×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) רִיבּוּעָא דְּנָפֵיק מִגּוֹ עִיגּוּלָא פַּלְגָא וְלָא הִיא דְּהָא קָחָזֵינַן דְּלָא הָוֵי כּוּלֵּי הַאי.:
while the perimeter of a square circumscribed by a circle is smaller than the circumference of that circle by half, i.e., if one adds half the perimeter of the square to the perimeter of the square, that is equal to the circumference of its circumscribing circle. Therefore, a circle with a circumference of twenty-four cubits would circumscribe a square with a perimeter of sixteen cubits, as prescribed by Rabbi Yoḥanan. The Gemara notes: And that is not the case, as we see that the circumference of the circumscribing circle is not that much. The actual circumference is closer to seventeen cubits.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותהמאורותרא״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ושנינן לטעותא דדייני דקיסרי קאמר נמצאת שמועה דר׳ יוחנן אליבא דדייני דקיסרי אמורה.
א״ר מאיר משום ר׳ לוי ב׳ סוכות של יוצרים כו׳ – פשוטה היא.
{בבלי סוכה ח ע״ב} אמר ר׳ לוי משום ר׳ מאיר שתי סוכות של-יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה והחיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה ותהוי1 חיצונה כבית שער לפנימית ותתחייב במזוזה משום דלא קביעה:
תנו רבנן סוכת גנב״ך סימן, סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתא. אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל. וכן סוכת רקב״ש סימן2, סוכת רועים סוכת קייצין סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהילכתה והוא שעשאן3 לצל:
1. ותהוי: דפוסים: ותהא.
2. סימן, סימן: חסר בכ״י נ.
3. שעשאן: כ״י נ: ״שעשאה״.
אבל ריבועא מגו עיגולא פלגא – כשאתה מרבע בתוך העיגול אתה מוציא ממנו חצי השיעור הנשאר בו דהיינו תילתא דכוליה הלכך לשש עשרה ריבוע צריך העיגול המקיפו סביב להיות עשרים וארבע.
ולאו מילתא היא – דהא ראינו דלא הוי שיעורא כולי האי אלא שיהא רחב כשיעור אלכסונא של מרובע וכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונו.
ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא – פירש בקונטרס כשאתה מרבע בתוך העיגול אתה נוטל ממנו חצי השיעור הנשאר בו דהיינו תילתא דכולה הלכך לשש עשרה ריבוע צריך העיגול המקיפו סביב להיות כ״ד ודבר תימה הוא זה מה ענין זה אצל זה אלא יש לפרש ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא מרוחבו של עוגל מחזיק רוחב הריבוע נמצא זויות של ריבוע המגיעין עד העיגול כפליים על רוחב הריבוע דקא סבר כל אמתא בריבוע תרי אמות באלכסונה ותימה היאך טעו במדה רבי יוחנן ודייני דקיסרי דמאחר שלא מדדו הדבר היאך עשו כלל על דבר שאינו ויש לומר דקבלה בידם לשון זה של ריבוע מגו עיגולא פלגא והוא אמת לענין המקום ולא לענין אורך החוט המקיף והרוחב דמקום הריבוע שבתוך העיגול מתמעט חצי של ריבוע דהוא תילתא דכולי עיגול תדע שאם תעשה ריבוע של עשר על עשר ותחלקנו שתי וערב ותחזור ותעשה ריבוע בפנים לאלכסונה של ריבועים קטנים כענין שפירשתי לעיל נמצא ריבוע פנימי חציו של חיצון ואם תעשה עוגל של עשרה על עשרה בתוך ריבוע החיצון יהא העגול בין שני הריבועים וזה הוכחנו שמרובע יתר על העיגול רביע אם כן העיגול יתר על הריבוע הפנימי חציו של פנימי דהיינו (תילתא דעגולה דהיינו) רביע של ריבוע חיצון וקצת תימה דלא נקט ריבועא דנפיק מגו עיגולא דהיינו תילתא מכל העגול כי היכי דנקט עיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא דהיינו ריבעא מכל הריבוע לכך יש לפרש דהנך תרי מילי קיימי דאיירי כעין שפירשתי שעושה עיגול בתוך ריבוע וחוזר ועושה ריבוע אחר בתוך אותו עיגול ואתא למימר שנתמעט העוגל רובע של ריבוע החיצון וריבוע פנימי נתמעט מריבוע חיצון פלגא ורובע ופלגא קיימי אריבוע חיצון ואם תאמר והלא ריבוע של שבעה על שבעה אם תעשה בו עוגל של שבע על שבע אמות ותחזור ותעשה בתוך העוגל ריבוע של אלכסונו שבעה כמדת העוגל הוה ליה ריבוע פנימי חמשה על חמשה לפי חשבון של אמתא ותרי חומשי באלכסונה ומשכחת לה בריבוע פנימי יתר מחציו של חיצון דיש בפנימי כ״ה רצועות של אמה על אמה ובחיצון לא משכחת אלא מ״ט ויש לומר שזה תלוי במה שהוכחנו דחשבון של אמתא ותרי חומשי אינו מכוון דאיכא טפי וא״כ אין בריבוע הפנימי ה׳ על ה׳ דאם היה בו ה׳ על ה׳ היה אלכסונו עולה טפי מז׳.
שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה החיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה. ולא אמרינן דתהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותתחייב במזוזה, משום דלא קביעא. משמע מהכא דבית שער חייב במזוזה. מיהו הני מילי מדרבנן, אבל מדאורייתא פטור בית שער מן המזוזה. והכי איתא פרק קמא דיומא יכול יהא בית שער אכסדרה חייב במזוזה ת״ל ביתך המיוחד לדירה. ועוד יש לנו לפרש דההיא דיומא דבית שער של אכסדרה קאמר דפטור. אבל בית שער דבית חייב. וכן נראה מהא דגרסינן במסכת מנחות בפרק הקומץ רבה בית שער אכסדרה ומרפסת חייב במזוזה. עד כאן מההשלמה. סוכת גנב״ך, סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותיים. וכן סוכת רקב״ש, סוכת רועים סוכת קייצים סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות, סוכה מכל מקום כשרה. ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. והוא שעשאה לצל. סוכה ישנה כשרה, ואפילו מתחלת השנה.
ולא היא דהא חזינן דלא הוי שיעורא כולי האי – דהא אסיקנא ליה דלשתסר בריבועא סגי בשיבסר נכי חומשא. והגאונים דחקו עצמן כדי לקיים דברי דייני דקסרי1 ואמרי דקושטא קאמרי והכי הוא ריבועא דנפיק מגו עיגולא ויש ריבוע אחר על העיגול וקאמרי שריבוע זה שבתוך העיגול הוא חצי הריבוע שעל העיגול כגון שיש כאן עשר אמות על עשר אמות חלקם בתשבורת הוו להו מאה, עשה עיגול בתוכם שיגיע לדפנות בחצאים נמצא רוחב עיגול זה שהוא עשר אמות, עשה ריבוע אחר בתוכו נמצא שרוחב העיגול שהוא עשר אמות הוא אלכסון הריבוע שבתוכו נמצא עשר אמות באלכסון, הז׳ אמות הם ה׳ ברוחב נשארו ג׳. חלקם לחומשים הרי הם ט״ו חומשין הי״ד הם עשרה ברוחב שהם ב׳ אמות וה׳ הרי כאן שבעה. נשאר לנו חומש באלכסון עשה ממנו ז׳ חלקים ותן מהם ה׳ לרוחב הריבוע נמצא רוחב רבוע זה ה׳ אמות וה׳ חלקי חומש חלקם בתשבורת. נמצא ז׳ אמות על ז׳ שהם מ״ט וה׳ חלקי חומש באורך שבע אמות חלקם בתשבורת תמצא שהם ז׳ פעמים ז׳ חלקי חומש. והרי הם ל״ה חלקים שהם לז׳ חלקים החמש חמשה חומשים שהם אמה ומ״ט הרי כאן חמשים. נמצא בכוון שהוא חצי הריבוע העליון שהוא מאה אמה וכך היא צורתו.⁠2 עוד תמצאנה מכוונת על בוריה בענין אחר. הרי יש כאן רביע מעשר על עשר חלקהו לרביעיותיו הרי הן חמש על חמש ג׳ פעמים שהן כ״ה ד׳ פעמים עשה ריבוע אחד בתוכן באלכסון תמצא שיחלק כל הרביעיות בשוה וכך צורתו.⁠3 ולפי סברתם האי דקאמר ולא היא. לימרו דלאו {לי}⁠שנא דתלמודא הוא. אי נמי דלא כדקסלקא דעתך מעיקרא ומזו הצורה גם כן תוכל ללמוד דכי אמרינן אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא אינו מכוון גמור שהרי כאן ריבוע פנימי אלכסון רביע חיצון והוא שבע אמות שהרי רביע חיצון חמש ואלכסונו שבע ואלכסון ריבוע פנימי עשר אמות פחות חומש לחשבון אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא וזו הצורה מוכחת שהוא עשר שהרי אלכסונו ברוחב כל ריבוע החיצון שהוא עשר.
1. כן לעיל בעדי הנוסח של הבבלי. בכ״י מוסקבה 185: ״דקספי״.
2. כן בכ״י מוסקבה 185, אך נותר רק מקום ריק עבור הציור.
3. כן בכ״י מוסקבה 185, אך נותר רק מקום ריק עבור הציור.
תוס׳ בד״ה ריבועא דנפיק מגו עיגולא כו׳ מה ענין זה אצל זה כו׳ נ״ב פי׳ דענין עיגולא דנפיק מגו ריבועא כו׳ איירי מכל הריבוע וריבוע דנפיק מגו עיגולא כו׳ איירי ממה שנשאר ודו״ק:
בא״ד שאם תעשה ריבוע של י׳ על י׳ ותחלקנו כו׳ נ״ב כזה ו:
בא״ד דהיינו ריבוע של חיצון כו׳ נ״ב פי׳ של כל הריבוע:
בא״ד שנתמעט העיגול ריבוע של ריבוע החיצון וריבוע פנימי נתמעט מריבוע החיצון פלגא וריבוע ופלגא קיימי אריבוע חיצון כצ״ל ושם ציור זה שנית*:
בא״ד ובחיצון לא משכחת אלא מ״ט כו׳ כצ״ל ונ״ב פי׳ בחיצון כולו:
תוס׳ בד״ה ריבועא דנפיק מגו כו׳ ודבר תימה הוא זה מה ענין זה אצל זה כו׳ עכ״ל ר״ל דלפי האמת דלענין המקום נאמרו הדברים ודאי יתיישב שפיר רביע ופלגא בגוונא חדא דקיימא אריבוע חיצון כמבואר בתוס׳ לקמן אבל השתא לפי הטעות לענין אורך חוט המקיף לא יתיישב בכה״ג דקאי רביע ופלגא אריבוע חיצון דמה ענין זה דריבוע פנימי הוא פלגא מריבוע חיצון גבי הא דמייתינן ליה הכא לענין ריבוע דנפיק מגו עגולא מה הוא ודו״ק:
בא״ד וא״ת והלא ריבוע של ז׳ על ז׳ אם תעשה עיגול כו׳ עכ״ל לפום קושייתם לכאורה לא הוו צריכי בציורם לעיגול אלא שיעמוד רבוע פנימי לאלכסונים של רבועים כציור שכתבו לעיל בד״ה כל אמתא ברבוע כו׳ אלא דהכא לא נחתי אלא לאוכוחי דרבוע דנפיק מגו עגולא דאינו פלגא של חיצון ולפי ציורם בעיגול לא תצטרך להעמיד רבוע פנימי לפי אלכסונים של רבועים דבכל גוונא שיעמוד בתוך העיגול ויגיעו ארבע זויותיו עד העיגול ה״ל רבוע פנימי ה׳ על ה׳ ודו״ק:
בגמ׳ ריבוע דנפיק מגו עיגולא פלגא ולא היא דהא קא חזינא דלא הוי כולי האי עיין פירש״י ותוס׳. ויש לתמוה טובא כמו שתמהו בתוספות האיך טעו כ״כ בדבר המורגש לפי המדה ודבר שאין הדעת סובל ולכאורה נ״ל לפרש מילתא דדייני דקיסרי ור״י בפשיטות על הדרך שכתבתי לעיל בשיטת ר״ת ז״ל בפ׳ מי שהוציאוהו דכל היכא דמשערינן מדאוריית׳ בריבוע כגון בתחומין ובעמוד גבוה י׳ ורחבה ארבע ובמעביר ד׳ אמות ברה״ר וכן בסוכה אליבא דרבי בכולהו שיעורא הן ואלכסונן במרובע גופא אלא דרש״י ז״ל וכל הפוסקים חולקים על ר״ת בזה כדאיתא שם פרק מי שהוציאוהו אלא דמ״מ במעביר ד״א ברה״ר כ״ע מודו דבעינן הן ואלכסונן. וכתב שם רש״י ז״ל דכיון דלא שייך ביה ריבוע ועיגול בעינן בכ״מ שיעורא הן ואלכסונן לכאורה לשון עיגול שכתב שם רש״י בכדי נקטי׳ דהא עיקר ילפותא הוא מריבוע וא״כ אף אנו נאמר דכל היכא שאין הדבר בנמצא בריבוע ממש כגון עמוד מרובע או סוכה מרובעת שהן עיקר דינן אלא שאנו אומרין רואין כאילו המרובע בתוך העיגול סברי רבי יוחנן ודייני דקיסרי דבעינן שיהא המרובע בתוך העיגול שיעורא מרובע דהן ואלכסונן כמ״ש בשם הרא״ש ז״ל לענין עמוד ומעביר. ולפ״ז בסוכה ככבשן נמי סברי דייני דקיסרי דבעינן שיעור כ״ד אמות בהקיפה דבהכי אנו אומרין שיכול לעשות בתוכו מרובע של ה׳ וג׳ חומשין אורך על ה׳ וג׳ חומשין רוחב וא״כ עולה שיעור האלכסון קרוב לשמנה אמות שהוא רוחב העיגול של כ״ד ואע״ג שאין החשבון מצומצם אלא בקירוב דהא ממרובע ה׳ וג׳ חומשין שיעור אלכסון אינו צריך אלא שבעה אמות וארבע חומשין וחומשא דחומשא לפי שיעור אמה בריבוע אמה ותרי חומשי באלכסונה וא״כ אם יש בהקיפה דסוכה העשוי ככבשן כ״ג אמות וחצי בקירוב סגי ובהא פורתא מצינו למימר דלא דק:
אלא הא דמסיק הש״ס ולא היא היינו משום דבאמת לא קיי״ל הכי להצריך במרובע גופא הן ואלכסונן אלא שמתוך הריבוע נוציא האלכסון של חמש אמות וג׳ חומשין ודוקא במעביר בעינן שיעבור הן ואלכסונן לפי שיטת רש״י ולרשב״ם התם נמי לא כן נ״ל ליישב דברי רבי יוחנן ודייני דקיסרי בין לענין סוכה וכן לענין האי דריש פרק חלון ע״ש ויש לי לדקדק עוד בזה ואין להאריך יותר ודוק היטב:
ריבועא דנפיק מגו עיגולא [ריבוע היוצא מתוך העיגול] הוא פלגא [חצי] מן העיגול. אך מעירים: ולא היא [ואינו כן], דהא קחזינן דלא הוי כולי האי [שהרי רואים אנו שאינו קטן ממנו עד כדי כך].
while the perimeter of a square circumscribed by a circle is smaller than the circumference of that circle by half, i.e., if one adds half the perimeter of the square to the perimeter of the square, that is equal to the circumference of its circumscribing circle. Therefore, a circle with a circumference of twenty-four cubits would circumscribe a square with a perimeter of sixteen cubits, as prescribed by Rabbi Yoḥanan. The Gemara notes: And that is not the case, as we see that the circumference of the circumscribing circle is not that much. The actual circumference is closer to seventeen cubits.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותהמאורותרא״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) א״ראָמַר רַבִּי לֵוִי מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר שְׁתֵּי סוּכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִים זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ אהַפְּנִימִית אֵינָהּ סוּכָּה בוְחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה וְהַחִיצוֹנָה סוּכָּה וּפְטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה.

§ Rabbi Levi said in the name of Rabbi Meir: With regard to two craftsmen’s booths, one within the other, as potters would build two booths, an inner one used as living quarters and an outer one for plying their craft and selling their wares, the inner one is not fit for fulfillment of the mitzva of sukka, since the potter resides there year-round and it is not evident during the Festival that he is residing there for the sake of the mitzva of sukka. And since it a permanent residence, it is also obligated in the mitzva of mezuza. And the outer booth is fit for fulfillment of the mitzva of sukka, since he does not reside there year-round, and when he resides there during the Festival it is evident that he is doing so for the sake of the mitzva. Since it is not designated as a year-round residence, but rather serves as an entrance to his residence and a passage for merchants and merchandise, it is not considered a residence and is not obligated in the mitzva of mezuza.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהמאורותרא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההררשימות שיעורים לגרי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שתי סוכות של יוצרים – כך היה דרך של יוצרי כלי חרס בימיהן עושין להם שתי סוכות זו לפנים מזו בפנימית הוא דר ומצניע קדרותיו ובחיצונה הוא עושה מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור.
פנימית אינה סוכה – אם בא לישב בתוכה לחג לשם סוכה ואע״ג דלא בעינן סוכה לשם חג דהא כבית הלל קיימא לן דמכשרי סוכה ישנה במתניתין (דף ט.) הכא אינה סוכה דלא מינכרא מלתא דלשם סוכה הוא דר בו דהא כל ימות השנה דייר התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם.
וחייבת במזוזה – לעולם משום דכל דירתו בה.
החיצונה סוכה – ויוצא בה ידי חובתו ואין צריך לסותרה ולעשותה לשם חג כבית הלל ומשום היכירא דמצוה ליכא למיסר דכיון דכולה שתא לאו הכא דייר והשתא דייר בה איכא היכירא.
ופטורה מן המזוזה – לעולם דלאו דירה היא שאינה עשויה אלא לצאת ולבא דרך שם ולהכניס שם תגרים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ לוי משום ר׳ מאיר שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה – פירוש: דדירת קבע הוא, וחייבת במזוזה.
החיצונה סוכה – פירוש: שאינה עשויה אלא לצל, ופטורה מן המזוזה.
שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו שכך היה דרכם כדי להצניע קדרותיהם בפנימית ולעשות מלאכתם בחיצונה ולהוציא בה קדורותיהם למכור הפנימית אינה סוכה ואם בא לישב בתוכה בחג לשם סוכה אע״פ שאין אנו אחראין לסוכה לשם חג כמו שיתבאר מ״מ אינה עשויה לצל אלא לדירה והרי הוא בית וחייבת במזוזה ולמדת שכל סוכה העשויה לדירה ולא לצל אע״פ שמסוככת כהלכתה אינה סוכה החיצונה סוכה שהרי ודאי אינה עשויה אלא לצל לצאת ולבוא שם התגרים ואין צורך לסתרה שהרי סוכה ישנה כשרה כמו שיתבאר ומעתה אף היא פטורה מן המזוזה שסוכת החג בחג פטורה מן המזוזה כמו שביארנו בראשון של יומא ושמא תאמר תהא כבית שער לפנימית ותהא קרויה דירה מצד הפנימית ותתחייב במזוזה טעם הדבר משום דלא קביעא כלומר שאף הפנימית אינה קבועה כל כך שתהא ראויה להיות לה בית שער וי״מ על החיצונה אלא שזה עיקר:
ויש שואלין בה והלא בראשון של יומא אמרו יכול אפילו בית שער אכסדרא ומרפסת יהיו חייבים במזוזה תלמוד לומר ביתך פירשו גדולי הרבנים כאן מדאורייתא כאן מדרבנן וי״מ שזו שבמסכת יומא פירושו בית שער של אכסדרא ושל מרפסת והוא הדין לבית שער של חצר אבל בית שער של בית חייב וכן כתבוה גדולי הדורות שלפנינו ובמסכת מנחות אמרו בית שער אכסדרא ומרפסת חייב אלא שפירשוה גדולי הפוסקים בשאכסדרא ומרפסת פתוחים לבית:
שתי סוכות של יוצרים – כך הוא דרכם של יוצרי כלי חרס שעושין שתי סוכות זו לפנים מזו. בפנימית הוא דר כל השנה, בחיצונה עושה בה מלאכתו ומוכר שם קדרותיו.
הפנימית אינה סוכה – אם בא לישב בתוכה [בימות] החג לשם סוכה אינה סוכה. ואע״ג דלא בעינן סוכה לשם החג דהלכתא כב״ה, אפילו הכי אינה סוכה, דלא מינכרא מילתא דלשם סוכה הוא דר בה עכשיו שהרי כל השנה דיורו בה.
וחייבת במזוזה – לעולם משום דכל דירתו שם.
חיצונה סוכה – ויוצא בה ידי חובתו, ואין צריך לסתרה ולעשותה לשם חג דהלכתא כב״ה. ומשום היכירא דמצוה ליכא למימר דפסילא, דכיון דכולה שתא לא דייר בה והשתא דייר בה איכא היכירא.
ופטורה מן המזוזה – לעולם דלאו דירה היא.
רש״י ד״ה פנימית אינה סוכה. ז״ל דלא מינכרא מילתא דלשם סוכה הוא דר בו דהא כל ימות השנה הוא דייר התם וכו׳. מפרש״י יוצא שיש כאן רק פסול דרבנן. ואילו לקמן (יד.) בסוגיא של נסרים איתא ברש״י שבביתו של כל השנה יש פסול מן התורה. וז״ל שם בד״ה ר׳ מאיר: לישב תחת קורות ביתי, אף היא בנסרים מקורה, וההוא ודאי פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה, עכ״ל. לפום ריהטא סותרים דברי רש״י אהדדי.
אך ניתן לחלק בין הכא להתם. כאן, בסוכת היוצרים, אין צורת הסכך של בית של כל ימות השנה, צורת סכך של סוכה היא, אלא שהגברא דר בה כל השנה כולה. משום כך פסולה רק מדרבנן. לעומת זאת, בנסרים, גג הנסרים שעל הבית מוכיח בצורתו שיש כאן חפצא של בית דכל ימות השנה, והסוכה פסולה מדאורייתא.
עלינו לבאר את יסוד הפסול של בית של כל ימות השנה. ונראה שהפסול בבית של כל ימות השנה הוא פסול עשייה לשם צל. הראיה לכך, דבסוכה המעובה כמין בית - שאין הגשמים יורדים לתוכה - שיטת ר״ת היא שהסוכה פסולה. (עיין בתוס׳ (ב.) ד״ה כי). הב״ח (סי׳ תרל״ה) מפרש שהפסול דר״ת הוא מדרבנן - ולא מן התורה. וקשה, למה אינו מפרש שפסולה מדאורייתא, וקרוב לומר, שטעם הב״ח הוא מפני שהניח כאן את הסכך בגג לשם החג. כשמניח את הסכך לשם החג גם המעובה כמין בית כשר מדאורייתא לסוכה. בבית של כל ימות השנה לא הניח את הגג לשם החג ולפיכך הבית פסול מדאורייתא לסוכה. עיקר הפסול דאורייתא הוא בנוגע לשם צל. ולכן כשהניח את הגג לשם דירה לכל השנה פסולה מדאורייתא, וכשהניח לשם צל לחג כשרה מדאורייתא ופסולה מדרבנן.
ועיין ברא״ש (סי׳ י״ב) דסוכת גנב״ך פסולה כשהסכך מעובה כמין בית. והב״ח (תרל״א) מדייק שדוקא בסוכת גנב״ך סובר הרא״ש שמעובה כמין בית פסולה, אבל כשעשאה ישראל כשרה. ויסוד החילוק הוא דהואיל ועשאה כמין בית נקבעה בסתמא דירה לכל השנה ולא לשם צל ארעי לשם החג. ברם הפסול של מעובה כמין בית תלוי במחשבה לשם צל - וסוכת גנב״ך שנעשה בלי כוונה לחג פסולה כי החפצא בעצמו מוכיח דהוי לשם דירה לכל השנה כולה. מאידך כשעשה אותה ישראל לשם מצות החג יש כאן תורת לשמה, ומחשבת לשמה זו שיש בעשיית ישראל קובעת את הכשר הסוכה למצוה. הלשמה של הישראל לשם מצוה מפקיע את עצם קביעת הסכך המעובה כמין בית מלהיות דירה לכל השנה וקובעת את הסוכה למצות החג, ולפיכך כשרה.
א אמר ר׳ לוי משום (בשם) ר׳ מאיר: שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו שהיו יוצרי כלי חרס עושים לעצמם שתי סוכות אחת בתוך השניה, הפנימית למגורים והחיצונית למלאכה ולמסחר — הפנימית שבהן אינה סוכה שהרי בה הוא דר כל השנה ואין הדבר ניכר שהוא דר בה לשם סוכה. אולם מאחר שהיא דירת קבע, הריהי חייבת במזוזה בכל ימות השנה. והחיצונה יכולה להיחשב כסוכה, שמתוך שאין דרכו לדור בה בכל ימות השנה ואינו דר בה אלא בימי הסוכות, ניכר הדבר שלשם מצות סוכה הוא עושה כן. ומתוך שאינה מיועדת למגורים בשאר ימות השנה ואינה משמשת אלא ככניסה לדירתו ולמעבר סוחרים וסחורה, לכך אינה נחשבת כדירה והריהי פטורה מן המזוזה.
§ Rabbi Levi said in the name of Rabbi Meir: With regard to two craftsmen’s booths, one within the other, as potters would build two booths, an inner one used as living quarters and an outer one for plying their craft and selling their wares, the inner one is not fit for fulfillment of the mitzva of sukka, since the potter resides there year-round and it is not evident during the Festival that he is residing there for the sake of the mitzva of sukka. And since it a permanent residence, it is also obligated in the mitzva of mezuza. And the outer booth is fit for fulfillment of the mitzva of sukka, since he does not reside there year-round, and when he resides there during the Festival it is evident that he is doing so for the sake of the mitzva. Since it is not designated as a year-round residence, but rather serves as an entrance to his residence and a passage for merchants and merchandise, it is not considered a residence and is not obligated in the mitzva of mezuza.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהמאורותרא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההררשימות שיעורים לגרי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאַמַּאי תִּהְוֵי חִיצוֹנָה כְּבֵית שַׁעַר הַפְּנִימִית וְתִתְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה מִשּׁוּם דְּלָא קְבִיעַ.

The Gemara asks: Why is the outer booth exempt from the mitzva of mezuza? Let the outer booth be considered like a gatehouse of the inner booth and therefore be obligated in the mitzva of mezuza. The Gemara answers: It is exempt because even the inner booth is not a permanent residence. It requires a mezuza because the potter resides there year-round; however, that alone does not render it a full-fledged residence that would obligate one to affix a mezuza to the outer booth as its gatehouse.
רי״ףרש״יתוספותבעל המאורראב״ד כתוב שםהמאורותרמב״ן מלחמות ה'רא״ההמכתםר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותיהוי כבית שער הפנימית – דקי״ל במנחות בהקומץ רבה (דף לג:) דחייב במזוזה מדרבנן בית שער פירק״א בלעז שלפני הבית.
משום דלא קביע – לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער.
ותיהוי חיצונה בית שער לפנימית ותתחייב במזוזה – ובית שער חייב במזוזה כדתניא בהקומץ רבה (מנחות דף לג:) בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה ותימה דבפרק קמא דיומא (דף יא: ושם) אמרינן דממעטינן להו ממזוזה מדכתיב בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה ויש מחלקין בין פתוחין לבית ולפתוחין לגינה וקשיא דאם כן הוה ליה לשנויי הכי התם במנחות (שם) דפריך אדרב חסדא דאמר אכסדרה פטורה מן המזוזה וצ״ל הא דאורייתא הא דרבנן והא דלא משני התם במנחות דמשמע ליה דרב חסדא פטורה לגמרי קאמר אפילו מדרבנן.
{שמעתא דדין בית שער לענין מזוזה}
ותהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותחייב במזוזה – ובמס׳ יומא בפרק ראשון (בבלי יומא י״א.) גרסי׳: יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת, ת״ל בית וכו׳.
וי״ל בית שער של אכסדרה ושל מרפסת קתני דפטור, וה״ה לבית שער של חצר. אבל בית שער דבית לעולם חייב במזוזה.
[במאור דף ד. ד״ה ותהוי חיצונה. לרי״ף סי׳ תתקפ״ט (סוכה דף ח:)]
כתוב שם: [ולהוי תיכונה כבית שער לפנימית וכו׳] וי״ל בית שער של אכסדרה. ושל מרפסת וכו׳
אמר אברהם: יש בכאן חסרון דעת. ואם האכסדרה חייבת, שהיא באינדרונה דבי רב, הבית שער שלה תהיה כבית שער דבית דחייב במזוזה. [עוד תימה למה לא פירש בית שער של חצר ואכסדרה ומרפסת פטורין, דודאי הכי הוא, אבל בית שער דבית חייב במזוזה] והכי איתא במנחות [דף לג:] בפירוש דכל בית שער שפתוחים לתוכו בתים חייב במזוזה1.
1. עיין בהשגת הראב״ד על הרמב״ם הל׳ מזוזה פ״ו ה״ז, ושם ה״ט.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

{שמעתא דדין בית שער לענין מזוזה}
ועוד, ותיהוי חיצונה כבית שער לפנימית כו׳, ובמס׳ יומא (בבלי יומא י״א.) בפ״א גרסי׳ וכו׳, וי״ל בית שער של אכסדרה ושל מרפסת קתני וכו׳, אבל בית שער דבית לעולם חייב במזוזה.
אמר הכותב: ומה יעשה באותה הברייתא שהקשה רבינו הגדול (רי״ף מזוזה ו׳.), דקתני (מנחות ל״ג:), בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה. והא אידי ואידי חד גוונא קתני.
ועוד, דהא התם בפ״ק דיומא קתני בהדיא: מה בית מיוחד לדירה, יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה. ואי בית שער של אכסדרה ושל מרפסת קתני, הוה ליה למיתני, יצא זה שאינו מיוחד לדירה, דהא חדא קתני ולא אתי למעוטי אלא בית שער זה. אלא ודאי מיעוטא לאכסדרה ומרפסת גופייהו נמי הוא. וכן מיעטו אותן לענין עורכי המלחמה במס׳ סוטה (בבלי סוטה מ״ג.). תדע, דהא אמרי׳ התם במנחות (בבלי מנחות ל״ג:) דכל אכסדרה פטורה ואף על פי שיש לה פצימין, בר מאכסדרה רומיתא, ובודאי מההוא קרא דממעטא.
אבל רבינו הגדול ז״ל (רי״ף מזוזה ו׳.) קיים את שתיהן יפה, ואמר דכי קתני התם במנחות, חייבין במזוזה, בשבתים פתוחין לתוכן, וכי קתני התם בפ״ק דיומא פטורין, בשאין בתים פתוחין לתוכן.
והוי יודע שלא בא רבינו ז״ל אלא למעט בית שער הפתוח לגנה וכיוצא בו, שהוא פתוח למקום פטור, אבל פתוח לחצר חייב, שלא כדברי בעל המאור ז״ל. דגרסי׳ בפ׳ הקומץ רבה (מנחות ל״ג:): אמר רחבה א״ר יהודה: בית ארזיקי חייב בשתי מזוזות. מאי בית ארזיקי. בית שער הפתוח לחצר ובתים פתוחים לבית שער. ואלמלא אין בית שער הפתוח לחצר חייב במזוזה, לא היה זה חייב במזוזה באותו פתח שבינו לחצר. מדחייבינן ליה בשתי מזוזות, ש״מ בית שער הפתוח לחצר חייב. וכן הדין נותן. שהרי שערי חצירות חייבין וכל שפתוח לחצר חייב. ואפי׳ שערי מדינות חייבין, מפני שנכנסין מהם לרה״י. שאלמלא כן היו פטורין, דלאו ביתך הוא.
וכענין הזה שנינו במשנת מס׳ מעשרות (משנה מעשרות ג׳:ו׳): בית שער ואכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר. אם חייבת חייבין אם פטורה פטורין. ודינן למעשרות כדינן למזוזה. וכן אותה משנה מוכחת באמת.
עוד בברייתא השנויה במזוזה תני בהדיא (מסכתות קטנות, מזוזה ב׳:א׳): המזוזה ניתנת על ימין בכניסתו מן השוק לבית שער וביציאתו מן החצר לבית שער. ודבר פשוט הוא.
אמאי ותיהוי החיצונה בית שער לפנימית ותתחייב במזוזה משום דלא קביעה חיצונה – השתא פסיק ותני דבית שער חייב במזוזה. אי נמי: התם במנחות דאמרינן התם בר זיקי חייב שתי מזוזות – פירוש: בר זיקי בית שיש בו שני שערים אחד לבית ואחד לחצר ואמר דחייב בשתי מזוזות משום בית ומשום חצר וכל שכן בשער חצר גופיה דמחייב אלמא משמע מהני תרתי דבית שער חייב. והא דאמרינן במסכת יומא גבי מזוזה יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר ביתך קשיאן אהדדי לא קשיא הא מדאוריתא הא מדרבנן מדאוריתא פטור מדרבנן חייב.
(ותו הוי) [ותיהו] חצונה כבית שער לפנימית – קשיא דהכא משמע דבית שער חייב במזוזה, ובריש פרק קמא דיומא אמרינן דבית שער פטור מן המזוזה. ויש לומר דבית שער דחצר היא דפטורה מן המזוזה אבל בית שער דבית חייב. והיינו דפריך הכא כיון דאמרת דפנימית דינה כבית לכל דבר תיהוי חיצונה בבית שער דבית וליחייב במזוזה. ומשני משום דלא קביעא. פירוש לא קביעא לא הפנימית ולא החיצונה. ולפיכך לא חשבינן פנימית כולי האי דתיהוי שער דידה כבית שער דבית ולא תתחייב במזוזה.
ותיהוי בבית שער – פירש רבינו שלמה דאמרינן בהקומץ דחייבת במזוזה מדרבנן ע״כ. והעיקר דבית שער שפתוח לו בית שחייב במזוזה, חייב במזוזה מן התורה כמו שביארנו פ״ק דיומא.
דלא קביעא – לא זו ולא זו. ואין הפנימית ראויה כל כך שתהא לה בית שער.
בד״ה ותהוי חצונה כו׳ והא דלא משני התם במנחות כו׳ פטורה לגמרי כו׳ עכ״ל אפירכא דשמעתין נמי דלא משני פטורה במזוזה מדאורייתא צ״ל הכא דפטורה לגמרי משמע והתוס׳ כתבו כן אההיא דמנחות משום דעיקר קושייתם ליש דמחלקין בין בית לגינה לא יפול אלא אההיא דמנחות:
ושואלים: ואמאי [ומדוע] תהא החיצונה פטורה מן המזוזה? תהוי [תהא] החיצונה נחשבת כבית שער לפנימי, ותתחייב במזוזה! ומשיבים: משום שלא קביע [קבועה], שהרי אף הפנימית אינה דירת קבע ממש, ואף אם חייבנו לקבוע מזוזה בפתח הפנימית — שהרי הוא דר בה בפועל, אין לחייב בשלה לקבוע מזוזה גם בפתח החיצונה.
The Gemara asks: Why is the outer booth exempt from the mitzva of mezuza? Let the outer booth be considered like a gatehouse of the inner booth and therefore be obligated in the mitzva of mezuza. The Gemara answers: It is exempt because even the inner booth is not a permanent residence. It requires a mezuza because the potter resides there year-round; however, that alone does not render it a full-fledged residence that would obligate one to affix a mezuza to the outer booth as its gatehouse.
רי״ףרש״יתוספותבעל המאורראב״ד כתוב שםהמאורותרמב״ן מלחמות ה'רא״ההמכתםר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) תָּנוּ רַבָּנַן גגַּנְבַּ״ךְ סוּכַּת גּוֹיִם סוּכַּת נָשִׁים סוּכַּת בְּהֵמָה סוּכַּת כּוּתִים סוּכָּה מִכׇּל מָקוֹם כְּשֵׁרָה וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ.

The Sages taught: The booths represented by the mnemonic: Gimmel, nun, beit, kaf, which stands for a booth of gentiles [goyim], a booth of women [nashim], a booth of domesticated animals [behema], a booth of Samaritans [Kutim], a booth of any sort, each is fit for use as a sukka, provided it is roofed in the standard sense. None of them is disqualified due to the one who constructed it or the purpose for which it was constructed.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותהמאורותרא״הר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״ארשימות שיעורים לגרי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מכל מקום כשירה. ובלבד שתהא עשויה לצל ומסוככת כהלכתא וכן סוכת רועים סוכת קייצין סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות סוכה מכל מקום כשירה ואסיקנא סוכת גוים וסוכת נשים וכיוצא בהן דלאו בני חיובא נינהו אם היא עשויה לצל ומסוככת כהלכתא כשרה וכל שכן סוכת רועים וקייצים ובורגנין ושומרי פירות דבני חיובא נינהו שסוכתם כשרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סוכת גוים – שעשויה לדור בה בימות החמה.
סוכה מ״מ – אפילו פחותה מאלו ולקמיה מפרש מאי היא.
סוכת כותים – כל הנך דקחשיב הכא אמר בשמעתין דלאו בני חיובא נינהו דקסבר גרי אריות הן והא דאמר פרק שני דיבמות (יבמות בד:) דאחד גרי אריות ואחד גרי חלומות הלכה כולם גרים הני מילי כשנתגיירו לגמרי אבל גרי כותים כתיב בספר מלכים (ב יז) את ה׳ היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים ומאן דאמר כותים גרי אמת קסבר דאחר כך ניתקנו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גנב״ך. תנו רבנן סוכת ג׳וים סוכת נ׳שים סוכת ב׳המה סוכת כ׳ותיים סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. מאי כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל – ולאפוקי מדבית שמאי דבעו לשם חג.
סוכת גוים – שעשאוה לצל בימות החמה.
מכל מקום – אפילו פחותה מכל אלו. ולקמן מפרש מאי היא.
לשום צל – ולא לצניעותא בעלמא. דאע״ג דסוכה לשם חג לא בעי, לשם סוכה מיהא בעינן. ולצל הוא דמקריא סוכה שסוככת מן החורב.
ובק״ש – סימן. ולקמיה [מפרש] מאי גריעותייהו דהני מהנך דלעיל דקרי להו סוכה מכל מקום.
גמ׳ תנו רבנן גנב״ך. ע׳ גיטין דף מה ע״ב תוס׳ ד״ה כל:
שם. גמרא: סוכת גויים סוכת נשים. התוס׳ במס׳ גיטין (מה:) מביאים דעת ר״ת שאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצית כיון דאינה מצווה במצוותן כמו שאינה כותבת סת״ם מפני שאינה במצות קשירה. ומקשים עליו התוס׳, א״כ סוכת נשים למה כשרה - הלא גם בסוכה אינן מצוות.
ונראה לומר, שלר״ת, פסולה אשה ליצירת חלות לשמה. עשיית ציצית צריכה חלות לשמה. כוונת לשמה של האשה שאינה מצווה בלבישת ציצית אינה חלה. אולם בסוכה, אין לשם צל דין לשמה בתורת מכשיר למצוה. הדין דלשם צל הוא רק היכי תמצי לקבוע שם סכך. רק סכך העשוי לשם צל קרוי סכך: זהו דין במציאות. כל שאינו נעשה לשם צל פשוט אינו סכך דסכך הוא דבר המסכך שנעשה ע״י גברא לשם סכך וצל. ברם לית כאן דין לשמה כפי שישנה בסת״ם ובציצית, כי דין לשמה הוא דין בכוונה המכשרת חפצא למצוה. לר״ת אשה פסולה בכוונת לשמה בסת״ם ובציצית וכשרה בכוונת לשם צל בסוכה. גם מי שאינה חייבת במצוה יכולה לקבוע את הסכך כדבר המסכך לצל. לעומת זאת כוונת לשמה בסת״ם ובציצית מכשרת את החפצא של מצוה דסת״ם וציצית למצוה ומי שאינו בר חיוב אינו יכול להכשיר החפצא בחלות דין לשמה.
אך בכ״ז עדיין קשה שיטת ר״ת באגד הלולב, שהרי באגד הלולב לכאורה אין חלות דין לשמה ואפי׳ לר״י יש דין של עשיית האגד בלבד, אבל ליכא דין של לשמה. ויוצא שדין האגד בלולב דומה לדין של לשם צל בסכך. והדרא קושית התוס׳ על הר״ת לדוכתה, אם סוכת נשים כשרה למה יפסל אגד הלולב העשוי ע״י נשים, וצ״עא
א. עיין בחדושי הריטב״א ותפארת יעקב על מס׳ גיטין שם.
ב תנו רבנן [שנו חכמים]: הסוכות שסימנן גנב״ך, והן: סוכת ג וים, סוכת נ שים, סוכת בהמה, סוכת כותים (שומרונים) סוכה מכל מקום — כל אחת מאלו כשרה למצות סוכה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה ואינה נפסלת בשל מי שעשאה ובשל הצורך לו נעשתה.
The Sages taught: The booths represented by the mnemonic: Gimmel, nun, beit, kaf, which stands for a booth of gentiles [goyim], a booth of women [nashim], a booth of domesticated animals [behema], a booth of Samaritans [Kutim], a booth of any sort, each is fit for use as a sukka, provided it is roofed in the standard sense. None of them is disqualified due to the one who constructed it or the purpose for which it was constructed.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותהמאורותרא״הר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״ארשימות שיעורים לגרי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מַאי כְּהִלְכָתָהּ אָמַר רַב חִסְדָּא דוְהוּא שֶׁעֲשָׂאָהּ לְצֵל סוּכָּה.

The Gemara asks: What is the meaning of the term: In the standard sense? Rav Ḥisda said that it means: And provided that one established the booth to provide shade of a sukka from its roofing, it may be used to fulfill the mitzva of sukka.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהמאורותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי כהלכתה – מאי אתא לאשמועינן דאילו שתהא צלתה מרובה מחמתה ובדבר שכשר לסכך בו פשיטא אטו משום דריעא במילי אחרנייתא שלא נעשית לשם סוכה תתכשר אף בפסולות.
אמר רב חסדא – האי כהלכתה דקאמר הוא שמסוככת יפה דמוכחא מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה ולא לצניעות בעלמא דאע״ג דסוכה לשם חג לא בעינן לשם סוכה בעינן ולצל הוא דמיקריא סוכה שסוככת מן החורב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: מאי [מה פירוש] ״כהלכתה״? אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה, כדי שיוכלו לחסות בצל סככה — הרי זו סוכה גם למצוה.
The Gemara asks: What is the meaning of the term: In the standard sense? Rav Ḥisda said that it means: And provided that one established the booth to provide shade of a sukka from its roofing, it may be used to fulfill the mitzva of sukka.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהמאורותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מִכׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי סוּכַּת רַקְבַּ״שׁ דְּתָנוּ רַבָּנַן הסוּכַּת רַקְבַּ״שׁ סוּכַּת רוֹעִים סוּכַּת קַיָּיצִים סוּכַּת בּוּרְגָּנִין סוּכַּת שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת סוּכָּה מִכׇּל מָקוֹם כְּשֵׁרָה וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ.

The Gemara asks: What does the phrase: A booth of any sort, come to include? What other booths are included in this generalization? The Gemara answers: It comes to include the booths listed in another baraita with the mnemonic: Reish, kuf, beit, shin, as the Sages taught: The booth known by the mnemonic reish, kuf, beit, shin, which stands for the booth of shepherds [ro’im], the booth of fig driers [kayyatzim], the booth of guards of fields [burganin], the booth of the guards of produce [shomerei peirot], a booth of any sort, each is fit, provided it is roofed in the standard sense.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהמאורותרא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רקב״ש – סימן רועים קייצים בורגנין שומרי פירות ולקמן פריך מאי גריעותייהו דהני מהנך דלעיל דקרי ליה סוכה מכל מקום.
רועים – שעשו סוכה בשדה לישב בתוכה מפני השרב ושומרים צאנם.
קייצים – שומרי קציעות השטוחין בשדה לייבש.
בורגנין – שומרי העיר וכולן ישראלים הם אבל סוכה זו לא לשם חג נעשית.
סוכה מכל מקום – דאפילו פחות מאלו והיינו הנך דלעיל כדמפרש לקמן דהאי תנא חשיבי ליה הני משום דישראלים נינהו וחייבין בסוכה וראויה סוכתן להכשיר יותר מסוכת גנב״ך גוים נשים בהמה כותים שאין חייבין בסוכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מכל מקום לאתויי מאי. רקב״ש. דתנו רבנן סוכת ר׳ועים סוכת ק׳ייצים. סוכת ב׳ורגנין סוכת ש׳ומרי פירות, סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה שעשאה לצל – ומכל מקום לאתויי גנב״ך.
רועים – ששומרין צאנן בשדה ועושין סוכה לישב בה מפני השרב.
קייצין – שומרי קציעות ומיני קיץ ששוטחין בשדה לייבשם.
בורגנין – שומרי העיר וכולם ישראלים הם, ולא נעשו לשם חג.
מכל מקום לאתויי גנב״ן – דלעיל ולא חשיב להו כי הני, דהני בני חיובא נינהו, ולתנא דלעיל חשיבי הנך דלעיל משום דקביעי. אבל רבק״ש לא קביעי, שהרי הם פעמים הולכים כאן ופעמים הולכים כאן.
ושואלים: ״מכל מקום״ שאמרנו לאתויי מאי [להביא, לרבות את מה], אלו מקרים נוספים נכנסים בגדר זה? ומשיבים: לאתויי [להביא, לרבות] סוגי סוכות נוספים, השנויים בברייתא אחרת, וסימנן: סוכת רקב״ש. דתנו רבנן [ששנו חכמים]: סוכת רקב״ש, והן: סוכת ר ועים, סוכת ק ייצים (מייבשי תאנים) סוכת בורגנין (שומרי שדות) סוכת שומרי פירות, סוכה מכל מקום — כל אחת מאלו כשרה למצות סוכה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה.
The Gemara asks: What does the phrase: A booth of any sort, come to include? What other booths are included in this generalization? The Gemara answers: It comes to include the booths listed in another baraita with the mnemonic: Reish, kuf, beit, shin, as the Sages taught: The booth known by the mnemonic reish, kuf, beit, shin, which stands for the booth of shepherds [ro’im], the booth of fig driers [kayyatzim], the booth of guards of fields [burganin], the booth of the guards of produce [shomerei peirot], a booth of any sort, each is fit, provided it is roofed in the standard sense.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יהמאורותרא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי כְּהִלְכָתָהּ אָמַר רַב חִסְדָּא וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָהּ לְצֵל סוּכָּה.

The Gemara asks again: What is the meaning of the term: In the standard sense? Rav Ḥisda said that it means: And provided that one established the booth to provide shade of a sukka, it may be used to fulfill the mitzva of sukka.
רי״ףהמאורותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושאלנו: מאי [מה פירוש] כהלכתה, אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצורך צל סוכה.
The Gemara asks again: What is the meaning of the term: In the standard sense? Rav Ḥisda said that it means: And provided that one established the booth to provide shade of a sukka, it may be used to fulfill the mitzva of sukka.
רי״ףהמאורותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מִכׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי סוּכַּת גַּנְבַּ״ךְ.

The Gemara asks: What does the phrase: A booth of any sort, come to include? The Gemara answers: It comes to include the booths listed in the first baraita cited above with the mnemonic gimmel, nun, beit, kaf.
רי״ףהמאורותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סוכת גנב״ך ר״ל של גוים שעשאוה בימות החמה להגין עליהם וכן סוכת נשים סוכת בהמות ר״ל העשויה לבהמות וכן סוכת כותיים שעשאוה להגין עליהם כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה ר״ל עשויה לצל ולא לשם דירה או לצניעות בעלמא ואע״פ שלא נעשית לשם סוכת מצוה שהרי אין אלו חייבים בה אין לנו אלא שתהא עשויה לצל וכן סוכת רקב״ש ר״ל של רועים שעשאוה בשדה מפני השרב ושל קייצים והם שומרי קציעות השטוחים בשדה ושל בורגנין ר״ל שומרי העיר ושל שומרי פרות ותבואות שבשדות אע״פ שאין סוכות אלו קבועות ואינן עשויות אלא לשעה שהרי פעמים שומרים כאן ופעמים כאן כל שמסוככת כהלכתה ר״ל שעשויה לצל כשרה ואין לפרש מסוככת כהלכתה לצלתה מרובה ושאר דיני הסכוך שזו פשוטה היא ולא הוצרכה לאמרה אלא שתהא עשייתה לשם צל:
ועוד שואלים: ״מכל מקום״ לאתויי מאי [להביא, לרבות מה], מה מוסיפים על ידי כך? ומשיבים: לאתויי [להביא, לרבות] את הסוכות שסימנן: סוכת גנב״ך, שכבר מנינו.
The Gemara asks: What does the phrase: A booth of any sort, come to include? The Gemara answers: It comes to include the booths listed in the first baraita cited above with the mnemonic gimmel, nun, beit, kaf.
רי״ףהמאורותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הַאי תַּנָּא דְּגַנְבַּ״ךְ אַלִּימָא לֵיהּ גַּנְבַּ״ךְ מִשּׁוּם דִּקְבִיעִי וְקָא תָּנֵא מִכׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי רַקְבַּ״שׁ דְּלָא קְבִיעִי.

The Gemara explains: This tanna who taught and detailed the halakhot of booths of gimmel, nun, beit, kaf did so because the fitness of the booths of gimmel, nun, beit, kaf for use in fulfilling the mitzva of sukka is powerful and more obvious to him because they are permanent structures, even though their builders are not obligated in the mitzva. And he taught: Booths of any sort, to include the booths of reish, kuf, beit, shin, which, although they are seasonal and not permanent structures, may still be used to fulfill the mitzva of sukka.
רי״ףרש״יהמאורותרא״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלימא – חשובה להכשיר.
סוכת רקב״ש לא קביעי – פעמים רועין כאן ופעמים רועין כאן כשאכלו את המרעה וכן קייצים כשיבשו הולכין להם וסותרין סוכתן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולהך תנא דגנב״ך דאלימא ליה גנב״ך דקביעי תנא מכל מקום לאיתויי רקב״ש דלא קביעי ולהך תנא דרקב״ש דאלימא ליה רקב״ש דבני חיובא נינהו תנא מכל מקום לאיתויי גנב״ך דלאו בני חיובא נינהו.
ומבארים: האי תנא [תנא זה] ששנה ופירט בסוכות גנב״ך, אלימא ליה [חזקה לו, ברורה בעיניו] סוכת גנב״ך משום דקביעי [שהן קבועות], אף על פי שעושיהן אינם חייבים במצות סוכה, וקא תנא [ושנה] ״מכל מקום״ לאתויי [להביא, לרבות] אפילו סוכות רקב״ש שהן לא קביעי [קבועות], שאינן נבנות אלא לצורך עונות מסויימות,
The Gemara explains: This tanna who taught and detailed the halakhot of booths of gimmel, nun, beit, kaf did so because the fitness of the booths of gimmel, nun, beit, kaf for use in fulfilling the mitzva of sukka is powerful and more obvious to him because they are permanent structures, even though their builders are not obligated in the mitzva. And he taught: Booths of any sort, to include the booths of reish, kuf, beit, shin, which, although they are seasonal and not permanent structures, may still be used to fulfill the mitzva of sukka.
רי״ףרש״יהמאורותרא״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהַאי תַּנָּא דְּרַקְבַּ״שׁ אַלִּימָא לֵיהּ רַקְבַּ״שׁ דִּבְנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ וְתָנֵא מ״ממִכׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי גַּנְבַּ״ךְ דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ.:

And that other tanna who taught and detailed the halakhot of booths of reish, kuf, beit, shin did so because the fitness of the booths of gimmel, nun, beit, kaf for use in fulfilling the mitzva of sukka is powerful and more obvious to him because those who constructed the booths are obligated in the mitzva of sukka. And he taught: Booths of any sort, to include the booths of gimmel, nun, beit, kaf, which, although those who constructed them are not obligated in the mitzva, may still be used to fulfill the mitzva of sukka.
רי״ףהמאורותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והאי תנא [ותנא זה] ששנה רקב״ש, אלימא ליה [חזק לו, ברור לו] ענין רקב״ש דבני חיובא נינהו [שבני חיוב במצוות סוכה הם העושים], ותנא [ושנה] ״מכל מקום״, לאתויי [להוסיף] סוכות גנב״ך, שהרי בעליהן לאו בני חיובא נינהו [אינם בני חיוב] במצות סוכה, ובכל זאת כשרות הן למצות סוכה.
And that other tanna who taught and detailed the halakhot of booths of reish, kuf, beit, shin did so because the fitness of the booths of gimmel, nun, beit, kaf for use in fulfilling the mitzva of sukka is powerful and more obvious to him because those who constructed the booths are obligated in the mitzva of sukka. And he taught: Booths of any sort, to include the booths of gimmel, nun, beit, kaf, which, although those who constructed them are not obligated in the mitzva, may still be used to fulfill the mitzva of sukka.
רי״ףהמאורותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוכה ח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוכה ח:, ר׳ חננאל סוכה ח:, רי"ף סוכה ח: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י סוכה ח:, תוספות סוכה ח:, בעל המאור סוכה ח: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ראב"ד כתוב שם סוכה ח: – מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות), המאורות סוכה ח: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., רמב"ן מלחמות ה' סוכה ח: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רא"ה סוכה ח:, המכתם סוכה ח: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., בית הבחירה למאירי סוכה ח: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר סוכה ח: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., מהרש"ל חכמת שלמה סוכה ח:, מהרש"א חידושי הלכות סוכה ח:, פני יהושע סוכה ח:, גליון הש"ס לרע"א סוכה ח:, רשימות שיעורים לגרי"ד סוכה ח: – רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן (CC-BY-NC 4.0), פירוש הרב שטיינזלץ סוכה ח:, אסופת מאמרים סוכה ח:

Sukkah 8b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sukkah 8b, R. Chananel Sukkah 8b, Rif by Bavli Sukkah 8b, Rashi Sukkah 8b, Tosafot Sukkah 8b, Baal HaMaor Sukkah 8b, Raavad Katuv Sham Sukkah 8b, HaMeorot Sukkah 8b, Ramban Milchamot HaShem Sukkah 8b, Raah Sukkah 8b, HaMikhtam Sukkah 8b, Meiri Sukkah 8b, R. Avraham of Montpellier Sukkah 8b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sukkah 8b, Maharsha Chidushei Halakhot Sukkah 8b, Penei Yehoshua Sukkah 8b, Gilyon HaShas Sukkah 8b, Reshimot Shiurim Sukkah 8b, Steinsaltz Commentary Sukkah 8b, Collected Articles Sukkah 8b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144