×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הַנֵּר יָפֶה לַבְּדִיקָה ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר {שמות י״ב:י״ט} שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם וְאוֹמֵר {בראשית מ״ד:י״ב} וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וְאוֹמֵר {צפניה א׳:י״ב} בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַים בַּנֵּרוֹת וְאוֹמֵר {משלי כ׳:כ״ז} נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָטֶן.
because the light of a lamp is effective for searching. And even though there is no proof for this matter, there is an allusion to this matter, as it is stated: “Seven days leaven shall not be found in your houses” (Exodus 12:19), and it says: “And he searched, starting with the eldest, and ending with the youngest; and the goblet was found in Benjamin’s sack…” (Genesis 44:12). And it says: “At that time I will search Jerusalem with lamps” (Zephaniah 1:12), and it says: “The spirit of man is the lamp of God, searching all the inward parts” (Proverbs 20:27).
רש״יריטב״אמהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
מפני שאור הנר יפה לבדיקה – לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה.
גירסת הרי״ט ז״ל והגג והיציע – ולא גרסינן גג היציע דשאר גגות נמי אין צריכות בדיקה שעורבים מצויין שם: ואסיקנא אוצרות יין צריכין בדיקה במסתפק מהן והשתא בזמן הזה אפי׳ העומדים למכירה למסתפק דמי שהרי סועדין שם בשעת מכירה. גם זה לו ז״ל: ואוצרות שמן אסיקנא שאין צריך בדיקה והר״ם במז״ל שפסק שצריכין בדיקה יש שנהגו (נ״ל דצ״ל שהקשו, המעתיק) עליו וכתב הרי״ט ז״ל דנראין דברים שכתבנו ז״ל כתב בשהוא להדלקה (נ״ל דצ״ל דברים שכתב הוא ז״ל בשהוא להדלקה, המעתיק) והוי ליה כבי קירי וצריך בדיקה. ובתוס׳ כתבו שצריך בדיקה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ופירושו כי בשהיו מעברין את השנה עושין שם סעודות. וכתב הרי״ט ומכאן סומכין לבדוק בזמן הזה בבתי כנסיות מפני שהנערי׳ אוכלים שם לפעמים: וחצר אינה צריכה בדיקה פי׳ הוא ז״ל דוקא מלוסה של חצר אבל חורי הכותלים צריכין בדיקה וכן פי׳ הר״מ במז״ל.
אין בודקין לאור החמה – כתבתיה לעיל חורי הבית העליונים והתחתונים אינן צריכין בדיקה דוקא בדיקה אין צריכין אבל כל שיש שם חמץ ודאי חייב לבערו דהא ככר בשמי קורה וככר בבור הוא בעיא ולא אפשטיה לקמן ומשמע דכל שכן חורין והכי משמע בירושלמי דגרסי׳ התם גג הבד וגג המגדל א״צ בדיק הדא דתימ׳ בשגבוהין ג׳ אבל אם אין גבוהין ג׳ הרי הן כקרקע ובאותו שלא נשתמש שם חמץ אבל באותן שנשתמש שם אפי׳ גבוה כמה צריך בדיקה אלמא כל שנודע שם חמץ בכל מקום צריך בדיק׳ מיהו מספיקא אינן צריכין בדיקה ואפי׳ הניח עשר ומצא תשע או עכבר נכנס וככר בפיו דהא ודאי בכל השנה עכברים יש בבית ובחורין מצויין אלא דמספיקא לא חיישינן להו. וחצר שאמרנו שאינה צריכה בדיקה כתב הרמב״ם ז״ל דה״מ מילוסה של חצר אבל חורין שבכותל צריכין בדיקה שאין עורבין ועופות מצויין שם רבן שמעון ב״ג אומר מטה החולקת בתוך בית ומפסקת רבו הנוסחאות בזו איכא מאן דגריס בקמייתא צריך ובתרייתא א״צ ואיכא מאן דגריס איפכא. ומפרשי לה לבדוק תחת המטה דמדליא ניחא תשמישתה וצריכה בדיקה דמתתיא לא ניחא תשמישתה ולא צריכה בדיקה. ואפי׳ מדליא דוקא חולקת בתוך הבית כלומר שנתנוה בתוך הבית ועוברין לה מכל צד ואפשר שנתנו תחתיה חמץ אבל בשעומדת בצד הבית לא שאין דרך להשתמש קרו לה וזהו דעת רש״י ז״ל. ור׳ יצחק בן גיאת ז״ל פירשה בבדיקת המטה עצמה דומיא דחורין ויציע דקתני וה״ק מדליא אינה צריכה בדיקה דלא ניחא תשמישת׳ מידי דהוה אחורין עליונים מתתיא צריכה בדיקה כחורין אמצעים ואינו נראה דכבר אמרו כל מקום שמכניסין ואין מכניסין ונחזי אם דרך להשתמש בה ואי מדליא כל כך פשיטא אלא העיקר דמטה זו חולק׳ בתוך הבית שנשאר עוד מקום פנוי אחריה בבית ומפסק׳ מכותל לכותל כעין מחיצה שאין דרך לעבור שם אלא תחתיה או עליה ובתרויהו גרסי׳ א״צ בדיקה כלומר צד הפנימי מהבית דלמאן דגרסי׳ בקמייתא צריך איכא לאקשויי מטה מאן דכר שמה והו״ל למימר דרבנן פליגא עליה וחסורי מחסרא אבל השתא ניחא דלמאי דאמרי רבנן א״צ אתא איהו לאוסופי ואמר א״צ ולא פליג כלל. ומקשה מאידך דעצים ואבנים דטעמא דעצים ואבנים סדורי׳ תחתיה הא לאו הכי צריך בדיקה וקשיא לקמיית׳ ופריק הא דמדליא הא דמתתיא כלומר מדליא אפשר לעבור תחתיה וטעמא דעצים ואבנים הא לאו הכי צריכ׳ בדיקה. הא מתתיא אע״ג דאין עצים ואבנים תחתיה א״צ בדיקה. והכי משמע בירושלמי דגרסינן התם תני ר׳ שמעון בן גמליאל מטה שהיא חוצצת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורין תחתיה בודק צד החצון ואינו בודק צד הפנימי מפני שעצים ואבנים סדורין תחתיה הא אין עצים ואבנים מונחים תחתיה צריך לבדוק צד הפנימי הדא אמרה שחששו לנפילה. לא בדא אנו אומרים תינוק רגע נכנס לשם וחמץ בידו וזה מוכיח מה שפירשנו. אבל לבדוק תחת המטה או עליה להסיר הבגדי׳ במה שדרך להשתמש שם ודאי לכו״ע צריך לבדוק שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתיה ולהאי מסקנא אוצרות שמן אפי׳ מסתפק א״צ בדיקה וכן דעת הראב״ד ז״ל. אבל הרמב״ם ז״ל כתב אוצרות יין ואוצרות שמן במסתפק צריכין בדיקה נראה דהכי גריס לה איהו והא תניא אוצרות יין ואוצרות שמן צריכין בדיקה ופריק במסתפק ותו לא. ואיכא מאן דאמר דאפי׳ לגרסת הספרים נמי ה״מ לדידהו דשמן לא מספקי מיניה אלא לאכילה אבל לדידן דקאי להדלקה אפי׳ שמן נמי דומיא דקירי לדידהו דהיינו נרות של שעוה וטעמא דמסתבר הוא:
מפני שאור הנר יפה לבדיקה, ואף על פי שאין ראיה לדבר — זכר לדבר, שנאמר ״שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם״ (שמות יב, יט), ואומר ״ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימין״ (בראשית מד, יב), ואומר ״בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות״ (צפניה א, יב), ואומר: ״נר ה׳ נשמת אדם חפש כל חדרי בטן״ (משלי כ, כז).
because the light of a lamp is effective for searching. And even though there is no proof for this matter, there is an allusion to this matter, as it is stated: “Seven days leaven shall not be found in your houses” (Exodus 12:19), and it says: “And he searched, starting with the eldest, and ending with the youngest; and the goblet was found in Benjamin’s sack…” (Genesis 44:12). And it says: “At that time I will search Jerusalem with lamps” (Zephaniah 1:12), and it says: “The spirit of man is the lamp of God, searching all the inward parts” (Proverbs 20:27).
מאמרים באתר אסיף
רש״יריטב״אמהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) הַאי אוֹר הַחַמָּה הֵיכִי דָמֵי אִי נֵימָא בְּחָצֵר הָאָמַר רָבָא אחָצֵר אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹרְבִין מְצוּיִין שָׁם אֶלָּא בְּאַכְסַדְרָה הָאָמַר רָבָא באַכְסַדְרָה לְאוֹרָהּ נִבְדֶּקֶת.

The Gemara asks a question: This light of the sun, by which one may not conduct the search for leaven, what are the circumstances of this case? If we say it is referring to conducting a search in the courtyard, didn’t Rava say that a courtyard does not require searching, due to the ravens and other birds that are found there, and will certainly eat any leaven there? Rather, perhaps this ruling is referring to a portico, which is not frequented by ravens. However, this cannot be the correct interpretation either, as didn’t Rava say with regard to that case that a portico may be searched by its own light, i.e., one need not use a lamp at all when searching a portico, but one may search it by sunlight?
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יריטב״אפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אכסדרה
אכסדרהאתבנית אולם (מנחות כט) אכסדרה לאורה נבדקת (פסחים ח.) (סוכה יח) (בבא בתרא יא:) אכסדרה כבקעה סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בסוכה יא אכסדרה רבי רב אנסדרה רומיתא באותה הלכה דאין חולקין. (בבא בתרא קלה מנחות לג) פי׳ אכסדרה הוא איספלידא בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברוחבו של בית כולו ופעמים שעושין לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן. הן חסר הן יתר כדקאמר בהקומץ אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבידי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה אכסדרה דבי רב יש לה פצימין רחבין הרבה עד שנעשה כמו בית ולכן אמרינן דבי רב אנדרונא מעליא הוא אלא אכסדרא רומיתא דאין לה אלא פצימין קטנים שיעור אמה אחת ותניא העולם הזה כמין אכסדרא הוא דומה ומצפון אינו מסוכך פירוש סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כגון שעשה שתי דפנות אחת ברוח מערבית ואחת ברוח דרומית על פתח האכסדרה וסיכך עליהן אם יש לפתח האכסדרה פצימין נחשוב אותן פצימין כדופן שלישי וכשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה פי תקרה יורד וסותם שבראש אכסדרה פי׳ אפחיתא לה דופן אמצעית של אכסדרא. פי׳ סוכה זו בחצר לפני אכסדרא כגון שיש לה שתי דפנות כהלכתן אחת במערב ואחת בדרום ואכסדרה ברוח צפון ויש לאכסדרה זו פצימין ושני לחיין אותן שני לחיין נחשבין כטפח שוחק וכשרה אין לה פצימין אלא פתח אכסדרה פתוח לגמרי אביי אמר כשרה רואין פי תקרה שבראש האילן כאילו הוא יורד על הארץ והוא דופן וכשרה רבא אמר פסולה וכו׳ אפילו נפחת דופן האמצעי תאמר כי הוא מן החשבון וכשרה וכו׳ תרגום המסדרונה אכסדנה. (א״ב: פי׳ בלשון יוני אולם וחדר גדול מוכן להושיב שם כסאות):
א. [פארהויז, קאריטאר.]
לאורה נבדקת – לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפירש״י בד״ה לאורה נבדקת וא״צ להביא לה אור הנר אלא בודק ביום עכ״ל. לכאורה ל׳ א״צ להביא אור הנר אינו מדוקדק שאם רצונו לומר שא״צ לבדוק בליל י״ד ורשאי להמתין עד יום י״ד הו״ל לפ׳ כן בהדיא. ועוד דל׳ רבא גופא לא משמע הכי ואף במאי דקאמר דאור אכסדרה הוי בדיקה אכתי לא ידענא שא״צ לבדוק בליל י״ד בשעה שבני אדם מצויים ואפילו את״ל דכיון דאור אכסדרא עדיף טפי מאור הנר תו לא משכחינן להקל משום טעמא דבני אדם מצויים אכתי עיקר הדין חסר מדברי רבא לכך נראה דכוונת רש״י לפ׳ דברי רבא במאי שאמר אכסדרה לאורה נבדקת היינו במה שנבדקת ביום י״ג וא״צ להמתין עד הלילה כדי להביא נר ואפילו לשיטת הסוברים דבדיקה דיום י״ג אפילו לאור הנר לא מהני היינו משום דשרגא בטיהרא לא מהני אפ״ה באכסדרה שאורה רב רשאי לבדוק בי״ג משום דאיכא תרתי למעליותא וזריז נקרא כנ״ל בכוונת רש״י ובחנם האריך הפ״ח והשיג על דבריו:
ושואלים: האי [זה] אור החמה שאסרנו לבדוק בו היכי דמי [כיצד הוא בדיוק]? אי נימא [אם תאמר] שהיה בחצר, האמר [הרי אמר כבר] רבא: חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבין ושאר עופות בר מצויין שם, ובודאי אכלו את כל החמץ שבחצר. אלא תאמר שהיה הדבר באכסדרה (מרפסת פתוחה שיש לה גג) שאין העורבים נכנסים לשם, והאמר [הרי אמר] רבא: אכסדרה לאורה נבדקת, שאינה צריכה נר, ודי באור שיש בה!
The Gemara asks a question: This light of the sun, by which one may not conduct the search for leaven, what are the circumstances of this case? If we say it is referring to conducting a search in the courtyard, didn’t Rava say that a courtyard does not require searching, due to the ravens and other birds that are found there, and will certainly eat any leaven there? Rather, perhaps this ruling is referring to a portico, which is not frequented by ravens. However, this cannot be the correct interpretation either, as didn’t Rava say with regard to that case that a portico may be searched by its own light, i.e., one need not use a lamp at all when searching a portico, but one may search it by sunlight?
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יריטב״אפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לָא צְרִיכָא לַאֲרוּבָּה דִּבְחֶדֶר וּדְהֵיכָא גאִי לְבַהֲדֵי אֲרוּבָּה הַיְינוּ אַכְסַדְרָה אֶלָּא לִצְדָדִין.

The Gemara answers: No, this statement with regard to sunlight is necessary with regard to the skylight that is in a room. The Gemara asks: And with regard to the area to which the tanna is referring, where in the room is it located? If he is referring to the place opposite the skylight, the legal status of that area is like that of a portico, as its abundant sunlight is adequate to search for leaven. Rather, the tanna is referring to the sides of the room. In those areas, one cannot rely on the sunlight from the skylight. He must search by the light of the lamp.
עין משפט נר מצוהרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודהיכא – באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה.
אי נימא להדי ארובה – נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה.
לצדדין – של חור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא לארובה (חלון) המצוי בחדר. ושואלים: ודהיכא [ושל היכן]? בבדיקת איזה מקום מדובר? אי לבהדי [אם שכנגד] ארובההיינו [הרי זה] כמו אכסדרה, שאור החמה מרובה בה ומספיק לבדיקה. אלא הכוונה לצדדין של החדר, שאין לסמוך על אור החמה הבא מן הארובה אלא יש להביא נר ולבדוק.
The Gemara answers: No, this statement with regard to sunlight is necessary with regard to the skylight that is in a room. The Gemara asks: And with regard to the area to which the tanna is referring, where in the room is it located? If he is referring to the place opposite the skylight, the legal status of that area is like that of a portico, as its abundant sunlight is adequate to search for leaven. Rather, the tanna is referring to the sides of the room. In those areas, one cannot rely on the sunlight from the skylight. He must search by the light of the lamp.
עין משפט נר מצוהרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וַאֲבוּקָה לָא וְהָאָמַר רָבָא מַאי דִּכְתִיב {חבקוק ג׳:ד׳} וְנוֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עוּזּוֹ לְמָה צַדִּיקִים דּוֹמִין בִּפְנֵי שְׁכִינָה כַּנֵּר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה וְאָמַר רָבָא אֲבוּקָה לְהַבְדָּלָה מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר.

The Gemara asks: And is the light of a torch not bright enough for searching? But didn’t Rava say: What is the meaning of that which is written, “And a brightness appears as the light; He has rays at His side; and there is the hiding of His power” (Habakkuk 3:4), which indicates that God will provide rays of glory for the righteous in the future? The Sages explained this verse by means a parable: To what are the righteous comparable before the Divine Presence? They are comparable to a lamp in the face of a torch. This statement indicates that the light of a torch is significantly greater than that of a lamp, and consequently, a torch should be more effective in the search for leaven. And likewise Rava said: One who uses a torch for the blessing over fire in havdala has performed the mitzva in the optimal manner. Apparently, the light of a torch is greater than that of a lamp.
הערוך על סדר הש״סרש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קרן
קרןא(פסחים ח.) וקרנים מידו לו פי׳ אורה מידו של הקב״ה לו לצדיק כמו כי קרן עור פני משה ושם חביון עוזו אעפ״כ שם אצל המקום עוזו כלומר תוקף האור הגדול אצל הקדוש ברוך הוא יותר מאצל הצדיקים:
א. [שטראהל.]
ונוגה – של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה.
קרנים – מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב״ה לו לצדיק מזיו של הקב״ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מ״ד ונגה כאור תהיה וגו׳ כנר בפני האבוקה כו׳ עי׳ פירש״י ויותר נראה לפרש ונוגה של הקב״ה כאור תהיה דהיינו כאבוקה כדאמרינן בסוטה (כא.) כי נר מצוה ותורה אור תלה המצוה בנר והתורה באור דהיינו נמי כנר בפני האבוקה ואחד וקרנו דהיינו נר קרן של נר יהיה מידו של הקדוש ברוך הוא לו לצדיק וקל להבין:
ע״מ שיחיו בני הרי זה צדיק גמור. עיין בתוספות וליכא למימר בעיקר קושייתם דלק״מ דשאני צדקה דמותר לנסות בה הקב״ה כדאמרינן כ״ק דתענית (ט.) דאסור לנסות הקב״ה חוץ מזו שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו׳ דא״כ מאי פריך אהך דהכא וכה״ג לאו מצוה היא אלא ע״כ דלא אמרו שאני צדקה אלא לענין נסיון דשרי ביה (קידושין פ״ק וע״ש ר״ה כ״א וב״ב כ״א).
ועוד שואלים: ואבוקה לא, האם אין אורה מספיק כדי לבדוק בה? והאמר [והרי אמר] רבא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה״ (חבקוק ג, ד) ופירשו שהקדוש ברוך הוא מעניק קרני הוד (״קרנים מידו לו״) לצדיקים לעתיד לבוא, משל למה צדיקים דומין בפני שכינה — כנר בפני האבוקה. ומכאן ראיה לעניננו שאור האבוקה רב ועדיף מאור הנר! וכן אמר רבא: אבוקה להבדלה כאשר מברך על המאורות מצוה מן המובחר, משמע שאור האבוקה מאיר ביותר!
The Gemara asks: And is the light of a torch not bright enough for searching? But didn’t Rava say: What is the meaning of that which is written, “And a brightness appears as the light; He has rays at His side; and there is the hiding of His power” (Habakkuk 3:4), which indicates that God will provide rays of glory for the righteous in the future? The Sages explained this verse by means a parable: To what are the righteous comparable before the Divine Presence? They are comparable to a lamp in the face of a torch. This statement indicates that the light of a torch is significantly greater than that of a lamp, and consequently, a torch should be more effective in the search for leaven. And likewise Rava said: One who uses a torch for the blessing over fire in havdala has performed the mitzva in the optimal manner. Apparently, the light of a torch is greater than that of a lamp.
הערוך על סדר הש״סרש״יריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק זֶה יָכוֹל לְהַכְנִיסוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין רַב זְבִיד אָמַר זֶה אוֹרוֹ לְפָנָיו וָזֶה אוֹרוֹ לְאַחֲרָיו רַב פָּפָּא אֲמַר הַאי בְּעִית וְהַאי לָא בְּעִית רָבִינָא אֲמַר הַאי מְשִׁךְ נְהוֹרָא וְהַאי מִיקַּטַּף אִיקַּטּוֹפֵי.:

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The baraita does not prohibit the use of a torch due to its failure to provide sufficient light. Rather, it is due to the fact that one can put this lamp into holes and crevices, as it is a small flame, and one cannot put that torch into holes and crevices, as it is a large flame.
Rav Zevid said: This lamp projects its light before it, facilitating the search, and that torch projects its light behind it, on the person conducting the search.
Rav Pappa said: The reason is that when using this torch one fears starting a fire, and when using that lamp he does not fear starting a fire.
Ravina said: This lamp consistently draws light, and the light of that torch fluctuates. Although overall the torch provides greater light than a lamp, it is less effective for use in a search.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אורו לאחריו – ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה.
בעית – מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה.
האי משיך נהוריה – אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד.
מיקטף איקטופי – נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלוח (איוב ל).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב נחמן בר יצחק: לא משום שאבוקה אינה מאירה דיה, אלא הטעם הוא כי זה הנר — יכול להכניסו לחורין ולסדקין מפני שהוא קטן, וזה האבוקה — אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין מפני גודלה. רב זביד אמר טעם אחר: זה הנר — אורו לפניו ואין האש מאירה אחורנית, וזה האבוקה — אורו נמשך לאחריו, ובמקום להאיר במקום הבדיקה שלפניו היא מטילה אורה על הבודק עצמו. רב פפא אמר: הטעם הוא, האי [זה] באבוקה — בעית [מפחד] שמא יגרום לשריפה, והאי [וזה] בנר — לא בעית [מפחד]. רבינא אמר: האי [זה] הנר משך נהורא [נמשך האור] ודולק ביציבות, והאי מיקטף [וזו] האבוקה — איקטופי [מקפץ] אורה והולך, ואף שאורה גדול משל נר איננו נוח לבדוק בו.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The baraita does not prohibit the use of a torch due to its failure to provide sufficient light. Rather, it is due to the fact that one can put this lamp into holes and crevices, as it is a small flame, and one cannot put that torch into holes and crevices, as it is a large flame.
Rav Zevid said: This lamp projects its light before it, facilitating the search, and that torch projects its light behind it, on the person conducting the search.
Rav Pappa said: The reason is that when using this torch one fears starting a fire, and when using that lamp he does not fear starting a fire.
Ravina said: This lamp consistently draws light, and the light of that torch fluctuates. Although overall the torch provides greater light than a lamp, it is less effective for use in a search.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) כׇּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין כּוּ׳.: כׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן דחוֹרֵי בַּיִת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים הוְגַג הַיָּצִיעַ וְגַג הַמִּגְדָּל ווְרֶפֶת בָּקָר וְלוּלִין וּמַתְבֵּן זוְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן אֵין צְרִיכִין בְּדִיקָה רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִטָּה הַחוֹלֶקֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּמַפְסֶקֶת צְרִיכָה בְּדִיקָה.

We learned in the mishna: Any place into which one does not typically take leaven does not require searching. The Gemara asks: What does the inclusive phrase: Any place, come to include? The Gemara answers that it comes to include that which the Sages taught in a baraita: The upper and lower holes in the wall of a house that are difficult to use, as well as a veranda roof, a closet roof, a cowshed, chicken coops, a storehouse for straw, a wine cellar, and a storeroom for oil; all these do not require that a search be conducted. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house and space separates the bottom of the bed from the floor requires a search, as there might be leaven beneath it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןתוספותתוספות רי״ד מהדורה תליתאהבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן חורי הבית העליונים כו׳ – פי׳ העליונים שאין יד מגעת להשתמש בהן וכן התחתונים עם הקרקע והגג שאין בני אדם משתמשין בו וכן היציע וזה היציע יש לו שלש שמות יציע צלע והתא יציע דכתיב (מ״א ו ו) היציע התחתונה וגו׳ ומפרש בפ׳ המוכר את הבית בתחלתו וכן הרפת דכתיב ואין בקר ברפתים (חבקוק ג׳:י״ז) ולולין דכתי׳ (מ״א ו ח) ובלולים יעלו. ומתבן כמשמעו. ואוצרות יין ושמן שאין מסתפקין מהן ואין נכנסין בהם בכל שעה דליכא למיחש שמא נכנס אדם שם בפת שבידו ושכחו כל אלו אין צריכין בדיקה וכן מטה החולקת בבית אם היא מוטלת בקרקעית הבית ומפסקת כלומר היא מיושבת מן הכותל של בית עד הכותל שכנגדו ואין אדם יכול לעבור לא מתחתיה ולא מצדדיה כל הבית שהוא אחורי המטה אין צריך בדיקה ואם מטה זו מידליא עד שיהיו עצים ואבנים סדורין תחתיה שאין מי שיכול לעבור תחתיה ואם הם אוצרות יין ושמן במסתפק מהן וכן אוצרות שכר בבבל ובי דגים קטנים ובי ציבי ובי תמרי ובי מלחי ובי קירי כולן צריכין בדיקה. פי׳ קירי שעוה.
{בבלי פסחים ח ע״א} פיס׳ כל מקום שאין מכניסין בו1 חמץ אינו2 צריך בדיקה3: הא דאמרי בית הלל שתי שורות החיצונות שהן העליונות פליגי בפירושה רב ושמואל והלכה כשמואל דאמר עליונה ושלפנים הימנה דהויין להו תרוייהו עליונות4. תנו רבנן חורי הבית העליונים והתחתונים גג5 היציע6 ורפת בקר7 ולולין מתבן8 ואוצרות יין ואוצרות שמן9 אין צריכין בדיקה והא תניא [אוצרות יין]⁠10 צריכין בדיקה התם במסתפק מהן11: תאני ר׳ חייה עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ12 ישראל במסתפק מהן13: אמר רב חסדא בי דגים אין צריכין בדיקה והתניא צריכין14 בדיקה15 לא קשיא16 הא ברברבי הא17 בזוטרי. אמר רבה בר רב הונא בי מילחי ובי קירי צריכין בדיקה אמר רב פפא בי ציבי ובי תמרי18 צריכין בדיקה19.
1. בו: גג: ״לו״.
2. אינו: גג, דפוסים: ״אין״.
3. כל מקום...בדיקה: גיד עד ״חמץ״. דפוסים: כל מקום... בדיקה וכו׳.
4. והא דאמרי בית הלל... עליונות: כדעת ר״ח כאן, ובריצ״ג בשם גאונים. בנימוקי יוסף מובא כהגהת ר׳ אפרים, ושם העיר ״ורבינו אלפסי ז״ל לא הזכיר זה בהלכותיו״ נוסף בדפוסים, כברא״ש א:יג. המיקום של ההוספה אינו בהיר.
5. גג: כ״י קרפנטרץ, דפוסים: וגג.
6. גג אחר הגהה מוסיף: ״וגג המגדל״.
7. בקר: כ״י נ, דפוסים.
8. מתבן: גג, גד, גיג, גיד, גלט, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״ומתבן״. כ״י א לפני הגהה: ״ביתבן״ כתיב קצר של בית תבן (ברייתא בבלי סוטה מג ע״א כ״י וטיקן 110) ומצוי גם בלשון הראשונים.
9. ואוצרות שמן: גלט, דפוסים: ״ושמן״.
10. אוצרות יין: גג, גיג, גיד, גלט, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י א, גד. כ״י קרפנטרץ: ״אוצרות יין ואוצרות שמן״.
11. כ״י קרפנטרץ, (דפוסים) מוסיפים כבגמרא (להלן י ע״ב): וככר בשמי קורה לא סאגי [ליה] בביטול אלא צריך סולם להורידה (להורידו) דילמא נפלה (נפיל) ואתי למיכליה. וכך מובא בר״ח להלן שם, וברמב״ם משנ״ת הל׳ חמץ ומצה (ב:יד). בדפוסים הוא נספח במקום אחר- בסוף המשפט הבא, אחרי: בארץ ישראל במסתפק מהן.
12. בארץ: גיג: ״שבארץ״.
13. מהן: כ״י א, דפוסים. חסר ב-גד, גיג, גיד, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוס קושטא.
14. צריכין, צריכין: וכן גד. גג לפני הגהה גיג: ״צריך, צריך״. גיד, גלט, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״צריכין, צריך״.
15. בדיקה: חסר ב-גג, כ״י קרפנטרץ.
16. לא קשיא: חסר ב-גלט, כ״י נ.
17. הא: גג, גד, גיד, גלט: ״והא״.
18. בי ציבי ובי תמרי: וכן בר״ח. כ״י נ: ״בי תמרי ובי ציבי״, כשאילתות פרשת צו (סי׳ צג), ובה״ג.
19. אמר רב פפא...בדיקה: חסר ב-גיג, כ״י קרפנטרץ, וחסר ב-גיד לפני הגהה. מובא בשאילתות, ובה״ג ובר״ח. אינו ברמב״ם.
ערך רפת
רפתא(פסחים ח.) ורפת בקר ולולין ומתבן פי׳ מקום דירה לבהמות:
א. [פיחה שטאלל.]
כל לאיתויי מאי – דלא תנא מקום שמכניסין בו כו׳.
חורי – שבכותל.
העליונים והתחתונים – הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק.
וגג היציע – אע״פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין.
יציע – אנפרי״ץ.
גג המגדל – משטיי״ר של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו.
ורפת בקר – שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו.
ולולין – מקום דירת תרנגולין.
ומתבן – בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן.
החולקת – מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט.
ומפסקת – יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה.
אכל מקום שמכניסין בו חמץ, היינו מקום שנשתמש שם, צריך בדיקה. ומקום שאין משתמש שם אין צריך בדיקה. היינו חורי הבית וחלונות דגביהי ולא מישתמשי בהו וגם התחתונים הם הסמוכים לארץ שאין נוח תשמישתן. וכן כל המקומות שאין השמש רגיל לילך שם בעומדו מן השלחן והפת בידו. אבל כל מקום שרגיל לילך עם הפת בידו, כגון מרתף שרגיל לעמוד בתוך הסעודה ולהביא יין וכן לחדרים ועליות להביא צורכי סעודה, צריך בדיקה. וחצר אין צריך בדיקה שהעופות מצויין שם לאכלו.
א. ח ע״א.
מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת – פרש״י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי׳ לא ה״ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י״ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל׳ ובתוספתא דקאמר רשב״ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א״צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי״ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור״ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן.
וגג היציע – פירש המורה: אף על פי שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין ומשמע מדבריו ששאר הגגין שהן שוין וניחא תשמישיהו צריכין בדיקה. וקשיא לי השתא חצר אינה צריכה בדיקה מפני העורבים כל שכן הגגין. אלא ודאי כל גג אינו צריך בדיקה מפני העורבים וגג היציע איצטריך ליה שמפני שהוא נמוך ועומד כנגד פתחי חלונות שבעליה אין העורבין מצויין שם.
רשב״ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת אינה צריכה בדיקה – פירוש: שם המטה מכותל לכותל כדי לחלוק מן המטה לכותל להצניע שם חפצים יקרים כגון בגדים וכלי תשמיש ואינו נכנס שם לוכל ולשתות והוה ליה מקום שאין מכניסין בו חמץ ואינו צריך בדיקה. ומפסקת הוא ששני ראשי המטה הן מגיעין עד שני הכתלים מיכן ומיכן שלא יוכל אדם לעבור שם שאם היה יכול אדם לעבור שם היה צריך אותו החדר בדיקה שמא נכנס שם תינוק וככר בידו. והדר תניא רשב״ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה ומפסקת צריכה בדיקה. ופרקי׳ לא קשיא הא דמידליא הא דמיתתיא – פירוש: רישא דמיתתיא שלא היו כרעיה גבוהין דלא ניחא תשמישתה והויא ליה כחורי הבית התחתונים דלא ניחא תשמישתיהו, וסיפא דמידליא וניחא תשמישתה והילכך יש לחוש שמא שמו שם פת תחת המטה ואף על פי שעצים ואבנים סדורים תחתיה דהשתא לא ניחא תשמישתה יש לומר שמא קודם שסידר שם העצים והאבנים נשתמשו תחתיה בחמץ וצריך לפנות העצים והאבנים ולבדוק.
חורי הבית העליונים כל כך שאין יד אדם שולטת בהם אלא על ידי הדחק וכן חורי הבית התחתונים שנמוכים יותר מדאי ואין נוחים להשתמש בהם אין צריכין בדיקה שמן הסתם אין משתמשין בהם ולגרירת חולדה או עכבר אין חוששין כמו שיתבאר ומ״מ מקומות שהקטנים רגילים להשתמש שם בודק והדבר נאה ובתלמוד המערב אמרו תחתונים צריכין בדיקה מפני שיד התינוקות ממשמשת בהם היה באותם החורים עליונים ותחתונים חמץ הידוע יש אומרים שדיו בבטול ואין נראה כן:
וכן גג היציע והוא כעין חדר עשוי לפני החצר מתוכו להצניע שם כלים הרגילים להשתמש בהם וגגו נמוך אלא שאין נוח להשתמש בו מפני שהוא משופע ומתוך כך אין צריך לבדוק וכן גג המגדל והוא כעין תיבה גבוהה ונעשה להצניע בו אוכלין ואע״פ שתוכו צריך בדיקה גגו אין צריך בדיקה שמתוך גבהו אין תשמישו נוח מגבו:
ורפת בקר ולולין והוא מקום דירת התרנגולין שאין דרכן של אלו בתשמיש של חמץ ואפי׳ כן בהמות ותרנגולין אכלוהו וכן המתבן אין דרכו בתשמיש חמץ ולפיכך כל אלו אין צריכין בדיקה:
אוצרות שמן אין צריכין בדיקה אף במסתפק מפני שיש קבע לסיפוקו ודרכו של אדם להזמין מה שצריך לו ממנו קודם אכילה אבל אוצרות יין במסתפק צריכים בדיקה שאין קבע לסיפוקו ופעמים שהשמש עומד מהשלחן ופתו בידו והולך לשם להביא עוד יין לסעודה ובשאינו מסתפק מיהא אין צריך בדיקה ואוצרות שכר במקום שרגילים בו דינם כאוצרות יין ובזמן הזה שדרכם להדליק בשמן יש מחמירים לומר שצריך לבדוק במסתפק ולא אמרו אין צריך אלא במקום שאין מסתפקין ממנו אלא לאכילה ועל זו סמכו גדולי הנשיאים שבנרבונא באזהרות שלהם להצריך בדיקה באוצרות שמן במסתפק ודברים אלו אין לו לבעל הבית אלא מה שעיניו רואות והוא שאמרו בתלמוד המערב מרתף יין צריך בדיקה ומרתף שמן אין צריך בדיקה אוצר בין של יין בין של שמן אינו צריך בדיקה איזהו מרתף כל שהוא נתון עם הלחם בחצר אוצר שאין נתון עם הלחם בחצר יש מרתף שהוא כאוצר ויש אוצר שהוא כמרתף מרתף שהוא בוש לאכול בתוכו הרי הוא כאוצר אוצר שאינו בוש לאכול בתוכו הרי הוא כמרתף:
מטה החולקת בתוך הבית מכותל צפוני לכותל דרומי ונשאר אויר בבית משפת המטה פנימי ולהלן לצד מזרח והבית פתוח למערב ומשוך לשם עד שכל תשמישו של בית משפת המטה החיצון ולחוץ כשבא לבדוק את ביתו צריך לבדוק אף באותו אויר שמן המטה ולפנים מפני שאדם עובר לשם תחת המטה בד״א בשהמטה גבוהה עד שאדם עובר תחתיה בלא צער ושאין עצים ואבנים סדורים תחתיה שיעכבו את המהלך אבל אם המטה נמוכה עד שאין אדם עובר שם אלא בצער או שהיתה גבוהה אבל עצים ואבנים סדורים תחתיה אין צריך בדיקה משם ולהלן ויש בשמועה זו פירוש אחר וגירסא אחרת וזו עיקר וגירסא שלנו היא שבראשונה גורסין מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת אינה צריכה בדיקה ורמינהו מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה אינה צריכה בדיקה כלומר ומטעם דעצים ואבנים סדורים תחתיה הא לאו הכי צריך בדיקה ותירץ בה הא דמדליא הא דמתתיא שכשהיא גבוהה ואין עצים סדורים תחתיה צריכה בדיקה כמו שפירשנו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה מטה החולקת כו׳ דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה אלא משום דאין דרך לשוח כו׳ עכ״ל כך הגיה מהרש״ל לפי הגהתו אין לחלק כלל בין עצים ואבנים תחתיו לאין עצים ואבנים תחתיו אלא בין דמדליא ובין דמתתאי וק״ק דא״כ אמאי קתני כלל בבתרייתא עצים ואבנים תחתיו גם הטור א״ח מפליג בין עצים ואבנים תחתיו לאין תחתיו וכ׳ הב״י דהיינו כפי׳ הראשון של התוס׳ וע״כ נראה לקיים נוסחת התוס׳ הישנים שלפנינו שמלת אלא אינו דלפי זה ודאי דאיכא לחלק בין עצים ואבנים תחתיו לאינו תחתיו ואיכא לפלוגי נמי בין מדליא ובין מתתאי ותלמודא דמחלק בין מדליא ובין מתתאי ה״ה דה״מ לחלק כולה במדליא ובין עצים ואבנים תחתיו לאינן תחתיו אלא דחדא מנייהו נקט ודו״ק:
בא״ד ור״ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים כו׳ עכ״ל ולפ״ז ליכא לפרושי אלא כפירוש ראשון שכתבו התוס׳ דבמדליא צריך בדיקה טפי אי ליכא עצים ואבנים שיוכל לעבור תחתיו אבל לפירוש שני שכתבו דמתתאי צריך בדיקה טפי דיכול לעבור עליה מאי איכפת לן בעצים ואבנים שתחתיה דכיון דמתתאי הוא העצים שתחתיו אין מעכבין אותו מלעבור עליו וק״ל:
א במשנה נאמר ש״כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אינו צריך בדיקה ״. ושואלים: ״כל מקום״ שנאמר כאן, לאתויי מאי [להביא, להוסיף, מה] על הפרטים שהבאנו? ומשיבים: לאתויי הא דתנו רבנן [להביא להוסיף דבר זה ששנו חכמים בברייתא]: חורי כתלי הבית העליונים מדי והתחתונים מדי, שאינם נוחים לשימוש, וכן גג היציע (גג משופע של בנין נספח לבית), וגג המגדל (ארון), ורפת בקר, ולולין לתרנגולים, ומתבן (מחסן התבן), ואוצרות יין ואוצרות שמן — אין צריכין בדיקה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת בין חלק אחד של הבית לחבירו — צריכה בדיקה שמא יש תחתיה חמץ.
We learned in the mishna: Any place into which one does not typically take leaven does not require searching. The Gemara asks: What does the inclusive phrase: Any place, come to include? The Gemara answers that it comes to include that which the Sages taught in a baraita: The upper and lower holes in the wall of a house that are difficult to use, as well as a veranda roof, a closet roof, a cowshed, chicken coops, a storehouse for straw, a wine cellar, and a storeroom for oil; all these do not require that a search be conducted. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house and space separates the bottom of the bed from the floor requires a search, as there might be leaven beneath it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןתוספותתוספות רי״ד מהדורה תליתאהבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּרְמִינְהוּ חחוֹר שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ זֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת וְזֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת וְהַשְּׁאָר מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ ר׳רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִטָּה הַחוֹלֶקֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵצִים וַאֲבָנִים סְדוּרִים תַּחְתֶּיהָ וּמַפְסֶקֶת אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה.

The Gemara raises a contradiction between this baraita and another: With regard to a hole in a wall that is between a house belonging to one person and a house belonging to another, this neighbor searches to the point that his hand reaches, and that neighbor searches to the point that his hand reaches. And as for leaven found in the rest of the hole, each one renders it null and void in his heart. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house, with wood and stones placed under it, and space separates the bottom of the bed from the wood and stones beneath it, does not require searching.
עין משפט נר מצוהרש״יההשלמהבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עד מקום שידו מגעת – כגון שהכותל עב הרבה.
ומפסקת – יש אויר בין שוליה לעצים.
תניא חורי הבית העליונים וכו׳. רשב״ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת צריך בדיקה. ותניא אידך רשב״ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורין תחתיה ומפסקת אין צריך בדיקה. קשיין אהדדי. לא קשיא הא דמדלייה הא דמתתיה. פירוש מפסקת, שיש אויר בין המטה לארץ, וכד מדלייא צריך בדיקה תחתיה, בדמתתיה אע״פ שהעצים והאבנים סדורין תחתיה דניחא תשמישתה אין צריך בדיקה. ויש מפרשים מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת מצד שלפניה לצד שלאחריה, שממלאת כל רוחב (שבבית) [הבית], דמתתיא צריך בדיקה מאחריה ובתחתיה שיכול לעבור דרך עליה, דמדליא אין צריך בדיקה מאחריה ולא תחתיה בשאבנים סדורים תחתיה.
חור שבין אדם לחבירו והכותל רחב הרבה זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלים בלבם:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה] על ברייתא זו ממקור אחר: חור שבין דירת אדם לדירת חבירו באמצע הכותל — זה בודק עד מקום שידו מגעת, וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מה שבאמצע מבטלו כל אחד בלבו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית, ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת — אינה צריכה בדיקה.
The Gemara raises a contradiction between this baraita and another: With regard to a hole in a wall that is between a house belonging to one person and a house belonging to another, this neighbor searches to the point that his hand reaches, and that neighbor searches to the point that his hand reaches. And as for leaven found in the rest of the hole, each one renders it null and void in his heart. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house, with wood and stones placed under it, and space separates the bottom of the bed from the wood and stones beneath it, does not require searching.
עין משפט נר מצוהרש״יההשלמהבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) קַשְׁיָא מִטָּה אַמִּטָּה קַשְׁיָא חוֹרִין אַחוֹרִין.

This is difficult due to a contradiction between the ruling with regard to a bed in the first baraita, where Rabban Shimon ben Gamliel says that it requires a search, and the ruling with regard to a bed in the second baraita, where he rules that no search is required. Furthermore, it is similarly difficult due to a contradiction between the ruling with regard to holes in the first baraita, that a search is not required, and the ruling with regard to holes in the second baraita, that a search is required.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קשיא חורין אחורין – דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קשיא [קשה] מענין מטה על ענין מטה, כי במקום אחד אמר רבן שמעון בן גמליאל שצריכה בדיקה, ובמקום אחר אמר שאינה צריכה, וכן קשיא [קשה] מחורין על חורין, שקודם אמרנו שאין חורי הבית צריכים בדיקה, ובברייתא אחרונה זו למדנו שצריכים!
This is difficult due to a contradiction between the ruling with regard to a bed in the first baraita, where Rabban Shimon ben Gamliel says that it requires a search, and the ruling with regard to a bed in the second baraita, where he rules that no search is required. Furthermore, it is similarly difficult due to a contradiction between the ruling with regard to holes in the first baraita, that a search is not required, and the ruling with regard to holes in the second baraita, that a search is required.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) חוֹרִין אַחוֹרִין לָא קַשְׁיָא הָא בְּעִילָּאֵי וּבְתַתָּאֵי וְהָא בְּמִיצְעֵי מִטָּה אַמִּטָּה לָא קַשְׁיָא הָא דְּמִידַּלְּיָא הָא דְּמִיתַּתַּאי.

The Gemara answers: The apparent contradiction between the first ruling with regard to holes and the second ruling with regard to holes is not difficult. This baraita, which rules that one need not search them, is referring to upper and lower holes, which are difficult to use. And that baraita, which rules that one is required to search them, is referring to intermediate holes, whose use is convenient. The apparent contradiction between the first ruling with regard to a bed and the second ruling with regard to a bed is similarly not difficult. This baraita, which rules that one is required to search them, is referring to a bed that is raised off the floor, and that ruling, that one need not search them, is referring to a bed that is low and the space beneath it cannot be used, and presumably, there is no leaven there.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא – דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש.
דמדליא – שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה.
דמיתתאי – אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומתרצים: מענין חורין על ענין חורין לא קשיא [קשה], הא [זה] שאין צריך בדיקה — בחורים עילאי ובתתאי [עליונים ותחתונים] שהם גבוהים או נמוכים מכדי שאפשר להשתמש בהם, והא [וזה] שצריך בדיקה — במיצעי [באמצעיים]. מענין מטה על ענין מטה לא קשיא [קשה], הא [זו] שצריכה בדיקה — דמידליא [שמוגבהת] מן הקרקע, הא [זו] שאינה צריכה — דמיתתאי [שנמוכה], שאין שימוש בחלל שתחתיה, ואין לשער שיבואו להניח שם חמץ.
The Gemara answers: The apparent contradiction between the first ruling with regard to holes and the second ruling with regard to holes is not difficult. This baraita, which rules that one need not search them, is referring to upper and lower holes, which are difficult to use. And that baraita, which rules that one is required to search them, is referring to intermediate holes, whose use is convenient. The apparent contradiction between the first ruling with regard to a bed and the second ruling with regard to a bed is similarly not difficult. This baraita, which rules that one is required to search them, is referring to a bed that is raised off the floor, and that ruling, that one need not search them, is referring to a bed that is low and the space beneath it cannot be used, and presumably, there is no leaven there.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְאוֹצְרוֹת יַיִן אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה וְהָתַנְיָא אוֹצְרוֹת יַיִן צָרִיךְ בְּדִיקָה אוֹצְרוֹת שֶׁמֶן אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּמִסְתַּפֵּק אִי הָכִי שֶׁמֶן נָמֵי.

With regard to this baraita, the Gemara asks: And do wine storages not require searching? But wasn’t it taught in a baraita: Wine storages require searching; oil storages do not require searching. The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where one supplies wine from the storage during the meal. The Gemara raises a difficulty: If so, then in the case of oil storages, if one supplies oil from the storage during the meal, he should be obligated to search there as well.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואף על גב דקי״ל חצר אין צריכה בדיקה הואיל ועורבין מצויין שם ואכסדרה לאורה נבדקת (אתא) ולא לאור החמה [אתא] לאשמעינן שהבודק ביום בזמן שהחמה מצויה בעולם כשהוא בודק בבית אינו בודק אלא בנר וכן באבוקה אף על גב שהאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אין בודקין אלא בנר דמשיך נהוריה ואורו לפניו ויוכל להכניסו בחורין ובסדקין.
במסתפק – אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב כיון שהובאה ברייתא זו שואלים: והאמנם אוצרות יין אין צריך בדיקה?! והתניא [והרי שנינו בברייתא]: אוצרות יין — צריך בדיקה, אוצרות שמן — אין צריך בדיקה! ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — במסתפק (במשתמש) ביין שבמחסן. ומקשים: אי הכי [אם כך] שמדובר באוצר שמשתמש ממנו לאספקה, שמן נמי [גם כן] יש לחשוש מחמץ!
With regard to this baraita, the Gemara asks: And do wine storages not require searching? But wasn’t it taught in a baraita: Wine storages require searching; oil storages do not require searching. The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where one supplies wine from the storage during the meal. The Gemara raises a difficulty: If so, then in the case of oil storages, if one supplies oil from the storage during the meal, he should be obligated to search there as well.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) שֶׁמֶן יֵשׁ קֶבַע לַאֲכִילָה יַיִן אֵין קֶבַע לִשְׁתִיָּה.

The Gemara answers: With regard to oil, there is a fixed quantity used for eating a meal. A person knows how much oil he will require before the meal begins, and he will therefore supply himself with any oil that he will need before the meal, and no leaven will enter the storage. However, with regard to wine, there is no fixed quantity used for drinking, as one does not know how much wine he will drink during the meal. Consequently, it is possible that he will descend to his wine cellar with bread in his hand to replenish his supply of wine.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יש קבע לאכילה – יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: שמן — יש קבע לאכילה בשיעור מסויים, ויודע אדם לפני האוכל באיזו כמות שמן ישתמש לאכילה זו, והנכנס קודם אכילה ליטול שמן אין חמץ מצוי בידו. ואילו בייןאין קבע לשתיה ואין לה שיעור ידוע, וייתכן שבאמצע הסעודה יצטרכו ליין נוסף והשמש ייכנס למחסן ופרוסת לחם בידו ליטול משם יין.
The Gemara answers: With regard to oil, there is a fixed quantity used for eating a meal. A person knows how much oil he will require before the meal begins, and he will therefore supply himself with any oil that he will need before the meal, and no leaven will enter the storage. However, with regard to wine, there is no fixed quantity used for drinking, as one does not know how much wine he will drink during the meal. Consequently, it is possible that he will descend to his wine cellar with bread in his hand to replenish his supply of wine.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא עָשׂוּ אוֹצְרוֹת שֵׁכָר בְּבָבֶל כְּאוֹצְרוֹת יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִסְתַּפֵּק.

Rabbi Ḥiyya teaches: The Sages rendered the legal status of the beer storages in Babylonia like that of wine storages in Eretz Yisrael, with regard to one who supplies wine from the storage during the meal. Any storage from which one replenishes his supply during the meal requires searching for leaven.
רש״יריטב״אמהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עשו אוצרות שכר בבבל – להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק – כלומר במסתפק בשניהם וקמ״ל דבבבל היו עושין שכר טוב ואין קבע לשתותו כיין בא״י. בי מלחי ובי קירי צריכין בדיקה פי׳ הכלי והמקום שנתון שם ומינה דכלים נמי צריכין בדיקה:
תני [שנה] ר׳ חייא: עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל, שאם מסתפק מהם צריך לבודקם.
Rabbi Ḥiyya teaches: The Sages rendered the legal status of the beer storages in Babylonia like that of wine storages in Eretz Yisrael, with regard to one who supplies wine from the storage during the meal. Any storage from which one replenishes his supply during the meal requires searching for leaven.
רש״יריטב״אמהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב חִסְדָּא בֵּי דָגִים אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה וְהָתַנְיָא צְרִיכִין בְּדִיקָה לָא קַשְׁיָא הָא בְּרַבְרְבֵי הָא בְּזוּטְרֵי.

Rav Ḥisda said: A fish storage does not require searching. The Gemara raises a difficulty: But wasn’t it taught in a baraita that a fish storage requires searching? The Gemara answers: This is not difficult; this lenient ruling is referring to large fish, and that stringent ruling deals with small fish. Since one does not know exactly how many small fish he will require for the meal, he might need to replenish his supply during his meal.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא ברברבי – אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה.
זוטרי – אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא.
אבל חור שבין יהודי לארמאי לא יבדוק כלל אלא יבטל בלבו שמא יאמר הגוי כשפים הוא עושה לי ואע״פ ששלוחי מצוה אין נזוקין היכא דשכיח היזקא שאני ואפי׳ רואהו משתמש בו תמיד ואינו חושש לכשפים כל שהוא משתמש בו בלילה ובהכנסת נר יש לחוש וכן חור שבין אדם לחבירו או אף בינו לבין עצמו אם יש שם צד סכנה כגון שנפל עליו עפר שלמעלה הימנו ונסתם ויש שם סכנת עקרב אע״פ שהכלב יכול לחפש אחריו שאין המפולת פוטרתו מלבדוק אין צריך בדיקה שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם ואע״פ ששלוחי מצוה הם אין ראוי לסמוך על הנס וכן כל כיוצא בזה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב חסדא: בי [בית, מחסן] דגים אין צריך בדיקה. ומקשים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שצריכין בדיקה! ומשיבים: לא קשיא [קשה], הא [זה] — ברברבי [בגדולים], הא [זה] — בזוטרי [בקטנים]. שבקטנים אינו יודע בדיוק כמה הם, ושמא יצטרך להוסיף ולהביא דגים באמצע הסעודה.
Rav Ḥisda said: A fish storage does not require searching. The Gemara raises a difficulty: But wasn’t it taught in a baraita that a fish storage requires searching? The Gemara answers: This is not difficult; this lenient ruling is referring to large fish, and that stringent ruling deals with small fish. Since one does not know exactly how many small fish he will require for the meal, he might need to replenish his supply during his meal.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בֵּי מִילְחֵי וּבֵי קִירֵי צָרִיךְ בְּדִיקָה אָמַר רַב פָּפָּא בֵּי צִיבֵי וּבֵי תַמְרֵי צָרִיךְ בְּדִיקָה.

Rabba bar Rav Huna said: A salt storage and a storage for candles require searching for leaven, as one might have entered those storages during a meal. Rav Pappa likewise said: A wood storage and a storage for dates require searching for the same reason.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בי מלחי – בית המלח.
ובי קירי – שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי ובי קירי [בית מקום המלח, ובית מקום השעוה לנרות] צריך בדיקה, שמא יצטרך להם באמצע הסעודה. אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי [בית העצים ובית התמרים] צריך בדיקה מאותו טעם.
Rabba bar Rav Huna said: A salt storage and a storage for candles require searching for leaven, as one might have entered those storages during a meal. Rav Pappa likewise said: A wood storage and a storage for dates require searching for the same reason.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) תָּנָא אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לְהַכְנִיס יָדוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין לִבְדּוֹק מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מַאי סַכָּנָה אִי נֵימָא מִפְּנֵי סַכָּנַת עַקְרָב כִּי מִשְׁתַּמַּשׁ הֵיכִי אִישְׁתַּמַּשׁ טלָא צְרִיכָא דִּנְפַל.

It was taught in the Tosefta: The Sages do not require one to place his hand into holes and crevices to search for leaven, due to the danger involved. The Gemara asks: Due to what danger? If we say it is due to the danger of a scorpion that might be in this hole, when he made use of the hole in the first place, how did he make use of it if there were scorpions there? If the hole is never used, there is no need to search it in any case. The Gemara answers: No, it is necessary to search this hole in a case where leaven fell into it unintentionally.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יההשלמהתוספות רי״ד מהדורה תליתאהריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחור שנפל עכשיו ואף על גב שהכלב יכול לחפש אחריו דחיישינן לסכנת עקרב ואף על גב דאמר ר׳ אלעזר שלוחי מצוה אין ניזוקין חיישינן שמא יתכוין לחפש אגב חיפוש החמץ על מחט שאבדה לו קודם לכן.
{בבלי פסחים ח ע״א-ע״ב} תניא חור שבין יהודי לארמאי זה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו1 פלומו2 אומר כל עיקר3 אינו בודק מפני הסכנה שמא יאמר הגוי כשפים הוא עושה לי. חור שבין אדם4 לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו5:
אמר רבא חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבין מצויין שם6:
1. תניא חור...בלבו: חסר בכ״י נ. ונראה שהושמט מחמת הדומות, שהרי שם מקומו של המשפט ״חור שבין אדם לחבירו...בלבו״ הוא סמוך לפניו.
2. פלומו: וכן גג, גד, גיד, גיח, גלט. כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״פלימו״.
3. עיקר: וכן דפוסים. גג: ״חור עצמו״. גד, גיד, גיח, גלט, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ: ״עצמו״.
4. אדם: וכן בה״ג וברמב״ם משנ״ת הל׳ חמץ ומצה (ב:ה). כ״י נ: ״ישראל״ (לאפוקי גוי ארמאי, שבמאמר הסמוך).
5. חור שבין יהודי לארמי...חור שבין אדם לחבירו...מבטלו בלבו: וכן סדר המאמרים בהלכות ריצ״ג. בכ״י נ, כ״י קרפנטרץ, סדר המאמרים הפוך, כפי שמסודר בה״ג, וכן ברמב״ם שם. ב-גג, גד, גיד, גיח, גלט חסר: ״חור שבין אדם... בלבו״.
6. אמר רבא...מצויין שם: חסר ב-גיז.
דנפל – אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין.
תניא אין מחייבין אותו לבדוק להכניס ידו לחור ולבדוק מפני הסכנה, מאי סכנה, אי נימא סכנת עקרב כי אשתמש (לא צריכא) היכי אשתמש. לא צריכא דנפל הכותל. אי נפל למה ליה בדיקה והא תנן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער. בשהכלב יכול לחפש אחריו. והא אמר ר׳ אלעזר שלוחי מצוה אין נזוקין. אמר רב אשי שמא תאבד לו מחט ואתי לעיוני בתרה. וכי האי גונא לאו מצוה היא, והא תניא סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, בשביל שאזכה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור. לא קשיא דלמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה. פלימו אומר כל עצמו אינו בודק, מפני סכנה, מפני סכנת כשפים שמא יאמר הגוי כשפים הוא עושה לי. והא אמר ר׳ אלעזר שלוחי מצוה אין נזוקין. היכא דשכיח הזקא שאני, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר השם עגלת בקר תקח בידך וכו׳. אתמר אמר ר׳ אלעזר שלוחי מצוה אין נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן.
מאי סכנה סכנת עקרב כי אישתמש היכי אישתמש – פירוש: בחור שמשתמשין בו וניחא תשמישיה אין עקרב מצוי שם שאינו מצוי אלא במקום שאינו נראה והילכך יבדוק וליכא סכנת עקרב. ומתרץ: לא צריכא דנפל – פירוש: בחור ודאי היו משתמשין בו ושם אין סכנת עקרב אלא נפל החמץ ונתגלגל ונכנס בעומק החור בתוך הכותל ושם אין משתמשין מפני סכנת עקרב אלא מפני שימוש בר חיצונו של חור הנראה וניחא תשמישיה נתגלגל החמץ ונפל שם ומפני סכנת עקרב פטרנוהו שלא יבדוק שם אלא בביטול סגיא. ומקשה אי נפל למה בדיקה והתנן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער – פירוש: למה אתה מתלה הטעם מפני סכנת עקרב תיפוק לי שהוא פטור מלבדוק מפני שהוא סמוי מן העין ומכוסה בתוך הכותל ודמי למי שנפלה עליו מפולת שאף על פי שהחמץ שם פטור מלבדוק מפני שהוא סמוי מן העין. ומתרץ: התם שאין הכלב יכול לחפש אחריו הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו – פירוש: התם בגל כיון שהוא טמון ומכוסה בגל עד שאין הכלב יכול לחפש אחריו הרי הוא כמבוער ואינו צריך בדיקה וגם הנה בחור נמי אם נפל בעומק החור כל כך עד שאין אדם יכול להוציאו כלל בודאי שהוא כמבוער ואינו צריך בדיקה אלא כגון שהוא יכול להכניס זרועו עד שיחיו ליטול אותו הילכך לא חשיב כמבוער והוה צריך בדיקה אילולי סכנת העקרב. כך נראה לי פתרון שיטה זו. והמורה פירש דנפל הכותל, ולא נראה לי פתרונו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג תנא [שנינו בתוספתא]: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק — מפני הסכנה. ושואלים: מאי [מהי] סכנה זו שמדובר בה? אי נימא [אם תאמר] מפני סכנת עקרב העלול להיות בחור — אם כן כי [כאשר] הוא משתמש בחור זה, היכי [איך] הוא אישתמש [משתמש] אם יש בו סכנת עקרב? וחור כזה מן הדין שלא יהיה זקוק כלל לבדיקה! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא במקרה שנפל החמץ לשם, אבל באמת אין זה מקום לשימוש קבוע.
It was taught in the Tosefta: The Sages do not require one to place his hand into holes and crevices to search for leaven, due to the danger involved. The Gemara asks: Due to what danger? If we say it is due to the danger of a scorpion that might be in this hole, when he made use of the hole in the first place, how did he make use of it if there were scorpions there? If the hole is never used, there is no need to search it in any case. The Gemara answers: No, it is necessary to search this hole in a case where leaven fell into it unintentionally.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יההשלמהתוספות רי״ד מהדורה תליתאהריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אִי נְפַל לְמָה לִי בְּדִיקָה וְהָתְנַן חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר הָתָם שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו הָכָא כְּשֶׁהַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו.

The Gemara asks: If the tanna is referring to a case where leaven fell into the hole, again, why do I need to conduct a search? But didn’t we learn in a mishna with regard to leaven upon which a rockslide fell, it is considered removed from the owner’s possession? Here too, any leaven that fell into the hole should be considered removed. The Gemara answers: There, where the tanna said it is as though it were removed, he is referring to a case where the rockslide buries the leaven so that even a dog cannot search for it. Here, it is referring a hole that is not so deep, and therefore a dog can search for it and extract the leaven from the hole.
רש״יתוספותריטב״אמהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשאין הכלב יכול לחפש אחריו – הכי מפרש לה ר״ש בפ״ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים.
הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו – ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור״י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

התם בשאין הכלב יכול לחפש אחריו הכא בשהכלב יכול לחפש אחריו – א״ת א״כ מאי שנא מחמץ שנפלה עליו מפולת דכל שהכלב יכול לחפש אחריו חייב לבער. א״ל שאני התם דודאי איכא חמץ דמחייב ליה לאטרוחי ולמבדק במרי וחצינ׳ משו׳ סכנה אבל כאן דספ׳ כל שאינו יכול לבדוק בידו אין מטריחין אותו:
ומקשים: אי [אם] מדובר בש נפל, למה לי בדיקה? והתנן [והרי שנינו במשנה]: חמץ שנפלה עליו מפולת — הרי הוא כמבוער! ואף כאן, כשנפל לחור, הרי זה כאילו נתבער! ומשיבים: התם [שם] שאמרנו שחמץ זה כמבוער מדובר שהיתה מפולת שאין הכלב יכול לחפש אחריו, הכא [כאן] מדובר בחור שאינו עמוק כשהכלב יכול לחפש אחריו ולהוציאו.
The Gemara asks: If the tanna is referring to a case where leaven fell into the hole, again, why do I need to conduct a search? But didn’t we learn in a mishna with regard to leaven upon which a rockslide fell, it is considered removed from the owner’s possession? Here too, any leaven that fell into the hole should be considered removed. The Gemara answers: There, where the tanna said it is as though it were removed, he is referring to a case where the rockslide buries the leaven so that even a dog cannot search for it. Here, it is referring a hole that is not so deep, and therefore a dog can search for it and extract the leaven from the hole.
רש״יתוספותריטב״אמהר״ם חלאווהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְהָא אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין אָמַר רַב אָשֵׁי שֶׁמָּא תֹּאבַד לוֹ מַחַט וְאָתֵי לְעַיּוֹנֵי בָּתְרַהּ.

The Gemara questions the halakha in the Tosefta from a different angle. Why is there any concern about danger in this case? But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? Rav Ashi said: Here we are concerned lest he will also have lost a needle in the same place, and he will look for it while he is searching for the leaven. Since he is not merely searching for leaven, the merit of the mitzva will not protect him.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמא תאבד לו מחט – קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על אותה תוספתא מקשים מצד אחר: מדוע נחשוש מפני הסכנה? והא [והרי] אמר ר׳ אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין שאין לחשוש מסכנה שמא תבוא לו תוך עשיית מצוה? אמר רב אשי: כאן חוששים אנו שמא תאבד לו גם מחט באותו מקום, ואתי לעיוני בתרה [ויבוא לחפש אחריה] בשעה שבודק את החמץ, ונמצא שבדיקתו אינה לצורך מצוה בלבד, ואין זכות המצוה מגינה עליו עוד.
The Gemara questions the halakha in the Tosefta from a different angle. Why is there any concern about danger in this case? But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? Rav Ashi said: Here we are concerned lest he will also have lost a needle in the same place, and he will look for it while he is searching for the leaven. Since he is not merely searching for leaven, the merit of the mitzva will not protect him.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וכה״גוּכְהַאי גַּוְונָא לָאו מִצְוָה הוּא וְהָתַנְיָא הָאוֹמֵר סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי אוֹ שֶׁאֶהְיֶה בֶּן העוה״בהָעוֹלָם הַבָּא

The Gemara asks: And in a case like that, where there is personal interest intermingled with the performance of a mitzva, is it not nevertheless considered a mitzva? But wasn’t it taught in a baraita that one who says: I am contributing this sela to charity so that my son will live, or if he says: I am performing the mitzva so that I will be one destined for the World-to-Come,
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צדק
צדקא(שבת קג) צדיק כפוף צדיק פשוט פי׳ צדיק שאינו עניו ויש צדיק עניו פירוש אחר כפוף בעולם הזה פשוט וגדול לעולם הבא (יומא לח:) צדיק מעצמו פירוש כשנזכר צדיק מתברך הוא בעצמו כדכתיב זכר צדיק לברכה כשנזכר רשע אחד מתקללין כל הרשעים שנאמר ושם רשעים ירקב (ראש השנה ד. פסחים ח.) סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור כך קבלנו מרבי משה הדרשן צדיק גמור פירוש צדקה חשובה היא אע״פ שהזכיר שיחיו בניו זוכה לחיי עד. צדקה תרומם גוי (בבא בתרא טו: ובילמדנו בריש כי תשא ענין צדקה בירושלמי פיאה פ״א ובסוף פיאה סנהדרין צב) תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב״ה להחיות שוב אין חוזרין לעפרן שנאמר והיה הנשאר בציון וגו׳ ואותן אלף שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש עולמו עושה להן כנפים כנשרין וטסין על המים בימים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ וגו׳ ושמא תאמר יש להן צער תלמוד לומר וקווי ה׳ יחליפו כח וגו׳ כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב עיין בערך זקן:
א. [פראם. טוגענדהאפט.]
וכה״ג – דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה.
בית הדגים בקטנים צריך בדיקה שאין קבע לסיפוקם אבל גדולים אין צריך בדיקה ובית המלח ובית השעוה שמדליקים מהם לשלחן ובית התמרים ושאר הפירות ובית העצים צריכים בדיקה שרגילים היו להתחמם כנגדם בשעת סעודה ואף אלו אין קבע לספוקם:
האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני או כדי שאזכה לחיי העולם הבא אינו מפקיע שכר צדקתו בלשון זה אע״פ שדומה כעובד על מנת לקבל פרס שאין זה אלא כמתעורר לידור מחמת יראת עונש ולא שאם יבואהו עונש אחר אח״כ שיהא קורא תגר אלא מצדיק את דינו ואינו מהרהר אחר מדותיו ית׳ וכבר ביארנוה בראשון של ראש השנה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: וכהאי גוונא לאו האם במקרה כגון זה לא] מצוה הוא?! והתניא [והרי שנינו בברייתא]: האומר ״סלע זו אני נותן לצדקה בשביל שיחיה בני״ או בשביל ״שאהיה בן העולם הבא״
The Gemara asks: And in a case like that, where there is personal interest intermingled with the performance of a mitzva, is it not nevertheless considered a mitzva? But wasn’t it taught in a baraita that one who says: I am contributing this sela to charity so that my son will live, or if he says: I am performing the mitzva so that I will be one destined for the World-to-Come,
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה פסחים ח., ר׳ חננאל פסחים ח., רי"ף פסחים ח. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס פסחים ח., רש"י פסחים ח., ראב"ן פסחים ח. – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות פסחים ח., ההשלמה פסחים ח. – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., תוספות רי"ד מהדורה תליתאה פסחים ח., בית הבחירה למאירי פסחים ח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א פסחים ח., מהר"ם חלאווה פסחים ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), מהרש"א חידושי הלכות פסחים ח., מהרש"א חידושי אגדות פסחים ח., פני יהושע פסחים ח., פירוש הרב שטיינזלץ פסחים ח., אסופת מאמרים פסחים ח.

Pesachim 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Pesachim 8a, R. Chananel Pesachim 8a, Rif by Bavli Pesachim 8a, Collected from HeArukh Pesachim 8a, Rashi Pesachim 8a, Raavan Pesachim 8a, Tosafot Pesachim 8a, HaHashlamah Pesachim 8a, Tosefot Rid Third Recension Pesachim 8a, Meiri Pesachim 8a, Ritva Pesachim 8a, R. Moshe Chalava Pesachim 8a, Maharsha Chidushei Halakhot Pesachim 8a, Maharsha Chidushei Aggadot Pesachim 8a, Penei Yehoshua Pesachim 8a, Steinsaltz Commentary Pesachim 8a, Collected Articles Pesachim 8a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144