(1) 
וּבַעַל הַפִּיקִים הָעִיקֵּל אֵיזֶהוּ הָעִיקֵּל אכׇּל שֶׁהוּא מַקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ פִּיקָּה יוֹצֵא מִגּוּדָּלוֹ עֲקֵיבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו פַּרְסוֹתָיו רְחָבוֹת כְּשֶׁל אֲוָּוז.
וּבַעַל הַפִּיקִים הָעִיקֵּל אֵיזֶהוּ הָעִיקֵּל אכׇּל שֶׁהוּא מַקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ פִּיקָּה יוֹצֵא מִגּוּדָּלוֹ עֲקֵיבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו פַּרְסוֹתָיו רְחָבוֹת כְּשֶׁל אֲוָּוז.and a ba’al happikim, and the ikkel. What is the ikkel? It is anyone who places his feet together and his knees do not knock into each other, i.e., he is bowlegged. A priest with a protuberance emerging alongside the thumb of his hand or the big toe of his foot, or one whose heel emerges and protrudes back from his foot, or one whose feet are wide like those of a goose are all disqualified from performing the Temple service.
כל שהוא מקיף פרסותיו – שפרסות רגליו רחבות ועגולות שכשהוא מקרב רגליו זו אצל זו אין יכולות ארכובותיו להקיש זו בזו:
פיקה יוצאת מגודליו – כעין אצבע יתירה:
עקיבו יוצא לאחוריו – שבולט הרבה לאחריו כדמפרש בגמרא כגון שנראה (כגון) שוקו יוצא באמצע רגלו:
ערך פקא
פקא – א(חולין קלד:) עד פיקא של גרגרת פי׳ היא הטבעת הגדולה (נגעים פ״י) איזהו זקן מפרק של לחי ועד פיק של גרגרת איזהו הקרחת מן הקדקוד השופע לאחריו ועד פיקא של צואר פי׳ עצם היוצא מאחורי הצואר (א״ב תרגו׳ ותשבר מפרקתו יתתבר פקותיה) (בכורות מה.) פיקה יוצא מגודלו פירוש כמין חתיכת בשר יוצא מגודלו (בכלים פכ״א) הנוגע בפיקא עד שלא פירעה טמא פירוש פיקא בלשון ישמעאל פלכה ובלעז ברטציל״ו עד שלא פירעה קודם יתירנה. בכל כלי בעלי בתים (פרק יז דכלים) נודות יין ושמן שיעורן כפיקה גדולה שלהן. (בסוף פרה) כוש של רובן לא יזה לא על הכוש ולא על הפיקה עור של עריסה שהוא מחובר לפיקות חיבור (כלים פי״א) פיקא של מתכת רבי עקיבא מטמא (בכורות כב) תנן התם (אהלות פרק ז) אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגיל ראש כפיקא מאי כפיקא אמר רב הונא אמר רב כפיקא של צמר אמר רבי יוחנן ג׳ פיקות שמעתי אחת של שתי כי אתא רבין פירשה של אשה כשל שתי של בהמה כשל ערב. גיש הבא מבית הפרס ומארץ העמים שיעורו כפיקא גדולה של סקאין שהוא כחותם המרצופין וישנו בגד העליון של מגופת החבית הלחמית פירוש פיקא הוא כמו כדור כאשר פירשתי בערך פי כוש ואותו שעשוי לטוות השתי קטן ופיקא של סקאין גדולה מכולן שחוטי השק עבין וצריכין יותר כובד. וארץ העמים כבית הפרס דמי וכיון דשיעורו כפיקא גדולה חיישינן שמא יש באותו עפר עצם כשעורה פירוש הלחמיות שעושין במקום הנקרא בית לחם ואותו שיעור בצד העליון של מגופת החבית הקצר של מעלה (א״ב פירוש כמו פקעא ואות עי״ן מובלעת וענין המלה כדור).
א. [קוגיל.]
בעל הפיקין והעיקל – כדמפרש וקמפרש עיקל ברישא כל שהוא מקיף פרסותיו כשיושב ומחבר פרסות רגליו זו לזו ואין ארכובותיו נוקשות זו לזו שעוקמות כלפי חוץ.
פיקה יוצאה מגודלו – חתיכת בשר עגול כפיקה יוצאה מגודלו.
עקיבו יוצאה מאחוריו – כדמפרש בגמרא ששוקו עומד באמצע רגלו שחצי הרגל עומד בפנים וחצי לאחור.
רחבות כשל אווז – שקלושות הן כשל אווז ואין ארכן יתר על רחבן.
במשנה זו על זו או קלוטות למעלה עד הפרק כשר למטה מן הפרק כו׳ כצ״ל מכל נוסחות סדר משנה וכן מוכח מפירש״י ולפי זה לקמן בברייתא צ״ל או קלוטים למעלה מן הפרק וחתכן והאמרת כו׳ וק״ל:
ובעל הפיקים, והעיקל. איזהו העיקל? כל שהוא מקיף פרסותיו (מצמיד את כפות רגליו) ואין ארכבותיו (ברכיו) נוקשות זו לזו, מפני שרגליו מעוקלות כלפי חוץ. ועוד פסולים: פיקה (בליטה) יוצא מצד גודלו, עקיבו יוצא לאחוריו ובולט החוצה, פרסותיו (כפות רגליו) רחבות כשל אווז.
and a ba’al happikim, and the ikkel. What is the ikkel? It is anyone who places his feet together and his knees do not knock into each other, i.e., he is bowlegged. A priest with a protuberance emerging alongside the thumb of his hand or the big toe of his foot, or one whose heel emerges and protrudes back from his foot, or one whose feet are wide like those of a goose are all disqualified from performing the Temple service.
הכל
(2) אֶצְבְּעוֹתָיו מוּרְכָּבוֹת זוֹ עַל זוֹ אוֹ קְלוּטוֹת לְמַעְלָה עַד הַפֶּרֶק כָּשֵׁר לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק וַחֲתָכָהּ כָּשֵׁר הָיְתָה בָּהּ יְתֶרֶת וַחֲתָכָהּ אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם פָּסוּל וְאִם לָאו כָּשֵׁר.
A priest whose fingers or toes are configured one upon the other, or one whose fingers or toes are attached, is likewise disqualified. But if they were attached from above the palm of the hand or the bottom of the foot only until the middle joint, he is fit. If they were attached below the joint, higher up on the finger or toe, and he cut to separate them, he is fit. In a case where there was an extra finger or toe on his hand or foot and he cut it, if that extra appendage contains a bone, the priest is disqualified even after it was cut, and if there is no bone the priest is fit.
קלוטות עד הפרק – אם דבוקות הן האצבעות מפיסת יד ועד הפרק האמצעי של אצבעות כשר ואם דבוקה למטה מן הפרק וחתך הדבק כשר:
ערך נאלא
נאלא – א(בכורות מה.) קצרית באה עליו (גמרא) מאי ניהו נאלא פי׳ רוח שטות נאלא מערך ידוע נואלו שרי צוען.
א. [וואהנזין, נאר הייט.]
עד הפרק – פרק האמצעי.
למטה מן הפרק – דהיינו לצד הצפורן שמחוברין כולן וחתכה שיהו מסולקים כשר.
יתירה – אצבע יתירה.
אם יש בה עצם פסול – הואיל וחתכה שהרי הוא מחוסר אבר שנמצא בו ואם לאו כשר דלא חשיב אלא תלתול בעלמא.
בפרש״י בד״ה אם יש בו עצם כו׳ הרי הוא מחוסר אבר שנמצא בו ואם כו׳ ובד״ה בעל כו׳ קבילא גדולה מאד עכ״ל ובד״ה מטמא במגע כו׳ שיש בה בשר קצת כו׳ אפי׳ אינה נספרת או אין בה עצם נמי כו׳ ובד״ה ועולה כו׳ אם אין בה בשר עולה כו׳ ובד״ה הואיל ורוב כו׳ דלגבי בנין המת לא כו׳ דאהלות דקתני איזהו כו׳ הד״א ובד״ה חסר כו׳ ובכל רגל חסר ב׳ כו׳ הד״א יתירין הוי כ״ד כו׳ והכי מפרש באהלות הס״ד ובד״ה לר״ע מפתח כו׳ דלא מצאו אלא רנ״ב עכ״ל כצ״ל:
תוס׳ בד״ה בעל כו׳ לצד ראש הרגל ובעקב עכ״ל כצ״ל ועיין בערוך בערך כסת ובד״ה עשו כו׳ כיצד מעברין כו׳ כצ״ל:
היו אצבעותיו של ידו או של רגלו מורכבות זו על זו, או שהיו קלוטות (מחוברות) מלמעלה ממקום חיבורן בכף היד או בכף הרגל, עד הפרק האמצעי — כשר, וכן אם היו מחוברות עד למטה מן הפרק, וחתכה, והבדיל בין האצבעות — הרי זה כשר. היתה בה בידו או ברגלו אצבע יתרת וחתכה, אם יש בה, באצבע זו, עצם — הרי זה פסול אפילו לאחר חיתוך, ואם לאו [לא], שהיה זה רק בשר — כשר.
A priest whose fingers or toes are configured one upon the other, or one whose fingers or toes are attached, is likewise disqualified. But if they were attached from above the palm of the hand or the bottom of the foot only until the middle joint, he is fit. If they were attached below the joint, higher up on the finger or toe, and he cut to separate them, he is fit. In a case where there was an extra finger or toe on his hand or foot and he cut it, if that extra appendage contains a bone, the priest is disqualified even after it was cut, and if there is no bone the priest is fit.
הכל
(3) ביָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע ר׳ רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו רַבִּי פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.:
If there was an extra appendage on his hands and on his feet, six on each for a total of twenty-four, Rabbi Yehuda deems the priest fit and the Rabbis deem him disqualified. With regard to one who is ambidextrous and has control of both of his hands, Rabbi Yehuda HaNasi deems the priest disqualified, as his halakhic status is like that of one who is left-handed, and the Rabbis deem him fit.
יתר שיש אצבע יתירה בידיו וברגליו, שבכל אחת יש שש ושש אצבעות, שבסך הכל הן עשרים וארבע — ר׳ יהודה מכשיר, וחכמים פוסלין. השולט בשתי ידיו — רבי פוסל, לפי שהוא כאיטר יד, וחכמים מכשירין.
If there was an extra appendage on his hands and on his feet, six on each for a total of twenty-four, Rabbi Yehuda deems the priest fit and the Rabbis deem him disqualified. With regard to one who is ambidextrous and has control of both of his hands, Rabbi Yehuda HaNasi deems the priest disqualified, as his halakhic status is like that of one who is left-handed, and the Rabbis deem him fit.
הכל
(4) גמ׳ גְּמָרָא : ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״א:י״ט} שֶׁבֶר רָגֶל אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבֶר רֶגֶל מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקִּישָׁן וְהָעִיקֵּל וְהַקִּילְבָּן ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ שֶׁבֶר רָגֶל תָּנָא בַּעַל (הַקִּיפִּין) וְהַשּׁוּפְנָר א״ר אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּעַל הַפִּיקִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּסָתוֹת הַרְבֵּה שׁוּפְנָר שֶׁאֵין לוֹ כְּסָתוֹת כׇּל עִיקָּר.:
GEMARA: The Sages taught in a baraita: From the verse that states: “Broken-footed” (Leviticus 21:19), I have derived only that a broken leg disqualifies a priest from performing the Temple service. From where do I derive to include that the kishan, i.e., one who knocks his ankles or his knees together; the ikkel; and the kilvan are disqualified as well? The same verse states: “Or broken-footed.” The term “or” serves to include all blemishes of the leg. It was also taught in a baraita: A ba’al hakippin and the shufnar are blemished. Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: A ba’al happikin is one who has large protuberances on his leg, while a shufnar is one who has no protuberances at all.
והקילבן – לא איתפרש לן [יש מפרשים קילבן שזורק רגלו לאחוריו כשהוא הולך]:
הפיקין והשופנר – כסתות הרבה כעין קרסוליו הרבה:
ערך כסת
כסת – א(בכורות מה.) תנא בעל הפיקן והשופנר. א״ר יוחנן בעל הפיקן יש לו כסתות שופנר שאין לו כסתות כל עיקר פי׳ מי שעקיבו ופיסת רגלו בולטין לחוץ כעין כסתות וביניהן עמוק הרבה והוא בעל הפוקן ומי שאין לו כל עיקר ורגלו שוה מלמטה זהו שופנר עיקר פי׳ הפיקו מן וצא השדה תרגום פוק לחקלא ועיקר השופנר מן שפיר.
ערך קלבן
קלבן – ב(בכורות מה.) הקישן והעיקלן והקלבן ת״ל או שבר רגל (א״ב פי׳ בל״י מחוסר או שבור אבר).
א. [גראס פערשטיק.]
ב. [פערשטיממעלט.]
גמ׳ הקישן – היינו המקיש בקרסוליו.
והעיקל והקילבן – היינו פיקה יוצאה מגודלו.
בעל הפיקין והשופנר גרסי׳.
כסתות הרבה – שאיסתמרא שלו שקורין קביל״א גדולה מאד.
בעל הפיקין שיש לו כסתות הרבה – פי׳ בקונט׳ שאיסתוורא שלו שקורין קביל״א גדולה ובערוך פירש שפרסתו גבוהה ויש בשר הרבה לצד ראש הרגל ובעקב ואמצעית שלו כמין כיפה ולשון כסתות משמע כפירושו דאיירי בבשר ולא בעצם כי ההיא דבראשית רבה דקאמר על האדם המכוסה בית הריעי שלו בעגבותא לו כסתות משא״כ לבהמה.
א גמרא בענין המומים ששנינו במשנה, תנו רבנן [שנו חכמים]: ממה שנאמר בתורה במומי הכהנים ״שבר רגל״ (ויקרא כא, יט) אין לי ללמוד מכאן אלא על שבר רגל ממש, מנין לרבות הקישן (מקיש בקרסוליו ובארכבותיו) והעיקל והקילבן? תלמוד לומר: ״או שבר רגל״ (ויקרא כא, יט), והמלה ״או״ באה לרבות כל מומים שברגל. ועוד בענין מומים שברגל, תנא [שנה החכם] בברייתא: בעל הקיפין והשופנר. אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן: בעל הפיקין — שיש לו כסתות (בליטות) הרבה ברגליו, שופנר — שאין לו כסתות כל עיקר.
GEMARA: The Sages taught in a baraita: From the verse that states: “Broken-footed” (Leviticus 21:19), I have derived only that a broken leg disqualifies a priest from performing the Temple service. From where do I derive to include that the kishan, i.e., one who knocks his ankles or his knees together; the ikkel; and the kilvan are disqualified as well? The same verse states: “Or broken-footed.” The term “or” serves to include all blemishes of the leg. It was also taught in a baraita: A ba’al hakippin and the shufnar are blemished. Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: A ba’al happikin is one who has large protuberances on his leg, while a shufnar is one who has no protuberances at all.
הכל
(5) פִּיקָּה יוֹצָא מִגּוּדָּלוֹ וַעֲקֵיבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו.: א״ר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שׁוֹקוֹ יוֹצֵא בָּאֶמְצַע רַגְלוֹ.: פַּרְסוֹתָיו רְחָבוֹת כְּשֶׁל אֲוָּוז.: אָמַר רַב פָּפָּא לָא תֵּימָא דִּטְרִיפָה וְלָא סְדִיקָא אֶלָּא כֵּיוָן דִּטְרִיפָה אע״ג אַף עַל גַּב דִּסְדִיקָא.:
The mishna teaches that one with a protuberance emerging alongside the thumb of his hand or the big toe of his foot, and one whose heel emerges and protrudes back from his foot are disqualified. Rabbi Elazar says: The description: One whose heel emerges and protrudes back from his foot, means his calf, i.e., his lower leg, emerges from the middle of his foot. The mishna also teaches that one whose feet are wide like those of a goose is disqualified. Rav Pappa says: Do not say that this is referring only to one whose feet are entirely like those of a goose, i.e., his feet are flat and his toes are not split. Rather, once one’s feet are flat he is considered blemished, even though his toes are split.
לא תימא דטרפה – שדקה הרבה ולא סדיקה בין האצבעות אלא שעגולה כשל אווז אלא כיון דטריפה אע״ג דסדיקה פסול:
ועוד שנינו במשנה: פיקה יוצא מגודלו ועקיבו יוצא לאחוריו. אמר ר׳ אלעזר: עקיבו יוצא לאחריו — כאילו שוקו יוצא באמצע כף רגלו. ועוד שנינו: פרסותיו רחבות כשל אווז. אמר רב פפא: לא תימא [אל תאמר] שהוא מום רק במקרה שפרסתו ממש כשל אווז, דטריפה ולא סדיקא [שהיא גם שטוחה ודקה וגם אינה סדוקה, מפוצלת לאצבעות נפרדות]. אלא כיון דטריפה [שהיא שטוחה ודקה] ביותר, אף על גב דסדיקא [אף על פי שהיא סדוקה, מפוצלת לאצבעות] — הרי זה מום.
The mishna teaches that one with a protuberance emerging alongside the thumb of his hand or the big toe of his foot, and one whose heel emerges and protrudes back from his foot are disqualified. Rabbi Elazar says: The description: One whose heel emerges and protrudes back from his foot, means his calf, i.e., his lower leg, emerges from the middle of his foot. The mishna also teaches that one whose feet are wide like those of a goose is disqualified. Rav Pappa says: Do not say that this is referring only to one whose feet are entirely like those of a goose, i.e., his feet are flat and his toes are not split. Rather, once one’s feet are flat he is considered blemished, even though his toes are split.
הכל
(6) אֶצְבְּעוֹתָיו מוּרְכָּבוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ אוֹ קְלוּטוֹת.: ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״א:י״ט} שֶׁבֶר יָד אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבֶר יָד.
The mishna further teaches that a priest whose fingers or toes are configured one upon the other, or whose fingers or toes are attached, is likewise disqualified from performing the Temple service. But if they were attached from the hand or foot from above the palm of the hand or the bottom of the foot until the middle joint, or if they were attached below the joint, higher up on the finger or toe, and he cut to separate them, he is fit. The Sages taught in a baraita: The verse states: “Broken-handed” (Leviticus 21:19). I have derived only that a broken hand disqualifies a priest.
ועוד שנינו במשנה: אם היו אצבעותיו מורכבות זו על גב זו, או קלוטות למעלה עד הפרק, או אפילו קלוטות למטה מן הפרק וחתכן — כשר. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר ברשימת המומים ״שבר יד״ (ויקרא כא, יט) — אין לי אלא שבר יד שהוא פוסל, היו
The mishna further teaches that a priest whose fingers or toes are configured one upon the other, or whose fingers or toes are attached, is likewise disqualified from performing the Temple service. But if they were attached from the hand or foot from above the palm of the hand or the bottom of the foot until the middle joint, or if they were attached below the joint, higher up on the finger or toe, and he cut to separate them, he is fit. The Sages taught in a baraita: The verse states: “Broken-handed” (Leviticus 21:19). I have derived only that a broken hand disqualifies a priest.
הכל
(7) אֶצְבָּעוֹת מוּרְכָּבוֹת (לְמַעְלָה) אוֹ קְלוּטוֹת לְמַעְלָה מִן הַפֶּרֶק וַחֲתָכָן וְהָאָמְרַתְּ כָּשֵׁר אֶלָּא וְלֹא חֲתָכָן מִנַּיִן ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ שֶׁבֶר יָד.:
From where do I derive that if his fingers or toes are configured one upon the other, or if they are attached from the hand or foot above the middle joint and he cut them to separate them, that he is disqualified? The Gemara interrupts its citation of the baraita to ask: But didn’t you say in the mishna that if he separates his fingers he is fit? Rather, the baraita is referring to a priest whose fingers or toes are attached above the middle joint and he did not cut them. From where is it derived that he is disqualified? The verse states: “Or broken-handed.”
אצבעות מורכבות למעלה זו על גבי זו, או קלוטות למעלה מן הפרק וחתכן, מנין שהוא פסול? תלמוד לומר: ״או שבר יד״. ומקשים: והאמרת [והרי אמרת] במשנה שאם חתכן כשר! אלא כך צריך לשנות בברייתא: ולא חתכן, מנין שהוא פסול? תלמוד לומר: ״או שבר יד״.
From where do I derive that if his fingers or toes are configured one upon the other, or if they are attached from the hand or foot above the middle joint and he cut them to separate them, that he is disqualified? The Gemara interrupts its citation of the baraita to ask: But didn’t you say in the mishna that if he separates his fingers he is fit? Rather, the baraita is referring to a priest whose fingers or toes are attached above the middle joint and he did not cut them. From where is it derived that he is disqualified? The verse states: “Or broken-handed.”
הכל
(8) הָיְתָה בּוֹ יְתֶרֶת וַחֲתָכָהּ אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם פָּסוּל וְאִם לָאו כָּשֵׁר.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁנִּסְפֶּרֶת ע״ג עַל גַּבֵּי הַיָּד.
§ The mishna teaches: In a case where there was an extra finger or toe on his hand or foot and he cut it, if that extra appendage contains a bone, the priest is disqualified even after it was cut, as he is considered to be missing a limb, and if not, the priest is fit. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And this is the halakha only in a case where it can be counted along the back of the hand or foot, i.e., the extra digit is situated in a row with his other fingers or toes. Only in such a situation is an additional appendage considered a distinct limb to the extent that if it contains a bone he is disqualified even after it has been cut away.
ב שנינו במשנה: היתה בו בידו או ברגלו אצבע יתרת וחתכה, אם יש בה עצם — פסול, אפילו חתכה, מפני שניטל ממנו אבר שלם, ואם לאו [לא] — כשר. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: מתי נחשבת היתרת כאבר, שאם נחתכה הרי זה פסול — והוא שהיתה נספרת על גבי היד, כלומר, שהיתה עומדת בשורה עם שאר האצבעות.
§ The mishna teaches: In a case where there was an extra finger or toe on his hand or foot and he cut it, if that extra appendage contains a bone, the priest is disqualified even after it was cut, as he is considered to be missing a limb, and if not, the priest is fit. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And this is the halakha only in a case where it can be counted along the back of the hand or foot, i.e., the extra digit is situated in a row with his other fingers or toes. Only in such a situation is an additional appendage considered a distinct limb to the extent that if it contains a bone he is disqualified even after it has been cut away.
הכל
(9) ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן גיְתֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם וְאֵין בָּהּ צִפּוֹרֶן מְטַמָּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּמְטַמָּא בְּאֹהֶל וְעוֹלָה למנין קכ״ה אמר רבה בַּר בַּר חָנָה א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּבְנִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד.
With regard to extra appendages the Sages taught: In the case of an extra appendage that was cut from a corpse, which contains a bone, then even if it does not have a nail it imparts ritual impurity both through contact and by carrying it, and it imparts impurity in a tent, as is the halakha with regard to the limb of a corpse. And if the extra appendage has no flesh surrounding the bone and therefore does not impart the impurity of a limb from a corpse, it is included in the count of 125 bones, which constitute a majority of the number of bones in a human being. A majority of bones imparts impurity in a tent, even if there is no flesh on any of them. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And it is considered a limb only when it can be counted along the back of the hand or foot.
אם היה בה עצם ואין [בה] צפורן – רבותא נקט אע״ג דאין בה צפורן חשיב אבר אם נספרת ע״ג היד.
מטמא במגע ובמשא ובאהל – וכגון שיש בה בשר קצת ולא כזית דאי הוה בה כזית בשר אפי׳ אינה נספרת או אין בה עצם נמי הוה מטמא באהל דהא כזית מן המת מטמא באהל ואי לא הוה בשר כלל אפילו נספרת נמי דחשיב אבר לא מטמא באהל דאין עצמות מטמאין באהל אלא רוב בנין או רוב מנין או רובע הקב אבל השתא דאיכא מקצת בשר מטמא אע״ג דליכא כזית הואיל ונספרת על גב היד דחשיב אבר דהכי אמרינן במס׳ נדה בפרק יוצא דופן (דף מג:) האברים אין להם שיעור אפילו פחות מכזית מן הנבילה ופחות מכזית מן המת.
ועולה למנין קכ״ה – אם אין בה בשר עולה למנין קכ״ה דזהו רוב מנין אברי המת דאברי המת רמ״ח ורוב מנינו של מת מטמא באהל. ובנספרת דאי לא קיימא בשורת האצבעות לא חשיב אבר הואיל ואין בה צפורן.
ובענין זה מביאים, תנו רבנן [שנו חכמים]: אצבע יתירה שנחתכה מן המת, שיש בה עצם, ואפילו אין בה צפורן — מטמא במגע ובמשא את הנוגע בה או את הנושא אותה, וכן מטמא באהל, כדין איבר מן המת. וגם אם אין בה בשר, ואין לה דין איבר מן המת — הריהי עולה למנין מאה עשרים וחמשה, שהוא רוב מנין של איברי האדם (מאתיים ארבעים ושמונה), ורוב מנין עצמות המת מטמא באוהל, גם אם אין עליהן בשר כלל. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: ומדובר בברייתא זו בעצם שנספרת על גב היד, ורק אז היא נחשבת כאיבר.
With regard to extra appendages the Sages taught: In the case of an extra appendage that was cut from a corpse, which contains a bone, then even if it does not have a nail it imparts ritual impurity both through contact and by carrying it, and it imparts impurity in a tent, as is the halakha with regard to the limb of a corpse. And if the extra appendage has no flesh surrounding the bone and therefore does not impart the impurity of a limb from a corpse, it is included in the count of 125 bones, which constitute a majority of the number of bones in a human being. A majority of bones imparts impurity in a tent, even if there is no flesh on any of them. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And it is considered a limb only when it can be counted along the back of the hand or foot.
הכל
(10) אָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ יְתֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם וְאֵין בָּהּ צִפּוֹרֶן מְטַמָּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמָּא בְּאֹהֶל אָמַר רבב״ח רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּבְשֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד.
Rav Ḥisda says: This matter was stated by our great rabbi, Rav, may the Omnipresent come to his assistance. An extra appendage that contains a bone and does not have a nail imparts ritual impurity through contact and by carrying, but it does not impart impurity in a tent. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And it does not impart impurity in a tent only when it is not counted along the back of the hand or foot.
רבינו הגדול – רב.
ואינה מטמאה באהל – ובאינה נספרת כדמפ׳ דאיכא תרתי לגריעותא אין בה צפורן ואינה נספרת אבל יש בה צפורן מטמאה ואע״ג דאינה נספרת והכי תנן בפ׳ בא סימן (שם דף מט.).
ועוד בענין זה אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, כלומר, רב (שהיה רבם של אמוראי בבל), המקום יהיה בעזרו: אצבע יתרת של מת שיש בה עצם ואין בה צפורן — מטמא במגע ובמשא, ואולם אין מטמא באהל. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: ומתי אמרו שאינה מטמאה באוהל — בשאינה נספרת על גב היד.
Rav Ḥisda says: This matter was stated by our great rabbi, Rav, may the Omnipresent come to his assistance. An extra appendage that contains a bone and does not have a nail imparts ritual impurity through contact and by carrying, but it does not impart impurity in a tent. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And it does not impart impurity in a tent only when it is not counted along the back of the hand or foot.
הכל
(11) א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עָשׂוּ דִּבְרֵיהֶם כְּדִבְרֵי נְבִיאוּת מָה נַפְשָׁךְ אִי אֵבֶר הוּא בְּאֹהֶל נָמֵי תְּטַמֵּא וְאִי לָאו אֵבֶר הוּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא נָמֵי לָא לִיטַמֵּי.
Rabbi Yoḥanan says: The Sages rendered their statements in this case like statements of prophecy, i.e., there is no rationale for this halakha, as whichever way you look at it there is a difficulty: If a digit that is not counted with the other digits is considered a limb, it should impart impurity in a tent as well; and if it is not a limb, it also should not impart impurity through contact or by carrying.
עשו דבריהם דברי נביאות מה נפשך כו׳ – מדפריך עליה משמע דלאו לשבח קא״ל דברי נביאות ופ״ק דב״ב (דף יב. ושם) משמע דקאמר לענין חשיבות דמייתי עלה ההיא דאע״פ [שניטלה] נבואה מן הנביאים ובסוף כיצד מעברין (עירובין דף ס: ד״ה אין) פירשתי.
ועל הלכה זו אמר ר׳ יוחנן: עשו חכמים דבריהם כדברי נביאות, כלומר, כגזירה משמים, שאין לחפש בה סברה. שכן מה נפשך [דעתך], מאיזה צד אתה רוצה לדון עליה? אי [אם] אצבע שאינה נספרת עם שאר אצבעות אבר הוא — באהל נמי [גם כן] תטמא, ואי לאו [ואם לא] אבר הוא — במגע ובמשא נמי לא ליטמי [גם כן לא תטמא]!
Rabbi Yoḥanan says: The Sages rendered their statements in this case like statements of prophecy, i.e., there is no rationale for this halakha, as whichever way you look at it there is a difficulty: If a digit that is not counted with the other digits is considered a limb, it should impart impurity in a tent as well; and if it is not a limb, it also should not impart impurity through contact or by carrying.
הכל
(12) אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מִשּׁוּם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה נָגְעוּ בָּהּ.
Rav Huna bar Manoaḥ said in the name of Rav Aḥa, son of Rav Ika: This appendage imparts impurity through contact and by carrying because the Sages touched upon it, i.e., issued a ruling concerning it, and determined that the halakhot of a bone the volume of a barley grain apply to it, i.e., it is considered a bone fragment and not a limb. Accordingly, it does not impart impurity in a tent.
אמר רב הונא בר מנוח משמיה [משמו] של רב אחא בריה [בנו] של רב איקא: משום עצם כשעורה נגעו בה, כלומר, לא דנו בה חכמים דין איבר מן המת, אלא דין עצם כשעורה, שמטמאה במגע ובמשא, אבל לא באוהל.
Rav Huna bar Manoaḥ said in the name of Rav Aḥa, son of Rav Ika: This appendage imparts impurity through contact and by carrying because the Sages touched upon it, i.e., issued a ruling concerning it, and determined that the halakhot of a bone the volume of a barley grain apply to it, i.e., it is considered a bone fragment and not a limb. Accordingly, it does not impart impurity in a tent.
הכל
(13) רַב פָּפָּא אָמַר גְּזֵירָה שֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת אַטּוּ נִסְפֶּרֶת אִי הָכִי שֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת בְּאֹהֶל נָמֵי תְּטַמֵּא.
Rav Pappa said: It is a rabbinic decree that an appendage that is not counted with the other digits imparts impurity through contact and carrying, due to a case where the appendage is counted with the other digits, in which case it is considered a limb and imparts impurity in a tent. The Gemara raises a difficulty: If so, then an appendage that is not counted should impart impurity in a tent as well.
רב פפא אמר הואיל ואינה נספרת בדין הוא דאפילו במגע ובמשא נמי לא תטמא אלא גזירה שאינה נספרת דתטמא אטו נספרת:
אי הכי – ליגזור כשאינה נספרת דתטמא באהל אטו נספרת:
רב פפא אמר: גזירה היא שגזרו חכמים על אצבע זו שאינה נספרת עם האצבעות, אטו [משום] נספרת, שזו שנספרת נחשבת כאיבר גמור, ומטמאת באוהל. ושואלים: אי הכי [אם כך], זו שאינה נספרת באהל נמי [גם כן] תטמא!
Rav Pappa said: It is a rabbinic decree that an appendage that is not counted with the other digits imparts impurity through contact and carrying, due to a case where the appendage is counted with the other digits, in which case it is considered a limb and imparts impurity in a tent. The Gemara raises a difficulty: If so, then an appendage that is not counted should impart impurity in a tent as well.
הכל
(14) עֲבַדוּ רַבָּנַן הֶיכֵּירָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִישְׂרְפוּ עֲלַיְיהוּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים.
The Gemara explains: The Sages implemented a distinction by decreeing this appendage imparts impurity only through contact and carrying, in order that people will know that this impurity applies by rabbinic law and not by Torah law. And therefore they will not come to burn teruma, i.e., the portion of produce designated for the priest, or consecrated items that have been rendered impure on account of this type of impurity, as by Torah law they are ritually pure and may not be burned.
ומשיבים: עבדו רבנן היכירא [עשו חכמים היכר] בדברים שגזרו עליהם טומאה, שלא ינהגו בהם כטומאה מן התורה, כי היכי דלא לישרפו עלייהו [כדי שלא ישרפו עליהם, בגללם] תרומה וקדשים שנטמאו על ידם, מפני שאסור לשרוף תרומה וקדשים אלא אם כן נטמאו ממש, בטומאה שמן התורה.
The Gemara explains: The Sages implemented a distinction by decreeing this appendage imparts impurity only through contact and carrying, in order that people will know that this impurity applies by rabbinic law and not by Torah law. And therefore they will not come to burn teruma, i.e., the portion of produce designated for the priest, or consecrated items that have been rendered impure on account of this type of impurity, as by Torah law they are ritually pure and may not be burned.
הכל
(15) תְּנַן הָתָם דרוֹב בִּנְיָנוֹ וְרוֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רוֹבַע טְמֵאִין ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן ה אֵיזֶהוּ רוֹב בִּנְיָנוֹ שְׁנֵי שׁוֹקַיִים וְיָרֵךְ אֶחָד הוֹאִיל וְרוֹב גּוֹבְהוֹ בְּגָדוֹל אֵיזֶהוּ רוֹב מנינו קכ״ה.
§ With regard to impurity imparted by extra appendages, we learned in a mishna there (Oholot 2:1): A majority of the skeletal structure or a majority of the number of bones in the corpse of a dead person, even when there is not a quarter of a kav of bones among them, are impure. Concerning the ruling of this mishna, the Sages taught in a baraita: What is considered a majority of the skeletal structure of a corpse? It is two calves and one thigh, since this constitutes a majority of the height of an adult. What is considered a majority of the number of bones? One hundred and twenty-five bones.
אע״פ שאין בהן רובע – הקב של עצמות טמאין באהל:
ב׳ שוקין וירך אחד – הואיל ויש רוב בנינו בגובהו של אדם:
ואע״פ שאין בהם רובע הקב טמאים – באהל וגבי אהלות תנינן לה.
הואיל ורוב גובהו בגדול – דזהו רוב הגובה באדם גדול שאינו ננס באברים דשני שוקיים וירך אחד הוי רוב גובה הגוף בלא הראש דלגבי בנין המת לא חשיב ראשו בברייתא דאהלות דקתני איזהו בנינו השוקיים והירכיים הגוף והשדרה. נ״א הואיל ורוב בנינו בגודל גרסינן והכי לישנא דתוספתא. בגודל בגובה.
ג ועוד בעניינו של איבר יתר שבאדם, תנן התם [שנינו שם במשנה] במסכת אהלות: רוב בנינו ורוב מנינו של שלד המת, אף על פי שאין בו כדי רובע הקב עצמות — טמאין. ועל כך תנו רבנן [שנו חכמים]: איזהו רוב בנינו של שלד — שני שוקיים וירך אחד, הואיל והוא רוב גובהו של אדם באדם גדול, איזהו רוב מנינו — מאה עשרים וחמשה עצמות.
§ With regard to impurity imparted by extra appendages, we learned in a mishna there (Oholot 2:1): A majority of the skeletal structure or a majority of the number of bones in the corpse of a dead person, even when there is not a quarter of a kav of bones among them, are impure. Concerning the ruling of this mishna, the Sages taught in a baraita: What is considered a majority of the skeletal structure of a corpse? It is two calves and one thigh, since this constitutes a majority of the height of an adult. What is considered a majority of the number of bones? One hundred and twenty-five bones.
הכל
(16) א״ל רָבִינָא לְרָבָא תַּנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְתַנְיָא חָסֵר שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא מָאתַיִם וְיָתֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וא׳ וְאֶחָד כּוּלָּן עוֹלִין למנין קכ״ה זיל בתר רוּבָּא דְאִינָשֵׁי.
Ravina said to Rava: Is the tanna coming to teach us a number? It is obvious that as there are 248 bones in the human body, 125 of them constitute a majority. Rava responded: The tanna teaches us that the halakha is as it is taught in a baraita: With regard to a corpse that lacks some bones and has only 200 bones, or one that has extra and has 281 bones, all of them are included in the count of 125. In other words, whether the number of 125 is in a majority or minority of that particular corpse, this number of bones imparts impurity, as one follows the majority of people, and most people have 248 bones.
חסר – אדם חסר שאין בו אלא מאתים אברים כגון שחסר מכל יד ומכל רגל ב׳ אצבעות ובכל אצבע יש בו שש עצמות עד הזרוע דהיינו חסר מ״ח אברים:
ויתיר שיש בו מאתים ושמונים ואחד – שזה יש לו ל״ג אברים יותר ואלו הן שיש לו ד׳ אצבעות יתירות בידיו וברגליו שיש בהן כ״ד אברים ולכל השש עצמות שבכל אצבע יש כנגדו בזרוע עצם אחד היינו כ״ח יתירות:
ושני צירים וב׳ דלתות ומפתח – והיינו רפ״א אברים:
כולן עולין למנין קכ״ה – אפילו הנך יתירות עולין בחשבון קכ״ה דבין ליתיר ובין לחסר לא אזלינן בתר רוב אברים דידהו אלא בתר רוב אברים דאינשי דעלמא דהוי קכ״ה:
מניינא אתא לאשמועינן – בתמיה. דכיון דרמ״ח אברים פשיטא דרובא הוי קכ״ה.
חסר שאין בו אלא מאתים – שנברא חסר בכל יד ובכל רגל ב׳ אצבעות דהיינו ח׳ אצבעות ובכל אצבע יש ו׳ עצמות כך מפרש במס׳ אהלות הרי חסר מן האצבעות מ״ח ולא נשתיירו אלא מאתים. ויתר שיש בו רפ״א כגון אשה שנבראת יתירה ד׳ אצבעות בכל יד ורגל והרי ד׳ אצבעות יתירין הוי כ״ד עצמות יותר ובאשה יש ב׳ צירין ושני דלתות ומפתח כדאמרינן לקמן הרי כ״ט אברין יותר הוסיפן על רמ״ח ותמצא רע״ז וד׳ הנותרין לא ידענא היכי מתרמי דודאי אין בכל אצבע אלא ו׳ עצמות סך הכל לא שורש ולא ענף והכי מפרש באהלות.
כולן עולין למנין קכ״ה – כל אלו יתירין חשובין לאברים ועולין למנין קכ״ה ושמעינן מינה דאע״ג דקכ״ה לא הוי רובא דידיה דהא רפ״א היו לו אפ״ה הוי קכ״ה רובא וגבי חסר נמי אע״ג דהוי רובא דידיה [ק״א] אפ״ה לא חשיב רובא אלא קכ״ה.
אמר ליה [לו] רבינא לרבא: תנא מניינא אתא לאשמועינן [וכי התנא חשבון בא להשמיע לנו]? והרי כבר שנינו במשנה שיש באדם מאתים ארבעים ושמונה איברים (שבכל אחד מהם עצם)! השיב לו רבא: דבר זה קא משמע לן [משמיע לנו] התנא, כדתניא [כמו ששנויה ברייתא]: מת שהוא חסר, שאין בו אלא מאתים איברים, או שהוא יתר, שיש בו מאתים ושמונים ואחד — עצמותיו של אדם זה כולן עולין למנין מאה עשרים וחמש, שאינו מטמא בפחות מכך, גם אם יש בהן רוב מנין איבריו שלו. ואם יש שם מנין זה — הריהו מטמא, גם אם הוא פחות ממחצית מנין עצמותיו. כי זיל בתר רובא דאינשי [לך אחר רובם של בני האדם], ולרוב יש מאתים ארבעים ושמונה איברים.
Ravina said to Rava: Is the tanna coming to teach us a number? It is obvious that as there are 248 bones in the human body, 125 of them constitute a majority. Rava responded: The tanna teaches us that the halakha is as it is taught in a baraita: With regard to a corpse that lacks some bones and has only 200 bones, or one that has extra and has 281 bones, all of them are included in the count of 125. In other words, whether the number of 125 is in a majority or minority of that particular corpse, this number of bones imparts impurity, as one follows the majority of people, and most people have 248 bones.
הכל
(17) א״ר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל ר׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁשָּׁלְקוּ זוֹנָה אַחַת שֶׁנִּתְחַיְּיבָה שְׂרֵיפָה לַמֶּלֶךְ בָּדְקוּ וּמָצְאוּ בָּהּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם אָמַר לָהֶם שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְּדַקְתֶּם שֶׁהוֹסִיף לָהּ הַכָּתוּב שְׁנֵי צִירִים וּשְׁנֵי דְּלָתוֹת.
With regard to the number of limbs or bones in the human body, Rabbi Yehuda says that Shmuel says: There was an incident involving the students of Rabbi Yishmael, who boiled the corpse of a prostitute who was sentenced by the king to death by burning, in order to separate her flesh from her bones. They examined and found she had 252 limbs. They were puzzled by their finding, as the Sages say that the human body has only 248 limbs. Shmuel said to them: Perhaps you examined the corpse of a woman, as the verse added to her two hinges and two doors, for a total of 252 limbs.
ערך שלק
שלק – א(בכורות מה.) מעשה בתלמידיו של ר׳ ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך נראה הפירוש מלה זו כמו שלק תתך ובקע ואולי מענין זה אבטיח משישלק כלו׳ משיתבקע כי האבטיח יבקע מאליו בהיותו גדול.
א. [געשפאלטען.]
ועוד בענין מנין איבריו של אדם, אמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של ר׳ ישמעאל ששלקו (בישלו) גופת זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, כדי להפריד את הבשר מן העצמות, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים איברים (שיש בהם עצמות), ותהו על כך שהמספר הוא גדול מזה שאמרו חכמים, מאתים ארבעים ושמונה. אמר להם ר׳ ישמעאל: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות, ולפיכך יש לה ארבעה איברים יתרים על של האיש.
With regard to the number of limbs or bones in the human body, Rabbi Yehuda says that Shmuel says: There was an incident involving the students of Rabbi Yishmael, who boiled the corpse of a prostitute who was sentenced by the king to death by burning, in order to separate her flesh from her bones. They examined and found she had 252 limbs. They were puzzled by their finding, as the Sages say that the human body has only 248 limbs. Shmuel said to them: Perhaps you examined the corpse of a woman, as the verse added to her two hinges and two doors, for a total of 252 limbs.
הכל
(18) תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁצִּירִים לַבַּיִת כָּךְ צִירִים לָאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל א ד׳:י״ט} וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִירֶיהָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁדְּלָתוֹת לַבַּיִת כָּךְ דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ג׳:י׳} כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי.
It is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Just as a house has hinges [tzirim], so too, a woman has hinges, as it is stated: “And she bowed herself and brought forth, for her pains [tzireha] came suddenly upon her” (I Samuel 4:19). Rabbi Yehoshua says: Just as a house has doors, so too, a woman has doors, as it is stated: “Because it did not shut the doors of my womb” (Job 3:10).
ערך צר
צר – אמאי הכר ציר אמר רב אויא אבקתא עיין בערך אבקתא (בכורות מה.) כשם שצירין לבית כך צירים לאשה שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה. (מועד קטן יא.) הציר והצנור והקורה והמנעול. (כלים פרק יא) והפותה שתחת הציר (עירובין קב) מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור פירוש ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כד. להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת בעיקרו שתי ידות תרגום תרין צירין ופי׳ הצנור הוא החור שבאדן (א״ב לשון פסוק הדלת תסוב על צירה).
א. [טיהר אנגעל שמערצען.]
ובענין זה תניא [שנויה ברייתא], ר׳ אלעזר אומר: כשם שיש צירים לבית — כך יש צירים לאשה, שנאמר: ״ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה״ (שמואל א ד, יט). רבי יהושע אומר: כשם שדלתות לבית — כך דלתות לאשה, שנאמר: ״כי לא סגר דלתי בטני״ (איוב ג, י), כלומר, הדלתות של בטן אמי, שיצאתי משם.
It is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Just as a house has hinges [tzirim], so too, a woman has hinges, as it is stated: “And she bowed herself and brought forth, for her pains [tzireha] came suddenly upon her” (I Samuel 4:19). Rabbi Yehoshua says: Just as a house has doors, so too, a woman has doors, as it is stated: “Because it did not shut the doors of my womb” (Job 3:10).
הכל
(19) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְתֵּחַ לַבַּיִת כָּךְ מַפְתֵּחַ לָאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ל׳:כ״ב} וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא קַשְׁיָא דְּתַלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּלְמָא אַיְּידֵי דזוטרא אִתְּמוֹחֵי מִתְּמַח.
Rabbi Akiva says: Just as there is a key to a house, so too, there is a key to a woman, as it is stated: “And He opened her womb” (Genesis 30:22). The Gemara challenges: The incident involving the students of Rabbi Yishmael, who found that the woman had only four additional limbs rather than five, i.e., there was no key, poses a difficulty for Rabbi Akiva. The Gemara responds: Perhaps since it is small, it dissolved in the water when they boiled the corpse.
לר׳ עקיבא קשיא דתלמידי דרבי ישמעאל דאינהו לא אשכחו אלא ד׳ אברים טפי באדם ורבי עקיבא דמוסיף מפתח איכא ה׳ אברים טפי:
דלמא איידי דזוטר – ההוא עצם דמפתח איתמוח איתמח בששלקוה:
לר״ע – מפתח הוו להו רנ״ג וקשיא לתלמידי ר׳ ישמעאל דלא מצאו אלא רנ״ב.
איידי דזוטרא – המפתח איתמוחי איתמח מחמת שליקה.
ר׳ עקיבא אומר: כשם שמפתח לבית — כך מפתח לאשה, שנאמר: ״וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה״ (בראשית ל, כב). ומתקשים: לדברי ר׳ עקיבא קשיא [קשה] מן הבדיקה שבדקו תלמידי ר׳ ישמעאל, שמצאו באותה זונה רק ארבעה איברים יתירים, שהרי צריך להיות עוד אחד, המפתח! ומשיבים: דלמא איידי דזוטרא אתמוחי מתמח [שמא מתוך שהוא קטן נמוח] כששלקו את גופת אותה אשה.
Rabbi Akiva says: Just as there is a key to a house, so too, there is a key to a woman, as it is stated: “And He opened her womb” (Genesis 30:22). The Gemara challenges: The incident involving the students of Rabbi Yishmael, who found that the woman had only four additional limbs rather than five, i.e., there was no key, poses a difficulty for Rabbi Akiva. The Gemara responds: Perhaps since it is small, it dissolved in the water when they boiled the corpse.
הכל
(20) אָמַר רַב וְכוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ט:י״ד} זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכׇל אָדָם.
Rav says: And all of them, i.e., all the limbs found only in a woman, do not impart impurity in a tent, as it is stated: “This is the law: When a person dies in a tent” (Numbers 19:14), indicating that only an item that is equal for all people, male and female, imparts impurity in a tent.
אמר רב: וכולן, כל האיברים היתרים שבאשה — אין מטמאין באהל, שנאמר בענין זה: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל״ (במדבר יט, יד), לומר: רק דבר השוה לכל אדם, בין איש ובין אשה, יש לו דין טומאת אוהל.
Rav says: And all of them, i.e., all the limbs found only in a woman, do not impart impurity in a tent, as it is stated: “This is the law: When a person dies in a tent” (Numbers 19:14), indicating that only an item that is equal for all people, male and female, imparts impurity in a tent.
הכל
(21) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּבְאִישׁ לֵיכָּא וְהָכְתִיב {ישעיהו כ״א:ג׳} צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה צִירֵי בָשָׂר וְהָכְתִיב {דניאל י׳:ט״ז} אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי הָכָא נָמֵי צִירֵי בָשָׂר הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לָא בְּאִישׁ וְלָא בְּאִשָּׁה.:
Abaye said to him: And are there no hinges in a man? But isn’t it written: “Pangs [tzirim] have taken hold upon me, as the pangs of a woman in travail” (Isaiah 21:3)? The Gemara responds: The verse is referring specifically to hinges of flesh, which are not considered limbs, as they contain no bones. The Gemara persists: But isn’t it written: “My lord, by reason of the vision my pains [tzirai] come” (Daniel 10:16)? The Gemara responds: Here too, the verse is referring to hinges of flesh. The Gemara notes: So too, it is reasonable that the hinges of a male are only of flesh, as if you do not say so, then as far as the 248 limbs that the Sages stated constitute a human body, how can you find them? Neither in a man nor in a woman.
גמ׳ נהפכו צירי ה״נ צירי בשר הנ״מ דאי כו׳ השולט בשתי ידיו כו׳:
בפרש״י בד״ה צירי בשר תירוצא הוא לא חשיב כו׳ כצ״ל:
אמר ליה [לו] אביי: ובאיש ליכא [אין] צירים? והכתיב [והרי נאמר] בדברי הנביא: ״צירים אחזוני כצירי יולדה״ (ישעיהו כא, ג)! ומשיבים: אותם צירים שמתאר הנביא הם צירי בשר, ואין קוראים איבר אלא לזה שיש בו עצם. ומקשים עוד: והכתיב [והרי נאמר] בדברי דניאל: ״אדני במראה נהפכו צירי״ (דניאל י, טז)! ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר בצירי בשר. ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר], שצירי האיש צירי בשר הם, דאי לא תימא הכי [שאם לא תאמר כך] מאתים וארבעים ושמנה איברים שמנו חכמים באדם היכי משכחת לה [כיצד אתה מוצא אותה]? לא באיש ולא באשה.
Abaye said to him: And are there no hinges in a man? But isn’t it written: “Pangs [tzirim] have taken hold upon me, as the pangs of a woman in travail” (Isaiah 21:3)? The Gemara responds: The verse is referring specifically to hinges of flesh, which are not considered limbs, as they contain no bones. The Gemara persists: But isn’t it written: “My lord, by reason of the vision my pains [tzirai] come” (Daniel 10:16)? The Gemara responds: Here too, the verse is referring to hinges of flesh. The Gemara notes: So too, it is reasonable that the hinges of a male are only of flesh, as if you do not say so, then as far as the 248 limbs that the Sages stated constitute a human body, how can you find them? Neither in a man nor in a woman.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.