×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְשָׁיְיפִי לְהוּ בְּחַבְלָא דְּצַבְתָּא דִּסְרִיךְ עֲלֵיהּ בִּזְרָא וְקָבְרִי הֵיכָא דְּמַסֵּיק יַמָּא שִׂירְטוֹן קוֹרָה עָבְדָא פֵּירֵי לָא עָבְדָא וּתְלָת בְּרִיכֵי מִינַּיְיהוּ לָא מַחְזְקָה לְהוּ גַּמְלָא.:
and the growers rub them with a rope made of palm fronds, to which the seeds adhere, and they plant the tree in a spot where the sea emits deposits of sediment [sirton]. A tree planted in this manner produces wood that is suitable for a beam, but it does not produce fruit. And as the tree does not divert its resources to yielding fruit, its wood is so robust and heavy that with regard to three of its branches, a bridge cannot support them.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מייתי תאינה חיוריתא הגרעינין ושייפי ליה בחלבא דצבתא דסריקא ליה ביזרא – וקברי לה היכא דמסיק ימא שירטון קורה עבדא פירי לא עבדא ותלת בורכי מינייהו לא מחזקא להו גמלא ומושחין אותו בחלב של צב כדי שידבקו הזרעים ביחד ונוטעין אותן בירושלים:
עץ עושה ולא פירות – ומצליח כל כך שג׳ ענפים ממנו אין אדם יכול למושכן ביחד בגשר:
ושייפי להו בחבלא דצבתא – כמו דצבתא מייתינן במסכת עבודה זרה בסופה (דף עה:) בחבל העשוי מצורי דקל ושייף ליה לעץ עד שתסיר כל קליפתו וגם אם יש זרע גרעין בתוך הנטיעות תפילנו ושוב לא יבא שם פרי ובהכי משירין קליפתן ושמא ע״י כך תועיל לו שלא תגדיל בו קליפה ומתוך כך לא יבא בו פרי דיפול דשריקה ביה בארעי זרע גרעין כמו שפירשתי.
וקברי ליה היכא דמסיק לה ימא שירטון – באותו מקום שהים גדל ומתוך לחלוח המים לא ימות האילן שאם לא היה שם קבור ימות מתוך שאין בו קליפה.
קורה עבדא – ומתוך שהוא אילן סרק ואין גדל בו פרי שמכחישין כחו גדול כל כך שראוי לקורות לעשות ממנו בנין אותן ענפים הדקין לוקחין לצורך המזבח. ותלת סיכי מינייהו ענפי לשון אחר בריכי.
לא מחזקה להו גמלא – דף של גשר אינו יכול לסובלן מרוב גודלן. גמלא – גשר כלומר הרבה הם גדולים כך נראה בעיני שינוי זה וכמו שברייתא שנויה בת״כ כגירסת הספרים אין אדם יכול ליישב.
פרק שלישי בעזרת הצור:
ושייפא לה בחבלא דצבתא. משפשף בחבל העשוי מצבת דקל בחוזק את התאנה עד שיסיר כל הקליפה מעליה:
וסריך עליה ביזרא. מתוך זה יצא ויכלה את הזרע שבאמצע האילן והוא לב האילן שממנו תוצאת הפרי. ואית דגרס בחלבא דצבתא כלומר ישוף וימשח התאנה בחלב של שרוף ששמו צב ומתוך זה ימות הזרע ויחדל מלעשות עוד פרי:
היכא דמסיק ארעא שירטון. כלומר אצל שפת הנהר במקום לחלוחית יטע אותו כי בענין אחר לא יצמח:
ותלת סוכין. ג׳ ענפים מהן הם כ״כ גדולים שאין גשר מחזיק אותם כי מחמת כבידן יפול הגשר:
קורה עבדי פירי לא עבדי. דמתוך שאינו עושה פרי נעשו הקורות עבים וגדולים כי כל יניקת האילן נכנס בעץ:
ושייפי להו בחבלא דצבתא דסריך עליה בזרא [ושפים אותם בחבל של דקל שנדבקים בו הזרעים], וקברי [וקוברים, נוטעים] אותה היכא דמסיק ימא [היכן שמעלה הים] שירטון, ואז תאנה זו קורה לבנין — עבדא [עושה], פירי [פירות]לא עבדא [עושה], ותלת בריכי מינייהו [ושלש בריכות, ענפים] ממנה לא מחזקה להו גמלא [אין יכול להחזיק, לשאת אותם גשר] שענפי תאנה זו גדולים וכבדים מאד, שכיון שאינה מגדלת פירות הרי כל כוחה הולך לענפים.
and the growers rub them with a rope made of palm fronds, to which the seeds adhere, and they plant the tree in a spot where the sea emits deposits of sediment [sirton]. A tree planted in this manner produces wood that is suitable for a beam, but it does not produce fruit. And as the tree does not divert its resources to yielding fruit, its wood is so robust and heavy that with regard to three of its branches, a bridge cannot support them.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) סִידֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה וְכוּ׳.: מַאי טַעְמָא רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא חַד אָמַר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהּ וְחַד אָמַר כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מַצִּיתִין את הָאֲלִיתָא מִשָּׁם.

§ The mishna teaches: The priest assembled the large arrangement on the eastern side of the altar, and its opening was on the eastern side of the altar. The Gemara asks: What is the reason that an opening was formed in the arrangement? This matter is subject to a dispute between Rav Huna and Rav Ḥisda: One said that the opening was formed so that the wind would blow into it and fan the flames of the arrangement. And one said that it was formed so that the priests would be able to light from there the kindling that was placed between the logs.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סידר את המערכה גדולה וחזיתה מזרחה – כלומר מניח בין העצים ריוח מעט כעין חלון לצד מזרח:
מאי טעם – חזיתה כלפי מזרח.
כדי שתהא הרוח מנשבת בו – הרוח שיבא דרך שער מזרח.
וחד אמר שיהו מציתין את האליתא משם – עצים דקים משימין באותו חזית והאש סמוך לו ונדלקים העצים גדולים על ידי עצים קטנים.
מ״ט. עושין חזיתה במזרח:
שתהא הרוח מנשבת בה. ותמהר להדליק. ולמזרח משום דרוח מזרחית קשה וחזק. וגם כל שערי המזרח מכוונין זה כנגד זה ונכנס בהן הרוח:
אליתא. עצים דקים:
א שנינו במשנתנו שהכהן שתרם את הדשן סידר את המערכה גדולה, ועשה כעין חלון (״חזית״) בתוך עצי המערכה, הפונה לצד מזרח. ומבררים: מאי טעמא [מה הטעם] לעשייתה של חזית זו? ומשיבים כי בדבר זה נחלקו רב הונא ורב חסדא. חד [אחד מהם] אמר: כדי שתהא הרוח המזרחית מנשבת בה במערכה, ומלבה את האש. וחד [אחד מהם] אמר: כדי שיהו מציתין את האליתא (קיסמי העצים הדקים המונחים בין גזרי העץ הגדולים) משם, דרך חזית זו.
§ The mishna teaches: The priest assembled the large arrangement on the eastern side of the altar, and its opening was on the eastern side of the altar. The Gemara asks: What is the reason that an opening was formed in the arrangement? This matter is subject to a dispute between Rav Huna and Rav Ḥisda: One said that the opening was formed so that the wind would blow into it and fan the flames of the arrangement. And one said that it was formed so that the priests would be able to light from there the kindling that was placed between the logs.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מֵיתִיבִי רֶיוַח הָיָה בָּהֶן בֵּין הַגְּזִירִין שֶׁהָיוּ מַצִּיתִין את הָאֲלִיתָא מִשָּׁם אָמַר לָךְ מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת עָבְדִי.:

The Gemara raises an objection from the mishna: There was space between the logs, as the priests would ignite the kindling from there. Evidently, the kindling was not ignited from the opening. The Gemara explains: The Sage who maintains that the kindling was lit from the opening in the east of the arrangement could say to you that in addition to lighting kindling from the opening, the priests would fashion many spaces within the arrangement, through which they would ignite kindling in order to increase the fire.
קישוריםמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מקומות מקומות עבדי – כלומר דבחזות נמי מציתין:
מקומות עבדי – כלומר במקומות הרבה היו נותנין עצים כדי שישרפו עצי המערכה מכל צד ואיכא בינייהו דלמאן דאמר כדי שתהא הרוח מנשבת בו לא היו מציתין האליתא משם.
מקומות עבדי. להוצאת אליתא בין הגזרין וגם בחזית:
הדרן עלך ראוהו אחיו
מיתיבי [מקשים] על הסברה שעשיית החזית הוא לצורך הדלקת האליתא, ממה ששנינו במשנתנו כי ריוח היה בהן בין הגזירין, שהיו מציתין את האליתא משם. הרי שלא היו מציתים את האליתא מבעד לחזית אלא באותו ריוח! ומשיבים: אמר [יכול לומר] לך הסובר כך, כי מלבד החזית שדרכה היו מציתים את האליתא, עוד מקומות ועוד מקומות עבדי [עשו] בתוך עצי המערכה, שבהם היו ריוח שנועד להדלקת האליתא, על מנת להגדיל ביותר את אש המערכה.
The Gemara raises an objection from the mishna: There was space between the logs, as the priests would ignite the kindling from there. Evidently, the kindling was not ignited from the opening. The Gemara explains: The Sage who maintains that the kindling was lit from the opening in the east of the arrangement could say to you that in addition to lighting kindling from the opening, the priests would fashion many spaces within the arrangement, through which they would ignite kindling in order to increase the fire.
קישוריםמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
פרק ג – אמר להם הממונה
(4) מתני׳: אָמַר לָהֶן הַמְמוּנֶּה בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ מִי אהַשּׁוֹחֵט וּמִי הַזּוֹרֵק מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ.

Chapter 3
MISHNA: Four lotteries were conducted in the Temple each day in order to determine which priests would perform which of the Temple rites. After describing the first of the lotteries, for removal of the ashes, the tanna describes the second lottery. The priest appointed to oversee the lotteries said to the priests: Come and participate in the lottery to determine who is the priest who will slaughter the daily offering; and who is the priest who will sprinkle its blood; and who will remove the ashes from the inner, golden altar; and who will remove the ashes from the Candelabrum; and who will take the limbs of the daily offering up to the ramp to be burned afterward.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אליתא עצים קטנים שמסיקין מהן את הגדולים – לסדר את המערכה שניה לקטורת שממנה היו מכניסין גחלין למזבח הזהב להקטיר הקטורת וכנגד מערבית דרומית מסדרין המערכה שניה ובאומד חמש סאין גחלים היו מכניסין בכל יום להיכל ובשבת מוסיפין באומד ח׳ סאין גחלים ששם באותן ג׳ סאין שמוסיפין שם היו נותנין בזיכי לבונה של לחם הפנים: סליק
האברים והפדרים שסילקו בשעת שהעלו הדשן החזירום למערכה גדולה:
מתני׳ אמר להם הממונה – לאחר שבאו ללשכת הגזית על הפייסות.
בואו והפיסו מי שוחט מי זורק – כלומר בואו ונפיס מי ישחוט מי יזרוק ושלשה עשר פייסות יש כאן שחיטה זריקה וקבלה אותו הזורק והא המקבל וכן מוכח ביומא (דף כה:) דאמר קבל המקבל ובא לזרוק והכי תקון דקבלה תחלת זריקה היא ונאה למקבל שיהא זורק דישון מזבח הפנימי ודישון מנורה הרי ד׳ בהעלאת אברים לכבש ששה הרי י׳ פייסות הסולת והחביתין והיין הרי י״ג פייסות ואמרינן ביומא (שם) דלא היו מפיסין אלא בעבודה ראשונה בשחיטה וכהן שזכה בשחיטה י״ב אחיו הכהנים נמשכים עמו כלומר אותן שהן אצלו זה אחר זה כסדר שהיו נמשכין עמו זה כלאחר זה זה לדישון וזה למנורה כסדר שהן יושבין הן נמשכין לעבודה הראשון לעבודה ראשונה כגון זריקה והשני לדישון מזבח פנימי והג׳ למנורה כו׳ כסדר שהן סדורין במשנה ופייס אחד דלא היו מטילין כי אם פייס אחד דכיון שזכה ראשון בשחיטה כולן היושבין אצלו נמשכין אחריו כדאיתא ביומא (שם) דישון מזבח הפנימי והמנורה מעבודת התמיד חשיבא ליה הואיל דעם עבודת תמיד היא נעשית. מי שוחט ומי זורק ומי מדשן ואף על פי שסדר העבודה לא הוה כך כדאמר בסדר יומא בשמעתא דאביי (דף לג.) דאמר דישון מזבח הפנימי קודם לזריקת דם התמיד וכסדר הסדר הזה היה להם להפיס א״ר דמש״ה מפייסין קודם בשחיטת התמיד שקודם דישון מזבח הפנימי היו לוקחין הטלה אותן הכהנים שזוכין בו ורואין ומכניסין אותו לשחוט ומבקרין אותו לאור האבוקות והילכך כיון שהיו עוסקין במילי דתמיד קודם דישון המזבח והמנורה היו מפיסין נמי קודם שחיטת התמיד וזריקתו דמתוך שתחלת עבודה היתה בתמיד ראשונה חביבה היתה והקדימוה בפייס ולא מפני שאלו קודמין זה לזה בפייס דכבר פירשתי שכולן זוכין יחד דכיון שזוכה השוחט י״ב אחיו הכהנים נמשכין אחריו וכל עבודות התמיד שחיטתו וזריקתו לא היתה אלא אחר דישון מזבח הפנימי והמנורה כיצד בתחלה מדשן מזבח הפנימי ואחר כך מדשן את המנורה ה׳ נרות ואח״כ שוחט את התמיד וזורק את הדם ואח״כ מטיב ומתקן שתי נרות שנשארו לתקן ואחר כך מקטיר הקטרת ובקטורת היה פייס אחר לפי שמעולם לא שנה אדם בקטורת ומפרש ביומא (דף כו.) מפני שמעשרת לפיכך היו מכריזין כהנים חדשים לקטורת בואו והפיסו וא״ת למה היה פייס בדישון מזבח הפנימי והמנורה ובהעלאת אברים לכבש הא אמרי׳ ביומא בסוף פרק ב׳ (דף כז:) אמר רבי יוחנן זר שסידר את המערכה חייב מיתה הואיל ועבודה תמה היתה מתקיף לה רבא אלא מעתה תיבעי פייס ואמרי׳ אישתמיטתיה הא דתניא מי שזכה בתרומת הדשן זוכה בסידור מערכה ובשני גזירין אלמא בעי פייס דהא לא אמר כל כהן שירצה יסדר אלא אותו שזכה בתרומת הדשן יסדר ולא אחר אלמא מוכח משם דלא מפייסינן אלא בעבודה תמה אבל בעבודה שאינה תמה כל כהן שירצה יזכה בה בלא פייס יש לתרץ דהתם פרכינן על אותה שמועה משחיטה דלאו עבודה תמה היא ואפ״ה בעי פייס ומתרצינן שאני שחיטה דתחלת עבודה היא וחשובה לפייס אע״ג דלא עבודה תמה היא הילכך ה״נ י״ל דכל אלו תחלת עבודה הם דישון מזבח והמנורה תחלת עבודה היו זה במזבח וזה במערכה העלאת אברים לכבש תחלת עבודה של הקטורת היא וקבלה נמי איכא לתרוצי הילכך לאו עבודה של זרים היא.

פרק ג

(5) א משנה ארבעה גורלות (״פייסות״) הוטלו במקדש בכל יום, על מנת לקבוע מי מן הכהנים יעבוד במלאכות השונות. ולאחר ששנינו למעלה עניינו של הפייס הראשון (תרומת הדשן), באים לבירור עניינו של הפייס השני. אמר להן הממונה לכהנים, לאחר ששבו ללשכת הגזית: בואו והפיסו (הגרילו) מי יהיה הכהן השוחט את קרבן התמיד; ומי יהיה הכהן הזורק את דמו של קרבן התמיד; ומי זה שיהיה המדשן (מסיר את האפר) של המזבח הפנימי (מזבח הזהב, מזבח הקטורת); ומי זה שיהיה המדשן (מוציא את האפר והפתילות החרוכות) של המנורה; ומי זה שיהיה מעלה את האברים של קרבן התמיד לכבש שליד המזבח כדי להקטירם אחר כך.

Chapter 3

(5) MISHNA: Four lotteries were conducted in the Temple each day in order to determine which priests would perform which of the Temple rites. After describing the first of the lotteries, for removal of the ashes, the tanna describes the second lottery. The priest appointed to oversee the lotteries said to the priests: Come and participate in the lottery to determine who is the priest who will slaughter the daily offering; and who is the priest who will sprinkle its blood; and who will remove the ashes from the inner, golden altar; and who will remove the ashes from the Candelabrum; and who will take the limbs of the daily offering up to the ramp to be burned afterward.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל שֶׁל יָמִין וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם הָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת הַקְּרָבַיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַחֲבִיתִּין וְהַיַּיִן.

The limbs of the daily offering taken up to the ramp were divided among the priests in the following manner: One priest took the head and the right hind leg up to the altar; and a second took the two forelegs; a third the haunch, including the lower spine and the tail, and the left hind leg; a fourth the breast and the cud, i.e., the neck and appended internal organs, including the windpipe, liver, and heart; and a fifth the two flanks; a sixth the innards; and a seventh the fine flour from the accompanying meal offering; and an eighth the griddle-cake offering; and a ninth the wine for the libation.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הגרה – היינו הקנה וכל הריאה והלב והכבד:
הראש והרגל בכהן אחד – ביומא (דף כז.) מפקינן מקרא ששה כהנים העוסקים בהולכת אברים לכבש דכתיב והקריב הכהן את הכל המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש העוקץ הוא הזנב החזה הוא השומן הרואה את הקרקע וחותכין מכאן ומכאן בלא ראשי צלעות והגרה הוא הצואר ובו מחובר הקנה והלב החזה והגרה בכהן רביעי לקמן מפרשינן במקומו מפני מה הן סדורים בסדר הזה והחביתין חצי עשרונו של כ״ג שקרב עם התמיד בכל יום שנאמר (ויקרא ו) מחציתה בבקר ומחציתה בערב וסמיך ליה על מחבת בשמן תעשה לכך היא קרויה חביתין.
ואגב כך מביאים את סדר חלוקת האיברים להעלותם: את הראש והרגל (האחורית) של צד ימין בקרבן — מעלה כהן אחד; ואת שתי הידים (הרגליים הקדמיות) — מעלה כהן שני; העוקץ (חוליות השדרה האחרונות והאליה) והרגל של שמאל — מעלה כהן שלישי; את החזה והגרה (הצואר) ומקצת איברים פנימיים המחוברים אליו, כגון: הקנה והכבד והלב — מעלה כהן רביעי; ואת שתי הדפנות (הצלעות) — מעלה כהן חמישי; ואת הקרביים — (מעיים ושאר חלקים פנימיים) מקריב כהן ששי; ואת הסולת של מנחת קרבן התמיד — מקריב כהן שביעי; והחביתין (מנחה שהיה מביא הכהן הגדול בכל יום) נעשים על ידי כהן שמיני; והיין — על ידי כהן תשיעי. ונמצא מספר כל הכהנים שזכו בפייס זה שלשה עשר (תשעה אלו המעלים את קרבן התמיד והנספחים לו, וארבעה שעסקו בשחיטה, בזריקה, בדישון המזבח הפנימי ובדישון המנורה).
The limbs of the daily offering taken up to the ramp were divided among the priests in the following manner: One priest took the head and the right hind leg up to the altar; and a second took the two forelegs; a third the haunch, including the lower spine and the tail, and the left hind leg; a fourth the breast and the cud, i.e., the neck and appended internal organs, including the windpipe, liver, and heart; and a fifth the two flanks; a sixth the innards; and a seventh the fine flour from the accompanying meal offering; and an eighth the griddle-cake offering; and a ninth the wine for the libation.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) הֵפִיסוּ זָכָה מִי שזכה.

They conducted the lottery to determine the thirteen tasks, i.e., slaughtering, carrying the nine items or pairs of items, sprinkling the blood, removing the ashes from the inner altar, and removing the ashes from the Candelabrum. And whoever won that lottery won the right to perform the slaughter, and the twelve priests standing to his right won the other privileges.
קישוריםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עמדו הכהנים והפיסו, וזכה מי שזכה.
They conducted the lottery to determine the thirteen tasks, i.e., slaughtering, carrying the nine items or pairs of items, sprinkling the blood, removing the ashes from the inner altar, and removing the ashes from the Candelabrum. And whoever won that lottery won the right to perform the slaughter, and the twelve priests standing to his right won the other privileges.
קישוריםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אמר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן שְׁחִיטָה אִם הִגִּיעַ הָרוֹאֶה אוֹמֵר בַּרְקַאי מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁהוּא בְּחֶבְרוֹן וְהוּא אוֹמֵר הן.

MISHNA: The appointed one said to the priests: Go out and observe if it is day and the time for slaughter has arrived. If the time has arrived, the observer says: There is light. Matya ben Shmuel says that the appointed priest phrased his question differently, saying: Is the entire eastern sky illuminated as far as Hebron? And the observer says: Yes.
קישוריםמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתיא בן שמואל – שהיה ממונה על הפייסות היה שואל לשומר האיר כל פני המזרח:
עד שהוא בחברון – עד שאדם יכול להכיר עיר חברון שסמוך לה והצופה אומר הין:
אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה – שהאיר להם היום דאין שוחט תמיד אלא ביום.
הרואה – אומר ברק ברקאי בלשון צהר כמו למען היות לה ברק (יחזקאל כא).
הרואה – אותו שעל הגג אומר כך ומתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שהוא מגיע בחברון פי׳ מ״כ במנחות בשלהי שתי הלחם הוא היה ממונה על כך כדאמר בשקלים (דף ז:) מתיא בן שמואל ממונה על הפייסות והיינו פייסות שמפיסין כשהאיר היום מי שוחט מי זורק וכשהוא היה שואל אם הגיע זמן שחיטה היה אומר לאותן שעל הגג אמרו אם האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון והן אומרין הן ואין נראה לרבי דמה ענין פייסות לכאן הא פייס ראשון בלילה הוה וזה כבר היה ועוד מתיא בן שמואל לא היה אומר כל הטענה דהאיר כל פני המזרח עד שהוא בחברון כדמוכח ביומא (דף כח:) דאמר דאותו שעל הגג אומר האיר כל פני המזרח ואמר לו אידך עד שבחברון ואומר לו הן ומפרש התם לפי שטעו פעם אחת באור הלבנה הוצרכו לומר כל: כך ונ״ל לפרש הכי דמתיא בן שמואל הממונה על פייס פליג את״ק ואיהו סבר דלא היה אומר אותו שעל הגג ברקאי אלא בזה הלשון היה אומר האיר על כל פני המזרח וא״ל אידך עד שבחברון עד שנראה הצהר עד חברון שיכולין לראות חברון משם וזה השיעור גדול מברקאי דת״ק וראיה לדבר דתניא בסדר יומא ר״ש אומר ברק ברקאי ר״ע אומר עלה ברקאי נחוניא בן אפקשיין אומר ברקאי בחברון מתיא בן שמואל [אומר] הממונה על הפייסות אומר האיר כל פני המזרח עד שהוא בחברון ר׳ יהודה בן בתירא אומר האיר כל פני המזרח ויצאו כל העם איש איש למלאכתו והתם פרכינן אי הכי נגהא להו א״ל אימא לשכור פועלים אלמא כולהו פליגי ואיכא למימר דהאי שיעורא נפיש מחברון.
[פרק ג משנה א-ד (א)]
ולאחר מכן אמר להן הממונה לכהנים: צאו ועמדו על מקום גבוה במקדש, וראו משם אם כבר האיר היום והגיע זמן שחיטה, שכן שחיטה פסולה בלילה. אם הגיע כבר הזמן, הרואה אומר: ״ברקאי״ — הבריק האור. ומעירים כי מתיא בן שמואל שהיה הממונה באותו זמן על הפייסות במקדש היה חולק על דעה זו ואומר בלשון אחר: האם האיר פני כל המזרח עד כדי כך שהוא האור נראה אף בחברון (והוא אור גדול מ״ברקאי״)? ואם אכן כך היה הוא (הצופה) היה אומר: הן!
MISHNA: The appointed one said to the priests: Go out and observe if it is day and the time for slaughter has arrived. If the time has arrived, the observer says: There is light. Matya ben Shmuel says that the appointed priest phrased his question differently, saying: Is the entire eastern sky illuminated as far as Hebron? And the observer says: Yes.
קישוריםמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אמר לָהֶן צְאוּ וְהָבִיאוּ (לִי וְהוֹצִיאוּ) טָלֶה מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים וַהֲרֵי לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים נְתוּנָה בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית באַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ שָׁם אַחַת לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים וְאַחַת לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת וְאַחַת לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד וְאַחַת לִשְׁכָּה שֶׁעוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הפנים.

MISHNA: The appointed priest said to the priests: Go out and bring me a lamb from the Chamber of the Lambs, where lambs that had been examined and found to be unblemished were kept. And the Chamber of the Lambs is located in the northwestern corner of the building of the Chamber of the Hearth. There were four chambers there, in that building: One was the Chamber of the Lambs; and one was the Chamber of the Seals, located in the northeastern corner, where the priest stored receipts given to those seeking to purchase animal offerings; and one was the Chamber of the Hearth, where there was a fire burning to warm the priests; and the last one was the chamber in which the priests prepared the shewbread.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר להם צאו והביאו טלה מלשכת טלאים – לאחר שהפיסו ועדיין היה לילה אמר להם הממונה לאותן שזכו בעבודת תמיד בין בשחיטה בין בהעלאת אברים שכולן מתעסקין בהכנתו כדאמר מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחים ומי שזכו באברים הולכין עמו.
צאו והביאו (לי) טלה מלשכת הטלאים – והכינו אותו לשחיטה ובקרו אותו לאור האבוקות כדמפרש והרי לשכת הטלאים הרי היא במקצוע צפונית מערבית של בית המוקד שהיא טרקלין גדול וארבע לשכות פתוחות לו כקיטוניות פתוחות לטרקלין כדמפרש במסכת מדות (דף לד.) והן הלשכות המנויות כאן לשכת הטלאים דהכא הוא לשכת טלה קרבן דתנן במדות והא דתנן התם שהיא דרומית מערבית לבית המוקד רמי להו בפ״ק דיומא (דף טו:) ומשני שפיר מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני מזבח ששקצום מלכי יון שהיא לשכת בית החותמות דתנן הכא ובה גנזו ולשכת בית המוקד הוא הנקרא בית המוקד קטן היא לשכה שיורדין בה לבית הטבילה כדתנן במדות והכהן הטובל שם מיד כשעולה מבית הטבילה היה מתחמם באותה לשכה ומסתפג וזה בית הטבילה אינו בית הטבילה דמעילה האמור בפרק קמא והרבה בית טבילה היו להם כדי שיוכלו הרבה כהנים לטבול בהרבה מקומות.
לשכת החותמות – שמצניעין שם חותמות של לוקחי סלתות ונסכים מן...
{כאן חסר מפירוש המשנה עד סוף הפרק}
ולאחר מכן הממונה אמר להן לכהנים: צאו והביאו לי והוציאו טלה מלשכת הטלאים (המקום בו היו טלאים מבוקרים ממום ומוכנים להקרבה), ומכוון אותם הממונה: הרי (הנה, הלא היא) לשכת הטלאים זו הנתונה במקצוע (פינה) הצפונית מערבית של אולם בית המוקד שהיה בעזרה. שכן ארבע לשכות (חדרים) היו שם בפינות אותו אולם, ואלו הן: אחתלשכת הטלאים האמורה. ואחתלשכת החותמות, ששם היו מניחים את החותמות (קבלות) שעל פיהן קיבל אדם הרוצה לקנות קרבן מן המקדש את הקרבן המתאים. והיתה לשכה זו בזוית המזרחית צפונית. ואחתלשכת בית המוקד, בה היה מצויה מדורה, והתבאר עניינה בתחילת מסכתנו. ואחתלשכה המצויה בזוית דרומית מזרחית שהיו עושין (לשים ואופים) בה את לחם הפנים.
MISHNA: The appointed priest said to the priests: Go out and bring me a lamb from the Chamber of the Lambs, where lambs that had been examined and found to be unblemished were kept. And the Chamber of the Lambs is located in the northwestern corner of the building of the Chamber of the Hearth. There were four chambers there, in that building: One was the Chamber of the Lambs; and one was the Chamber of the Seals, located in the northeastern corner, where the priest stored receipts given to those seeking to purchase animal offerings; and one was the Chamber of the Hearth, where there was a fire burning to warm the priests; and the last one was the chamber in which the priests prepared the shewbread.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) גנכנסו לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים הוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב דהִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בַּכּוֹס

MISHNA: The priests entered the Chamber of the Vessels, where the service vessels required for the daily Temple service were stored. They took out from there ninety-three silver vessels and gold vessels. They then gave the lamb selected for the daily offering water to drink in a cup
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והוא נמשך לסדר העבודה גם כן ואמר שאחר הדברים שהוזכרו היה הממונה אומר להם לפייס פייס שני מארבע פייסות שהיו שם כמו שביארנו ביומא ובזה השני הוא אומר באו והפיסו מי שוחט וכו׳ ופיס זה שלשה עשר כהנים זוכין בו על הסדר שהוזכרו י״ג מעשים כאן והוא שאותו שהמנין כלה בו זכה לשחוט והשני לו לצד ימין זכה לקבל את הדם ולזרוק והשלישי מדשן המזבח הפנימי ר״ל מזבח הקטורת מאפר של אתמול והרביעי מדשן את המנורה ומטיב את הנרות והחמישי מתחיל להעלות האיברים לכבש וחמשי זה מעלה את הראש והרגל הימיני והששי מעלה שתי הידים והשביעי מעלה העוקץ והוא הזנב עם הירך והרגל השמאלי והשמיני מעלה החזה והגרה ר״ל הצואר עם הקנה והכבד והלב והתשיעי מעלה שתי הדפנות והעשירי מעלה הקרבים והי״א מעלה סלת המנחה הבאה עם התמיד והוא עשרון והי״ב מעלה את החבתין והיא מנחת הכהן הגדול והי״ג מעלה את היין לנסכים והוא רביעית ההין על הדרך שהארכנו בבאור ענינים אלו במסכת יומא והפיסו וזכה בהן מי שזכה ולא היו צריכן לפייס אלא לשחיטה שמכיון שזכה אחד לשחוט זכו כלם על הסדר שהזכרנו ואמר שאחר שזכו כל אותם שהזכרנו כל אחד בשלו הממונה אומר להם צאו וראו אם הגיע זמן שחיטת התמיד וצווחין מקרקע העזרה והולכין לשומר אחד שהיה בראש ההר והיו שואלין לו אם הגיע הזמן ואם הגיע היה אותו שומר אומר ברק ברקאי כלומר התחילו ברקי האור לעלות ר׳ מתיא בן שמואל אומר שהשואל היה שואל האיר פני מזרח עד שבחברון כלומר שלא בשעת העלייה היתה השעה אלא שיאורו כל פני המזרח והוא ששואלין האיר פני כל המזרח עד שיראה בעיניך שיהא האור מגיע לחברון ואם הגיע הוא אומר להם הן והלכה כר׳ מתיא וכבר ביארנו ביומא שהיו מזכירין בה חברון להזכיר ישיני חברון וכשהיו יודעים שהגיע זמן השחיטה היה הממונה אומר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים ואמר על אותה הלשכה שהיתה במקצוע צפונית מערבית וארבע לשכות היו שם לשכה הטלאים ולשכת החותמות ולשכת בית המוקד ולשכה שעושין בה לחם הפנים וכל הבית בכללו עם הארבע לשכות נקרא בית המוקד ואחר שלקחו הטלה נכנסין ללשכת הכלים ומוציאין משם כל כלי שרת הצריכים להם ואמר כאן שתשעים ושלשה כלים של כסף או של זהב היו מוציאים ובתלמוד המערב של חגיגה התבאר שכך היה מנין הכלים כנגד תשעים ושלש אזכרות שנאמרו בפרשת חגי זכריה ומלאכי או שמא כך היה צריך לכל עבודות היום:
והשקו את התמיד פי׳ שהיו משקין אותו מים קודם שחיטתו כדי שיהא נוח להפשיטו כמו שביארנו בסוף מסכת יום טוב ומה שאמר בכוס של זהב כבר בארנו שלא נאמר כן דרך גוזמא אלא שכך היה להפלגת הדור ולהראות כבוד המקום וגודל ענינו שאין עניות במקום עשירות ואמר שאע״פ שהיה מבוקר מבערב אם יש בו מום אם לאו חוזרין ומבקרין אותו בשעת שחיטה לאור האבוקות:
זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ׳ דבר:
נכנסו הכהנים ללשכת הכלים (בה היו נתונים כלי השרת הנדרשים לעבודות היום), והוציאו משם תשעים ושלשה כלי שרת של כסף וכלי שרת של זהב. ולאחר מכן השקו מים את הטלה העומד להיות קרב על המזבח כקרבן התמיד בכוס
MISHNA: The priests entered the Chamber of the Vessels, where the service vessels required for the daily Temple service were stored. They took out from there ninety-three silver vessels and gold vessels. They then gave the lamb selected for the daily offering water to drink in a cup
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תמיד ל. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים תמיד ל., עין משפט נר מצוה תמיד ל., מיוחס לר׳ גרשום תמיד ל., מיוחס לרש"י תמיד ל., בית הבחירה למאירי תמיד ל. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש תמיד ל., פירוש הרב שטיינזלץ תמיד ל.

Tamid 30a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Tamid 30a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Tamid 30a, Attributed to R. Gershom Tamid 30a, Attributed to Rashi Tamid 30a, Meiri Tamid 30a, Peirush HaRosh Tamid 30a, Steinsaltz Commentary Tamid 30a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144