tradition and not on the interpretation of a verse. The Gemara concludes: One may conclude from the mishna that this is the case.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מַתְנִי׳: חֲבִיתֵּי אכֹּהֵן גָּדוֹל לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים וְדוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת בטְחִינָתָן וְהַרְקָדָתָן אינו דוחה אֶת הַשַּׁבָּת כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא גכׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.

MISHNA: With regard to the twelve loaves of the High Priest’s griddle-cake offering, of which six are offered in the morning and six in the evening, their kneading, the forming of their loaves, and their baking take place inside the Temple courtyard, and all types of labor involved in those actions override Shabbat. These labors cannot be performed prior to Shabbat, as once the loaves are consecrated in a service vessel they are disqualified if they are left overnight. Grinding their flour and sifting their flour do not override Shabbat. Rabbi Akiva stated a principle: Any labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, but one that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים – ולדברי הכל אותו חצי עשרון שהיה חולק בו עשרונו של כהן גדול נמשח והאי דלא משחו עשרון שלם מפני שכל אדם מודד בו מנחתו דפעמים שמוציאו לחוץ אבל זה אינו מסור אלא לכהנים לחצות בו עשרונים.
ושא״א – אפייתן אי אפשר לעשות מאתמול ולא לישה ועריכה דכיון דקדשה בכלי מיפסל בלינה.
כלל א״ר עקיבא כו׳ – בפ׳ ר״א אומר אם לא הביא (שבת דף קלג. ושם) ובפ׳ אלו דברים (פסחים דף סט:) פסק כר׳ עקיבא משום דאיכא צריכותא גבי פסח ומילה אבל הכא ליכא צריכותא ומיהו אמילתיה דר״ע לא בעי צריכותא דאשמעינן בכל דוכתא מאי דדחי שבת.
א משנה שתים עשרה החלות של חביתי כהן גדול (מנחת החביתין) שהוא מביא בכל יום, שש מהן בבוקר ושש מהן בערב — לישתן ועריכתן ואפייתן כולן בפנים העזרה, וכל מלאכותיהן דוחות את השבת. שכן אי אפשר לעשות מלאכות אלה ביום אתמול, שכיון שהתקדשו בכלי — הריהן נפסלות בלינה. אבל טחינתן של החיטים הבאות למנחת החביתין, וכן הרקדתן (ניפויים) אינו דוחה את השבת, לפי שניתן לעשות מלאכות אלה ביום אתמול. שזה הכלל שאמר ר׳ עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבתאינה דוחה את השבת, וכל מלאכה שאי אפשר לה לעשותה מערב שבת — הריהי דוחה את השבת.
MISHNA: With regard to the twelve loaves of the High Priest’s griddle-cake offering, of which six are offered in the morning and six in the evening, their kneading, the forming of their loaves, and their baking take place inside the Temple courtyard, and all types of labor involved in those actions override Shabbat. These labors cannot be performed prior to Shabbat, as once the loaves are consecrated in a service vessel they are disqualified if they are left overnight. Grinding their flour and sifting their flour do not override Shabbat. Rabbi Akiva stated a principle: Any labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, but one that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דכׇּל הַמְּנָחוֹת יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בִּפְנִים וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בַּחוּץ.

All preparatory procedures of the meal offerings that take place inside the Temple courtyard, e.g., kneading and forming the High Priest’s griddle cakes, involve the use of a service vessel that consecrates the offerings. But any preparatory procedures that take place outside the Temple courtyard, e.g., kneading and forming the two loaves and the shewbread, do not involve the use of a service vessel.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ יש בהן מעשה כלי שרת בפנים כגון לישה ואפייה:
מעשה כלי – לישה ועריכה הכל בכלי שרת בפנים ולא בחוץ.
כל מעשיהן של המנחות הנעשות בפנים העזרה (כלישתן ועריכתן ואפייתן של חלות מנחת החביתין) — יש בהן מעשה (הריהם נעשים) בכלי שרת המקודש ומקדש את הנמצא בתוכו, בפנים העזרה. ואילו כל מעשיהן של המנחות הנעשים מחוץ לעזרה (כלישתם ועריכתם של שתי הלחם ולחם הפנים) — אין בהן מעשה (אינם נעשים) בכלי שרת, בחוץ.
All preparatory procedures of the meal offerings that take place inside the Temple courtyard, e.g., kneading and forming the High Priest’s griddle cakes, involve the use of a service vessel that consecrates the offerings. But any preparatory procedures that take place outside the Temple courtyard, e.g., kneading and forming the two loaves and the shewbread, do not involve the use of a service vessel.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) השְׁתֵּי הַלֶּחֶם ארכן שִׁבְעָה טְפָחִים ורחבן ד׳אַרְבָּעָה טְפָחִים וקרנותי׳וְקַרְנוֹתֶיהָ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לֶחֶם והַפָּנִים ארכן י׳עֲשָׂרָה טְפָחִים ורחבן ה׳חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת.

With regard to the two loaves, their length is seven handbreadths, their width is four handbreadths, and they have hornlike protrusions made of dough that is attached to each of their corners, which are four fingerbreadths high. With regard to the loaves of shewbread, their length is ten handbreadths, their width is five handbreadths, and each loaf’s hornlike protrusions is seven fingerbreadths high.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אורכה שבעה – הל״מ:
וקרנותיהן ד׳ אצבעות כל קרן וקרן עושה בצק דק ומדביק לקרן:
וארכו ד׳ אצבעות1 ואורך בצק של קרנותיו (ז׳) [ד׳] אצבעות לכל קרן וקרן:
סימן של שתי הלחם זד״ד ושל לחם הפנים יה״ז:
1. נראה דצ״ל אורך בצק וכו׳ או דצ״ל וקרנותיו שבע אצבעות [והוא ציון על המשנה] ופי׳ ע״ז ואורך בצק של קרנותיו ז׳ אצבעות וכו׳.
ערך זדדיהו
זדדיהוא(מנחות צו.) שתי הלחם אורכן ז׳ טפחים ורחבן ד״ט וקרנותיהן ד׳ אצבעו׳ והיינו זד״ד. (לחם הפנים ארכו י׳ טפחין ורחבו ה״ט וקרנותיו ז׳ אצבעות והיינו יה״ז):
א. [ראבינישער צייחין.]
וקרנותיה – שהיה מדביק בצק לכל זוית כעין קרנים ואורך הקרן ד׳ אצבעות.
ועוד לגבי תיאור חלות שתי הלחם ולחם הפנים: חלות שתי הלחםארכן של כל חלה היה שבעה טפחים, ורחבן היה ארבעה טפחים. וקרנותיה, שהיו מדביקים בצק בכל אחת מזויות, וצורתו כעין קרן — גובהן היה ארבע אצבעות. ואילו הלחמים שהיו בלחם הפניםארכן של כל לחם היה עשרה טפחים, ורחבןחמשה טפחים, וגובה קרנותיושבע אצבעות.
With regard to the two loaves, their length is seven handbreadths, their width is four handbreadths, and they have hornlike protrusions made of dough that is attached to each of their corners, which are four fingerbreadths high. With regard to the loaves of shewbread, their length is ten handbreadths, their width is five handbreadths, and each loaf’s hornlike protrusions is seven fingerbreadths high.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִּטְעֶה זד״ד יה״ז בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר {שמות כ״ה:י״ב} ונתתה עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד לֶחֶם פָּנִים שֶׁיְּהוּ לוֹ פָּנִים.

Rabbi Yehuda says: The following letters are a mnemonic so that you will not err and forget the dimensions of the two loaves: Zayin, dalet, dalet. The numerical value of the letter zayin is seven and the numerical value of the letter dalet is four. The mnemonic therefore represents the length of seven handbreadths, the width of four handbreadths, and the height of four fingerbreadths, respectively. The following letters are a mnemonic for the dimensions of the shewbread: Yod, heh, zayin, which stand for the length of ten handbreadths, the width of five handbreadths, and the height of seven fingerbreadths, respectively. Ben Zoma says that it is written: “And you shall set upon the Table shewbread [leḥem panim] before Me always” (Exodus 25:30). The term leḥem panim indicates that it should have vertical sides [panim] rather than a rounded shape.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שיהו לו פינים קרנות1:
1. דבור זה עד מנחה נמי מקומה להלן קודם ד״ה והא איכא קנים.
שלא תטעה – בין שתי הלחם ללחם הפנים בין בשיעור רוחב בין בשיעור אורך וקרנות.
זד״ד יה״ז – זד״ד שתי הלחם אורכה ז׳ ורחבה ד׳ וקרנותיה ד׳ יה״ז לחם הפנים ארכו י׳ ורחבו ה׳ וקרנותיו ז׳.
שיהא לו פנים – דפנות. [ל״א] שיהא לו פנים זויות והן הן הקרנות.
ר׳ יהודה היה אומר סימן כדי שלא תטעה ותשכח את מידות שתי הלחם — זד״ד (ז׳ — שבעה טפחים אורך; ד׳ — ארבעה טפחים רוחב, ויעויין ״גרסות״; ד׳ — ארבע אצבעות גובה הקרנות). וכדי שלא תטעה ותשכח את מידות לחם הפנים היה ר׳ יהודה נותן סימן יה״ז (י׳ — עשרה טפחים אורך; ה׳ — חמישה טפחים רוחב; ז׳ — שבע אצבעות גובה קרנותיו). בן זומא אומר: נאמר בלחם הפנים ״ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד״ (שמות כה, ל), ובאה הלשון ״לחם פנים״ להורות: שיהו לו פנים, כלומר, שיהיו ללחם דפנות, שאינו עשוי בעיגול וכיוצא בהן.
Rabbi Yehuda says: The following letters are a mnemonic so that you will not err and forget the dimensions of the two loaves: Zayin, dalet, dalet. The numerical value of the letter zayin is seven and the numerical value of the letter dalet is four. The mnemonic therefore represents the length of seven handbreadths, the width of four handbreadths, and the height of four fingerbreadths, respectively. The following letters are a mnemonic for the dimensions of the shewbread: Yod, heh, zayin, which stand for the length of ten handbreadths, the width of five handbreadths, and the height of seven fingerbreadths, respectively. Ben Zoma says that it is written: “And you shall set upon the Table shewbread [leḥem panim] before Me always” (Exodus 25:30). The term leḥem panim indicates that it should have vertical sides [panim] rather than a rounded shape.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הַשּׁוּלְחָן אׇרְכּוֹ י׳עֲשָׂרָה וְרׇחְבּוֹ חֲמִשָּׁה לֶחֶם הַפָּנִים אׇרְכּוֹ י׳עֲשָׂרָה וְרׇחְבּוֹ ה׳חֲמִשָּׁה.

As for the Table, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths, as the Torah states that the Table is two cubits long and one cubit wide (see Exodus 25:23), and Rabbi Yehuda holds that the cubit used as the unit of measurement for the construction of the Temple vessels was equal to five handbreadths. With regard to the shewbread, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths.
קישוריםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ארכו י׳ ורחבו ה׳ – כדכתיב אמתים ארכו ואמה רחבו ור׳ יהודה לטעמיה דאמר אמת כלים באמת בת ה׳ ונותן אורכו של לחם כנגד רוחבו של שלחן.
ומעתה מתארים את אופן סידור לחם הפנים על השולחן: השולחן עצמו — ארכו עשרה טפחים, שכן נאמר שהשולחן אמתיים ארכו (שמות כה, כג), וסבור ר׳ יהודה כי אמה של כלי המקדש הריהי בת חמישה טפחים. ושיעור הטפחים ברחבוחמשה, שכן נאמר שאמה רוחבו (שם). ואילו לחם הפניםארכו עשרה טפחים, ורחבוחמשה טפחים.
As for the Table, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths, as the Torah states that the Table is two cubits long and one cubit wide (see Exodus 25:23), and Rabbi Yehuda holds that the cubit used as the unit of measurement for the construction of the Temple vessels was equal to five handbreadths. With regard to the shewbread, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths.
קישוריםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) נוֹתֵן אׇרְכּוֹ כְּנֶגֶד רׇחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן וְכוֹפֵל טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה מִכָּאן וְטִפְחַיִים וּמֶחֱצָה מִכָּאן נִמְצָא אׇרְכּוֹ מְמַלֵּא רׇחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

The priest places the length of the two shewbread arrangements across the width of the Table, which leaves five handbreadths of each loaf protruding from the Table. And he folds the protruding two and a half handbreadths upward on this side of the Table, and the protruding two and a half handbreadths upward on that side of the Table. One finds, therefore, that the length of the shewbread covers the width of the Table. Similarly, since the width of each loaf is five handbreadths, the width of the two loaves filled the entire length of the Table. This is the statement of Rabbi Yehuda.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכופל – הלחם.
טפחיים ומחצה – למעלה מיכן ומיכן ובהן הן הקרנות ונמצאו זקופות בשוה לשפת השלחן ולמ״ד כמין ספינה רוקדת הוו הנך דפנות הולכות וזוקפות בשיפוע.
ונמצא ארכו ממלא רחבו של שלחן – ורחבן מחזיק חצי אורך השלחן וכשהיה סודר האחר אצלו נמצא שלחן כולו מלא.
ודרך הנחת הלחמים על השולחן היתה באופן שנותן את ארכו של הלחם כנגד רחבו של שולחן. ונמצא איפוא, שכאשר ניתן הלחם לאורכו (שהוא עשרה טפחים) על רוחבו של השולחן (שהוא חמישה טפחים), היו חמישה טפחים מן הלחם יוצאים אל מחוץ לגבולות השולחן. ומה היה עושה בהם? כופל (מכופף) כלפי מעלה טפחיים ומחצה מכאן מצד אחד של השולחן, וטפחיים ומחצה מכאן, מצידו השני של השולחן. וכך נמצא שארכו של הלחם היה ממלא את כל רחבו של שולחן. וכן רוחבו של הלחם (שהיה חמישה טפחים) היה ניתן לאורכו של השולחן (שהיה עשרה טפחים), ותפס איפוא מחצית אורכו של השולחן, ומאחר שניתנו שני סדרים לחמים — נמצאו הלחמים ממלאים אף את מלוא אורכו של השולחן. אלו דברי ר׳ יהודה.
The priest places the length of the two shewbread arrangements across the width of the Table, which leaves five handbreadths of each loaf protruding from the Table. And he folds the protruding two and a half handbreadths upward on this side of the Table, and the protruding two and a half handbreadths upward on that side of the Table. One finds, therefore, that the length of the shewbread covers the width of the Table. Similarly, since the width of each loaf is five handbreadths, the width of the two loaves filled the entire length of the Table. This is the statement of Rabbi Yehuda.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר זהַשֻּׁלְחָן אׇרְכּוֹ י״בשְׁנֵים עָשָׂר וְרׇחְבּוֹ ו׳שִׁשָּׁה לֶחֶם הַפָּנִים אׇרְכּוֹ י׳עֲשָׂרָה וְרׇחְבּוֹ ה׳חֲמִשָּׁה.

Rabbi Meir says: With regard to the Table, its length is twelve handbreadths and its width is six handbreadths, as the measure of a cubit used in the construction of the Temple vessels was equal to six handbreadths. Concerning the shewbread, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלחן ארכו י״ב – דכתיב אמתים ארכו ואמה רחבו וקסבר ר׳ מאיר באמה בת ששה:
אורכו י״ב – ר׳ מאיר לטעמיה דאמר כל האמות היו בבינונית והלחם עשרה דבהא לא פליג.
ואילו ר׳ מאיר חולק עליו ואומר: השלחןארכו שנים עשר טפחים, כשיעור הטפחים בשתי אמות, שלדעתו מידת האמה שבמקדש היתה בת ששה טפחים. ורחבוששה טפחים כשיעור הטפחים שבאמה. בעוד שלחם הפניםארכו עשרה טפחים, ורחבוחמשה
Rabbi Meir says: With regard to the Table, its length is twelve handbreadths and its width is six handbreadths, as the measure of a cubit used in the construction of the Temple vessels was equal to six handbreadths. Concerning the shewbread, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) נוֹתֵן אׇרְכּוֹ כְּנֶגֶד רׇחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן כּוֹפֵל טִפְחַיִים מִכָּאן וְטִפְחַיִים מִכָּאן וְטִפְחַיִים רֶיוַח בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם.

Rabbi Meir continues: The priest places the length of the shewbread across the width of the Table, which leaves four handbreadths of each loaf protruding from the Table. He folds the protruding two handbreadths upward on this side of the Table, and the protruding two handbreadths upward on that side of the Table. The width of the two arrangements of shewbread occupies only ten of the twelve handbreadths of the length of the Table, and this leaves a space of two handbreadths in the middle, between the two arrangements, so that the wind will blow between them and prevent the loaves from becoming moldy.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וטפחיים ריוח באמצע – בין סדר לסדר. ולר׳ יהודה לא היה כלל ריוח ביניהן:
וטפחיים ריוח באמצע – בין שתי הסדרים דרוחב הלחם אינו אלא ה׳ ושני הסדרים מחזיקים י׳ טפחים כאורך השלחן פשו להו טפחיים והם ריוח בין סדר לסדר שתהא רוח מנשבת בהם שלא יתעפשו.
נותן את ארכו של הלחם כנגד רחבו של השולחן. ונמצא איפוא, שכאשר ניתן הלחם לאורכו (שהוא עשרה טפחים) על רוחבו של השולחן (שהוא ששה טפחים), היו ארבעה טפחים מן הלחם יוצאים אל מחוץ לגבולות השולחן. ומה היה עושה בהם? כופל (מכופף) כלפי מעלה טפחיים (שני טפחים) מכאן מצידו זה של השולחן, וטפחיים מכאן מצידו האחר של השולחן. וכך נמצא מלוא רוחבו של השולחן מתמלא על ידי הלחם. ומאחר ואורכו של השולחן הוא שנים עשר טפחים, לדעת ר׳ מאיר, כיון שרוחבו של כל לחם הינו רק חמישה טפחים, נמצא שהיו טפחיים ריוח באמצע בין שני הסדרים של לחם הפנים, לאורכו של השולחן. וטעם הדבר: כדי שתהא הרוח מנשבת בהם בין הלחמים לאוורר אותם שלא יתעפשו.
Rabbi Meir continues: The priest places the length of the shewbread across the width of the Table, which leaves four handbreadths of each loaf protruding from the Table. He folds the protruding two handbreadths upward on this side of the Table, and the protruding two handbreadths upward on that side of the Table. The width of the two arrangements of shewbread occupies only ten of the twelve handbreadths of the length of the Table, and this leaves a space of two handbreadths in the middle, between the two arrangements, so that the wind will blow between them and prevent the loaves from becoming moldy.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חשָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר {ויקרא כ״ד:ז׳} וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבוֹנָה זַכָּה אָמַר לָהֶם הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר {במדבר ב׳:כ׳} וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה.

Abba Shaul says: There, in the space between the two arrangements, the priests would place the two bowls of frankincense that accompany the shewbread. The Sages said to him: But isn’t it already stated: “And you shall place pure frankincense upon [al] each arrangement, that it may be for the bread as a memorial part, an offering made by fire to the Lord” (Leviticus 24:7)? The verse indicates that the frankincense is placed upon the shewbread and not next to it. Abba Shaul said to the Sages in response: Isn’t it already stated: “And next to him [alav] shall be the tribe of Manasseh” (Numbers 2:20)? Just as the preposition “alav” in this verse means that the tribe of Manasseh pitched camp next to the tribe of Ephraim and not upon it, so too, the preposition “al” means that the frankincense was placed next to the arrangements of the shewbread.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועליו מטה מנשה לאו עליו ממש אלא על בסמוך לו:
אבא שאול אומר שם – באותו ריוח שבין סדר לסדר בו נותנין בזיכים.
על המערכת – על ממש.
ועליו מטה – הוי אותו על בסמוך.
אבא שאול אומר לדעת ר׳ מאיר: שם היו נותנין את שני בזיכי (כלי) הלבונה של לחם הפנים (כנאמר בתורה ״ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה לה׳⁠ ⁠״. ויקרא כד, ז). אמרו לו חכמים לאבא שאול: והרי כבר נאמר ״ונתת על המערכת לבנה זכה״ — הרי משמע שהלבונה מונחת על גבי הלחם (״על המערכת״), ולא לצד מערכות הלחם! אמר להם אבא שאול בתשובה: והרי כיוצא בדבר כבר נאמר בתיאור סדר דגל מחנה אפרים במסעי בני ישראל במדבר ״ועליו מטה מנשה״ (במדבר ב, כ), ושם בוודאי משמעות ״עליו״ — בסמוך לו, אף כאן הביטוי ״על המערכת״ אין משמעו על הלחם ממש, אלא בסמוך לו.
Abba Shaul says: There, in the space between the two arrangements, the priests would place the two bowls of frankincense that accompany the shewbread. The Sages said to him: But isn’t it already stated: “And you shall place pure frankincense upon [al] each arrangement, that it may be for the bread as a memorial part, an offering made by fire to the Lord” (Leviticus 24:7)? The verse indicates that the frankincense is placed upon the shewbread and not next to it. Abba Shaul said to the Sages in response: Isn’t it already stated: “And next to him [alav] shall be the tribe of Manasseh” (Numbers 2:20)? Just as the preposition “alav” in this verse means that the tribe of Manasseh pitched camp next to the tribe of Ephraim and not upon it, so too, the preposition “al” means that the frankincense was placed next to the arrangements of the shewbread.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם מְפוּצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן שֶׁהָיוּ סוֹמְכִין בָּהֶם שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה טוכ״ח קָנִים כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה וי״ד לְסֵדֶר זֶה.

The mishna continues to describe the shewbread Table: And there were four panels of gold there, which stood on the ground and rose above the height of the Table, and they split up at their upper ends, above the Table, so that the rods upon which the shewbread was placed could rest upon the panels. In this manner the panels would support the shewbread. There were two panels for this arrangement and two panels for that arrangement, and there were twenty-eight rods, each of which was shaped like half of a hollow reed. There were fourteen rods for this arrangement and fourteen rods for that arrangement.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דקרן
דקרןא(מנחות צו.) ד׳ סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן כמין דקרנין היו שסומכין בהן את הלחם פי׳ כעין קנים המתפרדין מלמעלה (א״ב פי׳ בל׳ יוני מזלו בעל שני שינים ועץ מפוצל לשנים ושני ערכים אלו אחד הם):
ערך סנף
סנףב(מנחות צו.) וארבע׳ סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהן (תענית כה.) וי״א סניפין עשאום פירוש פלימו אמר כל כך נתארכו שהותירו אמה לכאן ואמה לכאן וי״א כל כך נתארכו שחתכו מהם ועשו מן החתיכות סניפין בין הקורות העליונות לקורות התחתונות פ״א שהיו הקורות מסונפין זה עם זה ונתחברו (כלים פכ״א) בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין פי׳ אלו הסניפין ראשי המגירה הנעשין מן מן העץ וי״א כמו סניפין אחרים (הוריות יג) אף בבית המשתה עושה אותן סניפין פי׳ שמושיבין אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהן דהויין סניפין לזקנים כסניף זה שעושין לקורה גדולה אמר רבא ובחיי אביהן הוא דעושין אותן סניפין מפני כבוד אביהן. (ברכות מז) אבל עושין אותו סניף לעשרה פי׳ דאי הוו תשע וקטן מברכין עמו נברך אלהינו (בבא מציעא פ) והיה בו מום אחד וסנפו בין המומין פי׳ חברו בין המומין אלו שלא היו בה שמערים ואמר איני משבח אותה נגחנית נשכנית היא ובדק ולא מצא בה מומין אלו סבור כשם שאין אלו כך אין זה ולבסוף נמצאת בה הרי זה מקח טעות מום זה ומום אחר שפירש לו ומום שהיה בה בראשונה ואמר מום זה בה ומום פלוני ופלוני אף על פי דסנפו ההוא הוה ליה למבדק בריש וסביר וקביל (בבא בתרא ד׳) סניפי דיכי לבר פי׳ מוציא ראשי הקנים ודפנא שהוא הקנים העומדים לחיזוק המחיצה לחוץ. פ״א דלכי גדיל להוציא ליכוין דלהוו רישייהו דהוצי כייפי לבר לאותו צד של חברו (א״ב פי׳ בלשון יוני חבור ודבוק):
ערך פצל
פצלג(מנחות צו.) ד׳ סניפין של זהב היו שם מפוצלין בראשיהן (יומא עא: זבחים עא:) עמרא מפצל (בכורות לט) או שהיה ראש הזנב מפצל את העצם (נדה מז) אמר רב אשי משיפצל ראש החוטם פי׳ משיתחיל לינקב שנראנה כמפוצל (עירובין כב) ולא אמרן אלא דלא אפצול אבל אפצול זרתא זרתא פי׳ אם הוציא עליו דמופצלי זרת זרת:
א. [צווייא שפיצען, גאבעל.]
ב. [צוזאממען העפטן צווייגען.]
ג. [שניידען.]
המפוצלים – לתת ראשי הקנים באותן פיצולין והרבה פיצולין יש בהן למנין הקנים.
כ״ח קנים – בגמרא מפרש כמה קנים ללחם.
וממשיכים בתיאור השולחן ואופן סידור לחם הפנים עליו: ארבעה סניפין (לוחות) של זהב היו שם בשולחן, עומדים על הארץ ועולים אל מעל לגובה השולחן, מול מערכות הלחם. והיו הסניפים הללו מפוצלין מראשיהן, מעל לגובה השולחן, על מנת שיינתנו בהם קנים מצד זה לצד זה, שהיו סומכין בהם את הלחמים. שנים סניפים היו עומדים לשני צדדיו של סדר לחמים זה, ושנים סניפים נוספים היו עומדים לשני צדדיו של סדר זה, השני. והיו נתונים בסעיפים הללו עשרים ושמונה קנים שהיו עשויים כחצי קנה (קנה חצוי לאורכו) וחלול הוא. שהיו ארבעה עשר קנים משמשים לצורכו של סידור זה, ארבעה עשר קנים אחרים לצורכו של סדר זה.
The mishna continues to describe the shewbread Table: And there were four panels of gold there, which stood on the ground and rose above the height of the Table, and they split up at their upper ends, above the Table, so that the rods upon which the shewbread was placed could rest upon the panels. In this manner the panels would support the shewbread. There were two panels for this arrangement and two panels for that arrangement, and there were twenty-eight rods, each of which was shaped like half of a hollow reed. There were fourteen rods for this arrangement and fourteen rods for that arrangement.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ילֹא סִידּוּר קָנִים וְלֹא נְטִילָתָם דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטוֹ וְנוֹתְנוֹ לְאׇרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן.

Neither the arranging of the rods for the new shewbread, nor their removal from the arrangement of the old shewbread, overrides Shabbat. Rather, a priest enters the Sanctuary on Shabbat eve, i.e., Friday before sundown, and removes each of the rods from between the loaves. And according to Rabbi Meir he then places each rod in the space between the two arrangements, along the length of the Table. Then, on Shabbat, he places the new shewbread on the Table without the rods, and he inserts the rods between the loaves at the conclusion of Shabbat.
עין משפט נר מצוהרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא סידור הקנים – במערכת החדשה ולא נטילתן מעל הישנה דוחה שבת.
שומטן – מבין כל לחם ולחם ומניחן לאורכו של שלחן ולמחר מסדר הלחם ולמוצאי שבת נותן הקנים בין כל לחם ולחם כמשפטן.
ושומטן ונותנן לארכן על שלחן, נר׳ דקאי ללחם הפנים דמערכת חדשה שנותן שם שנוטל ממנה הקנים בערב שבת ואחרי כן מחזיר הסדרים לארכן של שלחן:
ובעניין התקנת הקנים הללו נקבע כי לא מלאכת סידור הקנים למערכות הלחם החדשות, ולא מלאכת נטילתם ממערכות הלחם הישנות דוחה את השבת, אלא כיצד היה הכהן העוסק בסידור הלחם על השולחן נוהג? היה נכנס מערב שבת, ושומטו את הקנים הללו מבין הלחמים, ונותנו במקום הפנוי (בן שני הטפחים, וכשיטת ר׳ מאיר) המצוי לארכו של שלחן. ואחר כך בשבת היה מסדר את הלחמים בשתי המערכות, וללא קנים תחתיהם, ובמוצאי שבת היה מניח את הקנים תחתיהם.
Neither the arranging of the rods for the new shewbread, nor their removal from the arrangement of the old shewbread, overrides Shabbat. Rather, a priest enters the Sanctuary on Shabbat eve, i.e., Friday before sundown, and removes each of the rods from between the loaves. And according to Rabbi Meir he then places each rod in the space between the two arrangements, along the length of the Table. Then, on Shabbat, he places the new shewbread on the Table without the rods, and he inserts the rods between the loaves at the conclusion of Shabbat.
עין משפט נר מצוהרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ככׇּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אׇרְכָּן לְאׇרְכּוֹ שֶׁל בֵּית.:

The mishna concludes: All the vessels that were in the Temple, including the Table, were placed so that their length was from east to west, along the length of the Temple.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל הכלים – כגון שולחנות אורכן לאורכו של בית ממזרח למערב.
כל הכלים שהיו במקדש אורכן לאורכו של בית – בגמ׳ תניא חוץ מארון שאורכו לרוחבו של בית ובשולחן ומנורה פליגי רבי ור׳ אלעזר בר׳ שמעון ומתני׳ כרבי דאמר מזרח ומערב מונחין.
ומאחר ונזכרה דרך נתינת הלחמים על השולחן, הוסיפו ואמרו כי כל הכלים (וכגון השולחן) שהיו במקדש היו עומדים באופן זה שארכן היה לארכו של בית המקדש, שהוא ממזרח למערב.
The mishna concludes: All the vessels that were in the Temple, including the Table, were placed so that their length was from east to west, along the length of the Temple.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) גְּמָ׳: כׇּל הַמְּנָחוֹת יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי מִבִּפְנִים.: שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי זוֹ מִנַּיִן אָמַר לָהֶם הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {יחזקאל מ״ו:כ׳} וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים (אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָאָשָׁם) אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה.

GEMARA: The mishna teaches that all preparatory procedures of the meal offerings that take place inside the Temple courtyard involve the use of a service vessel that consecrates the offerings. The Sages asked Rabbi Yehuda HaNasi: From where is this halakha derived? Rabbi Yehuda HaNasi said to them: Doesn’t the verse state: “And he said to me: This is the place where the priests shall cook the guilt offering and the sin offering, where they shall bake the meal offering; that they do not bring them out to the outer courtyard, to sanctify the people” (Ezekiel 46:20)? Cooking the meat of the guilt offering and the sin offering requires the use of a vessel, and the verse indicates that this must be performed inside the Temple courtyard, as the meat may not be brought to the outer courtyard.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ זו מנין – שהמנחות טעונות כלי.
שאלו את רבי זו מנין – אמתני׳ קאי וקאמר מנין שכל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ולא לענין קמיצה מכלי שרת וקידוש קומץ בכלי שרת איירי דבהאי קרא דמייתי איירי בבישול חטאת ואשם ואפיית מנחה ולא מיירי בקידוש קומץ כלל ומהיקשא דזאת התורה נפקא לן לעיל בסוף פ׳ התודה (מנחות פב:) מה עולה טעונה כלי דכתיב ויקח את המאכלת אף כל טעון כלי וקמיצה כנגד שחיטה וקידוש קומץ כנגד קבלה כדאמר לעיל בפ׳ שני (מנחות יג:) אלא הכא בלישה ועריכה ואפיה של מנחה מיירי דאיתקש אפיה דמנחה לבישול דחטאת ואשם מה הם טעונין כלי דכתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומיהו מזה אין ראיה דלאו למירמי חובה קאמר אלא כדפירש בקונטרס דכתיב אשר תבושל בו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דאי בחוץ הרי חטאת ואשם נפסל ביוצא ועוד כתיב ביה לבלתי הוציא אל [החצר] החיצונה אף אפיה דמנחה טעונין כלי שרת והוא הדין לישה ועריכה וצריך לדקדק לאיזו מנחה איצטריך קרא אי למנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור הא כתיב בהו כלי ואילו למנחת סלת אין בה אפיה קודם קמיצה.
ב גמרא שנינו במשנה כי כל מעשיהן של המנחות הנעשות בפנים העזרה (כלישתן ועריכתן ואפייתן של מנחת החביתין) — יש בהן מעשה בכלי שרת המקדש את הנמצא בתוכו, מבפנים העזרה. שאלו חכמים את רבי יהודה הנשיא: הלכה זו מנין היא, מה מקורה בכתוב? אמר להם בתשובה: הרי הוא הנביא יחזקאל אומר: ״ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם״ (יחזקאל מו, כ).
GEMARA: The mishna teaches that all preparatory procedures of the meal offerings that take place inside the Temple courtyard involve the use of a service vessel that consecrates the offerings. The Sages asked Rabbi Yehuda HaNasi: From where is this halakha derived? Rabbi Yehuda HaNasi said to them: Doesn’t the verse state: “And he said to me: This is the place where the priests shall cook the guilt offering and the sin offering, where they shall bake the meal offering; that they do not bring them out to the outer courtyard, to sanctify the people” (Ezekiel 46:20)? Cooking the meat of the guilt offering and the sin offering requires the use of a vessel, and the verse indicates that this must be performed inside the Temple courtyard, as the meat may not be brought to the outer courtyard.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מִנְחָה דּוּמְיָא דְּאָשָׁם וְחַטָּאת מָה אָשָׁם וְחַטָּאת טְעוּנִין כְּלִי אַף מִנְחָה נָמֵי טְעוּנָה כְּלִי.:

Rabbi Yehuda HaNasi explains: The verse compares the meal offering to the guilt offering and the sin offering, indicating that the halakha of the meal offering is similar to the halakha of the guilt offering and the sin offering. Just as the guilt offering and the sin offering require the use of a service vessel in order to cook the sacrificial meat, and this is performed inside the Temple courtyard, so too, the meal offering also requires a service vessel for its preparation, which is performed inside the Temple courtyard.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה אשם וחטאת טעונין כלי שרת לבשלם ובפנים אף מנחה נמי:
מה חטאת ואשם טעונין כלי – דכתיב אשר יבשלו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דכתיב (יחזקאל מו) לבלתי הוציא אל החיצונות.
ומתוך שהשווה הכתוב את המנחה לקרבנות האשם והחטאת, הרי זה בא להורות: כי דין המנחה הריהו דומיא [בדומה] לדין האשם והחטאת, מה אשם וחטאתטעונין כלי לבישול איבריהם (״אשר יבשלו״), ונעשים בפנים העזרה, ואין הם מוצאים אל מחוצה לה (״לבלתי הוציא אל החצר החיצונה״) לאחר שכבר התקדשו. אף מנחה נמי [גם כן]טעונה כלי שרת לעשייתה, ומעשיה בפנים העזרה.
Rabbi Yehuda HaNasi explains: The verse compares the meal offering to the guilt offering and the sin offering, indicating that the halakha of the meal offering is similar to the halakha of the guilt offering and the sin offering. Just as the guilt offering and the sin offering require the use of a service vessel in order to cook the sacrificial meat, and this is performed inside the Temple courtyard, so too, the meal offering also requires a service vessel for its preparation, which is performed inside the Temple courtyard.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) הַשּׁוּלְחָן אׇרְכּוֹ עֲשָׂרָה.:

§ The mishna cites the opinion of Rabbi Yehuda: As for the Table, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths. Five handbreadths of each loaf of the shewbread, each of which is bent upward, protrude from the Table; two and a half handbreadths on each side. Rabbi Meir holds that the width of the Table is six handbreadths. Therefore, only four handbreadths of each loaf protrude from the Table and two handbreadths are bent upward on each side.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג שנינו במשנה כי נחלקו ר׳ יהודה ור׳ מאיר במדותיו של השולחן, שלדעת ר׳ יהודה היה השולחן ארכו עשרה טפחים, ולדעת ר׳ מאיר היה אורכו של השולחן שנים עשר טפחים. ונמצא שלדעת ר׳ יהודה חמישה טפחים של הלחם היו יוצאים אל מחוץ לרוחב השולחן, ולכך היה כופל שני טפחים ומחצה מכאן ושני טפחים ומחצה מכאן. ואילו לדעת ר׳ מאיר ארבעה טפחים של הלחם היו יוצאים אל מחוץ לרוחבו של השולחן, ולכן היה כופל שני טפחים מכאן ומכאן.
§ The mishna cites the opinion of Rabbi Yehuda: As for the Table, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths. Five handbreadths of each loaf of the shewbread, each of which is bent upward, protrude from the Table; two and a half handbreadths on each side. Rabbi Meir holds that the width of the Table is six handbreadths. Therefore, only four handbreadths of each loaf protrude from the Table and two handbreadths are bent upward on each side.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה כּוֹפֵל נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִים כּוֹפֵל נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ י״בשְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה.

Rabbi Yoḥanan says: According to the statement of the one who says that one folds up two and a half handbreadths from each side of the loaves, it emerges that the Table consecrates fifteen handbreadths above it, as there were six loaves on each side of the Table, which were each two and a half handbreadths high. And according to the statement of the one who says that one folds up two handbreadths from each side of the loaves, it emerges that the Table consecrates twelve handbreadths above it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ט״ו טפחים – ב׳ טפחים ומחצה לכל לחם והם שש חלות זו על גב זו נמצא שלחן מקדש כו׳ ונפקא מינה דאי יהיב באויר השלחן מידי בתוך ט״ו טפחים מקדש ליה ליפסל בלינה.
ובענין זה אמר ר׳ יוחנן: לדברי האומר שטפחיים ומחצה היה כופל כלפי מעלה מכל צד (ר׳ יהודה), והרי שש מערכות לחם היו נתונות על השולחן זו מעל זו — נמצא איפוא שהשלחן מקדש חמשה עשר טפחים (שהם כפולה של שנים ומחצה טפחים לכל סדר וסדר מששת סדרי הלחמים) למעלה. ואילו לדברי האומר כי שני טפחים היה כופל כלפי מעלה מכל צד (ר׳ מאיר) — נמצא איפוא שהשלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה.
Rabbi Yoḥanan says: According to the statement of the one who says that one folds up two and a half handbreadths from each side of the loaves, it emerges that the Table consecrates fifteen handbreadths above it, as there were six loaves on each side of the Table, which were each two and a half handbreadths high. And according to the statement of the one who says that one folds up two handbreadths from each side of the loaves, it emerges that the Table consecrates twelve handbreadths above it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְהָאִיכָּא קָנִים קָנִים שַׁקּוֹעֵי מְשַׁקַּע לְהוּ.

The Gemara asks: But aren’t there rods between the loaves? The total height of the arrangements should therefore be more than fifteen handbreadths according to Rabbi Yehuda, and more than twelve handbreadths according to Rabbi Meir. The Gemara answers that the rods did not add to the height of the arrangement, as the loaves were shaped with indentations so that the rods were embedded in them.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא איכא קנים – בין לחם ללחם והן היו מרבין הגובה:
שקועי משקע להו לקנים בתוך הלחם ולא היו מרבים הגובה:
והאיכא קנים – שבין כל לחם ולחם ואיכא טפי.
משקע להו – פגימות עושה בלחם בעוד שהיה בצק והקנים היו משוקעים בהם ואינו מגביה הלחם.
ושואלים על כך: והאיכא [והרי יש] גם קנים הנמצאים בין לחם ללחם, עליהם נישאים הלחמים, ונמצא איפוא שסך גובה כל הלחמים היה יותר מחמישה עשר טפחים (לר׳ יהודה) או שנים עשר טפחים (לר׳ מאיר)! ומשיבים: אין הקנים מוסיפים לגובה הלחמים, שכן את הקנים שקועי משקע להו [משקע אותם] בתוך הלחמים. שנחרצו בבצק הלחם חריצים, וכך נאפו, על מנת שינתנו בתוכם הקנים.
The Gemara asks: But aren’t there rods between the loaves? The total height of the arrangements should therefore be more than fifteen handbreadths according to Rabbi Yehuda, and more than twelve handbreadths according to Rabbi Meir. The Gemara answers that the rods did not add to the height of the arrangement, as the loaves were shaped with indentations so that the rods were embedded in them.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם אִיעַפּוֹשֵׁי לֶחֶם סוֹף סוֹף קָא מִיעַפַּשׁ לֶחֶם דְּמַגְבַּהּ לֵיהּ פּוּרְתָּא.

The Gemara asks: What is the reason that the rods are required? They are required because the bread is apt to become moldy. The rods prevent this by enabling the air to circulate between the loaves. But if the rods are sunk into the loaves, ultimately the bread will become moldy. The Gemara answers that the priest would raise the rods slightly above the loaves. The rods were not completely embedded in the loaves, and there was a small gap between the loaves that enabled the air to circulate.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועיקרן של קנים מ״ט משום איעפושי – כדי שלא יגע הלחם אחד בחברו והשתא כשהוא משקע בתוכו יגע הלחם בסופו אחד בחברו ומיעפש בתוכו:
דמגבה להו לקנים פורתא – כדי שלא יגע הלחם זה בזה:
וקא פריך מאי טעמא – כלומר מכדי קנים מאי טעמא היו בין כל לחם.
משום איעפושי – שיהא אויר בינתים שלא יתעפשו.
סוף סוף – כיון דמשקע להו ליכא אוירא ומיעפש הלחם.
פורתא – שלא יהא משוקע כל כך.
ומקשים על כך: מאי טעמא [מה הטעם] שעושים את הקנים הללו? הלא הוא משום מניעת איעפושי [עיפוש] הלחם, שיוצרים הקנים ריוח בין לחם ללחם, לצורך מעבר אויר ביניהם. ואם כך שהקנים ניתנים בתוך הלחם עצמו, ואין הוא נישא עליהם, סוף סוף קא מיעפש [הוא מתעפש] הלחם! ומשיבים: דמגבה ליה פורתא [שמגביה אותו, את הלחם במקצת] מעל הקנים, שאכן לא היו הקנים משוקעים לגמרי בתוך הלחם, אלא נושאים את הלחם על גביהם בגובה מועט, שנועד שלא יגעו הלחמים זה בזה.
The Gemara asks: What is the reason that the rods are required? They are required because the bread is apt to become moldy. The rods prevent this by enabling the air to circulate between the loaves. But if the rods are sunk into the loaves, ultimately the bread will become moldy. The Gemara answers that the priest would raise the rods slightly above the loaves. The rods were not completely embedded in the loaves, and there was a small gap between the loaves that enabled the air to circulate.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) וְהָאִיכָּא הָהוּא פּוּרְתָּא כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי טֶפַח לָא חָשֵׁיב לֵיהּ.

The Gemara asks: But if so, isn’t there that slight gap between each of the six loaves, causing the total height of each arrangement to be more than fifteen or twelve handbreadths? The Gemara answers: Since the gaps did not amount to a single handbreadth, Rabbi Yoḥanan did not count them.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא איכא ההוא פורתא דמגבה דהוו טפי מט״ו טפחים:
ושואלים: והאיכא ההוא פורתא [והרי יש אותו רווח קטן], והרי זה מצטרף לכלל גובה שהוא יותר מחמישה עשר טפחים (לר׳ יהודה) המתקדש על ידי השולחן, או שנים עשר טפחים (לר׳ מאיר)! ומשיבים: כיון דלא הוי [שלא היה] השיעור המצטבר של גובה הקנים בשיעור כדי טפח שלם — לא חשיב ליה [לא חישב ר׳ יוחנן אותו בכלל הגובה המתקדש].
The Gemara asks: But if so, isn’t there that slight gap between each of the six loaves, causing the total height of each arrangement to be more than fifteen or twelve handbreadths? The Gemara answers: Since the gaps did not amount to a single handbreadth, Rabbi Yoḥanan did not count them.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) וְהָאִיכָּא בָּזִיכִין לבְּגַוֵּויהּ דְּלֶחֶם הֲווֹ יָתְבִי וּלְבַהֲדֵי לֶחֶם הֲווֹ קָיְימִי וְהָאִיכָּא קְרָנוֹת קְרָנוֹת לְגַוֵּויהּ דְּלֶחֶם כָּיֵיף לְהוּ וְלֶחֶם עֲלַיְיהוּ נָח לֵיהּ

The Gemara asks: But aren’t there also the bowls of frankincense that are placed above the arrangements, adding to the total height of the items consecrated by the Table? The Gemara answers: The bowls of frankincense would rest inside the middle of the bread and consequently their height corresponded with that of the bread. The Gemara asks: But aren’t there the hornlike protrusions of the shewbread, which are seven fingerbreadths in height? These protrusions should be added to the total height of the arrangements. The Gemara answers: With regard to the protrusions, the priest would fold them into the bread, and the loaf of bread above rested upon them. The protrusions therefore did not increase the height of the arrangements.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והאיכא בזיכין – [בזיכי] לבונה שהיה מניח ע״ג הלחם ומקדש למעלה מט״ו טפחים:
בגויה דלחם – באמצעו בין ב׳ קיפולן:
והאיכא בזיכין – קשיא לי אמאי פריך הכי דהא שלחן לא מקדש להו לבזיכין.
והאיכא קרנות – שבולטין ועשויין בראשי הדופן.
והאיכא בזיכין – הקשה בקונטרס אמאי פריך הכי דהא שולחן לא מקדש להו לבזיכין ונראה דלא קשה (ליה) מידי דהא אמרינן בפ״ק (לעיל דף ז.) דקומץ מנחה מכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין משמע דהוי כקומץ מע״ג השלחן.
ושואלים עוד: והאיכא [והרי יש] גם הבזיכין, המונחים למעלה מהלחם, ואף הם מוסיפים לגובה המצטבר של הדברים המתקדשים על ידי השולחן (שהרי אף הלבונה שבבזיכים מתקדשת על ידי השולחן)! ומשיבים: בגוויה [בתוך] הלחם הוו יתבי [היו ישובים, מונחים הבזיכים], ולבהדי [וביחד] עם הלחם הוו קיימי [היו עומדים], ולא נוסף על ידם כל גובה. ושואלים: והאיכא [והרי יש] גם את קרנות לחם הפנים (שגובהן היה שבע אצבעות), שהיו בולטות החוצה, ומוסיפות הן לגובה המצטבר מעל השולחן! ומשיבים: את הקרנות לגוויה [לתוך] הלחם כייף להו [היה כופף אותן], והלחם עלייהו [עליהן] נח ליה [לו], ולכך לא נוסף כל גובה בגלל הקרנות.
The Gemara asks: But aren’t there also the bowls of frankincense that are placed above the arrangements, adding to the total height of the items consecrated by the Table? The Gemara answers: The bowls of frankincense would rest inside the middle of the bread and consequently their height corresponded with that of the bread. The Gemara asks: But aren’t there the hornlike protrusions of the shewbread, which are seven fingerbreadths in height? These protrusions should be added to the total height of the arrangements. The Gemara answers: With regard to the protrusions, the priest would fold them into the bread, and the loaf of bread above rested upon them. The protrusions therefore did not increase the height of the arrangements.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות צו. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים מנחות צו., עין משפט נר מצוה מנחות צו. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום מנחות צו., הערוך על סדר הש"ס מנחות צו., רש"י מנחות צו., תוספות מנחות צו., ר׳ פרץ הכהן מנחות צו., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות צו.

Menachot 96a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Menachot 96a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 96a, Attributed to R. Gershom Menachot 96a, Collected from HeArukh Menachot 96a, Rashi Menachot 96a, Tosafot Menachot 96a, R. Peretz HaKohen Menachot 96a, Steinsaltz Commentary Menachot 96a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144