×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וּגְשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְּנֶגְדָּן וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיּוֹת.:
and bridges and monuments over graves in which there is a residence, one extends the measure of that side of the city as though there were other structures opposite them in the adjacent corner of the city. And prior to measuring the Shabbat limit, one renders the city like a square tablet so that it gains the corners, although there are actually no houses in those corners.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פי׳ פגים בניין כמו שובך כדאמרינן (סנהדרין כה) במפריחי יונים (מי ששברו) [משישברו] את פגמיהן כגון שובך של יונים עשוי בניין עומד. ירושלמי בית נכנס מוציאין אותו כנגד העיר פגום יוצא מוציאין את העיר כנגדו.
ערך גשר
גשרא(עירובין נג.) גשרים ונפשות שיש כהן בית דירה (ברכות נט:) הרואה פרת אגישרא דבבל הרואה דיגלת אגישרא דשביסתא (כתובות קה) וגההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקו׳ אגשר׳ דשביסני (בבא בתרא עג) וקיימן אתרי גושרי דרורנג (א״ב תרגום שערי הנהרות גשרי נהרתא ובנוסחאות שלנו כתוב גישרי דרוגנג):
ערך טבלא
טבלאב(ברכות י) בטבלאות של זהב. (פסחים כו) בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה וכו׳. (מנחות לה.) כל זמן שפני הטבלא קיימת פי׳ היינו כל זמן שלא נקרע עור הבתים העשוין כטבלא מרובעת. (עירובין נג.) ועושין אותה כטבלא מרובעת פי׳ בלעז קורין לנסר טבולת (ברכות מה) אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו פי׳ אכל תבואה שלא נתקנה בודאי פי׳ כטבלא כעץ שאין אדם יכול לאכול ממנה והטבל עון מיתה כדקא מפרש. (סנהדרין פג עירובין לו) תנן התם (בפ״ד בטבול יום) לגין שהוא טבול יום ומלאה מן החבית מעשר טבל פי׳ הוא מעשר ראשון שלא נלקח ממנו תרומת מעשר כדכתיב ואל הלוים תדבר וגו׳ והרמותם ממנו תרומת ה׳ מעשר מן המעשר והן בעוי מיתה עד שיצא ממנו תרומת מעשר. אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית כבר פירשתי בערך דגן (א״ב וכן בלשון רומי נסר ושלחן):
א. [בריק.]
ב. [ברעט.]
או גשרים או נפשות – כעין שעושין על הקבר.
מוציאין את המדה כנגדן – אם בליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואין כאילו יש בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד מן החוט ולחוץ כדי שיהא התחום שוה לשתי קרנות ולא יהא כאן קצר וכאן ארוך.
ועושין אותן – את התחומין מרובעין כדי שיהא אלפים לצדדין כבאמצע ולא עגולין שיהא להן אלפים באמצען ובצדדין הן מתמעטין כדרך כל עגול ובעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים דהוו נמי תחומין מרובעים ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לאורכה או פחותה מאלפים לא הוו מרובעין דתחומין מרובעין לאו דווקא שיהא ארכן כרחבן שהרי רחבן למידת העיר היא אם קטנה אם גדולה וארכן אלפים אלא מרובעין דקתני למעוטי עגולין כדי שיהא נשכר את הזויות.
וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה – הא דקתני שיש להן בית דירה לא קאי אנפשות כדמוכח בברייתא דנפשות גופיה סתמא לדירת שומר קבר עביד הלכך אף ע״ג דלא דייר בה דירה היא דנפש בנין שעל הקבר כדפ״ה בגמרא אלא אגשרים קאי דגשר וקבר ובית הכנסת וכל הנהו דקתני בגמ׳ בברייתא שיש להם בית דירה לאו לבית דירה עביד ואי לית ביה בית דירה לאו דירה הוא בערוך מפרש נפש ציון כדאמרינן בירושלמי אמר רשב״ג אין עושין נפשות לצדיקי׳ אלא דבריהם הם זכרונם וכן הביא מפ״ב דשקלים (דף ו:).
וגשרים ונפשות שיש בהם בית דירה. בית דירה אגשרים קאי, אבל נפשות סתמא לבית דירה הן כדמשמע בגמרא בברייתא (שם).
עושין אותה כמין טבלא מרובעת. לאו דוקא כטבלא מרובעת, דהא תניא בברייתא דלקמן (עירובין נה.) ארוכה כמות שהיא, וקא מפרש בגמרא דאריכא וקטינא, וקא משמע לן דלא מרבעי לה למיהוי פותיה כאורכה. אלא הכא הכי קאמר: שאם היתה עגולה מרבעין אותה וכדתניא בברייתא לקמן.
וגשרים ונפשות (מצבות קבר העשויות כמו בית) שיש בהן בית דירה — מוציאין את המדה של העיר מהן והלאה כאילו יש כנגדן מבנה דומה בזווית אחרת. ועושין אותה (את העיר) לפני מדידת תחום שבת כמין טבלא מרובעת, כדי שיהא נשכר את הזויות אף על פי שאין בתים באותן זויות.
and bridges and monuments over graves in which there is a residence, one extends the measure of that side of the city as though there were other structures opposite them in the adjacent corner of the city. And prior to measuring the Shabbat limit, one renders the city like a square tablet so that it gains the corners, although there are actually no houses in those corners.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) גמ׳גְּמָרָא: רַב וּשְׁמוּאֵל חַד תָּנֵי מְעַבְּרִין וְחַד תָּנֵי מְאַבְּרִין.

GEMARA: The Gemara cites a dispute with regard to the mishna’s terminology. Rav and Shmuel disagreed: One taught that the term in the mishna is me’abberin, with the letter ayin, and one taught that the term in the mishna is me’abberin, with the letter alef.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רב תני מעברין מלשון אשה עוברה. שמואל תני מאברין מוסיפין לה אבר. רב תני עד שיאותו לאורו כדכתיב אך בזאת נאותה לכם. שמואל תני יעותו כדכתיב לדעת לעות את יעף דבר. (תני רב) [רב תני] אידיהם כדכתי׳ כי קרוב יום אידם שמואל אמר עידיהם כדכתיב ועדיהם המה שעתידים לבייש עובדיהן. כתיב ומשה יקח את האהל כמה היה רחוק מיל והיה כל מבקש משה אין כתיב אלא כל מבקש י״י מיכן כל המקביל פני רבו כמקביל פני השכינה. רב אמר כתיב ויאמר אליהו התשבי וגו׳ והלא אליהו טירונין של נביאים היה אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני כאילו עמד לפני השכינה. ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו. אלא מלמד שכל המקבל פני חבירו כאלו מקבל פני שכינה.
גמ׳ חד תני מאברין – באלף.
חד אמר ב׳ בתים כו׳ רש״י הביא זה הדרש בחומש וטען הרמב״ן ואינו נכון כי הכתוב אמר שדה עפרון אשר במכפלה כו׳ ע״ש וכתב הרא״ם ואני תמה מאד שזה המאמר בפ׳ כיצד כו׳ ע״ש ובספר הזוהר הרגיש בזה וז״ל ר״מ שאיל לר״ש האי מערתא לאו איהו כפלתא דהא כתיב מערת המכפלה וקרא קרי לה לבתר מערת שדה המכפלה מכפלה קרי ליה לשדה א״ל הכי קרי מערת המכפלה כו׳ ואע״ג דמערתא כפלתא הוו ודאי דאיהי מערתא גו מערתא אבל על שום אחרא אקרי מערת שדה המכפלה כמה דאתמר כו׳ והאריך בסוד הענין ע״ש ואין כאן להאריך. ויש לדקדק כיון דמלת מכפלה אינו סובל לפרש על ב׳ בתים זו לפנים מזו עד שהוצרך לומר שכפולה בזוגות א״כ מניין לו לומר שהיו ב׳ בתים זו לפנים מזו וצ״ל דודאי לאו במלת מכפלה פליגי אלא כל חד מינייהו אומר היאך היתה המערה לפי קבלתו ותלמודא פריך דלפי קבלת מי שאומר זה ע״ג זה ניחא מלת מכפלה אבל למ״ד ב׳ בתים זו לפנים מזו מאי לשון מכפלה וק״ל:
א גמרא מתחילה דנים בדיוק לשון המשנה. ובכך נחלקו רב ושמואל: חד תני [אחד מהם שנה] ״מעברין״ וחד תני [ואחד מהם שנה] ״מאברין״.
GEMARA: The Gemara cites a dispute with regard to the mishna’s terminology. Rav and Shmuel disagreed: One taught that the term in the mishna is me’abberin, with the letter ayin, and one taught that the term in the mishna is me’abberin, with the letter alef.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מַאן דְּתָנֵי מְאַבְּרִין אֵבֶר אֵבֶר וּמַאן דְּתָנֵי מְעַבְּרִין כְּאִשָּׁה עוּבָּרָהּ.

The Gemara explains: The one who taught me’abberin with an alef explained the term in the sense of limb [ever] by limb. Determination of the city’s borders involves the addition of limbs to the core section of the city. And the one who taught me’abberin with an ayin explained the term in the sense of a pregnant woman [ubbera] whose belly protrudes. In similar fashion, all the city’s protrusions are incorporated in its Shabbat limit.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבר אבר – שמוסיפין לה אברים שאם יש אבר שיוצא מן העיר בקרן מזרחית דרומית רואין כאילו אבר גם בקרן מזרחית צפונית ומודדין משם.
ומסבירים: מאן דתני [מי ששנה] ״מאברין״ פירש שהכוונה במשנתינו היא מלשון אבר אבר שיש בכך מעין הוספת איברים לעיר כנגד הקיימים ומהם נמדד התחום. ומאן דתני [ומי ששנה] ״מעברין״ — כאשה עוברה שבולטת ביטנה, כך במשנתינו מדובר על הכנסת כל הבליטות הללו לתחום העיר.
The Gemara explains: The one who taught me’abberin with an alef explained the term in the sense of limb [ever] by limb. Determination of the city’s borders involves the addition of limbs to the core section of the city. And the one who taught me’abberin with an ayin explained the term in the sense of a pregnant woman [ubbera] whose belly protrudes. In similar fashion, all the city’s protrusions are incorporated in its Shabbat limit.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) {בראשית כ״ג:ט׳} מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה וְחַד אָמַר בַּיִת וַעֲלִיָּיה עַל גַּבָּיו.

Apropos this dispute, the Gemara cites similar disputes between Rav and Shmuel. With regard to the Machpelah Cave, in which the Patriarchs and Matriarchs are buried, Rav and Shmuel disagreed. One said: The cave consists of two rooms, one farther in than the other. And one said: It consists of a room and a second story above it.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מערת המכפלה רב ושמואל חד א׳ ב׳ בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועליה קרית ארבע ד׳ זוגות אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה א״ר יוחנן י״ב תלמידים היו לר׳ אושעי׳ (ב״ר) [בריבי] וששה חדשים גדלתי אצלו ולמדתי (מכל) [לב כל] אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתנו כיצד מאברין [באל״ף] והיינו יושבין ד׳ באמה ור׳ אושעי׳ היה בדורו כר׳ מאיר בדורו ולא עמדו חבריהם על סוף דעתם.
מערת המכפלה – משום דפליגי במשמעות לשון מכפלה נקט לה הכא משום דפליגי נמי בלישנא דמתניתין וכן באמרפל וכן במלך חדש.
שני בתים – היו בה זה לפנים מזה:
בית ועליה – הוי כפולה בשתי תקרות אבל שני בתים לא שייך בהו לשון כפולה.
רש״י בד״ה שני בתים כו׳ נ״ב כזה *:
בד״ה כפולה בשתי תקרות נמחק וכך צריך להיות בית ועלייה הוי כפולה בשתי תקרות אבל שני בתים כו׳:
ואגב מחלוקת זו של רב ושמואל בפירוש המילות, מביאים מחלוקות אחרות שלהם בדומה לכך: מערת המכפלה, רב ושמואל נחלקו כיצד היתה כפולה, חד [אחד מהם] אמר: במערה זו יש שני בתים זה לפנים מזה. וחד [ואחד מהם] אמר: בית ועלייה על גביו.
Apropos this dispute, the Gemara cites similar disputes between Rav and Shmuel. With regard to the Machpelah Cave, in which the Patriarchs and Matriarchs are buried, Rav and Shmuel disagreed. One said: The cave consists of two rooms, one farther in than the other. And one said: It consists of a room and a second story above it.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זֶה עַל גַּב זֶה הַיְינוּ מַכְפֵּלָה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה מַאי מַכְפֵּלָה.

The Gemara asks: Granted, this is understandable according to the one who said the cave consists of one room above the other, as that is the meaning of Machpelah, double. However, according to the one who said it consists of two rooms, one farther in than the other, in what sense is it Machpelah? Even ordinary houses contain two rooms.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לעולם יהא אדם מכיר חסרונו ואל ישא פנים לעצמו וכל שכן בערך אל הקודמים במעלה ובזמן כבר אמרו לבן של ראשוני׳ כפתחו של אולם ושל אחרונים כשל היכל ואנו כמלא נקב מחט סדקית ולעולם ידקדק בלשונו ויקפיד עליו לדקדקו היטב שבזה יתקיים למודו ויעשה סימניות בשמועות שהוא לומד כדי שיהא זוכרם יפה:
יראה מסוגיא זו שעיקר הלמוד הוא ללמוד מרב אחד כמו שאמר בני יהודה דגמרי מחד רבה נתקיים תלמודן וכן יראה ממסכת חולין שאמר רב יוסף מכולי עלמא גמיר וכעס ואמר אנא מכולי עלמא גמירנא אנא מרב יהודה גמירנא ובראשון של ע״ז (י״ט.) יראה ההפך כמו שאמרו שם כל הלמד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם ומ״מ כבר אמרו שם הני מלי בסברא אבל בגמ׳ מרב אחד עדיף:
לעולם יהא החכם משתדל להשפיע חכמתו לזולתו שבזה למודו מתקיים ומצליח והוא שאמרו בני יהודה דגלו מסכתא נתקיים תלמודם בידם ר״ל שלמדו לזולתם והוא שאמרו לחייו כערוגת הבשם אם משים עצמו כערוגה שהכל דשין בה או שהכל מתבשמין הימנה תלמודו מתקיים בידו וי״מ דגלו מסכתא כשהיו דורשי׳ ברבים מודיעין מקודם באיזה ענין ובאיזו מסכתא הם דורשים כדי שירגישו השומעים ויעיינו בדבר עד שידעו להשיב ומתוך כך הענין יוצא לאמתו והרב מודה בדרך זה שנוח לו להיות תלמידיו משיבין לו כדי שיבא הענין לידי בירור והוא שדרשו דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו שהרי היה גורם להם שלא יתביישו שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה בכל אשי יפנה ירשיע שהיה מעמידם בחזקת רשעים ועמי הארץ:
ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] זה על גב זה — היינו [זוהי] משמעות לשון ״מכפלה״. אלא למאן דאמר [אלא לשיטת מי שאומר] שני בתים זה לפנים מזה, מאי [מהו] לשון ״מכפלה״? הרי בית רגיל הוא שיש בו שני חדרים!
The Gemara asks: Granted, this is understandable according to the one who said the cave consists of one room above the other, as that is the meaning of Machpelah, double. However, according to the one who said it consists of two rooms, one farther in than the other, in what sense is it Machpelah? Even ordinary houses contain two rooms.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת {בראשית ל״ה:כ״ז} מַמְרֵא קִרְיַת אַרְבַּע א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק קִרְיַת הָאַרְבַּע זוּגוֹת אָדָם וְחַוָּה אַבְרָהָם וְשָׂרָה יִצְחָק וְרִבְקָה יַעֲקֹב וְלֵאָה.

Rather, it is called Machpelah in the sense that it is doubled with the Patriarchs and Matriarchs, who are buried there in pairs. This is similar to the homiletic interpretation of the alternative name for Hebron mentioned in the Torah: “Mamre of Kiryat Ha’Arba, which is Hebron” (Genesis 35:27). Rabbi Yitzḥak said: The city is called Kiryat Ha’Arba, the city of four, because it is the city of the four couples buried there: Adam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca, and Jacob and Leah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכפולה בזוגות – שנקברו כולן איש ואשתו דהיינו זוג זוג דכתיב (בראשית מט) שמה קברו את אברהם ואת שרה וגו׳.
אר״י קרית ארבע כו׳ רש״י בחומש הביא דרש זה אקרא דפ׳ חיי שרה דכתיב ותמת שרה בקרית ארבע והוא ע״פ ב״ר אבל תלמודא דהכא הביא קרא דפרשת וישלח ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע והנראה משום דבקרא דפ׳ חיי שרה יש לפרש בו קרית איש ששמו ארבע והוא היה אבי הענקים כמשמעות הכתובים דספר יהושע דכתיב ושם חברון לפנים קרית ארבע אבי הענק אבל האי קרא דפ׳ וישלח דכתיב הארבע בה׳ הידיעה ליכא לפרש כן כי שם העצם לא תבא בו ה״א הידיעה וע״כ פירשו הארבע הוא שם המספר ופי׳ שם המקום ממרא הוא קריה ששם נקברו ד׳ זוגות הידועים ורש״י בפרשת וישלח פי׳ דממרא הוא שם המישור וקרית הארבע שם העיר כו׳ ע״ש באורך והדרש ימאן זו כמ״ש שם הרא״ם ואין להאריך ומה שטען הרא״ם אדרש דהכא מקרא דספר יהושע דכתיב ביה האדם הגדול בענקים דמשמע מזה דארבע הוא שם האיש אולי דנעלם ממנו שדרשו בב״ר האדם הגדול וגו׳ זה אברהם ולמה קראו גדול כו׳ ובשה״ש רבה יש קצת בע״א ע״ש וע״כ יחסו לאברהם שהוא קנה את המערה וכ״ה בתוספות פ׳ ח״ה. וענין ד׳ זוגות הוא כפי הדין כי מכר עפרון לאברהם מקום קברות ואמרינן פרק המוכר פירות דהמוכר לחבירו מקום לעשות לו קבר עושה לו מערה ופותח לתוכה ד׳ כוכין דהיינו ד׳ זוגות והטעם בזה נראה קבר א׳ לעצמו ועוד ז׳ קברים לז׳ המוטלין על האדם לקוברן שהכהן מטמא להן ודו״ק:
אלא יש לפרש: כפולה בזוגות, שקבורים בה זוגות זוגות. וכעין מה שדרשו שם העיר חברון הקרויה ״ממרא קרית הארבע״ (בראשית לה, כז) אמר ר׳ יצחק: קרית הארבע זוגות שנקברו שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.
Rather, it is called Machpelah in the sense that it is doubled with the Patriarchs and Matriarchs, who are buried there in pairs. This is similar to the homiletic interpretation of the alternative name for Hebron mentioned in the Torah: “Mamre of Kiryat Ha’Arba, which is Hebron” (Genesis 35:27). Rabbi Yitzḥak said: The city is called Kiryat Ha’Arba, the city of four, because it is the city of the four couples buried there: Adam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca, and Jacob and Leah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) {בראשית י״ד:א׳} וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר נִמְרוֹד שְׁמוֹ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַמְרָפֶל שֶׁאָמַר וְהִפִּיל לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְחַד אָמַר אַמְרָפֶל שְׁמוֹ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נִמְרוֹד שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עָלָיו בְּמַלְכוּתוֹ.

They disagreed about this verse as well: “And it came to pass in the days of Amraphel” (Genesis 14:1). Rav and Shmuel both identified Amraphel with Nimrod. However, one said: Nimrod was his name. And why was his name called Amraphel? It is a contraction of two Hebrew words: As he said [amar] the command and cast [hippil] our father Abraham into the fiery furnace, when Abraham rebelled against and challenged his proclaimed divinity. And one said: Amraphel was his name. And why was his name called Nimrod? Because he caused the entire world to rebel [himrid] against God during his reign.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עליו – כלפי מעלה אלא שכינו חכמים בלשונם.
נמרוד שמו כו׳ בפ׳ לך לך פירש הרא״ם שהביאם לומר הוא נמרוד הוא אמרפל ואחד שם העצם ואחד שם התואר דכתיב בנמרוד ותהי ראשית ממלכתו וגו׳ בארץ שנער וכתיב ויהי בימי אמרפל מלך שנער כו׳ ע״ש ואין זה מוכרח דאיכא למימר שאחר שמת נמרוד במלכותו בשנער מלך אח״כ שם אמרפל אבל הנראה לפי שאמר הכתוב בנמרוד הוא החל להיות גבור ציד וגו׳ שפי׳ שהוא היה המתחיל ללחום מלחמות בעולם והכתוב לא בא לסתום אלא לפרש וכיון שמלחמה הראשונה שנזכרה בתורה היא מלחמת ד׳ מלכים וכדאמרינן בתנחומא חרב פתחו רשעים אלו ד׳ מלכים אמרפל כו׳ שעדיין לא היה מלחמה בעולם באו ופתחו חרב כו׳ והמתחיל בהם היה אמרפל כדכתיב ויהי בימי אמרפל נמצא דנמרוד ע״כ הוא אמרפל שהתחיל במלחמה וא׳ שם העצם והא׳ שם התואר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ודו״ק:
ועוד נחלקו: ״ויהי בימי אמרפל״ (בראשית יד, א), רב ושמואל שניהם מסכימים שאמרפל הוא נמרוד אלא חד [אחד מהם] אמר: נמרוד הוא שמו האמיתי. ולמה נקרא שמו אמרפל? נוטריקון: שאמר (ציוה) והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש כשמרד בו ולא קבל את אלוהותו. וחד [ואחד מהם] אמר: אמרפל הוא שמו האמיתי, ולמה נקרא שמו נמרוד — שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו.
They disagreed about this verse as well: “And it came to pass in the days of Amraphel” (Genesis 14:1). Rav and Shmuel both identified Amraphel with Nimrod. However, one said: Nimrod was his name. And why was his name called Amraphel? It is a contraction of two Hebrew words: As he said [amar] the command and cast [hippil] our father Abraham into the fiery furnace, when Abraham rebelled against and challenged his proclaimed divinity. And one said: Amraphel was his name. And why was his name called Nimrod? Because he caused the entire world to rebel [himrid] against God during his reign.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) {שמות א׳:ח׳} וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ וְחַד אָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו.

They also disagreed about this verse: “There arose a new king over Egypt, who knew not Joseph” (Exodus 1:8). Rav and Shmuel disagreed. One said: He was actually a new king, and one said: He was in fact the old king, but his decrees were new.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויקם מלך חדש כו׳ ח״א חדש ממש כו׳ מפורש פ״ק דסוטה ע״ש:
וכן נחלקו בפירוש הפסוק ״ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף״ (שמות א, ח) רב ושמואל. חד [אחד מהם] אמר: מלך חדש ממש היה. וחד [ואחד מהם] אמר: מלך ותיק היה, אלא שנתחדשו גזרותיו.
They also disagreed about this verse: “There arose a new king over Egypt, who knew not Joseph” (Exodus 1:8). Rav and Shmuel disagreed. One said: He was actually a new king, and one said: He was in fact the old king, but his decrees were new.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מ״דמַאן דְּאָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ דִּכְתִיב חָדָשׁ וּמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו מִדְּלָא כְּתִיב וַיָּמׇת וַיִּמְלוֹךְ.

The Gemara explains. The one who said he was actually a new king based his opinion on the fact that it is written in the verse that he was new. And the one who said that his decrees were new derived his opinion from the fact that it is not written: And the king died, and his successor reigned, as it is written, for example, with regard to the kings of Edom (Genesis 36).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מדלא כתיב וימת – זה וימלוך פלוני תחתיו.
ומסבירים את שיטותיהם: מאן דאמר [מי שאומר] חדש ממש — דכתיב [שנאמר] ״חדש״, ומאן דאמר [ומי שאומר] שנתחדשו גזרותיו — סומך מדלא כתיב [מתוך שלא נאמר] ״וימת וימלוך״ כפי שנאמר במלכי אדום למשל, משמע שאותו מלך הוא.
The Gemara explains. The one who said he was actually a new king based his opinion on the fact that it is written in the verse that he was new. And the one who said that his decrees were new derived his opinion from the fact that it is not written: And the king died, and his successor reigned, as it is written, for example, with regard to the kings of Edom (Genesis 36).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו הָא כְתִיב {שמות א׳:ח׳} אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף מַאי אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף דַּהֲוָה דָּמֵי כְּמַאן דְּלָא יָדַע לֵיהּ לְיוֹסֵף כְּלָל.:

The Gemara asks: And according to the one who said that his decrees were new, isn’t it written: “Who knew not Joseph”? If it were the same king, how could he not know Joseph? The Gemara explains: What is the meaning of the phrase: “Who knew not Joseph”? It means that he conducted himself like one who did not know Joseph at all.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים: ולמאן דאמר [ולשיטת מי שאומר] שנתחדשו גזרותיו, הא כתיב [הרי נאמר] ״אשר לא ידע את יוסף״ ואם אותו מלך היה, כיצד לא ידע את יוסף? ומסבירים: מאי [מה פירוש] ״אשר לא ידע את יוסף״ — דהוה דמי כמאן [שהיה דומה כמי] שלא ידע ליה [לו את] יוסף כלל.
The Gemara asks: And according to the one who said that his decrees were new, isn’t it written: “Who knew not Joseph”? If it were the same king, how could he not know Joseph? The Gemara explains: What is the meaning of the phrase: “Who knew not Joseph”? It means that he conducted himself like one who did not know Joseph at all.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) (סִימָן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּשְׁנֵים עָשָׂר לָמַדְנוּ בְּדָוִד וַיִּבֶן).:

The Gemara cites a mnemonic of key words from a series of traditions cited below: Eighteen and twelve we studied, with regard to David, and he will understand.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב (סימן: שמונה עשרה ושנים עשר למדנו בדוד ויבן) שהם סימני המסורות הכתובות להלן.
The Gemara cites a mnemonic of key words from a series of traditions cited below: Eighteen and twelve we studied, with regard to David, and he will understand.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן י״חשְׁמוֹנָה עָשָׂר יָמִים גִּידַּלְתִּי אֵצֶל רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרִיבִּי וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵינוּ כֵּיצַד מְאַבְּרִין אֶת הֶעָרִים בְּאָלֶף.

Rabbi Yoḥanan said: I spent eighteen days with Rabbi Oshaya the Distinguished [Beribbi], and I learned from him only one matter in our Mishna. In the phrase: How does one extend cities, the word me’abberin is spelled with an alef.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך מסכתא
מסכתאא(תענית י: קידושין נג.) אלא כל ששואלין דבר בתלמודו ואומרו ואפילו במסכת כלה פי׳ מסכת שמועה מלשון הסכת ושמע ישראל כי דברי תורה שבעל פה היו מקובלים משמועה אל שמועה וזה ענין שמעתא (עירובין נג.). דוד גלי מסכתא שאול לא גלי מסכתא פירוש אומר שמועות ומורה הוראות:
א. [לעהר זאץ.]
אושעיא בריבי – אדם גדול בדורו וכל היכי דקרי בריבי הכי פירושו.
לא למדתי ממנו כו׳ – והא דאמר בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נז.) בעי מיניה רבי יוחנן מרבי אושעיא פצוע דכא כהן כו׳ לא באותן י״ח ימים היה.
(נב:) פרק חמישי כיצד מעברין
כיצד מעברין את הערי׳ – פי׳ כשבאין לעשו׳ עבור בעיר למדוד משם ואילך תחו׳ שבת של בני העיר דקי״ל שהוא מתחיל מעבורה של עיר כיצד עושין עבור זה היה בית נכנסו בית יוצא פגום נכנס ופגו׳ יוצא. פרש״י ז״ל שיש מגדלי׳ עגולי׳ סביבו׳ העיר פעמים שבולטין בפני׳ ופעמי׳ שבולטין בחוץ. וכן פר״ח ז״ל שיש מגדלי׳ עגולי׳ כגון שובך של יוני מלשון מששברו את פגמיהן. היו גדודיו׳ וכו׳ בש״ס מפרש מאי גדודיות ודקתני כו׳ וגשרים שנופשות שיש להם בית דירה. משום גשרים נקט לה דאלו סתם נופשות לדירה קיימי כדמשמ׳ בש״ס דברייתא. והא דקתני עושין אותה כחבילה מרובעת לומר שעושין להזויות ולא שיהא צריך לרבעה ממש רבוע גמור שיהא ארכה כרחבה וכדאי׳ בש״ס גבי ארוכה כמות שהיא.
אמר ר׳ יוחנן: שמונה עשר ימים גדלתי אצל ר׳ אושעיא בריבי (הדגול) ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו: כיצד מאברין את הערים — באלף.
Rabbi Yoḥanan said: I spent eighteen days with Rabbi Oshaya the Distinguished [Beribbi], and I learned from him only one matter in our Mishna. In the phrase: How does one extend cities, the word me’abberin is spelled with an alef.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן י״בשְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרִיבִּי וי״חוּשְׁמוֹנָה עָשָׂר יָמִים גִּידַּלְתִּי בֵּינֵיהֶן וְלָמַדְתִּי לֵב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְחׇכְמַת כׇּל אֶחָד וְאֶחָד.

The Gemara asks: Is this so? Didn’t Rabbi Yoḥanan say: Rabbi Oshaya the Distinguished had twelve students, and I spent eighteen days among them, and I learned the heart of each and every one, i.e., the nature and character of each student, and the extent of the wisdom of each and every one? How could Rabbi Yoḥanan say that he learned only one matter?
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לב כל אחד ואחד – כמה היה מחודד כלומר בכולן הכרתי מה חריפות יש מזה לזה.
וחכמת כל אחד ואחד – כמה זה חכם מזה וכמה למד יותר ממנו.
והאמר ר״י כו׳ וא״ת ומאי קושיא אימא דלאו באותן י״ח ימים הראשונים קאמר אלא בי״ח ימים אחרים וכמ״ש התוס׳ אההיא דפרק הבע״י דלאו באותן י״ח ימים היה וי״ל כיון דבשניהם קאמר י״ח ימים גדלתי כו׳ משמע דבזמן אחד היה:
ומקשים: איני [וכי כן הוא]?! והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן שנים עשר תלמידים היו לו לר׳ אושעיא בריבי, ושמונה עשר ימים גידלתי ביניהן, ולמדתי לב כל אחד ואחד כלומר מה מהותו ואופיו, וכמה חכמת כל אחד ואחד, וכיצד אמר שלא למד אלא דבר אחד?
The Gemara asks: Is this so? Didn’t Rabbi Yoḥanan say: Rabbi Oshaya the Distinguished had twelve students, and I spent eighteen days among them, and I learned the heart of each and every one, i.e., the nature and character of each student, and the extent of the wisdom of each and every one? How could Rabbi Yoḥanan say that he learned only one matter?
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) לֵב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְחׇכְמַת כׇּל אֶחָד וְאֶחָד גְּמַר גְּמָרָא לָא גְּמַר אִיבָּעֵית אֵימָא מִנַּיְיהוּ דִּידְהוּ גְּמַר מִינֵּיהּ דִּידֵיהּ לָא גְּמַר ואב״אוְאִיבָּעֵית אֵימָא דָּבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵינוּ קָאָמַר.

The Gemara answers: It is possible that he learned the heart of each and every one and the wisdom of each and every one, but he did not learn substantive tradition. And if you wish, say instead: From the students themselves he learned many things; from Rabbi Oshaya himself he did not learn anything beyond that one matter. And if you wish, say instead: Rabbi Yoḥanan meant to say that he learned only one matter in our Mishna from Rabbi Oshaya, but he learned other matters from him based on baraitot and other sources.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איבעית אימא – במשנתינו לא למד אלא דבר אחד אבל ברייתות וגמרות גמר טובא.
ומשיבים: ייתכן שלב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד — גמר [למד], גמרא [לימוד של ממש] — לא גמר [למד]. איבעית אימא [אם תרצה אמור] הסבר אחר: מנייהו דידהו [מהם עצמם] — גמר [למד], מיניה דידיה [ממנו עצמו] — לא גמר [למד]. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: דבר אחד במשנתינו קאמר [שאמר] ושאר לימודים היה בברייתות או בשאר עניני לימוד.
The Gemara answers: It is possible that he learned the heart of each and every one and the wisdom of each and every one, but he did not learn substantive tradition. And if you wish, say instead: From the students themselves he learned many things; from Rabbi Oshaya himself he did not learn anything beyond that one matter. And if you wish, say instead: Rabbi Yoḥanan meant to say that he learned only one matter in our Mishna from Rabbi Oshaya, but he learned other matters from him based on baraitot and other sources.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִין תּוֹרָה אֵצֶל ר׳רַבִּי אוֹשַׁעְיָא הָיִינוּ יוֹשְׁבִין אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה בְּאַמָּה אָמַר רַבִּי כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִין תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הָיִינוּ יוֹשְׁבִין שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּאַמָּה.

And Rabbi Yoḥanan said about that period: When we were studying Torah with Rabbi Oshaya, it was so crowded with students that we would sit four in each square cubit. Similarly, Rabbi Yehuda HaNasi said: When we were studying Torah with Rabbi Elazar ben Shamua, we would sit six in each square cubit.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ששה באמה – שהיינו מתקרבין לשמוע מפיו ודוחקין זה את זה.
ו׳ ו׳ באמה כו׳ דבר שא״א שהיה כל איש מהם יושב בפחות מטפח וי״ל שהיה בנס כהנהו מקומות דהמועט מחזיק המרובה בנס וק״ל:
ואמר ר׳ יוחנן על אותה תקופה: כשהיינו לומדים תורה אצל ר׳ אושעיא היתה הדחקות מרובה כל כך ומספר התלמידים גדול כל כך שהיינו יושבין ארבעה ארבעה באמה מרובעת. אמר רבי מעין זה: כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן שמוע, היינו יושבין ששה ששה באמה.
And Rabbi Yoḥanan said about that period: When we were studying Torah with Rabbi Oshaya, it was so crowded with students that we would sit four in each square cubit. Similarly, Rabbi Yehuda HaNasi said: When we were studying Torah with Rabbi Elazar ben Shamua, we would sit six in each square cubit.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרִיבִּי בְּדוֹרוֹ כר׳כְּרַבִּי מֵאִיר בְּדוֹרוֹ מָה רַבִּי מֵאִיר בְּדוֹרוֹ לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמוֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ אַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמוֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ.

Rabbi Yoḥanan said about his teacher: Rabbi Oshaya the Distinguished was as great in his generation as Rabbi Meir was in his generation: Just as with regard to Rabbi Meir, in his generation his colleagues were unable to fully grasp the profundity of his thinking due to the subtlety of his great mind, so it was with Rabbi Oshaya; his colleagues were unable to fully grasp the profundity of his thinking.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר״מ לא עמדו חביריו על סוף דעתו – כדאמרינן בפרק קמא (דף יג:) שהיה אומר על טמא טהור ומראה פנים.
אמר ר׳ יוחנן על רבו זה: ר׳ אושעיא בריבי בדורו היה גדול כר׳ מאיר בדורו, מה ר׳ מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו משום גדלותו היתירה — אף ר׳ אושעיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו.
Rabbi Yoḥanan said about his teacher: Rabbi Oshaya the Distinguished was as great in his generation as Rabbi Meir was in his generation: Just as with regard to Rabbi Meir, in his generation his colleagues were unable to fully grasp the profundity of his thinking due to the subtlety of his great mind, so it was with Rabbi Oshaya; his colleagues were unable to fully grasp the profundity of his thinking.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לִבָּן שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִידְקִית.

Similarly, Rabbi Yoḥanan said: The hearts, i.e., the wisdom, of the early Sages were like the doorway to the Entrance Hall of the Temple, which was twenty by forty cubits, and the hearts of the later Sages were like the doorway to the Sanctuary, which was ten by twenty cubits. And we, i.e., our hearts, are like the eye of a fine needle.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ר יוחנן לבן של ראשונים והם ר׳ עקיבא (וחכמים אומרים) כפתחו של אולם מ׳ אמה לבן של אחרונים והוא רבי אלעזר בן שמוע כפתחו של היכל כ׳ אמה ואנו לבינו כמלוא נקב מחט סדקית. פי׳ מחט דק מאד כסיכתא בגודא לגמרא. פי׳ היתד בכותל שאינו לא מעלה ולא מוריד. כך אנו בגמרא.
ערך סדק
סדקא(פסחים מה) ויקרעה לשנים עשר קרעים תרגום וסדקה לתרין עשר סידקין: (עירובין נג.) אנן כמלא מחט סידקית פי׳ מחט דקה דמאחין בה הנקבין שבבגד והסדקין:
א. [שפאנטן.]
פתח אולם – רחבו כ׳ ושל היכל י׳.
סדקית – מחט שתופרין בה סדקי בגדים והוא דק ביותר.
כפתחו של אולם כו׳ מדמה עומק וחידוד הלב לפתח וחלל וכדאמרינן פ״ק דשבת ולב מלכים אין חקר אם יהיה כו׳ אין מספיקין לכתוב חללה של רשות דהיינו פתח וחלל לבן ומדמה הכא פתח לבן של ראשונים כאולם שהיה פתח וחלל כפול כשל אחרונים שלא היה רק כפתח היכל גם נקט אולם והיכל שמדמה חלל ופתח לבן של חכמים וקדושים האלו שהיו מכלל עשרה הרוגי מלכות לפתחים הקדושים וק״ל:
וכיון שדובר באלה אמר ר׳ יוחנן: לבן של ראשונים גדול כפתחו של אולם (שהיה עשרים על ארבעים אמה). וליבם של אחרונים כפתחו של היכל (עשר על עשרים אמה). ואנו — לבנו כמלא נקב מחט סידקית (מחט תפירה).
Similarly, Rabbi Yoḥanan said: The hearts, i.e., the wisdom, of the early Sages were like the doorway to the Entrance Hall of the Temple, which was twenty by forty cubits, and the hearts of the later Sages were like the doorway to the Sanctuary, which was ten by twenty cubits. And we, i.e., our hearts, are like the eye of a fine needle.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) רִאשׁוֹנִים ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אַחֲרוֹנִים ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אִיכָּא דְּאָמְרִי רִאשׁוֹנִים ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אַחֲרוֹנִים ר׳רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרִיבִּי וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִידְקִית.

He explains: The term early Sages is referring to Rabbi Akiva, and the term later Sages is referring to his student, Rabbi Elazar ben Shamua. Some say that the term early Sages refers to Rabbi Elazar ben Shamua and that the term the later Sages refers to Rabbi Oshaya the Distinguished. And we are like the eye of a fine needle.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והוא מסביר: ראשונים — הכוונה לר׳ עקיבא, אחרונים — הכוונה לתלמידו ר׳ אלעזר בן שמוע. איכא דאמרי [יש שאומרים] שכך נתכוון: ראשונים — ר׳ אלעזר בן שמוע, אחרונים — ר׳ אושעיא בריבי. ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
He explains: The term early Sages is referring to Rabbi Akiva, and the term later Sages is referring to his student, Rabbi Elazar ben Shamua. Some say that the term early Sages refers to Rabbi Elazar ben Shamua and that the term the later Sages refers to Rabbi Oshaya the Distinguished. And we are like the eye of a fine needle.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אָמַר אַבָּיֵי וַאֲנַן כִּי סִיכְּתָא בְּגוּדָּא לִגְמָרָא אָמַר רָבָא וַאֲנַן כִּי אֶצְבַּעְתָּא בְּקִירָא לִסְבָרָא אָמַר רַב אָשֵׁי אֲנַן כִּי אֶצְבַּעְתָּא בְּבֵירָא לְשִׁכְחָה.

On the topic of the steady decline of the generations, Abaye said: And we, as far as our capabilities are concerned, are like a peg in the wall with regard to Torah study. Just as a peg enters a wall with difficulty, our studies penetrate our minds only with difficulty. Rava said: And we are like a finger in wax [kira] with regard to logical reasoning. A finger is not easily pushed into wax, and it extracts nothing from the wax. Rav Ashi said: We are like a finger in a pit with regard to forgetfulness. Just as a finger easily enters a large pit, similarly, we quickly forget our studies.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תנינאמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואמר רבא ואנו לסברא כאצבעתא בקירה פי׳ (רב) [רק] כשמניח אצבעו בתוכו נעשה גומא וכשמגביה מפעפע ועולה ומתמלאת הגומא כאלו לא נשקעה בתוכה אצבע ולא היתה גומא בתוכו אמר רב אשי ולשכחה כאצבעתא (בבירא) [בביזרא]. פי׳ כמו ששוקע אצבע בזירעונים כמו חרדל וכיוצא בו נראה כאלו עשה גומא וכאשר מרים אצבעו חוזרת ומתמלאת את הגומא מיד. כך אנו כשמשלימים מסכת ומתחילין אחרת מיד שוכחים הראשונה.
ערך אצבע
אצבעא(עירובין נג.) א׳ רבא ואנן כאצבע בקירא לסבר׳ ס״א אוצבתא פי׳ כאצבע בקירא קרושה שלא יכנס בה. אמר רב אשי ולשכחה כאצבעתא בביזרא פי׳ כאצבע שישים אדם בתוך זרע שילך לו מהרה. ס״א כי אצבעתא בקירא קירא רכה כשמניח אצבעו לתוכו נעשה גומא וכשמגביה מפעפע ועולה ומתמלאת הגומא כאלו לא נשקעה בתוכה אצבע ולא היתה גומא בתוכה. ולשכחה כאצבעתא בביזרא פירוש ששוקע אצבעו בזרעונים כגון חרדל וכיוצא בהן נראה כאילו עושה גומא וכאשר מרים אצבעו חוזרת ומתמלאת הגומא מיד כך אנו כשמשלימין המסכתא ומתחילין אחרת מיד שוכחין הראשונה. פי כסיכתא בגודא לגמרא כמו היתד בכותל שאינו מעלה ולא מוריד כך אנו בגמרא. פי׳ אחר כמו שיכולין להכניס יתד בכותל שאין בו נקב (בכורות מה:) ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהן אוצבתא פי׳ ולד קצר כאצבע. (נדה מד) במשנה פחות מכאן כנותן אצבע בעין פי׳ הבא על נערה פחותה מג׳ שנים אינו חייב כלום שהוא כאדם שנותן אצבעו בעין דמה עין מדמעת חוזרת ומדמע׳ אף זו אע״פ שמוציא בתולין באים בתולים אחרים ולא הויא ביאתו ביאה. (כתובות ה) (מנחות יא) בגמ׳ מפני שאמרו הקומץ זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל. פי׳ זו זרת אצבע קטנה שמה זרת למדוד ממנה עד גודל למדידת החשן דכתיב ביה זרת ארכו וזרת רחבו. זו קמיצה שעד האצבע של מעלה מן הזרת היה קומץ מן המנחה. זו אמה שבאותו אצבע האמצעי היא מדת האמה ושל מעלה הימנו הוא אצבע האמור בתורה וטבל הכהן באצבעו. גודל הוא בוהן על שם בהן ידו הימנית. (משנה תמיד בפרק לא היו כופתין) הפריש את הריאה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד פי׳ היא יותרת הכבד. (פסחים סו) בגמ׳ ואפילו מן התמחוי ואי בעית אימא באלמנה לפי שאין כל האצבעות שוות. (נדה סו.) ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי לפי שאין כל האצבעות שוות פי׳ אבר של איש:
א. [פינגר. דאס מענליכע גליד.]
כסיכתא בגודא לגמרא – כיתד שנועצין אותו בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק כך אין יכולין אנו להבין מה שאנו שומעין כי אם מעט ובקושי.
כאצבע בקירא – בשעוה קשה שאין האצבע יכול ליכנס בתוכה אלא מדבק מעט.
כאצבע בבירה לשכחה – כשם שהאצבע נוח ליכנס בפי הבור כך אנו מהירין לשכוח.
כי אצבעתא בבירא לשכחא – ור״ח גרס בביזרי פירש כשוקע אצבעו בזרעונים כמו בחרדל וכיוצא בו נראה כמו גומא וכשמסיר אצבעו חוזרת ומתמלאת הגומא מיד כך אנו כשאנו מסיימין המסכתא ומתחילין האחרת מיד שוכחין הראשונה.
כי אצבעתא בביזרא לשכחה – ה״ג בספרים וכ״כ בערוך. ופי׳: אם תשים האצבע בזרע עושה גומא וכיון שתגביה האצבע מיד הוא חוזר הזרע ומתמלאת הגומא כך כל מה שאנו לומדים אנו חוזרים ושוכחים מיד.
אמר רבא ואנן כו׳ אביי ורבא בדור אחד היו אלא שאביי נקט לגמרא דהיינו מה שקיבל מרבותיו שעל ידי טורח גדול וחזרה כמה פעמים זוכר ולא יבא לידי שכחה כמו היתד הזה שבטורח ע״י הכאה על ראשו הוא עושה נקב בכותל ונכנס בו אבל רבא נקט לסברא דהיינו מה שאדם לומד מסברת הלב הוא קשה יותר כאצבעתא בקירא שאינו עושה נקב כלל ואינו נכנס בתוכו אלא מדבק מעט ובקושי כפרש״י וק״ל:
כיון שדובר בירידתם הנמשכת של הדורות, אמר אביי: ואנן, כי סיכתא בגודא לגמרא [אנו יכולתנו כמו יתד בכותל לענין לימוד] שכשם שקשה מאוד להכניסו ולתוקעו שם כך גם הלימוד לנו. אמר רבא: ואנן, כי אצבעתא בקירא לסברא [ואנו, כמו אצבע בשעווה לענין סברה] שאין האצבע נכנסת היטב בשעווה ואינה מוציאה משם דבר. אמר רב אשי: אנן, כי אצבעתא בבירא [אנו, כמו אצבע בבור] לענין שכחה, שכשם שהאצבע טובעת בתוך הבור הגדול בקלות רבה כך גם אנו ממהרים לשכוח תלמודנו.
On the topic of the steady decline of the generations, Abaye said: And we, as far as our capabilities are concerned, are like a peg in the wall with regard to Torah study. Just as a peg enters a wall with difficulty, our studies penetrate our minds only with difficulty. Rava said: And we are like a finger in wax [kira] with regard to logical reasoning. A finger is not easily pushed into wax, and it extracts nothing from the wax. Rav Ashi said: We are like a finger in a pit with regard to forgetfulness. Just as a finger easily enters a large pit, similarly, we quickly forget our studies.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תנינאמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּנֵי יְהוּדָה שֶׁהִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָם בְּיָדָם בְּנֵי גָלִיל שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם לֹא נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָם בְּיָדָם.

The Gemara continues the discussion relating to study and comprehension, and cites that which Rav Yehuda said that Rav said: With regard to the people of Judea, who were particular in their speech and always made certain that it was both precise and refined, their Torah knowledge endured for them; with regard to the people of the Galilee, who were not particular in their speech, their Torah knowledge did not endure for them.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב יהודה אמר רב בני יהודה שמקפידים על לשונם ומחתי סימן וגמרי מחד רבה ודייקי לישנא נתקיימה תלמודן בידן. ולא עוד אלא דגלו מסכתא כדכתיב ביה יראיך יראוני וישמחו. אבל בני גליל דלא קפדי אלשונם ולא גמירי מחד רבה ולא דקו (לשונם) [בלשונם] ולא נתקיימה תלמודם בידם ולא גלו מסכת נמי כשאול דכתיב ביה ובכל אשר יפנה ירשיע.
שהקפידו על לשונם – לדבר בלשון צח ולא בלשון מגונה כדאמרינן לקמן בבני גליל.
ג וכיון שדובר בענין לימוד וקליטת הנלמד מביאים את שאמר רב יהודה אמר רב: בני יהודה שהקפידו על דקדוק לשונם ונקיותה, נתקיימה תורתם בידם. בני גליל שלא הקפידו על לשונם, לא נתקיימה תורתם בידם.
The Gemara continues the discussion relating to study and comprehension, and cites that which Rav Yehuda said that Rav said: With regard to the people of Judea, who were particular in their speech and always made certain that it was both precise and refined, their Torah knowledge endured for them; with regard to the people of the Galilee, who were not particular in their speech, their Torah knowledge did not endure for them.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) מִידֵּי בִּקְפֵידָא תַּלְיָא מִילְּתָא אֶלָּא בְּנֵי יְהוּדָה דְּדָיְיקִי לִישָּׁנָא וּמַתְנְחִי לְהוּ סִימָנָא נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָן בְּיָדָן בְּנֵי גָלִיל דְּלָא דָּיְיקִי לִישָּׁנָא וְלָא מַתְנְחִי לְהוּ סִימָנָא לֹא נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָן בְּיָדָם.

The Gemara asks: Is this matter at all dependent on being particular with one’s language? Rather, with regard to the people of Judea, who were precise in their language and who would formulate mnemonics for their studies, their Torah knowledge endured for them; with regard to the people of the Galilee, who were not precise in their language and who would not formulate mnemonics, their Torah knowledge did not endure for them.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דדייקי לישנא – לחזר באותו לשון שהיו שומעין מרבן וע״י שהיו שומעין ע״פ שמועה אחר שמועה היו נותנין בהן סימן זו אחר זו ומתוך כך שהיו מדקדקים בלשון יודעין להניח סימנין נאין ואינן משתכחין מהן.
ומתנחי – ומניחין סימנין.
ושואלים: מידי בקפידא תליא מילתא [וכי בהקפדה בדבר זה תלוי הדבר]? הלא אין הדבר תלוי אם אדם מקפיד או אינו מקפיד בכך. אלא: בני יהודה דדייקי לישנא, ומתנחי להו סימנא [שהיו מדייקים מדקדקים בלשון דיבורם ומניחים להם סימן בלימודם], נתקיימה תורתן בידן. בני גליל דלא דייקי לישנא, ולא מתנחי להו סימנא [שלא היו מדייקים בלשונם ולא הניחו סימן], לא נתקיימה תורתן בידם.
The Gemara asks: Is this matter at all dependent on being particular with one’s language? Rather, with regard to the people of Judea, who were precise in their language and who would formulate mnemonics for their studies, their Torah knowledge endured for them; with regard to the people of the Galilee, who were not precise in their language and who would not formulate mnemonics, their Torah knowledge did not endure for them.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) בְּנֵי יְהוּדָה גְּמַרוּ מֵחַד רַבָּה נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָן בְּיָדָם בְּנֵי גָלִיל דְּלָא גָּמְרִי מֵחַד רַבָּה לֹא נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָן בְּיָדָם.

Furthermore, with regard to the people of Judea, who studied from one teacher, their Torah knowledge endured for them, as their teacher provided them with a consistent approach; however, with regard to the people of the Galilee, who did not study from one teacher, but rather from several teachers, their Torah knowledge did not endure for them, as it was a combination of the approaches and opinions of a variety of Sages.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא גמרי מחד רבה – והיו שומעין מזה בלשון זה ומזה בלשון אחר אע״פ ששניהם אחד שינוי לשון מבלבלן ומשכחן.
דגמרי מחד רבה – לגמרא רב אחד עדיף שלא יבלבל לשונם יחד אבל למיסבר אמרינן בפ״ק דע״ז (דף יט.) כל הלומד תורה לפני רב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם.
ועוד: בני יהודה גמרו מחד רבה [למדו מרב אחד], ולכן נתקיימה תורתן בידן, שהיתה ביד הלומד שיטת יסוד אחת. בני גליל דלא גמרי מחד רבה [שלא למדו מרב אחד], אלא היו לומדים מכמה מורים, לא נתקיימה תורתן בידם, שהיו מערבים גישות ושיטות של חכמים שונים.
Furthermore, with regard to the people of Judea, who studied from one teacher, their Torah knowledge endured for them, as their teacher provided them with a consistent approach; however, with regard to the people of the Galilee, who did not study from one teacher, but rather from several teachers, their Torah knowledge did not endure for them, as it was a combination of the approaches and opinions of a variety of Sages.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) רָבִינָא אָמַר בְּנֵי יְהוּדָה דְּגַלּוֹ מַסֶּכְתָּא נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָן בְּיָדָם בְּנֵי גָלִיל דְּלָא גַּלּוֹ מַסֶּכְתָּא לֹא נִתְקַיְּימָה תּוֹרָתָן בְּיָדָם.

Ravina said: With regard to the people of Judea, who would publicly disclose the tractate to be studied in the coming term so that everyone could prepare and study it in advance (ge’onim), their Torah knowledge endured for them; with regard to the people of the Galilee, who would not disclose the tractate to be studied in the coming term, their Torah knowledge did not endure for them.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דגלו מסכתא – למדו לאחרים כך שמעתי. ל״א מפרשין שמועותיהן ומדקדקים בטעמו של דבר עד שמתיישב בלבן.
רבינא אמר: בני יהודה דגלו מסכתא [שהיו מגלים את המסכת שילמדו], שלפני תחילת הלימוד במסכת מסויימת היו מודיעים ומגלים ברבים שמסכת זו תילמד במחצית השנה הבאה, והיו הכל מתכוננים ללימודה (גאונים), נתקיימה תורתן בידם. בני גליל שלא גלו מסכתא [היו מגלים את המסכת], לא נתקיימה תורתן בידם.
Ravina said: With regard to the people of Judea, who would publicly disclose the tractate to be studied in the coming term so that everyone could prepare and study it in advance (ge’onim), their Torah knowledge endured for them; with regard to the people of the Galilee, who would not disclose the tractate to be studied in the coming term, their Torah knowledge did not endure for them.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) דָּוִד גַּלִּי מַסֶּכְתָּא שָׁאוּל לָא גַּלִּי מַסֶּכְתָּא דָּוִד דְּגַלִּי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּיהּ {תהלים קי״ט:ע״ד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ שָׁאוּל דְּלָא גַּלִּי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּיהּ ({שמואל א י״ד:מ״ז} אֶל כׇּל) אֲשֶׁר יִפְנֶה

The Gemara relates that King David would disclose the tractate to be studied in advance, whereas Saul would not disclose the tractate to be studied. With regard to David, who would disclose the tractate, it is written: “Those who fear You will see me and be glad” (Psalms 119:74), since all were prepared and could enjoy his Torah. With regard to Saul, who would not disclose the tractate to be studied, it is written: “And wherever he turned himself
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יראוני וישמחו – לפי ששמועותיו מכוונות לאיסור איסור ולהיתר היתר.
דוד דגלי מסכתא – כדאמר בברכות (דף ד.) שהיה יגע בתורה ומורה הוראות כדאמר ידי מלוכלכות בדם ושפיר ושיליא ואומר מפיבושת רבי יפה דנתי יפה זכיתי כו׳ ואמרינן נמי במועד קטן (דף טז:) עדינו העצני יושב בשבת תחכמוני זה דוד כו׳.
דגלי מסכת כו׳ היינו שנתכוונו להורות כהלכה כדמשמע פ׳ חלק ומייתי דכתיב ביה יראיך יראוני וישמחו וגו׳ שישמחו על שכוונתי להורות כהלכה:
ושאול דלא כו׳ דכתיב ביה אל כל אשר יפנה ירשיע וגו׳ מפורש פ׳ חלק דף צ״ג ענינו ע״פ מ״ש דלא סליק שמעתתא אליבא דהלכתא אלא אי דאתי משבט יהודה ואי דאתי משבט לוי ודוד משבט יהודה קאתי וכן בני יהודה דנקט משום דאתו מיהודה:
וכן מסופר כי דוד גלי מסכתא [היה מגלה את המסכת שילמדו], שאול לא גלי מסכתא [לא היה מגלה את המסכת]. דוד דגלי מסכתא [דוד שגלה מסכת] כתיב ביה [נאמר בו]: ״יראיך יראוני וישמחו״ (תהילים קיט, עד) שהיו הכל מוכנים ונהנים מתורתו, שאול שלא גלי מסכתא [גלה מסכת] כתיב ביה [נאמר בו]: ״אל כל אשר יפנה
The Gemara relates that King David would disclose the tractate to be studied in advance, whereas Saul would not disclose the tractate to be studied. With regard to David, who would disclose the tractate, it is written: “Those who fear You will see me and be glad” (Psalms 119:74), since all were prepared and could enjoy his Torah. With regard to Saul, who would not disclose the tractate to be studied, it is written: “And wherever he turned himself
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערובין נג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל ערובין נג., הערוך על סדר הש"ס ערובין נג., רש"י ערובין נג., תוספות ערובין נג., תוספות רי"ד מהדורה תנינא ערובין נג., רשב"א ערובין נג. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ערובין נג. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א ערובין נג., מהרש"ל חכמת שלמה ערובין נג., מהרש"א חידושי אגדות ערובין נג., פירוש הרב שטיינזלץ ערובין נג.

Eiruvin 53a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Eiruvin 53a, Collected from HeArukh Eiruvin 53a, Rashi Eiruvin 53a, Tosafot Eiruvin 53a, Tosefot Rid Second Recension Eiruvin 53a, Rashba Eiruvin 53a, Meiri Eiruvin 53a, Ritva Eiruvin 53a, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 53a, Maharsha Chidushei Aggadot Eiruvin 53a, Steinsaltz Commentary Eiruvin 53a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144