וקא פריך כי מהדר ליה לקומץ לדוכתיה ליקדוש וליפסול – דהא עבד מתן כלי דמה לי כלי שרת זה ומה לי כלי שרת אחר.
(1) 
וְכִי מַהְדַּר לֵיהּ לְקוֹמֶץ לְדוּכְתֵּיהּ תִּקְדּוֹשׁ וְלִפְסוֹל.
וְכִי מַהְדַּר לֵיהּ לְקוֹמֶץ לְדוּכְתֵּיהּ תִּקְדּוֹשׁ וְלִפְסוֹל.when he returns the handful to its former place in the service vessel that contains the meal offering it should become sanctified, as it is now placed inside a service vessel, and it should therefore become disqualified. It should not matter whether the handful was placed in the vessel designated for it, or back in the same vessel it was taken from.
ומשני כי מהדר ליה אדפנא דמנא. בצידי הכלי אצל הגומא והוי כגודש הכלי ונייד ליה למנא. ופי׳ בתוספת ומינד נייד ליה כהן אבל לכתחילה לא יחזור לגומא דהא גמר עבודה:
וק״ל כיון דעל ידי כהן קאמר מאי פריך וכי מהדר ליה ליקדוש לשני ליה דמהדר ליה כהן:
וי״ל דזר שקמץ יחזור משמע הזר עצמו ועוד דאם מחזירו הכהן לאח״כ פוסלו כדפרישית לעיל דהא גמר עבודת הזר דקא עביד אבל כי מניד ליה ונפל ממילא כמאן דהוחזר ממילא דמי:
וק״ל כיון דעל ידי כהן קאמר מאי פריך וכי מהדר ליה ליקדוש לשני ליה דמהדר ליה כהן:
וי״ל דזר שקמץ יחזור משמע הזר עצמו ועוד דאם מחזירו הכהן לאח״כ פוסלו כדפרישית לעיל דהא גמר עבודת הזר דקא עביד אבל כי מניד ליה ונפל ממילא כמאן דהוחזר ממילא דמי:
וכי מהדר ליה לקומץ לדוכתיה [וכאשר מחזיר הפסול את הקומץ למקומו] לכלי שבו המנחה — תקדוש [שיתקדש] הקומץ, שהרי ניתן בכלי שרת, ולפסול [ויפסול], שהרי נגמרה הקמיצה בפסול!
when he returns the handful to its former place in the service vessel that contains the meal offering it should become sanctified, as it is now placed inside a service vessel, and it should therefore become disqualified. It should not matter whether the handful was placed in the vessel designated for it, or back in the same vessel it was taken from.
הכל
(2) אָמַר ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן זֹאת אוֹמֶרֶת כְּלֵי שָׁרֵת אאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת.
Concerning this challenge, Rabbi Yoḥanan said: That is to say that service vessels sanctify items placed in them only when they are placed there with specific intent that they be sanctified by that vessel. Since the priest does not return the handful to the vessel containing the meal offering with such intent, the handful is not disqualified, because the rite was not completed.
Concerning this challenge, Rabbi Yoḥanan said: That is to say that service vessels sanctify items placed in them only when they are placed there with specific intent that they be sanctified by that vessel. Since the priest does not return the handful to the vessel containing the meal offering with such intent, the handful is not disqualified, because the rite was not completed.
א״ר יוחנן זאת אומרת כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת – והא דפליגי חזקיה ורבי יוחנן לקמן בפרק התודה (מנחות עח:) [גבי תודה] ששחטה על שמונים חלות וקאמר רבא דכולי עלמא כלי שרת מקדשין שלא מדעת שאני התם דמתוך שמקדש מדעת מקדש נמי שלא מדעת והא דמשמע בסוף לולב וערבה (סוכה דף נ.) דחזקיה סבר כלי שרת אין מקדשין שלא מדעת גבי הא דתנן כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ופריך בגמרא ונייתי במקודשת התם אין כל המים ראוין להתקדש אבל בהתודה כיון דראוין לקדש מקדש שלא מדעת וצ״ע דכיון דאין שיעור למים הרי כולם ראוין להתקדש ונראה דכיון דשלא בזמנו הוא אע״ג דכלי שרת מקדשין שלא בזמנו כדמסקינן בסוף שתי הלחם (לקמן דף ק.) שלא מדעת מיהא אין מקדשין ואע״ג דלילה אין מחוסר זמן.
אמר ר׳ יוחנן, זאת אומרת: כלי שרת אין מקדשין את הניתן בהם אלא מדעת, וכשמחזיר הפסול את הקומץ למנחה אינו נותן את הקומץ בכלי כדי לקדשו, ולכן אינו פוסל.
Concerning this challenge, Rabbi Yoḥanan said: That is to say that service vessels sanctify items placed in them only when they are placed there with specific intent that they be sanctified by that vessel. Since the priest does not return the handful to the vessel containing the meal offering with such intent, the handful is not disqualified, because the rite was not completed.
הכל
(3) הָא מִדַּעַת מְקַדְּשִׁין וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מר׳ מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּלֵי שָׁרֵת מַהוּ שֶׁיְּקַדְּשׁוּ פְּסוּלִין לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב וַאֲמַר לֵיהּ אֵין מְקַדְּשִׁין אֲמַר לֵיהּ באֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב אֲבָל מִקַּדְּשִׁין לִיפָּסֵל.
The Gemara asks: It may be inferred from this statement that if items are placed into service vessels with intent, the service vessels sanctify them. But didn’t Reish Lakish raise a dilemma before Rabbi Yoḥanan: What is the halakha with regard to service vessels, i.e., do they sanctify disqualified items to the extent that they may be sacrificed upon the altar ab initio? And Rabbi Yoḥanan said to him that they do not sanctify the items. The Gemara responds: This is what Rabbi Yoḥanan said to him: They do not sanctify the disqualified items that are placed inside them to the extent that they may be sacrificed, but they do sanctify them to the extent that they are disqualified.
The Gemara asks: It may be inferred from this statement that if items are placed into service vessels with intent, the service vessels sanctify them. But didn’t Reish Lakish raise a dilemma before Rabbi Yoḥanan: What is the halakha with regard to service vessels, i.e., do they sanctify disqualified items to the extent that they may be sacrificed upon the altar ab initio? And Rabbi Yoḥanan said to him that they do not sanctify the items. The Gemara responds: This is what Rabbi Yoḥanan said to him: They do not sanctify the disqualified items that are placed inside them to the extent that they may be sacrificed, but they do sanctify them to the extent that they are disqualified.
שיקדשו פסולין – כגון אם קמץ זר ונותן לכלי מהו שיקדישנו כלי להקטירו.
ליפסל – דקבעה ההוא כלי בקדושה כי יהביניה אדעתיה לקדושי ולא מצי לאהדוריה תו לתוך השיריים דהא פסול זה גמר לכולה עבודה.
אין מקדשים ליקרב – הקשה ה״ר פטר דלפי׳ הקונטרס בזבחים פרק המזבח מקדש (זבחים פז:) משמע שהשיבו ר׳ יוחנן דמקדשין לכתחילה ליקרב דקאמר התם בעי מיניה ר״ש בן לקיש מר׳ יוחנן מהו שיקדשו את הפסולין ופי׳ שם בקונטרס דלענין פדיון קא בעי דאי מקדש הכלי אין להם פדיון א״ל תניתוה כשם שמזבח והכבש מקדשין את הראוי להם כך כלי שרת מקדשין את הראוי להם ואע״ג דמזבח וכבש איירי לענין דאם עלו לא ירדו אייתי מינה ראיה לענין פדיון א״ל לכתחילה ליקרב קא מיבעיא לי הא נמי תנינא שקיבלו פסולין וזרקו את דמן מאי לאו קבלו פסולין וזרקו פסולין פי׳ הא זרקו כשרין אף לכתחילה יעלו האברים אלמא מקדשי לכתחילה ליקרב ועוד קשה מהא דתנן התם ואלו אם עלו לא ירדו הלן והיוצא והטמא והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו וכולהו איירי בשנזרק הדם כדמוכח בגמ׳ דקאמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו נעשו לחמו של מזבח אמר ר׳ זירא אף אנן נמי תנינא שנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים ומה התם דאם בא לזרוק אינו זורק אמרת אם עלו לא ירדו הכא כו׳ ומדלא מייתי מכל הני ש״מ דאחר זריקה מיירי ואפ״ה לכתחילה לא יעלו אלמא אין מקדשין לכתחילה ליקרב האברים ומיהו יש לדחות דאכולהו קאי וזרקו את דמם ועוד קשה דבכמה דוכתי (פסחים דף טז:) אמרינן נטמא הדם לא יזרוק ואם זרק הורצה ולמה לא יזרוק הא כלי שרת מקדשין לכתחילה ליקרב ובפ׳ שני שעירי (יומא דף סב.) אמרינן נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם למה ישפך וכן בדם פסולין ישפך לאמה ובפ׳ המנחות (לקמן ק:) תנן נטמאו משהוקדשו בכלי אין להם פדיון דמשמע הא מיקרב לא קרב ויש לדחות כל הני בשעירה אחר כך לכלי חול והא דשמעתין נמי יש ליישב לפי׳ הקונטרס דהא דמשמע שהשיב לו אין מקדשין היינו לפי שדוחה שם לא שקיבלו פסולים א״נ וזורקן פסולין ועוד קשה לפי׳ הקונטרס דמדקאמר לכתחלה ליקרב קא מיבעיא ליה משמע שגם רבי יוחנן היה יודע דליקרב קמיבעיא ליה אלא שהיה סבור דמבעיא ליה בדיעבד ולא מיירי כלל לענין פדיון ולפר״ת דמבעיא ליה אם מקדשין הפסולין לענין דאם עלו לא ירדו דאע״ג דאי לאו כלי היה מזבח מקדשם השתא דאיכא כלי גרע שמפסיק בין הפסול למזבח ומסיק דלכתחילה ליקרב מיבעיא ליה אם קידשו הקומץ פסול בכלי אם מעליהו דדילמא כשם שהמזבח מקדש דלא ירד כך כלי מקדש דיעלה ופריך דהא נמי תנינא שקיבלו פסולים וזרקו דמשמע זרקו דיעבד אבל לכתחילה לא יזרוקו והא דקאמר מאי לאו קיבלו פסולין וזרקו פסולין לאו מלשון פסולין דייק אלא המשנה קא מסיים ופירושא דמתני׳ כך הוא תדע דהא ר״ש בן לקיש דדחי בפסולין נמי מוקי לה מכלל שלא דקדק רבי יוחנן בפסולין.
ומתקשים, מכלל הדברים אתה למד: הא [אבל] אם נתן בהם דברים מדעת מקדשין? והא בעא מיניה [והרי שאל ממנו] ריש לקיש מר׳ יוחנן: כלי שרת מהו שיקדשו את הפסולין הניתנים בהם לכתחילה ליקרב על המזבח? ואמר ליה [לו]: אין מקדשין! ומתרצים, כך אמר ליה [לו]: אין מקדשין את הפסולים הניתנים בהם ליקרב, אבל מקדשין אותם ליפסל.
The Gemara asks: It may be inferred from this statement that if items are placed into service vessels with intent, the service vessels sanctify them. But didn’t Reish Lakish raise a dilemma before Rabbi Yoḥanan: What is the halakha with regard to service vessels, i.e., do they sanctify disqualified items to the extent that they may be sacrificed upon the altar ab initio? And Rabbi Yoḥanan said to him that they do not sanctify the items. The Gemara responds: This is what Rabbi Yoḥanan said to him: They do not sanctify the disqualified items that are placed inside them to the extent that they may be sacrificed, but they do sanctify them to the extent that they are disqualified.
הכל
(4) רַב עַמְרָם אָמַר כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לְבִיסָא גְּדוּשָׁה.
Rav Amram says: Even if service vessels sanctify items without specific intent, it is possible to return the handful to the meal offering without the vessel sanctifying the handful, such as in a case where he returned it to a heaped bowl [levisa], i.e., he placed the handful upon the heap of flour in such a manner that the handful did not enter the airspace of the vessel containing the meal offering. Consequently, the handful is not sanctified by the vessel.
Rav Amram says: Even if service vessels sanctify items without specific intent, it is possible to return the handful to the meal offering without the vessel sanctifying the handful, such as in a case where he returned it to a heaped bowl [levisa], i.e., he placed the handful upon the heap of flour in such a manner that the handful did not enter the airspace of the vessel containing the meal offering. Consequently, the handful is not sanctified by the vessel.
ערך בס
בס – א(מנחות ז.): בגמרא אחד מנחת חוטא רב עמרם אמר כגון שהחזירו לביסא גדושה ביסה טפופה כלומר כלי שרת שמקדשין בו המנחה ובלעז קורין לכלי באס״ו פירוש גאון ביסא ביסאה אל״ף מובלעת. (ובמגילת איכה) ותזנח משלום נפשי שתה מן כל ביסי וביסי (א״ב: פירוש בלשון רומי כלי).
א. [געשיער, וואזע.]
רב עמרם אמר – אפילו תימא שלא מדעת נמי מקדשין והכא לא קדיש שמחזירין לביסא גדושה שאין מחזירה לתוך אויר הכלי ואין הכלי מקדשו.
ביסא – כלי שרת שבו בוללין מנחה.
רב עמרם אמר: גם אם כלי שרת מקדשים שלא מדעת, ייתכן שיחזיר את הקומץ בלא שיתקדש בכלי — כגון שהחזירו לביסא (כלי של מנחה) גדושה מעל גדותיה בסולת, כך שהקומץ שהוחזר לא נכנס לתוך חלל הכלי, וכך אינו מתקדש.
Rav Amram says: Even if service vessels sanctify items without specific intent, it is possible to return the handful to the meal offering without the vessel sanctifying the handful, such as in a case where he returned it to a heaped bowl [levisa], i.e., he placed the handful upon the heap of flour in such a manner that the handful did not enter the airspace of the vessel containing the meal offering. Consequently, the handful is not sanctified by the vessel.
הכל
(5) וּמִקְמָץ הֵיכִי קְמַץ אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לְבִיסָא טְפוּפָה.
The Gemara asks: But if the meal offering was heaped, how was he initially able to remove a handful from it? The handful must initially be removed from within a vessel. Rather, it is possible to return the handful without sanctifying it in a case where he returned it to a full [tefufa] bowl, i.e., it was full to the brim but not heaped. When the priest initially removes a handful from such a vessel, he removes it from inside the vessel, but when it is returned, it does not enter the airspace of the vessel.
The Gemara asks: But if the meal offering was heaped, how was he initially able to remove a handful from it? The handful must initially be removed from within a vessel. Rather, it is possible to return the handful without sanctifying it in a case where he returned it to a full [tefufa] bowl, i.e., it was full to the brim but not heaped. When the priest initially removes a handful from such a vessel, he removes it from inside the vessel, but when it is returned, it does not enter the airspace of the vessel.
ערך טפף
טפף – א(יומא מח.) אלא טפופות. (מנחות ז.) כגון שהחזירו לביסה טפיפה. (בבא בתרא עה) אמר ריש לקיש עתיד הקב״ה להוסיף על ירושלם אלף טפף גינאות וכו׳. פי׳ אלוף גנות טפיפות שבנויות בנין משוה שאין תוספת ולא גירעון זה מזה כי כן ל׳ טפופה הלוך וטפוף בדברי רבותינו המידה שאינה גדושה ולא מחוקה נקרא׳ טפופה כמו קו המדה ביושר שאינו נכנס ולא יוצא אלף קפל עמודים הן חזקים עשויין למגדלי׳ ולבנין גבוה שכן (באגדת ויקרא קפלאות של ברזל ואגדת חזית) בר קפרא אמר מה עמודים הללו קפלאות מלמעלה ובסיסאות מלמטה והן באמצע כך פרשיות של תורה נדרשות לפניהן ולאחריהן.
א. [גלייך מאכען.]
ומקמץ היכי קמץ – תחילה כשקומץ מכלי זה והלא גדוש הוא וקמיצה מתוך הכלי בעינן דכל דבר הטעון כלי אין חשוב כלי אלא תוכו.
טפופה – פישל״א שאינה גדושה וכשקומץ מתוך כלי קמץ באמצעיתו וכשמחזיר הרי קומץ בגודשת כלי כדמפרש בסמוך.
ותמהים: אם היה הכלי גדוש ומקמץ היכי קמץ [וכיצד יכול היה לקמוץ] ממנו מתחילה? הרי לא קמץ מתוך הכלי! אלא, צריך לפרש: כגון שהחזירו לביסא טפופה שהיתה מלאה אך לא גדושה, וקמץ מתוכה, וממקום שקמץ — לשם הוא מחזיר.
The Gemara asks: But if the meal offering was heaped, how was he initially able to remove a handful from it? The handful must initially be removed from within a vessel. Rather, it is possible to return the handful without sanctifying it in a case where he returned it to a full [tefufa] bowl, i.e., it was full to the brim but not heaped. When the priest initially removes a handful from such a vessel, he removes it from inside the vessel, but when it is returned, it does not enter the airspace of the vessel.
הכל
(6) וְכֵיוָן דִּקְמַץ לֵיהּ עֲבַד לֵיהּ גּוּמָּא כִּי מַהְדַּר לְגַוֵּויהּ דְּמָנָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ מִכִּי מַהְדַּר לֵיהּ מַנַּח לֵיהּ אַדֻּפְנָא דְּמָנָא וּמְנִיד לֵיהּ וְנָפֵל מִמֵּילָא דְּנַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהֶחְזִירוֹ הַקּוֹף.
The Gemara asks: But once he removed a handful, he formed a furrow in the surface of the meal offering, and therefore when he returns the handful to its previous place inside the vessel, he is in fact returning it to a spot within the vessel, i.e., the furrow. If so, the handful should be sanctified to the extent that the vessel disqualifies it. The Gemara responds: When he returns it to the vessel containing the meal offering, he does not place it directly in the furrow. Rather, he lays it on the wall of the vessel and moves the vessel, and the handful falls by itself into the furrow. In this manner, it is as though a monkey rather than a person returned the handful to the furrow, and the handful is therefore not sanctified.
The Gemara asks: But once he removed a handful, he formed a furrow in the surface of the meal offering, and therefore when he returns the handful to its previous place inside the vessel, he is in fact returning it to a spot within the vessel, i.e., the furrow. If so, the handful should be sanctified to the extent that the vessel disqualifies it. The Gemara responds: When he returns it to the vessel containing the meal offering, he does not place it directly in the furrow. Rather, he lays it on the wall of the vessel and moves the vessel, and the handful falls by itself into the furrow. In this manner, it is as though a monkey rather than a person returned the handful to the furrow, and the handful is therefore not sanctified.
וקפריך דהא כי קמץ עבד גומא – וכי מהדר לקומץ בגומא הוה ליה תוך כלי.
ומשני: כי מהדר ליה אדופניתא דמנא – בצדי הכלי אצל גומא החזירו והוי כגודש הכלי ונייד למנא ונפיל קומץ ממילא לגומא כדי שיהא ראוי לקמיצת כהן וכיון דממילא נפל למנא נעשה כמי שהחזירו הקוף ולא מקדש ליה כלי ואע״ג דכלי שרת מקדשין שלא מדעת הני מילי כי מהדר ליה איהו ממש אדעתא דלא ליקדוש מקדש ליה (האי) לכלי שמחזירו בהן שמונח על גבי קרקע.
ושואלים: וכיון דקמץ ליה עבד ליה [וכיון שבשעה שקמץ עשה] גומא במקום שקמץ, הרי כי מהדר [כאשר מחזיר] את הקומץ למקומו נמצא כי לגוויה דמנא קא מהדר ליה [לתוכו של הכלי הוא מחזיר אותו], ויתקדש על ידי כן להיפסל! ומשיבים: מכי מהדר ליה [שכאשר מחזיר אותו] את הקומץ לכלי אינו מחזירו לגומא, אלא מנח ליה אדפנא דמנא [מניח אותו על דפנות הכלי], ומניד ליה ונפל ממילא [ומנענע אותו את הכלי, עד שנופל הקומץ מאליו] לתוך הגומא, שנעשה הדבר כמי שהחזירו הקוף, ולא אדם.
The Gemara asks: But once he removed a handful, he formed a furrow in the surface of the meal offering, and therefore when he returns the handful to its previous place inside the vessel, he is in fact returning it to a spot within the vessel, i.e., the furrow. If so, the handful should be sanctified to the extent that the vessel disqualifies it. The Gemara responds: When he returns it to the vessel containing the meal offering, he does not place it directly in the furrow. Rather, he lays it on the wall of the vessel and moves the vessel, and the handful falls by itself into the furrow. In this manner, it is as though a monkey rather than a person returned the handful to the furrow, and the handful is therefore not sanctified.
הכל
(7) א״ל אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לר׳ לְרַבִּי זֵירָא וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לִכְלִי הַמּוּנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֶלָּא ש״מ שְׁמַע מִינַּהּ גקוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע (א״ל אֲמַר לֵיהּ ) קָא נָגְעַתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבַּעְיָא לַן דְּרַבִּי אֲבִימִי תָּנֵי מְנָחוֹת בֵּי רַב חִסְדָּא.
§ The Gemara returns to its discussion of the opinion of ben Beteira. Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: And let one interpret ben Beteira’s ruling as speaking of a case in which the handful is not sanctified by the vessel containing the meal offering, such as where he returned it to a vessel that is resting upon the ground. Rather, the fact that this was not suggested indicates that service vessels sanctify items placed inside them even while resting on the ground. Is it correct to conclude from here that one may remove a handful of a meal offering from a service vessel that is resting upon the ground? Rabbi Zeira said to him: You have touched upon a dilemma that was already raised before us, when Rabbi Avimi was learning tractate Menaḥot in the study hall of Rav Ḥisda.
§ The Gemara returns to its discussion of the opinion of ben Beteira. Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: And let one interpret ben Beteira’s ruling as speaking of a case in which the handful is not sanctified by the vessel containing the meal offering, such as where he returned it to a vessel that is resting upon the ground. Rather, the fact that this was not suggested indicates that service vessels sanctify items placed inside them even while resting on the ground. Is it correct to conclude from here that one may remove a handful of a meal offering from a service vessel that is resting upon the ground? Rabbi Zeira said to him: You have touched upon a dilemma that was already raised before us, when Rabbi Avimi was learning tractate Menaḥot in the study hall of Rav Ḥisda.
ערך כפח
כפח – א(שבת לח:) כופח שהסיקוה בקש ובגבבה וכו׳ (מנחות ז.) הרי עלי בתנור לא יביא מאפה כופח (כלים פרק ח) הכופח שעשאו לאפייה שיעורו כתנור (כלים פרק ו) עליה ועל הכופח טמאה פי׳ בגמרא היכי דמי כופת היכי דמי כירה. א״ר יוסי בר׳ חנינא כופח מקום שפיתת קדירה אחת כירה מקום שפיתת שני קדירות.
א. [קליינער באקאפען.]
קומצין – קומץ מכלי שעל גבי קרקע וה״נ (מקדשין) קומץ מהבלול שעל גבי קרקע.
דאיבעיא לן – כלומר לחברינו איבעיא הך בעיא דרב נחמן בעי מאבימי וכדמפרש.
א אמר ליה [לו] ר׳ ירמיה לר׳ זירא: ולוקמה [ונעמידנה] שיחזיר קומץ לכלי שרת, ולא יתקדש — כגון שהחזירו לכלי המונח על גבי קרקע! אלא מתוך שאין מסבירים כן, ואנו מניחים שכלי שרת המונח על גבי קרקע מקדש, שמע מינה [נלמד מכאן] שגם קומצין את קומץ המנחה מכלי שעל גבי קרקע? שהרי שתי עבודות אלו צריכות כלי שרת. אמר ליה [לו] קא נגעת בבעיא דאיבעיא לן [נוגע אתה בשאלה שנשאלה לנו], שר׳ אבימי תני [היה שונה, לומד] מסכת מנחות בי [בבית מדרשו] של רב חסדא.
§ The Gemara returns to its discussion of the opinion of ben Beteira. Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: And let one interpret ben Beteira’s ruling as speaking of a case in which the handful is not sanctified by the vessel containing the meal offering, such as where he returned it to a vessel that is resting upon the ground. Rather, the fact that this was not suggested indicates that service vessels sanctify items placed inside them even while resting on the ground. Is it correct to conclude from here that one may remove a handful of a meal offering from a service vessel that is resting upon the ground? Rabbi Zeira said to him: You have touched upon a dilemma that was already raised before us, when Rabbi Avimi was learning tractate Menaḥot in the study hall of Rav Ḥisda.
הכל
(8) וַאֲבִימִי בֵּי רַב חִסְדָּא תָּנֵי וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא קוּלְפֵי טָאבֵי בְּלַעִי מֵאֲבִימִי עֲלַהּ דְּהָא שמעת׳ שְׁמַעְתָּא בָּא לְהַכְרִיז רְצוּפִין ל׳ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי (וְשֵׁנִי) ס׳ שִׁשִּׁים יומי.
The Gemara interrupts this statement with a question: And did Rabbi Avimi really learn in the study hall of Rav Ḥisda? But didn’t Rav Ḥisda say: I absorbed many blows [kulfei] from Avimi as a result of that halakha, i.e., Avimi would mock me when I questioned his statements with regard to the sale of orphans’ property by the courts, which were contradictory to the ruling of a particular baraita. Avimi explained to me that if the court comes to announce such a sale on consecutive days, then it is announced for thirty days, in accordance with that baraita. But if it will be announced only on Monday, Thursday, and Monday, then it is announced over the course of sixty days. If so, Rav Ḥisda was in fact the pupil while Rabbi Avimi was his teacher.
The Gemara interrupts this statement with a question: And did Rabbi Avimi really learn in the study hall of Rav Ḥisda? But didn’t Rav Ḥisda say: I absorbed many blows [kulfei] from Avimi as a result of that halakha, i.e., Avimi would mock me when I questioned his statements with regard to the sale of orphans’ property by the courts, which were contradictory to the ruling of a particular baraita. Avimi explained to me that if the court comes to announce such a sale on consecutive days, then it is announced for thirty days, in accordance with that baraita. But if it will be announced only on Monday, Thursday, and Monday, then it is announced over the course of sixty days. If so, Rav Ḥisda was in fact the pupil while Rabbi Avimi was his teacher.
ערך קלף
קלף – א(ברכות נו.) תרי קילפי בלעת (ברכות נח.) הבו ליה קולפא וידון דינא ס״א קופלא (מנחות ז. ערכין כב) אר״ח קולפי טבי בלעי בימי דאבימי עלה דהא שמעתא פירוש שבט שמכין בו בני אדם וראשו עב ובלשון ישמעאל היא אלמקרע (כתובות סד) נפקא אבתריה מחייה בקולפא דשיראי כלומר ומחייה בשיראי שראשו קשור (א״ב תרגום ירושלמי ואת הבהמה תהרגו וית בעירא תקטלון בקולפי ויש קולפא שענינו שבט כמו שפירוש בעל הערוך ויש קולפא שענינו המכה עצמה וכן בלשון רומי).
א. [פויסט שלאג.]
קולפי טבי – הכאות טובות.
בלעי מאבימי – בלעתי מאבימי כלומר שהיה מנדה אותו.
עלה דהא שמעתא – במס׳ ערכין דתנא חדא שום היתומים ל׳ יום ותניא אידך ששים ומתרץ לה אבימי בא להכריז רצופין כל ימות השבת מכריז ל׳ יום.
בא להכריז שני וחמישי – מכריז עד ס׳ יום מיום שמתחיל עד יום שפוסק דהיינו י״ח ימי הכרזה בס׳ יום ומכריז מי יקנה נכסי יתומים הללו כדי שימכרו ביוקר והיה רב חסדא משבח התירוץ ומבזי אבימי אלמא רב חסדא תלמיד דאבימי הוה.
ותחילה תוהים: ור׳ אבימי בי [בבית] רב חסדא תני [היה שונה]? והאמר [והרי אמר] רב חסדא, קולפי טאבי בלעי מאבימי עלה דהא שמעתא [אלות הרבה ספגתי מאבימי על שמועה זו] כלומר, אבימי גער בי כאשר הקשיתי על דבריו בענין מכירת נכסי יתומים על ידי בית דין, שהיו סותרים את דברי הברייתא, וכך הסביר לי: אם בא להכריז ימים רצופין — מכריז שלשים יום, כדברי הברייתא, ואם מכריז רק בשני וחמישי ושני — מכריז ששים יומי [ימים]. ואם כן רב חסדא היה שונה לפני אבימי ולא להיפך!
The Gemara interrupts this statement with a question: And did Rabbi Avimi really learn in the study hall of Rav Ḥisda? But didn’t Rav Ḥisda say: I absorbed many blows [kulfei] from Avimi as a result of that halakha, i.e., Avimi would mock me when I questioned his statements with regard to the sale of orphans’ property by the courts, which were contradictory to the ruling of a particular baraita. Avimi explained to me that if the court comes to announce such a sale on consecutive days, then it is announced for thirty days, in accordance with that baraita. But if it will be announced only on Monday, Thursday, and Monday, then it is announced over the course of sixty days. If so, Rav Ḥisda was in fact the pupil while Rabbi Avimi was his teacher.
הכל
(9) אֲבִימִי מַסֶּכְתָּא אִיתְעֲקַרָא אִיתְעֲקַר לֵיהּ וַאֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְאִדְּכוֹרֵי גְּמָרֵיהּ וְלִישְׁלַח לֵיהּ וְלֵיתֵי לְגַבֵּיהּ סְבַר הָכִי מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא טְפֵי.
The Gemara answers: Avimi was in fact the teacher, but tractate Menaḥot was uprooted for him, i.e., he forgot it, and Avimi came before his student Rav Ḥisda to help him recall his learning. The Gemara asks: If Rav Ḥisda was in fact Avimi’s student, let Avimi send for him and Rav Ḥisda come to Avimi. The Gemara responds: Avimi thought that this would be more helpful in this matter, i.e., that by exerting the effort to travel to his pupil in order to learn from him, he would better retain his studies.
The Gemara answers: Avimi was in fact the teacher, but tractate Menaḥot was uprooted for him, i.e., he forgot it, and Avimi came before his student Rav Ḥisda to help him recall his learning. The Gemara asks: If Rav Ḥisda was in fact Avimi’s student, let Avimi send for him and Rav Ḥisda come to Avimi. The Gemara responds: Avimi thought that this would be more helpful in this matter, i.e., that by exerting the effort to travel to his pupil in order to learn from him, he would better retain his studies.
אבימי מסכתא דמנחות איעקר ליה – נשתכחה הימנו.
ולישלח ליה – לרב חסדא דליתי לגביה.
מסתייע מילתא – משום יגעתי ומצאתי (מגילה דף ו:).
ומשיבים: אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה [מסכת מנחות נשכחה ממנו], ואתא קמיה [ובא לפני] רב חסדא תלמידו לאדכורי גמריה [להזכיר לו תלמודו]. ושואלים: אם רב חסדא היה תלמידו, ולישלח ליה וליתי לגביה [שישלח אליו אבימי לקרוא לו ויבוא רב חסדא אצלו]! ומשיבים, סבר [סבור] היה אבימי: הכי מסתייעא מילתא טפי [כך יסתייע, יצליח הדבר יותר], שאם מטריח עצמו לבוא כתלמיד לרבו יעלה לימודו יפה יותר. ושבים לעיקר הענין.
The Gemara answers: Avimi was in fact the teacher, but tractate Menaḥot was uprooted for him, i.e., he forgot it, and Avimi came before his student Rav Ḥisda to help him recall his learning. The Gemara asks: If Rav Ḥisda was in fact Avimi’s student, let Avimi send for him and Rav Ḥisda come to Avimi. The Gemara responds: Avimi thought that this would be more helpful in this matter, i.e., that by exerting the effort to travel to his pupil in order to learn from him, he would better retain his studies.
הכל
(10) פְּגַע בֵּיהּ רַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ כֵּיצַד קוֹמְצִין א״ל אֲמַר לֵיהּ מִכְּלִי זֶה אֲמַר לֵיהּ וְכִי קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע א״ל אֲמַר לֵיהּ דְּמַגְבַּה לֵיהּ כֹּהֵן.
The Gemara returns to the statement of Rabbi Zeira: Rav Naḥman encountered Avimi upon his return from the study hall of Rav Ḥisda. Rav Naḥman said to him: How does one properly remove a handful from a meal offering? Avimi pointed to a vessel that was resting on the ground and said to him: From this vessel one may properly remove a handful. Rav Naḥman said to him: But may one remove a handful from a vessel that is resting upon the ground? Avimi said to him: When I said that such a vessel may be used, I meant that one priest would first raise it from the ground and then another priest would remove a handful from it.
The Gemara returns to the statement of Rabbi Zeira: Rav Naḥman encountered Avimi upon his return from the study hall of Rav Ḥisda. Rav Naḥman said to him: How does one properly remove a handful from a meal offering? Avimi pointed to a vessel that was resting on the ground and said to him: From this vessel one may properly remove a handful. Rav Naḥman said to him: But may one remove a handful from a vessel that is resting upon the ground? Avimi said to him: When I said that such a vessel may be used, I meant that one priest would first raise it from the ground and then another priest would remove a handful from it.
פגע ביה רב נחמן – באבימי.
מכלי זה – ראה כלי מונח על גבי קרקע וקאמר כלי זה אם של קודש (זה) היה ראוי לקמיצה.
אמר ליה מכלי זה – למאי דמסיק דמגבה ליה כהן יש לתמוה מאי חידוש השיבו מכלי זה ושמא אשמעינן אע״פ שלא נמשח שעבודתו מחנכת א״נ של עץ היה כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר בפרק החליל (סוכה דף נ:) דעושין כלי שרת של עץ.1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״שכן מצינו״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ז׳:.
דמגביה ליה כהן. וא״ת מה היה בדעתו של אבימי שהיה שואל ממנו שהשיבו כך. וי״ל דסבר דרב נחמן שואל ממנו אם צריך משיחה לכלי שרת ואמר ליה מכלי זה שאינו נמשח דלדורות עבודתן מחנכתן. תוס׳:
ואינו נראה לי שהרי אם היה שואלו אם יכולין לקמוץ מאותו כלי שלא נמשח היה לו לומר כן אם קומצין מכלי זה ולא כיצד קומצין ועוד שמכלי זה הוא תשובה לשאלה ששאל לו כיצד קומצין והשיב לו מכלי זה ולא ששאל כיצד קומצין מכלי זה שאם נפרשהו כן ואחרי כן אמר לו רב נחמן וכי קומצים מכלי שעל גבי קרקע אמר לו אבימי דמגבה ליה א״כ לא השיב לו אבימי כיצד קומצין. אלא נראה שהיה שואלו ללמדו הלכות קמיצה ולכך אמר לו כיצד קומצים:
או נוכל לפרש שאמר לו רב נחמן כיצד קומצין ללמדו סדר קמיצה. השיבו מכלי זה כלומר מכלי זה אתה שואלני שאראה בו סדר קמיצה א״כ מלאהו קמח ואראך בו סדר קמיצה. או מכלי זה אם היה מלא הייתי מראה לך סדר קמיצה ואמר לו רב נחמן וכי קומצין מכלי שע״ג קרקע ואמר לו אני אומר שאראך בכלי סדר קמיצה אם יגביהנו כהן:
או נוכל לפרש דאמר ליה רב נחמן כיצד קומצין כלומר בי רב חסדא כיצד קומצין ואמר לו מכלי זה כלומר למדתי שם מכלי זה יכולין לקמוץ אע״פי שאינו כלי שרת ואמר ליה וכי קומצין מכלי שע״ג קרקע ואמר לו פי׳ דמגביה ליה כהן והחדוש הוי אף על פי שלא נמשח כדפירש התוספת:
ואינו נראה לי שהרי אם היה שואלו אם יכולין לקמוץ מאותו כלי שלא נמשח היה לו לומר כן אם קומצין מכלי זה ולא כיצד קומצין ועוד שמכלי זה הוא תשובה לשאלה ששאל לו כיצד קומצין והשיב לו מכלי זה ולא ששאל כיצד קומצין מכלי זה שאם נפרשהו כן ואחרי כן אמר לו רב נחמן וכי קומצים מכלי שעל גבי קרקע אמר לו אבימי דמגבה ליה א״כ לא השיב לו אבימי כיצד קומצין. אלא נראה שהיה שואלו ללמדו הלכות קמיצה ולכך אמר לו כיצד קומצים:
או נוכל לפרש שאמר לו רב נחמן כיצד קומצין ללמדו סדר קמיצה. השיבו מכלי זה כלומר מכלי זה אתה שואלני שאראה בו סדר קמיצה א״כ מלאהו קמח ואראך בו סדר קמיצה. או מכלי זה אם היה מלא הייתי מראה לך סדר קמיצה ואמר לו רב נחמן וכי קומצין מכלי שע״ג קרקע ואמר לו אני אומר שאראך בכלי סדר קמיצה אם יגביהנו כהן:
או נוכל לפרש דאמר ליה רב נחמן כיצד קומצין כלומר בי רב חסדא כיצד קומצין ואמר לו מכלי זה כלומר למדתי שם מכלי זה יכולין לקמוץ אע״פי שאינו כלי שרת ואמר ליה וכי קומצין מכלי שע״ג קרקע ואמר לו פי׳ דמגביה ליה כהן והחדוש הוי אף על פי שלא נמשח כדפירש התוספת:
פגע ביה [פגש בו] רב נחמן באבימי בדרכו מבית רב חסדא, אמר ליה [לו]: כיצד קומצין? אמר ליה [לו] אבימי: כגון מכלי זה, שהיה מונח על הקרקע. אמר ליה [לו] רב נחמן: וכי קומצין מכלי שעל גבי קרקע? אמר ליה [לו]: כוונתי דמגבה ליה [שמגביה אותו] כהן, וכהן אחר קומץ ממנו.
The Gemara returns to the statement of Rabbi Zeira: Rav Naḥman encountered Avimi upon his return from the study hall of Rav Ḥisda. Rav Naḥman said to him: How does one properly remove a handful from a meal offering? Avimi pointed to a vessel that was resting on the ground and said to him: From this vessel one may properly remove a handful. Rav Naḥman said to him: But may one remove a handful from a vessel that is resting upon the ground? Avimi said to him: When I said that such a vessel may be used, I meant that one priest would first raise it from the ground and then another priest would remove a handful from it.
הכל
(11) כֵּיצַד מְקַדְּשִׁין אֶת הַמְּנָחוֹת אֲמַר לֵיהּ נוֹתְנָהּ לִכְלִי זֶה דוְכִי מְקַדְּשִׁין בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע א״ל אֲמַר לֵיהּ דְּמַגְבַּה לֵיהּ כֹּהֵן.
Rav Naḥman proceeded to ask Avimi another question: How does one properly sanctify the meal offerings? Avimi pointed to a vessel that was resting on the ground and said to him: The priest places it into this vessel. Rav Naḥman again said to him: But can one sanctify a meal offering in a vessel that is resting upon the ground? Avimi said to him: When I said that such a vessel may be used, I meant that another priest would initially raise it from the ground, and only then would the meal offering be placed inside it.
Rav Naḥman proceeded to ask Avimi another question: How does one properly sanctify the meal offerings? Avimi pointed to a vessel that was resting on the ground and said to him: The priest places it into this vessel. Rav Naḥman again said to him: But can one sanctify a meal offering in a vessel that is resting upon the ground? Avimi said to him: When I said that such a vessel may be used, I meant that another priest would initially raise it from the ground, and only then would the meal offering be placed inside it.
עוד שאל אותו רב נחמן: כיצד מקדשין את המנחות? אמר ליה [לו] אבימי: נותנה לכלי זה, שהיה מונח לפניו על הקרקע. אמר לו רב נחמן: וכי מקדשין בכלי שעל גבי קרקע? אמר ליה [לו] אבימי: דמגבה ליה [שמגביה אותו] כהן את הכלי, ונותן לתוכו את המנחה.
Rav Naḥman proceeded to ask Avimi another question: How does one properly sanctify the meal offerings? Avimi pointed to a vessel that was resting on the ground and said to him: The priest places it into this vessel. Rav Naḥman again said to him: But can one sanctify a meal offering in a vessel that is resting upon the ground? Avimi said to him: When I said that such a vessel may be used, I meant that another priest would initially raise it from the ground, and only then would the meal offering be placed inside it.
הכל
(12) אֲמַר לֵיהּ א״כ אִם כֵּן הוּצְרַכְתָּה ג׳ שְׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים אֲמַר לֵיהּ וּתְהֵא צְרִיכָה י״ג שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כַּתָּמִיד.
Rav Naḥman said to Avimi: If so, then you require the involvement of three priests, i.e., one to raise the vessel, one to sanctify the meal offering, and one to remove the handful from the meal offering. Avimi said to him: And let it require even thirteen priests, just as the service of the daily burnt offering required the involvement of thirteen priests. The need for several priests presents no difficulty.
Rav Naḥman said to Avimi: If so, then you require the involvement of three priests, i.e., one to raise the vessel, one to sanctify the meal offering, and one to remove the handful from the meal offering. Avimi said to him: And let it require even thirteen priests, just as the service of the daily burnt offering required the involvement of thirteen priests. The need for several priests presents no difficulty.
הוצרכתה ג׳ כהנים – שנים להגביה שני כלים אחד שיקמוץ הימנו ואחד שנותן לתוכו ושלישי קומץ וכהן אחד אינו יכול להגביה שני הכלים דאין עבודה בשמאל.
תמיד – י״ג כהנים זוכין בו במסכת יומא בפ״ב (יומא כה.).
אמר ליה [לו] רב נחמן: אם כן, הוצרכתה שלשה כהנים, אחד שמקדש את המנחה, ואחד שמגביה את הכלי, ואחד שקומץ מתוך הכלי! אמר ליה [לו]: אין זו קושיה, ותהא צריכה אפילו שלשה עשר כהנים, כקרבן התמיד ששלושה עשר כהנים היו עוסקים בעבודתו.
Rav Naḥman said to Avimi: If so, then you require the involvement of three priests, i.e., one to raise the vessel, one to sanctify the meal offering, and one to remove the handful from the meal offering. Avimi said to him: And let it require even thirteen priests, just as the service of the daily burnt offering required the involvement of thirteen priests. The need for several priests presents no difficulty.
הכל
(13) אֵיתִבֵיהּ זֶה הַכְּלָל כׇּל הַקּוֹמֵץ וְנוֹתֵן בִּכְלִי הַמּוֹלִיךְ וְהַמַּקְטִיר לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וְכוּ׳.
Rav Naḥman raised another objection to the statement of Avimi from a mishna (12a) that discusses the halakha that improper intentions during the service of a meal offering disqualify it. This is the principle: In the case of anyone who removes the handful, or places the handful in the vessel, or who conveys the vessel with the handful to the altar, or who burns the handful on the altar, with the intent to partake of an item whose typical manner is such that one partakes of it, or to burn an item whose typical manner is such that one burns it on the altar, e.g., the handful or the frankincense, outside its designated area, the meal offering is unfit but there is no liability for excision from the World-to-Come [karet].
Rav Naḥman raised another objection to the statement of Avimi from a mishna (12a) that discusses the halakha that improper intentions during the service of a meal offering disqualify it. This is the principle: In the case of anyone who removes the handful, or places the handful in the vessel, or who conveys the vessel with the handful to the altar, or who burns the handful on the altar, with the intent to partake of an item whose typical manner is such that one partakes of it, or to burn an item whose typical manner is such that one burns it on the altar, e.g., the handful or the frankincense, outside its designated area, the meal offering is unfit but there is no liability for excision from the World-to-Come [karet].
עוד איתביה [הקשה לו] רב נחמן ממה ששנינו לגבי סדר עבודות המנחה שהמחשבה פוגמת בהן: זה הכלל, כל הקומץ ונותן בכלי, המוליך והמקטיר, לאכול דבר שדרכו לאכול או להקטיר דבר שדרכו להקטיר,
Rav Naḥman raised another objection to the statement of Avimi from a mishna (12a) that discusses the halakha that improper intentions during the service of a meal offering disqualify it. This is the principle: In the case of anyone who removes the handful, or places the handful in the vessel, or who conveys the vessel with the handful to the altar, or who burns the handful on the altar, with the intent to partake of an item whose typical manner is such that one partakes of it, or to burn an item whose typical manner is such that one burns it on the altar, e.g., the handful or the frankincense, outside its designated area, the meal offering is unfit but there is no liability for excision from the World-to-Come [karet].
הכל
(14) וְאִילּוּ מַגְבִּיהַּ לָא קָתָנֵי תַּנָּא סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵיט וְלָא סֵדֶר כֹּהֲנִים.
Rav Naḥman explained his objection: All the rites of a meal offering are taught in the mishna, and yet raising the vessel from the ground is not taught. This indicates that there is no requirement to raise a vessel from the ground in order to use it for the service of a meal offering. Avimi responded: The tanna cited the order of sacrificial rites, i.e., those rites concerning which improper intentions disqualify a meal offering, but he did not cite the order of the priests, i.e., he did not cite the total number of priests involved in the service.
Rav Naḥman explained his objection: All the rites of a meal offering are taught in the mishna, and yet raising the vessel from the ground is not taught. This indicates that there is no requirement to raise a vessel from the ground in order to use it for the service of a meal offering. Avimi responded: The tanna cited the order of sacrificial rites, i.e., those rites concerning which improper intentions disqualify a meal offering, but he did not cite the order of the priests, i.e., he did not cite the total number of priests involved in the service.
ואלו מגביה לא קתני. וקשיא דלמה לו למתני מגביה הא לא תני במתניתין כי אם עבודות שמפגלין בהם כדקתני שדרכו לאכול כו׳ והרי אין מפגלין כי אם בד׳ עבודות ואיך יחשוב מגביה לומר שמגביה לאכול כו׳ ולהקטיר כו׳ יהיה פגול ומגביה אינו בכלל ד׳ עבודות דנפקי מקרא דאין מפגלין כי אם בשחיטה וקבלה והולכה וזריקה וכנגדן במנחה בקמיצה ומתן כלי והילוך והקטרה:
וי״ל דאין הכי נמי הוה פריך דאם צריך בקמיצה ובמתן כלי שיהא שם מגביה דכמו כן יפגל המגביה משום דד׳ עבודות נפקא לן בפ״ק דזבחים מואם האכל יאכל בדברים המביאים לידי אכילה הכתוב מדבר והם ד׳ עבודות דזבחים וכיון דילפינן מנחה מזבחים בהיקש דזאת תורת א״כ נימא מה זבחים כל דבר המביא לידי אכילה מפגלי׳ אף מנחה כל המביא לידי אכילה מפגל וכיון דצריכה הגבהה לקמיצה דאל״כ אינו יכול לקמוץ א״כ מה דברים המביאים לידי אכילה והמגביה על מנת לאכול כו׳ ולהקטיר כו׳ יפגל כמו קומץ וד׳ עבודות וכיון דצריכ׳ להביאו לידי אכילה ונהי דבזבחים ליכא אלא ד׳ עבודות במנחות יהיו ה׳ כיון דדבר המביא לידי אכילה הוא וכל דבר המביא לידי אכילה מפגלין בו כדפירשנו:
וי״ל דאין הכי נמי הוה פריך דאם צריך בקמיצה ובמתן כלי שיהא שם מגביה דכמו כן יפגל המגביה משום דד׳ עבודות נפקא לן בפ״ק דזבחים מואם האכל יאכל בדברים המביאים לידי אכילה הכתוב מדבר והם ד׳ עבודות דזבחים וכיון דילפינן מנחה מזבחים בהיקש דזאת תורת א״כ נימא מה זבחים כל דבר המביא לידי אכילה מפגלי׳ אף מנחה כל המביא לידי אכילה מפגל וכיון דצריכה הגבהה לקמיצה דאל״כ אינו יכול לקמוץ א״כ מה דברים המביאים לידי אכילה והמגביה על מנת לאכול כו׳ ולהקטיר כו׳ יפגל כמו קומץ וד׳ עבודות וכיון דצריכ׳ להביאו לידי אכילה ונהי דבזבחים ליכא אלא ד׳ עבודות במנחות יהיו ה׳ כיון דדבר המביא לידי אכילה הוא וכל דבר המביא לידי אכילה מפגלין בו כדפירשנו:
ומשני תנא סדר עבודות נקט. פי׳ אע״פי שתהיה הגבהה מדברים המביאים לידי אכילה ושיפסלו בה אפי׳ הכי לא חשיב לה משום דתנא סדר עבודות נקט ר״ל סדר עבודות מפגלות בזבחים שהם ד׳ עבודות וכנגדן ד׳ עבודות מפגלות במנחה אותן ד׳ עבודות נקט ולא אתא למנקט טפי כי אם הד׳ עבודות הנז׳ בכל מקום שמביאות לידי פגול. ורש״י פי׳ סדר עבודות שכהן אחד עשה אותן זו אחר זו אבל למניינא דכהנים לא נחת ליה. ולפי׳ שפירשנו ר״ל דלא אתא למחשב כי אם עבודות הנעשות זו אחר זו על ידי כהן אחד ולא שנעשות ע״י כמה כהנים אע״פי שנאמר שהיא נפגלת כמו האחרות מאחר שמביאה לידי אכילה אפילו הכי לא חשבה שאינו בא לחשוב כי אם סדר עבודות שנעשות על ידי כהן אחד. עכ״תו:
ואילו מגביה לא קתני [אינו שונה] ביניהן, משמע שאין צורך בהגבהת הכלי! ענה לו אבימי: התנא סדר עבודות שהמחשבה פוסלת בהן הוא נקיט [אוחז, מזכיר], ולא סדר כהנים, שלא מנה את כל הכהנים הנצרכים לעבודת המנחה.
Rav Naḥman explained his objection: All the rites of a meal offering are taught in the mishna, and yet raising the vessel from the ground is not taught. This indicates that there is no requirement to raise a vessel from the ground in order to use it for the service of a meal offering. Avimi responded: The tanna cited the order of sacrificial rites, i.e., those rites concerning which improper intentions disqualify a meal offering, but he did not cite the order of the priests, i.e., he did not cite the total number of priests involved in the service.
הכל
(15) בְּעוֹ מִינֵּיהּ מִדְּרַב שֵׁשֶׁת מַהוּ לִקְמוֹץ מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע אֲמַר לֵיהּ פּוֹק חֲזִי מָה עָבְדִין לְגָאו האַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין שְׁנַיִם בְּיָדָם ב׳ שְׁנֵי סְדָרִים וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין וְאַרְבָּעָה מְקַדְּמִין לִפְנֵיהֶם שְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי סְדָרִים וב׳ וּשְׁנַיִם לִיטּוֹל ב׳ שְׁנֵי בָּזִיכִין
On the same topic, the Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: What is the halakha with regard to the permissibility of removing a handful from a vessel that is resting upon the ground? Is this removal valid? Rav Sheshet said to one of the Sages who raised the dilemma: Go out and see what they do within the Sanctuary when they remove the bowls containing the frankincense that were placed upon the Table of the shewbread in order to burn the frankincense upon the altar. The mishna (99b) states: When the priests would replace the shewbread every Shabbat, four priests would enter the Sanctuary, two with the two arrangements of the new shewbread in their hands and two with the two bowls of frankincense in their hands. And four priests would precede them and enter the Sanctuary before them, two to remove the two arrangements of the old shewbread and two to remove the two bowls of frankincense.
On the same topic, the Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: What is the halakha with regard to the permissibility of removing a handful from a vessel that is resting upon the ground? Is this removal valid? Rav Sheshet said to one of the Sages who raised the dilemma: Go out and see what they do within the Sanctuary when they remove the bowls containing the frankincense that were placed upon the Table of the shewbread in order to burn the frankincense upon the altar. The mishna (99b) states: When the priests would replace the shewbread every Shabbat, four priests would enter the Sanctuary, two with the two arrangements of the new shewbread in their hands and two with the two bowls of frankincense in their hands. And four priests would precede them and enter the Sanctuary before them, two to remove the two arrangements of the old shewbread and two to remove the two bowls of frankincense.
ובענין זה בעו מיניה [שאלו ממנו] מדרב ששת: מהו לקמוץ מכלי שעל גבי קרקע? אמר ליה [לו] לשואל: פוק חזי מה עבדין לגאו [צא וראה מה עושים הכהנים בפנים] בתוך ההיכל, כאשר היו נוטלים את בזיכי הלבונה מעל שולחן לחם הפנים כדי להקטירם על המזבח, כשם שהכהן נוטל את הקומץ מן המנחה שבכלי כדי להקטירו. שכך שנינו: כאשר מחליפים את לחם הפנים בכל שבת, היו ארבעה כהנים נכנסין להיכל, שנים בידם שני סדרים (מערכות) חדשים של לחם, ושנים בידם שני בזיכין של לבונה, וארבעה כהנים אחרים מקדמין לפניהם, שנים כדי ליטול שני סדרים המצויים על השולחן, כדי לפנות מקום לחדשים, ושנים כדי ליטול מן השולחן את שני הבזיכין,
On the same topic, the Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: What is the halakha with regard to the permissibility of removing a handful from a vessel that is resting upon the ground? Is this removal valid? Rav Sheshet said to one of the Sages who raised the dilemma: Go out and see what they do within the Sanctuary when they remove the bowls containing the frankincense that were placed upon the Table of the shewbread in order to burn the frankincense upon the altar. The mishna (99b) states: When the priests would replace the shewbread every Shabbat, four priests would enter the Sanctuary, two with the two arrangements of the new shewbread in their hands and two with the two bowls of frankincense in their hands. And four priests would precede them and enter the Sanctuary before them, two to remove the two arrangements of the old shewbread and two to remove the two bowls of frankincense.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מנחות ז. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות ז. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס מנחות ז., רש"י מנחות ז. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות ז., ר׳ פרץ הכהן מנחות ז., גליון הש"ס לרע"א מנחות ז., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות ז.
Menachot 7a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 7a, Collected from HeArukh Menachot 7a, Rashi Menachot 7a, Tosafot Menachot 7a, R. Peretz HaKohen Menachot 7a, Gilyon HaShas Menachot 7a, Steinsaltz Commentary Menachot 7a