×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) יָכוֹל אַף זֶה כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ וְגוֹ׳ חוּלִּין עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי גִזְבָּר.
One might have thought that with regard to this valuation too, the halakha should be so, i.e., if money from a valuation is stolen or lost, the owner does not bear financial responsibility for it. Therefore, the verse states: “And he shall give your valuation on that day,” indicating that the valuation money is non-sacred until it enters the possession of the Temple treasurer, and that the owner bears responsibility for it until that time. Evidently, even with regard to valuations, the consecrator bears financial responsibility, in contradiction to the statement of Rav Hamnuna.
רי״ףרש״יההשלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי חולין קלט ע״ב} גמ׳ תנו רבנן {דברים כב:ו} כי יקרא קן צפור לפניך1 מה תלמוד2 לפי שנאמר שלח תשלח3 יכול יחזור בהרים ובגבעות עד שימצא וישלח4 תלמוד לומר5 כי יקרא במורע6 לפניך. קן קן מכל מקום. צפור טהורה ולא7 טמאה לפניך זו רשות היחיד בדרך זו רשות הרבים8 באילנות מנין תלמוד לומר בכל עץ. בבורות ובשיחין ובמערות9 [מניין]⁠10 תלמוד לומר על הארץ וכי מאחר שסופו11 לרבות כל דבר מה תלמוד לומר לפניך בדרך [בכל עץ]⁠12 לומר לך13 מה דרך שאין קינונו בידך אף כל שאין קינונו14 בידך מכאן אמרו יוני שובך ויוני עליה וצפרין15 שקיננו בטפיחין בבורות בשיחין16 [ובמערות]⁠17 ותרנגולין ואווזין18 שקיננו בפרדס חייב לשלח קיננו בתוך הבית19 וכן [יונים]⁠20 רודסיות21 פטור מלשלח. אמר רב יהודה22 המוצא קן בים חייב לשלח שנאמר {ישעיהו מג:טז} כה אמר יי׳י23 הנותן בים דרך24:
1. לפניך: חסר ב-גקי גתי, כ״י פרמא.
2. תלמוד: וכן גקי. גקה גתי, כ״י פריס, כ״י נ, דפוסים: ״תלמוד לומר״.
3. כ״י פריס ממשיך: ״את האם״, כבמדרש תנאים (דברים כב:ו).
4. שימצא וישלח: כ״י פריס: ״שישלח״.
5. תלמוד לומר: כ״י פריס: ״שנ׳⁠ ⁠״.
6. במורע: וכן ב-גקה גקי, כ״י פריס, כ״י נ, כ״י פרמא, דפוס קושטא. גתי, ויניציאהדפוסים: ״במאורע״. (מדרש תנאים שם, בהתאם למקרא הנדרשת: ״במוקרא״).
7. ולא: גתי: ״לא״.
8. בדרך זו רשות הרבים: חסר ב-גקי לפני הגהה.
9. ובשיחין ובמערות: גקה גקי, כ״י פריס: ״בשיחין ובמערות״. כ״י נ, כ״י פרמא: ״שיחין ומערות״. גתי, דפוסים: ״בשיחין ומערות״.
10. מניין: גקה גקי גתי, כ״י פריס, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י א.
11. שסופו: וכן גקה, כ״י נ, וכן במדרש תנאים שם. גקי גתי, כ״י פריס: ״שסופינו״. כ״י פרמא, דפוסים: ״שסופנו״. ראה רי״ף בבא קמא פרק ח׳ (דף לב סוף ע״ב).
12. בכל עץ: גקה גקו גקי גתי, כ״י נ, כ״י פרמא, דפוסים. חסר בכ״י א, כפי שחסר במדרש תנאים שם.
13. לך: חסר ב-גקו.
14. קינונו, קינונו: וכן ב-גקה. וכן כ״י נ: ״קנונו, קנונו״. גקו גקי, כ״י פריס, דפוסים: ״קינויו, קינויו״. גתי: ״קינוין, קינוין״. כ״י פרמא: ״קינויין, קינויו״.
15. וצפרין: חסר בכ״י פרמא.
16. בבורות בשיחין: גקי: ״ובבורות בשיחין״. גתי, כ״י פרמא: ״ובבורות ובשיחין״.
17. ובמערות: גקו גקי גתי, כ״י פריס, כ״י נ, כ״י פרמא, דפוסים. וכן אף כ״י א לעיל. כ״י א כאן: ״ומערות״.
18. ואווזין: חסר בכ״י פריס, כפי שחסר במשנה.
19. בתוך הבית: כ״י פריס: ״בבית״, כבמשנה.
20. יונים: גקו גקי גתי, כ״י נ, כ״י פריס, דפוס קושטא. וכן אף כ״י א במשנה. כ״י א (כאן), כ״י פרמא, דפוסים: ״יוני״.
21. רודסיות: גתי: ״רדסיות״. כ״י פריס, גקי: ״רודסיות״. כ״י נ: ״הדרסיות״. כ״י פרמא, דפוסים: הרדסיות. דפוס קושטא:דורסיות. ראה במשנה.
22. אמר רב יהודה: דפוסים משלים כאן כבגמ׳: אמר מר מה דרך שאין קינויו בידך אף כל שאין קינויו בידך הא למה לי מכי יקרא נפקא כי יקרא פרט למזומן ועוד לפניך ל״ל אלא לפניך לאתויי שהיו לפניך ומרדו. בדרך כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב.
23. כה אמר יי׳י: חסר ב-גקי, כ״י נ.
24. כ״י נ מרמז להמשך: ״וגו׳⁠ ⁠״. גת ממשיך: ״ובמים עזים נתיבה״.
יכול אף – ערכין משהפרישן יפטר.
תלמוד לומר ונתן את הערכך קדש – אין ערכין קדושין עד שעת נתינה וקרא הכי מדריש וחשב לו הכהן למקדיש את שדה מקנה את מכסת הערכך ושבקיה והאי את הערכך קאי אערכין דאילו בפדיון הקדש כתיב לעיל מיניה והיה לו בלא שום נתינה.
פרק שילוח הקן
גמרא תלמוד לומר ונתן את הערכך גו׳ כו׳ אע״ג דלא אמר עלי מיחייב דכתיב ונתן את גו׳ כצ״ל:
מעתה יכול יהא הדין שאף זה הערך כן הוא, שאם נגנב או אבד, אין חייבים באחריותו? לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) ״ונתן את הערכך״ (ויקרא כז, כג) — הרי אלה חולין עד שיבאו לידי הגזבר, ולכן יש עליו התחייבות. הרי איפוא שגם בערכין הריהו חייב באחריותם, ושלא כדברי רב המנונא!
One might have thought that with regard to this valuation too, the halakha should be so, i.e., if money from a valuation is stolen or lost, the owner does not bear financial responsibility for it. Therefore, the verse states: “And he shall give your valuation on that day,” indicating that the valuation money is non-sacred until it enters the possession of the Temple treasurer, and that the owner bears responsibility for it until that time. Evidently, even with regard to valuations, the consecrator bears financial responsibility, in contradiction to the statement of Rav Hamnuna.
רי״ףרש״יההשלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב הַמְנוּנָא הַכֹּל מוֹדִים [א]בַּעֲרָכִין דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר עָלַי מִיחַיַּיב דִּכְתִיב {ויקרא כ״ז:כ״ג} וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ חוּלִּין הֵן בְּיָדְךָ עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי גִזְבָּר.:

Rather, if a statement was stated, this is what was stated: Rav Hamnuna says that everyone concedes with regard to valuations that even if one did not say: It is incumbent upon me, one bears financial responsibility for it, as it is written: “And he shall give your valuation,” indicating that the valuation money is non-sacred until it enters the possession of the Temple treasurer.
עין משפט נר מצוהרי״ףמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ (דאע״ג דלא אמר עלי מיחייב כו׳) והיה קרית קירי קירי הוה חדא מינייהו דלא הוה אמרה קירי אמרה לה חברתה סומא אימא קירי קירי אמרה סומא אימא קירי בירי אתיוה כו׳ כצ״ל:
אלא, אי איתמר, הכי איתמר [אם נאמר, כך נאמר], בלשון זו אמר רב המנונא: הכל מודים בערכין, דאף על גב [שאף על פי] שלא אמר ״הרי עלי״ — הריהו מיחייב [חייב] באחריותם, וטעם הדבר: דכתיב כן נאמר] ״ונתן את הערכך״ — לומר: חולין הן בידך עד שיבאו לידי גזבר.
Rather, if a statement was stated, this is what was stated: Rav Hamnuna says that everyone concedes with regard to valuations that even if one did not say: It is incumbent upon me, one bears financial responsibility for it, as it is written: “And he shall give your valuation,” indicating that the valuation money is non-sacred until it enters the possession of the Temple treasurer.
עין משפט נר מצוהרי״ףמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) חוֹמֶר בְּכִסּוּי וְכוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן {דברים כ״ב:ו׳} כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר.

§ The mishna states: There are more stringent elements in the covering of the blood than in the sending away of the mother from the nest, as the covering of the blood applies to undomesticated animals and birds, to animals and birds that are readily available in one’s home, and to animals and birds that are not readily available; and the sending of the mother from the nest applies only to birds that are not readily available. With regard to the mitzva of sending away the mother, the Sages taught in a baraita: The verse states: “If a bird’s nest happens before you on the way, in any tree or on the ground, with fledglings or eggs, and the mother is resting upon the fledglings, or upon the eggs, you shall not take the mother with the young; you shall send the mother, but the young you may take for yourself” (Deuteronomy 22:6–7). What is the meaning when the verse states all the various details contained in it?
רי״ףתוספותר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שכסוי הדם נוהג כו׳ – תימה אמאי לא תני שכסוי הדם נוהג בזכרים ונקבות ושלוח הקן אינו נוהג אלא בנקבות.
גמרא. תנו רבנן כי יקרא קן צפור, מה תלמוד לומר.
א שנינו במשנתנו כי יש חומר (חומרה) בדין כסוי שאינה קיימת בדין שילוח הקן. שהרי כיסוי הדם נוהג בין בחיה ובין בעוף, וכמו כן הריהו נוהג בין בבעל חיים המזומן לפניו ובין בזה שאינו מזומן, ואילו מצות שילוח הקן אינה נוהגת אלא בעוף ולא בחיה, ודווקא בעוף שאינו מזומן לפניו. ובענין זה מביאים עוד, תנו רבנן [שנו חכמים בברייתא] על הנאמר בשני פסוקי פרשיית שילוח הקן ״כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (דברים כב, ו— ז): מה תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) בכתוב זה בפרטיו? ומסבירים:
§ The mishna states: There are more stringent elements in the covering of the blood than in the sending away of the mother from the nest, as the covering of the blood applies to undomesticated animals and birds, to animals and birds that are readily available in one’s home, and to animals and birds that are not readily available; and the sending of the mother from the nest applies only to birds that are not readily available. With regard to the mitzva of sending away the mother, the Sages taught in a baraita: The verse states: “If a bird’s nest happens before you on the way, in any tree or on the ground, with fledglings or eggs, and the mother is resting upon the fledglings, or upon the eggs, you shall not take the mother with the young; you shall send the mother, but the young you may take for yourself” (Deuteronomy 22:6–7). What is the meaning when the verse states all the various details contained in it?
רי״ףתוספותר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ב:ז׳} שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ יָכוֹל יַחְזוֹר בְּהָרִים וּגְבָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא קֵן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקָּרֵא בִּמְאוֹרָע לְפָנֶיךָ.

Since it is stated: “You shall send [shalle’aḥ teshallaḥ] the mother, but the young you may take for yourself,” one might have thought that the doubled verb “shalle’aḥ teshallaḥ” indicates that one must search even in the mountains and hills in order to find a nest with which to perform this mitzva. Therefore, the verse states: “If a bird’s nest happens,” indicating that one is obligated to send away the mother only when it confronts you; one is not required to seek out a nest.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״ג: לפי שנאמר שלח תשלח – ב׳ פעמים שומע אני לחזור אחר המצוה הזאת עד שתבא לידו.
ת״ל כי יקרא במאורע – הכתוב מדבר לכשיקרא.
לפי שנאמר בפסוק השני ״שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך״, ובא כפל הלשון ״שלח תשלח״ להורות על השתדלותו היתירה של האדם בקיום מצוה זו — יכול יהא הדין שצריך האדם שיחזור (יסתובב) בהרים וגבעות בחיפושים אחר קן, כדי שימצא קן ויקיים מצוה זו? לכך תלמוד לומר בתחילת הפרשייה ״כי יקרא״ — רק בקן המאורע (שהזדמן) לפניך נאמרה המצוה, ואין אדם צריך לחפש אחר קן לקיים מצווה זו.
Since it is stated: “You shall send [shalle’aḥ teshallaḥ] the mother, but the young you may take for yourself,” one might have thought that the doubled verb “shalle’aḥ teshallaḥ” indicates that one must search even in the mountains and hills in order to find a nest with which to perform this mitzva. Therefore, the verse states: “If a bird’s nest happens,” indicating that one is obligated to send away the mother only when it confronts you; one is not required to seek out a nest.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) קֵן מ״ממִכׇּל מָקוֹם צִפּוֹר טְהוֹרָה וְלֹא טְמֵאָה אלְפָנֶיךָ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בבַּדֶּרֶךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גבָּאִילָנוֹת מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּכׇל עֵץ דבְּבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ עַל הָאָרֶץ.

The baraita continues: The word “nest” indicates that this mitzva applies in any case, even to a nest with only a single chick or egg. The word “bird’s” indicates that the mitzva applies only to kosher birds, and not to non-kosher birds. The term “before you” indicates that the mitzva applies to a nest that is on private property, e.g., an unguarded orchard or field, such that the owner’s property does not acquire the nest for him. The term “on the way” indicates that the mitzva also applies to a nest found in a public thoroughfare. From where is it derived that the mitzva also applies to nests found in trees? The verse states: “In any tree.” And with regard to nests found in pits, ditches, and caves, from where is it derived that the mitzva also applies to them? The verse states: “Or on the ground,” indicating that the mitzva applies to a nest on any type of ground.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קן מ״מ – אפילו באפרוח אחד או בביצה אחת כדתנן במתניתין.
צפור טהורה ולא טמאה – לקמן מפרש לה ר׳ יצחק עוף משמע בין בטמא בין בטהור אבל צפור לא אשכחן בטמאים אלא בטהורים.
לפניך – משמע ברה״י כגון בפרדס ובשדה שאינה משתמרת דלא קניא ליה חצרו דלאו מזומן הוא.
בדרך – להביא רה״ר.
קן, קן מכל מקום. שאע״פ שאין בה אלא אפרוח אחד או ביצה אחת, חייב לשלח, מדשינה הכתו׳ ותפס לשון יחיד, ודרך המקרא לתפוס לשון רבים, ולא אמר קני צפור, משמע אפי׳ ביצה אחת.
צפור, טהורה, ולא טמאה. כדכת׳ כל צפור טהורה תאכלו, וכתי׳ שתי צפרים חיות טהורות, דעוף טהור איקרי צפור, ולא טמא, אלא אם כן יש לו שם לווי, כדכת׳ צפרי שמיא.
לפניך, זו רשות היחיד וכו׳. ובלבד שלא יהיה מצוי בידו. כגון סלע גבוה עשרה ורחבה ד׳, שהוא רשות היחיד.
ומן הכתוב ״קן״ למדים אנו כי המצוה נאמרה בקן מכל מקום (כל שהוא), שאף בזה שיש בו רק אפרוח אחד או ביצה אחת אמורים הדברים. ומן הכתוב ״צפור״ למדים אנו כי המצוה נאמרה דווקא בצפור טהורה ולא בטמאה. ועוד, מן הכתוב ״לפניך״ יש ללמוד כי נוהגת המצוה בקן המזדמן ברשות היחיד, כגון פרדס ושדה שאינם שמורים (שאין הקן הנמצא בהם נקנה לבעלי הפרדס והשדה). ובא הכתוב ״בדרך״ ללמדנו כי נוהגת המצוה בקן הנמצא ברשות הרבים. ובאשר לדינו של הקן הנמצא באילנות מנין לנו שאף הוא בכלל המצוה? לכך תלמוד לומר ״בכל עץ״. ובדינו של קן הנמצא בבורות שיחין ומערות מנין לנו שאף הוא חייב בשילוח? לכך תלמוד לומר ״או על הארץ״ שחייב הקן בכל האופנים בו הוא נמצא על הארץ.
The baraita continues: The word “nest” indicates that this mitzva applies in any case, even to a nest with only a single chick or egg. The word “bird’s” indicates that the mitzva applies only to kosher birds, and not to non-kosher birds. The term “before you” indicates that the mitzva applies to a nest that is on private property, e.g., an unguarded orchard or field, such that the owner’s property does not acquire the nest for him. The term “on the way” indicates that the mitzva also applies to a nest found in a public thoroughfare. From where is it derived that the mitzva also applies to nests found in trees? The verse states: “In any tree.” And with regard to nests found in pits, ditches, and caves, from where is it derived that the mitzva also applies to them? The verse states: “Or on the ground,” indicating that the mitzva applies to a nest on any type of ground.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְכִי מֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ לְמָה לִי לוֹמַר לָךְ מָה דֶּרֶךְ שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדֶךָ אַף כֹּל שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדֶךָ מִכָּאן אָמְרוּ היוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּיה שֶׁקִּנְּנוּ בִּטְפִיחִין וּבְבִירוֹת וַאֲוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ אֲבָל קִנְּנוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְכֵן יוֹנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ.

The baraita continues: And since, in the end, we will include everything, i.e., every location of the nest, from the verse: “In any tree or on the ground,” why do I need the earlier statement: “Before you on the way”? It is to say to you: Just as a nest on the way is a case in which the bird’s nest is not in your possession and is not readily available for you, so too, with regard to all other cases, one is obligated only when its nest is not in your possession. From here the Sages stated: With regard to pigeons of a dovecote or pigeons of an attic that nested in small wall niches or in buildings, and geese or chickens that nested in an orchard, one is obligated in the mitzva of sending the mother bird away, because such birds are not in one’s possession. But with regard to birds that nested inside the house, and likewise with regard to domesticated pigeons, one is exempt from the mitzva of sending the mother bird away.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שאין קנו בידך – אין קן מזומן לך ואין קנוי לך.
יוני שובך – ויוני מדבריות שקננו בשובך ובשלהי פרקין פריך הא כיון דחצרו קונה לו הביצים מזומן הוא.
טפיחים – שנותנין בהן קדרות קטנות בחומה וקורין בוייל״ש.
ובבירות – דירות ומגדל עיר.
שקננו בפרדס – שמרדו דהשתא אין קנו בידך.
שאין קנויו בידך. כלומ׳ שאינו מצוי בידו ליקחנו כל עת שירצה.
ובגמ׳ פריך תפוק לי מכי יקרא פרט למזומן, ומתרץ אין הכי נמי, אלא לפניך בא לרבות אפי׳ אותן עופות שהיו לפניך מתחלה, כלומ׳ שהיו מזומנין בידך אבל השתא מרדו וברחו להן ומצא אותן דמחייב לשלח. ובדרך, בא לרבות שאם מצא קן בים דמחייב לשלחו, דים נמי איקרי דרך, דכת׳ הנותן בים דרך.
היה קן זה ברשות הרבים או אף ברשות היחיד שאינו מזומן כגון פרדס חייב לשלח מכאן אמרו יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחין ובבירה על הדרך שהתבאר במסכת יום טוב ואווזים ותרנגולים שקננו בפרדס חייב לשלח קננו בתוך הבית וכן יוני הדרסיאות פטור מלשלח:
ושואלים: וכי מאחר שסופנו לרבות כל דבר, שמן הכתוב ״בכל עץ או על הארץ״ למדים שחייבים בשילוח הקן בכל האופנים, מעתה תחילת הכתוב ״לפניך בדרך״ למה לי? ומשיבים: לומר לך: מה דרך מתאפיינת היא בכך שאין קנו בידך (שאינו מזומן ואינו קנוי לך), אף כל אופן אחר הריהו חייב בשילוח הקן דווקא בזמן שאין קנו בידך, מכאן אמרו חכמים כי יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחין (בכוכים קטנים בקירות) ובבירות (דירות ומגדלי עיר), ואווזין ותרנגולין שקננו בפרדסחייב בשילוח, שאין כל אלה בכלל ״קנו בידך״. אבל אם קננו בתוך הבית, וכן יוני הרדסיאות — הריהו פטור משילוח.
The baraita continues: And since, in the end, we will include everything, i.e., every location of the nest, from the verse: “In any tree or on the ground,” why do I need the earlier statement: “Before you on the way”? It is to say to you: Just as a nest on the way is a case in which the bird’s nest is not in your possession and is not readily available for you, so too, with regard to all other cases, one is obligated only when its nest is not in your possession. From here the Sages stated: With regard to pigeons of a dovecote or pigeons of an attic that nested in small wall niches or in buildings, and geese or chickens that nested in an orchard, one is obligated in the mitzva of sending the mother bird away, because such birds are not in one’s possession. But with regard to birds that nested inside the house, and likewise with regard to domesticated pigeons, one is exempt from the mitzva of sending the mother bird away.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר מָר מָה דֶּרֶךְ שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדְךָ אַף כֹּל שֶׁאֵין קִנּוֹ בְּיָדְךָ הָא לְמָה לִי מִכִּי יִקָּרֵא נָפְקָא כִּי יִקָּרֵא פְּרָט לִמְזוּמָּן וְעוֹד לְפָנֶיךָ לְמָה לִּי.

§ The Gemara analyzes the above baraita: The Master said: Just as a nest on the way is a case in which the bird’s nest is not in your possession, so too, with regard to all other cases, one is obligated only when its nest is not in your possession. The Gemara asks: Why do I need this derivation? It may be derived from: “If a bird’s nest happens,” as it is taught: “If a bird’s nest happens” excludes a nest that is readily available. And furthermore, why do I need the term “before you” to include even a nest found on private property? It is already derived from the verse: “In any tree or on the ground.”
רי״ףרש״יההשלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד לפניך למה לי – משום רה״י דפרדס הואיל וסופנו לרבות את הכל.
תניא כי יקרא פרט למזומן. לפניך, לרבות שהיו לפניך ומרדו, כגון תרנגולת שמרדה.
ב ומבררים את דברי הברייתא, אמר מר [החכם] בברייתא: מה דרך שאין קנו בידך, אף כל שאין קנו בידך. ושואלים: הא [לימוד זה] למה לי? והלוא מ״כי יקרא״ נפקא [יוצא, נלמד הדבר], שהביטוי ״כי יקרא״ כוונתו פרט למזומן! ומוסיפים: ועוד, ״לפניך״ למה לי?
§ The Gemara analyzes the above baraita: The Master said: Just as a nest on the way is a case in which the bird’s nest is not in your possession, so too, with regard to all other cases, one is obligated only when its nest is not in your possession. The Gemara asks: Why do I need this derivation? It may be derived from: “If a bird’s nest happens,” as it is taught: “If a bird’s nest happens” excludes a nest that is readily available. And furthermore, why do I need the term “before you” to include even a nest found on private property? It is already derived from the verse: “In any tree or on the ground.”
רי״ףרש״יההשלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא לְפָנֶיךָ לְאֵתוֹיֵי שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ וּמָרְדוּ בַּדֶּרֶךְ כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב ומָצָא קֵן בַּיָּם חַיָּיב בְּשִׁילּוּחַ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ג:ט״ז} כֹּה אָמַר ה׳ הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וְגוֹ׳.

Rather, the term “before you” is necessary to include a case where the birds were before you, i.e., they had an owner and were readily available to him, and they then rebelled and fled and nested elsewhere. “On the way” is necessary for that which Rav Yehuda said that Rav said, as Rav Yehuda said that Rav said: If one found a nest in the sea, e.g., in a case where a tree was washed out to sea with a nest in its branches, one is obligated in the mitzva of sending the mother bird away, as it is stated: “So said the Lord, who makes a way in the sea, and a path in the mighty waters” (Isaiah 43:16). The term “way” applies even to the sea.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבעל המאורמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא לפניך – מיבעי ליה לחייב את שהיו כבר שלו ומרדו.
בדרך – נמי מיבעי ליה לכדרב יהודה.
קן בים – ששטף הים את האילן והיה קן בראשו חייב לשלח דים נמי איקרי דרך.
בדרך כדרב יהודה כו׳ – וא״ת אמאי איצטריך ריבויא לקן שבים דאי משום דכתיב על הארץ א״כ לא ליכתוב בדרך ולשתוק מעל הארץ ומיהו על הארץ איצטריך למעוטי נשר בשמים אבל קשה דא״כ מאי פריך בסמוך מצא קן בשמים הכי נמי דמחייב ומאי קושיא הא כתיב על הארץ ונראה דפריך דקן בשמים נחייב מבדרך ומעל הארץ נמעט שבים במה ראית.
שלוח הקן
{שמעתא דדיני שילוח הקן}
תרנגולת שמרדה חייבת בשילוח, מדכתיב (דברים כב, ו), לפניך, להביא שהיו לפניך ומרדו (דף קלט:).
רש״י בד״ה אלא לפניך כו׳ ומרדו בדרך כו׳ הד״א:
תוס׳ בד״ה בדרך כו׳ אם כן לא לכתוב בדרך כו׳ כצ״ל ונ״ב נ״ל:
תוס׳ בד״ה בדרך כדרב יהודה כו׳ אם כן לא לכתוב בדרך ולישתוק כו׳ עכ״ל כצ״ל וכ״כ מהרש״ל מיהו בעיקר קושייתם נראה ליישב דאי לא הוה כתיב לא בדרך ולא על הארץ לא הוה מוקמינן לפניך לרבות שהיו לפניך ומרדו אלא כדבעינן למימר מעיקרא בברייתא לפניך ברה״י דהכי משמע קרא טפי דהשתא ע״כ הוצרך לכתוב על הארץ דכיון דסופינו לרבות כ״ד ע״כ דלא אתא לפניך אלא למרדו משום דלא נמעט מעל הארץ קן שבים הוצרך לכתוב בדרך וק״ל:
אלא הכתוב ״לפניך״ בא לאתויי [להביא, לרבות] את אלה שהיו בתחילה לפניך ואחר כך מרדו וברחו למקום אחר, ושם קיננו. ומה שנאמר ״בדרך״ — הרי זה בא ללמד כדברי רב יהודה שאמר בשם רב, שכן אמר רב יהודה אמר רב: מצא קן בים, וכגון ששטף הים את האילן, והיה קן בראש האילן — הריהו חייב בשילוח, וטעם הדבר, שכן נאמר ״כה אמר ה׳ הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה״ (ישעיה מג, טז), הרי שהלשון ״דרך״ משמשת אף בים.
Rather, the term “before you” is necessary to include a case where the birds were before you, i.e., they had an owner and were readily available to him, and they then rebelled and fled and nested elsewhere. “On the way” is necessary for that which Rav Yehuda said that Rav said, as Rav Yehuda said that Rav said: If one found a nest in the sea, e.g., in a case where a tree was washed out to sea with a nest in its branches, one is obligated in the mitzva of sending the mother bird away, as it is stated: “So said the Lord, who makes a way in the sea, and a path in the mighty waters” (Isaiah 43:16). The term “way” applies even to the sea.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותבעל המאורמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא מֵעַתָּה מָצָא קֵן בַּשָּׁמַיִם דִּכְתִיב {משלי ל׳:י״ט} דֶּרֶךְ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם הָכִי נָמֵי דְּמִיחַיַּיב בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן דֶּרֶךְ נֶשֶׁר אִיקְּרִי דֶּרֶךְ סְתָמָא לָא אִיקְּרִי.

The Gemara challenges: If that is so, then if one found a nest in the sky, e.g., in a case where a bird carries the nest as it flies, about which it is written: “The way of an eagle in the sky” (Proverbs 30:19), one should also be obligated in the mitzva of sending away the mother bird from the nest. The Gemara responds: The sky is called “the way of an eagle,” but it is not called: A way, in an unspecified manner. The sea, by contrast, is referred to simply as: A way.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קן בשמים – עוף נושא קן באויר.
דרך סתמא לא איקרי – אבל ים איקרי דרך סתמא הנותן בים דרך.
מצות שלוח הקן אינה מצוה שיהא צריך לחזר אחריה ר״ל שאם ימצא לו קן שיטול את הבנים כדי שיקיים מצות שלוח באם או שיחזר אחר מצוה זו בהרים וגבעות אלא לכשיזדמן לידו יקיים שנאמר כי יקרא אפי׳ לא היתה רובצת אלא על אפרוח אחד או על ביצה אחת חייב לשלח שנאמר קן מ״מ כמו שיתבאר במשנה החמישית:
שלוח הקן אינו נוהג אלא בעופות הטהורים כמו שיתבאר במשנה השלישית:
גמ׳ דרך נשר איקרי. כעין זה לעיל דף פח ע״ב ולקמן דף קמ ע״א ברכות דף לה ע״ב עירובין דף ב ע״ב יומא דף י ע״א ב״מ דף פז ע״ב מנחות דף לז ע״א:
ושואלים: אלא מעתה אם מצא קן פורח בשמים, וכגון עוף הנושא קן באויר, דכתיב כן נאמר] בעוף ״דרך הנשר בשמים״ (משלי ל, יט), הכי נמי דמיחייב [כך גם כן תאמר שהוא חייב] בשילוח הקן! ומשיבים: אין זו קושיה, כי באשר לשמים, ״דרך נשר״ איקרי [נקרא], ואילו ״דרך״ סתמא לא איקרי [סתם אינו נקרא], אבל דרך בים נקראת ״דרך״ סתם.
The Gemara challenges: If that is so, then if one found a nest in the sky, e.g., in a case where a bird carries the nest as it flies, about which it is written: “The way of an eagle in the sky” (Proverbs 30:19), one should also be obligated in the mitzva of sending away the mother bird from the nest. The Gemara responds: The sky is called “the way of an eagle,” but it is not called: A way, in an unspecified manner. The sea, by contrast, is referred to simply as: A way.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמְרִי לֵיהּ פַּפּוּנָאֵי לְרַב מַתְנָה מָצָא קֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם מַהוּ זאֲמַר {שמואל ב ט״ו:ל״ב} וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן {בראשית ו׳:ג׳} בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר.

§ The residents of Pappunya said to Rav Mattana: If one found a nest on the head of a person, what is the halakha with regard to the mitzva of sending away the mother? Is the nest considered to be on the ground, such that one is obligated in the mitzva? Rav Mattana said to them that one is obligated in the mitzva in such a case because the verse states: “And earth upon his head” (II Samuel 15:32), rather than: Dirt upon his head, indicating that one’s head is considered like the ground. They also asked Rav Mattana: From where in the Torah is the existence of Moses [Moshe] alluded to before his birth? He replied that the verse states: “For that he also [beshaggam] is flesh; therefore shall his days be one hundred and twenty years” (Genesis 6:3). The numerical value of beshaggam is the same as that of the Hebrew name Moshe, and it is known that Moses lived a total of 120 years (see Deuteronomy 34:7).
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואדמה על ראשו – אע״פ שהיה בראשו לא אבדה את שמה ש״מ אדם גופיה אדמה הוא מדלא אבדה את שמה דלא קרייה עפר והשתא נמי על הארץ קרינא ביה.
ועוד זה שאלו ממנו מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא.
בשגם הוא – בשגם בגימטריא כמו משה וכתיב שם והיו ימיו מאה ועשרים שנה וכך היו ימי חיי משה כלומר עתיד לבא בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו.
ג אמרי ליה [אמרו לו] פפונאי (בני המקום הנקרא פפוניא) לרב מתנה: מי שמצא קן בראשו של אדם מהו לענין שילוח הקן, האם אף זה בכלל הכתוב ״על הארץ״? אמר להם בתשובה: הריהו חייב בשילוח, שכן נאמר ״ואדמה על ראשו״ (שמואל ב טו, לב), ולא אמר ״ועפר על ראשו״, ללמד שנחשב הדבר כאדמה, והריהו כאילו אמר על הארץ. ועוד שאלו אותו: משה רבינו מן התורה קודם שנולד, מנין לנו שסופו לבוא לאחר מכן? השיב להם רב מתנה: שכן נרמז בכתוב ״ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה״ (בראשית ו, ג), והמלה ״בשגם״ היא בגימטריא ״משה״, ואכן משה חי מאה ועשרים שנה, כנאמר בפסוק זה.
§ The residents of Pappunya said to Rav Mattana: If one found a nest on the head of a person, what is the halakha with regard to the mitzva of sending away the mother? Is the nest considered to be on the ground, such that one is obligated in the mitzva? Rav Mattana said to them that one is obligated in the mitzva in such a case because the verse states: “And earth upon his head” (II Samuel 15:32), rather than: Dirt upon his head, indicating that one’s head is considered like the ground. They also asked Rav Mattana: From where in the Torah is the existence of Moses [Moshe] alluded to before his birth? He replied that the verse states: “For that he also [beshaggam] is flesh; therefore shall his days be one hundred and twenty years” (Genesis 6:3). The numerical value of beshaggam is the same as that of the Hebrew name Moshe, and it is known that Moses lived a total of 120 years (see Deuteronomy 34:7).
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן {בראשית ג׳:י״א} הֲמִן הָעֵץ.

They also asked Rav Mattana: From where in the Torah can one find an allusion to the hanging of Haman? He replied: The verse states after Adam ate from the tree of knowledge: “Have you eaten of [hamin] the tree, about which I commanded you that you should not eat?” (Genesis 3:11). Hamin is spelled in the same manner as Haman: Heh, mem, nun.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מנין – למעשה המן.
המן העץ – יתלה על העץ.
ועוד שאלו את רב מתנה: רמז למעשה שאירע בהמן מן התורה מנין לנו? השיב להם: שכן נאמר לאחר חטא עץ הדעת ״המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת״ (שם ג, יא).
They also asked Rav Mattana: From where in the Torah can one find an allusion to the hanging of Haman? He replied: The verse states after Adam ate from the tree of knowledge: “Have you eaten of [hamin] the tree, about which I commanded you that you should not eat?” (Genesis 3:11). Hamin is spelled in the same manner as Haman: Heh, mem, nun.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן {דברים ל״א:י״ח} וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר מׇרְדֳּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן דִּכְתִיב {שמות ל׳:כ״ג} מׇר דְּרוֹר וּמְתַרְגְּמִינַן מֵירָא דַּכְיָא.:

They also asked Rav Mattana: From where in the Torah can one find an allusion to the events involving Esther? He replied to them that the verse states: “Then My anger shall be kindled against them on that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day: Have not these evils come upon us because our God is not among us? And I will hide [haster astir] My face on that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned to other gods” (Deuteronomy 31:17–18). They also asked him: From where in the Torah can one find an allusion to the greatness bestowed upon Mordecai? He replied: As it is written with regard to the anointing oil in the Tabernacle: “And you shall also take the chief spices, of flowing myrrh [mor deror]” (Exodus 30:23); and we translate mor deror into Aramaic as: Mira dakhya, which resembles the name Mordecai.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

למעשה אסתר – הסתר אסתיר בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות.
מנין – לגדולת מרדכי.
מר דרור – וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים ואנשי כנסת הגדולה.
משה מן התורה מנין כו׳ המן מן התורה כו׳ אסתר כו׳ מרדכי כו׳. יראה בזה לפי שבאלו הד׳ מצינו שיש להם עוד שמות אחרים במשה טוביה אביגדור כו׳ בהמן אמרו שהוא ממוכן אסתר היא הדסה מרדכי בלשן פתחיה ולפי הנראה היה לבעל דין לחלוק ולומר שאלו שמות המיוחדים להם אינם עיקר מן התורה בהם כי שם משה בת פרעה נתנה לו והוא לשון מצרי כדעת המפרשים ושם המן ומרדכי ואסתר נראה כי שמות פרסיים הם כי המגילה נכתבה ע״י הפרסיים שע״כ לא הוזכר שם הקב״ה במגילה כדעת הראב״ע וע״כ אמר במשה מנין שהוא שם המיוחד לו לעיקר מן התורה שנאמר בשגם הוא בשר גו׳ שקודם שנקרא כך ע״י בת פרעה קראו התורה אותו בשם זה ע״ש שהוא הוציא ומשה את ישראל מן הים עד״ה ימשני ממים רבים וע״כ נקרא משה ולא נמשה או משוי והוא מבואר כשדור המבול לא היו מאמינים בהשגחה פרטית שאמרו מה שדי כי נעבדנו כדאמרי׳ פ׳ חלק ונפרע מהם במדה כי לפי הטבע ראוי שיהיה העולם מים במים אבל היתה השגחה אלהית שנא׳ יקוו המים ותראה היבשה לצורך בן אדם וע״כ הביא עליהם מי המבול כפי הטבע ולפי שע״י משה רבינו נתפרסם זאת השגחה שבני ישראל הלכו ביבשה תוך הים והמצריים נטבעו שם ע״כ הזכיר שם משה כאן ועד״ז אמר המן מן התורה מנין שזהו שם המיוחד לו ואמר המן העץ במעשה הנחש והוא לפי שהיה הוא גזע צפעוני מעשו ועמלק אשר כחם נחש הקדמוני ובמדרש המן והנחש פתחו באף כו׳ ושניהם נתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם כו׳ כדאיתא פ״ק דסוטה ואמר אסתר מן התורה מנין שהוא עיקר שמה ואמר ואנכי הסתר אסתיר ע״ש שבימיה נתקיים מקרא זה שאמר הקב״ה אסתיר לפי שרחקו והסתירו ישראל עצמם מדבור אנכי שהוא עיקר אמונה כדאמרי׳ פ״ק דמגילה למה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה לפי שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודת אחשורוש וע״ז אמר מרדכי מן התורה מנין שע״י זכו להנצל להיעשות בני חורין מלשון מר דרור כי הוא וסיעתו אנשי כנסת הגדולה לא רצו להשתחות לצלם ולא ליהנות מאותה סעודה ועל שם שהוא ראש לגדולה ולש״ט נמשל לראש בשמים משמן המשחה וק״ל:
ועוד שאלוהו רמז למעשה אסתר מן התורה מנין לנו? השיב להם: שכן נאמר ״וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים״ (דברים לא, יז— יח). ועוד שאלו פפונאי את רב מתנה: רמז למרדכי מן התורה מנין לנו? השיב להם: דכתיב כן נאמר] בדרך עשיית שמן המשחה ״ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור״ (שמות ל, כג), ומתרגמינן [ואנו מתרגמים]: מירא דכיא, והרי זה כשם ״מרדכי״.
They also asked Rav Mattana: From where in the Torah can one find an allusion to the events involving Esther? He replied to them that the verse states: “Then My anger shall be kindled against them on that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day: Have not these evils come upon us because our God is not among us? And I will hide [haster astir] My face on that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned to other gods” (Deuteronomy 31:17–18). They also asked him: From where in the Torah can one find an allusion to the greatness bestowed upon Mordecai? He replied: As it is written with regard to the anointing oil in the Tabernacle: “And you shall also take the chief spices, of flowing myrrh [mor deror]” (Exodus 30:23); and we translate mor deror into Aramaic as: Mira dakhya, which resembles the name Mordecai.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן וְכוּ׳.: ר׳רַבִּי חִיָּיא ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן חַד תָּנֵי הַדְּרָסִיָּאוֹת וְחַד תָּנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת מַאן דְּתָנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת עַל שֵׁם הוֹרְדוֹס וּמַאן דְּתָנֵי הַדְּרָסִיָּאוֹת עַל שֵׁם מְקוֹמָן.

§ The mishna states: And which are considered birds that are not readily available? They are any birds such as geese or chickens that nested in the orchard. But if the geese or chickens nested in the house, one is exempt from sending them away, and likewise with regard to domesticated pigeons. The Gemara relates: With regard to the correct name of the domesticated pigeons referred to in the mishna, Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon disagree. One teaches that the correct name is yonei hadrisei’ot, and the other one teaches that the correct name is yonei hardisei’ot. According to the one who teaches that the correct name is yonei hardisei’ot, they are called so on account of King Herod, who was involved in breeding these pigeons; and according to the one who teaches that the correct name is yonei hadrisei’ot, they are called so on account of their location.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חד תני הדרסיאות וחד תני הרדסיאות.
הורדוס – התחיל להתעסק בגדולן.
המוצא קן בים או בנהר כגון ששטף ים את האילן וקן בראשו חייב לשלח וכן אם נמצא קן בראשו של אדם חייב לשלח אבל אם היה עוף נושא קן באויר אינו חייב לשלח:
המשנה השלישית והכונה להשלים בה בביאור החלק השני לבאר באיזה מין נוהג ואמר על זה עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור ועוף טהור רובץ על ביצי טמא פטור מלשלח קורא זכר ר׳ אליעזר מחייב וחכמים פוטרים אמר הר״מ פי׳ אמר רחמנא כי יקרא קן צפור לפניך וצפור שם נופל על עוף טהור בלבד שנ׳ כל צפור טהורה וקורא הוא עוף ידוע פרדיץ בלעז והמין הזה רובץ הזכר מהן כמו שרובצת הנקבה ולפיכך נחלקו בזכר הקורא בלבד כשנמצא רובץ אבל הזכר מכל שאר המינין הכל מודים שהוא פטור והלכה כחכמים:
אמר המאירי עוף טמא פטור מלשלח טמא רובץ על ביצי עוף טהור או טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח:
קורא זכר שנמצא רובץ על ביצי בת זוגו ר׳ אליעזר מחייב מפני שהקורא טבעו בכך לרבוץ עליהם לחממם והרי הוא לענין זה כאם וחכמים פוטרין מ״מ אם כתוב בפרשה והלכה כחכמים ובשאר זכרים הנמצאים על הקן מודה ר׳ אליעזר שאין בהם מצות שלוח וקורא זה האמור כאן הוא הנקרא בלשון לעז פרדיץ ולא עוף הנקרא קוניל שהרי עוף טמא הוא ולא הוצרך למעטו מצד שהוא זכר:
זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שכתבנו הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ׳ אלו הן:
ד ועוד שנינו במשנתנו כי איזהו קן הנחשב כמי שאינו מזומן? כגון אווזים ותרנגולים שקננו בפרדס. אבל אם קננו בבית, וכן יוני הרדסיאות הריהו פטור משילוח. ובענין יוני הרדיסאות מביאים מדברי ר׳ חייא ור׳ שמעון, חד תני [אחד מהם היה שונה] במשנתנו את הלשון ״יוני הדרסיאות״, וחד תני [ואחד מהם היה שונה] את הלשון ״יוני הרדסיאות״. ומסבירים: מאן דתני [מי שהיה שונה] ״יוני הרדסיאות״על שם הורדוס, המלך, שהתעסק בגידול יונים אלה, ולכך נקראו על שמו. ומאן דתני [ומי שהיה שונה] ״יוני הדרסיאות״ — נקראו כן היונים
§ The mishna states: And which are considered birds that are not readily available? They are any birds such as geese or chickens that nested in the orchard. But if the geese or chickens nested in the house, one is exempt from sending them away, and likewise with regard to domesticated pigeons. The Gemara relates: With regard to the correct name of the domesticated pigeons referred to in the mishna, Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon disagree. One teaches that the correct name is yonei hadrisei’ot, and the other one teaches that the correct name is yonei hardisei’ot. According to the one who teaches that the correct name is yonei hardisei’ot, they are called so on account of King Herod, who was involved in breeding these pigeons; and according to the one who teaches that the correct name is yonei hadrisei’ot, they are called so on account of their location.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב כָּהֲנָא לְדִידִי חַזְיָין וְקָיְימָן שִׁיתְּסַר דָּרֵי בִּפְתֵי מִילָא וַהֲוָה קָרָא קִירִי קִירִי הֲוָה חַד מִינַּיְיהוּ דְּלָא הֲוָה קָרֵי קִירִי קירי אֲמַרָה לַהּ חֲבֶרְתַּהּ סוֹמָא אֱמַרִי קִירִי קִירִי אֲמַרָה סוֹמָא אֱמַרִי קִירִי בירי אַתְיוּהָ וְשַׁחְטוּהָ.

Rav Kahana said: I myself saw these pigeons, and they were standing in sixteen rows, each a mil wide, and they were calling out: My master, my master. There was one of them who was not calling out: My master, my master. Another one said to it: Blind one, i.e., fool, say: My master, my master, so that you will not be punished for refusing to acknowledge the authority of the king. The pigeon said in response: Blind one, you should say: My master, my slave, as Herod is not a king but a slave. They brought that pigeon to a slaughterhouse and slaughtered it for speaking against the king.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לדידי חזיין לי – הנך שנשארו מבני בניהם של יוני הורדוס.
וקיימא שית סרי דרי – ט״ז שורות.
בפתי מילא – כל שורה ארכה ברחב מיל ואמרן קירי קרי אדוני אדוני. קירי הוא לשון אדון בירי הוא עבד כדאמר בעירובין (דף נג:) גבי בני גליל שאין מדקדקים בלשונם ההוא דאתאי לקמיה (דרבי ינאי) [דדיינא] דבעא למימר מרי קירי טבלא הוית לי וגנבוה ממני ואמרה מרי בירי טפלא הוית לי וגנבוך מין.
סומא – שוטה בלא ראות.
אימא קירי – כמו שאנו אומרים.
אמרה לה – איהי לחברתה.
סומא ואימא קירי בירי – לאותו שאת קורא אדון עבד הוא על שהיה הוא עבד.
אתיוה – עבדים שנשארו מעבדי הורדוס ושחטוה.
על שם מקומן. אמר רב כהנא: לדידי חזיין [אני עצמי ראיתי אותן, את היונים הללו], וקיימן שיתסר דרי בפתי מילא [והיו עומדות בשש עשרה שורות ברוחב מיל], והוה קרא ״קירי, קירי״ [והיו קוראות ״אדוני, אדוני״]. הוה חד מינייהו דלא הוה קרי ״קירי, קירי״ [היתה אחת מהן שלא היתה קוראת ״אדוני, אדוני״], אמרה לה חברתה: סומא [עיוורת, טיפשה], אמרי ״קירי, קירי״ [״אדוני, אדוני״], שלא תיענשי על שאין את מקבלת אדנותו של המלך! אמרה לה האחרת: סומא [עיוורת, טיפשה], אמרי את ״קירי בירי״ [״אדוני, עבדי״], שאין זה המלך אלא עבד הוא. אתיוה [הביאוה] ושחטוה, משום שדיברה כנגד המלך.
Rav Kahana said: I myself saw these pigeons, and they were standing in sixteen rows, each a mil wide, and they were calling out: My master, my master. There was one of them who was not calling out: My master, my master. Another one said to it: Blind one, i.e., fool, say: My master, my master, so that you will not be punished for refusing to acknowledge the authority of the king. The pigeon said in response: Blind one, you should say: My master, my slave, as Herod is not a king but a slave. They brought that pigeon to a slaughterhouse and slaughtered it for speaking against the king.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) א״ראָמַר רַב אָשֵׁי אֲמַר לִי [ר׳[רַבִּי]] חֲנִינָא מִילִּין מִילִּין ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא בְּמִילִּין.:

Rav Ashi said: Rabbi Ḥanina said to me: This story is no more than mere words, as no such incident took place. The Gemara asks: Can it enter your mind that Rabbi Ḥanina dismisses as mere words an incident reported by Rav Kahana? Rather, say that Rabbi Ḥanina said that those pigeons acted as described above through words of witchcraft.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך מל
מלא(עבודה זרה כה.) א״ר אשי אמר לי חנינא מילין ואמרי לה במילין פי׳ מילין דברי׳ בעלמא נינהו ולא היה מעשה מעולם ואמרי לה במילין שעושין דבר זה ע״י לחישה דכשפים (חולין קלט:) אמר רב אשי אמר לי רבי חנינא מילין מילין סלקא דעתך אלא במילין פי׳ מילין לא היו דברים מעולם דליהוו משתעו אותם יונים מילין סלקא דעתך הוא. אמר לדידי חזי לי במילין כלומר במכשפות היו עושין לדבר היונים אלו מפירושי מגנצא. ור״ח פי׳ במילין בשיחתן של עופות כלומר אלו שמע רב כהנא מהן שאומרים קירי קירי ששיחתן הוא יודע שיחת העופות כאשר הוא מפורש (גיטין מה) שהיה רב עיליש יודע שיחת העופות ובאת יונה וצפצפה לפניו עיליש ברח עיליש ברח קם וערק ואיתרחיש ניסא ואישתזיב. (מגילה יח. ובויקרא רבה זאת תהיה) מרים בפיה חטאת וכל איבריהו לקו. אמר רב יאשיה סמא דמילתא משתוקא א״ר אושעיא מילה בסלע ומשתוקא באבן טבא וכו׳ (בתוספתא דפסחים בפרק הפסח) יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשין וכן הוא אומר גם אויל מחריש חכם יחשב אינו צריך לומר חכם מחריש אוטם שפתיו נבון (א״ב (יומא מב) ומשמע ממילא פי׳ מן המלה עצמה ונעתקה לכל דבר שנעשה מעצמו תרגום בפסוק בלילה ההוא נדדה ואתגלגלו פצימה ממילהן פירוש מאליהן):
ערך גז
גזב(שבת סג.) ומשתכחא בי גזא דצמצמא מלכא. (יומא נא:) שאני בי גזא דאהרן דאפקורי אפקריה רחמנ׳ לגבי אחיו הכהנים (הוריות ט) אמר ליה דידך או דגזא. (חולין קלט) ושמואל כל היכא דאיתנהו בי גזא דרחמנא קיימי דכתיב לה׳ הארץ ומלואה ס״א בגנזא (מעילה יז) אמר להו שאילו כל מאי דאית לכי ועולו לבי גזא ושקלו כל מאי דבעיתו. (גיטין סח) מאי טעמא כי חזיתא לההוא קיסתא אחיכת דהוה יתיב אבי גזא לקסום מאי דאיכא תותי (א״ב: פי׳ בלשון יוני אוצר של דברים חשובים והוא מלה פרסית אשר הועתקה ללשון יוני וכן אנגריא):
ערך טפיח
טפיחג(ביצה כד.) וציפורים שקננו בטפיחים ובבורות. (חולין קלט שביעית פרק ט) אוכלים על הטפיחים פי׳ אחי רבי דניאל ז״ל על מה שמשימין העופות בטפיחן שהן כלי חרס הבנויין בכותלים לקני בהן העופות. ויש מפרשין אוכלין על הטפיחין על מה שבין העשבים. (שבת קכה:) זמורה שהיא קשורה בטפיח (שבת קנז) ופקקו את המאור בטפיח (יומא ל) והטפיח מחזר על האורחין. (בכורות מה) שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהם טפיח פי׳ כמין דלי שחור טפוח אין פחות מי״ו פי׳ אל תתנו לו אלא כדי שישאב וישתה לצמאון שלו ואין פחות מי״ו ועוד אמרו שמא יצא מהן טפיח וזהו פירוש פתי׳ אוכמא ודומה לקרויה והוא נמל בלשון חכמים והוא דלי ועוד פי׳ לטפיח אין פחות מי״ו בערך בור:
ערך קר
קרדסך קירי פלסטר כבר פי׳ בערך סך. (חולין קלט) ואמרין קירי קירי כבר פירשנו בערך מל. (עבודה זרה מ.) מתרי ותלת קיראי שמיעא לי פירוש אדונים. (בראשית רבה עא) והנה שם שלשה עדרי צאן אלו ג׳ קרויים פי׳ ג׳ אדונים של בית הכנסת (א״ב פירוש בלשון יוני אדון):
א. [ווארט. רעדע.]
ב. [שאטצע.]
ג. [קרוג.]
ד. [הערר.]
אמר לי ר׳ חנינא מילין – דברי רוח הן שלא דברו מעולם.
מילין ס״ד – והאמר רב כהנא לדידי חזי לי והרי רב כהנא מעיד על הדבר ואי לאו דקושטא הוא לא הוה אמר.
אלא במילין – על ידי כשפים מלומדות לדבר אותן עופות.
אלא אימא במילין. עי׳ פרש״י ובערוך פירש עוד בשם ר״ח במילין כשיחתן של עופות כו׳. ובגיטין פ״ד שהיה רב עיליש יודע שיחת העופות כו׳ ע״ש:
אמר רב אשי, אמר לי ר׳ חנינא: אלה מילין [דברים סתם], דברי הבאי, שלא היה כן. ותוהים על דבריו: מילין סלקא דעתך [דברים סתם יעלה על דעתך] לומר על דברי רב כהנא המעיד שכך ראה בעצמו? אלא כך אימא [אמור] את דברי ר׳ חנינא: במילין [בכשפים] נעשו הדברים על ידי היונים הללו.
Rav Ashi said: Rabbi Ḥanina said to me: This story is no more than mere words, as no such incident took place. The Gemara asks: Can it enter your mind that Rabbi Ḥanina dismisses as mere words an incident reported by Rav Kahana? Rather, say that Rabbi Ḥanina said that those pigeons acted as described above through words of witchcraft.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) עוֹף טָמֵא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.: מנה״ממְנָהָנֵי מִילֵּי א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר קְרָא כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ עוֹף מַשְׁמַע לַן בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא צִפּוֹר טָהוֹר אַשְׁכְּחַן דְּאִיקְּרִי צִפּוֹר טָמֵא לָא אַשְׁכְּחַן דְּאִיקְּרִי צִפּוֹר.

§ The mishna states: If one encounters a nest of a non-kosher bird, one is exempt from sending away the mother bird. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rabbi Yitzḥak said: As the verse states: “If a bird’s [tzippor] nest happens before you” (Deuteronomy 22:6), and not: If a bird’s [of] nest happens before you. The word of indicates to us that all birds are included, whether kosher or non-kosher. But with regard to the word tzippor, we have found that a kosher bird is called a tzippor, but we have not found that a non-kosher bird is called a tzippor.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עוף משמע בין טמא וכו׳ – אי הוה כתיב עוף הוה משמע בין טמא בין טהור כדכתיב (דברים יד) כל עוף טהור תאכלו וכתיב כל שרץ העוף טמא הוא לכם וכתיב (ויקרא יא) תשקצו מן העוף.
ה ועוד שנינו במשנתנו כי עוף טמא פטור מלשלח. ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו]? אמר ר׳ יצחק: שכן אמר קרא [הכתוב] במצות שילוח הקן ״כי יקרא קן צפור לפניך״, ולא נאמר ״כי יקרא קן עוף לפניך״, כי ״עוף״ משמע לן [משמעו, שימוש הלשון לנו] הוא בין זה שהוא טהור בין זה שהוא טמא. בעוד שהמלה ״צפור״ — במובן של עוף טהור אשכחן דאיקרי [מצאנו שנקרא] ״צפור״, אך במובן של עוף טמא לא אשכחן דאיקרי [לא מצאנו שנקרא] ״צפור״.
§ The mishna states: If one encounters a nest of a non-kosher bird, one is exempt from sending away the mother bird. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rabbi Yitzḥak said: As the verse states: “If a bird’s [tzippor] nest happens before you” (Deuteronomy 22:6), and not: If a bird’s [of] nest happens before you. The word of indicates to us that all birds are included, whether kosher or non-kosher. But with regard to the word tzippor, we have found that a kosher bird is called a tzippor, but we have not found that a non-kosher bird is called a tzippor.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) תָּא שְׁמַע {דברים ד׳:י״ז} תַּבְנִית כׇּל צִפּוֹר כָּנָף מַאי לָאו צִפּוֹר בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא כָּנָף חֲגָבִים לָא צִפּוֹר טָהוֹר כָּנָף טָמֵא וַחֲגָבִים.

The Gemara attempts to reject the above assertion: Come and hear that which is stated in the verse with regard to the prohibition against fashioning idols: “The likeness of any winged bird [tzippor]” (Deuteronomy 4:17). What, is it not that the word tzippor is referring to any bird, whether kosher or non-kosher, and the word “winged” adds the likeness of grasshoppers to the prohibition? If so, we have found that a non-kosher bird is called a tzippor. The Gemara rejects this: No, the word tzippor means a kosher bird, while the word “winged” is referring to non-kosher birds and to grasshoppers.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ת״ש – דהזהיר הכתוב שלא לעשות עבודה זרה דמות צפור וע״כ אטמאים נמי מזהיר ומהיכא משתמע מיניה לאו מצפור משתמעי בין טמאין בין טהורין וכנף לאתויי חגבים.
לא צפור טהורה – משתמעי מיניה וכנף לאתויי טמאים וחגבים.
תא שמע תבנית כל צפור כנף וגו׳ – וא״ת והא כתיב (תהלים יא) איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור י״ל דפשיטא דדוד לעוף טהור היה מדמה עצמו וכן (שם קכד) כצפור נמלטה מפח יוקשים (ישעיהו לא) כצפרים עפות וא״ת והא כתיב (תהלים פד) גם צפור מצאה בית דאיירי נמי בטמא דאטו טהור מצא טמא לא מצא ומיהו אפשר דמיירי בטהור כדמוכח סיפא דקרא דכתיב ודרור קן לה וצפור דרור היא טהורה כדמוכח באלו טריפות (לעיל דף סב.) והא דכתיב (תהלים קד) אשר שם צפרים יקננו חסידה וגו׳ אפשר דבכלל חסידה הם כל הטמאים וצפרים היינו טהורה.
ודנים בקביעה זו, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו על הכתוב באזהרה על עשיית פסל ״תבנית כל צפור כנף״ (דברים ד, יז), מאי לאו [האם לא] כוונת הפסוק בכפל הלשון ״צפור כנף״ לומר ״צפור״ בין עוף טהור בין עוף טמא, ״כנף״ — בא לרבות גם חגבים, ושלא כדברי ר׳ יצחק! ודוחים: לא, כוונת כפל הלשון לומר כי ״צפור״ — הכוונה לעוף טהור, ״כנף״ — הכוונה לעוף טמא וחגבים.
The Gemara attempts to reject the above assertion: Come and hear that which is stated in the verse with regard to the prohibition against fashioning idols: “The likeness of any winged bird [tzippor]” (Deuteronomy 4:17). What, is it not that the word tzippor is referring to any bird, whether kosher or non-kosher, and the word “winged” adds the likeness of grasshoppers to the prohibition? If so, we have found that a non-kosher bird is called a tzippor. The Gemara rejects this: No, the word tzippor means a kosher bird, while the word “winged” is referring to non-kosher birds and to grasshoppers.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) ת״שתָּא שְׁמַע {תהלים קמ״ח:י׳} הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף מַאי לָאו צִפּוֹר בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא וְכָנָף חֲגָבִים לָא צִפּוֹר טָהוֹר כָּנָף טָמֵא וַחֲגָבִים.

The Gemara suggests: Come and hear that which is stated in the passage describing how all of creation praises God: “The undomesticated animal and all domesticated animals, creeping things and winged birds [tzippor]” (Psalms 148:10). What, is it not that the word tzippor is referring to all birds, whether kosher or non-kosher, and the word “winged” is referring to grasshoppers? The Gemara rejects this: No, the word tzippor means a kosher bird, while the word “winged” is referring to non-kosher birds and to grasshoppers.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תא שמע – החיה וכל בהמה יהללו את שם ה׳ וע״כ צפרים טמאים נמי משבחי קמיה ומהיכא אדכרינהו דוד לאו מצפור וכנף לאתויי חגבים.
ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה בענין זה מן הכתוב המכריז על ההלל לה׳ הבא מכל היקום ״החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף״ (תהלים קמח, י), מאי לאו [האם אין] הכוונה בכפל הלשון ״צפור כנף״ לומר כי ״צפור״ — עוף בין טהור בין טמא, ו״כנף״ — הכוונה לחגבים, ושלא כדברי ר׳ יצחק! ודוחים: לא, כוונת כפל הלשון לומר כי ״צפור״ — עוף טהור, ״כנף״ — עוף טמא וחגבים.
The Gemara suggests: Come and hear that which is stated in the passage describing how all of creation praises God: “The undomesticated animal and all domesticated animals, creeping things and winged birds [tzippor]” (Psalms 148:10). What, is it not that the word tzippor is referring to all birds, whether kosher or non-kosher, and the word “winged” is referring to grasshoppers? The Gemara rejects this: No, the word tzippor means a kosher bird, while the word “winged” is referring to non-kosher birds and to grasshoppers.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) תָּא שְׁמַע {בראשית ז׳:י״ד} כׇּל צִפּוֹר כׇּל כָּנָף מַאי לָאו כִּדְמַקְשִׁינַן לָא כְּדִמְשַׁנֵּינַן.

The Gemara suggests: Come and hear that which is stated in the verse about the animals that entered Noah’s ark: “Every bird [tzippor] of every type of wing” (Genesis 7:14). What, is it not the same difficulty that we posed previously, that the word “tzippor” is referring to all birds, kosher and non-kosher, and the word “wing” is referring to grasshoppers? The Gemara rejects this as well: No, it is actually as we resolved it, that the word “tzippor” is referring only to kosher birds, and the word “wing” is referring to non-kosher birds and to grasshoppers.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה בענין זה ממה ששנינו על הפסוק הנאמר בבאים לתיבת נח ״כל צפור כל כנף״ (בראשית ז, יד), מאי לאו כדמקשינן [האם לא כמו שהקשינו מקודם], ש״צפור״ משמעו בין עוף טהור ובין עוף טמא, ו״כנף״ משמעו חגבים. ומשיבים: לא, כוונת הפסוק כדמשנינן [כמו שתירצנו מקודם] ש״ציפור״ משמעו דווקא עוף טהור, ו״כנף״ משמעו עוף טמא וחגבים.
The Gemara suggests: Come and hear that which is stated in the verse about the animals that entered Noah’s ark: “Every bird [tzippor] of every type of wing” (Genesis 7:14). What, is it not the same difficulty that we posed previously, that the word “tzippor” is referring to all birds, kosher and non-kosher, and the word “wing” is referring to grasshoppers? The Gemara rejects this as well: No, it is actually as we resolved it, that the word “tzippor” is referring only to kosher birds, and the word “wing” is referring to non-kosher birds and to grasshoppers.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) תָּא שְׁמַע {יחזקאל ל״ט:א׳,י״ז} וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמוֹר לְצִפּוֹר כׇּל כָּנָף מַאי לָאו כִּדְאַקְשִׁינַן לָא כִּדְשַׁנֵּינַן.

The Gemara suggests: Come and hear that which is stated in the passage describing the war of Gog and Magog: “And you, son of man, so said the Lord God: Speak to the birds [tzippor] of every type of wing, and to every animal of the field: Assemble yourselves, and come” (Ezekiel 39:17). What, is it not the same difficulty that we posed previously? The Gemara responds: No, it is actually as we resolved it.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה בדבר ממה ששנינו על הכתוב במלחמת גוג ומגוג לעתיד לבוא ״ואתה בן אדם כה אמר ה׳ אלקים אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובואו״ (יחזקאל לט, יז), מאי לאו כדאקשינן [האם לא כמו שהקשינו מקודם], ש״צפור״ משמעו בין עוף טהור ובין עוף טמא, ו״כנף״ משמעו חגבים. ומשיבים: לא, כוונת הפסוק כדמשנינן [כמו שתירצנו מקודם] ש״ציפור״ משמעו דווקא עוף טהור, ו״כנף״ משמעו עוף טמא וחגבים.
The Gemara suggests: Come and hear that which is stated in the passage describing the war of Gog and Magog: “And you, son of man, so said the Lord God: Speak to the birds [tzippor] of every type of wing, and to every animal of the field: Assemble yourselves, and come” (Ezekiel 39:17). What, is it not the same difficulty that we posed previously? The Gemara responds: No, it is actually as we resolved it.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) ת״שתָּא שְׁמַע

The Gemara suggests: Come and hear that which is
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה בדבר ממה ששנינו על הכתוב
The Gemara suggests: Come and hear that which is
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין קלט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין קלט: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף חולין קלט: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס חולין קלט:, רש"י חולין קלט:, תוספות חולין קלט:, בעל המאור חולין קלט: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ר"י מלוניל חולין קלט: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., ההשלמה חולין קלט: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., בית הבחירה למאירי חולין קלט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה חולין קלט:, מהרש"א חידושי הלכות חולין קלט:, מהרש"א חידושי אגדות חולין קלט:, גליון הש"ס לרע"א חולין קלט:, פירוש הרב שטיינזלץ חולין קלט:, אסופת מאמרים חולין קלט:

Chulin 139b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 139b, Rif by Bavli Chulin 139b, Collected from HeArukh Chulin 139b, Rashi Chulin 139b, Tosafot Chulin 139b, Baal HaMaor Chulin 139b, Ri MiLunel Chulin 139b, HaHashlamah Chulin 139b, Meiri Chulin 139b, Maharshal Chokhmat Shelomo Chulin 139b, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 139b, Maharsha Chidushei Aggadot Chulin 139b, Gilyon HaShas Chulin 139b, Steinsaltz Commentary Chulin 139b, Collected Articles Chulin 139b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144