גוייתא לברייתא – שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונה.
אבל גוייתא לגוייתא – כגון אם הקדים שמע לוהיה כי יביאך.
או ברייתא לברייתא – כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח.
(1) 
אֶלָּא גַּוָּיְיתָא לְבָרַיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְגַוָּיְיתָא אֲבָל גַּוָּיְיתָא לְגַוָּיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְבָרַיְיתָא לֵית לַן בַּהּ.
אֶלָּא גַּוָּיְיתָא לְבָרַיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְגַוָּיְיתָא אֲבָל גַּוָּיְיתָא לְגַוָּיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְבָרַיְיתָא לֵית לַן בַּהּ.unless it is a case where one exchanges an inner passage for an outer one, e.g., he placed the passage of Exodus 13:11–16 to the right of Exodus 13:1–10, or an outer passage for an inner one, e.g., he placed the passage of Deuteronomy 11:13–21 to the right of Deuteronomy 6:4–9. But if one exchanges an inner passage for the other inner one, i.e., he exchanges Exodus 13:11–16 with Deuteronomy 6:4–9, or an outer passage for the other outer one, i.e., he exchanges Exodus 13:1–10 with Deuteronomy 11:13–21, we have no problem with it.
גוייתא לברייתא, פי׳ שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונ׳ אי נמי הקדים והיה אם שמוע לשמע דנעשית חיצונה פנימית ופנימית חיצונה אבל גוייתא לגוייתא כגון דהקדים שמע לוהיה כי יביאך או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח. ל״ה:
יש להקשות דגוייתא לברייתא ובריית׳ לגויית׳ כולא חדא מילתא היא שהרי כיון שהחליף גוייתא לבריית׳ א״כ החליף נמי בריית׳ לגויית׳ ולמה הוצרך לכפול הדבר:
ונראה דרש״י ז״ל דקדק בזה לפי שפי׳ דגויית׳ לבריית׳ הוי והיה כי יביאך קודם לקדש ובריית׳ לגויית׳ דהקדים והיה אם שמוע לשמע והרי חילוף הפרשיות כסדר שהם נכתבין נקיט במלתיה ולכך נקט ראשונה גויית׳ לבריית׳ דהיינו יביאך קודם לקדש ולכך קרי להו חילוף גויית׳ לבריית׳ ולא קרי להו בריית׳ לגויית׳ אעפ״י שהחליף גבי בריית׳ לגויית׳ משום דאם החליף כדרכו נקט דאם החליף גויית׳ לבריית׳ הרי כתב בתחלה יביאך קודם לקדש א״כ לית למנקט בלישניה מה שכתוב בחילופו ראשון ראשון דהיינו יביאך שכותב ראשון לומר גוייתא לבריית׳ דר״ל דהקדים הגוייתא לברייתא וכן בריית׳ לגויית״ דפרשת והיה אם שמוע לשמע קרי ליה ברייתא לגויית׳ ולא גוייתא לבריית׳ לפי שכמו כן סדר חלופו ראשון נקט ראשון דהיינו דכתב והיה אם שמוע שהוא בריית׳ שהרי כשהחליף והיה אם שמוע שהוא בריית׳ לשמע שהוא פנימית הרי כתב והיה אם שמוע ראשונה הילכך נקט לה ראשונה:
יש להקשות דגוייתא לברייתא ובריית׳ לגויית׳ כולא חדא מילתא היא שהרי כיון שהחליף גוייתא לבריית׳ א״כ החליף נמי בריית׳ לגויית׳ ולמה הוצרך לכפול הדבר:
ונראה דרש״י ז״ל דקדק בזה לפי שפי׳ דגויית׳ לבריית׳ הוי והיה כי יביאך קודם לקדש ובריית׳ לגויית׳ דהקדים והיה אם שמוע לשמע והרי חילוף הפרשיות כסדר שהם נכתבין נקיט במלתיה ולכך נקט ראשונה גויית׳ לבריית׳ דהיינו יביאך קודם לקדש ולכך קרי להו חילוף גויית׳ לבריית׳ ולא קרי להו בריית׳ לגויית׳ אעפ״י שהחליף גבי בריית׳ לגויית׳ משום דאם החליף כדרכו נקט דאם החליף גויית׳ לבריית׳ הרי כתב בתחלה יביאך קודם לקדש א״כ לית למנקט בלישניה מה שכתוב בחילופו ראשון ראשון דהיינו יביאך שכותב ראשון לומר גוייתא לבריית׳ דר״ל דהקדים הגוייתא לברייתא וכן בריית׳ לגויית״ דפרשת והיה אם שמוע לשמע קרי ליה ברייתא לגויית׳ ולא גוייתא לבריית׳ לפי שכמו כן סדר חלופו ראשון נקט ראשון דהיינו דכתב והיה אם שמוע שהוא בריית׳ שהרי כשהחליף והיה אם שמוע שהוא בריית׳ לשמע שהוא פנימית הרי כתב והיה אם שמוע ראשונה הילכך נקט לה ראשונה:
פרש״י בד״ה אבל גוייתא כו׳ שמע לוהיה כי יביאך ובד״ה או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל כו׳ ובד״ה אלא במינן של עור ולא של משי כו׳ ובד״ה של תכלת דלאו מינן הוא הס״ד ואחר כך מ״ה מבפנים ומבחוץ הוא ס״ד ובד״ה כאמגוזא שבית מושבם חדוד ביותר כו׳ וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם טוב מושב ואח״כ טבלא זהו עור של בתים הס״ד ואח״כ מ״ה שתים ב׳ דפנות בשני בתים הס״ד ובד״ה דמתלי כו׳ והדר חלים כשמניחין כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה מעברתא כו׳ גשרים נקראין מעברתא ונקראין תיתורא כו׳ דתפילין הכל אחד דהא חשיב להו בגמרא בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא ויש מפרשים כו׳ כצ״ל וע׳ בדברי הרא״ש וק״ל:
אלא כשמחליף גוייתא לברייתא [פרשה חיצונית לפנימית], כגון שנתן ״והיה כי יביאך״ מימין ל״קדש״, וברייתא לגוייתא [ופרשה פנימית לחיצונית], שנתן ״והיה אם שמוע״ מימין ל״שמע״, אבל גוייתא לגוייתא [פנימית לפנימית], שהחליף ״והיה כי יביאך״ ו״שמע״, וברייתא לברייתא [וחיצונית לחיצונית], ״קדש״ ו״והיה אם שמוע״ — לית לן [אין לנו] בה איסור.
unless it is a case where one exchanges an inner passage for an outer one, e.g., he placed the passage of Exodus 13:11–16 to the right of Exodus 13:1–10, or an outer passage for an inner one, e.g., he placed the passage of Deuteronomy 11:13–21 to the right of Deuteronomy 6:4–9. But if one exchanges an inner passage for the other inner one, i.e., he exchanges Exodus 13:11–16 with Deuteronomy 6:4–9, or an outer passage for the other outer one, i.e., he exchanges Exodus 13:1–10 with Deuteronomy 11:13–21, we have no problem with it.
הכל
(2) א״ל אֲמַר לֵיהּ רָבָא מַאי שְׁנָא גַּוָּיְיתָא לְבָרַיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְגַוָּיְיתָא דְּלָא דְּהָךְ דְּבָעֵי לְמִיחְזֵי אַוֵּירָא לָא קָא חָזְיָיא וְהָא דְּלָא קָא בָעֵי לְמִיחְזֵי אַוֵּירָא קָא חָזְיָיא בָּרַיְיתָא לְבָרַיְיתָא וְגַוָּיְיתָא לְגַוָּיְיתָא נָמֵי הָךְ דְּבָעֲיָא לְמִיחְזֵי אַוֵּירָא דְּיָמִין קָא חָזְיָא אַוֵּירָא דִּשְׂמֹאל וְדִשְׂמֹאל קָא חָזְיָא אַוֵּירָא דְּיָמִין אֶלָּא ל״ש לָא שְׁנָא .
Rava said to Abaye: What is different about the cases of exchanging an inner passage for an outer one, and an outer passage for an inner one, such that the phylacteries are not fit? The reason is that this passage, which needs to see the air, i.e., to be placed on the outer side, does not see it, and that passage, which does not need to see the air, does see it. But in a case where one exchanges an outer passage for the other outer one or an inner passage for the other inner one, it should be unfit as well, as this passage, which needs to see the air of the right side, sees the air of the left side, and that passage, which requires to see the air of the left side, sees the air of the right side. Rather, there is no difference between any of these cases, and any change in the order renders the phylacteries unfit.
Rava said to Abaye: What is different about the cases of exchanging an inner passage for an outer one, and an outer passage for an inner one, such that the phylacteries are not fit? The reason is that this passage, which needs to see the air, i.e., to be placed on the outer side, does not see it, and that passage, which does not need to see the air, does see it. But in a case where one exchanges an outer passage for the other outer one or an inner passage for the other inner one, it should be unfit as well, as this passage, which needs to see the air of the right side, sees the air of the left side, and that passage, which requires to see the air of the left side, sees the air of the right side. Rather, there is no difference between any of these cases, and any change in the order renders the phylacteries unfit.
אמר ליה [לו] רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא דלא [במה שונה פנימית לחיצונית וחיצונית לפנימית שלא] יחליף — דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא חזייא [שזו שצריכה לראות את האויר, להיות בצד החיצוני, אינה רואה], והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא חזייא [וזו שאינה צריכה לראות אויר רואה], והרי ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי [כשמחליף חיצונית לחיצונית ופנימית לפנימית גם כן] — הך דבעיא למיחזי אוירא [זו שצריכה לראות אויר] של ימין קא חזיא אוירא [רואה אויר] של שמאל, וזו של שמאל קא חזיא אוירא [רואה אויר] של ימין! אלא לא שנא [אינו שונה], וכל שהופך את הסדר — פסול.
Rava said to Abaye: What is different about the cases of exchanging an inner passage for an outer one, and an outer passage for an inner one, such that the phylacteries are not fit? The reason is that this passage, which needs to see the air, i.e., to be placed on the outer side, does not see it, and that passage, which does not need to see the air, does see it. But in a case where one exchanges an outer passage for the other outer one or an inner passage for the other inner one, it should be unfit as well, as this passage, which needs to see the air of the right side, sees the air of the left side, and that passage, which requires to see the air of the left side, sees the air of the right side. Rather, there is no difference between any of these cases, and any change in the order renders the phylacteries unfit.
הכל
(3) וְאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב אתִּיתּוּרָא דִּתְפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי אָמַר אַבָּיֵי במַעְבַּרְתָּא דִּתְפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְאָמַר אַבָּיֵי גשי״ן שִׁין שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
§ And Rav Ḥananel says that Rav says: The requirement to have the titora of phylacteries, i.e., the base of phylacteries upon which the compartments rest, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Abaye said: The requirement to have the ma’ebarta of phylacteries, i.e., the passageway through which the straps are inserted, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. And Abaye says: The requirement to have a letter shin protruding on the phylacteries of one’s head, which is achieved by pressing the hide into the shape of that letter, is a halakha transmitted to Moses from Sinai.
§ And Rav Ḥananel says that Rav says: The requirement to have the titora of phylacteries, i.e., the base of phylacteries upon which the compartments rest, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Abaye said: The requirement to have the ma’ebarta of phylacteries, i.e., the passageway through which the straps are inserted, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. And Abaye says: The requirement to have a letter shin protruding on the phylacteries of one’s head, which is achieved by pressing the hide into the shape of that letter, is a halakha transmitted to Moses from Sinai.
ערך מעבר
מעבר – א(חולין צ״ה:) רב בדיק במעברתא פי׳ היה מנחש אם ימצא בשפת הנהר מעברתא שהיא כגון בוצית ודוגית שהן ספינות קטנות שעוברין בהן בני אדם בנהר ונקראות מעברות אם יעבירוהו מיד ואין צריך להמתין ידע שמצליח (מנחות ל״ה.) אמר אביי הא מעברתא דתפילי הלכה למשה מסיני פי׳ מעברתא דתפילי היא תיתורא וכן גשריא נקראין מעברתא ונקראין תיתורא בתפילין הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקרא מעברתא דתפילין.
ערך שח
שח – ב(סוטה מד:) שח בין תפלה לתפלה פי׳ בירך להניח תפלין ולבש תפילין של יד ושח שיחת דברים והפסיק ואחר לבש תפילין של ראש זו היא עבירה דאביי ורבא דאמרי תרוויהו לא שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש מברך אחת שח מברך שתים כמפורש (מנחות לה.) על תפילת יד אומר להניח תפילין על של ראש מצות תפילין.
ערך תתר
תתר – ג(בבא בתרא כב) וכי איכא תיתורא ממטינן (נדרים מא.) מטא תיתורא אסטיוט (מנחות לה.) אמר רב חננאל אמר רב תיתורא דתפילן הלכה למשה מסיני פי׳ לאחר שהניח ארבע פרשיות בארבע בתים כדי שלא יפלו לחוץ עושה תפירה אחת מלמטה על פני כל הבתים כעין גשר.
א. [בריק.]
ב. [רעדען.]
ג. [בריקע.]
תיתורא – גשר לאחד שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט״ן ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות וחותך מג׳ הדפנות מכל אחת מעט והד׳ נשארת ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג׳ הדפנות ותופר חודן של ג׳ דפנות על רחבו של זה והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר.
מעברתא – כשנותן הרצועה של תפילין סביב אותו תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה קבועה אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך ומאריך ראש זה ומקצר ראש זה ולשון מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד שירצה.
שי״ן של תפילין – לבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי״ן.
תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני – הוא העור הנכפל למטה שמכסה פי הבתים והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר ומשמע מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל מעור אחד ואין נוהגין כן. מ״ר.
מעברתא דתפילין – הוא העור הנעשה מכפילות העור שהוכפל למטה לכסות פי הבתים ומכניסים בו הרצועות ונקראת מעברתא על שם שצריך שלא יהו הרצועות קבועות אלא מעבירן ומושכן לכל צד שירצה מאריך ראש זה ומקצר ראש זה ובערוך ערך מעבר פי׳ מעברתא הוא תיתורא וכן גשרים נקראין מעברתא ותיתורא הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקראת מעברתא דתפילין ונראה דלא פירש הערוך כן בשביל שיהא מעברתא דתפילין ותיתורא דתפילין הכל א׳ דבגמ׳ חשיב ליה בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא וי״מ מעברתא רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גוונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל א״כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו. מ״ר.
דשי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני – בשל ראש איירי והנותנה אם אין דינו להיות פוסלת דנמצא דאין בית רואה את האויר דלא דמי לטולה תפלה של ראש ועושה אותה של יד. מ״ר.
שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני – כתב בשימושא רבה דתפילין צורה דשי״ן דימינא ג׳ רישי ודשמאלא ד׳ רישי ואי אפיך לית לן בה עוד כתוב בו שמניחין על קלף הפרשיות קלף חלק אחד וכורכו בו ושמא בשל יד קאמר אם כתבו בד׳ עורות כדאמרינן לעיל וצריך לדבק עוד כתוב שם אמר אביי כתבינהו אגויל שפיר דמי וכן הלכה וזה א״א דבהדיא אמרינן בפ׳ המוציא יין (שבת דף עט:) תפילין אגויל מי כתבינן עוד כתוב בתקון תפילין שעושה אותם רחבים ב׳ אצבעות ואי עבדינהו טפי שפיר דמי ואי פחית לא מיפסיל בהכי ובריש המוצא תפילין (עירובין דף צה:) פירשתי טעם דומיא דציץ. מ״ר.
בד״ה שי״ן של תפילין כו׳ והנותנה אם אין דינו להיות פסולה כו׳ עכ״ל לכאורה דטעות קחזינא הכא וההג״ה בזה אינו מבוררת לי ויש לי לפרש דבריהם בדוחק בלי הגה״ה דר״ל דהנותן השי״ן שם אם אין דינו להיות כלומר אי לאו דהשי״ן של ראש הוה הל״מ פסול משום דנמצא דאין בית רואה כו׳ שהשי״ן הוה מפסיק בין בית לאויר דלא דמי לטולה כו׳ דבשל יד לא שייך אינו רואה את האויר כמ״ש לעיל ועוד דבטולה אינו ניכר אם הוא עור אחר משא״כ בשי״ן אי לאו הלמ״מ וכמ״ש במרדכי וק״ל:
א ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא [גשר, הבסיס] של התפילין, שעליו יושבים הבתים — הלכה למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא [המעבורת] של התפילין, שבה משחילים את הרצועה — גם היא הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי״ן של תפילין שמקמטים את העור בתפילין של ראש כצורת שי״ן — הלכה למשה מסיני. ועוד אמר:
§ And Rav Ḥananel says that Rav says: The requirement to have the titora of phylacteries, i.e., the base of phylacteries upon which the compartments rest, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Abaye said: The requirement to have the ma’ebarta of phylacteries, i.e., the passageway through which the straps are inserted, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. And Abaye says: The requirement to have a letter shin protruding on the phylacteries of one’s head, which is achieved by pressing the hide into the shape of that letter, is a halakha transmitted to Moses from Sinai.
הכל
(4) דוְצָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ חָרִיץ לִמְקוֹם הַתֶּפֶר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר כֵּיוָן דְּמִנְּכַר לָא צְרִיךְ.
Abaye further says: And there is a requirement that the furrow between each of the compartments of phylacteries of the head reach the place of the stitches, i.e., the titora, to which the compartments are sewn. Rav Dimi of Neharde’a says: Once it is noticeable that there is a furrow between each of the compartments, it is not necessary for them to reach all the way to the titora.
Abaye further says: And there is a requirement that the furrow between each of the compartments of phylacteries of the head reach the place of the stitches, i.e., the titora, to which the compartments are sewn. Rav Dimi of Neharde’a says: Once it is noticeable that there is a furrow between each of the compartments, it is not necessary for them to reach all the way to the titora.
וצריך שיגיע חריץ – שבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא.
כיון דמינכר – חריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר.
צריך שיגיע החריץ שבין בית לבית בתפילין של ראש עד למקום התפר כלומר, עד לתיתורא שאליה תופרים את הבתים. רב דימי מנהרדעא אמר: כיון דמנכר [שניכר] שיש חריץ ביניהם לא צריך שיגיע עד לתפר.
Abaye further says: And there is a requirement that the furrow between each of the compartments of phylacteries of the head reach the place of the stitches, i.e., the titora, to which the compartments are sewn. Rav Dimi of Neharde’a says: Once it is noticeable that there is a furrow between each of the compartments, it is not necessary for them to reach all the way to the titora.
הכל
(5) וְאָמַר אַבָּיֵי הַאי קִילְפָּא דִּתְפִילִּין צָרִיךְ לְמִיבְדְּקֵיהּ דְּדִילְמָא אִית בַּהּ רֵיעוּתָא וּבָעֵינָא כְּתִיבָה תַּמָּה וְלֵיכָּא רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר לָא צְרִיךְ קוּלְמוֹסָא בָּדֵיק לַהּ.
And Abaye says: With regard to this parchment upon which one writes the passages of phylacteries, the scribe must examine it before writing, as perhaps it has a flaw, i.e., a perforation, and complete writing is required, and that requirement would not be fulfilled if a letter were perforated. Rav Dimi of Neharde’a says: No prior examination is required; rather, the quill examines it as one writes, as any perforation which the ink covers is disregarded.
And Abaye says: With regard to this parchment upon which one writes the passages of phylacteries, the scribe must examine it before writing, as perhaps it has a flaw, i.e., a perforation, and complete writing is required, and that requirement would not be fulfilled if a letter were perforated. Rav Dimi of Neharde’a says: No prior examination is required; rather, the quill examines it as one writes, as any perforation which the ink covers is disregarded.
ערך קלף
קלף – אכדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין כבר פירשה בערך דוכסוסטוס. (מנחות לה.) האי קליפא צריך למבדקיה.
א. [פארבעמענט. פארמיט.]
קולמוסא בדיק ליה – וכן הלכה וה״נ אמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיט:) כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב. מ״ר.
ואמר אביי: האי קילפא [קלף זה] שכותבים עליו את פרשיות התפילין צריך למיבדקיה [לבדוק אותו] קודם כתיבה, דדילמא אית בה ריעותא [שמא יש בו פגם, נקב], ובעינא [וצריכים אנו] שתהיה כתיבה תמה וליכא [ואין כאן], אם יהיה נקב בתוך האות. רב דימי מנהרדעא אמר: לא צריך בדיקה מוקדמת, אלא קולמוסא בדיק לה [הקולמוס בודק אותה] בתוך כדי כתיבה, וכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נחשב.
And Abaye says: With regard to this parchment upon which one writes the passages of phylacteries, the scribe must examine it before writing, as perhaps it has a flaw, i.e., a perforation, and complete writing is required, and that requirement would not be fulfilled if a letter were perforated. Rav Dimi of Neharde’a says: No prior examination is required; rather, the quill examines it as one writes, as any perforation which the ink covers is disregarded.
הכל
(6) א״ר אָמַר רַבִּי יִצְחָק רְצוּעוֹת השְׁחוֹרוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי מֵיתִיבִי תְּפִילִּין אֵין קוֹשְׁרִין אוֹתָן אֶלָּא בְּמִינָן בֵּין יְרוּקּוֹת בֵּין שְׁחוֹרוֹת בֵּין לְבָנוֹת אֲדוּמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה מִפְּנֵי גְּנַאי וְדָבָר אַחֵר.
Rabbi Yitzḥak says: The requirement that the straps of the phylacteries be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara raises an objection from a baraita: One may tie phylacteries only with straps of their same type, i.e., the straps must be made from hide, and it does not matter whether they are green, or black, or white. Nevertheless, one should not make red straps, because this is deprecatory to him, as it looks like he has wounds on his head, and also due to something else, i.e., lest people suspect him of engaging in sexual intercourse with a menstruating woman and getting blood on the straps.
Rabbi Yitzḥak says: The requirement that the straps of the phylacteries be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara raises an objection from a baraita: One may tie phylacteries only with straps of their same type, i.e., the straps must be made from hide, and it does not matter whether they are green, or black, or white. Nevertheless, one should not make red straps, because this is deprecatory to him, as it looks like he has wounds on his head, and also due to something else, i.e., lest people suspect him of engaging in sexual intercourse with a menstruating woman and getting blood on the straps.
אלא במינן – של עור ולא של משי ופשתן.
אדומות לא יעשה – מפני גנאי שמא יאמרו גרדן הוא ומדם חטטיו נצבעו והאדימו הרצועות.
ודבר אחר – שמא יאמרו אשתו נדה בעל ונצבעו בדם.
אמר ר׳ יצחק: רצועות שחורות שבתפילין — הלכה למשה מסיני. מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו: תפילין אין קושרין אותן אלא במינן, כלומר, צריך שיהיו הרצועות מעור, בין ירוקות בין שחורות בין לבנות, אבל רצועות אדומות לא יעשה, מפני גנאי שיש בזה, כאילו יש פצעים בראשו, ועוד מפני דבר אחר, שמא יאמרו שבעל אשתו בנידתה.
Rabbi Yitzḥak says: The requirement that the straps of the phylacteries be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara raises an objection from a baraita: One may tie phylacteries only with straps of their same type, i.e., the straps must be made from hide, and it does not matter whether they are green, or black, or white. Nevertheless, one should not make red straps, because this is deprecatory to him, as it looks like he has wounds on his head, and also due to something else, i.e., lest people suspect him of engaging in sexual intercourse with a menstruating woman and getting blood on the straps.
הכל
(7) א״ר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידוֹ שֶׁל ר״ע רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר תְּפִילָּיו בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת וְלָא אָמַר לוֹ דָּבָר אִיפְשָׁר אוֹתוֹ צַדִּיק רָאָה תַּלְמִידוֹ וְלֹא מִיחָה בּוֹ אָמַר לוֹ הֵן לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְאִם רָאָה אוֹתוֹ לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ.
The Gemara cites the continuation of that baraita. Rabbi Yehuda said: There was an incident involving Rabbi Akiva’s student, who would tie his phylacteries with strips of sky-blue wool rather than hide, and Rabbi Akiva did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his student doing something improper and he did not object to his conduct? Another Sage said to Rabbi Yehuda: Yes, it is possible that the student acted improperly, as Rabbi Akiva did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so.
The Gemara cites the continuation of that baraita. Rabbi Yehuda said: There was an incident involving Rabbi Akiva’s student, who would tie his phylacteries with strips of sky-blue wool rather than hide, and Rabbi Akiva did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his student doing something improper and he did not object to his conduct? Another Sage said to Rabbi Yehuda: Yes, it is possible that the student acted improperly, as Rabbi Akiva did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so.
אמר ר׳ יהודה: מעשה בתלמידו של ר׳ עקיבא שהיה קושר תפיליו בלשונות של צמר צבוע בתכלת, ולא בעור, ולא אמר לו דבר, וכי איפשר אותו צדיק ראה תלמידו שעושה דבר שלא כדין ולא מיחה בו? משמע שהדבר מותר! אמר לו: הן [כן], לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו.
The Gemara cites the continuation of that baraita. Rabbi Yehuda said: There was an incident involving Rabbi Akiva’s student, who would tie his phylacteries with strips of sky-blue wool rather than hide, and Rabbi Akiva did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his student doing something improper and he did not object to his conduct? Another Sage said to Rabbi Yehuda: Yes, it is possible that the student acted improperly, as Rabbi Akiva did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so.
הכל
(8) מַעֲשֶׂה בְּהוּרְקָנוֹס בְּנוֹ שֶׁל ר׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר תְּפִילָּיו בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר אִיפְשָׁר אוֹתוֹ צַדִּיק רָאָה בְּנוֹ וְלֹא מִיחָה בּוֹ אָמְרוּ לוֹ הֵן לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְאִם רָאָה אוֹתוֹ לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ.
The baraita continues: There was an incident involving Hyrcanus, the son of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, who would tie his phylacteries with strips of purple wool, and his father did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his son doing something improper and he did not object to his conduct? The Sages said to him: Yes, it is possible that his son acted improperly, as Rabbi Eliezer did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so. This concludes the baraita.
The baraita continues: There was an incident involving Hyrcanus, the son of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, who would tie his phylacteries with strips of purple wool, and his father did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his son doing something improper and he did not object to his conduct? The Sages said to him: Yes, it is possible that his son acted improperly, as Rabbi Eliezer did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so. This concludes the baraita.
ועוד אמר ר׳ יהודה: מעשה בהורקנוס בנו של ר׳ אליעזר בן הורקנוס שהיה קושר תפיליו בלשונות של ארגמן, ולא אמר לו דבר, וכי איפשר אותו צדיק ראה בנו ולא מיחה בו? אמרו לו: הן [כן], לא ראה אותו, ואם ראה אותו באמת לא היה מניחו.
The baraita continues: There was an incident involving Hyrcanus, the son of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, who would tie his phylacteries with strips of purple wool, and his father did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his son doing something improper and he did not object to his conduct? The Sages said to him: Yes, it is possible that his son acted improperly, as Rabbi Eliezer did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so. This concludes the baraita.
הכל
(9) קָתָנֵי מִיהָא בֵּין יְרוּקּוֹת בֵּין שְׁחוֹרוֹת וּבֵין לְבָנוֹת לָא קַשְׁיָא כָּאן מִבִּפְנִים וכָּאן מִבַּחוּץ.
The Gemara explains the objection from the baraita: In any event, the baraita teaches that it does not matter whether the straps are green, or black, or white, whereas Rabbi Yitzḥak maintains that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the straps of the phylacteries must be black. The Gemara answers that it is not difficult. Here, the baraita is referring to the inside of the straps, which touch the body. These may be any color other than red. Conversely, there, when Rabbi Yitzḥak says that the straps of the phylacteries must be black, he is speaking of the outside of the straps.
The Gemara explains the objection from the baraita: In any event, the baraita teaches that it does not matter whether the straps are green, or black, or white, whereas Rabbi Yitzḥak maintains that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the straps of the phylacteries must be black. The Gemara answers that it is not difficult. Here, the baraita is referring to the inside of the straps, which touch the body. These may be any color other than red. Conversely, there, when Rabbi Yitzḥak says that the straps of the phylacteries must be black, he is speaking of the outside of the straps.
כאן מבפנים, אפי׳ לבנות ודאמר ר׳ יצחק שחורות מבחוץ דמתהפכין ליה מה שבפנים בחוץ ונראית האודם, ל״ה. וקשיא א״כ לבנות מבפנים היכי שרינן ניחוש דילמא מתהפכים ליה ויאמרו לבנות הם ודינם להיות שחורות, וי״ל דלא נפקא לן מידי בהא דכיון דשרינן לבנות מבפנים הרי לא יאמרו דלבנות הם משום דיאמרו דאתהפוך ועד שיראו שהם לבנות בין מבפנים בין מבחוץ לא יחליטו לומר דלבנות הם אלא יאמרו שחורות הם ואתהפוך, אבל באדומות מבפנים אע״ג דיאמרו דאתהפוך ושמבחוץ שחורות מ״מ בעבור שהם אדומות מבפנים איכא גנאי ודבר אחר שיאמרו שמה שהם אדומות מבפנים הוי מפני שגרדן הוא או שבעל אשתו נדה וקלטו אדמימות הדם מצד אחד מבפנים:
קתני מיהא [הריהו שונה על כל פנים] לדעת הכל, שעושה רצועות בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות, שלא כפי שאמר ר׳ יצחק שרצועות שחורות הן הלכה למשה מסיני! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], כאן בברייתא, שצובע בכל גוון (חוץ מאדום), מדובר מבפנים, בצד המונח על גופו. כאן שהרצועות צריכות להיות שחורות — בצד שמבחוץ.
The Gemara explains the objection from the baraita: In any event, the baraita teaches that it does not matter whether the straps are green, or black, or white, whereas Rabbi Yitzḥak maintains that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the straps of the phylacteries must be black. The Gemara answers that it is not difficult. Here, the baraita is referring to the inside of the straps, which touch the body. These may be any color other than red. Conversely, there, when Rabbi Yitzḥak says that the straps of the phylacteries must be black, he is speaking of the outside of the straps.
הכל
(10) אִי מִבִּפְנִים מַאי גְּנַאי וְדָבָר אַחֵר אִיכָּא זִימְנִין דְּמִתְהַפְכִין לֵיהּ.
The Gemara raises a difficulty: If the baraita is discussing the inside of the straps, what deprecatory matter or problem of something else is there with straps that are red on the inside? After all, this side is not seen. The Gemara answers: Sometimes his straps become reversed, and therefore these concerns are applicable.
The Gemara raises a difficulty: If the baraita is discussing the inside of the straps, what deprecatory matter or problem of something else is there with straps that are red on the inside? After all, this side is not seen. The Gemara answers: Sometimes his straps become reversed, and therefore these concerns are applicable.
ושואלים: אי [אם] מבפנים מאי [מה] גנאי ודבר אחר איכא [יש] בצבע אדום? הרי אין רואים צד זה של הרצועה! ומשיבים: זימנין דמתהפכין ליה [פעמים שמתהפכות לו] הרצועות.
The Gemara raises a difficulty: If the baraita is discussing the inside of the straps, what deprecatory matter or problem of something else is there with straps that are red on the inside? After all, this side is not seen. The Gemara answers: Sometimes his straps become reversed, and therefore these concerns are applicable.
הכל
(11) תָּנָא תְּפִילִּין זמְרוּבָּעוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי אָמַר רַב פָּפָּא בְּתִפְרָן חוּבַאֲלַכְסוֹנָן.
It is taught in a baraita: The requirement that phylacteries be square is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Rav Pappa says about this halakha: Square means along their seams and their diagonals, i.e., they must be perfectly square where the compartments are sewn to the titora.
It is taught in a baraita: The requirement that phylacteries be square is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Rav Pappa says about this halakha: Square means along their seams and their diagonals, i.e., they must be perfectly square where the compartments are sewn to the titora.
תפילין מרובעות בתופרן – בתפירתן ישמור את ריבוען שלא ימשוך חוט התפירה יותר מדאי שלא יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי״ר.
ובאלכסונן – שיהא ריבוען מכוון ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו אלכסון שאמרו חכמים (סוכה דף ח.) כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ולא יהא ארכו יתר על רחבו שאפי׳ יש להו זויות פסולין.
תפילין מרובעות – יש שאין מרבעין אלא במקום מושבן ושמא צריך הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות וכן בית של יד וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות אלא בתופרן ובאלכסונן כמו שמפרש רב פפא. מ״ר.
תנא [שנה החכם]: תפילין מרובעות — הלכה למשה מסיני. אמר רב פפא: וצריכות להיות מרובעות בתפרן ובאלכסונן, כלומר, בתפירה של הבתים לתיתורא, שיהיה אורכה ורוחבה שווה בכל צד.
It is taught in a baraita: The requirement that phylacteries be square is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Rav Pappa says about this halakha: Square means along their seams and their diagonals, i.e., they must be perfectly square where the compartments are sewn to the titora.
הכל
(12) לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ הָעוֹשֶׂה טתְּפִילָּתוֹ עֲגוּלָּה סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה אָמַר רַב פָּפָּא מתני׳ מַתְנִיתִין דַּעֲבִידָא כִּי אַמְגּוּזָא.
The Gemara suggests: Let us say that a mishna supports this opinion (Megilla 24b): One who fashions his phylacteries in a round shape exposes himself to danger, and it does not enable him to fulfill the mitzva of phylacteries. Rav Pappa said: This is no support, as one can say that the mishna is referring to phylacteries that are fashioned like a nut, i.e., their underside is rounded, and therefore there is a danger that if he strikes his head on a wall the underside will press into his head and injure him. By contrast, if the underside is flat one might have thought that it is fit despite the fact that it is not square. Therefore, the baraita teaches that phylacteries must be square.
The Gemara suggests: Let us say that a mishna supports this opinion (Megilla 24b): One who fashions his phylacteries in a round shape exposes himself to danger, and it does not enable him to fulfill the mitzva of phylacteries. Rav Pappa said: This is no support, as one can say that the mishna is referring to phylacteries that are fashioned like a nut, i.e., their underside is rounded, and therefore there is a danger that if he strikes his head on a wall the underside will press into his head and injure him. By contrast, if the underside is flat one might have thought that it is fit despite the fact that it is not square. Therefore, the baraita teaches that phylacteries must be square.
תפילתו עגולה – בית מושב תפילין עגול שאין להם בית מושב אלא כמין דופן ביצה.
סכנה – שכשיכנס בפתח ויכה ראשו באיסקופה שלא יכנסו התפילין בראשו.
ואין בה מצוה – דמרובעות הלכה למשה מסיני.
כאמגוזא – שעור בית מושבם חדוד ביותר אבל עגול כעגיל וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם [בית] מושב.
ומציעים: לימא מסייע ליה [האם נאמר שמסייע לו] מה ששנינו במשנה: העושה תפילתו (תפילין שלו) עגולה — הרי זו סכנה וגם אין בה מצוה? אמר רב פפא: אין מכאן ראיה, שכן יש לומר כי מתניתין [המשנה] עוסקת בתפילין דעבידא כי אמגוזא [שעשויה כאגוז], שהתחתית שלה מעוגלת, ולכן יש בה סכנה אם ייתקל בקיר וכדומה, וייחבל בראשו. אבל אם היתה התחתית שטוחה היינו אומרים כי היא כשירה למרות שאינה מרובעת, לכן נאמר בברייתא כי צריך שתהיה מרובעת.
The Gemara suggests: Let us say that a mishna supports this opinion (Megilla 24b): One who fashions his phylacteries in a round shape exposes himself to danger, and it does not enable him to fulfill the mitzva of phylacteries. Rav Pappa said: This is no support, as one can say that the mishna is referring to phylacteries that are fashioned like a nut, i.e., their underside is rounded, and therefore there is a danger that if he strikes his head on a wall the underside will press into his head and injure him. By contrast, if the underside is flat one might have thought that it is fit despite the fact that it is not square. Therefore, the baraita teaches that phylacteries must be square.
הכל
(13) אָמַר רַב הוּנָא תְּפִילִּין כָּל זְמַן שֶׁפְּנֵי טַבְלָא קַיֶּימֶת כְּשֵׁירוֹת רַב חִסְדָּא אָמַר ינִפְסְקוּ שְׁתַּיִם כְּשֵׁירוֹת שָׁלֹשׁ פְּסוּלוֹת.
§ Rav Huna says: With regard to phylacteries of the head, as long as the surface of outer hide is intact, i.e., it is not torn, they are fit, even if the hide between the compartments has torn. Rav Ḥisda says: If two of the walls between the compartments tore, such phylacteries are fit, but if three of these inner walls tore, they are unfit.
§ Rav Huna says: With regard to phylacteries of the head, as long as the surface of outer hide is intact, i.e., it is not torn, they are fit, even if the hide between the compartments has torn. Rav Ḥisda says: If two of the walls between the compartments tore, such phylacteries are fit, but if three of these inner walls tore, they are unfit.
ערך טבלא
טבלא – א(ברכות י) בטבלאות של זהב. (פסחים כו) בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה וכו׳. (מנחות לה.) כל זמן שפני הטבלא קיימת פי׳ היינו כל זמן שלא נקרע עור הבתים העשוין כטבלא מרובעת. (עירובין נג.) ועושין אותה כטבלא מרובעת פי׳ בלעז קורין לנסר טבולת (ברכות מה) אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו פי׳ אכל תבואה שלא נתקנה בודאי פי׳ כטבלא כעץ שאין אדם יכול לאכול ממנה והטבל עון מיתה כדקא מפרש. (סנהדרין פג עירובין לו) תנן התם (בפ״ד בטבול יום) לגין שהוא טבול יום ומלאה מן החבית מעשר טבל פי׳ הוא מעשר ראשון שלא נלקח ממנו תרומת מעשר כדכתיב ואל הלוים תדבר וגו׳ והרמותם ממנו תרומת ה׳ מעשר מן המעשר והן בעוי מיתה עד שיצא ממנו תרומת מעשר. אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית כבר פירשתי בערך דגן (א״ב וכן בלשון רומי נסר ושלחן).
א. [ברעט.]
ב אמר רב הונא: תפילין של ראש, כל זמן שפני טבלא (העור החיצון) קיימת, שלא נקרע — הרי הם כשירות, אף על פי שנקרע העור שבין בית לבית. רב חסדא אמר: אם נפסקו שתים שתי דפנות של שני בתים — כשירות, אבל אם נפסקו שלש — פסולות.
§ Rav Huna says: With regard to phylacteries of the head, as long as the surface of outer hide is intact, i.e., it is not torn, they are fit, even if the hide between the compartments has torn. Rav Ḥisda says: If two of the walls between the compartments tore, such phylacteries are fit, but if three of these inner walls tore, they are unfit.
הכל
(14) אָמַר רָבָא הָא דְּאָמְרַתְּ שְׁתַּיִם כְּשֵׁירוֹת לָא אֲמַרַן אֶלָּא כזֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה אֲבָל זֶה כְּנֶגֶד זֶה פְּסוּלוֹת וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּחַדְתָּתָא אֲבָל בְּעַתִּיקָתָא לֵית לַן בַּהּ.
Rava said: Concerning that which you said, that if two of the walls between the compartments tore they are fit, we said this only if the inner walls that tore are not aligned with each other, i.e., they are not adjacent to one another. But if the torn walls are aligned with each other, the phylacteries are unfit. And furthermore, even in a case where the torn walls are aligned with each other, we said that they are unfit only with regard to new phylacteries, as the hide is certainly defective. But with regard to old phylacteries, we have no problem with it, as they tore due to aging.
Rava said: Concerning that which you said, that if two of the walls between the compartments tore they are fit, we said this only if the inner walls that tore are not aligned with each other, i.e., they are not adjacent to one another. But if the torn walls are aligned with each other, the phylacteries are unfit. And furthermore, even in a case where the torn walls are aligned with each other, we said that they are unfit only with regard to new phylacteries, as the hide is certainly defective. But with regard to old phylacteries, we have no problem with it, as they tore due to aging.
זה שלא כנגד זה – כגון שנפסק בית ראשון ובית ג׳ ואחד שלם ביניהם זה כנגד זה [בתים הסמוכות] ל״א זה כנגד זה בתוך אויר חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן בית שכנגדו זה שלא כנגד זה שנפסק זה באויר אחד וזה באויר אחר שאין קרע רואה את חבירו שהבית מפסיק ביניהן.
לא אמרן – ב׳ בתים הסמוכים דפסולים.
בחדתתא – ונפסקו ודאי עור מקולקל הוא.
אמר רבא: הא דאמרת [זה שאתה אומר] שאם נפסקו עד שתים כשירות, לא אמרן [לא אמרנו] אלא שנפסקו הדפנות זה שלא כנגד זה, אבל נפסקו זה כנגד זה — פסולות. ועוד, זה כנגד זה נמי [גם כן] שאמרנו שהן פסולות, לא אמרן [לא אמרנו] אלא בחדתתא [בחדשות], שוודאי עור מקולקל הוא ופסול, אבל בעתיקתא לית לן [בישנות אין לנו] בה, שמחמת היושן נקרעו.
Rava said: Concerning that which you said, that if two of the walls between the compartments tore they are fit, we said this only if the inner walls that tore are not aligned with each other, i.e., they are not adjacent to one another. But if the torn walls are aligned with each other, the phylacteries are unfit. And furthermore, even in a case where the torn walls are aligned with each other, we said that they are unfit only with regard to new phylacteries, as the hide is certainly defective. But with regard to old phylacteries, we have no problem with it, as they tore due to aging.
הכל
(15) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף הֵיכִי דָּמְיָין חַדְתָּתָא וְהֵיכִי דָּמְיָין עַתִּיקָתָא אֲמַר לֵיהּ כֹּל הֵיכָא כִּי ממִיתְּלֵי בֵּיהּ בְּשִׁלְחָא וַהֲדַר חָלֵים עַתִּיקָתָא וְאִידַּךְ חַדְתָּתָא
Abaye said to Rav Yosef: What are the circumstances of new phylacteries, and what are the circumstances of old phylacteries? Rav Yosef said to him: In any case where if one holds the hide and pulls it, it returns to its place [ḥaleim], these phylacteries are considered old; and in the other case, where hide that was pulled does not return to its place, they are considered new.
Abaye said to Rav Yosef: What are the circumstances of new phylacteries, and what are the circumstances of old phylacteries? Rav Yosef said to him: In any case where if one holds the hide and pulls it, it returns to its place [ḥaleim], these phylacteries are considered old; and in the other case, where hide that was pulled does not return to its place, they are considered new.
דמתלי בשילחא – כשאוחז בעור ומפשט.
והדר חלים – כשמניחן חוזר וכווץ.
שילחא – עור כמו (ויקרא א) והפשיט וישלח.
(אף ע״ג דהדר) חלים – לשון חיבור שמחבר הקמט למקומו.
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא [כיצד הוא בדיוק חדשות, וכיצד הוא עתיקות]? אמר ליה [לו]: כל היכא כי מיתלי ביה בשלחא והדר חלים [כל מקום שכאשר הוא אוחז בעור ומושך אותו, הוא חוזר למקומו] — הרי הן עתיקתא [ישנות], ואידך [והאחרות], כאשר העור נמשך אינו חוזר למקומו — הרי הן נקראות חדתתא [חדשות].
Abaye said to Rav Yosef: What are the circumstances of new phylacteries, and what are the circumstances of old phylacteries? Rav Yosef said to him: In any case where if one holds the hide and pulls it, it returns to its place [ḥaleim], these phylacteries are considered old; and in the other case, where hide that was pulled does not return to its place, they are considered new.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מנחות לה. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות לה. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס מנחות לה., רש"י מנחות לה. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות לה., ר׳ פרץ הכהן מנחות לה., מהרש"א חידושי הלכות מנחות לה., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות לה., אסופת מאמרים מנחות לה.
Menachot 35a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 35a, Collected from HeArukh Menachot 35a, Rashi Menachot 35a, Tosafot Menachot 35a, R. Peretz HaKohen Menachot 35a, Maharsha Chidushei Halakhot Menachot 35a, Steinsaltz Commentary Menachot 35a, Collected Articles Menachot 35a