×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִיפְּכָא מַאי.
The Gemara asks: What is the halakha in the opposite situation? Does an opening in the form of a doorway also serve to permit carrying in an alleyway that is more than twenty cubits high?
ר׳ חננאלתוספותספר הנררשב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אמלתרא אסיקנא דלא מהניא ברחבה.
איפכא מאי – כלומר מי מהניא צורת הפתח בגובהה וקשיא לר״ת דהא צורת הפתח הוי קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן דל קנה דעל גביהן ליתכשר בקנה דמכאן ומכאן דהוי כלחי משהו וי״ל דמיבעיא ליה היכא דלא מהני לחי כמו במפולש או ביתר מעשר דבעי צורת הפתח או לר׳ יוסי דבעי לחי רוחב ג׳ ובהכי מיתוקמא נמי ברייתא דמייתי.
[יא, א-ב; רי״ף שם]
איפכא מאי. כלומר: מי מהניא צורת פתח בגובהה. הקשה רבנו תם זכרונו לברכה ותיפוק ליה משום לחי דצורת פתח היינו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, והלכך דל קנה דעל גביהן ולחיים נמי איכא. ותירץ דנפקא מינה למבוי המפולש דלא סגי ליה בלחי אלא בצורת פתח. אי נמי יש לומר דנפקא מינה לרחב מעשר.
איפכא מאי [ההיפך מהו]? כלומר, האם מועילה צורת הפתח להתיר אף מבוי גבוה מעשרים אמה?
The Gemara asks: What is the halakha in the opposite situation? Does an opening in the form of a doorway also serve to permit carrying in an alleyway that is more than twenty cubits high?
ר׳ חננאלתוספותספר הנררשב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט וְאִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט.

The Gemara answers: Come and hear the answer to this question, as it was taught in a baraita: If the cross beam placed over the entrance to an alleyway is higher than twenty cubits, one must diminish its height, but if the entrance has an opening in the form of a doorway, he need not diminish it.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע תשובה] דתניא כן שנינו] בברייתא: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה — ימעט גובהו, ואם יש לו צורת הפתח — אינו צריך למעט.
The Gemara answers: Come and hear the answer to this question, as it was taught in a baraita: If the cross beam placed over the entrance to an alleyway is higher than twenty cubits, one must diminish its height, but if the entrance has an opening in the form of a doorway, he need not diminish it.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֲמַלְתְּרָא בְּרׇחְבּוֹ מַאי תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר יְמַעֵט וְאִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט וְאִם יֵשׁ לוֹ אֲמַלְתְּרָא אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט.

The Gemara asks: What is the effect of a cornice with regard to the need to diminish the alleyway’s width? Does the cornice render the alleyway fit for one to carry within it, even if the entrance is more than ten cubits wide? The Gemara answers: Come and hear an answer as it was taught in a baraita: If the cross beam placed over the entrance to an alleyway is higher than twenty cubits, one must diminish its height, and if the alleyway is wider than ten cubits, one must diminish its width. However, if the entrance to the alleyway has an opening in the form of a doorway, he need not diminish it, and, similarly, if it has a cornice, he need not diminish it.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: אמלתרא ברחבו מאי [מה], האם מועילה היא? ורוצים לפתור את הבעיה, תא שמע [בוא ושמע] תשובה, דתניא כן שנינו בברייתא]: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה — ימעט, והרחב מעשר — ימעט, ואם יש לו צורת הפתח — אינו צריך למעט, ואם יש לו אמלתרא — אינו צריך למעט.
The Gemara asks: What is the effect of a cornice with regard to the need to diminish the alleyway’s width? Does the cornice render the alleyway fit for one to carry within it, even if the entrance is more than ten cubits wide? The Gemara answers: Come and hear an answer as it was taught in a baraita: If the cross beam placed over the entrance to an alleyway is higher than twenty cubits, one must diminish its height, and if the alleyway is wider than ten cubits, one must diminish its width. However, if the entrance to the alleyway has an opening in the form of a doorway, he need not diminish it, and, similarly, if it has a cornice, he need not diminish it.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַאי לָאו אַסֵּיפָא אלָא אַרֵישָׁא.

The Gemara explains the proof it wishes to adduce from this baraita: What, is this statement with regard to the cornice not referring to the latter clause, i.e., the case of an alleyway that is wider than ten cubits, proving that a cornice can render an alleyway otherwise too wide fit for one to carry within it? The Gemara refutes this argument: No, this statement is referring to the first clause of the baraita, that a cornice is effective for an alleyway more than twenty cubits high, but it tells us nothing about one that is more than ten cubits wide.
עין משפט נר מצוהרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי לאו אסיפא לא ארישא. והלכך אמלתרא ברחבה לא אפשיטא. ויש מי שאומר (ראב״ד) דלקולא אזלינן דמחיצה רביעית דרבנן היא וספיקא דרבנן לקולא. ויש מי שאומר דכיון דעיקר מחיצות דאורייתא אף ברביעית נמי אזלינן לחומרא כשל תורה. ולזה דעתי נוטה, וכדאמרינן לקמן בפרק (משתתפין) [חלון] (עירובין פ״א: ועירובין צה.) אמר שמואל כל מקום ששנה ר׳ יהודה בעירובין הלכה כמותו, ואיבעי להו מי אמר שמואל אפילו במבוי שנטלה קורתו או לחייו, ומהדרינן בעירובין אמרתי ולא במחיצות. אלמא אפילו במחיצה רביעית לא הלכו בה לקולא משום דעיקר מחיצות דאורייתא. וכענין זה ג״כ אמרו לקמן בפרק בכל מערבין (עירובין ל״ה:-ל״ו.) גבי ר׳ יוסי אומר ספק עירוב כשר ואקשינן מדידיה לדידיה דאמר גבי נגע לאחד בלילה ולמחר השכים ומצאו מת שהוא טמא, ופריק רב הונא בר חיננא שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה, שבת נמי יש לה עיקר מן התורה, ופרקינן קסבר ר׳ יוסי תחומין דרבנן. דאלמא כל שיש לו עיקר מן התורה לא מקילינן בספקו.
מאי לאו אסיפא [האם לא על הסוף] כלומר, מה שנאמר בדבר אמלתרא מתייחס לענין מבוי הרחב מעשר. והרי ראיה שאמלתרא מועילה לתיקון רוחב המבוי ודוחים: לא, ארישא [על ראש הברייתא] שאמלתרא מועילה למבוי הגבוה מעשרים, אבל על הרחב מעשר לא שמענו.
The Gemara explains the proof it wishes to adduce from this baraita: What, is this statement with regard to the cornice not referring to the latter clause, i.e., the case of an alleyway that is wider than ten cubits, proving that a cornice can render an alleyway otherwise too wide fit for one to carry within it? The Gemara refutes this argument: No, this statement is referring to the first clause of the baraita, that a cornice is effective for an alleyway more than twenty cubits high, but it tells us nothing about one that is more than ten cubits wide.
עין משפט נר מצוהרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְחִיָּיא בַּר רַב קַמֵּיהּ דְּרַב אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט א״לאֲמַר לֵיהּ אַתְנְיֵיהּ צָרִיךְ לְמַעֵט.

With regard to the same issue, Rav Yehuda would teach the baraita to Ḥiyya bar Rav before Rav as follows: If the entrance to an alleyway that is wider than ten cubits has an opening in the form of a doorway, he need not diminish its width. Rav said to him: Teach him that the correct version of the baraita is: He must diminish its width.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אתנייה צריך למעט – אפילו יש לו צורת פתח.
באותו ענין מתני ליה [היה משנן לו מלמדו] רב יהודה לחייא בר רב קמיה [לפני] רב: פתח הרחב מעשרה שעשה לו צורת הפתח אינו צריך למעט. אמר ליה [לו]: אתנייה [השנה לו]: צריך למעט וזו היא הגירסה בהלכה.
With regard to the same issue, Rav Yehuda would teach the baraita to Ḥiyya bar Rav before Rav as follows: If the entrance to an alleyway that is wider than ten cubits has an opening in the form of a doorway, he need not diminish its width. Rav said to him: Teach him that the correct version of the baraita is: He must diminish its width.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב יוֹסֵף מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ נִלְמַד חָצֵר שֶׁרוּבָּהּ פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת אֵינָהּ נִיתֶּרֶת בְּצוּרַת הַפֶּתַח.

Rav Yosef said: From the statement of our teacher, Rav, who said that the entrance to an alleyway must be diminished even if it has an opening in the form of a doorway, we will learn that with regard to a courtyard, the walls of which are mostly entrances and windows, it is not permitted to carry within it even by having an opening in the form of a doorway. Even if the entrances have an opening in the form of a doorway, this does not render a mostly breached courtyard wall into a closed wall.
ר׳ חננאלרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב יוסף מדברי רבינו. רב דאמר צריך למעט נלמד חצר שרובה פתחים וחלונות אינה ניתרת בצורת הפתח הואיל ויותר מעשר אסור במבוי.
מדברי רבינו – רב דאמר צורת פתח לא מהניא.
שרובה פתחים – בארבע דפנותיה.
אינה ניתרת בצורת פתח – ואפילו פתחים קטנים מעשר כי היכי דלא מהניא צורת פתח לשוויה יותר מעשר פתחא לא מהני נמי לפרוץ מרובה על העומד בפתחים קטנים.
חצר שרובה פתחים וחלונות – ובפחות מעשר דאי ביתר מעשר אפילו בעומד מרובה הא אתנייה רב צריך למעט ובד׳ דפנותיה איירי דמשני צדדין מודה רב דמהני צורת הפתח דאמרינן לעיל הלכה כת״ק וקשיא דמהאי בנין אב אפילו מחיצה רביעית יש ללמוד דלא מהני צורת הפתח כי היכי דלא מהני ביתר מעשר אפילו במחיצה אחת וי״ל דאין ללמוד אלא על ד׳ מחיצות דמחיצה אחת ביתר מעשר הוי כמו פרוץ מרובה בד׳ מחיצות דמה שאוסר ביתר מעשר משום דלא מיקרי פתח ולא מהני ליה צורת הפתח גם לפרוץ מרובה מד׳ רוחות לא יועיל צורת הפתח דפתחא בד׳ רוחות לא עבדי אינשי אבל אמחיצה אחת דעבדי פתח פשיטא דמהני צורת הפתח ועל זה אין שייך ללמוד.
חצר שריבה פתחים וחלונות. פירש רש״י ז״ל: בארבע דפנותיה. וכן עיקר, דאילו ברביעית ובשלישית מודה בהו רב, דהא מסיק ליה גבי מבואות המפולשין כת״ק דאמר עושה צורת פתח מכאן ולחי וקורה מכאן (עירובין ז:). ועוד פרש״י ז״ל דפתחים אלו אפילו פחותים מעשר. וכן עיקר, דאי ברחבין מעשר אפילו חד נמי דלרב לא מהני ליה צורת פתח. וא״ת א״כ מאי קאמר לקמן במאי עסקינן אילימא בעשר בהא לימא ר׳ יוחנן לשבת לא, ואם איתא מאי קושיא דלמא סבר ליה כרב. ותירצו בתוספות (ד״ה אילימא) דאין תופס כעיקר דברי רב יוסף דהא בנין אב דקא עביד איפריך. ולי נראה דקושיא זו אין לה עיקר, דהתם למילף מינה דר׳ יוחנן כרב ס״ל דביתר מעשר לא מהני ליה צורת פתח, וא״כ שפיר קא דייק בהא לימא ר׳ יוחנן דלשבת לא, דמאי אמרת אין דדלמא כרב יוסף ס״ל דבפרוץ מרובה על העומד לא מהני ליה צורת פתח, היא גופה מנין מדאמרינן דצורת פתח לא מהני ברחב מעשר ומבנין אב דידיה גמרינן לה, א״כ היא גופה מייתי לן למימר דר׳ יוחנן כרב ס״ל דצורת פתח ברוחבה דלא מהני. וזה נראה לי עיקר.
חצר שרבה פתחים וחלונות יראה מסוגיא זו בענינה קצת דברים שראוי לתמוה עליהם ומ״מ צריכים אנו להעירך תחלה בביאור הסוגיא דרך קצרה והוא שאמר על מה שהיה רב אומר שאין צורת פתח מועיל לרחב יותר מעשר מדברי רבינו נלמוד על חצר שרובה ר״ל רוב ארבעת דפנותיה פתחים וחלונות שאינה נתרת בצורה פתח אחר שהפרוץ מרובה שהרי פרוץ מרובה בחצר כרחב יתר מעשר במבוי וכשם שיתר מעשר אין צורת פתח מכשירתו במבוי כך פרוץ מרובה בחצר אין צורת פתח מכשירו:
זהו תחלת השמועה וגאוני הראשונים דקדקו ממנה שיתר מעשר אינו אוסר בחצר אם עומד שלה כפרוץ ומ״מ גדולי הפוסקים והמחברים וגדולי המפרשים פסקו שאף חצר יתר מעשר פוסל בו אף בעומד מרובה שאין הכשר בצדי חצר ומבוי אלא בעשר ולמטה מהם ובעומד כפרוץ שכל יתר מעשר פרצה היא ואין פרצה נכשרת לא בלחי וקורה ולא בפס ארבעה ולא בעומד מרובה ואם כדבריהם היה להם ללמוד גם כן שפרוץ מרובה אוסר בחצר ולא במבוי וזה פשוט לאסור וא״כ אתה צריך לפרש שבחצר גופה היה יכול לומר הואיל ויתר מעשר פוסל ופרוץ מרובה פוסל מה יתר מעשר אין צורת פתח מועיל בו אף פרוץ מרובה אין צורת פתח מועיל בו אלא אגב דסליק ממבוי נקט ליה מבוי וכן עיקר:
ואח״כ צריך שתדע שהרבה גאונים דקדקו מכאן שמאחר שאין הלכה כרב אין הלכה במה שלמדים הימנו וא״כ אף פרוץ מרובה שבחצר צורת פתח מכשירו אף בכל צדי החצר וא״כ חצר פרוצה מד׳ רוחותיה ויש בה צורת פתח לכל רוח נתרת בלא מחיצה כלל וכמעשה של קונדסין דנזכר בסוגיא זו כמו שיתבאר וקצת גדולי הדור מתמיהים עליה שאם כן פסי ביראות שלא הותרו אלא לעולי רגלים יעמידו קנה על גביהן ויותר לכל אלא שבתוספות תירצו אין הכי נמי אלא שהיה הרוח מוליכם לרוב גבהם ועוד שהיו נכנסין שם בגמלים טעונים ואף הגמלים היו נוגעים בהם במשאם ואף לענין שיירא התירו בחבלים על גבי קונדיסין ומ״מ הם מפרשים בדרך אחרת וכתבו שלא נאמר דבר זה אלא בדופן רביעי שעליו אמרו ברחב מעשר ואם יש בו צורת פתח אינו צריך למעט אבל בכותלים שבצדי המבוי אין צורת פתח מכשיר ביתר מעשר והם מפרשים שדעת רב הועילנו לכך שמאחר שהוא מחמיר בה אף ברביעית דיינו שנחלוק עמו בה הא בשאר דפנות נודה לו במבוי וכן בחצר וכן הדין בפרוץ מרובה שלא יכשירנו צורת פתח ולעולם אין צורת פתח מכשיר אלא בעשר לבד ובפרוץ כעומד ואף בתלמוד המערב אמרו במתני׳ של חבלים אין פאה מצלת יותר מעשר אלא שאף בגבוה מעשרים אמרו שם שאינו מכשיר נראה שאינו הולך על שיטת גמרא שלנו וגדולי המחברים נוטים לדעת אחרת שצורת פתח מועיל ליתר מעשר אבל לא לפרוץ מרובה והוא שכתבו כל מחיצה שפרוץ שלה מרובה על העומד אינה מחיצה אבל פרוץ כעומד מותר ובלבד שלא יהא שם פרצה יתר מעשר [אבל] י׳ אמות הרי הוא כפתח ואם היה לפירצה זו צורת פתח אע״פ שיש בה יתר מעשר אמות אינה מפסדת המחיצות והוא שלא יהא פרוץ מרובה ומ״מ בראש המבוי שהוא כותל רביעי על כרחך אתה מכשירו בצורת פתח ביתר מעשר ופרוץ מרובה ומפלש שהכשרו בצורת פתח מכאן ולחי מכאן דוקא בשאינו יתר מעשר:
חצר שרוב׳ פתחי׳ וחלונו׳ – פרש״י ז״ל מכל צד דמשום שתי רוחו׳ לא הוה קפדי׳ וניתר בשני פסין ומיירי בפתחים בעשר דאי ביותר מעשר אפילו פרצה אחת אוסרת לרב ולא מהניא ליה צורת הפתח ומה שאומר רב יוסף מדברי רבי׳ נלמד כו׳ נראה לפי פשוטו וכן תרצו בתוספ׳ במקצתן דאליבא דרב דייק וקשה להם דא״כ לדידן דלית לן דרב יהיה פרוץ מרובה על העומד ניתר בשבת כשיש בו צ״פ ואפי׳ מד׳ רוחות וכההיא דכלאים דמייתי בסמוך וא״כ לדידן אליבא דרב יוסף למה הוצרכו בפסי ביראות לכל אותן דברים וגם לא התירו אלא לעולי רגלים ולבהמתם בלבד ולא לאחרי׳ יעשו קנים מד׳ רוחות וקנים על גביהם דהוי צורת פתח ולשתרו לכל אדם ותירצו שאין הכי נמי אלא שחששו כי כשיכנסו שם הגמלי׳ טעונים שיפלו הקנים ויתבטלו המחיצו׳ ולא עוד אלא דכיון שהיו צריכין להגביהן מפני כניסת גמלים היו נופלים ברוח מצויה וזה הפ׳ אינו עולה יפה בלב ותו דהיאך אפשר שבא רב יוסף לומר מדברי רבי׳ נלמד וכבר ידוע שאין הלכה כרב וגם בברייתא שבאנו לסייעו מאיזה מקו׳ ידענו שהיא אליבא דרב דוקא והנכון כי רב יוסף אפילו אליבא דרבנן רצה לדקדק דפרצה ביותר מעשר לרב חשיבה פרצה וגדלה ולפי׳ אין לה תקנה בצ״פ וחכמים אומרים שאף זה אינה פרצה כל כך שלא הועיל לה צ״פ ואפשר דאפי׳ רבנן לא שרו לה בג׳ רוחות דלא הוה פליגא דרבי כולי האי עלייהו ומ״מ מדרב נלמד לרבנן דלכל הפחות דפרוץ מרוב׳ על העומד שהיה פרצה גמורה לכל באי עולם שלא תועיל לה צורת פתח ואנן דחינן דמק״ו דרב ליכא למשמע מידי דאיכא למפרך אבל אפשר שהדין עצמו אמת כדמוכחי׳ לן מההיא דפסין ומה שאמר לפנינו אילימא בעשר בהא לימא רבי יוחנן בשבת לא הקשו בתוספ׳ דילמא אין הכי נמי ומשום דפרוץ מרובה על העומד לא תועיל לו צירת פתח ותרצו שאם היה כן תפשוט מינ׳ דרבי יוחנן סבר לה דיותר מעשר אינו ניתר בצורת פתח וכסברא דרב יוסף דלעיל דאי לית ליה דרב ודאי פרוץ מרובה מותר לענין שבת ואף על פי שדחו לעיל דברי רב יוסף היינו דאפשר דפרוץ מרובה על העומד שאינו פרוץ בשום מקום בעשר קל מפרצה ביותר מעשר אבל דלפרוץ מרובה לא מהניא צורת הפתח ה״ה ליותר מעשר ולפי הפיר׳ האחרון אינו כן כי לדברי רב יוסף אפשר דלרבנן שרו יותר מעשר בפרצה ולא שרו פרוץ מרובה על העומד בצורת הפתח אבל הנכון דאנן השתא דומיא דכלאים מיירינן ובכלאים לא שייכי ד׳ מחיצות ובמחיצה אחת די שנעשית צורת הפתח בגדר זה סומך מכאן וזה סומך מכאן וכשהחברו שם ד׳ קונדריסין זהו להתיר ד׳ מיני כלאים והכל יש לו דין מחיצה אחת וגם לענין שבת כשאמרנו שנוהג או אינו נוהג לא דברנו אלא לעניין מחיצה אחת ובשאר הרוחות עומדין או שהוא עומד כפרוץ וזה ברור עי״ל דאפי׳ ריש לקיש לא התיר בשבת אלא כשהעומד מרובה ורבי יוחנן אסר אף כשהעומד מרובה והיינו דמתמה׳ דאי בעשר היכי פליג רבי יוחנן בין דעומד מרובה וזה נכון לרבי׳ ז״ל ובתוספ׳ תירצו גם כן כזו.
בד״ה חצר שרובה כו׳ וי״ל דאין ללמוד אלא על ד׳ מחיצות כו׳ הוי כמו פרוץ מרובה בד׳ כו׳ עכ״ל וליכא לאקשויי דאכתי מחיצה א׳ יוכיח דמהני צורת הפתח בפרוץ מרובה ולא מהני ביתר מי׳ די״ל כיון דאין יכול ללמדו בבנין אב ליכא למימר ביה נמי יוכיח וכה״ג כתבו התוס׳ לעיל גבי ק״ו בד״ה אינו דין שיהא כו׳ ודו״ק:
אמר רב יוסף: מדברי רבינו, רב, שאמר שאף בצורת הפתח צריך למעט, נלמד: חצר שרובה כלומר רוב מחיצותיה פתחים וחלונות — אינה ניתרת בצורת הפתח. שאף שיש לפתחים שבה צורת פתח, אין היא מועילה להחשיב מקום שרובו פרוץ כאילו היה סגור.
Rav Yosef said: From the statement of our teacher, Rav, who said that the entrance to an alleyway must be diminished even if it has an opening in the form of a doorway, we will learn that with regard to a courtyard, the walls of which are mostly entrances and windows, it is not permitted to carry within it even by having an opening in the form of a doorway. Even if the entrances have an opening in the form of a doorway, this does not render a mostly breached courtyard wall into a closed wall.
ר׳ חננאלרש״יתוספותרשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מ״טמַאי טַעְמָא הוֹאִיל וְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אוֹסֵר בְּמָבוֹי וּפָרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד אוֹסֵר בֶּחָצֵר מָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר הָאוֹסֵר בְּמָבוֹי אֵינוֹ נִיתָּר בְּצוּרַת הַפֶּתַח אַף פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד הָאוֹסֵר בֶּחָצֵר אֵינוֹ נִיתָּר בְּצוּרַת הַפֶּתַח.

What is the reason? Since an opening of more than ten cubits renders it prohibited for one to carry in an alleyway, and likewise when the breached segment of a wall that is greater than its standing segment renders it prohibited for one to carry in a courtyard, the following claim can be made: Just as, according to Rav, in the case of an opening more than ten cubits wide that renders it prohibited for one to carry in an alleyway, carrying in the alleyway is not permitted by the form of a doorway in the opening, so too a case where breached segment of a wall is greater than its standing segment that renders it prohibited for one to carry in a courtyard, carrying in the courtyard is not permitted by the form of a doorway in the opening.
ר׳ חננאלרש״יתוספותרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופרוץ מרובה על העומד אסור בחצר שיש לה צורת הפתח. מה יותר מעשר האוסר במבוי אינו [ניתר] לדברי רב בצורת הפתח אף פרוץ מרובה על העומד כו׳.
מה ליותר מעשר – דין הוא שלא יועיל צורת פתח בו. שכן חמור איסורו שלא הותר בשום מקום בשבת ואפילו בפסי ביראות ואליבא דר׳ מאיר דאמר בפ׳ שני (לקמן יז:) וביניהן כמלא שתי רבקות של ג׳ ג׳ בקר דהיינו עשר אמות דכל פרה אמה ושני שלישי אמה.
מה יתר מעשר האוסר במבוי – ואין להקשות מה למבוי שכן פרצתו בד׳ דיתר מעשר נמי אסר בחצר ולא נקט מבוי אלא משום דרב איירי ביה.
מה יתר מעשר האוסר במבוי לא מהני צורת פתח וכו׳. ואיכא למידק טובא דא״כ אפילו בדופן רביעית נמי לא תיהני צורת פתח בפרוץ מרובה על העומד דהא ביתר מעשר לא מהני ליה לרב אפילו בדופן רביעית. וצ״ע.
מאי טעמא [מה טעם] — הואיל ויותר מעשר אוסר במבוי, וכן גם פרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר. מה (כשם) שיותר מעשר אמות האוסר במבוי — אינו ניתר בצורת הפתח לדעת רב; אף פרוץ מרובה על העומד, האוסר בחצר — אינו ניתר בצורת הפתח.
What is the reason? Since an opening of more than ten cubits renders it prohibited for one to carry in an alleyway, and likewise when the breached segment of a wall that is greater than its standing segment renders it prohibited for one to carry in a courtyard, the following claim can be made: Just as, according to Rav, in the case of an opening more than ten cubits wide that renders it prohibited for one to carry in an alleyway, carrying in the alleyway is not permitted by the form of a doorway in the opening, so too a case where breached segment of a wall is greater than its standing segment that renders it prohibited for one to carry in a courtyard, carrying in the courtyard is not permitted by the form of a doorway in the opening.
ר׳ חננאלרש״יתוספותרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מָה לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר הָאוֹסֵר בְּמָבוֹי שֶׁכֵּן לֹא הִתַּרְתָּ בּוֹ אֵצֶל פַּסֵּי בִירָאוֹת לר״מלְרַבִּי מֵאִיר תֹּאמַר בְּפָרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד הָאוֹסֵר בֶּחָצֵר שֶׁכֵּן הִתַּרְתָּ אֵצֶל פַּסֵּי בִירָאוֹת לְדִבְרֵי הַכֹּל.

The Gemara rejects this argument: What is the basis for comparison to an opening that is more than ten cubits wide that renders it prohibited for one to carry in an alleyway? It is not permitted by having an opening in the form of a doorway because you did not permit an opening of that size with regard to the case of upright boards surrounding a well, in accordance with the opinion of Rabbi Meir. Can you say the same in a case where the breached segment of a wall is greater than the standing segment that renders it prohibited for one to carry in a courtyard, that carrying in the courtyard will not be permitted by the form of a doorway? That situation is clearly not as severe a problem, as you permitted carrying with regard to upright boards surrounding a well according to everyone. Consequently, no comparison can be made between the case of an opening wider than ten cubits in an alleyway and a partition in which the breached segment is greater than the standing segment in a courtyard.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
(פי׳) מה ליתר מעשר שכן לא התרת׳ בו אצל פסי ביראות לר׳ מאיר [פי׳] דאמר ב׳ דביקות של בקר נמצאו רחב ו׳ פרות כשעומדות בשורה אחת זו אצל זו עובי כל פרה ופרה אמה וב׳ שלישי אמה. נמצא בשש פרות עשר אמות לר׳ מאיר אבל לר׳ יהודה דאמר ח׳ פרות הן י״ג אמות ושליש אבל פרוץ מרובה על העומד לדברי הכל מותר. פי׳ הדיומת רחבו ו׳ טפחים ובין דיומת לדיומת פרוץ לר׳ מאיר י׳ אמות ולר׳ יהודה י״ג אמות ושליש לימא מסייע ליה לרב דפנות הללו שרבה בהן פתחים וחלונות כשרות ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ.
תאמר בפרוץ מרובה על העומד – בפרצות של עשר או פחות שהרי הותר בפסי ביראות ואפילו לרבי מאיר דמחמיר בהו ואסר ביותר מעשר מיהו פרוץ מרובה מודי דשרי וכ״ש לר׳ יהודה דמכשיר בי״ג אמה ושליש.
ונשוב לביאור הסוגיא והוא שהשיבו שאין לדמות יתר מעשר לפרוץ מרובה שיתר מעשר לא הותר לר׳ מאיר בפסי ביראות שהרי לא הכשיר אלא בשיעור של שני רבקים של שלש שלש ושיעור כל פרה אמה ושני שלישים ונמצא בין כלם רחב עשר אבל פרוץ מרובה הותר שם לדברי הכל ויהנה בו צורת פתח ואע״פ שהשיבו הוא חוזר ומסייעו ממה שאמרו רבה בהן פתחים כשר ובלבד בעומד מרובה אלמא שבפרוץ מרובה אין צורת פתח מועיל אלא שהעמידוה בפתחי שימאי ר״ל שערים שוממין ונחלקו בפירושו חד אמר דלית לה שקפי וחד אמר דלית לה תקרה וענין שיקפי פירשו מקצת גאונים משקוף למעלה כעין קנה על גביהן אלא שעקר הדברים כדברי גדולי הרבנים שפרשו כן בענין תקרה ופירשו בשיקפי שאין שם עמודים מכאן ומכאן כגון שנחלצו האבנים מכאן ומכאן ואין קנה שמכאן ומכאן אלא כעין גדודי עד שנפסדה צורת הפתח והרי בין זה ובין זה אין כאן צורת פתח ואתה צריך על כל פנים בה לעומד מרובה הא כל שצורת פתחו כתקנה צורת פתח מכשיר אף בפרוץ מרובה וכן הלכה על הדרך שכתבנו:
את ההוכחה הזו מפריכים בטענה שאין מקום להשוואה, כי, מה ליותר מעשר האוסר במבוי — שכן פירצה בגודל כזה לא התרת בו אף אצל פסי ביראות לשיטת ר׳ מאיר (להלן יז, ב), תאמר בפרוץ מרובה על העומד שאף שהוא אוסר בחצר אינו חמור כל כך, שכן התרת אצל פסי ביראות לדברי הכל בפרוץ מרובה על העומד, ואם כן אין להשוות יותר מעשר לפרוץ מרובה.
The Gemara rejects this argument: What is the basis for comparison to an opening that is more than ten cubits wide that renders it prohibited for one to carry in an alleyway? It is not permitted by having an opening in the form of a doorway because you did not permit an opening of that size with regard to the case of upright boards surrounding a well, in accordance with the opinion of Rabbi Meir. Can you say the same in a case where the breached segment of a wall is greater than the standing segment that renders it prohibited for one to carry in a courtyard, that carrying in the courtyard will not be permitted by the form of a doorway? That situation is clearly not as severe a problem, as you permitted carrying with regard to upright boards surrounding a well according to everyone. Consequently, no comparison can be made between the case of an opening wider than ten cubits in an alleyway and a partition in which the breached segment is greater than the standing segment in a courtyard.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ דְּפָנוֹת הַלָּלוּ שֶׁרוּבָּן פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת מוּתָּר וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.

The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports this opinion that the form of a doorway is ineffective in a case where the breached segments of a wall are greater than its standing segments: With regard to the area enclosed by these walls that most of them consist of entrances and windows, it is permitted to carry on Shabbat therein, provided that the standing segments are greater than the breached segments.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לימא מסייע ליה – למ״ד לא מהניא צורת הפתח בעומד פחות מן הפרוץ.
גמרא פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא כו׳ כצ״ל:
ומציעים: לימא [האם לומר] שמסייע ליה [לו] לשיטה זו שצורת הפתח אינה מועילה בפרוץ מרובה על העומד ממה ששנינו: דפנות הללו שרובן פתחים וחלונות — מותר, ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ.
The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports this opinion that the form of a doorway is ineffective in a case where the breached segments of a wall are greater than its standing segments: With regard to the area enclosed by these walls that most of them consist of entrances and windows, it is permitted to carry on Shabbat therein, provided that the standing segments are greater than the breached segments.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) שֶׁרוּבָּן ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא שֶׁרִיבָּה בָּהֶן פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.

The Gemara first analyzes the wording of the baraita: The Gemara analyzes the formulation of the baraita: Can it enter your mind that the baraita is referring to a case where most of the walls are entrances and windows? If so, the standing segments are not greater than the breached segments. Rather, emend the baraita: Carrying in the area enclosed by these walls to which he added many entrances and windows is permitted, provided that the standing segments are greater than the breached segments. Apparently, if the breached segments are greater than the standing segments, carrying is not permitted even if the breaches are in the form of doorways.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שרובן ס״ד – כיון דרובן פתחים וחלונות הוה ליה פרוץ מרובה והיכי מצי תו למיתני ובלבד שיהא עומד מרובה.
ומתחילה תוהים על לשון הברייתא: ש׳רובן׳ סלקא דעתך [עולה על דעתך]? הרי אם רובן פתחים וחלונות — ממילא אין העומד מרובה על הפרוץ! אלא אימא [אמור, תקן]: שריבה בהם פתחים וחלונות, ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ. נמצא שפרוץ מרובה על העומד אינו ניתר אף על ידי צורת הפתח.
The Gemara first analyzes the wording of the baraita: The Gemara analyzes the formulation of the baraita: Can it enter your mind that the baraita is referring to a case where most of the walls are entrances and windows? If so, the standing segments are not greater than the breached segments. Rather, emend the baraita: Carrying in the area enclosed by these walls to which he added many entrances and windows is permitted, provided that the standing segments are greater than the breached segments. Apparently, if the breached segments are greater than the standing segments, carrying is not permitted even if the breaches are in the form of doorways.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב כָּהֲנָא כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּפִיתְחֵי שִׁימָאֵי.

Rav Kahana said that his is not an absolute proof: When this baraita was taught, it was taught with regard to broken entrances [pitḥei shima’ei] that lack the proper form of doorways.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודחה רב כהנא ואמר הא דתני בפתחים וחלונות הללו עד שיהא עומד מרובה על הפרוץ משום דפתחים הללו פיתחי שימאי נינהו דלית להו תקרה או משקוף. פי׳ שימאי של ארץ ישראל שהיא ארץ בני שם.
ערך שמאי
שמאיא(עירובין יא. מנחות לג:) כי תניא ההיא כפתחי שמאי פי׳ אמור בל׳ ערבי בלר אלשאם והיא ארץ ישרה דלית לה תיקרה פי׳ דרך בעלמא שעושין על גבם תיקרה לשבת תחתיה במסיבה בפתחי שערים להגן מן החמה ומן הגשמים ובפתחי שמאי אין דרכן לעשות תיקרה ואחרים אומרים אין דרכם לעשות משקוף לפתחיהם:
א. [ארט בייאנאהמע.]
אלא שריבה בהן – שעשה בהן הרבה פתחים וחלונות סביב סביב מותר ובלבד שיהא בין פתח לפתח יותר מכדי פתח אלמא עומד מרובה על הפרוץ בעינן ואע״ג דאיכא צורת פתח בכולהו.
אמר רב כהנא: אין זו ראיה גמורה, כי תניא ההיא [כאשר שנינו זאת] — בפיתחי שימאי [בפתחים בלתי מתוקנים שאין בהם צורת פתח].
Rav Kahana said that his is not an absolute proof: When this baraita was taught, it was taught with regard to broken entrances [pitḥei shima’ei] that lack the proper form of doorways.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מַאי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּלִיגִי בַּהּ רַב רְחוּמִי וְרַב יוֹסֵף חַד אָמַר דְּלֵית לְהוּ שִׁקְפֵי וְחַד אָמַר דְּלֵית לְהוּ תִּיקְרָה.

The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Reḥumei and Rav Yosef disagreed on the matter. One said that they do not have proper doorposts, and the other one said that they do not have lintels above the openings.
רש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תנינאריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פיתחי שימאי – פתחין שוממין ל״א פתחים מקולקלין שמחוסרין תיקון כמו זקן אשמאי חסר מתורה.
שיקפי – מזוזות שנחלצו אבניהם מכאן ומכאן אבן יוצאת ואבן נכנסת ואין זו צורת פתח.
תיקרה – שאין כלום בנין למעלה מן הפתח אלא כל הכותל חלוק כפתח עד ראשו כזה וצורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן.
פתחי שימאי – פר״ח פתחי ארץ ישראל שהוא ארץ בני שם.
דלית להו שקפי – פירוש: מזוזות מן הכתלים מצד זה ומצד זה שיהא הדלת שוקף עליהן הנקראין בלע״ז פרשטטי והן במקום קנה מיכן וקנה מיכן.
אמי פיתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב יוסי חד אמר דלית ליה שקפי – פי׳ שאין שם תיקון מזוזות מן הצד ודלא כפרש״י ז״ל דלית ליה תקרה פרש״י ז״ל שהפתחים פרוצים למעלה ואינו נכון אלא לומר שלא נתנו שם תקרה הנקרא בלשון הכתוב משקוף וכל כיוצא בזה אינו אלא כחור בעלמא.
ושואלים: מאי פתחי שימאי [מה הם פתחים בלתי מתוקנים אלה]? פליגי [נחלקו] בה רב רחומי ורב יוסף; חד [אחד] אמר: דלית להו שקפי [שאין להם מזוזות], וחד [ואחד] אמר דלית להו [שאין להם] תיקרה מעל הפתח.
The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Reḥumei and Rav Yosef disagreed on the matter. One said that they do not have proper doorposts, and the other one said that they do not have lintels above the openings.
רש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תנינאריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאַף ר׳רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר לַהּ לְהָא דְּרַב דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד מִבִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן שֶׁנָּעַץ ד׳אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בְּאַרְבַּע פִּינּוֹת הַשָּׂדֶה וּמָתַח זְמוֹרָה עֲלֵיהֶם וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם.

The Gemara comments: And even Rabbi Yoḥanan holds that opinion of Rav, that an opening in the form of a doorway does not permit carrying if the opening is more than ten cubits wide. As Ravin bar Rav Adda said that Rabbi Yitzḥak said: There was an incident involving a person from the valley of Beit Ḥortan who stuck four poles [kunddeisin] into the ground in the four corners of his field, and stretched a vine over them, creating the form of a doorway on each side. He intended to seal the area so that he would be permitted to plant a vineyard in close proximity without creating a forbidden mixture of diverse kinds in a vineyard. And the case came before the Sages, and they permitted him to consider it sealed with regard to diverse kinds.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואף ר׳ יוחנן סבר לה להא דרב דאמר הרחב מעשר אמות אף על פי שיש לו צורת הפתח צריך למעט דצורת הפתח ביותר מעשר אינה ניתרת. ואמרינן מעשה באחד מבקעת בית חוורתן שנעץ ד׳ קונדסין בד׳ פינות השדה כענין דאמרין ובין אלו קונדסין קנים זה אצל זה בפחות מג׳ טפחים כדי שתהיה כמו מחיצה ומתח זמורה עליהן בשביל שלא יושממו ויפלו זולתי מקום הפתח.
ערך פאה
פאהא(עירובין יא.) מעשה באדם אחד שנעץ ד׳ קונדסון בד׳ פאות השדה ומתח זמורה על גביהן והתירו לו לענין כלאים אבל לא לשבת בתוספת דכלאים בפרק ר״ג ובסוף הפרה כגון שיירא היו שם קנים המדוקרין ועשה להן פאה מלמעל׳ אפי׳ ביותר מי׳ מותר פי׳ כל מידי דמקיף ולא מגין ומכסיא כולה קרו לה פאה דדמיא לפאה שהשדה כולה קרחת ומגולה אלא נשתייר בה כמעט והיא נקרית פא׳ וכן פא׳ נכרית דמקפת הראש ולא מכסיא:
א. [עקעע, קאנטע.]
סבר לה להא דרב – דלא מהני צורת פתח ליותר מעשר במבוי.
בית חרוותן – שם מקום.
ומתח זמורה על גביהן – מזה לזה כעין צורת פתח.
לענין כלאים – שאם יש גפנים בתוך הקונדסין מותר לזרוע סמוך להן חוץ למחיצה כדתנן: היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן.
נעץ ארבע קונדיסין בארבע פנות השדה ומתח זמורה על גביהן. פירש ר״ח ז״ל: ובין קונדס וקונדס נעץ קנים בפחות פחות מג׳ טפחים ומתח זמורה על גבי אותן הקנים כדי שלא יפלו והניח מקום אחד רחב לפתח. והא דאמרינן:
וחזרו ומצאו שאף ר׳ יוחנן סובר כרב שלא להתיר יתר מעשר בצורת פתח מאחד שנעץ ארבעה קונדיסין בארבע פנות השדה ומתח זמורה על גביהן מזה לזה כעין צורת פתח והתירו לו לענין כלאים שאם יש גפנים תוך הקונדיסין יהא זורע חוצה להן בלא הרחקה ורואין זמורה המתוחה ככותל מפסיק שזה סומך (מגדר) לגדר [מכאן] וזה סומך מכאן שהרי מ״מ אע״פ שיש שם יניקה אין כאן מראית העין והתיר ר׳ שמעון בן לקיש כן לענין שבת לטלטל בתוכו כאלו היה הכותל בנוי ור׳ יוחנן אסר ובמאי כלומר זמורה זו המתוחה שנחלקו בה לענין שבת כיצד היא עומדת אילימא מן הצד ר״ל שנעץ הזמורה סמוך לאחד הקונדיסין בארבעה טפחים שכך הוא שעור פתח והעלה חוט הזמורה ומתחה על הקונדיס וכן בשלשתם ובכי הא מי שרי ריש לקיש והא אמר רב חסדא צורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום כמו שיתבאר בסמוך אלא על גבן ר״ל מזה לזה על הדרך שפירשנו על גבי כלן ובמאי כלומר כמה ריוח בין קונדס לקונדס אי בעשר לבד למה אסר ר׳ יוחנן אלא לאו ביתר מעשר ואף מכאן אתה למד מה שדקדקו רבים למעלה להתיר בצורת פתח אף פרוץ מרובה וזו נראית כראיה ברורה לדעתי אלא שלשאר דעות אתה דוחה סוגיא זו ומ״מ תירצה בעשר ומן הצד ונחלקו בצורת פתח שמן הצד אם מכשיר אם לאו:
א ומעירים: ואף ר׳ יוחנן סבר לה להא [להלכה זו] של רב שצורת הפתח אינה מתירה ברחב יותר מעשר אמות. שאמר רבין בר רב אדא אמר ר׳ יצחק: מעשה באדם אחד מבקעת בית חורתן שנעץ ארבעה קונדיסין (מוטות) בארבע פינות השדה, ומתח זמורה עליהן ונוצרו איפוא ארבע צורות פתח, ורצה אותו אדם שייחשב המקום הזה כמקום סגור וגדור, ויהא מותר לו לנטוע כרם בסמוך להם ולא יעבור משום כלאי הכרם. ובא מעשה לפני חכמים, והתירו לו לענין כלאים,
The Gemara comments: And even Rabbi Yoḥanan holds that opinion of Rav, that an opening in the form of a doorway does not permit carrying if the opening is more than ten cubits wide. As Ravin bar Rav Adda said that Rabbi Yitzḥak said: There was an incident involving a person from the valley of Beit Ḥortan who stuck four poles [kunddeisin] into the ground in the four corners of his field, and stretched a vine over them, creating the form of a doorway on each side. He intended to seal the area so that he would be permitted to plant a vineyard in close proximity without creating a forbidden mixture of diverse kinds in a vineyard. And the case came before the Sages, and they permitted him to consider it sealed with regard to diverse kinds.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם בכָּךְ הִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן שַׁבָּת ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְכִלְאַיִם הִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן שַׁבָּת לֹא הִתִּירוּ לוֹ.

And Reish Lakish said: Just as they permitted him to consider it sealed with regard to diverse kinds, so too they permitted him to consider it sealed with regard to Shabbat, i.e., they permitted carrying within this area. Rabbi Yoḥanan said: With regard to diverse kinds, they permitted him to consider it sealed, however, with regard to Shabbat, they did not permit him to do so.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואמר ריש לקיש כשם שהיא מחיצה לכלאים כך היא מחיצה לשבת ור׳ יוחנן אמר לכלאים התירו ולא לשבת.
לענין שבת – לטלטל בתוכו.
גמ׳ רי״א לכלאים התירו. עיין לקמן דף צג ע״א תוד״ה חציו:
ואמר ריש לקיש: כדרך שהתירו לו לענין כלאים — כך התירו לו לענין שבת שמקום המוקף מחיצה מעין זו נחשב כסגור, ומותר בטלטול. ר׳ יוחנן אמר: לכלאים — התירו לו, לענין שבת — לא התירו לו.
And Reish Lakish said: Just as they permitted him to consider it sealed with regard to diverse kinds, so too they permitted him to consider it sealed with regard to Shabbat, i.e., they permitted carrying within this area. Rabbi Yoḥanan said: With regard to diverse kinds, they permitted him to consider it sealed, however, with regard to Shabbat, they did not permit him to do so.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא מִן הַצַּד וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא גצוּרַת הַפֶּתַח שֶׁעֲשָׂאָהּ מִן הַצַּד לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

The Gemara clarifies: With what case are we dealing here? If you say that he draped the vines on the posts from the side, rather than on top of them, didn’t Rav Ḥisda say with regard to Shabbat: If one constructed an opening in the form of a doorway from the side, he has done nothing?
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יספר הנרההשלמהרשב״אריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במאי עסקינן אי נימא בעושה פתחו מן הצד כלומר העמיד מזוזות בלא תקרה אלא קנה מיכן וקנה מיכן והאמר רב חסדא צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום אלא לעולם שעשה קנה מיכן וקנה מיכן וקנה אחר עליהן. וכי האי גוונא צורת הפתח מעליא הוא. ואם רוחב זה הפתח עשר אמות אמאי א״ר יוחנן אבל לא לשבת אלא כגון שיש בפתחו יתר מעשר. וא״ר יוחנן אף על פי שיש שם צורת הפתח (עשר אמות) כיון דפתחו יתר מעשר לא עשה כלום שמע מינה דר׳ יוחנן כרב סבירא ליה דאמר דהרחב מעשר אמות ימעט.
מן הצד – שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו ולא על ראשיהן.
לא עשה כלום – ולענין שבת אמאי התירו לו.
אמ׳1ר׳ חיסדא צורת פתח2 שעשאה מן הצד וכו׳, עד דתניא3, כיפה, ר׳ מאיר מחייב במזוזה וחכמ׳ פוטרין. ושוין [ב]⁠שיש4 ברגליה עשרה כגון זה הצורה:⁠5
רשצז״ל פיר׳6 שער העשוי ככיפה, ר׳ מאיר מחייב7 וחכמים פוטרין. פיר׳8 מפני של מעלה9 בעיגול הוא מצר, ואין רוחב ד׳, ואין פתח (פתוח) [פחות]⁠10 מד׳ רוחב.
ושוין שאם יש11 ברגליה י׳, פיר׳12 גובה ברוחב ד׳, ואפי׳13 כל העיגול סתום, נשאר שם שיעור פתח כשר, אלמא אין צריכין ליגע, דהא הכא הכשירה דפתח ברגליה היא והעיגול מפסיק בין תיקרא העליונה למזוזות וקתאני חייבת14 במזוזה, הכא15 נמי כיון שיש בקנים י׳, אע״פ שאינן מגיעין לקורה פיתחא הוו.⁠16
1. כ״ה ברי״ף. ובגמ׳ בל׳ קושיא: ׳והאמר ר״ח׳.
2. כגי׳ הרי״ף. ובגמ׳: ׳הפתח׳.
3. כגי׳ הרי״ף והגמ׳ כ״י (ראה דק״ס, ע). ולפנינו בגמ׳: ׳תנינא׳.
4. כן נראה להשלים עפ״י הרי״ף. ובגמ׳ (ובפי׳ להלן, ע״ש הע׳ 259): ׳שאם יש׳.
5. כעי״ז הציור גם ברחב״ש, ומשניהם עולה לכאורה כפשטות לשון רש״י (ד״ה ושוין, וכפי הרא״ה והריטב״א): דאיירי בש׳יש ברגליה עשרה קודם שיתחיל לעגל׳ (ומה שבפי׳ שלפנינו חסר (ראה לקמן הע׳ 260), הוא אולי בגלל ׳טעות הדומות׳, ודלא כדעת הב״י (יו״ד ס״ס רפז): ד׳לפירוש רש״י אפילו אין שם שתי מזוזות כלל, אלא שמתחלה מתחיל להתעגל, אם יש בו גובה עשרה ברוחב ארבעה, חייבת׳ (וראה ההע׳ הבאה).
6. ד״ה כיפה. [יש לעיין, דלכאורה ממש״כ: ׳רשצז״ל פי׳⁠ ⁠׳ לאחר הציור, משמע דהציור אינו בשיטת רש״י, ודלא כדברינו בהע׳ קודמת].
7. לפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳מחייב במזוזה׳ .
8. רש״י ד״ה וחכמים פוטרים.
9. לפנינו ברש״י: ׳שלמעלה׳.
10. כן צ״ל, וברש״י: ׳פחותה׳.
11. כגי׳ בגמ׳. ולפנינו ברי״ף: ׳בשיש׳ (וראה לעיל הע׳ 252).
12. לפנינו ברש״י (ד״ה ושוין וד״ה חייבת) נוסף: [׳גובה קודם שיתחיל לעגל, חייבת דהא יש בה עשרה] גובה ברוחב ארבעה׳, ואפשר דנשמט ב׳טעות הדומות׳ מתי׳ ׳גובה׳ עד תי׳ ׳גובה׳ (וע׳ לעיל הע׳ 253-254).
13. רש״י ד״ה חייבת (בשינוי, ראה הע׳ קודמת).
14. עד כאן ברש״י.
15. כ״ה לשון הרי״ף שם.
16. לפנינו ברי״ף: ׳הוי׳.
צורת פתח שעשאו מן הצד לא עשה ולא כלום. פירוש שלא היה קנה על גבי הקנים שמכאן ומכאן אלא על צדיהן. כך פירש רבינו שלמה. ו⁠(הוא) הנכון מה שפירש ר״ש ז״ל, מדאמרינן בגמרא במאי עסקינן אילימא מן הצד והא אמר רב חנניא צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום, אלא על גביהן. אלמא מן הצד אינו על גביהן. הרב אלפסי ז״ל פירש מן הצד בקרן זוית. והראב״ד ז״ל פירש כגון שהניח הקנה [ה]⁠אחד בצד כותל המבוי והקנה האחר באמצע המבוי וקנה על גביהן, והניח השאר פרוץ בלא קורה ובלא לחי. וטעמא דמילתא, דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה לקנה אמצעי. מיהו לישנא דגמרא כפירוש רבינו שלמה ז״ל דייקא מדקאמר מן הצד הפך על גביהן.
במאי עסקינן אילימא מן הצד. פירש הוא ז״ל [שאין] פתחים להן אלא הצדדין לבד, כלומר: שאין להם משקוף אלא מזוזות לבד.
במאי עסקינן אילימא מן הצד – פי׳ רי״ף ז״ל שנתן קנה סמוך לקונדס ועשה פתח בזוית ולישנא דמן הצד הכריחו לפרש כן אבל אי אפשר לפרש כן חדא דאם כן למה יאמ׳ רב חסדא דצורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום דהא עד כאן לא קאמר תלמודא לעיל אלא דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי אבל בזוית עבדי וכדפריש לעיל וניחוש דילמא שבקי פתחא רבא ועיילי בפתחא זוטא ועוד דמאי מתרצי׳ אלא על גבי הוה לן למימר אלא באמציעתן ועוד הקנים אלא שנתן סמוך לזוית מאן דכר שמיהו דהא רבי יצחק לא אדכר אלא ד׳ קונדרסין והנכון כדפרש״י ז״ל דמן הצד היינו שהקנה שנותן על גביהן אינו על גבי הקנים אלא מן הצד על פניהם או סמוך לראשן או באמצעיתן כגון זה וכי האי גוונא לא מיחזי כצורת פתח ולהכי אמר רב חסדא דלענין שבת לא עשה כלום ומיהו מה שפירש״י ז״ל שנתן הקנ׳ באמצעיתן לאו דוק׳ דא״כ למה לי לאוקומה בשנתנו על גבן נימא אפי׳ מן צד וכשהו׳ סמוך לראשן אלא ודאי כדפרישנא.
ובאים מעתה לברר: במאי עסקינן [במה אנו עוסקים]? אילימא [אם תאמר] שהניח את הזמורות על גבי הקונדסים מן הצד, ולא על ראשיהם, ויש לפקפק בצורת פתח זו, והאמר [והרי כבר אמר] רב חסדא לענין שבת: צורת הפתח שעשאה מן הצד — לא עשה ולא כלום.
The Gemara clarifies: With what case are we dealing here? If you say that he draped the vines on the posts from the side, rather than on top of them, didn’t Rav Ḥisda say with regard to Shabbat: If one constructed an opening in the form of a doorway from the side, he has done nothing?
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יספר הנרההשלמהרשב״אריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא עַל גַּבָּן וּבְמַאי אִילֵימָא בְּעֶשֶׂר בְּהָא לֵימָא ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁבָּת לָא.

Rather, it must be that he set the vines on top of the posts. And in what circumstances did Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish disagree? If you say that the posts were set at a distance of ten cubits from each other, would Rabbi Yoḥanan say in that case that with regard to Shabbat, they did not permit him to consider the area sealed? Everyone agrees that the form of a doorway is effective for an entrance that is only ten cubits wide.
רש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשבת לא – הא בעשר לכולי עלמא פתחא הוא.
אילימא בעשר בהא לימא ר׳ יוחנן בשבת לא – אין להקשות דמאי פריך דילמא סבר כנהרדעא דאצרכוהו דלתות אפילו בעשר דביתר מעשר שמואל נמי מודה דהוי כמפולש דכאן איירי בבקעה שהיא כרמלית דליכא מאן דפליג שלא יועיל צורת הפתח כדאמרינן לעיל (דף ז.) אך קשה דהא רב יוסף אסר לעיל אפילו בעשר הואיל ופרוץ מרובה ואפילו בכלה לבקעה איירי דומיא דיתר מעשר דאסר ואפילו בכלה לבקעה מדמייתי מרבי יוחנן דאיירי בבקעה א״כ מה פריך בהא לימא ר׳ יוחנן כיון דרב יוסף סבר הכי וי״ל דאין לחוש לדברי רב יוסף הואיל ונדחו וא״ת הואיל ומהני צורת הפתח מכל ד׳ רוחות א״⁠ ⁠׳כ גבי פסי ביראות למה הוצרכו לארבעה דיומדין ולא הוי שרי אלא לבהמה בין לר״מ ובין לר׳ יהודה היה להם לעשות ד׳ קונדסין וזמורה על גביהן לרב בעשר ולמתני׳ ביתר מעשר וגבי שיירא נמי אמאי צריך שלשה חבלים זה למעלה מזה או קנים פחות פחות מג׳ יעשו צורת הפתח מד׳ רוחות ואומר ר״י לפי שלא היה מתקיים כל כך משום דאתו גמלי ושדו ליה וגם בקל יכול ליפול ברוח שאינה מצויה לפי שהיו צריכין להגביהו מן הגמלים הנכנסים שם לשתות וכן בשיירא ועוד דבשיירא אין להתיר כמו בחצר שמוקף לדירה וריצב״א מפרש דהכא לא איירי בד׳ דפנות וה״פ כך התירו לענין שבת במפולש דהיינו ב׳ מחיצות דב׳ מחיצות לענין שבת הוי כד׳ מחיצות לענין כלאים דבכלאים אין חילוק בין ב׳ לד׳ והשתא פריך שפיר בהא לימא רבי יוחנן בשבת לא דבב׳ מחיצות אין לחוש אם פרוץ מרובה והשר מקוצי מפרש דהכי פירושא בהא לימא רבי יוחנן בשבת לא אי לית ליה דרב דאמר ביתר מעשר לא מהני צורת הפתח דהא דאמר רב יוסף צורת הפתח לא מהניא בפרוץ מרובה היינו מדברי רב דאסר ביתר מעשר אלא לאו ביתר מעשר ס״ל לרבי יוחנן כרב דלא מהני צורת הפתח ולכך אפילו בעשר קאמר רבי יוחנן בשבת דלא מהני צורת הפתח משום דפרוץ מרובה לרב יוסף אסור אפילו ע״י צורת הפתח דאית ליה בנין אב.
אלא על גבן. כלומר: שיש להם משקוף על גבן.
ואינו מחוור בעיני כלל, חדא דהיאך יאמר ומתח זמורה על גביהן על הקנים שלא נזכרו כלל. ומיהו בירושלמי נראה כדבריו, דגרסי׳ התם בפרק קמא דמכלתין (ירושלמי עירובין א׳:ט׳) מתני׳ דמקיפין שלשה חבלים ר׳ שמעון בן לקיש בשם ר׳ יהודה ב״ר חנינא נעץ ארבע קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלן מציל משום פיאה, ר׳ יוחנן אמר כמחיצות שבת כן מחיצות כלאים, אמר ר׳ יוחנן מעשה שהלך ר׳ יהושע בן קרחה אצל ר׳ יוחנן בן נורי לנגנגד, והראהו שדה אחת (ובחברתה) [ובתחברתא] היתה נקראת והיו שם פרצות יתר מעשר והיה נוטל אעין וסותם דוקרנין וסותר עד שמיעטן פחות מעשר ואמר כזו כן מחיצת שבת ע״כ. ומיהו בגמרין לא משמע הכי. ועוד דלשון מן הצד אינו מיושב לפירושו דהו״ל למימר אילימא דליכא תקרה וכלשון שאמר בסמוך. ועוד היכי קרי ליה רב חסדא צורת פתח, ועוד דבהדיה אמרינן לקמן מצאו שיושב בין האילנות ומתח זמורה בין אילן לאילן ואמר לו אם גפנים כאן מהו לזרוע כאן ואמר לו בעשר מותר יתר מעשר אסור ואמרינן במאי עסקינן אילימא על גבן בהא לימא יתר מעשר אסור, אלא מן הצד. ואם כפירושו ז״ל היאך אפשר לומר כן והא בהדיא קתני ומתח זמורה בין אילן לאילן.
ורבנו אלפסי ז״ל פירש, מן הצד שעשה הפתח לצד הכותל ממש ולא באמצע המחיצה. וגם זה הולך קצת על דרך פירושו של ר״ח שפירש שנעץ קנים בין הקונדסין. ואינו נראה כמו (שאמרו) [שאמרנו), דכיון שאמרו ונעץ ארבע קונדסין בארבע פנות השדה משמע דלא עשה בו יותר מכאן. ועוד דמאי קאמר אלא על גבן הוה ליה למימר אלא באמצע. ועוד דבכי הא לא (אמרינן) קאמר רב חסדא שצורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום, שלא מצינו אלא בקרן זוית, כלומר: שאוכל שתי זויות של הכותלים אבל בצדו של כותל סמוך ממש לקרן אמאי לא.
והפירוש הנכון מה שפירש רש״י ז״ל שאין שם אלא ארבע קונדסין בלבד בארבע הפאות ומתח זמורה על גבי הקונדסין ממש להיות לו לפתח דקנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, ומן הצד היינו (שמתח) [שלא מתח] הזמורה למעלה בראש הקונדיסין [אלא באמצע הקו] ועל גבן היינו על גבן ממש. וא״ת א״כ השתא דאסיקנא דמן הצד פליגי אבל על גבן אפילו ביתר מעשר שרי אפילו לשבת, א״כ למאי אצטריכי לפסי ביראות ולבהמת עולי רגלים בלבד (כא.), ימתחו זמורה על גבי הפסין ואפילו רחוקים כמה שירצו ואפילו לטלטולי בהו לגמרי, וכן לענין שיירא שהוצרכו לשלשה חבלים (עירובין טז:) בחבל אחד סגי ועל גבי הקונדסין. תירצו בתוספות (ד״ה אילימא) דאין הכי נמי, אלא משום דהוצרכו לתקן כדי שיכנסו שם בהמתם וגמליהם טעונין שהם גבוהין מאד ולא היה מתקיים כל כך דאתו גמלי ושדו ליה, וכענין שאמרו לקמן גבי רחבה דהוה בפום נהרא בפרק פסין (עירובין כד:), ועוד שהיה נקל שיפלו אפילו ברוח מצויה שהיו צריכין להגביה (הרחבה) [הזמורה] מפני הגמלים שנכנסין שם.
ולקמן בפרקין גבי מתני׳ דחבלים גרסינן בירושלמי (ה״ט) א״ר זעירא מודה ר׳ שמעון בן לקיש לענין שבת שאין פאה מצלת יתר מעשר, א״ר חגי מתני׳ אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה אם אומר את שהפאה מצלת יתר מעשר דיו חבל אחד ע״כ. ומיהו לא משמע הכין אלא אפילו ביתר מעשר, ודוקא על גביהן. ולענין גובהה נמי משמע דדין פתח ממש יהיב ליה ואפילו גבוה מעשרים ואפילו לענין שבת, שהרי עשאוהו כאן כצורת פתח ממש כל שהוא על גבן. ובירושלמי נחלקו בדבר זה דגרסינן התם במתני׳ דמקיפין שלשה חבלים, ר׳ זעירא ר׳ אבדומא דחיפא בשם ר׳ שמעון לקיש לגובה אפילו עד מאה אמה, א״ר יודן הדא דתימא לענין כלאים אבל לענין שבת לא תהא פאה גבוהה מן הקורה, א״ר יוסף היא כלאים היא שבת.
במאי עסקינן אילימא בעשר בהא לימא ר׳ יוחנן וכו׳. וא״ת מאי קושיא דלמא משום דסבר ליה כחנניה (עירובין ו.) דמצריך דלת. וכי תימא דאפילו חנניה לא קאמר אלא ברחב מעשר והא בההוא מבוי עקום (ח:) דהוה בנהרדעא אמרינן דרמו עליה חומריה דרב וחומריה דשמואל ואצרכוה דלתות והא אמר שמואל תורתו (וכתב לה) [כסתום], כרב דאמר תורתו כמפולש, ואי ביתר מעשר דוקא הא מודה שמואל ביתר מעשר שהוא כמפולש, וכדאמרינן לעיל (עירובין ו.) במאי אילימא ביתר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום. וי״ל דהכא שדה היה דהיינו בקעה, ודכולי עלמא בבקעה סגי ליה בצורת פתח, וכדאמרינן לעיל (עירובין ז.) סרטיא מכאן ובקעה מכאן בקעה מכאן ובקעה מכאן, דכ״ע עושה צורת פתח מכאן ולחי וקורה מכאן.
בד״ה אילימא בעשר כו׳ דביתר מי׳ שמואל נמי מודה דהוי כמפולש כו׳ עכ״ל היינו ממאי דפריך לעיל אילימא ביותר מי׳ בהא לימא שמואל תורתו כסתום כו׳ מיהו ק״ק דאמאי לא קשיא להו הכי בפשיטות משמואל גופיה דפסק כחנניה ומצריך דלתות והיינו אפי׳ בעשר דהא שמואל אדרב פליג דאמר הלכה כת״ק דסגי בצורת הפתח דהיינו בי׳ דביתר מי׳ לא מהני לרב צורת הפתח ויש ליישב ודו״ק:
בא״ד וא״ת הואיל ומהני צורת הפתח מכל ד׳ רוחות א״כ גבי פסי כו׳ עכ״ל נראה דקשיא להו הכי לפי פי׳ זה לדברי המקשה הכא דנדחו דברי רב יוסף ומהני צורת הפתח בכל ד׳ רוחות כו׳ אבל לפי׳ ריצב״א ולפי׳ השר מקוצי לא קשיא להו מידי דלא נדחו דברי רב יוסף אבל ברא״ש איכא הך קושיא בפשיטות [א] לפי המסקנא לכל הפירושים דבין לר״ל ובין לר׳ יוחנן בעל גבן מהני צורת הפתח וא״ת ולמה הוצרכו לעשות פסין לביראות כו׳ ע״ש ודו״ק:
אלא ודאי שם את הזמורות על גבן של הכלונסאות. ובמאי [ובמה, באיזה מקרה] אילימא [אם תאמר] בעשר אמות מרחק בין מוט למוט — בהא לימא [בזו יאמר] ר׳ יוחנן בשבת לא?! והלא הכל מודים שמועילה צורת הפתח בפתח הרחב עשר אמות.
Rather, it must be that he set the vines on top of the posts. And in what circumstances did Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish disagree? If you say that the posts were set at a distance of ten cubits from each other, would Rabbi Yoḥanan say in that case that with regard to Shabbat, they did not permit him to consider the area sealed? Everyone agrees that the form of a doorway is effective for an entrance that is only ten cubits wide.
רש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא לָאו בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר.

Rather, isn’t it referring to a case where the posts were more than ten cubits apart? Apparently, Rabbi Yoḥanan agrees with Rav, that an opening in the form of a doorway does not permit carrying if the original opening is wider than ten cubits.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא לאו [האם לא] מדובר כאן ביתר מעשר, והרי זה כשיטת רב שביותר מעשר אין צורת הפתח מועילה.
Rather, isn’t it referring to a case where the posts were more than ten cubits apart? Apparently, Rabbi Yoḥanan agrees with Rav, that an opening in the form of a doorway does not permit carrying if the original opening is wider than ten cubits.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) לָא לְעוֹלָם בְּעֶשֶׂר וּמִן הַצַּד וּבִדְרַב חִסְדָּא קָא מִיפַּלְגִי.

The Gemara refutes this proof: No, actually it is referring to a case where the posts were ten cubits apart, and the person attached the vines to the posts from the side. And Reish Lakish and Rabbi Yoḥanan disagree with regard to the opinion of Rav Ḥisda. Reish Lakish maintains that the form of a doorway is effective even when the horizontal cross beam is attached to the vertical posts from the side, and Rabbi Yoḥanan agrees with Rav Ḥisda that a form of a doorway is ineffective for the purpose of carrying on Shabbat when constructed in such a manner.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודחינן לא לעולם לא נתן קנה על גביהן ולא עשה הפתח אלא קנה מיכן וקנה מיכן וזהו צורת הפתח מן הצד. כלומר יש לו מזוזות מן הצדדין ואין תקרה על גביהן ובדרב חסדא פליגי דאמר העושה צורת הפתח מן הצד לא עשה כלום. ר׳ יוחנן אית ליה דרב חסדא.
ובדרב חסדא פליגי – ריש לקיש לית ליה דרב חסדא ור׳ יוחנן אית ליה דרב חסדא וקסבר כי אמר רב חסדא לשבת אבל לכלאים אפילו מן הצד הוי צורת פתח דשבת חמור מכלאים.
ודוחים: אין זו הוכחה גמורה. לא, לעולם תאמר שהיה זה בעשר אמות ואת הזמורות הוא שם מן הצד, ומה שאמרנו בשם רב חסדא שצורת הפתח מן הצד ודאי אינה ראויה, אינו מוסכם על הכל. ובשיטת רב חסדא קא מיפלגי [נחלקו], שלדעת ריש לקיש אף צורת הפתח מן הצד מועילה, ור׳ יוחנן סבור כרב חסדא שאינה מועילה.
The Gemara refutes this proof: No, actually it is referring to a case where the posts were ten cubits apart, and the person attached the vines to the posts from the side. And Reish Lakish and Rabbi Yoḥanan disagree with regard to the opinion of Rav Ḥisda. Reish Lakish maintains that the form of a doorway is effective even when the horizontal cross beam is attached to the vertical posts from the side, and Rabbi Yoḥanan agrees with Rav Ḥisda that a form of a doorway is ineffective for the purpose of carrying on Shabbat when constructed in such a manner.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וּרְמִי דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אדר׳אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן וּרְמִי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יְהוּדָה בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא

The Gemara comments: But it is possible to raise a contradiction between this statement of Rabbi Yoḥanan and another statement of Rabbi Yoḥanan; and it is possible to raise a contradiction between this statement of Reish Lakish and another statement of Reish Lakish. As Reish Lakish said in the name of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥanina:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומעירים: ורמי [ומשליכים, מראים סתירה] מדברי ר׳ יוחנן על דברי ר׳ יוחנן, ורמי [ומשליכים, מראים סתירה] מדברי ריש לקיש על דברי ריש לקיש, שכן אמר ריש לקיש משום ר׳ יהודה בר׳ חנינא:
The Gemara comments: But it is possible to raise a contradiction between this statement of Rabbi Yoḥanan and another statement of Rabbi Yoḥanan; and it is possible to raise a contradiction between this statement of Reish Lakish and another statement of Reish Lakish. As Reish Lakish said in the name of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥanina:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערובין יא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ערובין יא., ר׳ חננאל ערובין יא., הערוך על סדר הש"ס ערובין יא., רש"י ערובין יא., תוספות ערובין יא., ספר הנר ערובין יא. – באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל), ההשלמה ערובין יא. – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., תוספות רי"ד מהדורה תנינא ערובין יא., רשב"א ערובין יא. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ערובין יא. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א ערובין יא., מהרש"ל חכמת שלמה ערובין יא., מהרש"א חידושי הלכות ערובין יא., גליון הש"ס לרע"א ערובין יא., פירוש הרב שטיינזלץ ערובין יא., אסופת מאמרים ערובין יא.

Eiruvin 11a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Eiruvin 11a, R. Chananel Eiruvin 11a, Collected from HeArukh Eiruvin 11a, Rashi Eiruvin 11a, Tosafot Eiruvin 11a, Sefer HaNer Eiruvin 11a, HaHashlamah Eiruvin 11a, Tosefot Rid Second Recension Eiruvin 11a, Rashba Eiruvin 11a, Meiri Eiruvin 11a, Ritva Eiruvin 11a, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 11a, Maharsha Chidushei Halakhot Eiruvin 11a, Gilyon HaShas Eiruvin 11a, Steinsaltz Commentary Eiruvin 11a, Collected Articles Eiruvin 11a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144