Zevachim 87b – זבחים פז:‏ – Shas HaMeforash

(1)

שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ מַאי לָאו שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ פְּסוּלִין.

An offering that people unfit for performing the Temple service collected and then sprinkled its blood shall not descend from the altar if it ascended. What, is it not that the mishna means that people unfit for performing the Temple service collected the blood and people unfit for performing the Temple service sprinkled it as well, which disqualifies it from ascending the altar? But if the collection alone was performed by people unfit for performing the Temple service, although the offering becomes disqualified, those fit to perform the Temple service may sprinkle the blood and sacrifice the offering ab initio. The reason, apparently, is that service vessels sanctify disqualified blood such that it may be sprinkled ab initio.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

מאי לאו שקיבלו פסולין – והדר זרקו פסולין ולמה לי זרקו מקבלה איפסלה לה אי לאו לאשמועינן טעמא דזרקו פסולין הוא דהוו איברים בתורת אם עלו לא ירדו ולכתחלה לא יעלו דתפסל בשר בזריקת פסולין הא זרקו כשרין לכתחלה נמי יעלו האיברים דזריקה מעליא הוא ואע״ג דקיבלו פסולין משום דקדשיה כלי שרת ליזרוק לכתחלה.

אי נמי שזרקו פסולין – ומשום היא גופא איצטריך לאשמועינן אם עלו איברים לא ירדו ואף על פי שנפסלו בזריקה.

קרבן שקיבלו פסולין וזרקו את דמו, מאי לאו [האם אין] כוונת הדברים שקיבלו פסולין את הדם, וגם זרקו פסולין, שרק אז נפסל הקרבן ואין להעלותו על המזבח. אבל אם רק קיבלו פסולים את הדם, למרות שהוא נפסל בכך — רשאים כשרים לכתחילה לזורקו, ולהעלות את הקרבן. ומכאן שכלי השרת מקדשים את הדם הפסול לזורקו אפילו לכתחילה!

An offering that people unfit for performing the Temple service collected and then sprinkled its blood shall not descend from the altar if it ascended. What, is it not that the mishna means that people unfit for performing the Temple service collected the blood and people unfit for performing the Temple service sprinkled it as well, which disqualifies it from ascending the altar? But if the collection alone was performed by people unfit for performing the Temple service, although the offering becomes disqualified, those fit to perform the Temple service may sprinkle the blood and sacrifice the offering ab initio. The reason, apparently, is that service vessels sanctify disqualified blood such that it may be sprinkled ab initio.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(2) לֹא שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין א״נאִי נָמֵי שֶׁזָּרְקוּ פְּסוּלִין.

Reish Lakish rejects this proof: No, the mishna may be referring to two independent cases, i.e., that people unfit for performing the Temple service collected the blood, or that people unfit for performing the Temple service sprinkled the blood after it was collected by people who were fit for performing the Temple service. Accordingly, the mishna teaches only that if such offerings ascended the altar they shall not descend after the fact, but service vessels do not sanctify disqualified items such that they are offered ab initio.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

דחה ריש לקיש: לא, אפשר להסביר את המשנה כשני מקרים שונים: שקיבלו פסולין את דמו, אי נמי [או גם כן] שזרקו פסולין למרות שקיבלוהו כשרים, ובשני המקרים אין זה אלא בדיעבד, לפי שכלי השרת אינם מקדשים להקריב או לזרוק לכתחילה.

Reish Lakish rejects this proof: No, the mishna may be referring to two independent cases, i.e., that people unfit for performing the Temple service collected the blood, or that people unfit for performing the Temple service sprinkled the blood after it was collected by people who were fit for performing the Temple service. Accordingly, the mishna teaches only that if such offerings ascended the altar they shall not descend after the fact, but service vessels do not sanctify disqualified items such that they are offered ab initio.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) אֲוִיר מִזְבֵּחַ כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי אוֹ לָא ת״שתָּא שְׁמַע כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ כָּךְ כֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ.

§ The Gemara raises a dilemma: Is the airspace above the altar considered as the altar itself, whereby items that enter this airspace shall not descend from the altar, or is it not considered like the altar? The Gemara suggests: Come and hear the mishna, which states: Just as the altar sanctifies items, so too, the ramp sanctifies items, and if they ascended upon it they shall be sacrificed upon the altar and shall not descend.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אויר המזבח – אם תלה איברים פסולים באויר ראש המזבח כמזבח דמי ולא ירדו.

או לאו – כמזבח דמי וירדו.

א ומביאים דיון, שהובאה בו משנתנו כראיה. וכך נשאלה השאלה: אויר שלמעלה מן המזבח כמזבח דמי [נחשב], שכאשר נכנס דבר פסול לאויר המזבח אינו יורד, או לא? ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממשנתנו: כשם שהמזבח מקדש את הפסולים, כך כבש מקדש, שאם עלו עליו — לא ירדו, אלא יקרבו על גבי המזבח.

§ The Gemara raises a dilemma: Is the airspace above the altar considered as the altar itself, whereby items that enter this airspace shall not descend from the altar, or is it not considered like the altar? The Gemara suggests: Come and hear the mishna, which states: Just as the altar sanctifies items, so too, the ramp sanctifies items, and if they ascended upon it they shall be sacrificed upon the altar and shall not descend.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי אֲוִיר כֶּבֶשׁ נָמֵי לָאו כְּכֶבֶשׂ דָּמֵי הֵיכִי מַסֵּיק לֵיהּ מִכֶּבֶשׁ לְמִזְבֵּחַ הָוֵה לֵיהּ יָרוּד.

And if you say that the airspace above the altar is not considered as the altar itself, then the airspace above the ramp as well should not be considered as the ramp. If so, how can one elevate the disqualified limbs of an offering from the ramp to the altar? The moment one elevates a limb from upon the ramp, it is considered to have descended from the ramp, and all disqualified items that descended shall not be returned.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

היכי מסיק לה מכבש למזבח – הא כי מגבה ליה באויר הכבש הוה ליה ירוד ותנן כך אם ירדו לא יעלו.

ואי אמרת [ואם אתה אומר] אויר מזבח לאו [לא] כמזבח דמי [נחשב] — אויר כבש נמי [גם כן] לאו [לא] ככבש דמי [נחשב], ואם כן, היכי מסיק ליה [כיצד מעלה אותו] את איברי הקרבן הפסול מכבש למזבח? הלוא כאשר מרים את האיבר מן הכבש להעלותו הוה ליה [נעשה] ירוד, כאילו ירד מן הכבש, וכל הפסולים שירדו שוב אינם עולים!

And if you say that the airspace above the altar is not considered as the altar itself, then the airspace above the ramp as well should not be considered as the ramp. If so, how can one elevate the disqualified limbs of an offering from the ramp to the altar? The moment one elevates a limb from upon the ramp, it is considered to have descended from the ramp, and all disqualified items that descended shall not be returned.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) דְּנָגֵד לֵיהּ וְהָא אֲוִיר יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ רוּבּוֹ לַכֶּבֶשׁ כַּכֶּבֶשׁ רוּבּוֹ לַמִּזְבֵּחַ כַּמִּזְבֵּחַ.

The Gemara responds: The mishna is referring to a case where the priest drags the offering up the ramp, but it never enters its airspace. The Gemara challenges: But even if he drags it up the ramp, he must still lift it, as there is a space between the ramp and the altar. The Gemara responds: Since this gap is small, only a minority of the limb of an offering will be located over the gap as it passes from the ramp to the altar. Therefore, when a majority of the limb is on the ramp, the minority situated above the gap is considered as if it is on the ramp. Once a majority of the limb is on the altar, the minority situated above the gap is considered as if it is on the altar.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומשני: דנגד ליה – גוררן עד המזבח ואינו מגביהן.

ופרכינן אויר יש בין כבש למזבח – כדאמרן בפרק קדשי קדשים (לעיל דף סב:) וכי מטי כנגד אותו אויר הוה ליה ירוד.

ומשני: רובו לכבש ככבש כו׳ – מה שכנגד אויר שדינן ליה בתר רובא אם רוב האבר בכבש שדינן ליה בתר כבש ואי רובן במזבח שדינן ליה בתר מזבח.

אויר יש בין כבש למזבח – אבל אי אויר מזבח כמזבח דמו לא קשיא ליה מכי מטי כנגד אויר (לא) הוה ליה ירוד דכנגד אותו אויר יש אמה סובב וסובב חשיב מזבח דאפילו להקטיר עליו איכא מאן דאמר פרק קדשי קדשים (לעיל דף סב:) דמקטירין מיהו אין נראה לרבינו חיים שהרי יש אויר מפסיק יותר מכדי אמה סובב כדי שיהא אויר קרקע מפסיקו כדאמרינן לעיל מה דם אויר קרקע מפסיקו אף בשר אויר קרקע מפסיקו וא״כ אכתי מכי מטי כנגד אויר קרקע ה״ל ירוד.

ומשיבים: כאן מדובר דנגד ליה [שמושך אותו] על גבי הכבש, ואינו מגביהו, ונמצא שלא היה באויר הכבש כלל. ומקשים: והא [והרי] גם אם גוררו על גבי הכבש, עדיין אויר (רווח) יש בין כבש למזבח, וכשהוא שם הריהו ירוד! ומשיבים: הואיל ואויר זה מועט הוא, רק מיעוט איבר הקרבן נמצא מעליו, ולכן כאשר רובו של האיבר לכבש (על הכבש), המיעוט שבאויר נידון כמונח על הכבש, ואם הגיע רובו למזבח נידון אותו מיעוט שבאויר כמונח על המזבח.

The Gemara responds: The mishna is referring to a case where the priest drags the offering up the ramp, but it never enters its airspace. The Gemara challenges: But even if he drags it up the ramp, he must still lift it, as there is a space between the ramp and the altar. The Gemara responds: Since this gap is small, only a minority of the limb of an offering will be located over the gap as it passes from the ramp to the altar. Therefore, when a majority of the limb is on the ramp, the minority situated above the gap is considered as if it is on the ramp. Once a majority of the limb is on the altar, the minority situated above the gap is considered as if it is on the altar.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) תִּיפְשׁוֹט מֵהָא הָא דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא יֵשׁ חִיבּוּר לְעוֹלִין אוֹ לָא תִּיפְשׁוֹט דְּיֵשׁ חִיבּוּר הָא לָא קַשְׁיָא תִּיפְשׁוֹט.

The Gemara asks: If so, resolve from this mishna the dilemma that was raised by Rami bar Ḥama: Is there a connection of limbs that ascend upon the altar, i.e., is an offering considered a unit such that even those parts that do not ascend the altar shall be considered as if they are upon it, or is there not, and each part is considered independent? Based on the previous answer, resolve the dilemma by saying that there is a connection of limbs. The Gemara responds: This is not difficult, as one may indeed resolve Rami bar Ḥama’s dilemma from here.

רש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

יש חבור בעולין – דלא חשבינן להו כמאן דמיפרת ואזלינן בהו בתר רובא או אין חיבור.

תפשוט דיש חיבור – דאי אין חיבור קמא קמא דמטא כנגד אויר איפסיל ליה ובכריתות (דף יד.) גרסינן ליה בלישנא אחרינא תיפשוט דבעי רמי בר חמא הלכו באיברים אחר הרוב או לא הלכו.

גמ׳ הא לא קשיא תפשוט. שבת דף ג ע״ב:

ושואלים: אם כן, תיפשוט מהא הא דבעי [תפתור מכאן שאלה זו ששאל] רמי בר חמא: האם יש חיבור לעולין שהקרבן נחשב כיחידה אחת, וגם מה שאינו נמצא על המזבח נחשב כמצוי עליו, או לא, ודנים כל חלק לעצמו? תיפשוט [תפתור] ממה שאמרנו שיש חיבור! ומשיבים: הא לא קשיא [זה אינו קשה], ואכן, תיפשוט [תפתור] בכך את השאלה.

The Gemara asks: If so, resolve from this mishna the dilemma that was raised by Rami bar Ḥama: Is there a connection of limbs that ascend upon the altar, i.e., is an offering considered a unit such that even those parts that do not ascend the altar shall be considered as if they are upon it, or is there not, and each part is considered independent? Based on the previous answer, resolve the dilemma by saying that there is a connection of limbs. The Gemara responds: This is not difficult, as one may indeed resolve Rami bar Ḥama’s dilemma from here.

רש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי עוֹלַת הָעוֹף דְּפָסְלָה בְּמַחְשָׁבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ.

Rava bar Rav Ḥanan objects to the assumption that the airspace above the altar is considered as the altar itself: But if you say that the airspace above the altar is considered as the altar itself, then with regard to a bird burnt offering that one disqualified by having the intention to burn it beyond its designated time, i.e., the day after it was pinched, how can you find the circumstances for such a disqualification to take effect?

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

עולת העוף – שמליקתה בראש המזבח.

היכי משכחת לה – דפסל בה מחשבה חוץ לזמנו הא קלטיה אויר המזבח דאי נמי אמרינן לינה מועלת בראש המזבח וקיים זה את מחשבתו ושהה עד למחר והקטירה בת הקטרה היא דהא פסולין שעלו לא ירדו וכיון דבת הקטרה מחר לכתחלה היא אמאי פסלה בה מחשבת הקטרת מחר.

עולת העוף דפסלה בה מחשבה – תימה מאי קשיא ליה הא אמרינן בפרק קדשי קדשים (לעיל דף סה.) שאם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה וא״כ אין כאן אויר מזבח ולפירוש הקונטרס שפירש למעלה שהיתה שם בליטה ניחא אי נמי פריך לרבי נחמיה דאמר (לעיל דף סה.) היא עצמה אינה נעשת אלא בגופו של קרן.

ועל מה שרצו להוכיח מתחילה, שאויר המזבח נחשב כמזבח, מתקיף לה [מקשה על כך] רבא בר רב חנן: ואי אמרת [ואם אתה אומר] כי אויר מזבח כמזבח דמי [נחשב], עולת העוף שמליקתה נעשית באויר המזבח, דפסלה [שנפסלת] במחשבה להקטירה למחר, היכי משכחת לה [כיצד מוצא אתה אותה]?

Rava bar Rav Ḥanan objects to the assumption that the airspace above the altar is considered as the altar itself: But if you say that the airspace above the altar is considered as the altar itself, then with regard to a bird burnt offering that one disqualified by having the intention to burn it beyond its designated time, i.e., the day after it was pinched, how can you find the circumstances for such a disqualification to take effect?

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) הָא קַלְטַהּ מִזְבֵּחַ.

One’s intent to burn an offering beyond its designated time disqualifies it only when he intended to burn it during a time that he may not do so. Since a bird burnt offering is pinched in the airspace above the altar, the altar has already accepted it. Therefore, even if one delayed burning it until the next day, it does not descend from the altar, like all other offerings that are disqualified by being left overnight.

פירוש הרב שטיינזלץעודהכל

הרי אין מחשבת חוץ לזמנו פוסלת אלא אם חשב להקטיר בזמן שאינו רשאי להקטיר, ואילו עולת העוף הא [הרי] כבר קלטה מזבח. וגם אם ימתין עד למחר יקטירו אותה, כדין כל קרבן שנפסל בלינה, שאם עלה לא ירד!

One’s intent to burn an offering beyond its designated time disqualifies it only when he intended to burn it during a time that he may not do so. Since a bird burnt offering is pinched in the airspace above the altar, the altar has already accepted it. Therefore, even if one delayed burning it until the next day, it does not descend from the altar, like all other offerings that are disqualified by being left overnight.

פירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי אַלְּמָה לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּאָמַר הֲרֵינִי מוֹלְקָהּ עַל מְנָת לְהוֹרִידָהּ לְמָחָר וּלְהַעֲלוֹתָהּ וּלְהַקְטִירָהּ.

Rav Shimi bar Ashi objects to the objection raised by Rava bar Rav Ḥanan: Why is it not possible for a bird burnt offering to be disqualified through the intention to burn it beyond its designated time? You find it in a case where he says: I am hereby pinching it in order to take it down from the altar tomorrow and thereafter sacrifice it and burn it. If he takes it down from the altar the next day, he may not subsequently return it there for burning, as all disqualified items that have descended from the altar shall not be returned to it. Accordingly, even if the airspace above the altar is considered as the altar itself, a bird burnt offering can still be disqualified with such intention.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אלמה לא – בתמיה ולא משכחת בה פסול מחשבה והא משכחת כגון שחישב עליה להוריד למחר לאחר שנפסל ולהעלותה ולהקטירה דכיון דאיקיים ליה מחשבתו תו לא סלקא דהא איפסל ליה בלינה השתא נמי אהני בה מחשבה.

ופרכינן אאתקפתא דרב שימי.

מתקיף לה [מקשה על כך] על קושיה זו רב שימי בר אשי: אלמה [למה] לא יהא פסול מחשבה בעולת העוף? משכחת לה [מוצא אתה אותה] כגון שאמר: ״הריני מולקה על מנת להורידה למחר ולהעלותה ולהקטירה״. ואם אכן היה מורידה למחר — שוב לא ניתן להעלותה ולהקטירה, שהרי פסולים שירדו שוב לא יעלו, ולפיכך אף מחשבתו על כך פוסלת את הקרבן!

Rav Shimi bar Ashi objects to the objection raised by Rava bar Rav Ḥanan: Why is it not possible for a bird burnt offering to be disqualified through the intention to burn it beyond its designated time? You find it in a case where he says: I am hereby pinching it in order to take it down from the altar tomorrow and thereafter sacrifice it and burn it. If he takes it down from the altar the next day, he may not subsequently return it there for burning, as all disqualified items that have descended from the altar shall not be returned to it. Accordingly, even if the airspace above the altar is considered as the altar itself, a bird burnt offering can still be disqualified with such intention.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) הָנִיחָא לְרָבָא דְּאָמַר לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא לְרַבָּה דְּאָמַר אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ לֵיתָא לְמַחְשַׁבְתּוֹ.

The Gemara questions the objection of Rav Shimi bar Ashi: This works out well according to the opinion of Rava, who says that the disqualification of being left overnight is effective even when the offering is at the top of the altar. Accordingly, if he were to take the bird burnt offering down from the altar the next day, he may not restore it to the altar for burning. But this is difficult according to the opinion of Rabba, who says: The disqualification of being left overnight is not effective when the offering is at the top of the altar, and therefore even if the next day he removed the bird burnt offering from the altar, he must return it there to burn it, as it has not been disqualified. If so, his intention is not significant, i.e., he does not disqualify a bird burnt offering with such intention.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

הניחא לרבא דאמר לינה מועלת – איכא לאשכחא בכה״ג.

אלא לרבה – אפי׳ קיימא למחשבתו לא מיפסל וכל שכן דמחשבה לא הויא.

על קושייתו של רב שימי שואלים: הניחא [זה נוח] לשיטת רבא, שאמר: לינה מועלת (מועילה) לפסול את הקרבן גם כשהוא בראש המזבח, ולפיכך אם היה מוריד את העולה למחר שוב לא ניתן היה להקטירה, אלא לשיטת רבה שאמר: אין לינה מועלת בראש המזבח, הרי גם אם היה מורידה למחר, צריך היה לחזור ולהקטירה. ואם כן ליתא [אינה] למחשבתו כלומר, אין זו מחשבת פסול!

The Gemara questions the objection of Rav Shimi bar Ashi: This works out well according to the opinion of Rava, who says that the disqualification of being left overnight is effective even when the offering is at the top of the altar. Accordingly, if he were to take the bird burnt offering down from the altar the next day, he may not restore it to the altar for burning. But this is difficult according to the opinion of Rabba, who says: The disqualification of being left overnight is not effective when the offering is at the top of the altar, and therefore even if the next day he removed the bird burnt offering from the altar, he must return it there to burn it, as it has not been disqualified. If so, his intention is not significant, i.e., he does not disqualify a bird burnt offering with such intention.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) לְרַבָּה נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּאָמַר הֲרֵינִי מוֹלְקָהּ עַל מְנָת לְהוֹרִידָהּ קוֹדֵם עַמּוּד הַשַּׁחַר וּלְהַעֲלוֹתָהּ לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר.

Rav Shimi bar Ashi responds: According to the opinion of Rabba as well, you find a case of a bird burnt offering that is disqualified due to one’s intention, such as where he says: I am hereby pinch-ing it in order to take it down from the altar before dawn and to then sacrifice it after dawn. In such a case, where the offering is removed from the altar before dawn, even Rabba would agree that one’s intention renders a bird burnt offering disqualified by being left overnight.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומהדרינן – לרבה נמי כו׳ להורידה קודם עמוד השחר וכיון דעמוד השחר משכחת לה ארצפה פסיל לה בלינה הילכך מהניא לה נמי מחשבה.

משיב לכך רב שימי בר אשי: לרבה נמי [גם כן] משכחת לה [מוצא אתה אותה], כגון שאמר: הריני מולקה על מנת להורידה קודם עמוד השחר ולהעלותה לאחר עמוד השחר, שהואיל ובעמוד השחר לא היתה על המזבח, בזה אף רבה מודה שנפסלת בלינה.

Rav Shimi bar Ashi responds: According to the opinion of Rabba as well, you find a case of a bird burnt offering that is disqualified due to one’s intention, such as where he says: I am hereby pinch-ing it in order to take it down from the altar before dawn and to then sacrifice it after dawn. In such a case, where the offering is removed from the altar before dawn, even Rabba would agree that one’s intention renders a bird burnt offering disqualified by being left overnight.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) לְהָךְ גִּיסָא מִיהָא תִּיפְשׁוֹט ^אדַּאֲוִיר מִזְבֵּחַ כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי

Rav Shimi bar Ashi adds: Irrespective of the validity of the proof of Rava bar Rav Ḥanan, in any event, resolve the issue to this side, i.e., in favor of the claim that the airspace above the altar is considered as the altar itself. As if it enters your mind that the airspace above the altar is not considered as the altar,

א. א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:י״ב

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:י״ב

להך גיסא מיהא תפשוט כו׳ – רב שימי מסיים ביה באתקפתיה הכי את בעי למילף מיניה אויר מזבח לאו כמזבח דמי לאידך גיסא מצית למיפשט מינה ולמימר דכמזבח דמי דאי לא כמזבח דמי.

ומוסיף רב שימי: גם אם יש מקום לדון בגוף ההוכחה של רבא בר רב חנן, להך גיסא מיהא תיפשוט [לצד זה על כל פנים תפתור] להיפך, שאויר מזבח כמזבח דמי [נחשב]: דאי סלקא דעתך [שאם עולה על דעתך] כי אויר מזבח לאו [לא] כמזבח דמי [נחשב],

Rav Shimi bar Ashi adds: Irrespective of the validity of the proof of Rava bar Rav Ḥanan, in any event, resolve the issue to this side, i.e., in favor of the claim that the airspace above the altar is considered as the altar itself. As if it enters your mind that the airspace above the altar is not considered as the altar,

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון