Ramban Milchamot HaShem Shabbat 115a – רמב"ן מלחמות ה' שבת קטו.‏ – Shas HaMeforash

מוּתָּר בִּקְנִיבַת יָרָק (וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יוֹם כִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל) מְפַצְּעִין בֶּאֱגוֹזִים וּמְפַרְכְּסִין בְּרִימּוֹנִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה מִפְּנֵי עׇגְמַת נֶפֶשׁ דְּבֵי רַב יְהוּדָה מְקַנְּבִי כְּרָבָא דְּבֵי רַבָּה גָּרְדִי קָארֵי כֵּיוָן דַּחֲזָא דַּהֲווֹ קָא מְחָרְפִי אֲמַר לְהוּ אתא אִיגַּרְתָּא מִמַּעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּאֲסִיר.:

הדרן עלך ואלו קשרים
פרק טז – כל כתבי

מתני׳מַתְנִיתִין: כׇּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן אע״פאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכׇל לָשׁוֹן ^אטְעוּנִים גְּנִיזָה וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶם מִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.: גמ׳גְּמָרָא: אִיתְּמַר ^בהָיוּ כְּתוּבִים תַּרְגּוּם אוֹ בְּכׇל לָשׁוֹן רַב הוּנָא אָמַר אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה וְרַב חִסְדָּא אָמַר מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמַצִּילִין כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן רַב הוּנָא אָמַר אֵין מַצִּילִין דְּהָא לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן רַב חִסְדָּא אָמַר מַצִּילִין מִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ תְּנַן כׇּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן בֵּין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן אע״פאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן מַאי לָאו שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן נְבִיאִים וְשֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן כְּתוּבִים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן דְּלֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן וְקָתָנֵי מַצִּילִין וּתְיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא. אָמַר לְךָ רַב הוּנָא וְתִסְבְּרָא אֵימָא סֵיפָא טְעוּנִין גְּנִיזָה הַשְׁתָּא אַצּוֹלֵי מַצִּילִּינַן גְּנִיזָה מִיבְּעֵי אֶלָּא רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם נְבִיאִים וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶם כְּתוּבִים בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁכְּתוּבִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲבָל בְּכׇל לָשׁוֹן אֵין מַצִּילִין וַאֲפִילּוּ הָכִי גְּנִיזָה בָּעוּ רַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן נְבִיאִים וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן כְּתוּבִים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכׇל לָשׁוֹן נָמֵי מַצִּילִין וְהָכִי קָאָמַר וּמְקָק שֶׁלָּהֶן טְעוּנִין גְּנִיזָה. מֵיתִיבִי הָיוּ כְּתוּבִים תַּרְגּוּם וְכׇל לָשׁוֹן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא אָמַר לְךָ רַב הוּנָא הַאי תַּנָּא סָבַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן ת״שתָּא שְׁמַע הָיוּ כְּתוּבִין גִּיפְטִית מָדִית עִיבְרִית עֵילָמִית יְוָונִית אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא אָמַר לְךָ רַב הוּנָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הָיוּ כְּתוּבִין תַּרְגּוּם וּבְכָל לָשׁוֹן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא חֲלַפְתָּא שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי לִטְבֶרְיָא וּמְצָאוֹ שהי׳שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל (יוֹחָנָן הַנָּזוּף) וּבְיָדוֹ סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם וְהוּא קוֹרֵא בּוֹ אָמַר לוֹ זָכוּר אֲנִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אֲבִי אָבִיךָ שֶׁהָיָה עוֹמֵד ע״געַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם וְאָמַר לַבַּנַּאי שַׁקְּעֵהוּ תַּחַת הַנִּדְבָּךְ אַף הוּא צִוָּה עָלָיו וּגְנָזוֹ ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עֲרֵיבָה שֶׁל טִיט כָּפוּ עָלָיו אָמַר רַבִּי שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא וְכִי טִיט בְּהַר הַבַּיִת מִנַּיִן וְעוֹד וְכִי מוּתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד אֶלָּא מַנִּיחָן בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה וְהֵן מַרְקִיבִין מֵאֲלֵיהֶן מַאן תַּנָּאֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ג׳
טור יורה דעה רפ״ב:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:ה׳

^ב רמב״ם הלכות שבת כ״ג:כ״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים של״ד:י״ב
שולחן ערוך אורח חיים של״ד:י״ב

E/ע

הערותNotes

{רי״ף שבת מב.} {שמעתא דקניבת ירק ביום הכפורים} כתוב בספר המאור, והרב אלפסי ז״ל לא כתב מכל זה כלום, כו׳. אמר הכותב: אומר אני שבגמ׳ נמי נאסר, ממעשה דרבא¹, דאמר, אתא אגרתא ממערבא משמיה דר׳ יוחנן דאסור. וכ״ש בדורות האחרונים דאיכא למיגזר משום דלמא מחרפי. כל כתבי {רי״ף שבת מב:} {שמעתא דהצלת כתבי הקודש} כתוב בספר המאור, ועוד נראה לי, שכיון שהתירו בדורות האחרונים לכתוב תרגום והלכות, כו׳. אמר הכותב: הסכים לדעת ראשונים, שכך כתב ר״ש בעל הלכות ראשונות ז״ל. ואם² רבינו הגדול סובר כן. שכתב בתרגום שאין מצילין אותו, ולא בתרגום דידן, דהוא תרגום דאונקלוס ויונתן, אלא לשון תרגום דעלמא. שאע״פ שהפרו תורות ליכתב הכל, לא התירו לכתוב ספרי הקודש אלא בלשון הקודש, אבל לא בלעגי שפה ובלשון אחרת (על פי ישעיה כ״ח:י״א), דהפרו תורתך איכא, עת לעשות ליכא. והברייתא שהביא מכותבי ברכות, ללמד על כותבי קמיעין כתבה או על כותבי ברכות שלא לצורך, כמו שכותבין פסוקי דרחמי. ואין ספק שהוא אסור והם כשורפי תורה. ואחרי כתבי זה מצאתי במס׳ סופרים, בפ׳ י״ז (הלכה א): דברי חכמים כדרבונות, כולן נתנו מרועה אחד ורועה אחד אמרן. וכולן מצילין אותן מפני הדליקה. וספרי אגדתא, אע״פ שלא נתנו ליכתב, מצילין אותן מפני הדליקה. מה טעם. עת לעשות לה׳ הפרו.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

¹ גרסתינו: רבה

² נראה דצ״ל: וגם

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון