1להרחיקה – כלומר יותר משליש לא ירחיקנה מן התקרה ולעולם כרבי יוסי.
(1) 
וּמַאי תְּחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דְּקָא אָמַר לְהַרְחִיקָהּ שֶׁלֹּא לְהַרְחִיקָהּ מִן הַקּוֹרָה שֶׁל מַעְלָה יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ.
וּמַאי תְּחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דְּקָא אָמַר לְהַרְחִיקָהּ שֶׁלֹּא לְהַרְחִיקָהּ מִן הַקּוֹרָה שֶׁל מַעְלָה יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ.and what is the meaning of the phrase: The beginning of the upper third of the entrance, that Shmuel says? This is referring to the maximum distancing of the mezuza from the doorframe, i.e., that one should not distance it from the upper cross beam more than one-third of the height of the entrance.
ומאי תחילת שליש העליון דקאמר להרחיקה – שיותר לא ירחיקנה מן התקרה. ובירושלמי משמע בפ״ב דמגילה דכשהפתח גבוה הרבה מניחה כנגד כתפיו וחולק על הש״ס שלנו. מ״ר.
ומאי [ומה פירוש] תחילת שליש העליון דקא אמר [שהוא אומר]? כוונתו להרחיקה, שלא להרחיקה מן הקורה של מעלה יותר משליש גובה הפתח.
and what is the meaning of the phrase: The beginning of the upper third of the entrance, that Shmuel says? This is referring to the maximum distancing of the mezuza from the doorframe, i.e., that one should not distance it from the upper cross beam more than one-third of the height of the entrance.
הכל
(2) אָמַר רָבָא אמִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לרה״ר לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַאי טַעְמָא רַבָּנַן אָמְרִי כְּדֵי שֶׁיִּפְגַּע בַּמְּזוּזָה מִיָּד רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא אוֹמֵר כִּי הֵיכִי דְּתִינְטְרֵיהּ.
§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain. The Gemara asks: What is the reason for this? The Rabbis say that it is in order that one encounter the mezuza immediately upon one’s entrance to the house. Rav Ḥanina from Sura says: It is in order that the mezuza protect the entire house, by placing it as far outside as one can.
§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain. The Gemara asks: What is the reason for this? The Rabbis say that it is in order that one encounter the mezuza immediately upon one’s entrance to the house. Rav Ḥanina from Sura says: It is in order that the mezuza protect the entire house, by placing it as far outside as one can.
אמר רבא: מצוה להניחה את המזוזה בפתח, בטפח הסמוך לרשות הרבים. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? רבנן אמרי [חכמים אומרים]: כדי שיפגע במזוזה מיד, שמיד שנכנס לפתח הבית יפגוש במצוה. רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה [כדי שתשמור אותו] המזוזה מבחוץ,
§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain. The Gemara asks: What is the reason for this? The Rabbis say that it is in order that one encounter the mezuza immediately upon one’s entrance to the house. Rav Ḥanina from Sura says: It is in order that the mezuza protect the entire house, by placing it as far outside as one can.
הכל
(3) אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הקב״ה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וְעַם מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ מִדַּת הקב״ה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן עֲבָדָיו יוֹשְׁבִין מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קכ״א:ה׳} ה׳ שׁוֹמְרֶךָ ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.
The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).
The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).
מדת ב״ו כו׳ והוא משמרן מבחוץ שנאמר ה׳ ישמרך וגו׳. כפרש״י יד ימינך שהמזוזה היא מימין ביאה. ואמר יומם השמש וגו׳ לפי שכל המאורעות רעות הבאות בעולם נתנו ביד מזלות השמים שעיקרם חמה ולבנה וכוכביהם והם המתנגדים לאומה הישראלית כמו שאמרו אין מזל לישראל על כן אמר שבמצות המזוזה השמש והירח לא יככה כי ה׳ ישמרך מכל רע שיתעורר מהם לבא עליך ולפי שאמר בענין שבהיותך בפנים ישמרך הקב״ה מבחוץ דהיינו יד ימינך ימין ביאתך לבית ושמא תאמר בצאתך לא יהיה שומרך ע״כ אמר ה׳ ישמר צאתך ובואך וגו׳ שישמור במצות מזוזה צאתך דהיינו מבחוץ כמו בבואך מבפנים ודו״ק:
כמו מה שאמר ר׳ חנינא: בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם — המלך יושב מבפנים ועם (עמו, עבדיו) משמרין אותו מבחוץ, ואילו מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן, ישראל עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ על ידי המזוזה, שנאמר: ״ה׳ שומרך ה׳ צלך על יד ימינך״ (תהלים קכא, ה).
The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).
הכל
(4) דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בהֶעֱמִיק לָהּ טֶפַח פְּסוּלָה לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ הַנִּיחָה בְּפַצִּין אוֹ שֶׁטָּלָה עָלֶיהָ מַלְבֵּן אִם יֵשׁ שָׁם טֶפַח צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת אִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת.
Rav Yosef, son of Rava, taught in the name of Rava: If one dug one handbreadth deep into the doorpost and placed a mezuza there, it is unfit. The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports his ruling: In a case where one affixed a mezuza deep in the wooden doorpost of an entrance, or after placing it in the entrance one added [tala] an inner framework [malben] to it that covers the doorpost, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza.
Rav Yosef, son of Rava, taught in the name of Rava: If one dug one handbreadth deep into the doorpost and placed a mezuza there, it is unfit. The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports his ruling: In a case where one affixed a mezuza deep in the wooden doorpost of an entrance, or after placing it in the entrance one added [tala] an inner framework [malben] to it that covers the doorpost, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza.
העמיק – החור טפח וקבע בו המזוזה פסולה.
פצים – דהיינו סף מזוזה של צורת הפתח.
או שטלה עליה מלבן – לבנה שלאחר שקבע המזוזה בסף הוסיף מלבן בפתח כנגד הפתח אם יש בעומק הפצים או באותו מלבן (שלה) שטלה על המזוזה טפח דהשתא היא מזוזה תחובה בעומק הכותל טפח צריך מזוזה אחרת כו׳.
טלה – לשון טלאי פלשטר״א.
דרש ברבים רב יוסף בריה [בנו] של רבא משמיה [משמו] של רבא: אם העמיק לה טפח, הכניס את המזוזה בעומק טפח במזוזת הפתח — הרי היא פסולה. ומציעים: לימא מסייעא ליה [האם נאמר שמסייעת לו] הברייתא, ששנינו בה: הניחה בפצין כלומר, בעומק מזוזת העץ של הפתח, או שלאחר שקבעה בפתח טלה עליה מלבן, הוסיף לפתח מסגרת פנימית שמכסה את המזוזה, אם יש שם עומק טפח — צריך מזוזה אחרת, אם לאו — אינו צריך מזוזה אחרת!
Rav Yosef, son of Rava, taught in the name of Rava: If one dug one handbreadth deep into the doorpost and placed a mezuza there, it is unfit. The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports his ruling: In a case where one affixed a mezuza deep in the wooden doorpost of an entrance, or after placing it in the entrance one added [tala] an inner framework [malben] to it that covers the doorpost, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza.
הכל
(5) כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּפֶתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
The Gemara deflects the support: When that baraita is taught, it is referring to an entrance that is behind the door, i.e., there is another entrance on the other side of the framework, which serves for both entrances. The baraita is teaching that if the framework is one handbreadth thick, then each side is considered a separate entrance, and each requires its own mezuza.
The Gemara deflects the support: When that baraita is taught, it is referring to an entrance that is behind the door, i.e., there is another entrance on the other side of the framework, which serves for both entrances. The baraita is teaching that if the framework is one handbreadth thick, then each side is considered a separate entrance, and each requires its own mezuza.
ערך שמאי
שמאי – א(עירובין יא. מנחות לג:) כי תניא ההיא כפתחי שמאי פי׳ אמור בל׳ ערבי בלר אלשאם והיא ארץ ישרה דלית לה תיקרה פי׳ דרך בעלמא שעושין על גבם תיקרה לשבת תחתיה במסיבה בפתחי שערים להגן מן החמה ומן הגשמים ובפתחי שמאי אין דרכן לעשות תיקרה ואחרים אומרים אין דרכם לעשות משקוף לפתחיהם.
א. [ארט בייאנאהמע.]
בפתח שאחורי הדלת – כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע ושני פתחים מחותכין אחד לדרום ואחד למערב וקבע מזוזה בפנים בחלל פתח הדרומי וכשהדלת סתום הוי פתוח למערב אחורי הדלת אם יש עובי בפצים המבדילן טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללו ואם לאו אין צריך מזוזה אחרת שהרי כמונח באותו פתח עצמו וכן שטלה מלבן לפצים משני צדדים והמלבן ריבה את עביו והבדיל את הבדלתו פי׳ אחר שדרך עשירים לעשות פתח אצל שער הגדול שאין פותחים שער הגדול תמיד והכי קאמר או שטלה עליה מלבן ועשה אצל המלבן פתח אחר אם יש בין פתח לפתח טפח הוי שניהם חשובין וצריך מזוזה אחרת לקטן.
פרש״י בד״ה בפתח שאחורי הדלת כגון שיש במקצוע כו׳ והבדיל את הבדלתו פי׳ אחר שדרך עשירים כו׳ עכ״ל כצ״ל ובת״י קשה היכא משכחת לה שיהא לימין לזה ולזה וי״ל שהוא פתוח לרה״ר והשני לצד הדלת פתוח לחצר הוי ביאה לזה ולזה עכ״ל אבל לפי׳ שני לא יתיישב בזה ועיין במרדכי וק״ל:
ודוחים: כי תניא ההיא [כאשר שנויה הברייתא ההיא], הרי זה בפתח שאחורי הדלת שיש פתח נוסף מעברו השני של הפצים, ופצים זה משמש לשני הפתחים, ובאה הברייתא לומר שאם יש בעובי הפצים טפח — כל פתח חשוב לעצמו, וצריך ליתן מזוזה לכל אחד מהם.
The Gemara deflects the support: When that baraita is taught, it is referring to an entrance that is behind the door, i.e., there is another entrance on the other side of the framework, which serves for both entrances. The baraita is teaching that if the framework is one handbreadth thick, then each side is considered a separate entrance, and each requires its own mezuza.
הכל
(6) הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ פֶּתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת אִם יֵשׁ שָׁם טֶפַח צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת כֵּיצַד קָתָנֵי.
The Gemara raises a difficulty: But the same baraita teaches explicitly this ruling of the case of another entrance: With regard to an entrance that is behind the door, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza. The Gemara explains: This clause of the baraita is teaching which case is the subject of the previous clause, i.e., the baraita does not state two halakhot but only one, which it explains as it proceeds: In what case is it taught that if there is a depth of a handbreadth there, one requires another mezuza? It is taught in the case of an entrance that is behind the door.
The Gemara raises a difficulty: But the same baraita teaches explicitly this ruling of the case of another entrance: With regard to an entrance that is behind the door, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza. The Gemara explains: This clause of the baraita is teaching which case is the subject of the previous clause, i.e., the baraita does not state two halakhot but only one, which it explains as it proceeds: In what case is it taught that if there is a depth of a handbreadth there, one requires another mezuza? It is taught in the case of an entrance that is behind the door.
הא בהדיא קתני לה – בסיפא דההיא.
כיצד קתני – והכי קאמר הניחה בפצים או שטלה עליה מלבן אם יש שם טפח כו׳ כיצד כגון פתח שאחורי הדלת.
ומקשים: הא בהדיא קתני לה [הרי במפורש שנינו] הלכה זו בהמשך אותה ברייתא: פתח שאחורי הדלת, אם יש שם טפח — צריך עוד מזוזה אחרת, ואם לאו — אינו צריך מזוזה אחרת! ומשיבים: כיצד קתני [הוא שונה], כלומר, אין שם שני דינים, אלא דין אחד שהברייתא ממשיכה ומפרשת: באיזה מקרה שנינו שאם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת וכו׳ — כגון פתח שאחורי הדלת.
The Gemara raises a difficulty: But the same baraita teaches explicitly this ruling of the case of another entrance: With regard to an entrance that is behind the door, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza. The Gemara explains: This clause of the baraita is teaching which case is the subject of the previous clause, i.e., the baraita does not state two halakhot but only one, which it explains as it proceeds: In what case is it taught that if there is a depth of a handbreadth there, one requires another mezuza? It is taught in the case of an entrance that is behind the door.
הכל
(7) תָּנָא הֶעֱמִיד לָהּ מַלְבֵּן שֶׁל קָנִים חוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת וּמַנִּיחָהּ אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד וּלְבַסּוֹף חָתַךְ וְהִנִּיחָהּ גאֲבָל חָתַךְ וְהִנִּיחַ וּלְבַסּוֹף הֶעֱמִיד פְּסוּלָה תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
§ It is taught in a baraita with regard to the affixing of a mezuza: If one positions a mezuza in an entrance which was a framework of reeds, to which one cannot affix the mezuza with nails, he carves a kind of tube from the reed on the right side and places the mezuza in that tube. Rav Aḥa, son of Rava, says: They taught that one may affix the mezuza in this manner only in a case where one positioned the framework in its place first, and ultimately carved a tube and then placed the mezuza in it. But if before positioning the framework one carved a tube and placed the mezuza in it, and ultimately positioned the framework, the mezuza is unfit. This in accordance with the principle stated with regard to objects used for mitzvot: Prepare it, and not from what has already been prepared. In this case he affixed the mezuza before the obligation took effect with regard to the framework.
§ It is taught in a baraita with regard to the affixing of a mezuza: If one positions a mezuza in an entrance which was a framework of reeds, to which one cannot affix the mezuza with nails, he carves a kind of tube from the reed on the right side and places the mezuza in that tube. Rav Aḥa, son of Rava, says: They taught that one may affix the mezuza in this manner only in a case where one positioned the framework in its place first, and ultimately carved a tube and then placed the mezuza in it. But if before positioning the framework one carved a tube and placed the mezuza in it, and ultimately positioned the framework, the mezuza is unfit. This in accordance with the principle stated with regard to objects used for mitzvot: Prepare it, and not from what has already been prepared. In this case he affixed the mezuza before the obligation took effect with regard to the framework.
מלבן של קנים – שלא מצא מזוזות עץ ועשה צורת פתח של קנים מלבן מזוזה סף.
חותך – חתיכה מאחד הקנים שהן חלולים ויתן המזוזה באותו מקום חתך.
אבל חתך בשפופרת – והניח מזוזה בתוכה ואחר כך העמיד המלבן בצידה לא משום תעשה ולא מן העשוי.
בד״ה אבל חתך כו׳ העמיד המלבן בצידה לא משום כו׳ ובד״ה ההיא דקתני כו׳ שיש לה ד׳ דפנות כו׳ כצ״ל ובד״ה מגינה לבית באותו פתח שבין הגינה לבית כו׳ כל הדברים בפירושו מגומגמים ובפרש״י שבאלפסי כתב ול״נ איפכא מגינה לבית היינו פתח הקיטונית שהבאים מן הגינה כו׳ ע״ש באורך וק״ל:
ועוד בענין קביעת המזוזה, תנא [שנה החכם]: העמיד לה בפתח מלבן של קנים, ואינו יכול לקבוע את המזוזה במסמרים לקנים — חותך מעין שפופרת מן הקנה הימני ומניחה את המזוזה במקום אותה שפופרת. אמר רב אחא בריה [בנו] של רבא: לא שנו שעושים כן, אלא במקרה שהעמיד את המלבן תחילה ולבסוף חתך שפופרת והניחה למזוזה, אבל אם קודם שהעמיד את המלבן חתך ממנו שפופרת והניח במקומה מזוזה, ולבסוף העמיד את המלבן בפתח — פסולה, כי נאמר ״תעשה״ — ולא מן העשוי, וכאן נתן את המזוזה במלבן קודם שנתחייב במזוזה.
§ It is taught in a baraita with regard to the affixing of a mezuza: If one positions a mezuza in an entrance which was a framework of reeds, to which one cannot affix the mezuza with nails, he carves a kind of tube from the reed on the right side and places the mezuza in that tube. Rav Aḥa, son of Rava, says: They taught that one may affix the mezuza in this manner only in a case where one positioned the framework in its place first, and ultimately carved a tube and then placed the mezuza in it. But if before positioning the framework one carved a tube and placed the mezuza in it, and ultimately positioned the framework, the mezuza is unfit. This in accordance with the principle stated with regard to objects used for mitzvot: Prepare it, and not from what has already been prepared. In this case he affixed the mezuza before the obligation took effect with regard to the framework.
הכל
(8) וְאָמַר רָבָא הָנֵי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה מַאי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּלִיגִי בַּהּ רַב רִיחוּמִי וְאַבָּא יוֹסֵי חַד אָמַר דדְּלֵית לְהוּ תִּקְרָה וְחַד אָמַר דְּלֵית לְהוּ שְׁקוֹפֵי.
And Rava says: With regard to these broken entrances [pitḥei shima’ei], which lack the proper form of doorways, one is exempt from the obligation of placing a mezuza. The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Riḥumi and Abba Yosei disagree with regard to this. One says that they do not have a proper ceiling, and one says that they do not have lintels [shakofei] above the openings.
And Rava says: With regard to these broken entrances [pitḥei shima’ei], which lack the proper form of doorways, one is exempt from the obligation of placing a mezuza. The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Riḥumi and Abba Yosei disagree with regard to this. One says that they do not have a proper ceiling, and one says that they do not have lintels [shakofei] above the openings.
פיתחי שימאי – מקולקלין ואשמים כמו זקן אשמאי דאמרינן בקדושין (דף לב:).
תקרה – אסקופה עליונה.
שקפי – מזוזות ל״א תקרה שאין הבית מקורה שקפי אסקופה עליונה.
דלית להו תקרה – פירוש מקום שהפתח שוקף שם מלמעלה אינו שוה אלא האבנים מן הכיפה אבן נכנסת ואבן יוצאת וכענין זה דלית ליה שיקפי שאין שם מזוזות אלא האבנים בולטות כגון שיני חומה וכעין זה [איתא] בפ״ק דעירובין (דף יא.) גבי סוכה ומה שפי׳ הקונט׳ לשון אחר דלית ליה תיקרה שאין הבית מקורה קשיא מי גרע משערי חצירות דחייבין במזוזה כדאמר פרק קמא דיומא (יומא יא.). מ״ר.
ואמר רבא: הני [אותם] פיתחי שימאי [פתחים שימאים, פגומים] פטורין מן המזוזה. ושואלים: מאי [מה הם] פיתחי שימאי? פליגי בה [נחלקו בכך] רב ריחומי ואבא יוסי, חד [אחד מהם] אמר: דלית להו [שאין להם] תקרה כלל, וחד [ואחד מהם] אמר: דלית להו שקופי [שאין להם משקוף].
And Rava says: With regard to these broken entrances [pitḥei shima’ei], which lack the proper form of doorways, one is exempt from the obligation of placing a mezuza. The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Riḥumi and Abba Yosei disagree with regard to this. One says that they do not have a proper ceiling, and one says that they do not have lintels [shakofei] above the openings.
הכל
(9) אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב חִסְדָּא האַכְסַדְרָה פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה לְפִי שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין הָא יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין חַיָּיב לְחִיזּוּק תִּקְרָה הוּא דַּעֲבִידִי.
Rabba bar Sheila says that Rav Ḥisda says: With regard to a portico, i.e., a structure at the entrance to a house that is entirely open on its front side, one is exempt from the obligation of placing a mezuza, because it does not have doorposts [patzimin] on its sides. The Gemara questions this reason: This indicates that if it has doorposts, one would be obligated to place a mezuza. But that is not logical, as these doorposts are not there to serve as an entrance; rather, they are made to strengthen the ceiling. In that case, why should one be obligated?
Rabba bar Sheila says that Rav Ḥisda says: With regard to a portico, i.e., a structure at the entrance to a house that is entirely open on its front side, one is exempt from the obligation of placing a mezuza, because it does not have doorposts [patzimin] on its sides. The Gemara questions this reason: This indicates that if it has doorposts, one would be obligated to place a mezuza. But that is not logical, as these doorposts are not there to serve as an entrance; rather, they are made to strengthen the ceiling. In that case, why should one be obligated?
פצימין – עמודים.
אכסדרה – שלשה דפנות סתומות בלא פתח והרביעית פתוחה לגמרי מתחת אבל למעלה יש דופן מעט המחזיק את הסכך.
הואיל ואין לה פצימין – אוישריא״ש ואותה פתיחה לא פתח הוא.
הא יש לה פצימין חייבין – בתמיה ואמאי חיזוק לתקרה הוא דעבידי הפצימין ולא לשום פתח.
אמר רבה בר שילא, אמר רב חסדא: אכסדרה (מבנה בכניסה לבית, שפרוץ לגמרי מצידו הקדמי) פטורה מן המזוזה, לפי שאין לה פצימין מכאן ומכאן. ושואלים: הא [הרי] אם יש לה פצימין חייב? הרי הפצימים הללו אינם לשם פתח, אלא לחיזוק תקרה הוא דעבידי [שעשויים]!
Rabba bar Sheila says that Rav Ḥisda says: With regard to a portico, i.e., a structure at the entrance to a house that is entirely open on its front side, one is exempt from the obligation of placing a mezuza, because it does not have doorposts [patzimin] on its sides. The Gemara questions this reason: This indicates that if it has doorposts, one would be obligated to place a mezuza. But that is not logical, as these doorposts are not there to serve as an entrance; rather, they are made to strengthen the ceiling. In that case, why should one be obligated?
הכל
(10) הָכִי קָאָמַר אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין פְּטוּרָה שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְחִיזּוּק לַתִּקְרָה אָמַר אַבָּיֵי חֲזֵינָא לְהוּ לְאִיסְפְּלִידִי דְּבֵי מָר דְּאִית לְהוּ פַּצִּימֵי וְלֵית לְהוּ מְזוּזָתָא קָסָבַר לְחִיזּוּק תִּקְרָה הוּא דַּעֲבִידִי.
The Gemara answers: This is what Rav Ḥisda is saying: Even if it has doorposts, one is exempt from the obligation to place a mezuza there, because they are made only to strengthen the ceiling, not as an entrance. Similarly, Abaye said: I saw the porticos [le’ispelidei] of the house of the Master, Rabba, that they had doorposts but they did not have mezuzot. Rabba evidently holds that its doorposts are made to strengthen the ceiling.
The Gemara answers: This is what Rav Ḥisda is saying: Even if it has doorposts, one is exempt from the obligation to place a mezuza there, because they are made only to strengthen the ceiling, not as an entrance. Similarly, Abaye said: I saw the porticos [le’ispelidei] of the house of the Master, Rabba, that they had doorposts but they did not have mezuzot. Rabba evidently holds that its doorposts are made to strengthen the ceiling.
איספלידי דבי מר – סוגיא דשמעתין מוכחא דהיינו אכסדרא ולא כמו שפי׳ בקונט׳ בפ״ק דבבא בתרא (דף ז.) דהיינו טרקלין נאה ובערוך פירש דהיינו מערה כדמתרגמינן (תהלים נג) בברחו מפני שאול במערה באיספלידא וסוגיא דבבא בתרא קשיא לפי׳ הערוך דמשמע התם שיש באיספלידא כשורי וליבני ובמערה ליכא כשורי וליבני ועוד דקאמרינן התם מעיקרא איספלידא והשתא אינדרונא פירוש לפי שבנה אשיתא אפומא דאיספלידא ואי איספלידא היינו מערה אין לך חדר אפל ממערה. מ״ר.
ומשיבים: הכי קאמר [כך הוא אומר]: אף על פי שיש לה פצימין — פטורה, לפי שאין עשויין לשם פתח אלא לחיזוק לתקרה. ובדומה לכך אמר אביי: חזינא להו לאיספלידי דבי מר [ראיתי את האכסדראות של בית אדוני, רבה] דאית להו פצימי ולית להו מזוזתא [שיש להן פצימים ואין להם מזוזות], קסבר [כסבור הוא]: לחיזוק תקרה הוא דעבידי [שעשויים].
The Gemara answers: This is what Rav Ḥisda is saying: Even if it has doorposts, one is exempt from the obligation to place a mezuza there, because they are made only to strengthen the ceiling, not as an entrance. Similarly, Abaye said: I saw the porticos [le’ispelidei] of the house of the Master, Rabba, that they had doorposts but they did not have mezuzot. Rabba evidently holds that its doorposts are made to strengthen the ceiling.
הכל
(11) מֵיתִיבִי בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת חַיָּיבִין בִּמְזוּזָה ובְּאַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב אַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב כְּאִינְדְּרוֹנָא מְעַלַּיְיתָא הוּא בְּאַכְסַדְרָה רוֹמְיָתָא.
The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a gatehouse, a portico, and a balcony, one is obligated to place a mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a specific type of portico, the portico of a study hall, which is closed on all sides, but its walls do not reach the ceiling. The Gemara raises a difficulty: A portico of a study hall is like a full-fledged room [inderona], and therefore it should not be labeled a portico with regard to the halakhot of mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a Roman portico, which is more open than the portico of a study hall, as it is built with many windows instead of proper walls. The baraita is teaching that one is obligated to place a mezuza on this type of portico.
The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a gatehouse, a portico, and a balcony, one is obligated to place a mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a specific type of portico, the portico of a study hall, which is closed on all sides, but its walls do not reach the ceiling. The Gemara raises a difficulty: A portico of a study hall is like a full-fledged room [inderona], and therefore it should not be labeled a portico with regard to the halakhot of mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a Roman portico, which is more open than the portico of a study hall, as it is built with many windows instead of proper walls. The baraita is teaching that one is obligated to place a mezuza on this type of portico.
ערך אדרון
אדרון – אתרגום ויבא החדרה לאדרון בית משכביה בחדר המקרה באדרון בית קייטא ובלשון יוני קורים לחדר אנדרון וכן (מנחות לג:) אכסדרה דבי רב כאנדרונא מעלייתא היא.
א. [קאמר.]
בית שער – בית קטן שעושין בצד שערי חצירות ויושב שם שומר הפתח.
מרפסת – אלואייר״א.
חייבת במזוזה – מדרבנן קשיא לאביי.
ההיא דקתני חייבת באכסדרא דבי רב – שיש לה ד׳ דפנות אלא שאין מגיעות לסכך.
אינדרונא – קמבר״א.
באכסדרא רומיתא – עשויה חלונות חלונות וקורין לויאי׳.
אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה – וכן משמע בפ״ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער לפנימית ותתחייב במזוזה ותימה דבפ״ק דיומא (דף יא.) תניא יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית כו׳ וי״ל דהתם מדאורייתא והכא מדרבנן והר״ר יצחק אלפס תירץ דהכא בפתוחה לבית. מ״ר.
מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו: בית שער (מבנה בכניסה לחצר) וכן אכסדרה או מרפסת — חייבין במזוזה! ומשיבים: שם מדובר באכסדרה דבי [של בית] רב, שהיא סגורה מכל הצדדים וגם בכיוון הכניסה, אלא שהדפנות אינן מגיעות עד לתקרה. ומקשים: אכסדרה דבי [של בית] רב כאינדרונא מעלייתא [כחדר מעולה] הוא, ואין מקום להגדירה כאכסדרה לענין זה! אלא מדובר שם באכסדרה רומיתא [רומאית], שאף על פי שעשויה חלונות חלונות, ולא כתלים ממש, חייבת במזוזה.
The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a gatehouse, a portico, and a balcony, one is obligated to place a mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a specific type of portico, the portico of a study hall, which is closed on all sides, but its walls do not reach the ceiling. The Gemara raises a difficulty: A portico of a study hall is like a full-fledged room [inderona], and therefore it should not be labeled a portico with regard to the halakhot of mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a Roman portico, which is more open than the portico of a study hall, as it is built with many windows instead of proper walls. The baraita is teaching that one is obligated to place a mezuza on this type of portico.
הכל
(12) אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה בֵּי הַרְזִיקֵי חַיָּיב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת מַאי בֵּי הַרְזִיקֵי אָמַר רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בֵּית שַׁעַר זהַפָּתוּחַ לְחָצֵר וּבָתִּים פְּתוּחִין לְבֵית שַׁעַר.
§ Raḥava says that Rav Yehuda says: With regard to a bei harziki, one is obligated to place two mezuzot. The Gemara asks: What is a bei harziki? Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: It is a gatehouse that opens to a courtyard, and houses also open directly to the gatehouse. It requires two mezuzot, one for the entrance from the courtyard to the gatehouse, and one for the entrance from the gatehouse to the houses.
§ Raḥava says that Rav Yehuda says: With regard to a bei harziki, one is obligated to place two mezuzot. The Gemara asks: What is a bei harziki? Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: It is a gatehouse that opens to a courtyard, and houses also open directly to the gatehouse. It requires two mezuzot, one for the entrance from the courtyard to the gatehouse, and one for the entrance from the gatehouse to the houses.
ערך הרזק
הרזק – א(מנחות לג:) אמר רחבא אמר רב יהודה בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות מאי בי הרזיקי אמר רב פפא סבא משמיה דרב בית שער הפתוח לחצר ובתים פתוחים לבית שער.
ערך אכסדרה
אכסדרה – בתבנית אולם (מנחות כט) אכסדרה לאורה נבדקת (פסחים ח.) (סוכה יח) (בבא בתרא יא:) אכסדרה כבקעה סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בסוכה (סוכה יא.) אכסדרה רבי רב אנסדרה רומיתא באותה הלכה דאין חולקין. (בבא בתרא קלה מנחות לג) פי׳ אכסדרה הוא איספלידא בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברוחבו של בית כולו ופעמים שעושין לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן. הן חסר הן יתר כדקאמר בהקומץ אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבידי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה אכסדרה דבי רב יש לה פצימין רחבין הרבה עד שנעשה כמו בית ולכן אמרינן דבי רב אנדרונא מעליא הוא אלא אכסדרא רומיתא דאין לה אלא פצימין קטנים שיעור אמה אחת ותניא העולם הזה כמין אכסדרא הוא דומה ומצפון אינו מסוכך פירוש סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כגון שעשה שתי דפנות אחת ברוח מערבית ואחת ברוח דרומית על פתח האכסדרה וסיכך עליהן אם יש לפתח האכסדרה פצימין נחשוב אותן פצימין כדופן שלישי וכשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה פי תקרה יורד וסותם שבראש אכסדרה פי׳ אפחיתא לה דופן אמצעית של אכסדרא. פי׳ סוכה זו בחצר לפני אכסדרא כגון שיש לה שתי דפנות כהלכתן אחת במערב ואחת בדרום ואכסדרה ברוח צפון ויש לאכסדרה זו פצימין ושני לחיין אותן שני לחיין נחשבין כטפח שוחק וכשרה אין לה פצימין אלא פתח אכסדרה פתוח לגמרי אביי אמר כשרה רואין פי תקרה שבראש האילן כאילו הוא יורד על הארץ והוא דופן וכשרה רבא אמר פסולה וכו׳ אפילו נפחת דופן האמצעי תאמר כי הוא מן החשבון וכשרה וכו׳ תרגום המסדרונה אכסדנה. (א״ב: פי׳ בלשון יוני אולם וחדר גדול מוכן להושיב שם כסאות).
ערך נגר
נגר – ג(עירובין קב.) נגר הנגרר נועלין בו במקדש. (בבא מציעא קא:) בנגר ובמנעול (תמיד לא) המעביר את הנגר (בבא בתרא קא) דעביד להו כמין נגר פי׳ כמין נגר הננעץ בארץ ועומד והנקבר בהן אינו נראה שוכב אלא עומד ואינן נמשכין בחצר ודחינן כי האי גוונא קבורת חמורים היא שנשלכים בבורות. בריחי עצי שטים תרגום נגרי אעין דשיטין (מנחות לג) עשאה כמין נגר פסולה פי׳ נגר שמשים אחר הדלת ברוחב ונקרא נגר לפי שהוא נגרר מקצה הדלת לקצה הדלת ויש מפרשים נגר היתד הנעוץ אחורי הדלת בנקב שבאסקופה.
ערך פצם
פצם – ד(שבת פב.) חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו פירוש בתשובות אלו שמנסרין הקורות לעשות דלתות ולוחות ונסרים ונותנין חרס בין הנסריס כדי שיכנס בהן הרוח וייבשו מפני שלחין הן ומנין שפצים לשון סדק וקרע דכתיב הרעשת ארץ פצמתה וקרע לו חלוני תרגומו ופצום ליה חרכין ויש לפרש עוד ששם הלחי והמזוזה פצימא לישנא דרבנן ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וד׳ תרגומו תלת פצים (שבת קטו. בבא בתרא יב.) בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד׳ אמות קבר סתום אינו מטמא כל סביביו פירוש אלו הפצימין דהשותפין שווי צדדי הפתח לפי שכשקורעין בכותל כדי לעשות פתח משוין הבנין משני צדדין והשווי ההוא נקרא פצים באשר פירשנו בתרגום וקרע לו חלוני וכשמסלקין הפתח לגמרי ומבקשין לסתמו פורצין אותו השווי ועושין צידי הפתח אבנים מדורגות כגון לולין ומעלות כדי לחבר הבנין ולא יודע שהיה בכאן פתח לפיכך אם פרץ פצימיו סילק רשותו לגמרי (סוכה יד) סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין פירוש גאון לחיים (מנחות לג) בית שאין לו אלא פצים אחד רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמא דרבנן דכתיב מזוזות ורבי מאיר מאי טעמא וכו׳. נראין הדברים כי הלחיים והמזוזות והנסרים בשביל כן נקראו פצימין בשביל שהן משוין ומיושרין.
א. [טיהר.]
ב. [פארהויז, קאריטאר.]
ג. [ריגעל.]
ד. [שפאלטען.]
אמר רחבה, אמר רב יהודה: בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות. ושואלים: מאי [מה פירוש] בי הרזיקי? אמר רב פפא סבא [הזקן] משמיה [משמו] של רב: בית שער הפתוח לחצר ובתים פתוחין גם כן לבית שער, והוא צריך לשתי מזוזות, אחת לכניסה מן החצר אל תוכו, ואחת לכניסה ממנו לבתים.
§ Raḥava says that Rav Yehuda says: With regard to a bei harziki, one is obligated to place two mezuzot. The Gemara asks: What is a bei harziki? Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: It is a gatehouse that opens to a courtyard, and houses also open directly to the gatehouse. It requires two mezuzot, one for the entrance from the courtyard to the gatehouse, and one for the entrance from the gatehouse to the houses.
הכל
(13) ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְגִינָּה וּלְקִיטוֹנִית רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נִידּוֹן כְּקִיטוֹנִית וחכ״א וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נִידּוֹן כְּבֵית שַׁעַר רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִגִּינָּה לְבַיִת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב מַאי טַעְמָא בִּיאָה דְּבַיִת הִיא.
The Sages taught in a baraita: With regard to a gatehouse that has two entrances, as it opens both to a garden, which is exempt from a mezuza, and to a small room [ulekitonit], Rabbi Yosei says: Its halakhic status is like that of a small room, and it requires a mezuza, and the Rabbis say: Its halakhic status is like that of a gatehouse, and it does not require a mezuza. There is a difference of opinion among amora’im with regard to this dispute. Rav and Shmuel both say: With regard to the entrance through which one enters from the garden to the house, i.e., the entrance of the gatehouse to the small room, everyone agrees that one is obligated to place a mezuza. What is the reason? It is the way of entering the house, and the house requires a mezuza.
The Sages taught in a baraita: With regard to a gatehouse that has two entrances, as it opens both to a garden, which is exempt from a mezuza, and to a small room [ulekitonit], Rabbi Yosei says: Its halakhic status is like that of a small room, and it requires a mezuza, and the Rabbis say: Its halakhic status is like that of a gatehouse, and it does not require a mezuza. There is a difference of opinion among amora’im with regard to this dispute. Rav and Shmuel both say: With regard to the entrance through which one enters from the garden to the house, i.e., the entrance of the gatehouse to the small room, everyone agrees that one is obligated to place a mezuza. What is the reason? It is the way of entering the house, and the house requires a mezuza.
נדון כקיטוניות – וצריך מזוזה.
נדון כבית שער – באויר ואין צריך מזוזה.
מגינה לבית – באותו פתח שבין הגינה לבית שער דכ״ע חייב דביאת בית שער הוי אותו שער שבו נכנסין מן הקיטונית [לבית שער כשרוצים ליכנס לגינה ולהכי קרי ליה מבית לגינה ולי נראה איפכא מגינה לבית היינו פתח הקיטונית] שהבאים מן הגינה דרך בית שער נכנסין בו לקטוניות כ״ע לא פליגי דחייב.
תנו רבנן [שנו חכמים]: בית שער הפתוח מצד אחד לגינה שהיא פטורה ממזוזה, ומצד שני לקיטונית (חדר קטן) שחייבת במזוזה — ר׳ יוסי אומר: נידון כקיטונית וצריך מזוזה, וחכמים אומרים: נידון כבית שער של הגינה, ופטור ממזוזה. ובפירוש מחלוקת זו נחלקו אמוראים. רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: בפתח שבו נכנסים מגינה לבית, כלומר, בפתח של בית השער לקיטונית — כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שהוא חייב במזוזה, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? דרך ביאה לבית היא, והבית חייב במזוזה.
The Sages taught in a baraita: With regard to a gatehouse that has two entrances, as it opens both to a garden, which is exempt from a mezuza, and to a small room [ulekitonit], Rabbi Yosei says: Its halakhic status is like that of a small room, and it requires a mezuza, and the Rabbis say: Its halakhic status is like that of a gatehouse, and it does not require a mezuza. There is a difference of opinion among amora’im with regard to this dispute. Rav and Shmuel both say: With regard to the entrance through which one enters from the garden to the house, i.e., the entrance of the gatehouse to the small room, everyone agrees that one is obligated to place a mezuza. What is the reason? It is the way of entering the house, and the house requires a mezuza.
הכל
(14) כִּי פְּלִיגִי מִבַּיִת לְגִינָּה מָר סָבַר קִיטוֹנִית עִיקָּר וּמָר סָבַר גִּינָּה עִיקָּר.
Rav and Shmuel continue: When they disagree it is with regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance of the gatehouse to the garden. One Sage, Rabbi Yosei, holds that the small room into which the gatehouse opens is the main area, and therefore the gatehouse, which is used for entering the small room, is considered like a regular gatehouse to a house, and all its entrances require a mezuza. And one Sage, the Rabbis, hold that the garden is the main area, and therefore this entrance does not require a mezuza.
Rav and Shmuel continue: When they disagree it is with regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance of the gatehouse to the garden. One Sage, Rabbi Yosei, holds that the small room into which the gatehouse opens is the main area, and therefore the gatehouse, which is used for entering the small room, is considered like a regular gatehouse to a house, and all its entrances require a mezuza. And one Sage, the Rabbis, hold that the garden is the main area, and therefore this entrance does not require a mezuza.
כי פליגי מבית לגינה – פתח החיצון שיוצא מבית [שער] לגינה שהיוצאין מן הבית דרך בית שער יוצאין בו לגינה.
מר סבר עיקר בית שער כו׳ – לשם כניסת קיטונית נעשה והוי כשאר בית שער דעלמא שחייבין כל פתחיו במזוזה.
ומר סבר עיקר בית שער לגינה נעשה – ליציאה מקיטונית לגינה הילכך נדון כאויר ולא כבית שער.
(מר סבר הפתח לשם קיטונית עבידא וחייב במזוזה ומר סבר עיקרו לשם גינה עביד ופטורה) ל״א ועיקר היא מגינה לבית אם כשהוא פותח פתח מגינה לבית דהיכר ציר הוי בבית דכ״ע לא פליגי דחייבת: קיטונית עיקר – וחייב ואף על גב דציר סובב בגינה דכי אמרינן לעיל הלך אחר היכר ציר הני מילי בפתח דבין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטונית ולשמה נעשה חייב ומר סבר עיקרו לשם גינה עביד ופטור.
בד״ה ל״א ועיקר כו׳ ה״מ דבין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטונית ולשמה נעשה וחייב גינה עיקר ולשמה נעשה לשומר ופטור הס״ד ואח״כ מ״ה והלכתא כרב ושמואל לחומרא ומצריך מזוזה לתרוייהו דס״ל כר״י עכ״ל:
תוס׳ בד״ה אספלידי כו׳ טרקלין נאה ובערוך כו׳ וליבני ועוד קאמרינן כו׳ הד״א כצ״ל:
כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בפתח מבית לגינה כלומר, בפתח של בית השער לגינה, מר סבר [חכם זה, ר׳ יוסי, סבור]: קיטונית שבית השער פתוח אליה היא עיקר, ומשום כך רואים את הפתח שבין הגינה לבית השער כפתח הבית, ולכן הוא חייב במזוזה, ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: הגינה עיקר בפתח זה, והיא אינה צריכה מזוזה.
Rav and Shmuel continue: When they disagree it is with regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance of the gatehouse to the garden. One Sage, Rabbi Yosei, holds that the small room into which the gatehouse opens is the main area, and therefore the gatehouse, which is used for entering the small room, is considered like a regular gatehouse to a house, and all its entrances require a mezuza. And one Sage, the Rabbis, hold that the garden is the main area, and therefore this entrance does not require a mezuza.
הכל
(15) רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִבַּיִת לְגִינָּה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָטוּר מַאי טַעְמָא פִּיתְחָא דְּגִינָּה הוּא כִּי פְּלִיגִי מִגִּינָּה לְבַיִת מָר סָבַר בִּיאָה דְּבַיִת הוּא וּמָר סָבַר כּוּלַּהּ
Conversely, Rabba and Rav Yosef both say: With regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance between the gatehouse and the garden, everyone agrees that one is exempt from placing a mezuza. What is the reason? It is the entrance to the garden, and the garden does not require a mezuza. When they disagree it is with regard to the entrance from the garden to the house, i.e., the entrance between the gatehouse and the small room. One Sage, Rabbi Yosei, holds that it is the way of entering the house, and the house requires a mezuza, and one Sage, the Rabbis, holds that the entire
Conversely, Rabba and Rav Yosef both say: With regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance between the gatehouse and the garden, everyone agrees that one is exempt from placing a mezuza. What is the reason? It is the entrance to the garden, and the garden does not require a mezuza. When they disagree it is with regard to the entrance from the garden to the house, i.e., the entrance between the gatehouse and the small room. One Sage, Rabbi Yosei, holds that it is the way of entering the house, and the house requires a mezuza, and one Sage, the Rabbis, holds that the entire
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: הפתח מבית לגינה כלומר, הפתח שבין בית השער לגינה — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שהוא פטור ממזוזה, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? פיתחא [פתח] של הגינה הוא. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בפתח מגינה לבית, כלומר, בפתח שבין בית השער לקיטונית, מר סבר [חכם זה, ר׳ יוסי, סבור]: ביאה של הבית הוא, וחייב במזוזה, ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: כולה
Conversely, Rabba and Rav Yosef both say: With regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance between the gatehouse and the garden, everyone agrees that one is exempt from placing a mezuza. What is the reason? It is the entrance to the garden, and the garden does not require a mezuza. When they disagree it is with regard to the entrance from the garden to the house, i.e., the entrance between the gatehouse and the small room. One Sage, Rabbi Yosei, holds that it is the way of entering the house, and the house requires a mezuza, and one Sage, the Rabbis, holds that the entire
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מנחות לג: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות לג: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס מנחות לג:, רש"י מנחות לג: – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות לג:, מהרש"א חידושי הלכות מנחות לג:, מהרש"א חידושי אגדות מנחות לג:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות לג:, אסופת מאמרים מנחות לג:
Menachot 33b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 33b, Collected from HeArukh Menachot 33b, Rashi Menachot 33b, Tosafot Menachot 33b, Maharsha Chidushei Halakhot Menachot 33b, Maharsha Chidushei Aggadot Menachot 33b, Steinsaltz Commentary Menachot 33b, Collected Articles Menachot 33b