×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בִּמְסִיבָּה אהַהוֹלֶכֶת לוֹ תַּחַת הַבִּירָה וְנֵרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד זֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ מְצָאוֹ נָעוּל (יוֹדֵעַ) [בידוע] שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם פָּתוּחַ בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.
through the circuitous passage that extended beneath the Temple, as he could not pass through the Temple courtyard, due to his impurity. And there were lamps burning on this side and on that side of the passage. He would walk through the passage until he reached the Chamber of Immersion. And there was a fire burning there to warm the priests after they had immersed, and also a bathroom of honor, so that the priests could urinate before immersion. This was the manifestation of its honor: If one found the door closed, he would know that there was a person there, and he would wait for him to exit before entering. If one found the door open, it was known that there was no person there, and he could enter. In this manner, the one using it was afforded privacy.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במסיבה מחילה – בא וישב לו אצל אחיו הכהנים לאחר שטבל עד לבקר:
ערך שעיר
שעירא(ברכות סב:, תמיד כז:) אכתי לא עיילת לשעיר גמרת מילי דשעיר פי׳ כשעלה רב ספרא לא״י היה יושב בבית הכסא בא רבי אבא ונחר על בבא דבית הכסא שמע רב ספרא ואמר לו הכנס למה שוהה אתה השיבו רבי אבא עד כאן לא באת לארץ שעיר למדת מדרכיהם היאך אתה אומר לי להיכנס כבני שעיר והלא שנינו (תמיד כו.) מצאו לבית הכסא שבעזרה נעול וכו׳ ופירשו רבותינו רב ספרא לא מדרכי שעיר אמר לו לרבי אבא להיכנס אלא כיון דשמעיה דנחר סבר מסוכן הוא ומחולחל ואם ישהה עצמו מסתכן כדתניא רשב״ג אומר וכו׳ פ״א כיון דשמעיה דנחר סבר מסוכן ומשולשל ואינו יכול להשהות וניקום רב ספרא ויצא ויכנס רבי אבא משום סכנה כדתניא ר״ש וכו׳:
א. [ארטס נאמע.]
במסיבה – ראיתי בפתרונו של ר׳ יעקב בר שמעון זצ״ל בכל מדות מוכיח שמסיבה הוא עמוד של בנין שעולין ויורדין בו ע״י גלגול.
תחת הבירה – כי היכי דפליגי ר׳ יוחנן ור״ל בעלמא (יומא דף ב.) גבי בא ושרפו לפני הבירה ואיכא מאן דאמר כל המקדש כולו קרוי בירה שנאמר אל הבירה אשר הכינותי ואיכא מ״ד מקום יש בהר הבית ובירה שמו ה״נ פליגי הכא דלמ״ד כולו בית המקדש היה המחילה הולכת תחת בית המקדש וראשה אחד פתוח ללשכת בית המוקד של מקום חול וראשה האחד פתוח חוץ לעזרה אל מקום הטבילה ואפי׳ לרבי יוחנן דאמר מחילות שתחת היכל קדש ה״מ בפתוחות לקדש אבל פתוחות להו. הבית אין עליהן קדושת הר הבית וכן מוכח בכיצד צולין בסופו (פסחים דף פו.) ואף על פי שבנויות בקדש ולמ״ד מקום יש בהו. הבית ובירה שמו תחת אותו מקום המחילה נמשכת ולכך עשו מחילה דמחילות לא נתקדשו וזב ובעל קרי משתלח לשתי מחנות חוץ לעזרה והר הבית.
והנרות דולקות מכאן ומכאן – במחילה כדי להאיר לו.
ומדורה היתה שם – במחילה סמוך לבית הטבילה אחר שטבל מתחמם שם.
ובית הכסא של של כבור – וזהו כבודו לפי שיש בו פתח ואדם שנכנס שמה ימצאהו נעול סגור היה חוזר לאחוריו לפי שמבין שיש בו אדם.
מצאו הפתח פתוח בידוע שאין בו אדם – ונכנס שם לעשות צרכיו.
במסיבה. מחילות עשויות:
תחת הבירה. בית המקדש ולא היה קדוש דבעל קרי משולח חוץ לשתי מחנות כדדרשינן בפסחים [דף סז:] זב ולא כל זב לרבות בעל קרי:
והנרות. היו דולקים במסיבה מכאן ומכאן:
ומדורה. היה שם להסתפג ולהתחמם אחר הטבילה:
ובית הכסא של כבוד. היה שם דתנן במסכת מקוואות בעל קרי שטבל ולא הטיל מים לכשיטול מים טמא ולכך עשו שם בית כסא להטיל מים קודם טבילה:
במסיבה (בדרך סיבובית) ההולכת לו תחת הבירה (המקדש), ולא בעזרה עצמה (שהרי בעל קרי הוא, ואסור להיות בעזרה). ועל מנת להאיר את הדרך התת קרקעית הזו, היו נרות דולקין מכאן ומכאן, משני צדיה. עד שהוא מגיע לבית הטבילה. ומדורה היתה דולקת שם, כדי לחמם את הכהנים לאחר שטבלו. וכן היה שם בית הכסא של כבוד, כדי שיטיל בו מימיו קודם שיטבול. וזה היה כבודו: שהמבקש להיכנס אליו להפנות לצרכיו ומצאו שהוא נעול — מתוך כך הריהו יודע שיש שם אדם, והריהו ממתין לו עד שיצא, ויכנס לאחריו. ואם מצאו כשהוא פתוחבידוע שאין שם אדם, והריהו נכנס לשם.
through the circuitous passage that extended beneath the Temple, as he could not pass through the Temple courtyard, due to his impurity. And there were lamps burning on this side and on that side of the passage. He would walk through the passage until he reached the Chamber of Immersion. And there was a fire burning there to warm the priests after they had immersed, and also a bathroom of honor, so that the priests could urinate before immersion. This was the manifestation of its honor: If one found the door closed, he would know that there was a person there, and he would wait for him to exit before entering. If one found the door open, it was known that there was no person there, and he could enter. In this manner, the one using it was afforded privacy.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפֵּג וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה בבָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהָיוּ שְׁעָרִים נִפְתָּחִים יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ.

After the priest descended and immersed in the ritual bath, he ascended and dried himself with a towel, and warmed himself opposite the fire. He then came back to the Chamber of the Hearth and sat with his brethren the priests until dawn, when the gates of the Temple courtyard would be opened. He would then leave the Temple and go on his way. Since the purification process of one who immerses is not complete until sunset, by rabbinic law he could not remain in the Temple during the daytime.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שהשערים נפתחים – כיון שנפתחו יוצא והולך לו חוץ לב׳ מחנות עד הערב כדין של טבול יום בעל קרי:
ירד – לבית הטבילה וטבל ועלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה והא דתנן במס׳ מגילה (דף כ.) לא מזין ולא טובלין אלא ביום היינו בחייבי טבילה שצריכין ספירה כמו טמא מת או זב או מצורע וכשיגיע יום ז׳ וספר מקצתו יטבול דס״ד אמינא הואיל ולילה אחר היום מתחלת הלילה הוי שביעי קמ״ל דלענין טבילה עד דהוי יום דכתיב וספרה לה ז׳ ימים ימים ולא לילות ונדה ויולדת טבילתן בלילה שהרי כל ז׳ שלהן הן טמאים הילכך ליל שמיני הן טובלין.
בא וישב לו אצל אחיו הכהנים – דאע״ג דעדיין אינו טהור עד שיעריב שמשו דהא טבול יום הוא י״ל דחכמים לא הטריחוהו ללכת ולצאת משם הואיל ולילה הוא עד שיאיר היום דהא דאמרינן טבול יום אל יכנס למחנה לויה מדרבנן ומהכא יש להוכיח על אותה שמועה של יבמות (דף ז:) דהכי פירושו דאמרינן התם מצורע שחל שמיני שלו ערב הפסח וראה קריי בו ביום אמרו חכמים אף על פי שאין טבול יום אחר נכנס זה נכנס מוטב יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת רבי יוחנן אמר דבר חורה אפילו עשה אין בו שנאמר ויעמוד יהושפט בחצר החדשה וגו׳ שחדשו בה דברים ואמרו טבול יום אל יכנס למחנה לויה והכי פירושו דבר תורה ר׳ יוחנן לא לאפלוגי אתא אלא מפרש מילתא דתנא קמא קאמר הא דאמר ת״ק יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת ה״ק מוטב יבא עשה שיש בו כרת פסח וידחה עשה דמדרבנן שאין בו כרת באיסורו ואגב דאיירי בכרת נקט כרת והיינו דקא מפרש דבר תורה דאי ת״ק איירי באיסור שהוא מן התורה לא היה לו לר׳ יוחנן לומר לך דבר תורה דהא בהא איירי אלא הכי היה לו לומר א״ר יוחנן אפילו עשה אין בו אלא ודאי לפרושי מילתא. ת״ק אתא ועוד דמוכח בכתובות (דף ח.) דר׳ יוחנן לאו תנא הוא דאמרינן התם אמר רב נחמן אמר רב חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין נ תני׳ קרמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג איתמר א״ר יצחק א״ר יוחנן חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין ומתח כי תניא ההיא בשורה ואם איתא דר׳ יוחנן נמי תנא הוא כי היכי דתריץ אליבא דרב רב תנא הוא ופליג היה לו לתרץ אליבא דר׳ יוחנן ר׳ יוחנן תנא הוא ופליג אלא ודאי לאו תנא הוא אי נמי אין להוכיח מכאן דאיכא למימר אותו חציה בחול לא היתה הכיפה שוה לקרקע הר הבית וקי״ל בפסחים (דף פה:) דגגין ועליות לא נתקדשו ל״ש גגי עזרה ול״ש גגי ירושלים בקדושת ירושלים.
עד שהשערים נפתחים – דלתות העזרה.
יוצא והולך לו – דהואיל ולא יעשה עבודה מה יעשה לשם אי נמי אגב חביבותא איקרי ועביד עבודה דומיא דהך דאמרינן בפ״ב דיומא (דף כד:) במה מפיסין רב ששת אומר בבגדי קדש דאי אמרת בבגדי חול אגב חביבותא מיקרי ועביד עבודה.
יוצא והולך לו – לביתו למלאכתו דמה יעשה הואיל ולא יעבוד ולקמן נמי אומר שבשעת השתחואה בשעת הקטורת הוה ראש המעמד מעמיד את הטמאים בשער המזרח (ופליגי בה שער הניצוץ אותו הבנין היה בנוי הבנין) ופליגי בה אמוראי בפסחים (דף פב:) חד אומר כדי (לפוש) שכניסת כל העם דרך שם שנכנסים לשם להשתחוות כדלקמן ויודעים שמפני הטומאה הם חדלים ליכנס שם ואלו הטמאים יזהרו לבלתי לטמאות עוד וחד אמר משום חשד שלא יחשידום שמפני מלאכתם הם חדלים ליכנס שם לעבוד עבודה ומעמידם אותם שם כדי שיראו אותם בני אדם ויודעים שמחמת טומאה הם חדלים ולא יאמרו מחמת מלאכה הוא דאם היו שבים לביתם יאמרו העולם מפני ביטול מלאכתם הם שבים.
בא וישב. בלשכת בית המוקד ואע״פ שאין טבול יום נכנס למחנה לויה כדתנן בפ״ק דמס׳ כלים [מ״ח] החיל מקודש ממנו כו׳ עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואפילו טבול יום דשרץ וכ״ש טבול יום דבעל קרי דמשולח חוץ לשתי מחנות. ואין לך קרוב למחנה שכינה יותר מבית המוקד שהיתה שם חציו בקודש. ופר״ת דמעלה דרבנן הן לא גזרו אלא שלא יכנס שם טבול יום אבל אם הוא מבפנים אין זקוק לצאת. והביא ראיה ממסכת סוטה [דף כ.] דקתני התם לא היתה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות [כו׳] והם אומרים הוציאוה שלא תטמא העזרה. ופריך למימרא דמיתסר ליכנס למחנה לויה והא אמר מר מנין למת שמותר ליכנס למחנה לויה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו ואמר מר עמו במחיצתו ומאי פריך דודאי מדאורייתא שרי אבל מדרבנן אסור. אלא קשיא ליה דהא על טומאה שאירע בפנים לא גזרו. ועוד ראיה מפ״ק דחולין גבי טמא במוקדשין דקאמר מביא סכין ארוכה ושוחט בה ואי טבול יום זקוק לצאת מכל מחנה לויה האיך ישחוט בסכין ארוכה. הילכך צ״ל שבטומאה שאירע בפנים אינו זקוק לצאת. ור״י ז״ל תירץ שלא גזרו אלא על החיל ועזרת נשים הוא שער איתן המשמש כניסה ויציאה לעשות הרחקה לטמאים שלא יקרבו שמה אבל על כל שאר מחנה לויה לא גזרו:
ולאחר מכן, ירד למקוה הטהרה, וטבל, עלה מהמקוה ונסתפג (ניגב עצמו במגבת), ונתחמם כנגד אש המדורה. ומשעשה כן, הוא חוזר ובא לבית המוקד, ושם הוא ישב לו אצל אחיו הכהנים, עד השחר שאז היו השערים (דלתות העזרה) נפתחים, ואזי הוא יוצא אל מחוץ למקדש והולך לו, שהרי אף לאחר שטבל הריהו טבול יום, ואינו טהור לגמרי עד שתערב שמשו ואסור הוא בשהייה במקדש.
After the priest descended and immersed in the ritual bath, he ascended and dried himself with a towel, and warmed himself opposite the fire. He then came back to the Chamber of the Hearth and sat with his brethren the priests until dawn, when the gates of the Temple courtyard would be opened. He would then leave the Temple and go on his way. Since the purification process of one who immerses is not complete until sunset, by rabbinic law he could not remain in the Temple during the daytime.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) גמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמוּנֶּה דוְכִי בְּאֵיזֶה שָׁעָה בָּא הַמְמוּנֶּה לֹא כׇּל הָעִתִּים שָׁווֹת פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מֵאַחֲרָיו.

The mishna describes the commencement of the daily service in the Temple: Among the members of the priestly family who are to serve in the Temple that day, whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself in a ritual bath, as required of anyone who enters the Temple courtyard. He must immerse before the appointed priest arrives, as the appointed priest oversees the lottery that determines which priests perform the various rites of the Temple service, and the first of those lotteries determines who will be charged with the removal of the ashes. And at what time does the appointed priest arrive? The times of his arrival are not all the same. There are times that he comes at the call of the rooster [hagever], or he might come at an adjacent time, either before the call of the rooster or after it.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גבר
גברא(תמיד כו. יומא כ.) בכל יום תורמין את המזבח מקריא׳ הגבר רב אמר קרא גברא רבי שילא אמר קרא תרנגולא. ויסעו מעציון גבר תרגום ירושלמי ונטלי מכרך תרנגולא:
ערך דו
דוב(שבת לה.) רבא חזייה לאביי דקא דוי למזרח. (כריתות ו.) וכי יתביתון קמי רביכון דוו לפומיה דרביכון דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך. (תמיד כו) אמר אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי סגי להו בחד שומר דוי להכא ודוי להכא פי׳ דוי חזי:
ערך מכבר
מכברגתרגום ירושלמי את ארץ יעזר מכבר. (תמיד כו יומא לט:) עזים היו לאבא בהרי מכבר והיו מתעטשות מריח הקטרת:
ערך שבק
שבקד(תמיד כו) שבקיה לקרא דהוא דחוק ומוקים נפשיה פי׳ שבקיה לקרא כיון דלית ליה דרשא אחרינא הוה דחוק ומוקים נפשיה (בבא מציעא פ:) הרי יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקיהו. פי׳ יתומין שאוכלין ממון שאינו שלהם ילכו אחרי אביהם וימותו. גרושה תרגום ירושלמי משבקא וכן ונדר אלמנה וגרושה תרגום אשר לא עזב די לא שבק:
א. [האן.]
ב. [זעהן.]
ג. [ארטס נאמע.]
ד. [פערלאססען.]
מי שהוא רוצה לתרום את המזבח – כל אותם שרוצים לתרום היו משכימים ושנים וג׳ בני אדם אין תורמין כי אחד הוא תורם אלא מטילין גורל עי שבא גורל לידו הוא תורם ובסוף מתני׳ מפרש כיצד תורם את המזבח הילכך קתני מי שרוצה לתרום את המזבח כהנים שרוצים כל אחד ואחד לתרום את המזבח היה מכין את עצמו וטבל קודם שיבא הממונה על הפייסות ומפרש ביומא מה היה שמו ואמרינן במסכת יומא (דף ל.) דאין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול ומפרש התם טעמא.
וכי באיזו שעה ממונה – שואל ואח״כ משיב כלומר אנכי מפרש.
לא כל העתים שוות פעמים שהוא בא מקרות הגבר – תרנגול בשליש הלילה לאחר חצות או סמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו פעמים קודם פעמים אחר כך לא היה קבע בדבר אבל באמצע הלילה לא יבא.
כל מי מן הכהנים שבאותו בית אב העובד באותו יום בבית המקדש שהוא רוצה לתרום את המזבח (תרומת הדשן, סילוק האפר מעל המזבח החיצון),
The mishna describes the commencement of the daily service in the Temple: Among the members of the priestly family who are to serve in the Temple that day, whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself in a ritual bath, as required of anyone who enters the Temple courtyard. He must immerse before the appointed priest arrives, as the appointed priest oversees the lottery that determines which priests perform the various rites of the Temple service, and the first of those lotteries determines who will be charged with the removal of the ashes. And at what time does the appointed priest arrive? The times of his arrival are not all the same. There are times that he comes at the call of the rooster [hagever], or he might come at an adjacent time, either before the call of the rooster or after it.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הַמְמוּנֶּה בָּא וְדָפַק עֲלֵיהֶן וְהֵן פָּתְחוּ לוֹ אָמַר לָהֶן מִי השֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס הֵפִיסוּ מִי שֶׁזָּכָה זָכָה בּוֹ.:

The appointed priest arrived at the Chamber of the Hearth, where the priests of the patrilineal family were assembled, and he knocked on the gate to alert them to open the gate for him. And when they opened the gate for him, he said to them: Whoever immersed in the ritual bath may come and participate in the lottery. They then conducted the lottery, and whoever won that lottery won the privilege to perform the rite of the removal of the ashes.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הממונה – על הפייס.
בא – מביתו ודפק עליהם בין על שערי הר הבית בין על שערי בית המוקד הפתוח להר הבית והם פותחים לו.
אמר להם – לכהנים שבאותו בית אב מי שטבל והכין עצמו לתרומת המזבח יבא ויפייס בכאן בחצי בית המוקד הבנוי בקדש דאין מפילים פייס אלא בעזרה במקום הקדש דבעינן בית אלהים נהלך ברגש כדמפדש במסכת יומא (דף כה.) והפיסו בחצי בית המוקד המקודש.
הריהו משכים (מקדים) וטובל כנדרש מכל הנכנסים לעזרה עד שלא (בטרם) יבא הממונה על ההגרלה (ה״פיס״) הנערכת בין הכהנים מי מהם יעשה כל אחת מעבודות המקדש, והגרלה זו על תרומת הדשן היא הראשונה, שכן היא העבודה הראשונה הנעשית בכל יום. ושואל: וכי באיזה שעה בא הממונה, וחוזר ומשיב: לא כל העתים בהן בא הממונה שוות, שפעמים שהוא בא מקרות הגבר (קריאת התרנגול), או בזמן הסמוך לו אם מלפניו או מאחריו.
The appointed priest arrived at the Chamber of the Hearth, where the priests of the patrilineal family were assembled, and he knocked on the gate to alert them to open the gate for him. And when they opened the gate for him, he said to them: Whoever immersed in the ritual bath may come and participate in the lottery. They then conducted the lottery, and whoever won that lottery won the privilege to perform the rite of the removal of the ashes.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) גְּמָ׳: מְנָא ה״מהָנֵי מִילֵּי אָמַר אַבָּיֵי ואָמַר קְרָא {במדבר ג׳:ל״ח} וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

GEMARA: The mishna teaches that the priests would keep watch in three locations in the Temple. The Gemara asks: From where are these matters derived? Abaye said that they are derived from a verse, as the verse states: “And those that were to camp before the Tabernacle eastward, before the Tent of Meeting toward the sunrise, were Moses and Aaron and his sons, keeping the watch of the Sanctuary, for the watch of the children of Israel, and the non-priest who came near was to be put to death” (Numbers 3:38).
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנהני מילי – שהכהנים היו שומרים דאמר והחונים לפני המשכן מה במשכן שומרים הם הכי נמי בבהמ״ק:
זכה מי שזכה – ואף על גב דשאר פייסות היו בלשכת הגזית כדמפרש ביומא (דף כה.) התם היינו טעמא מפני שאותם כהנים שהיו בעזרה היו קרובים ללשכת הגזית כיון דלשכת הגזית מקרבתו להתם הוי מפייסי אבל הכא כיון דהוו בבית המוקד שעדיין לא ירדו לעזרה ואיכא נמי בבית המוקד מקום מקודש הוו מפייסי התם ובעזרה א״א לפייס דאין נכון לעמוד בעזרה בלא מצנפת כדאמר לקמן (דף ל) הממונה בא ונוטל מצנפת של א׳ ויודעין כולם שממנו פייס מתחיל א״נ משום דהוי קיימי בכוליאר מסובב אי אפשר דהוו אחוריהם לבית ולקמן לאחר שפייס את סדר תרומת הדשן והגיע זמן עבודת יום שחיטה קתני וירדו להם ללשכת הגזית וטעמא כאשר פירשתי שאותו מקום קרוב להם יותר להפיס.
גמ׳ מנא הני מילי – כלומר מנלן מן הפסוק דבעינן ג׳ שומרים.
אמר קרא והחונים לפני המשכן משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקדש – אהרן ובניו הרי ג׳ שומרים ולבסוף פריך ואימא כולהו בחד מקום ומתרץ ליה.
אמרי אין שימור בעלמא אשכחן דבעי ומיהו מתני׳ קתני בג׳ מקומות הכהנים שומרים – פשיטא דשימור בעי כדכתיב קרא מיהו אנן בעינן מנא ה״מ אהא דקתני במתני׳ דבשלשה מקומות היו כהנים לפני לוים שהרי הפסוק משמע דבהדי הדרי הוו דמשה חשיב בהדי כהנים.
גמ׳ מה״מ. דבעי שימור במקדש דאמר קרא והחונים וגו׳ ושמרו ואמרינן בפ״ק דעירובין [דף ב.] משכן אקרי מקדש ומקדש אקרי משכן:
וכשהממונה בא אל בית המוקד בו היו כהני אותו בית אב, ודפק (מקיש בשער) עליהן (אליהם), שיפתחו לו את השער, וכשהן פתחו לו, אמר להן: מי שטבליבא ויפיס (ישתתף בהגרלה), ולאחר מכן עמדו אלה שטבלו והפיסו (הגרילו), ומי שזכה לעבוד את עבודת תרומת הדשן — זכה בו.
GEMARA: The mishna teaches that the priests would keep watch in three locations in the Temple. The Gemara asks: From where are these matters derived? Abaye said that they are derived from a verse, as the verse states: “And those that were to camp before the Tabernacle eastward, before the Tent of Meeting toward the sunrise, were Moses and Aaron and his sons, keeping the watch of the Sanctuary, for the watch of the children of Israel, and the non-priest who came near was to be put to death” (Numbers 3:38).
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמְרִי אִין שִׁימּוּר בְּעָלְמָא אַשְׁכְּחַן דְּבָעֵי כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם שִׁימּוּר מִיהוּ מַתְנִיתִין קָתָנֵי בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זוְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וא׳וְאֶחָד מָקוֹם וְאִילּוּ קְרָא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם בַּהֲדֵי הֲדָדֵי כְּתִיב.

The Sages say in response: Yes, we have found in this verse that in general the Torah requires a watch to be kept. Furthermore, the verse indicates that it is the priests and Levites who are required to perform the watch, as it states the precedent of Moses, who was a Levite, and Aaron, who was a priest. But the mishna (Middot 1:1) teaches: The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard…and the Levites in twenty-one places. According to the mishna, the priests and Levites kept watch in different locations, whereas in the verse the priests and the Levites are written together, indicating that they kept watch in the same places.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרי – אין ודאי שימור אשכחן דבעי ואילו קרא כהנים ולויים בהדי הדדי כתיבי דכתב משה ואהרן [ובניו] (וכמו) ומשה הוי לוי ומשמע דגבי הדדי הוי יתבי ואכתי מנלן דבג׳ מקומות ומנלן דכהנים [בפני עצמן] הכי קאמר והחונים לפני המשכן היינו משה ואהרן ובניו שומרים:
אמרי והחונים לפני המשכן קדמה מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקדש – כלומר ודאי קרא לא חשיב משה בהרי כהנים ותדע לך מדכתיב החונים בראש הפסוק ש״מ הכי מדריש החונים לפני המשכן קדמה משה ואהרן ובניו שומרים דאם הוה משה עמהן היה לו לכתוב לפני המשכן קדמה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת דכולהו כי הדרי הוו.
מתניתין קתני בג׳ מקומות. ונהי דקרא משמע דבעי שימור מיהא בג׳ מקומות מנלן. ותו פריך ואילו קרא כהנים ולוים בהדדי כתיבי דכתיב משה ואהרן ובניו שומרי משמרת ואנן תנן דכהנים שומרים לבד ולוים שומרים לבד. ומשני דה״ק קרא והחונים לפני משכן קדמה לפני אהל מועד משה ואהרן ובניו שומרי משמרת מדכתיב חונים וכתיב שומרים בתרי לישני משמע דכל חד וחד לחודיה הוה קאי:
א גמרא שנינו במשנתנו כי הכהנים שומרים בשלושה מקומות בבית המקדש. ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו, מה המקור בתורה לחובת השמירה]? אמר אביי בתשובה: שכן אמר קרא [הכתוב] ״והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל״ (במדבר ג, לח).
The Sages say in response: Yes, we have found in this verse that in general the Torah requires a watch to be kept. Furthermore, the verse indicates that it is the priests and Levites who are required to perform the watch, as it states the precedent of Moses, who was a Levite, and Aaron, who was a priest. But the mishna (Middot 1:1) teaches: The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard…and the Levites in twenty-one places. According to the mishna, the priests and Levites kept watch in different locations, whereas in the verse the priests and the Levites are written together, indicating that they kept watch in the same places.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמְרִי הָכִי קָאָמַר וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וַהֲדַר אַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ אַהֲרֹן בְּחַד מָקוֹם וּבָנָיו בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.

The Sages say that this is what the verse is saying: “And those that were to camp before the Tabernacle eastward, before the Tent of Meeting toward the sunrise, were Moses,” indicating that the Levites keep watch. And then the verse states with regard to the separate watch kept by the priests: “Aaron and his sons, keeping the watch of the Sanctuary.” Furthermore, the verse indicates that Aaron keeps watch in one place, and his sons keep watch in two other places, from which it is derived that the priests keep watch in three different places.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרי [אומרים] בדחיית הדברים: אין [אכן כן], מתוך מקרא זה, שימור בעלמא [סתם], אשכחן דבעי [מצאנו, למדנו שצריך], וכן למדנו ממנו כי כהנים ולוים הם המצווים על שימור זה (שהרי נאמר בכתוב ״משה ואהרן״ — משה הלוי, ואהרן הכהן), מיהו מתניתין קתני [ואולם במשנתנו שנינו] כי הכהנים והלויים לא היו שומרים באותם מקומות, אלא בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש, ואילו הלוים שומרים בעשרים ואחד מקום אחרים, וכפי ששנינו במשנה בתחילת מסכת מידות, ואילו בקרא [בכתוב] זה, שמירתם של הכהנים והלוים בהדי הדדי כתיב [ביחד נאמרה]!
The Sages say that this is what the verse is saying: “And those that were to camp before the Tabernacle eastward, before the Tent of Meeting toward the sunrise, were Moses,” indicating that the Levites keep watch. And then the verse states with regard to the separate watch kept by the priests: “Aaron and his sons, keeping the watch of the Sanctuary.” Furthermore, the verse indicates that Aaron keeps watch in one place, and his sons keep watch in two other places, from which it is derived that the priests keep watch in three different places.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מִמַּאי מִדִּכְתִיב וְהַחוֹנִים וּכְתִיב שׁוֹמְרִים חוֹנִים לְחוֹד וְשׁוֹמְרִים לְחוֹד.

The Gemara asks: From where is it derived that the verse should be interpreted in this manner? This is derived from the fact that it is written: “And those that were to camp…were Moses,” and it is written separately: “Aaron and his sons, keeping the watch.” This indicates that those who were to camp and thereby keep watch are discrete, and those keeping the watch are discrete, i.e., they perform different watches in separate places.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרי [אומרים] בתשובה: הכי קאמר [כך אמר הכתוב, כך יש לקוראו]: ״והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחהמשה״, ולמדים מכאן שהלויים שומרים במקדש, והדר [וחזר] ואמר הכתוב ״אהרן ובניו שומרי משמרת המקדש״ — ומכאן למדים שהכהנים שומרים כשלעצמם, ובאופן זה: ״אהרן״בחד מקום [במקום אחד], ״ובניו״בעוד שני מקומות, והרי אלה שלשה מקומות שבהם שומרים הכהנים עצמם.
The Gemara asks: From where is it derived that the verse should be interpreted in this manner? This is derived from the fact that it is written: “And those that were to camp…were Moses,” and it is written separately: “Aaron and his sons, keeping the watch.” This indicates that those who were to camp and thereby keep watch are discrete, and those keeping the watch are discrete, i.e., they perform different watches in separate places.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֵימָא כּוּלְּהוּ בְּחַד מָקוֹם לְחוֹדֵיהּ לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ מָה מֹשֶׁה בְּחַד מָקוֹם לְחוֹדֵיהּ אַף אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּחַד מָקוֹם לְחוֹדֵיהּ.

The Gemara objects: One can say that all of the priests keep watch in one place that is discrete from the watches of the Levites, but not in three separate places. The Gemara explains: That possibility should not enter your mind, as the verse juxtaposes the watches of Moses and Aaron. This indicates that just as Moses keeps watch in one place discretely, so too, Aaron and his sons each keep watch in one place discretely, and they do not keep watch together.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואהרן בחד מקום ובניו בב׳ מקומות – ואימא כולהו שומרים בחד מקום לא ס״ד כו׳:
ואימא כולהו בתו מקום – כל שמירת כהנים בחד מקום גזירת המקום הוא שיהא נ׳ כהנים שומרים יחד שמירה אתת.
לא ס״ד כמשה – כלומר ממשה אתה יכול ללמוד שהרי שמירת כהנים הוקשה לשמירת משה לומר לך מה משה בחד מקום שהוא לא הוה שומר עמהם כך אהרן ובניו כל אחד בשמירתו לבדו.
אימא כולהו אהרן ובניו בחד מקום. ואכתי בג׳ מקומות הכהנים שומרים [מנלן] ומשני שומרי משמרת למשמרת:
ושואלים: ממאי [ממה, מנין] שכך צריך לקרוא ולהבין את הכתוב? ומשיבים: מדכתיב מה שנאמר] בתחילת כתוב זה לשון ״והחונים״ ולאחר מכן כתיב [נאמר] בו בלשון ״שומרים״ — הרי זה מלמד כי מדובר בשתי קבוצות נפרדות, אלו המכונים בכתוב ״חונים״ לחוד [לעצמם], ואלו המכונים ״שומרים״ לחוד [לעצמם].
The Gemara objects: One can say that all of the priests keep watch in one place that is discrete from the watches of the Levites, but not in three separate places. The Gemara explains: That possibility should not enter your mind, as the verse juxtaposes the watches of Moses and Aaron. This indicates that just as Moses keeps watch in one place discretely, so too, Aaron and his sons each keep watch in one place discretely, and they do not keep watch together.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַב אָשֵׁי אָמַר מִסֵּיפֵיהּ דִּקְרָא {במדבר ג׳:ל״ח} שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת.:

Rav Ashi said that the halakha that the priests keep watch in three places is derived from the end of the verse, which states: “Moses and Aaron and his sons, keeping [shomerim] the watch [mishmeret] of the Sanctuary, for the watch [lemishmeret] of the children of Israel.” The verse uses three terms from the root shin, mem, reish, which means to watch, indicating that there should be three separate watches.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מסיפיה דקרא – משמע בפירוש ג׳ מקומות:
רב אשי אמר מסיפיה דקרא – יכול אתה בקל להבין דבעינן ג׳ מקומות בכהנים וכתיב שומרי משמרת למשמרת הרבה שמירות ואי בחד מקום הוו כולהו א״כ לא הוי אלא שמירה אמת.
ושואלים עוד: למדנו מכאן שהכהנים והלויים שומרים במקומות נפרדים, ואולם עדיין אימא [אמור] שהכהנים כולהו בחד מקום לחודיה [כולם, שומרים במקום אחד לעצמו]! ודוחים: לא סלקא דעתך [אינך יכול להעלות על דעתך] לומר כן, שהרי כתוב זה מקיש את משה לאהרן ובניו, ומעתה יש לומר: מה משהבחד מקום לחודיה [במקום אחד לעצמו] הוא שומר, ולא באותו מקום בו שומר אהרן, אף אהרן ובניו — כל אחד ואחד מהם בחד מקום לחודיה [במקום אחד לעצמו] הם שומרים.
רב אשי אמר, מקור אחר יש בתורה ממנו אנו למדים כי הכהנים שומרם בשלשה מקומות, והוא מסיפיה דקרא [מסופו של הכתוב] הזה, שכן נאמר בכתוב ״שומרים משמרת המקדש למשמרת״, ושלש לשונות שמירה אלה מורות כי שלש שמירות נפרדות הן.
Rav Ashi said that the halakha that the priests keep watch in three places is derived from the end of the verse, which states: “Moses and Aaron and his sons, keeping [shomerim] the watch [mishmeret] of the Sanctuary, for the watch [lemishmeret] of the children of Israel.” The verse uses three terms from the root shin, mem, reish, which means to watch, indicating that there should be three separate watches.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144