Menachot 55a – מנחות נה.‏ – Shas HaMeforash

(1)

וּבְמַחְשָׁבָה מָה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּעַיִן יָפָה אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּעַיִן יָפָה.

and by thought. And this comparison also teaches that just as in the case of standard teruma one should give generously, so too, with regard to teruma of the tithe one should give generously. Therefore, one who separates teruma of the tithe from fresh figs for dried figs should do so generously, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, as though the volume of the dried figs was as large as that of fresh ones.

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ערך כל

כל – ^א(סוטה ה.) ככל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל וכו׳. (עירובין כח.) מאי טעמא דמאן דמרבי בעופות סבר לה דכללא בתרא דוקא וכו׳. (פסחים ו) הניחא למאן דאמר כלל ופרט המרוחקים זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט שפיר אלא למאן דאמר דנין מאי איכא למימר. (בבא קמא פד) צער כואו כויה תחת כויה כלל אפילו שאין בו חבורה ופרט שהכויה יש בה חבורה ופצע הפריש ביניהן וחלוקה בין רבי ובין בן עזאי (סנהדרין מה) רבנן דרשי כללי ופרטי והימת ותלית אותו על עץ כלל ופסוק של אחריו פרט כי קללת אלהים תלוי (נדה ל) ותהי נידתה עליו כלל וכל המשכב פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט וכו׳. (מנחות נה) ואימא לא תעשה כלל לא תעשה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אפייה אין מידי אחרינא לא. אמר רבי אפוטריקי משום דהוה כלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט.

ערך מקצוע

מקצוע – ^ב(מנחות נה) פירוש כלי שעושין בו הגרוגרות והמקצוע יבא כמו מוקצה שפי׳ הגאון.

א. [אלצעס.]

ב. [שנייד ווערקצייג.]

במחשבה – כדאמרן בעלמא (שבת דף קמב.) נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר.

במחשבה – פי׳ בקונטרס כדאמר בעלמא נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר משמע שר״ל משום דכתיב ונחשב שרי לאכול בלא הפרשה ושרי נמי בשתיקה ע״י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דכל זה נפקא מונחשב עוד פי׳ לשון אחר בפ׳ בתרא דבכורות (בכורות נט.) במחשבה שמחשב ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש אע״פ שעתה אינו מפריש כלום ור״ל דדיבור צריך והא דשריא בלא הפרשה קרי מחשבה ואשכחן נמי דוכתא דקרי למחשבה דיבור כמו על כל דבר פשע דאמרינן (ב״מ דף מד.) דחייב על המחשבה כמעשה ונראה דבלא דיבור נמי הוה תרומה מדתנן במסכת תרומות (משנה תרומות א׳:א׳) חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן וקתני סיפא חרש שדברו חכמים שאינו שומע ואינו מדבר משמע הא שומע ואינו מדבר תרומתו תרומה ומיהו בתוספתא דמסכת תרומות מצאתי מפני מה אמרו אלם לא יתרום מפני שאינו יכול לברך משמע דאי מברך אע״פ שלא ידבר בהרמה שפיר דמי ופ״ג דשבועות (דף כו:) נמי משמע בהדיא כשגמר בלבו אע״פ שלא הוציא בשפתיו גבי כל נדיב דקאמר דהוו תרומה וקדשים שני כתובין הבאין כאחד ולא ילפי׳ מינייהו שבועה ובמה שאוכל בלא הפרשה בזה אין קפידא דלכולי עלמא שרי בכל מקום אע״פ שאינו מפריש עתה כדמוכח ההיא דהלוקח יין מבין הכותים (גיטין דף כה:) דשרי לכולי עלמא אי לאו משום דאין ברירה או משום דחיישינן לבקיעת נוד ויש מקומות דשרינן כשאומר מעשר שני לצפונו או לדרומו (דמאי פ״ה מ״א ב) וא״ת וכיון דשרינן תרומה ע״י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אמאי אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב הא תנן במסכת שבת פרק נוטל (שבת קמא:) ר׳ יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה ופריך בגמרא (שם דף קמב.) הא מתקן הוא ושני ר׳ אלעזר בר״ש היא דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר ולהכי לא חשיב תיקון בשבת כשמעלהו כיון שאפשר במחשבה והכא נמי אפשר במחשבה וי״ל דשאני מדומע שכבר ניתקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא הוה שרינן מטעם דאפשר במחשבה ואפי׳ דמאי אסור לתקן בשבת כדמוכח בבמה מדליקין (שבת דף לד.) אע״ג דשרי ליתן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כדמוכח בפ״ק דחולין (דף ו:) גבי ר״מ שאכל עלה של ירק בבית שאן.

ובמחשבה. ועוד למדים מהשוואתן של שתי תרומות אלה: מה תרומה גדולה השיעור הראוי לנתינתה הוא בעין יפה, אף תרומת מעשר ראוי שתהיה זו הפרשה בעין יפה. ומשום כך אף המפריש תרומת מעשר מתאנים לחות על גרוגרות, ראוי שיפריש בעין יפה (כגון עשר תאנים לחות על תשעים גרוגרות), וכאילו היה נפחן של הגרוגרות כנפחן של תאנים לחות.

and by thought. And this comparison also teaches that just as in the case of standard teruma one should give generously, so too, with regard to teruma of the tithe one should give generously. Therefore, one who separates teruma of the tithe from fresh figs for dried figs should do so generously, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, as though the volume of the dried figs was as large as that of fresh ones.

הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(2) וּמִינַּהּ א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרוֹגְרוֹת שֶׁבַּמַּקְצוּעַ עַל תִּשְׁעִים שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה א״אאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִכְמוֹת שֶׁהֵן אמרי׳אָמְרִינַן שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּמוֹת שֶׁהֵן בציר לְהוּ.

The Gemara suggests: And from this statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, one can cite a proof for the opinion that food is to be measured in accordance with its initial size. As Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said: Father would set aside ten dried figs that were in a vessel for ninety fresh figs that were in a basket. Granted, if you say that we say one measures food items as they were initially, it is well, as Rabbi Yosei apparently considers the dried figs set aside as tithes as though they were still fresh figs. But if you say that one measures foods as they are in their current state, then in a case where one separates ten dried figs for ninety fresh figs they are less than the requisite amount, as the volume of ten dried figs is less than the volume of ten fresh figs. This indicates that the measure of the food is determined according to its initial state.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומינה – כלומר יש בה עוד קושיא אחרת:

בצר להו לתרומת מעשר –¹ לישנא אחרינא כי מביא שאור ונותן לתוך הקדירה אמאי קאמר אף היא היתה חסירה או יתירה ולישקול פורתא מן הסולת שבעשרון שמונח על גבי השאור ונילשיה אבראי בכלי אחר דליחמצי׳ כעין האי שאור שבעשרון או עבה או רך ולעיין כמה ליטפי שבעשרון או ליבצר בהאי כלי שני וליהדר ולילישיה האי שאור כחדא עם השאור שבעשרון ויפחות או יוסיף מן הקמח שבעשרון לפי תוספת השאור השני או פיחותו:

גזיר׳ דילמא אתי למישקל מעלמא מן החולין לנסות כן ואחר כן יערבנו עם זה שבעשרון²:

1. שייך לדף נג ע״ב בגמ׳ מאי חסירה או יתירה.

2. ע״כ.

ומינה – כלומר מהא דר׳ אלעזר גופה מייתי פירכא.

אלא אי כמות שהן השתא משערינן – בצר להו מעשרות לענין מדה אי הוה כייל להו להנך דתרם במנין משתכח מעשר זוטא.

ומדייקים: ומינה [וממנה] מדברי ר׳ אלעזר בר׳ יוסי שבברייתא אפשר להביא ראיה לשיטה האומרת כי לכמות שהן היו בעבר אנו משערים. שכן אמר ר׳ אלעזר בר ר׳ יוסי: אבא (ר׳ יוסי) היה נוטל עשר גרוגרות שנתונות במקצוע ומפרישן כתרומת מעשר על תשעים תאנים לחות שנתונות בכלכלה. ויש לדון בדבריו: אי אמרת בשלמא [נניח, מובנים הדברים, אם אומר אתה] כי לכמות שהן היו בעבר אמרינן [אומרים אנו] בקביעת השיעורים — שפיר [יפה], שנראה שר׳ יוסי מתייחס אל הגרוגרות המופרשות למעשר, כאילו הן תאנים לחות כפי שהיו. אלא אי אמרת [אם אומר אתה] כי יש לקבוע את השיעור כמות שהן עתה, והרי זה המפריש עשר תאנים יבשות (גרוגרות) על תשעים תאנים לחות בציר להו [מפחית אותן] משיעורן, שכן נפחן של עשר תאנים יבשות הריהו פחות מנפחן של עשר תאנים לחות. אלא ודאי שבכל דבר הולכים אחר השיעור שהיה בעבר!

The Gemara suggests: And from this statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, one can cite a proof for the opinion that food is to be measured in accordance with its initial size. As Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said: Father would set aside ten dried figs that were in a vessel for ninety fresh figs that were in a basket. Granted, if you say that we say one measures food items as they were initially, it is well, as Rabbi Yosei apparently considers the dried figs set aside as tithes as though they were still fresh figs. But if you say that one measures foods as they are in their current state, then in a case where one separates ten dried figs for ninety fresh figs they are less than the requisite amount, as the volume of ten dried figs is less than the volume of ten fresh figs. This indicates that the measure of the food is determined according to its initial state.

מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) כִּי אֲתָא רַב דִּימִי א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאנֵי גְּרוֹגְרוֹת הוֹאִיל וְיָכוֹל לְשׁוֹלְקָן וּלְהַחְזִירָן לִכְמוֹת שֶׁהֵן.

The Gemara answers that one cannot extrapolate from the example of dried figs to other cases. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar says the following reason for that particular halakha: Dried figs are different, since one can boil dried figs in water and return them to their previous state; in other words, as they were when they were fresh. Consequently, one may separate them for fresh figs as though they too were fresh. One cannot extrapolate from here a principle with regard to other items.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומשיבים: אין ללמוד מגרוגרות לשאר דברים, שהרי כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל, אמר בשמו של ר׳ אלעזר את הסברם של דברים אלה: שאני [שונה, נבדל] הוא דינם של גרוגרות מדינם של שאר דברים שנשתנה שיעורם, הואיל ויכול לשוב לשולקן (במים) ולהחזירן לכמות שהן היו לפני כן, בהיותן תאנים לחות. ולכן מפרישים מהן על התאנים הלחות בשיעור כפי שהן עתה, ואולם אין ללמוד מכאן לשאר דברים.

The Gemara answers that one cannot extrapolate from the example of dried figs to other cases. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar says the following reason for that particular halakha: Dried figs are different, since one can boil dried figs in water and return them to their previous state; in other words, as they were when they were fresh. Consequently, one may separate them for fresh figs as though they too were fresh. One cannot extrapolate from here a principle with regard to other items.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^אתּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל תְּאֵנִים ואפי׳וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת.

§ The Gemara discusses the possibility of separating fresh figs as teruma for dried ones. The Sages taught in a baraita: One may separate teruma from fresh figs for dried figs by number, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs, and therefore the fresh figs can be preserved by processing them into dried figs. But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs.

א. רמב״ם הלכות תרומות ה׳:א׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

א רמב״ם הלכות תרומות ה׳:א׳

תורמין התאנים על הגרוגרות אע״פ שהתאנים אין משתמרין כגרוגרות הואיל והן יפות ורגילין לעשותן גרוגרת תורמין:

תורמין תאנים על הגרוגרות – ובמנין.

מקום שרגיל לעשות כו׳ – שמצויין אנשים שיעשו גרוגרות וישתמרו או הוא עצמו יעשה אותם גרוגרות לאחר זמן עם תאנים שלו.

א ודנים עוד בדין המעשר מתאנים על הגרוגרות. תנו רבנן [שנו חכמים]: תורמין במנין, מן התאנים הלחות על הגרוגרות היבשות. שנוטלים למעשר עשר תאנים לחות על תשעים גרוגרות יבשות. ואין דין זה אמור אלא במקום שבו רגילין לעשות מתאנים גרוגרות, ויכול הכהן שקיבל תאנים לעשותן גרוגרות. ואולם לא תורמים מן הגרוגרות על התאנים הלחות, ואפילו במקום שרגילין לעשות מתאנים גרוגרות. ודנים בדברים הללו.

§ The Gemara discusses the possibility of separating fresh figs as teruma for dried ones. The Sages taught in a baraita: One may separate teruma from fresh figs for dried figs by number, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs, and therefore the fresh figs can be preserved by processing them into dried figs. But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) אָמַר מָר תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין אִין בִּמְקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִין לָא.

The Gemara analyzes this baraita. The Master said: One may separate teruma from fresh figs for dried figs in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. This indicates that in a place where they are accustomed to make dried figs, yes, one may set aside teruma in this manner. But in a place where they are not accustomed to make dried figs, one may not separate from fresh figs for dried ones, as the fresh figs are liable to spoil before they can be used.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

מקום שאין רגיל לא – דבעינן שיתרום מן המתקיים ותאנים לחין מרקיבין ואין משתמרין.

אמר מר [החכם] בברייתא זו כי תורמין תאנים על הגרוגרות במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות. ויש איפוא לדייק בדבריו: דווקא במקום שרגילין לעשות גרוגרות — אין [כן] יתרום מתאנים על גרוגרות. אבל במקום שאין רגילין לעשות גרוגרות — לא יתרום מהתאנים על הגרוגרות, שהרי אין המעשר מתקיים, שעלולות התאנים להתקלקל, עד שתינתנה לכהן.

The Gemara analyzes this baraita. The Master said: One may separate teruma from fresh figs for dried figs in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. This indicates that in a place where they are accustomed to make dried figs, yes, one may set aside teruma in this manner. But in a place where they are not accustomed to make dried figs, one may not separate from fresh figs for dried ones, as the fresh figs are liable to spoil before they can be used.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) הֵיכִי דָמֵי אִי דְּאִיכָּא כֹּהֵן מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל אַמַּאי לָא וְהָתְנַן מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ ^בכֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה.

The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a situation where there is a priest present, and the owner of the produce can give him the teruma without delay, then even in a place where he is not accustomed to make dried figs, why may he not set aside fresh figs for dried ones? But didn’t we learn in a mishna (Terumot 2:4): In a place where there is a priest present, the owner of the produce separates teruma from the best-quality produce? In this case, the fresh figs are superior in quality to the dried ones, despite the fact that dried figs last longer.

ב. רמב״ם הלכות תרומות ה׳:א׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב רמב״ם הלכות תרומות ה׳:א׳

מקום שיש כהן שאוכלן מיד תורמין מן היפה אע״פ שאין מתקיים שמיד אוכלן הכהן:

אי איכא כהן – שיתנם מיד.

תורם מן היפה – שמא כהן יאכלם מיד תאנים יפין ואין מתקיימין גרוגרות מתקיימין ואין יפין.

ויש לברר: היכי דמי [איך הוא בדיוק מקרה זה]? אי [אם] מדובר בזמן דאיכא [שיש] כהן לפנינו, ויכול התורם לתת לו מייד — אפילו במקום שאינו רגיל לעשות גרוגרות, אמאי [מדוע] לא יתרום מהתאנים על הגרוגרות, והתנן [והרי שנינו במשנה] כי בכל מקום שיש כהן לפנינו, בעל הפירות תורם מן היפה ואף כאן התאנים הלחות יפות ומשובחות מן הגרוגרות אף שהגרוגרות מתקיימות יותר!

The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a situation where there is a priest present, and the owner of the produce can give him the teruma without delay, then even in a place where he is not accustomed to make dried figs, why may he not set aside fresh figs for dried ones? But didn’t we learn in a mishna (Terumot 2:4): In a place where there is a priest present, the owner of the produce separates teruma from the best-quality produce? In this case, the fresh figs are superior in quality to the dried ones, despite the fact that dried figs last longer.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן אֵימָא סֵיפָא וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵנִים וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת וְאִי דְּלֵיכָּא כֹּהֵן אַמַּאי לָא וְהָתְנַן ^גמְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּים אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן.

Rather, it is obvious that the baraita is referring to a situation where there is no priest present, and by the time a priest is found the fresh figs might spoil. If so, say the latter clause of that baraita: But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. And if this is referring to a situation where there is no priest present, why may one not set aside dried figs, which can be preserved for a lengthy period, for fresh ones? But didn’t we learn in the same mishna (Terumot 2:4): In a place where there is no priest present, the owner of the produce separates teruma from that which will endure, not from the best-quality produce? Rather, it is obvious that this clause is referring to a situation where there is a priest present.

ג. רמב״ם הלכות תרומות ה׳:א׳

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ג רמב״ם הלכות תרומות ה׳:א׳

אלא פשיטא דליכא כהן – ואי רגיל לעשות מהן גרוגרות תורם ואי לא לא:

ולא גרוגרות על התאנים – במנין.

ואפילו במקום שרגיל – ולא אמרינן סופו של כהן נמי לעשותן גרוגרות ונמצא שאינו מפסידן אלא זיל בתר השתא והרי הוא ממעט במעשר.

דליכא כהן – ובעי למצנעינהו עד דלישכח כהן וליתיב ליה הלכך תורם מן המתקיים.

אלא פשיטא [פשוט] שמדובר כאן דליכא [שאין] כהן לפנינו, ויעבור זמן עד שימצא כהן לתת לו, ועלולות התאנים להתקלקל בינתיים, ואם כן אימא סיפא [אמור עתה את סוף] אותה ברייתא ששנינו: ולא תורמים מן הגרוגרות על התאנים, ואפילו במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות. ואי [ואם] אכן מדובר בזמן דליכא [שאין] כהן לפנינו, אמאי [מדוע] לא תורמים מן הגרוגרות המתקיימות לאורך זמן, ומעדיפים לתרום מהתאנים, והתנן [והרי שנינו במשנה] כי במקום שאין כהן לפנינו — תורם בעל הפירות מן הדבר המתקיים ולא מן היפה! אלא פשיטא [פשוט] שמדובר כאן באופן דאיכא [שיש] כהן לפנינו.

Rather, it is obvious that the baraita is referring to a situation where there is no priest present, and by the time a priest is found the fresh figs might spoil. If so, say the latter clause of that baraita: But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. And if this is referring to a situation where there is no priest present, why may one not set aside dried figs, which can be preserved for a lengthy period, for fresh ones? But didn’t we learn in the same mishna (Terumot 2:4): In a place where there is no priest present, the owner of the produce separates teruma from that which will endure, not from the best-quality produce? Rather, it is obvious that this clause is referring to a situation where there is a priest present.

עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן אִין רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן.

The Gemara challenges: If so, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, whereas the latter clause addresses a case where there is a priest present. The Gemara explains: Yes, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, and the latter clause addresses a case where there is a priest present.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

והדבר תמוה, שכן לפי זה רישא [תחילת] הברייתא מדברת במקרה דליכא [שאין] כהן לפנינו, ואילו סיפא [סוף] הברייתא — במקרה דאיכא [שיש] כהן לפנינו! ומשיבים: אין [אכן כן] הוא, רישא [תחילת] הברייתא מדברת במקרה דליכא [שאין] כהן לפנינו, ואילו סיפא [סוף] הברייתא — במקרה דאיכא [שיש] כהן לפנינו.

The Gemara challenges: If so, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, whereas the latter clause addresses a case where there is a priest present. The Gemara explains: Yes, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, and the latter clause addresses a case where there is a priest present.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) אָמַר רַב פָּפָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ דָּחֲקִינַן וּמוֹקְמִינַן מתני׳מַתְנִיתִין בִּתְרֵי טַעְמֵי וְלָא מוֹקְמִינַן בִּתְרֵי תַּנָּאֵי.:

Rav Pappa said: Learn from this discussion that we exert ourselves and interpret the mishna according to two reasons, i.e., two different situations in accordance with the opinion of one tanna, but we do not interpret it as being in accordance with the opinions of two tanna’im. An interpretation that maintains a single authorship of a mishna is preferable even if it requires explaining the mishna as discussing two different situations.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

בתרי טעמי – כגון הכא כדאמרינן רישא דליכא כהן וסיפא דאיכא כהן.

ולא מוקמי בתרי תנאי – דלא אמרי׳ רישא וסיפא דליכא כהן ודקפרכת והתנן תורם מן המתקיים תנאי היא דהא תרי תנאי פליגי בהכי.

ולא מוקמינן בתרי תנאי – דהוה מצי לאוקמי בחד טעמא ובתרי תנאי דכולה דליכא כהן ורישא רבנן וסיפא כרבי יהודה דפליג אדרבנן בפרק שני דמסכת תרומות (משנה תרומות ב׳:ו׳) וקאמר לעולם תורם מן היפה.

בעקבות דברים אלה אמר רב פפא, שמע מינה [למד מכאן] מתירוץ זה לענין דרך הלימוד הראויה, כי כאשר ישנה סתירה בתוך דברי המשנה, דחקינן ומוקמינן מתניתין בתרי טעמי [דוחקים ומעמידים אנו אותה משנה כי עוסקת היא בשני טעמים, מצבים שונים], ולא מוקמינן בתרי תנאי [ואין אנו מעמידים אותה שמדובר בה בשיטותיהם של שני תנאים] החולקים זה על זה.

Rav Pappa said: Learn from this discussion that we exert ourselves and interpret the mishna according to two reasons, i.e., two different situations in accordance with the opinion of one tanna, but we do not interpret it as being in accordance with the opinions of two tanna’im. An interpretation that maintains a single authorship of a mishna is preferable even if it requires explaining the mishna as discussing two different situations.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) מתני׳מַתְנִיתִין: ^דכׇּל הַמְּנָחוֹת נִילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ וְאִם הֶחְמִיצוּ ^השְׁיָרֶיהָ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ב׳:י״א} כׇּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ ^ווְחַיָּיב עַל לִישָׁתָהּ וְעַל עֲרִיכָתָהּ וְעַל אפיית׳.:

MISHNA: All the meal-offerings that come as matza are to be kneaded with lukewarm water so that the dough will bake well, as only a small amount of oil is added. And one must watch over them to ensure that they do not become leaven while kneading and shaping them, and if a meal offering or even only its remainder becomes leaven, one violates a prohibition, as it is stated: “No meal offering that you shall bring to the Lord shall be made with leaven; as you shall burn no leaven nor any honey as an offering made by fire to the Lord” (Leviticus 2:11). And one is liable to be flogged for kneading the meal offering, and for shaping it, and for baking it, if the meal offering becomes leaven.

ד. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:כ״א

ה. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:י״ד

ו. רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:ט״ו

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

משנה מנחות ה׳:ב׳

ד רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:כ״א

ה רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:י״ד

ו רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:ט״ו

מתני׳ שנאמ׳ כל המנחה אשר תקריבו וגו׳ – ארישא קאי דקתני ומשמרן שלא יחמיצו מקודם קמיצה משתעי.

עריכתה – טורני״ר.

כל המנחות נילושות בפושרין – אע״ג דאמרינן בפ׳ כל שעה (פסחים דף לו.) חיטין של מנחות אין לותתין אותן הא מפרש התם משום דלתיתה ליתא במקום זריזין אבל לישה נהי דליתא בזריזין במקום זריזין איתא דאמר מר בללה זר כשרה חוץ לחומת עזרה פסולה ומכאן קשיא דמשמע כל המנחות אפילו לחם הפנים דהוי בכלל כל המנחות וההיא לאו במקום זריזין היא דתנן לקמן בפ׳ שתי הלחם (מנחות צה:) דלחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ויש לומר דהא אמרינן בפ׳ כל שעה (פסחים לו.) ציבור שאני ומיהו קשיא ממנחת מאפה דיחיד היא ולישתן ועריכתן בחוץ כלחם הפנים דמ״ש כיון דלא בעיא שמן עד לאחר אפייה כדקאמר לקמן (דף עד:) החלות בוללן א״כ לא קדשה עדיין והויא לישתה בחוץ וי״ל דבפ׳ שתי הלחם (לקמן צה:) פריך רישא אסיפא ומשני לה רב אשי ומסיק דברותא היא וצ״ל מי ששנה זו לא שנה זו למ״ד מדת יבש נתקדשה לישתן בפנים דעשרון נתקדש ובו היה מודד לכל המנחות כדתנן פ׳ שתי מדות (לקמן פז.) ותנא דהכא סבר מדת יבש נתקדשה וקשיא קצת דלא מסיק האי טעמא בפ׳ כל שעה (פסחים דף לו.) ושמא נקט ההוא טעמא דהוי בכל המנחות כגון מנחת סולת ומחבת ומרחשת אפילו למ״ד מדת יבש לא נתקדשה.

ב משנה כל המנחות הבאות מצה, נילושות במים, שכך תיאפה העיסה יפה, שהרי אין בה אלא שמן מועט. ויהיו אלה מים פושרין (שאינם חמים ואינם קרים). ועושה המנחות משמרן שלא יחמיצו בזמן שהוא לש ועורך אותן. ואם החמיצו עיסת המנחות הבאות מצה, או אפילו רק שיריה (שאריותיה) של המנחה, לאחר שנקמצה, שנאכלות על ידי הכהנים — עובר על כך במצות לא תעשה, שלא תחמיץ — שנאמר ״כל המנחה אשר תקריבו לה׳ לא תעשה חמץ כי כל שאור... לא תקטירו ממנו אשה לה׳⁠ ⁠⁠״ (ויקרא ב, יא). והעושה מנחה והחמיצה חייב מלקות הן על לישתה של עיסת חמץ זו, והן על עריכתה (שיטוח וגלגול הבצק) והן על אפייתה של מנחה זו.

MISHNA: All the meal-offerings that come as matza are to be kneaded with lukewarm water so that the dough will bake well, as only a small amount of oil is added. And one must watch over them to ensure that they do not become leaven while kneading and shaping them, and if a meal offering or even only its remainder becomes leaven, one violates a prohibition, as it is stated: “No meal offering that you shall bring to the Lord shall be made with leaven; as you shall burn no leaven nor any honey as an offering made by fire to the Lord” (Leviticus 2:11). And one is liable to be flogged for kneading the meal offering, and for shaping it, and for baking it, if the meal offering becomes leaven.

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) גמ׳גְּמָרָא: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר קְרָא {ויקרא ו׳:י׳} לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם אפי׳אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ.

GEMARA: The mishna states that one who allows the remainder of a meal offering to become leavened violates a prohibition. The Gemara asks: From where is this matter derived? Reish Lakish said: The verse states: “It shall not be baked with leaven. I have given it as their portion of My offerings made by fire” (Leviticus 6:10). This section of the verse can be read as a single sentence, to indicate: Even their portion of meal offerings, i.e., the remainder eaten by priests after the removal of the handful to be burned on the altar, shall not be baked with leaven.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

¹גמ׳ מה״מ – דחייב [בשירים] ועובר בלא תעשה דמקרא דמתניתין לא שמעינן אלא קומץ דלגבוה אזיל.

1. ד״ה זה מופיע בדפוס וילנא בתחילת דף נ״ה:

ג גמרא שנינו במשנתנו שעושה המנחה בחמץ עובר על איסור לא תעשה אף על שאריותיה. ומבררים: מנא הני מילי [מנין המקור לדברים הללו], שאף על החמצת השיריים הריהו עובר, ולא על המנחה בלבד? אמר ריש לקיש, שכן אמר קרא [הכתוב]: ״לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי״ (שם ו, י) — לומר: אפילו חלקם של המנחות, אותם שאריות שאוכלים הכהנים, אף היא לא תאפה חמץ.

GEMARA: The mishna states that one who allows the remainder of a meal offering to become leavened violates a prohibition. The Gemara asks: From where is this matter derived? Reish Lakish said: The verse states: “It shall not be baked with leaven. I have given it as their portion of My offerings made by fire” (Leviticus 6:10). This section of the verse can be read as a single sentence, to indicate: Even their portion of meal offerings, i.e., the remainder eaten by priests after the removal of the handful to be burned on the altar, shall not be baked with leaven.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא לֹא

The Gemara asks: And does this verse come for this purpose? It cannot, as it is necessary as the source for a different halakha, for that which is taught in a baraita: The verse states: “It shall not

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ושואלים: והאם האי [זה] הפסוק להכי [ללמדנו כך], הוא דאתא [שבא], והרי האי [זה] הפסוק מיבעי ליה [נצרך לו] לדרשה אחרת, כדתניא [כמו ששנינו בברייתא]: ״לא

The Gemara asks: And does this verse come for this purpose? It cannot, as it is necessary as the source for a different halakha, for that which is taught in a baraita: The verse states: “It shall not

פירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות נה. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים מנחות נה., עין משפט נר מצוה מנחות נה. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום מנחות נה., הערוך על סדר הש"ס מנחות נה., רש"י מנחות נה. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות נה., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות נה.

Menachot 55a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Menachot 55a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 55a, Attributed to R. Gershom Menachot 55a, Collected from HeArukh Menachot 55a, Rashi Menachot 55a, Tosafot Menachot 55a, Steinsaltz Commentary Menachot 55a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון