×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אכׇּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם לֹא הָיָה לָהֶם מְזוּזָה חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין.
All the gates that were there on the east side of the Temple courtyard did not have a mezuza except for the Gate of Nicanor, as in the courtyard just inside the gate was the Chamber of Parhedrin, in which there is an obligation to affix a mezuza. Therefore, a mezuza was affixed to the gate as well.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות רי״דבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
כל השערים – שערי מזרח עזרה.
כל השערים שהיו שם לא היה להן מזוזה חוץ משערי ניקנור שלפנים ממנו לשכת פרהדרין – קשיא לי דהא אמרינן לקמן בפירקין דשבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח ואמרינן התם דלשכת פרהדרין היתה או בצפון או בדרום ואם כן נעשה מזוזה או לשער צפון הסמוך לה או לשער דרום ולמה אומר שלכל השערים לא היה להן מזוזה אלא לשער ניקנור שהיה במזרח.
כל שער שאינו פתוח לבית העשוי לדירה אם הוא עשוי ליכנס ממנו למקום אחר החייב במזוזה הרי הוא כבית שער לבית החייב ונמצא גם הוא חייב במזוזה ומה שאמרו בסוגיא זו יכול אף בית שער אכסדרה ומרפסת וכו׳ שמשמעו שלא יהא בית שער חייב פירושו בית שער של אכסדרה אבל בית שער של בית חייב ואין חילוק בחיוב מזוזה בין שיהא שער של יחיד בין שיהא של רבים מעתה שערי עיירות של ישראל שאין אצלם סכנה בהנחתם ושערי מבואות ושערי חצירות הואיל ובתים הפתוחים לתוכן חייבים במזוזה אף הם חייבים והוא שנא׳ בשעריך לשון רבים ואם אין בתים החייבים במזוזה פתוחים לאלו אף הן פטורין וכן בכל בית שער ובאכסדרה ובמרפסת ואפילו היו עשרה שערים זה לפנים מזה וכולן צריכין לכניסת פנימי אם הפנימי חייב כולן חייבין לא היו עשויין ליכנס שם אלא לדבר אחר אע״פ שאפשר לו ליכנס ממנו לשם הואיל ועיקר עשייתן לדבר אחר פטורין ומ״מ אם היתה באותן השערים עצמם בתי דירה לאיזה דבר כגון לשומר בית האסורים או לשומר הממונה לשמור שם בלילה וכיוצא באלו חייבין וכן שער גינה הפתוח לחצר חייבת:
בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצר וכיוצא באלו פטורין מן המזוזה שאין כאן דירה היו הנשים קובעות דירתם לשם בזמן שהן מתקשטות כדי להתקשט בצניעות נעשה זה מקום דירה וחייב וכן שער גנה ודיר וכיוצא בהן פטורין אא״כ בהן בתים המחוייבים פתוחים להם:
כל בית שהוא עשוי לדברים שאינן של כבוד כגון בית הכסא ובית הטבילה ובית המרחץ אף של יחיד ובית הבורסקי ובית עיבוד העורות ובית האשפה וכיוצא באלו אפילו היתה שם דירת אדם פטורה שאין זה דירת כבוד:
נמצא שדירת חיוב צריכה ארבעה תנאים דירת אדם ודירת חול ודירת קבע ודירת כבוד ויש מוסיפין שאף הבית יהא במקום חול ואם תשיבני לשכת פרהדרין אף היא פתוחה לחול היתה ותנן כל הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות בחול תוכן חול ופונדק שעוברי דרכים ושבים נכנסים בו כגון בית המיוחד לאורחים וכיוצא בו פטורין מן המזוזה שאינו דירת קבע ומ״מ התבאר במנחות (מ״ד.) שאם דר בו שלשים יום בארץ ישראל חייב משלשים ואילך:
(י:) שלפנים הימנו לשכת פרהדרין – וא״ת וכיון דלפנים הימנו היא הרי היא עומדת במחנה שכינה ואלו במחנה שכינה אין ישיבה וכ״ש שכיבה וי״ל דשאני הכא דמתחלת עשייתה היתה לכך ולא נתקדשה כשאר העזרה.
כל השערים שהיו שם במזרח העזרה לא היה להם מזוזה, חוץ משער ניקנור, משום שלפנים ממנו בתוך העזרה היתה לשכת פרהדרין שהיתה חייבת במזוזה, ולכן קבעו מזוזה אף בו.
All the gates that were there on the east side of the Temple courtyard did not have a mezuza except for the Gate of Nicanor, as in the courtyard just inside the gate was the Chamber of Parhedrin, in which there is an obligation to affix a mezuza. Therefore, a mezuza was affixed to the gate as well.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות רי״דבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) לֵימָא רַבָּנַן הִיא וְלָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה דְּאִי ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא גּוּפַהּ גְּזֵירָה וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה כּוּלַּהּ חֲדָא גְּזֵירָה הִיא.

Let us say that the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis and not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, a difficulty arises. The principle is that decrees are issued only to prevent violation of a Torah prohibition. The fact that a mezuza was affixed to the Parhedrin chamber itself is due to a rabbinic decree, and will we then proceed to issue a decree to affix a mezuza on the gate before the chamber in order to prevent violation of the existing decree? The Gemara rejects this reasoning: Even if you say that the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it is not difficult, as the entire obligation to affix the mezuza on both the chamber and the gate is the result of a single decree.
ריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאי רבי יהודה היא גופה גזירה וכו׳ – דאלמא לרבנן חיוב מזוזה בלשכה מדאורייתא היא ועדיפא מסוכה שבנינה בנין עראי משא״כ בזו שהיא בנין קבוע ורבי יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה אבל דירה דסוכה לאו דירה בעל כרחה היא דהא דר שם אשתו ובני ביתו וכיון דסוכה דירה קבוע היא לרבי יהודה דירה דבית גמור חשיבא.
לימא רבנן [האם נאמר שברייתא זו היא כשיטת חכמים] היא ולא כשיטת ר׳ יהודה? דאי [שאם] תאמר שכדברי ר׳ יהודה, הרי היא קביעת המזוזה בלשכת פרהדרין גופה [עצמה] היא רק משום גזירה, ואנן ניקום [ואנחנו נעמוד] ונגזור גזירה לגזירה לקבוע מזוזה גם לשערים שלפני לשכה זו? והרי כלל בידינו שאין גוזרים גזירה נוספת על הקיימת! ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שברייתא זו כשיטת ר׳ יהודה היא, מכל מקום כולה חדא גזירה [גזירה אחת] היא. כלומר: כיון שגזרו שתהא לשכת פרהדרין חייבת במזוזה, ממילא יש לנהוג בה כאילו היה חיובה מן התורה, וכל הפתחים המוליכים אליה חייבים אף הם במזוזה.
Let us say that the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis and not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, a difficulty arises. The principle is that decrees are issued only to prevent violation of a Torah prohibition. The fact that a mezuza was affixed to the Parhedrin chamber itself is due to a rabbinic decree, and will we then proceed to issue a decree to affix a mezuza on the gate before the chamber in order to prevent violation of the existing decree? The Gemara rejects this reasoning: Even if you say that the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it is not difficult, as the entire obligation to affix the mezuza on both the chamber and the gate is the result of a single decree.
ריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בִּשְׁעָרֶיךָ באֶחָד שַׁעֲרֵי בָתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵירוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי עֲיָירוֹת יֵשׁ בָּהֶן חוֹבַת מִצְוָה לַמָּקוֹם מִשּׁוּם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ו׳:ט׳} וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

§ Apropos the mezuza in the High Priest’s chamber, the Gemara discusses other halakhot of mezuza. The Sages taught with regard to the verse: “And you will write them upon the doorposts of your houses and upon your gates” (Deuteronomy 6:9): With regard to the gates of houses, and the gates of courtyards, and the gates of cities, and the gates of towns, all of them are obligated in the mitzva of mezuza in that place, due to the fact that it is stated: “And you will write them upon the doorposts of your houses and upon your gates.”
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן בשעריך בין שערי בתים בין שערי חצירות בין שערי מדינות בין שערי עיירות יש בהן מצוה למקום שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך על כל שער ושער.
אחד שערי מדינות – יש מדינה מוקפת הרים ויערים בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כגון ארץ הגר.
ואחד שערי מדינות. וא״ת ואמאי מחייבי בה משום דנכנסין דרכו לבתים והא פטרינן לקמיה בית שער אע״פ שנכנסין דרכו לבית וי״ל דעדיפי מבית שער לפי שהוא דבר קטן אבל אלו הוה להו כפתח חצירות שהם גדולים ונכנסים דרכם לבתים אך תימה דמשמע דמחייב להו במזוזה בכל ענין ואמאי אם נבנה השער קודם הבתים דהוה ליה הוקף ולבסוף ישב הא לגבי עירוב דמדרבנן לא חשיב כדתניא פרק עושין פסין (דף כו.) עיר חדשה מודדין לה מישיבתה וישנה מחומתה איזו היא חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישנה שישבה ולבסוף הוקפה ואמרינן נמי בפ״ק דמגילה (דף ג:) כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר כו׳ ולענין מקרא מגילה איירי התם ומאי שנא דלא מפלגינן לענין מזוזה ושמא י״ל דכיון דנכנסין דרכם לבתים אין לחלק דמ״מ ביתך מיקרי שפיר לענין מזוזה וא״ת אמאי לא אמרינן נמי דומיא דבית כדאמרינן לקמן מה בית העשוי לכבוד כו׳ ה״נ נימא מה בית שהכלים משתמרין בתוכו כדאמרינן1 במסכת נדה פרק בא סימן (דף נא.) גבי מעשר דראיית פני הבית וי״ל שאני הכא דכתיב תרי ובשעריך אבל אין לומר דלשון ובשעריך משמע שערי עיירות ולא תיקשי מידי מההיא דעירובין בהוקף ולבסוף ישב ומההיא דבא סימן דהא בירושלמי אמר טעמא שדרך שם נכנסין לבתים:
1. משם לא מוכח אבל מוכח הוא מפ׳ הפועלים דף פח מדברי ר״י ועיין ש״י.
ואחד שערי מדינות – פי׳ רש״י ז״ל שיש מלכות שיש בתוכה עיירות רבות וכולן מוקפין הרים סביב ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כארץ הגר.
יש בהם מצוה למקום – כלומר שחייבוה במזוזה ומיהו חיוב עיירות ומדינות וחצרות אינם אלא מדרבנן דאסמכוה רבנן אקראי וכ״כ הר׳ ז״ל.
א מתוך שדנו בענין מזוזה בלשכת הכהן הגדול דנים בהלכות מזוזה בכללן. תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר: ״וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך״ (דברים ו, ט)אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות [ערים] ואחד שערי עיירות — בכולם יש בהן חובת מצוה למקום לקבוע בהם מזוזה, משום שנאמר: ״וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך״ (דברים ו, ט).
§ Apropos the mezuza in the High Priest’s chamber, the Gemara discusses other halakhot of mezuza. The Sages taught with regard to the verse: “And you will write them upon the doorposts of your houses and upon your gates” (Deuteronomy 6:9): With regard to the gates of houses, and the gates of courtyards, and the gates of cities, and the gates of towns, all of them are obligated in the mitzva of mezuza in that place, due to the fact that it is stated: “And you will write them upon the doorposts of your houses and upon your gates.”
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב סָפְרָא הָנֵי אֲבוּלֵּי דְמָחוֹזָא מ״טמַאי טַעְמָא לָא עֲבַדוּ לְהוּ רַבָּנַן מְזוּזָה אֲמַר לֵיהּ הָנְהוּ חִזּוּק לְאַקְרָא דְכוּבֵי הוּא דַּעֲבִידִי א״לאָמַר לֵיהּ וְאַקְרָא דְכוּבֵי גּוּפַהּ תִּבְעֵי מְזוּזָה דְּהָא אִית בַּהּ דִּירָה לְשׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִין דְּהָא תַּנְיָא גבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּירָה לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה.

Abaye said to Rav Safra: If there is an obligation to affix a mezuza on city gates, with regard to those city gates [abbulei] of Meḥoza, a city with a Jewish majority, what is the reason that the Sages did not affix a mezuza on them? Rav Safra said to him: Those gates are not the city gates. They are made as reinforcement to the fort [akra] of turrets above the gate, and therefore no mezuza is required. Abaye said to him: And shouldn’t the fort of turrets itself require a mezuza, since there is a residence for the prison guard in the fort? As, wasn’t a similar case taught in a baraita: A synagogue in which there is a residence for the synagogue attendant requires a mezuza? Although no one lives in the synagogue itself, since the attendant lives in an adjacent room, the synagogue requires a mezuza.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספות ישניםתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הני אבולי כו׳ – פי׳ תיקרא של מבואות לחיזוק מפני כובד הכובי עשויה שעושין אותם הכובים עליה דירה לשומר המבוי ולא משום צורת פתח ואקשינן גם זה (חיים) חייב. דתניא ביה״כ שיש בה בית דירה לחזן או לשומר ביהכ״נ חייב במזוזה. ופרקינן לעולם כי האי גוונא חייב והני אבולי אמאי לא עבדי בהו מזוזה (א״ל) פעמים שבא לבודקה ורואין אותו הגוים העוברין והשבין ואומרים לו יהודי אתה ומכשפות אתה עושה ואתי לידי סכנה. והיכא דשכיח היזקא ראוי להתרחק ממנה ואף על גב דהיא מצוה כדכתיב ויאמר שמואל איך אלך וגו׳.
ערך אבולאי
אבולאיאדמחוזא (עירובין ו׳) בעושין פסין לביראות פי׳ אובלא תקר׳ של מבואות לחיזוק מפני כובד הכובי שעושין אותה הכובי עליה דירה לשומר המבואות ולא משום צורת פתח ובלשון יון אנבו״לי ובל׳ ישמעאל אלד״רוב (יומא יא.) אמר ליה אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא מ״ט לא עבדי וכו׳ (נדה סז:) אתקין רבא במחוזא משום אבולאי פי׳ שהיו סוגרין המבואות בלילה ולא היו יכולות לצאת בלילה בבית הטבילה התקין להם שיהו טובלות ביום ח׳ פתחו מאבוסיה תרגומו פתחו אבולהא: (א״ב: פי׳ בלשון יון תקרה גדר שור וחומה תרגום ירושלמי עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות די יחתון אבוליכון רמיא ותליליא:)
א. [טואר. טיר.]
אבולי דמחוזא – שערי עיר ששמה מחוזא והיו רובן ישראל.
לאקרא דכובי – בנין בנוי עליהן ונקרא כובי והשערים תחתיו עשויין ככיפה ובניין הבנוי על גבי כיפין חזק יותר.
ואקרא דכובי גופה – משום אותו בנין עצמו תבעי השער מזוזה שדרך אותו השער נכנסין לו.
ואאקרא דכובי גופה תיבעי מזוזה. אבל מאקרא גופיה לא פריך כי שמא הוא עצמו אינו בית ויש ספרים דגרסי ואקרא דכובי גופיה תיבעי מזוזה משמע שהוא עצמו חשיב בית:
הנהו חיזוק לאקרא דכובי הוא דעבידן – פירוש: לא היו עשויין השערים לכניסה וביאה לעיר אלא כיפות היו לסבול וקרא דכובי ובני העיר היו יוצאין ונכנסין ממקומות אחרים שיש לומר לא היתה החומה מקפת העיר אלא פרזות היתה וראשי מבואותיה מפולשין לחוץ.
אמר ליה [לו] אביי לרב ספרא: אם כן, כיון שקיימת חובת מזוזה גם על שערי הערים, אם כן הני אבולי [אותם שערים] של העיר מחוזא, שרוב תושביה יהודים, מאי טעמא לא עבדו להו רבנן [מה טעם לא עשו להם חכמים] מזוזה? אמר ליה [לו]: הנהו חזוק לאקרא דכובי הוא דעבידי [אלה חיזוק למבצר שעל השער הם עשויים] ולכן אין לראותן כפתח שער ממש ולכך אינם חייבים במזוזה. אמר ליה [לו]: ואקרא דכובי גופה תבעי [ומבצר השער עצמו שיצטרך] מזוזה, דהא אית [שהרי יש] בה דירה לשומר בית האסורין, דהא תניא [שהרי שנינו בברייתא] במקרה דומה: בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן (לשמש) בית הכנסת — חייבת במזוזה שאף שאין דרים בבית הכנסת עצמו, כיון שהשמש דר בחדר הסמוך אליו —
Abaye said to Rav Safra: If there is an obligation to affix a mezuza on city gates, with regard to those city gates [abbulei] of Meḥoza, a city with a Jewish majority, what is the reason that the Sages did not affix a mezuza on them? Rav Safra said to him: Those gates are not the city gates. They are made as reinforcement to the fort [akra] of turrets above the gate, and therefore no mezuza is required. Abaye said to him: And shouldn’t the fort of turrets itself require a mezuza, since there is a residence for the prison guard in the fort? As, wasn’t a similar case taught in a baraita: A synagogue in which there is a residence for the synagogue attendant requires a mezuza? Although no one lives in the synagogue itself, since the attendant lives in an adjacent room, the synagogue requires a mezuza.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יתוספות ישניםתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי מִשּׁוּם סַכָּנָה דְּתַנְיָא דמְזוּזַת יָחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ וְשֶׁל רַבִּים פַּעֲמַיִם בַּיּוֹבֵל.

Rather, Abaye said: The reason that no mezuza was affixed there was due to the danger involved. The gates of a city populated by Jews certainly require a mezuza; however, since gentiles live there as well, the danger is that the gentiles would suspect the Jews of witchcraft or espionage, as it was taught in a baraita: The mezuza belonging to an individual is examined twice every seven years to determine whether it was stolen or became disqualified. And in order to avoid excessive burden on the community, the mezuza belonging to the public is examined twice in a fifty-year Jubilee period.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משום סכנה – שלא יאמר המלך כשפים עשיתם בשערי עירי.
נבדקת – שמא נרקבה או נגנבה.
ושל רבים – שערי חצירות ומדינות ועיירות.
פעמים ביובל – כל דבר שהוא של רבים אין להטריח עליו הרבה שאם תטרח יהא כל אחד אומר יעשו חביריי.
ושל רבים נבדקת פעמים ביובל. פירש בקונטרס שאין להטריח שאם מטריח יאמרו יעשו חבירי ואין נראה דא״כ מה שייך התם מילתיה דר׳ יהודה דארטבון אלא נראה לרבי דטעמא משום סכנה דאם יבדקוה תדיר יבא סרסר לידי הסכנה כי ההוא מעשה דארטבון דסיכן וגבה ממנו אלף זוז ואע״פ שסכנה זו אינה אלא על הבדיקה מ״מ יש לחוש כמו כן בעשיה פן יאמרו כשפים כו׳:
ושל רבים נבדקת פעמים ביובל – פירש רש״י ז״ל דכל דבר של רבים אין להטריח עליהם הרבה והקשו בתוספו׳ דא״כ היכי אייתי עלה מעשה דההוא ארטבין לכך פירשו דטעמא כי כדי שלא יבואו לידי סכנה הקלו עליהם בבדיקה כל מאי דאפשר וזהו שהביאו עלה מעשה דההוא ארטבין.
איך אלך ושמע שאול וגו׳ כבר פרשתיה יפה ביבמות בס״ד.
חייב גם בית הכנסת עצמו במזוזה! אלא אמר אביי: הטעם שאין קובעים מזוזה שם הוא משום סכנה, שעיר שכולה של יהודים ודאי היתה חייבת במזוזה במקום כזה, אלא כיון שדרים בה גם גוים יכול הדבר לבוא לידי סכנה, בכך שיאשימו את היהודים בכשפים או בריגול. וראיה לדבר דתניא כן שנינו בברייתא]: מזוזת יחיד נבדקת אם נפסלה או נגנבה פעמים בשבוע (בשבע שנים), ומזוזה של רבים — נבדקת פעמים ביובל, שכל דבר שהוא של רבים ואינו שייך לאדם מסויים, אין להטריח את הרבים בו, ולכך מזוזת הרבים די שתיבדק פעמיים ביובל.
Rather, Abaye said: The reason that no mezuza was affixed there was due to the danger involved. The gates of a city populated by Jews certainly require a mezuza; however, since gentiles live there as well, the danger is that the gentiles would suspect the Jews of witchcraft or espionage, as it was taught in a baraita: The mezuza belonging to an individual is examined twice every seven years to determine whether it was stolen or became disqualified. And in order to avoid excessive burden on the community, the mezuza belonging to the public is examined twice in a fifty-year Jubilee period.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וא״רוְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּאַרְטָבִין אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹדֵק מְזוּזוֹת בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר אֶחָד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶלֶף זוּז וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִיזּוֹקִין הֵיכָא דִּקְבִיעַ הֶיזֵּקָא שָׁאנֵי דִּכְתִיב {שמואל א ט״ז:ב׳} וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר ה׳ עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבּוֹחַ לַה׳ בָּאתִי.

And Rabbi Yehuda said: There was an incident involving an examiner [artavin], who was examining mezuzot in the upper marketplace of Tzippori during a period when decrees were issued against the Jewish people, and a Roman official [kasdor] found him and collected a fine of one thousand zuz from him. The Gemara raises a difficulty: But didn’t Rabbi Elazar say that those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? The Gemara responds: In a place where danger is permanent it is different, as one should not rely on a miracle, as it is written with regard to God’s command to Samuel to anoint David as king in place of Saul: “And Samuel said: How will I go, and Saul will hear and kill me; and God said: Take in your hand a calf and say: I have come to offer a sacrifice to God” (I Samuel 16:2). Even when God Himself issues the command, there is concern with regard to a clear and present danger.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ארטבון
ארטבוןא(יומא יא.) בגמרא דלשכת פרהדרין מעשה בארטבון אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של ציפורי פי׳ ארטבון היו קורין אותו ע״ש עירו (א״ב: הוא שם אדם אצל הפרסיים והיה נקרא בשם זה מלך ובנה עיר על שמו):
א. [איין איברזעהר, אונ זא האט אויך גהייסן איין פערזישר קעניג.]
בארטבין – שם האיש ואמרי לה על שם האומנות.
קסדור – שם פקידות הוא כגון סרדיוט והוא שוטר.
דקביע היזקא – עלילות המושל מזומנות תמיד.
איך אלך – למשוח את דוד ע״פ הדיבור.
שלוחי מצוה אין נזוקין כו׳. פסחים פ״א קידושין פ״א וע״ש:
ואמר ר׳ יהודה: מעשה בארטבין (בודק) אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי בשעת גזירת המלכות שגזרה שמד על ישראל ומצאו קסדור [פקיד רומי] אחד ונטל ממנו כקנס אלף זוז. על אותו מעשה שואלים: והאמר [והרי אמר] ר׳ אלעזר: שלוחי מצוה אין ניזוקין, ומדוע אם כן ניזוק זה? ומשיבים: היכא דקביע היזקא, שאני [במקום שקבוע וברור ההיזק, שונה הדבר], שאף שאמרנו ששלוחי מצוה אין ניזוקין, מכל מקום אין זה מדובר במקום שהסכנה בו מוחשית, שבו לא תמיד מתרחש נס. וראיה לדבר ממה דכתיב [שנאמר]: ״ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה׳ עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח לה׳ באתי״ (שמואל א׳ טז, ב), הרי שאף שנשלח שמואל בדבר ה׳ למשוח את דוד, מכל מקום לא סמך על הנס במקום שהיתה בו סכנה ברורה.
And Rabbi Yehuda said: There was an incident involving an examiner [artavin], who was examining mezuzot in the upper marketplace of Tzippori during a period when decrees were issued against the Jewish people, and a Roman official [kasdor] found him and collected a fine of one thousand zuz from him. The Gemara raises a difficulty: But didn’t Rabbi Elazar say that those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? The Gemara responds: In a place where danger is permanent it is different, as one should not rely on a miracle, as it is written with regard to God’s command to Samuel to anoint David as king in place of Saul: “And Samuel said: How will I go, and Saul will hear and kill me; and God said: Take in your hand a calf and say: I have come to offer a sacrifice to God” (I Samuel 16:2). Even when God Himself issues the command, there is concern with regard to a clear and present danger.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תָּנֵי רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת פְּטוּרִים מִן הַמְּזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים נְאוֹתוֹת בָּהֶן וּמַאי נְאוֹתוֹת רוֹחֲצוֹת א״לאֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה טַעְמָא דְּרוֹחֲצוֹת הָא סְתָמָא חַיָּיבִין וְהָתַנְיָא רֶפֶת בָּקָר פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה.

§ Rav Kahana taught a baraita before Rav Yehuda: A storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse are exempt from the obligation of mezuza, due to the fact that the women make use of them. And what is the meaning of the term: Make use? It means that the women bathe in them. Since women bathe there unclothed, it is inappropriate to affix a mezuza there. Rabbi Yehuda said to him: The reason that there is no requirement to affix a mezuza there is due to the fact that women bathe there; one can learn by inference that standard buildings of this kind, where women do not bathe, are obligated in the mitzva of affixing a mezuza there. But wasn’t it taught in a different baraita: A cattle barn is exempt from the obligation of mezuza, unrelated to whether or not women bathe there?
ר׳ חננאלרש״יתוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תני רב כהנא בית התבן ובית הבקר ובית העצים והאוצרות פטורין מן המזוזה מפני שהנשים ניאותות בהן. ופריש רב כהנא מאי ניאותות רוחצות ממש. הא סתמא חייבין. ואקשינן והתניא רפת בקר פטורין מן המזוזה.
בית אוצרות – של יין ושמן ותבואה ואין אדם דר בו.
מאי נאותות רוחצות – נאותות לשון הנאה ומשום דמקום גנאי הוא שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה.
והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזה – תימה לי לימא ההיא איירי כשהנשים רוחצות בו וי״ל ברפת בקר אין הנשים רוחצות דדוקא בית הבקר דלעיל דהיינו שעשוי לבקר אבל אין מעמידין בה בהמות בקביעות נשים רוחצות בו אבל רפת בקר משמע שעומד בו בקר בקביעות והוא מלוכלך בזבל הבקר אין הנשים רוחצות בו.
מאי נאותות רוחצות – פי׳ מלשון הנאה וגנאי הוא למזוזה כיון שהם עומדות שם ערומו׳ מאי נאותות מתקשטות פי׳ מלשון נוי. וה״ק אף על פי שהנשים וכו׳ כלומר דתנא ה״ק פטורין מן המזוזה והוצרכנו לפטרם מפני שהנשים מתקשטות בו וסד״א דדירה היא.
ב תני [שנה] רב כהנא ברייתא קמיה [לפני] רב יהודה: בית (מחסן) התבן ובית הבקר (רפת) ובית העצים ובית האוצרות — פטורים מן המזוזה, מפני שהנשים נאותות בהן. ומאי [ומה פירוש] ״נאותות״ — כוונתו רוחצות. שכיון שהנשים רוחצות שם ללא בגדיהן, אין זה מכבוד שמים שיקבעו שם מזוזה. אמר ליה [לו] רב יהודה: טעמא [הטעם] שנתת הוא משום שרוחצות שם, הא סתמא [הרי סתם] בית הבקר ובית התבן שאין הנשים רוחצות בהם — חייבים במזוזה? והתניא [והרי שנינו בברייתא] אחרת: רפת בקר — פטורה מן המזוזה, משמע שהיא פטורה תמיד מצד עצמה!
§ Rav Kahana taught a baraita before Rav Yehuda: A storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse are exempt from the obligation of mezuza, due to the fact that the women make use of them. And what is the meaning of the term: Make use? It means that the women bathe in them. Since women bathe there unclothed, it is inappropriate to affix a mezuza there. Rabbi Yehuda said to him: The reason that there is no requirement to affix a mezuza there is due to the fact that women bathe there; one can learn by inference that standard buildings of this kind, where women do not bathe, are obligated in the mitzva of affixing a mezuza there. But wasn’t it taught in a different baraita: A cattle barn is exempt from the obligation of mezuza, unrelated to whether or not women bathe there?
ר׳ חננאלרש״יתוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא מַאי נְאוֹתוֹת מִתְקַשְּׁטוֹת וְהָכִי קָתָנֵי אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהֶן פְּטוּרִין א״לאֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְשֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהֶן פְּטוּרִין וְהָתַנְיָא רֶפֶת בָּקָר פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה וְשֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהּ חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה.

Rather, the term should be understood otherwise. What is the meaning of the term: Make use? It means that the women adorn themselves there, and this is what the baraita is teaching: Although these structures are solid and clean to the extent that the women adorn themselves in them, they are exempt from the obligation of mezuza since they are not residences. Rav Kahana said to him: Are you saying that structures where the women adorn themselves are exempt from the mitzva of mezuza? But wasn’t it taught in a different baraita: A cattle stable is exempt from the obligation of mezuza, and a barn in which women adorn themselves is obligated in the mitzva of mezuza?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אע״פ שהנשים מתקשטות – שם בבשמים וס״ד אמינא דירה היא אשמעינן דלאו דירה היא.
אף על פי שהנשים מתקשטות בהן – אינו מגיה הברייתא דה״ק מפני שהנשים נאותות ומתקשטות רק בהן ואינם דרים בה דירה גמורה והא דקאמר אע״פ שהנשים מתקשטות פי׳ לא מיבעיא אם לא היו אפילו מתקשטות דפטורין אלא אף על פי שמתקשטות.
אלא כך צריך לפרש: מאי [מה פירוש] ״נאותות״ — מתקשטות. והכי קתני [וכך שנויה], כלומר כך יש להבין את הברייתא הראשונה: אף על פי שבתים אלה סגורים היטב ונקיים עד שהנשים מתקשטות בהן, מכל מקום פטורין, כיון שאינם בתי דירה. אמר ליה [לו] רב כהנא: ולשיטתך בתים שהנשים מתקשטות בהן פטורין מן המזוזה, והתניא [והרי שנינו בברייתא] אחרת: רפת בקר — פטורה מן המזוזה, אבל אלו שהנשים מתקשטות בהן — חייבת במזוזה, והרי זו שיטה סותרת!
Rather, the term should be understood otherwise. What is the meaning of the term: Make use? It means that the women adorn themselves there, and this is what the baraita is teaching: Although these structures are solid and clean to the extent that the women adorn themselves in them, they are exempt from the obligation of mezuza since they are not residences. Rav Kahana said to him: Are you saying that structures where the women adorn themselves are exempt from the mitzva of mezuza? But wasn’t it taught in a different baraita: A cattle stable is exempt from the obligation of mezuza, and a barn in which women adorn themselves is obligated in the mitzva of mezuza?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר מִתְקַשְּׁטוֹת תַּנָּאֵי הִיא לְדִידִי נָמֵי סְתָמָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא בֵּיתֶךָ בֵּיתְךָ הַמְיוּחָד לָךְ פְּרָט לְבֵית הַתֶּבֶן וּלְבֵית הַבָּקָר וּלְבֵית הָעֵצִים וּלְבֵית הָאוֹצָרוֹת שֶׁפְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה וְיֵשׁ מְחַיְּיבִין.

Rather, what have you to say, that with regard to the requirement of mezuza the status of places where women adorn themselves is subject to a dispute between tanna’im? Just as there are different opinions in that case, in my opinion, the status of standard cattle barns is also subject to a dispute between tanna’im, as it was taught in a baraita that it is written: Upon the doorposts of your house, meaning your house that is designated as a residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza, and some obligate these structures in the mitzva of mezuza. Apparently, the Rabbis dispute the requirement of affixing a mezuza in a standard stable.
רש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מאי אית לך למימר – כי פרשת נאותות מתקשטות שם ותיקשי מתני׳ אמתני׳ ונימא תנאי היא.
ויש מחייבין – והיינו תנאי וכל חד מן אמוראי מתרץ לטעמיה רב כהנא מתרץ דבסתמא פליגי אבל מתקשטות דכ״ע חייבין ורב יהודה מתרץ דבמתקשטות פליגי אבל סתמא דכולי עלמא פטור.
לדידי נמי סתמא תנאי היא. וא״ת אמאי דחיק לשנויי הכי נימא הא דקתני רפת בקר פטור מן המזוזה ברוחצות כי היכי דמוקי רב יהודה בסמוך ויש מחייבין במתקשטות י״ל כיון דמשכח תנאי לא חייש לתרוצה הכי אליביה ועוד דלא סבירא ליה האי דיחויא דכי דחי במתקשטות לא ס״ל:
יכול שאני מרבה אף בית שער. הקשה רבינו שלמה במנחות (דף לג:) דבפ״ק דסוכה (דף ח:) פריך ותיהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותתחייב במזוזה ותירץ דמדרבנן חייבת ורב יצחק אלפס תירץ דהכא מיירי בפתוחין לגינה וההיא דסוכה וכן ההיא דמנחות פרק הקומץ רבה אכסדרה בית שער ומרפסת חייבין במזוזה1 דמדתלי להו כבית שער ולא כבית משמע דלא הוי טעמיה משום דפתוחין לבית ועוד קשה לי מאי פריך מההיא ברייתא לרב חסדא דפטר אכסדרה ממזוזה לימא דרב חסדא בפתוחין לגינה וברייתא בפתוחין לבית אך נראה לדחות דלאביי פריך דאמר חזינא להו לאספלידי דבי מר פירוש אכסדראות שיש להן פצימין ולית להו מזוזה והתלמוד היה יודע שלא היו פתוחין אותן אספלידי לגינה דא״כ מאי האי שנויא דקא משני התם באכסדרה רומיתא פירוש אכסדרה שיש לה ארבע דפנות מארבע רוחותיה ורובם פתחים וחלונות כעין אותן עליות לויי״ש אמאי פטורים ממזוזה כיון שפתוחים לבית אבל לפירוש הקונטרס לא הוה מצי לשנויי דרב חסדא מדאורייתא וברייתא מדרבנן דהא דומיא דמילתא דאכסדראות רובם דלא היה להם מזוזה דמייתי עלה דהיינו מדרבנן ועוד כי יותר יש לרב חסדא להשמיענו חידוש אפילו מדרבנן:
1. אולי צ״ל בפתוחין לבית ולא נראה דמתלי להו כו׳ לבית ואין נראה לדחות כו׳.
מתקשטות תנאי היא לדידי נמי סתמא תנאי היא – פי׳ דלרב יאודה סתמא דברי הכל פטור ומתקשטות תנאי. ולרב כהנא מתקשטות דברי הכל חייב וסתמא תנאי היא ומאי נאותות רוחצות. פרש״י ז״ל דה״ק שהנשים נאותות ורוחצות בו לאתויי כל מקום בית הטבילה.
אלא מאי אית לך למימר [מה יש לך לומר] שלענין בתים שהנשים מתקשטות בהם תנאי [מחלוקת תנאים] היא, שיש מי שמחייב בכגון זה במזוזה ויש מי שפוטר, וכיון שאתה חייב לומר שקיימות כאן דעות שונות, אם כן לדידי נמי סתמא תנאי היא [לשיטתי גם כן סתם בית בקר מחלוקת תנאים היא] שיש חכמים המחייבים ויש הפוטרים, ואין להוכיח מברייתא אחת על השניה. דתניא כן שנינו בברייתא]: נאמר: ״על מזוזות ביתך״ — כוונתו: ביתך המיוחד לך למגורים, פרט לבית התבן ולבית הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות, שפטורין הם מן המזוזה, ויש מחייבין. הרי זו הוכחה גמורה שנחלקו חכמים בסתם בית התבן.
Rather, what have you to say, that with regard to the requirement of mezuza the status of places where women adorn themselves is subject to a dispute between tanna’im? Just as there are different opinions in that case, in my opinion, the status of standard cattle barns is also subject to a dispute between tanna’im, as it was taught in a baraita that it is written: Upon the doorposts of your house, meaning your house that is designated as a residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza, and some obligate these structures in the mitzva of mezuza. Apparently, the Rabbis dispute the requirement of affixing a mezuza in a standard stable.
רש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) בֶּאֱמֶת אָמְרוּ בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה וְשֶׁהַנָּשִׁים נְאוֹתוֹת בָּהֶן פְּטוּרִים מִן הַמְּזוּזָה רַב כָּהֲנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרַב יְהוּדָה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ.

Actually they said: There is a legal tradition that a building housing a bathroom, and a building housing a tannery [burseki], and a bathhouse, and a building housing a ritual bath for immersion, and any places of which women make use are exempt from the obligation of mezuza. This baraita is inconsistent with the opinions of both Rav Kahana and Rav Yehuda. Therefore, Rav Kahana interprets the baraita according to his line of reasoning, and Rav Yehuda interprets it according to his line of reasoning.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופירק רב יהודה מאי ניאותות מתקשטות והכי קתני ואף על פי שמתקשטות בהן הנשים פטורין ואקשינן עליה והתניא אם נשים מתקשטות בה חייבין א״ל רב כהנא לרב יהודה מאי אית לך למימר מתקשטות תנאי היא יש תנא שמחייב ויש תנא שפוטר לדידי נמי דפרישנא ניאותות רוחצות ממש אבל סתם חייבין תנאי היא דתניא ביתך ביתך המיוחד לך כו׳.
ומוסיפה הברייתא: באמת אמרו, מסורת הלכה היתה כי בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה, וכל מקום שהנשים נאותות בהן — פטורים מן המזוזה. ברייתא זו כשמעיינים בה מוצאים שאינה מכוונת לא כשיטת רב כהנא ולא כשיטת רב יהודה, ועל כן רב כהנא מתרץ (מיישב) אותה לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] ורב יהודה מתרץ לטעמיה [לטעמו, לשיטתו].
Actually they said: There is a legal tradition that a building housing a bathroom, and a building housing a tannery [burseki], and a bathhouse, and a building housing a ritual bath for immersion, and any places of which women make use are exempt from the obligation of mezuza. This baraita is inconsistent with the opinions of both Rav Kahana and Rav Yehuda. Therefore, Rav Kahana interprets the baraita according to his line of reasoning, and Rav Yehuda interprets it according to his line of reasoning.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַב כָּהֲנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בֵּיתֶךָ בֵּיתְךָ הַמְיוּחָד לָךְ פְּרָט לְבֵית הַתֶּבֶן וּלְבֵית הַבָּקָר וּלְבֵית הָעֵצִים וּלְבֵית הָאוֹצָרוֹת שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמְּזוּזָה בִּסְתָם הוְיֵשׁ שֶׁמְּחַיְּיבִים בִּסְתָם בֶּאֱמֶת אָמְרוּ בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה וְשֶׁהַנָּשִׁים נְאוֹתוֹת בָּהֶן וּמַאי נְאוֹתוֹת רוֹחֲצוֹת פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה.

Rav Kahana interprets it according to his line of reasoning: Your house means your house that is designated for your residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza in a case where their use is standard and they are not used for bathing or other immodest acts. And some obligate these structures in the mitzva of mezuza in a case where their use is standard. In truth they said the following with regard to a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion, and any places of which women make use; and what is the meaning of the term: Make use? It is that women bathe there. These places are exempt from the obligation of mezuza.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רב (הונא) [כהנא] מתרץ לטעמיה זו הברייתא ומפרש בה פטור מן המזוזה בסתם ויש שמחייבין בסתם. הנה תנאי נינהו דבסתמא אחד מחייב ואחרים פוטרין ורב [יהודא] מתרץ לטעמיה מן המזוזה במתקשטות ויש שמחייבין במתקשטות הנה תנאי במתקשטות [פליגי] וסבירא ליה שמעתא לרב כהנא רפת וכיוצא בה אם עשויות בפירוש למרחץ פטורין הא סתמא יש תנא דמחייב במזוזה ולרב יהודה יש תנא שמחייב מפני שמתקשט בהן שהן כמו בית דירה אבל בסתם פטורין ויש תנא שאמר אף על פי שמתקשטות בהן פטורין.
ושהנשים נאותות בהן – כלומר בית התבן ובית הבקר ובית העצים ושהנשים רוחצות בהן ובית הטביל׳ אע״ג דאשמעי׳ מרחץ איצטריך לאשמועינן בית הטבילה אע״ג דליכא זוהמא.
רב כהנא מתרץ לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] כך: ״ביתך״ — ביתך המיוחד לך למגורים, פרט לבית התבן ולבית הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות, שפטורים מן המזוזה בסתם. כלומר: אם אין אנו יודעים שמתרחצים בהם או משתמשים בהם שימוש אחר של גנאי, ויש מי שמחייבים בסתם. באמת אמרו: בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה וכל המקומות שהנשים נאותות בהן, ומאי [ומה] פירוש ״נאותות״: רוחצות בהן בעירום — פטורין מן המזוזה.
Rav Kahana interprets it according to his line of reasoning: Your house means your house that is designated for your residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza in a case where their use is standard and they are not used for bathing or other immodest acts. And some obligate these structures in the mitzva of mezuza in a case where their use is standard. In truth they said the following with regard to a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion, and any places of which women make use; and what is the meaning of the term: Make use? It is that women bathe there. These places are exempt from the obligation of mezuza.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אִי הָכִי הַיְינוּ מֶרְחָץ אַשְׁמְעִינַן מֶרְחָץ דְּרַבִּים וְאַשְׁמְעִינַן מֶרְחָץ דְּיָחִיד דס״דדְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מֶרְחָץ דְּרַבִּים דִּנְפִישׁ זוּהֲמֵיהּ אֲבָל מֶרְחָץ דְּיָחִיד דְּלָא נְפִישׁ זוּהֲמֵיהּ אֵימָא לִיחַיַּיב בִּמְזוּזָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The Gemara challenges this interpretation: If so, that make use in this context means bathe, this is identical to the bathhouse. Why would the baraita need to list both a bathhouse and a place where women bathe? The Gemara answers: The baraita teaches us the halakha with regard to the bathhouse of the public, and it teaches us the halakha with regard to the bathhouse of an individual. As it could enter your mind to say: A bathhouse of the public, whose filth is extensive, is exempt from mezuza; however, the bathhouse of an individual, whose filth is not extensive, as only women of that house bathe there, I would say it is obligated in the mitzva of affixing a mezuza. Therefore, the baraita teaches us that the bathhouse of an individual is also exempt.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על הסבר זה מקשים: אי הכי [אם כך], אם פירוש ״נאותות״ הוא רוחצות אם כן היינו [זהו] בדיוק בית המרחץ ומדוע הוא מחלק בדבריו בין בית המרחץ ומקום שהנשים נאותות בו! ומשיבים: אשמעינן [השמיע לנו הלכה זו] בענין מרחץ של רבים, ואשמעינן [והשמיע לנו] גם כן מרחץ של יחיד. דסלקא דעתך אמינא [שיעלה על דעתך לומר]: מרחץ של רבים דנפיש זוהמיה [שמרובה זוהמתו] מפני שרבים מתרחצים בו — הוא הפטור מן המזוזה, אבל מרחץ של היחיד, כגון זה שנשות הבית בלבד רוחצות בו, שלא נפיש זוהמיה [מרובה זוהמתו] — אימא ליחייב [אמור שיתחייב] במזוזה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין אנו מחייבין אותו במזוזה.
The Gemara challenges this interpretation: If so, that make use in this context means bathe, this is identical to the bathhouse. Why would the baraita need to list both a bathhouse and a place where women bathe? The Gemara answers: The baraita teaches us the halakha with regard to the bathhouse of the public, and it teaches us the halakha with regard to the bathhouse of an individual. As it could enter your mind to say: A bathhouse of the public, whose filth is extensive, is exempt from mezuza; however, the bathhouse of an individual, whose filth is not extensive, as only women of that house bathe there, I would say it is obligated in the mitzva of affixing a mezuza. Therefore, the baraita teaches us that the bathhouse of an individual is also exempt.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְרַב יְהוּדָה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ הָכִי קָתָנֵי בֵּיתֶךָ בֵּיתְךָ הַמְיוּחָד לָךְ פְּרָט לְבֵית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת שֶׁפְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה אפי׳אֲפִילּוּ מִתְקַשְּׁטוֹת וְיֵשׁ מְחַיְּיבִין ובְּמִתְקַשְּׁטוֹת אֲבָל סְתָם דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר בֶּאֱמֶת אָמְרוּ בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהֶן פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ זוּהֲמֵיהּ.

And Rav Yehuda interprets the baraita according to his line of reasoning, and this is what it is teaching: Your house means your house that is designated for your residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza even in a case where women adorn themselves there. And some obligate these structures in the mitzva of mezuza in a case where women adorn themselves there. However, in a case where use of the building is standard, everyone agrees that these structures are exempt from the mitzva of mezuza. In truth they said that a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion, even though women adorn themselves there, are exempt from the obligation of mezuza, because its filth is extensive.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואילו רב יהודה מתרץ את הברייתא שהבאנו לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], הכי קתני [כך היא שנויה], כך יש להבינה: ״ביתך״ — הכוונה לביתך המיוחד לך למגורים, פרט לבית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות שפטורין מן המזוזה, אפילו היו הנשים מתקשטות (שכך הוא מפרש ״נאותות״) בהם, ויש המחייבין במתקשטות, אבל בסתם — דברי הכל פטור ממזוזה. באמת אמרו: בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה, אף על פי שהנשים מתקשטות בהן — פטורין מן המזוזה, משום דנפיש זוהמיה [שמרובה זוהמתם].
And Rav Yehuda interprets the baraita according to his line of reasoning, and this is what it is teaching: Your house means your house that is designated for your residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza even in a case where women adorn themselves there. And some obligate these structures in the mitzva of mezuza in a case where women adorn themselves there. However, in a case where use of the building is standard, everyone agrees that these structures are exempt from the mitzva of mezuza. In truth they said that a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion, even though women adorn themselves there, are exempt from the obligation of mezuza, because its filth is extensive.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וּלְרַב יְהוּדָה סְתָמָא דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר וְהָתַנְיָא בִּשְׁעָרֶיךָ אֶחָד שַׁעֲרֵי בָתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵירוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי עֲיָירוֹת וְרֶפֶת וְלוּלִין וּמַתְבֵּן וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן חַיָּיבִין בִּמְזוּזָה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף

The Gemara asks: And according to Rav Yehuda, in cases where use of the building is standard, does everyone agree that a storehouse is exempt from the mitzva of mezuza? But wasn’t it taught in a baraita that it is written with regard to the mitzva to affix a mezuza: And upon your gates, meaning that with regard to the gates of houses, and the gates of courtyards, and the gates of cities, and the gates of towns, and a barn, and chicken coops, and a hay storehouse, and wine storehouses, and oil storehouses, all of them are obligated in the mitzva of mezuza? I might have thought that I include in the obligation of mezuza even
רש״יתוספותתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולולין – מקום גידול התרנגולין.
והתניא אחד שערי בתים ורפת כו׳ – לא הוה מצי לשנויי במתקשטות חדא דברפת אינן מתקשטות כיון דמלוכלך הוא ובהמה עומדת בו בקביעות כדפי׳ לעיל אי נמי כיון דקתני לה בהדי הנך דאפי׳ סתמא חייבת א״כ רפת בקר נמי בסתמא איירי.
יכול שאני מרבה אף בית שער וכו׳ – משמע דבית שער פטור מן המזוזה ותימה דבפרק הקומץ רבה (מנחות דף לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבת במזוזה וכן משמע בפ״ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער ותתחייב במזוזה וי״ל דהכא מדאורייתא קאמר והתם מדרבנן א״נ נ״ל דהכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת והא דקתני בית שער אכסדרה פירוש של אכסדרה והאלפסי תירץ התם בפתוחין לבית.
ולרב יהודה סתמא דברי הכל פטור והתניא אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת״ל בית מה בית המיוחד לדירה אף כל המיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה יכול אני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת״ל בית מה בית מיוחד העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד יצאו אלו שאין עשויין לכבוד תיובתא דרב יהודה תיובתא – כתב רבינו חננאל זצוק״ל וקיימא לן כרב כהנא וכי הא מתניתא. ואינו נראה לי דהא רב כהנא איתי לעיל ברייתא דבסתמא פליגי דתניא ביתך ביתך המיוחד לך פרט לבית הבקר לבית העצים לבית האוצרות שפטורין מן המזוזה ויש מחייבין ומשמע שהלכה כתנא קמא דפטר והך מתניתא דמחייבא היא כיש שמחייבין ואמרינן נמי תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא ששה שערים פטורין מן המזוזה בית התבן בית העצים בית הבקר בית האוצרות ורבינו חננאל כתב רב כהנא מוקים לה כשהנשים רוחצות בהן. ואינו נראה לי דאטו רב כהנא פטר בסתמא תנאי פליגי בסתמא קאמר ודלא כרב יהודה דאמר בסתמא כולי עלמא לא פליגי דפטור אלא איכא תנא דמחייב בסתמא ואיכא תנא דפטר והאי תנא אתי כמאן דפטר ואינו צריך להעמידה כשהנשים רוחצות שם ובפרק הקומץ בתרא אמרינן בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה ועיין מה שכתבתי שם במהדורא בתרא.
תוס׳ בד״ה יכול כו׳ משמע דבית שער פטור מן המזוזה ותימה כו׳ עכ״ל מהך דפרק הקומץ ה״ל לאקשויי נמי מאכסדרה ומרפסת דפטר הכא מן המזוזה והתם מחייב אלא דנקטי בקושייתם בית שער דמהך דפ״ק דסוכה ל״ק רק בית שער וק״ל:
בד״ה והתניא כו׳ חדא דברפת אינן מתקשטות כו׳ עכ״ל ודקתני לעיל ושהנשים מתקשטות בה כו׳ לא קאי ארפת בקר דקתני ברישא אלא אשאר מקומות שנשים מתקשטות בהו וק״ל:
ושואלים: ולרב יהודה הרי סתמא סתם מחסן ואוצר דברי הכל פטור ממזוזה, והתניא [והרי שנינו בברייתא אחרת]: נאמר: ״ובשעריך״ — לומר: אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות, וכן ורפת ולולין לתרנגולות ומתבן (מחסן התבן) ואוצרות יין ואוצרות שמן — חייבין כולם במזוזה. יכול שאני מרבה בכלל החיוב במזוזה אף
The Gemara asks: And according to Rav Yehuda, in cases where use of the building is standard, does everyone agree that a storehouse is exempt from the mitzva of mezuza? But wasn’t it taught in a baraita that it is written with regard to the mitzva to affix a mezuza: And upon your gates, meaning that with regard to the gates of houses, and the gates of courtyards, and the gates of cities, and the gates of towns, and a barn, and chicken coops, and a hay storehouse, and wine storehouses, and oil storehouses, all of them are obligated in the mitzva of mezuza? I might have thought that I include in the obligation of mezuza even
רש״יתוספותתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יומא יא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יומא יא., ר׳ חננאל יומא יא., הערוך על סדר הש"ס יומא יא., רש"י יומא יא., תוספות יומא יא., תוספות ישנים יומא יא., תוספות רי"ד יומא יא., בית הבחירה למאירי יומא יא. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א יומא יא., מהרש"א חידושי הלכות יומא יא., מהרש"א חידושי אגדות יומא יא., פירוש הרב שטיינזלץ יומא יא., אסופת מאמרים יומא יא.

Yoma 11a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yoma 11a, R. Chananel Yoma 11a, Collected from HeArukh Yoma 11a, Rashi Yoma 11a, Tosafot Yoma 11a, Tosefot Yeshanim Yoma 11a, Tosefot Rid Yoma 11a, Meiri Yoma 11a, Ritva Yoma 11a, Maharsha Chidushei Halakhot Yoma 11a, Maharsha Chidushei Aggadot Yoma 11a, Steinsaltz Commentary Yoma 11a, Collected Articles Yoma 11a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144