איתמר לחי העומד מאיליו כגון אילן וכיוצא בו. אביי אמר הוי לחי רבא אמר לא הוי לחי וסברוה כי היכי דפליגי בלחי הכי פליגי במחיצות.
(1) 
אִיתְּמַר לֶחִי הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו אַבָּיֵי אָמַר הָוֵי לֶחִי רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי.
אִיתְּמַר לֶחִי הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו אַבָּיֵי אָמַר הָוֵי לֶחִי רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי.It was stated that the amora’im disagreed about a side post that stands by itself, i.e., a side post at the entrance to an alleyway that was not put there for the express purpose of permitting one to carry on Shabbat. Abaye said: It is a valid side post. Rava said: It is not a valid side post.
1. סמכינן: גד , עיתים: ״סמכי״. דפוסים: סמיכו .
2. הוי לחי: כך ב-גב , גב 2, גד , כ״י נ , עיתים, דפוסים. חסר בכ״י א .
3. דסמכין: כ״י א לפני הגהה ״סמכינן״. גב , גב 2, גד : ״דסמיכין״. כ״י נ : ״דסמיכי״. דפוסים, עיתים: ״דסמכי״ כבהמשך.
4. סמיכינן: כך בכ״י א , גב , עיתים. גד , כ״י נ , דפוסים: ״סמיכי״. גב 2: ״סמיכין״.
5. מאיתמל: כך ב-גב , גב 2, גד , כ״י נ , עיתים, דפוסים. חסר בכ״י א .
6. דאע״ג: כך ב-גב , גב 2, גי , כ״י נ , עיתים, דפוסים. כ״י א : ״אע״ג״.
7. דסמיכין: גד , דפוסים: ״דסמיכי״.
8. עליה: חסר בדפוסים.
9. לחי: חסר בדפוס קושטא .
10. כאביי: כך ב-גב , גב 2, כ״י נ , עיתים, דפוסים. כ״י א : ״כואתיה דאביי״כ. גד : ״קימ׳ לן כאביי״.
11. סימ״ן: רק כ״י א . חסר ב-גב , כ״י נ , דפוסים, עיתים.
12. והא: כך ב-גב , גי , גיב , כ״י נ , עיתים, דפוסים. כ״י א : ״והדא״.
13. הוייה: גב , גב 2, גד , גיב , עיתים, דפוס קושטא : ״הויא״. כ״י נ : ״הוי״. דפוסים : הוה .
14. ר׳ מאיר: כך ב-גב , גב 2, גד , גיב , כ״י נ , ריבב״ן, עיתים (סי׳ צט), דפוסים, בה״ג. כ״י א , גי , רמב״ם פיהמ״ש: ״ר׳ יוסי״.
15. בכל עושים...ורבי יוסי הגלילי פוסל: בדפוסים מקומו למעלה עם המשנה הקודמת.
16. בכ״י א חסרות כאן כמה שורות, עד לאמצע המשנה הבאה (על פי הדומות): ״ובלבד שלא יהא בין קנה לקנה״, והושלמו שם בגליון.
17. פרצות: כך ב-גב , גב 2, גד , רמב״ם פיהמ״ש, דפוסים. כ״י א , כ״י נ , עיתים: ״פרוצות״. אך בלשון המשנה המובאת בגמרא בסמוך, כך רק בעיתים.
[טו, א; רי״ף סי׳ תקצ]
איתמ׳ לחי העומד מיאליו, פיר׳1 שלא הוקבע שם לשום תיקון מבוי2, אביי אמ׳ וכו׳ עד היכא דלא סמכי׳ עליה מאיתמל, פיר׳3 שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת, כולי עלמ׳ לא פליגי דלא הוי לחי וכו׳, עד4 ביע״ל קג״ם, וכבר פירשנו לעיל.5
[טו, א; רי״ף שם]
משנה ה
1. רש״י ד״ה העומד מאליו (בשינוי).
2. כגי׳ רש״י שברי״ף, ריו״נ והאו״ז (סי׳ קכא). ולפנינו ברש״י נוסף: ׳דלא הזמינוהו לכך׳. ופי׳ דבריו בב״י (או״ח סי׳ שסג, יא): ׳דאפילו הוקבע בידים מיקרי עומד מאליו, כיון שלא הוקבע שם לשם לחי׳.
3. רש״י ד״ה היכא דלא סמכינן. וכתב ע״ז הב״י (שם): ׳ורצה להשמיענו עוד, שאין צריך שיתכוין לסמוך עליו מערב שבת, אלא כל שלא היה שם לחי אחר בערב שבת, זה מקרי סמך עליו מערב שבת׳.
4. לשון הרי״ף שם.
5. בפי׳ למ״א.
אילן המיסך על הארץ שיש תחתיו חלל בגובה עשרה והנופים מתעמקים בראשיהם וחוזרים ונוטים כלפי קרקע מכל צדדיו סביב אם אין בין ראשי הענפים ולארץ שלשה טפחים משתמש תחתיו שהרי יש כאן לבוד ונמצאת מחיצה זו עשרה ופרשוה במסכת סוכה בשעשה שם הוצא ודפנא בשתי וערב עד שתהא יכולה לעמוד ברוח מצויה שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינו מחיצה הא כל שעשה כן מותר שמחיצה מאליה מחיצה היא ומ״מ אם היה תחת האילן יתר מבית סאתים אסור לטלטל תחתיו שהיקף שאינו עשוי לדירה אלא לאויר שחוצה לה לשמור משם שדות וכרמים אינו היקף גמור ודינו כקרפף שלא לטלטל בו אלא עד בית סאתים שעד כאן דינו כחצר כשיעור חצר המשכן ואין נותנים לו דין הוקף לדירה שמטלטלין בכלו אפי׳ עד עשר כורים:
אביי אמ׳ הוי לחי ודיוקא עד פחות מד׳ אמות אבל ד׳ אמות אפילו אביי מוד׳ דלא הוי לחי כיון שהוא עומד מאליו כדכתב רש״י ז״ל גבי לחי הבולט מדופנו של מבוי. מחיצת המים קנה קנה פחות מג׳ קמ״ל כדבעא מיני׳ אביי מרבה פירוש ההיא בעיא לקמן בריש פרק פסין. ותרי לישני איתמרו התם בחד לישנא אמרינן דבעא מיניה דיומד הבא ממחיצת הקנים מפטרות פחות פחות מג׳ אם נדונו׳ משום דיומד או לא ובלישנא בתרא אמרי׳ דבע׳ מיניה גורדייתא דקני׳ שמחברו׳ בתחלתן ולאחר גובה עשרה מתרחקו׳ ג׳ טפחי׳ אי חזו להיות דיומד או לא והכא לא קפדינן ונקטינן חדא מהנהו לישני: אלמא אמר רב הונא שאין מטלטלין בו אלא סאתי׳ פירוש שאם הו׳ יותר מבית סאתי׳ אין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות כדין כרמלי׳ אלא א״כ שלא נעשו מתחלה לכך שפיר דהא קאמר לן שגזרו חכמים על כל קרפף ומחיצות שלא הוקפו לדירה שאם הוא יותר מבית סאתים שיהא דינו ככרמלית וקמה קצירה כו׳ ופרקי׳ לדידי נמי טעמא מפני שגזרו חכמים על כל היקף העשוי לתשמיש אויר בעלמא שאם היה יותר מבית סאתי׳ שיה׳ דינו ככרמלי׳ וקמ׳ קצור׳ כו׳ פי׳ או קמה קצור׳ ושבולות מקיפו׳ אותו.
ג״ה אביי לטעמיה דאמר לחי משום מחיצה ויש שפירשו דהיינו מאי דקאמר אסור להשתמש בין הלחיים דקסבר לחי משום מחיצה ואין מחיצה אחרת אלא לפנים ממנה ולפי זה אין הלכא כרבא בההיא דהתם דהא קיימא לן כאביי בהא דהכא דתיהוי מיע״ל קג״ם לפי מה שכתב רש״י ז״ל שזו היא למ״ד של יע״ל ובתוס׳ פירשו דאביי לטעמיה היינו מאי דקאמר לעיל בפרקי׳ גבי ממעטו אביי אמר ד׳ ופרישנא טעמא דקסב׳ קורה משו׳ מחיצ׳ וכיון שכן כל שכן דסבירא ליה דלחי משום מחיצה ואע״ג דאמרי׳ התם לאביי לישני אחריני הכא סברי דהאי לישנ׳ קמ׳ וזה דוחק והנכון דלא גרסי׳ הכא ואביי לטעמי׳ ור״ח ורי״ף ז״ל לא גרסי ליה.
א איתמר [נאמר] שנחלקו אמוראים בדבר לחי העומד מאליו, כלומר לחי המצוי במבוי ולא העמידוהו במיוחד לצורך הכשר מבוי אלא לדבר אחר במקום שיוכל לשמש כלחי. אביי אמר: הוי [הרי זה] לחי, רבא אמר: לא הוי [אינו] לחי.
It was stated that the amora’im disagreed about a side post that stands by itself, i.e., a side post at the entrance to an alleyway that was not put there for the express purpose of permitting one to carry on Shabbat. Abaye said: It is a valid side post. Rava said: It is not a valid side post.
הכל
(2) הֵיכָא דְּלָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא הָוֵי לֶחִי כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּסָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל אַבָּיֵי אָמַר אהָוֵי לֶחִי דְּהָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא לָאו אַדַּעְתֵּיהּ דְּהָכִי עֲבִידִי לָא הָוֵי לֶחִי.
The Gemara first narrows the scope of the dispute: In a place where the inhabitants of the alleyway did not rely on it from yesterday, e.g., the alleyway had another side post that fell down on Shabbat, all agree that it is not a valid side post. Where they disagree is in a case where they relied on it from yesterday. Abaye said: It is a valid side post, as they relied on it from yesterday. Rava said: It is not a valid side post; since it was not originally erected for this purpose, it is not considered a valid side post.
The Gemara first narrows the scope of the dispute: In a place where the inhabitants of the alleyway did not rely on it from yesterday, e.g., the alleyway had another side post that fell down on Shabbat, all agree that it is not a valid side post. Where they disagree is in a case where they relied on it from yesterday. Abaye said: It is a valid side post, as they relied on it from yesterday. Rava said: It is not a valid side post; since it was not originally erected for this purpose, it is not considered a valid side post.
ומתחילה מצמצמים את תחום המחלוקת: היכא דלא סמכינן עליה [במקום שאין אנו סומכים עליו] מאתמול, מערב שבת, כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים] דלא הוי [שאינו] לחי. כי פליגי היכא דסמכינן עליה [כאשר נחלקו הרי זה במקום שסמכנו עליו] מאתמול. אביי אמר: הוי [הריהו] לחי, דהא סמכינן עליה [שהרי סמכנו עליו] מאתמול. רבא אמר: לא הוי [אינו] לחי, כיון דמעיקרא לאו אדעתיה דהכי עבידי, לא הוי [שמתחילה לא על דעת כן נעשה, אינו נחשב] לחי.
The Gemara first narrows the scope of the dispute: In a place where the inhabitants of the alleyway did not rely on it from yesterday, e.g., the alleyway had another side post that fell down on Shabbat, all agree that it is not a valid side post. Where they disagree is in a case where they relied on it from yesterday. Abaye said: It is a valid side post, as they relied on it from yesterday. Rava said: It is not a valid side post; since it was not originally erected for this purpose, it is not considered a valid side post.
הכל
(3) קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בְּלֶחִי פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְחִיצָה.
The Gemara comments: It might enter your mind to say that just as they disagree with regard to a side post, they also disagree with regard to whether a partition that was not erected to serve that function is considered a valid partition.
The Gemara comments: It might enter your mind to say that just as they disagree with regard to a side post, they also disagree with regard to whether a partition that was not erected to serve that function is considered a valid partition.
ומעירים: קא סלקא דעתך כי היכי דפליגי [עלה על דעתנו כי כשם שהם נחלקים] בלחי פליגי נמי [נחלקו גם כן] במחיצה אם יש לסמוך על מחיצה שלא הועמדה בידי אדם לצורך זה.
The Gemara comments: It might enter your mind to say that just as they disagree with regard to a side post, they also disagree with regard to whether a partition that was not erected to serve that function is considered a valid partition.
הכל
(4) ת״ש תָּא שְׁמַע בהָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת וְאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ כְּשֵׁירָה הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁנְּטָעָן מִתְּחִילָּה לְכָךְ אִי הָכִי פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לִיגְזוֹר דִּילְמָא אָתֵי לְאִישְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּאִילָן קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
Come and hear a proof based upon what we learned in the following mishna: With regard to one who makes his sukka among the trees, and the trees serve as its walls, it is a valid sukka. This proves that the trees function as partitions even though they were not erected for this purpose. The Gemara responds: With what are we dealing here, in this mishna? To a case where he planted the trees from the outset for this purpose. The Gemara asks: If so, it is obvious that the trees constitute valid walls. The Gemara answers: Lest you say the Sages should issue a decree to prohibit using a sukka with trees as its walls, due to a concern that perhaps one will come to use the tree on the Festival and detach a branch or leaf in the process, the mishna therefore teaches us that no such decree was made and the sukka is permitted.
Come and hear a proof based upon what we learned in the following mishna: With regard to one who makes his sukka among the trees, and the trees serve as its walls, it is a valid sukka. This proves that the trees function as partitions even though they were not erected for this purpose. The Gemara responds: With what are we dealing here, in this mishna? To a case where he planted the trees from the outset for this purpose. The Gemara asks: If so, it is obvious that the trees constitute valid walls. The Gemara answers: Lest you say the Sages should issue a decree to prohibit using a sukka with trees as its walls, due to a concern that perhaps one will come to use the tree on the Festival and detach a branch or leaf in the process, the mishna therefore teaches us that no such decree was made and the sukka is permitted.
ת״ש העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות כשירה ודחי רבא הכי הכא במאי עסיקינן כשעשאו לאילן מתחילה לשום דופן והא אתא לאשמועינן דלא גזרינן דילמא אתי לאישתמושי ביום טוב באילן. וכן נמי דחי במחיצת הקנים דתנינן דנידון משום דיומד כשעשאו מתחילה לכך.
תא שמע העושה סוכתו – בפ׳ הישן (סוכה כד:) מוקי לה דעביד לה בהוצא ודפנא דלא תקשי לרב אחא בר יעקב דאמר כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח פירוש שהרוח מנענעת׳ לכאן ולכאן אינה מחיצה ואמאי כשרה והא קאזיל ואתי ולפי זה לא פריך הכא מידי והוה מצי למימר ולטעמיך אי נמי משמע ליה דמיירי בכל ענין בין הוי רוב דופן מעובי האילן שאינו הולך ברוח בין דהוי רוב דופן מן הנוף.
תא שמע [בוא ושמע] הוכחה לדבר ממה ששנינו במשנה: העושה סוכתו בין האילנות ואילנות דפנות לה כשירה. כלומר, כיון שהאילנות משמשים כמחיצה (דפנות): משמע שמחיצה אף שלא נעשתה לצורך זה — שמה מחיצה. ודוחים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] שנטען מתחילה לכך כדי שישמשו דפנות לסוכה. ומקשים: אי הכי פשיטא [אם כך פשוט הוא] וברור שאם נטעם בכוונה לכך כשרים הם לדפנות! ועונים: מהו דתימא [שתאמר]: ליגזור דילמא אתי לאשתמושי [שיגזרו לאסור שמא יבוא להשתמש] באילן בחג, ובתוך כך יתלוש עליו, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שמותרת סוכה זו ואין אנו גוזרים בה לאסור.
Come and hear a proof based upon what we learned in the following mishna: With regard to one who makes his sukka among the trees, and the trees serve as its walls, it is a valid sukka. This proves that the trees function as partitions even though they were not erected for this purpose. The Gemara responds: With what are we dealing here, in this mishna? To a case where he planted the trees from the outset for this purpose. The Gemara asks: If so, it is obvious that the trees constitute valid walls. The Gemara answers: Lest you say the Sages should issue a decree to prohibit using a sukka with trees as its walls, due to a concern that perhaps one will come to use the tree on the Festival and detach a branch or leaf in the process, the mishna therefore teaches us that no such decree was made and the sukka is permitted.
הכל
(5) ת״ש תָּא שְׁמַע הָיָה שָׁם אִילָן אוֹ גָּדֵר אוֹ חִיצַת הַקָּנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד.
The Gemara tries to present another proof. Come and hear a proof from a baraita: If there was a tree there, or a fence, or a barrier of reeds that are interconnected and form a hedge, it is judged to be a valid double post, i.e., it qualifies as a partition suitable to enclose a public well, as will be explained below. This indicates that a partition not constructed to serve as a partition is nonetheless valid.
The Gemara tries to present another proof. Come and hear a proof from a baraita: If there was a tree there, or a fence, or a barrier of reeds that are interconnected and form a hedge, it is judged to be a valid double post, i.e., it qualifies as a partition suitable to enclose a public well, as will be explained below. This indicates that a partition not constructed to serve as a partition is nonetheless valid.
היה שם – בפסי ביראות תניא בפרק שני.
חיצת הקנים – קנים מחוברים. חיצת שהיו נטועים כסדר מחיצה.
דיומד – מפרש בפ׳ שני דיו עמודין עמוד אחד נראה כשנים שעשאו כמרזב ונוטה אחד ממחיצותיו לדרום ואחד למערב דכי עביד ד׳ דיומדין לד׳ הפיאות יש לכל מחיצה ב׳ אמות עומד אמה מכאן ואמה מכאן: 
ועוד מנסים להוכיח: תא שמע [בוא ושמע] הוכחה לדבר ממה ששנינו: היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים (קנים הנטועים באופן שמחוברים זה לזה) נידון משום דיומד כלומר נחשבים אלה כאחת המחיצות הראויות להקיף את באר הרבים כפי שיבואר. ואם כן משמע שמחיצה שלא נעשתה לכך נחשבת בכל זאת למחיצה!
The Gemara tries to present another proof. Come and hear a proof from a baraita: If there was a tree there, or a fence, or a barrier of reeds that are interconnected and form a hedge, it is judged to be a valid double post, i.e., it qualifies as a partition suitable to enclose a public well, as will be explained below. This indicates that a partition not constructed to serve as a partition is nonetheless valid.
הכל
(6) הָכָא נָמֵי בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁעֲשָׂאָן מִתְּחִילָּה לְכָךְ אִי הָכִי מַאי קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן [קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן ] חִיצַת הַקָּנִים קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה.
The Gemara rejects this proof: Here, too, with what are we dealing? With a case where one constructed them from the outset for this purpose. The Gemara asks: If so, what does it teach us; is it not obvious that it is a valid double post? The Gemara answers: It teaches us that a barrier of reeds is a valid partition if the distance between one reed and the next is less than three handbreadths, as Abaye raised this dilemma to Rabba, and the baraita teaches that it is valid.
The Gemara rejects this proof: Here, too, with what are we dealing? With a case where one constructed them from the outset for this purpose. The Gemara asks: If so, what does it teach us; is it not obvious that it is a valid double post? The Gemara answers: It teaches us that a barrier of reeds is a valid partition if the distance between one reed and the next is less than three handbreadths, as Abaye raised this dilemma to Rabba, and the baraita teaches that it is valid.
ואביי דאמר לרבא בר רב חנן כדבעא מיניה הלכתא מאי א״ל פוק חזי היאך עמא דבר איכא דמתני לה על השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו.
אי הכי מאי למימרא כלומר אם מתחילה עשאו לכך הא פשיטא היא ודחי לכדבעא אביי מרבה איצטריכא ליה וכדבעינן למימר לקמן.
תוס׳ בד״ה א״ה מאי למימרא ולא סגי בשינוייא כו׳ עכ״ל וכדמשני חיצת קנים כו׳ פחות מג״ט איצטריך ליה קאי שנויא דלעיל לגבי אילן וניחא דנקט חדא אטו תרתי דהיינו גדר אגב אילן וחיצת קנים ודו״ק:
ודוחים: הכא נמי במאי עסקינן [כאן גם כן במה אנו עוסקים] שעשאן מתחילה לכך. ושואלים: אי הכי מאי קא משמע לן [אם כך מה השמיע לנו]? ומשיבים: קא משמע לן [השמיע לנו] חידוש בפרט אחד, בענין חיצת הקנים העשויה קנה קנה פחות משלשה טפחים, כדבעא מיניה [כמו ששאל ממנו] אביי מרבה — מה דינה, והלכה זו למדנו מכאן, והיא היא החידוש בדבר.
The Gemara rejects this proof: Here, too, with what are we dealing? With a case where one constructed them from the outset for this purpose. The Gemara asks: If so, what does it teach us; is it not obvious that it is a valid double post? The Gemara answers: It teaches us that a barrier of reeds is a valid partition if the distance between one reed and the next is less than three handbreadths, as Abaye raised this dilemma to Rabba, and the baraita teaches that it is valid.
הכל
(7) ת״ש תָּא שְׁמַע אִילָן הַמֵּסֵיךְ עַל הָאָרֶץ אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ ג׳ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו הָכָא נָמֵי בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִילָּה לְכָךְ.
The Gemara suggests another proof. Come and hear a proof from the following mishna: With regard to a tree whose branches hang over from a height of greater than ten handbreadths and reach almost to the ground, if the ends of its branches are not higher than three handbreadths from the ground, one may carry under it; the branches constitute partitions all around, and it is therefore permissible to carry in the enclosed area. The Gemara responds: Here, too, with what are we dealing? With a case where he planted the tree from the outset for this purpose.
The Gemara suggests another proof. Come and hear a proof from the following mishna: With regard to a tree whose branches hang over from a height of greater than ten handbreadths and reach almost to the ground, if the ends of its branches are not higher than three handbreadths from the ground, one may carry under it; the branches constitute partitions all around, and it is therefore permissible to carry in the enclosed area. The Gemara responds: Here, too, with what are we dealing? With a case where he planted the tree from the outset for this purpose.
מי ששבת בתל גבוה עשרה ר״ל שקדש עליו היום שם וקנה שבביתו לשם אם יש באותו תל מארבע אמות עד בית סאתים וכן בנקע עמוק עשרה שהוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן בקמה קצורה שהשבלים מקיפים אותו מקום הקצור ויש בגובה השבלים עשרה טפחי׳ ומלא את הסבלים הוצא ודפנא שלא ינידם הרוח כמו שהתבאר בשני של סוכה (כ״ה.) והחלל שבתוכו מארבע אמות עד בית סאתים מהלך כל אותו תל או נקע או מקום הקצור כברשות היחיד שמחיצה מאליה מחיצה היא והולך חוצה לה אלפים אמה וזה שאמר מארבע אמות פרשו גדולי הרבנים מפני שפחות מארבע אין צריך תל או נקע ומה ענין לומר בו מהלך את כלו אף בלא תל ונקע אלא ברה״ר גמורה מקומו של אדם ארבע אמות הוא אבל גדולי המפרשי׳ כתבו בארבע אמות אלו שהן בשפוע וכשיש בשפוען ארבע אמות הוא רה״י אבל בחמש אמות רה״ר היא ואין לו אלא ד׳ אמות על דרך תל המתלקט עשרה כמו שיתבאר:
ועוד רוצים להביא ראיה, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: אילן המיסיך על הארץ וענפיו פרושים ומשתפלים בגובה עשרה טפחים ויורדים מסביב עד סמוך לקרקע. אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים — מטלטלין תחתיו משום שהנוף יוצר כעין מחיצה סביב, ומותר לטלטל בתוך מחיצה זו. ודוחים: הכא נמי במאי עסקינן [כאן גם כן במה אנו עוסקים] שנטעו מתחילה לכך.
The Gemara suggests another proof. Come and hear a proof from the following mishna: With regard to a tree whose branches hang over from a height of greater than ten handbreadths and reach almost to the ground, if the ends of its branches are not higher than three handbreadths from the ground, one may carry under it; the branches constitute partitions all around, and it is therefore permissible to carry in the enclosed area. The Gemara responds: Here, too, with what are we dealing? With a case where he planted the tree from the outset for this purpose.
הכל
(8) אִי הָכִי לִיטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ אַלְּמָה אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם.
The Gemara asks: If so, it should be permitted to carry in all of it no matter how large the area. Why, then, did Rav Huna, the son of Rav Yehoshua, say: One may only carry under the tree if its branches enclose an area no larger than two beit se’a, i.e., five thousand square cubits? If the area is larger, it is not considered a courtyard, and carrying there is prohibited. This indicates that the branches are not considered full-fledged partitions.
The Gemara asks: If so, it should be permitted to carry in all of it no matter how large the area. Why, then, did Rav Huna, the son of Rav Yehoshua, say: One may only carry under the tree if its branches enclose an area no larger than two beit se’a, i.e., five thousand square cubits? If the area is larger, it is not considered a courtyard, and carrying there is prohibited. This indicates that the branches are not considered full-fledged partitions.
אי הכי האי מחיצה מעליתא היא. אלמ׳ אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו אלא בבית סאתים ומשני משום דהויא דירה שתשמישה לאויר כו׳.
אין מטלטלין בו – אם היה היקפו יותר מבית סאתים כחצר המשכן ושיעור זה נתנו חכמים לכל היקף המתוקן ואינו מתוקן כל צרכו כגון למחיצה שאין בה שתי וערב בהאי פירקא (דף טז:) ולהיקף שלא הוקף לדירה בפ׳ שני (דף כד.) והכא נמי אי בעומד מאליו מוקמת לה שפיר כו׳ הואיל ולאו להכי עבידא יהבו ביה רבנן האי שיעורא.
אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו אלא בית סאתים. ואם נטעו מתחילה לדירה אפילו יתר מבית סאתים דלאו כקרפף הוא אלא כבית דירה ממש הואיל ונטעו לשם דירה.
ומקשים: אי הכי ליטלטל בכולו [אם כך נטלטל בכולו] אלמה [משום מה] אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: אין מטלטלין בו אלא אם כן היה כשיעור בית סאתים או פחות אבל ביותר מכשיעור זה — אין מטלטלים משום שאין דינו כחצר, ואם כן משמע שאין מחיצות אלה נדונות כמחיצות לכל דבר.
The Gemara asks: If so, it should be permitted to carry in all of it no matter how large the area. Why, then, did Rav Huna, the son of Rav Yehoshua, say: One may only carry under the tree if its branches enclose an area no larger than two beit se’a, i.e., five thousand square cubits? If the area is larger, it is not considered a courtyard, and carrying there is prohibited. This indicates that the branches are not considered full-fledged partitions.
הכל
(9) מִשּׁוּם דְּהָוֵי דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר וְכׇל דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם.
The Gemara answers: The reason that carrying is permitted only if the enclosed area is less than this size is because it is a dwelling whose use is for the open air beyond it, i.e., it is used by guards who are watching the fields beyond it, rather than as an independent dwelling place, and the halakha with regard to any dwelling whose use is for the open air beyond it is that one may carry in it only if its area is no larger than two beit se’a.
The Gemara answers: The reason that carrying is permitted only if the enclosed area is less than this size is because it is a dwelling whose use is for the open air beyond it, i.e., it is used by guards who are watching the fields beyond it, rather than as an independent dwelling place, and the halakha with regard to any dwelling whose use is for the open air beyond it is that one may carry in it only if its area is no larger than two beit se’a.
משום דהוי דירה שתשמישה לאויר – לעולם שנטעו מתחילה לכך והיקף לדירה הוא אבל דירה זו אינה עשויה לצורך תוכה אלא לצורך אויר שחוצה לה לדור שם שומרי השדות ועשויי׳ להציל מן החמה ואין מטלטלין בדירה זו אלא בית סאתים כדתניא בפ׳ שני (דף כב.) כלל אמר ר״ש בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר ואפילו י׳ כורים מותר וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור דלאו דירה הוא דעל כרחו הוא דר שם.
ודוחים: משום דהוי [שהריהו] דירה שתשמישה לאויר ולצל, שהשימוש בה אינו בא מכוח מחיצותיה אלא ממקומה וחללה בלבד, וכל דירה שתשמישה לאויר ולא נעשתה לגור בה תמיד, אין מטלטלין בה אלא בית סאתים.
The Gemara answers: The reason that carrying is permitted only if the enclosed area is less than this size is because it is a dwelling whose use is for the open air beyond it, i.e., it is used by guards who are watching the fields beyond it, rather than as an independent dwelling place, and the halakha with regard to any dwelling whose use is for the open air beyond it is that one may carry in it only if its area is no larger than two beit se’a.
הכל
(10) ת״ש תָּא שְׁמַע גשָׁבַת בְּתֵל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְהוּא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד בֵּית סָאתַיִם וְכֵן בְּנֶקַע שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְהוּא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד בֵּית סָאתַיִם וְקָמָה קְצוּרָה וְשִׁיבּוֹלוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
The Gemara suggests another proof. Come and hear that which was taught in the following baraita: With regard to one who established his Shabbat abode on a mound that was ten handbreadths high and its area was anywhere from four cubits to the two beit se’a; and similarly, one who established his Shabbat abode in a natural cavity of a rock that is ten handbreadths deep and its area was anywhere from four cubits to two beit se’a; and similarly, one who established his Shabbat abode in a field of reaped grain, and rows of stalks ten handbreadths high that have not been reaped surround it, serving as a partition enclosing the reaped area, he may walk in the entire enclosed area, and outside it an additional two thousand cubits. This indicates that a partition not specifically constructed to serve as a partition is nonetheless valid.
The Gemara suggests another proof. Come and hear that which was taught in the following baraita: With regard to one who established his Shabbat abode on a mound that was ten handbreadths high and its area was anywhere from four cubits to the two beit se’a; and similarly, one who established his Shabbat abode in a natural cavity of a rock that is ten handbreadths deep and its area was anywhere from four cubits to two beit se’a; and similarly, one who established his Shabbat abode in a field of reaped grain, and rows of stalks ten handbreadths high that have not been reaped surround it, serving as a partition enclosing the reaped area, he may walk in the entire enclosed area, and outside it an additional two thousand cubits. This indicates that a partition not specifically constructed to serve as a partition is nonetheless valid.
ת״ש שבת בתל גבוה י׳ והוא מד׳ אמות ועד בית סאתים מפני שהיא דירה שתשמישה לאויר ואין לה אלא בית סאתים. וכן בנקע עמוק י׳ כו׳ עד וקמה קצורה או שיבולות מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה הנה התל והנקע אי איפשר לומר בהן שעשאן מתחילה לכך.
שבת בתל – קדש עליו היום וקנה שם שביתתו.
גבוה עשרה – דאמרינן גוד אסיק מחיצותיו כל סביבותיו והרי הוא מוקף.
וכן נקע – אחד מנקיקי הסלעים.
והוא מד׳ אמות עד בית סאתים – הואיל ושבת באויר מחיצותיו נעשית ביתו וכולו כארבע אמותיו הוא הלכך מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה אבל אי הוה טפי מבית סאתים אין מחיצותיו מועילות לו שהיקף שאינו עשוי לדירה אינו מועיל אלא לבית סאתים להכי נקט מארבע אמות ואילך דאם היה פחות מד׳ אמות מאי מהלך את כולו איכא ומחיצותיו מאי מהני בלאו מחיצה נמי מקום לכל אדם ד׳ אמות בפרק מי שהוציאוהו (לקמן דף מא:).
ושיבולות מקיפות אותה – שהניח גבוליה סביב מלקצור ושבלים גבוהין י׳ עסקינן.
[שבת בתל] שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות עד בית סאתים, וכן נקע עמוק עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וקמה קצורה ושיבולות מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.
ת״ש שבת בתל וכו׳. ומברייתא דקתני כל מחיצה שנעשה בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה לא מצי לאקשויי, דההיא נמי כיון דנעשית בידים לשם מחיצה אע״פ שלא סמכו עליה מאתמול ועכשיו הוא דנעשית, מ״מ כיון דבידים נעשית לשם מחיצה מחיצה גמורה היא ומודה בה רבא, והוא הדין נמי ללחי כי האי גוונא וכמעשה דרב דבסמוך דאחוי ליה לשמעיה קום אדוכתיך.
אבני גדר היוצאות בראש כותל המבוי ומובדלות זו מזו אם הבדלן בפחות משלשה יש כאן תורת לבוד ואין צריך לחי אחר אע״פ שאפשר שלקשירת הבנין זה בזה הונחו ולא לשם לחי שהרי לחי העומד מאליו מ״מ לחי הוא ואם יש ביניהם שלשה אינו כלום וכותל שצדו אחד כנוס מחברו כבר ביארנו שנדון משום לחי בין נראה מבחוץ ושוה מבפנים בין נראה מבפנים ושוה מבחוץ:
ועוד רוצים להביא ראיה, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: שבת אדם בתל שהוא גבוה עשרה טפחים מסביבתו ושטחו הוא רחב מארבע אמות ועד בית סאתים, וכן מי ששבת בנקע (עמק) שהוא עמוק עשרה טפחים מסביבתו, והוא רחב מארבע אמות ועד בית סאתים, וכן אם היה בתוך מקום שהיתה בו קמה קצורה ושורת שיבולות שאינן קצורות מקיפות אותה ואותן שיבולים גבוהות עשרה טפחים והרי הן משמשות כעין מחיצה למקום הקצור, הרי בכל אלה דינו כמו ששבת בביתו, ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.
The Gemara suggests another proof. Come and hear that which was taught in the following baraita: With regard to one who established his Shabbat abode on a mound that was ten handbreadths high and its area was anywhere from four cubits to the two beit se’a; and similarly, one who established his Shabbat abode in a natural cavity of a rock that is ten handbreadths deep and its area was anywhere from four cubits to two beit se’a; and similarly, one who established his Shabbat abode in a field of reaped grain, and rows of stalks ten handbreadths high that have not been reaped surround it, serving as a partition enclosing the reaped area, he may walk in the entire enclosed area, and outside it an additional two thousand cubits. This indicates that a partition not specifically constructed to serve as a partition is nonetheless valid.
הכל
(11) וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי שֶׁעָשָׂה מִתְּחִילָּה לְכָךְ בִּשְׁלָמָא קָמָה לְחַיֵּי אֶלָּא תֵּל וָנֶקַע מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.
And if you say that here, too, it is a case where he made it from the outset for this purpose, there is a difficulty. Granted, in the case of the grain, this answer is all right; but with regard to a mound and a cavity, what can be said? They were there from time immemorial and were not constructed to serve as partitions.
And if you say that here, too, it is a case where he made it from the outset for this purpose, there is a difficulty. Granted, in the case of the grain, this answer is all right; but with regard to a mound and a cavity, what can be said? They were there from time immemorial and were not constructed to serve as partitions.
תל ונקע מאי איכא למימר – ולא תקשי מכאן למ״ד מחיצה שאינה עשויה בידי אדם לא שמה מחיצה דלא אתיא למעוטי אלא דבר שאינו ראוי להעשות בידי אדם כגון בעלי חיים.
בד״ה תל ונקע כו׳ דלא אתי למעוטי אלא דבר שאינו ראוי להעשות בידי אדם כו׳ עכ״ל והא דפריך תל ונקע מאי איכא למימר די״ל דאע״ג דראוין להעשות בידי אדם מסתמא לא איירי בהכי דמתחלה עשאן לכך שטורח גדול הוא לעשות תל ונקע בבית סאתים ועוד נראה לפרש לפי תירוץ התוס׳ דהכי פריך בשלמא קמה לחיי דלא הוי פשיטא דקמ״ל דלא גזרינן דלמא אתי לאשתמושי במחובר אלא תל ונקע מא״ל דהא הוי פשיטא כשעשאן לכך ודו״ק:
וכי תימא הכא נמי [ואם תאמר כאן גם כן] מדובר שעשה מתחילה לכך, בשלמא [נניח] קמה — לחיי [בסדר], אלא תל ונקע מאי איכא למימר [מה יש לומר] ודאי מימות עולם הם כך. ואם כן מוכח מכאן שמחיצות אינן צריכות להיות עשויות לשמן.
And if you say that here, too, it is a case where he made it from the outset for this purpose, there is a difficulty. Granted, in the case of the grain, this answer is all right; but with regard to a mound and a cavity, what can be said? They were there from time immemorial and were not constructed to serve as partitions.
הכל
(12) דאֶלָּא בִּמְחִיצוֹת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָוְיָא מְחִיצָה כִּי פְּלִיגִי בְּלֶחִי אַבָּיֵי לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר לֶחִי מִשּׁוּם מְחִיצָה וּמְחִיצָּה הָעֲשׂוּיָה מֵאֵלֶיהָ הָוְיָא מְחִיצָה וְרָבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר לֶחִי מִשּׁוּם הֶיכֵּר אִי עֲבִידָא בְּיָדַיִם הָוְיָא הֶיכֵּר וְאִי לָא לָא הָוֵי הֶיכֵּר.
Rather, the Gemara rejects its previous argument and explains: With regard to partitions, all agree that a partition that stands by itself is a partition, despite the fact that it was not erected for that purpose. Where they disagree is with regard to a side post. Abaye follows his usual line of reasoning, as he said that a side post serves as a partition, and a partition that stands by itself is a valid partition. And Rava follows his usual line of reasoning, as he said that a side post serves as a conspicuous marker. Therefore, if it was made with a person’s hands for that purpose, it is considered a conspicuous marker; and if not, it is not considered a conspicuous marker.
Rather, the Gemara rejects its previous argument and explains: With regard to partitions, all agree that a partition that stands by itself is a partition, despite the fact that it was not erected for that purpose. Where they disagree is with regard to a side post. Abaye follows his usual line of reasoning, as he said that a side post serves as a partition, and a partition that stands by itself is a valid partition. And Rava follows his usual line of reasoning, as he said that a side post serves as a conspicuous marker. Therefore, if it was made with a person’s hands for that purpose, it is considered a conspicuous marker; and if not, it is not considered a conspicuous marker.
ופרקינן במחיצות כולי עלמא לא פליגי דמחיצה העשויה מאיליה הויא מחיצה. כי פליגי בלחי אביי אמר לחי משום מחיצה ומחיצה העשויה מאליה הויא מחיצה ורבא אמר לחי משום היכר ואי עשאו לכך הוי היכר ואי לא לא הוי היכר.
אביי לטעמיה – היינו לחד לישנא דלעיל גבי היה גבוה מכ׳ ובא למעטו (דף ה.) דקסבר דאפילו קורה משום מחיצה וכל שכן לחי ואותו לשון תופס עיקר ורבא לטעמיה דאמר לעיל אחד זה ואחד זה משום היכר ור״ח לא גרס לטעמיה אלא גרס בהדיא אביי אמר לחי משום מחיצה ורבא אמר לחי משום היכר.
אביי לטעמיה. לא גרסי׳ ליה ר״ח והרב אלפסי ז״ל. וכבר כתבתי בארוכה לעיל (עירובין ט׳. ד״ה ולענין) בס״ד גבי פלוגתא דבין הלחיים.
א״ל נסמוך מר אדקלא. איכא מ״ד לטעמיה דרב קאמר ליה, כלומר: אפילו לדידך דנראה דלא סבירא לך שבת הואיל והותרה הותרה מ״מ נסמוך מר אדקלא, אבל רב הונא לנפשיה ס״ל לקמן (עירובין יז.) שבת הואיל והותרה הותרה. ומסתברא דרב הונא נמי מודה בהא הואיל וליתנייהו המחיצות, וכדאמרינן לקמן (שם) אמר לך רב הונא אנא דאמרי אפילו כר׳ יוסי ב״ר יהודה, עד כאן לא קאמר ר׳ יוסי ב״ר יהודה אלא התם הואיל וליתנייהו למחיצות. ומהא דהכא איכא למשמע דהתם לאו בדרך דחייה בעלמא קאמר לה אלא דוקא, והכי נמי מסתברא דסתמא דמלתא רב הונא לא פליג ארביה.
ירושלמי (ה״ד): רב אזל לחד אתר חמא לחד מבוי שריתיה בליחייא יהב ליה בחוטרא ואפליה, אמר ליה רב הונא דיקלא קיים. אמר ליה עינוי דרב הונא גביה ועינוי דרב לית אינון גביה אלא הריני אוסר להם משום קורה ולשבת הבאה אני מתיר להם משום לחי, שיהו יודעין שאם ינטל הדקל שאסור לטלטל. ואית דבעי מימר דלא יהון סברין כר׳ יהודה דר׳ יהודה אמר רחבה אע״פ שאינה בריאה. ר׳ חנינא לא אמר כן אלא רב אזיל לאתר חד, חמא ההיא מבוי שנטלה קורתו ואסר להם, א״ל רב הונא דיקלא קאים, א״ל עינוי דרב הונא גביה ועינוי דרב לית אינון גביה אלא הריני אוסר להם משום קורה ולשבת הבאה הריני מתיר להם משום לחי שיהו יודעין שאם ינטל הדקל שאסור לטלטל. ואית דבעי מימר דלא יהון סברין כר׳ יהודה דתניא תמן איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי ר׳ יהודה וכה אמר הכין, אמר ר׳ מנא כבית דירה עבד לה ר׳ יהודה.
אלא עלינו לדחות כל שנאמר עד כה, ולהסביר: במחיצות כולי עלמא לא פליגי דהויא [הכל אינם חולקים שהריהי] מחיצה, כי פליגי [כאשר נחלקו] — בלחי. אביי לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] שאמר כי לחי משום מחיצה, ומחיצה העשויה מאליה הויא [הריהי] מחיצה, כמו שאמרנו. ורבא לשיטתו שאמר: לחי משום היכר, ולכן אי עבידא [אם עשויה] בידים — הויא [הריהו] היכר, ואי [ואם] לא — לא הוי [אינו] היכר.
Rather, the Gemara rejects its previous argument and explains: With regard to partitions, all agree that a partition that stands by itself is a partition, despite the fact that it was not erected for that purpose. Where they disagree is with regard to a side post. Abaye follows his usual line of reasoning, as he said that a side post serves as a partition, and a partition that stands by itself is a valid partition. And Rava follows his usual line of reasoning, as he said that a side post serves as a conspicuous marker. Therefore, if it was made with a person’s hands for that purpose, it is considered a conspicuous marker; and if not, it is not considered a conspicuous marker.
הכל
(13) ת״ש תָּא שְׁמַע אַבְנֵי גָדֵר הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר מוּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר.
The Gemara now attempts to prove which side is correct according to this version of the dispute. Come and hear a proof from the Tosefta: With regard to stones of a wall that protrude from the wall and are separated from each other by less than three handbreadths, there is no need for another side post in order to permit carrying in the alleyway; the protruding stones join together to form a side post. However, if they are separated by three handbreadths, there is a need for another side post. This indicates that a side post is valid even if it was not erected for that purpose.
The Gemara now attempts to prove which side is correct according to this version of the dispute. Come and hear a proof from the Tosefta: With regard to stones of a wall that protrude from the wall and are separated from each other by less than three handbreadths, there is no need for another side post in order to permit carrying in the alleyway; the protruding stones join together to form a side post. However, if they are separated by three handbreadths, there is a need for another side post. This indicates that a side post is valid even if it was not erected for that purpose.
ומעתה מנסים להביא הוכחות להכריע במחלוקת בניסוחה זה, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בתוספתא: אבני גדר היוצאות מן הגדר ומובדלות זו מזו פחות משלשה טפחים, אין צריך לחי אחר להתיר את המבוי, מפני שהאבנים הללו מצטרפות ונעשות כעין לחי. היו מובדלות שלשה טפחים — צריך לחי אחר. ואם כן נמצא שלחי העומד מאליו דינו כלחי.
The Gemara now attempts to prove which side is correct according to this version of the dispute. Come and hear a proof from the Tosefta: With regard to stones of a wall that protrude from the wall and are separated from each other by less than three handbreadths, there is no need for another side post in order to permit carrying in the alleyway; the protruding stones join together to form a side post. However, if they are separated by three handbreadths, there is a need for another side post. This indicates that a side post is valid even if it was not erected for that purpose.
הכל
(14) הָכָא נָמֵי שֶׁבְּנָאָן מִתְּחִילָּה לְכָךְ אִי הָכִי פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לְמֵיסַר בִּנְיָינָא הוּא דַּעֲבִידָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן .
The Gemara rejects this proof: Here, too, we are dealing with a case where one built them from the outset for this purpose. The Gemara comments: If so, it is obvious that the side post is valid. The Gemara explains: Lest you say that it was only in order to connect the building to another building that he built the wall with protruding stones, it teaches us that it is a valid side post. We are not concerned that onlookers might assume that the wall was not originally built as a side post.
The Gemara rejects this proof: Here, too, we are dealing with a case where one built them from the outset for this purpose. The Gemara comments: If so, it is obvious that the side post is valid. The Gemara explains: Lest you say that it was only in order to connect the building to another building that he built the wall with protruding stones, it teaches us that it is a valid side post. We are not concerned that onlookers might assume that the wall was not originally built as a side post.
למיסר בניינא – שאם ירצה לעשות מחיצה מכותל זה לכותל שכנגדו יתקשר באבנים הללו שכן דרך הבנאין לעשות ובענין אחר אינו יכול לדבק בנין חדש בבנין ישן.
מהו דתימא לאיסור בניינא עבידא – פירש ואפילו כשבנאן מתחלה לשם לחי לא עבדא היכירא כלל קמ״ל אמר רב הונא לא סבר לה מר ליסמיך אדיקלא וק״ל דהא לרב הונא בלא דיקל׳ נמי מותר דהא סבירא לה לקמן דשבת הואיל והותרה בכניסתה הותרה תירץ ר״י ז״ל והכא אליבא דרב קאמר לה דחזא דלית לי׳ הואיל והותרה שבת הותרה עוד י״ל דסבירא לן השתא כההוא לישנא דאמרי׳ לקמן דאמר אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא היכא דליתנהו למחיצות והלכתא כאביי ביע״ל קג״ם אינו מלשון התלמודא כי ר״ת ז״ל סובר דלמ״ד היינו למ״ד של ימי לידה שאינה רואה בהם דמסכת נידה.
ודוחים: הכא נמי [כאן גם כן] שבנאן מתחילה לכך — לשם לחי. ושואלים: אי הכי פשיטא [אם כך, פשוט הוא] ומשיבים: מהו דתימא למיסר בניינא הוא דעבידא [היית אומר שדבר זה עשוי לקשר את הבנין עם בנין אחר כמלאכת הבנאים ורק לצורך זה נעשו האבנים] על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין אנו חוששים שיאמרו הבריות כן, כיון שנעשו מתחילה לשם לחי.
The Gemara rejects this proof: Here, too, we are dealing with a case where one built them from the outset for this purpose. The Gemara comments: If so, it is obvious that the side post is valid. The Gemara explains: Lest you say that it was only in order to connect the building to another building that he built the wall with protruding stones, it teaches us that it is a valid side post. We are not concerned that onlookers might assume that the wall was not originally built as a side post.
הכל
(15) ת״ש תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי ר׳ רַבִּי חִיָּיא כּוֹתֶל שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד כָּנוּס מֵחֲבֵרוֹ בֵּין שֶׁנִּרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים וּבֵין שֶׁנִּרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ נִדּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.
The Gemara suggests another proof: Come and hear the following Tosefta taught by Rabbi Ḥiyya: A wall, one side of which is more recessed than the other, whether the indentation is visible from the outside and the wall looks even from the inside, or it is visible from the inside and the wall looks even from the outside, it is considered a side post. This indicates that a side post is valid even if it was not erected for that purpose.
The Gemara suggests another proof: Come and hear the following Tosefta taught by Rabbi Ḥiyya: A wall, one side of which is more recessed than the other, whether the indentation is visible from the outside and the wall looks even from the inside, or it is visible from the inside and the wall looks even from the outside, it is considered a side post. This indicates that a side post is valid even if it was not erected for that purpose.
ועוד מנסים להוכיח, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בתוספתא: ששנה ר׳ חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו בין שנראה מבחוץ שהוא כנוס, אבל שוה מבפנים, ובין שנראה מבפנים ושוה מבחוץ, נדון חלק בולט זה משום לחי. ואם כן נראה שלחי אינו צריך להיעשות לצורך זה.
The Gemara suggests another proof: Come and hear the following Tosefta taught by Rabbi Ḥiyya: A wall, one side of which is more recessed than the other, whether the indentation is visible from the outside and the wall looks even from the inside, or it is visible from the inside and the wall looks even from the outside, it is considered a side post. This indicates that a side post is valid even if it was not erected for that purpose.
הכל
(16) הָכָא נָמֵי שֶׁעֲשָׂאוֹ מִתְּחִילָּה לְכָךְ אִי הָכִי מַאי קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן הָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים נִדּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.
The Gemara answers: Here, too, it is a case where one fashioned it from the outset for this purpose, to serve as a side post. The Gemara asks: If so, what does it teach us? The Gemara answers: This teaches us that a side post that is visible from the outside and looks even with the wall from the inside is considered a side post, although this view is not universally accepted.
The Gemara answers: Here, too, it is a case where one fashioned it from the outset for this purpose, to serve as a side post. The Gemara asks: If so, what does it teach us? The Gemara answers: This teaches us that a side post that is visible from the outside and looks even with the wall from the inside is considered a side post, although this view is not universally accepted.
ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] שעשאו גם מתחילה לכך. ושואלים: אי הכי מאי קא משמע לן [אם כך מה השמיע לנו]? ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו]: נראה מבחוץ ושוה מבפנים — נדון משום לחי, אף על פי שאין הלכה זו מקובלת על הכל.
The Gemara answers: Here, too, it is a case where one fashioned it from the outset for this purpose, to serve as a side post. The Gemara asks: If so, what does it teach us? The Gemara answers: This teaches us that a side post that is visible from the outside and looks even with the wall from the inside is considered a side post, although this view is not universally accepted.
הכל
(17) תָּא שְׁמַע דְּרַב הֲוָה יָתֵיב בְּהָהוּא מְבוֹאָה הֲוָה יָתֵיב רַב הוּנָא קַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ זִיל אַיְיתִי לִי כּוּזָא דְמַיָּא עַד דַּאֲתָא נְפַל לֶחְיָא אַחְוִי לֵיהּ בִּידֵיהּ קָם אַדּוּכְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לָא סָבַר לַהּ מָר לִסְמוֹךְ אַדִּיקְלָא אָמַר דָּמֵי הַאי מֵרַבָּנַן כְּמַאן דְּלָא פָּרְשִׁי אִינָשֵׁי שְׁמַעְתָּא מִי סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל.
The Gemara suggests another proof: Come and hear the following story: Rav was sitting in a certain alleyway, and Rav Huna was sitting before him. He said to his attendant: Go, bring me a small pitcher of water. By the time he came back with the water, the side post at the entrance to the alleyway had fallen. Rav signaled to him with his hand that he should stop, and the attendant stood in his place. Rav Huna said to Rav: Doesn’t the Master hold that it is permissible to rely on the palm tree located at the entrance to this alleyway as a side post? Rav said: This scholar, Rav Huna, is comparable to one who does not know the teachings of the Sages. Did we rely on the palm tree from yesterday? Since we did not, carrying in the alleyway is not permitted.
The Gemara suggests another proof: Come and hear the following story: Rav was sitting in a certain alleyway, and Rav Huna was sitting before him. He said to his attendant: Go, bring me a small pitcher of water. By the time he came back with the water, the side post at the entrance to the alleyway had fallen. Rav signaled to him with his hand that he should stop, and the attendant stood in his place. Rav Huna said to Rav: Doesn’t the Master hold that it is permissible to rely on the palm tree located at the entrance to this alleyway as a side post? Rav said: This scholar, Rav Huna, is comparable to one who does not know the teachings of the Sages. Did we rely on the palm tree from yesterday? Since we did not, carrying in the alleyway is not permitted.
ת״ש דרב ורב הונא הוו יתבי במבוי אמר ליה רב לשמעיה אייתי לי מיא עד דאתי שמעא נפל הלחי אמר ליה רב קום אדוכתיך א״ל רב הונא וליסמוך מר אדיקלא. א״ל וכי סמכינן עליה מאתמל מכלל דאילו סמכינן עליה הוה לחי.
לא סבר לה מר למסמך אדיקלא – אף על גב דרב הונא אית ליה בפירקין (עירובין יז) שבת הואיל והותרה הותרה ולא צריך למסמך אדיקלא הא מסיק לקמן דמודה רב הונא היכא דליתנהו למחיצות דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה אי נמי הכא לפי דברי רב היה מקשה.
ועוד מנסים להוכיח: תא שמע [בוא ושמע פתרון:] דרב הוה יתיב בההוא מבואה, הוה יתיב [היה יושב במבוי אחד, והיה יושב] רב הונא קמיה [לפניו] אמר ליה לשמעיה [לו לשמש]: זיל אייתי [לך, הבא] לי כוזא דמיא [מעט מים]. עד דאתא [שבא], נפל לחי באותו מבוי. אחוי ליה בידיה קם אדוכתיה [הראה לו בידו שיעמוד, ועמד במקומו]. אמר ליה [לו] רב הונא: לא סבר לה מר [האם אין אדוני סבור] שאפשר לסמוך אדיקלא [על הדקל] העומד בפתח מבוי זה ויתיר משום לחי? אמר רב: דמי האי מרבנן כמאן דלא פרשי אינשי שמעתא [דומה תלמיד חכם זה, רב הונא, כמי שאינו יודע שמועתם של חכמים] כי מי סמכינן עליה [האם סמכנו עליו] מאתמול? ולכן אי אפשר להתיר על ידו.
The Gemara suggests another proof: Come and hear the following story: Rav was sitting in a certain alleyway, and Rav Huna was sitting before him. He said to his attendant: Go, bring me a small pitcher of water. By the time he came back with the water, the side post at the entrance to the alleyway had fallen. Rav signaled to him with his hand that he should stop, and the attendant stood in his place. Rav Huna said to Rav: Doesn’t the Master hold that it is permissible to rely on the palm tree located at the entrance to this alleyway as a side post? Rav said: This scholar, Rav Huna, is comparable to one who does not know the teachings of the Sages. Did we rely on the palm tree from yesterday? Since we did not, carrying in the alleyway is not permitted.
הכל
(18) טַעְמָא דְּלָא סָמְכִינַן הָא סָמְכִינַן הָוֵי לֶחִי.
Based on Rav’s response, the Gemara argues as follows: The reason that the palm tree could not serve as a side post is because we did not rely on the palm tree from yesterday. This indicates that had we relied on it, it would be a valid side post, thus proving that a side post that was not erected for that purpose is nonetheless valid, in accordance with the opinion of Abaye.
Based on Rav’s response, the Gemara argues as follows: The reason that the palm tree could not serve as a side post is because we did not rely on the palm tree from yesterday. This indicates that had we relied on it, it would be a valid side post, thus proving that a side post that was not erected for that purpose is nonetheless valid, in accordance with the opinion of Abaye.
ומדייקים: טעמא [הטעם] דוקא — דלא סמכינן [שלא סמכנו] מאתמול, הא סמכינן [אבל אם היינו סומכים] — הוי [היה זה] לחי. משמע שלחי העומד מאליו לחי הוא!
Based on Rav’s response, the Gemara argues as follows: The reason that the palm tree could not serve as a side post is because we did not rely on the palm tree from yesterday. This indicates that had we relied on it, it would be a valid side post, thus proving that a side post that was not erected for that purpose is nonetheless valid, in accordance with the opinion of Abaye.
הכל
(19) לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא בִּדְלָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ פְּלִיגִי הָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ הָוֵה לֶחִי לָא ס״ד סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּהָהוּא בַּרְקָא דַּהֲוָה בֵּי בַּר חָבוּ דַּהֲווֹ פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּיֵי וְרָבָא כּוּלֵּי שְׁנַיְיהוּ.:
The Gemara suggests: Shall we say that Abaye and Rava disagree only in a case where they did not rely on it before Shabbat, but in a case where they did rely on it, all agree it is a valid side post? The Gemara answers: This should not enter your mind, as there was a certain balcony [barka] that was in the house of Bar Ḥavu that Abaye and Rava disagreed about their entire lives. The residents of the alleyway began relying on a pillar upon which the balcony rested as their side post. Since Abaye and Rava disagreed about this case, it is clear that their disagreement applies even when the residents had relied on the item as a side post from before Shabbat.
The Gemara suggests: Shall we say that Abaye and Rava disagree only in a case where they did not rely on it before Shabbat, but in a case where they did rely on it, all agree it is a valid side post? The Gemara answers: This should not enter your mind, as there was a certain balcony [barka] that was in the house of Bar Ḥavu that Abaye and Rava disagreed about their entire lives. The residents of the alleyway began relying on a pillar upon which the balcony rested as their side post. Since Abaye and Rava disagreed about this case, it is clear that their disagreement applies even when the residents had relied on the item as a side post from before Shabbat.
לימא אביי ורבא בדלא סמך עליה מאיתמל פליגי. ודחינן לה דההוא ברקא חלילה. פירוש בניין כמותא ומפורש בהמוכר את הבית. דהוה בדבי רב הונא על פי המבוי וחלקו בו אביי ורבא כל שנותם.
ערך ברקא
ברקא – א(בבא בתרא סא.) מאי יציע הכא תרגומו אפת׳ רב יוסף אמר ברקא חלילא כבר פי׳ בערך אפתא (עירובין טו.) בסוף הלכה רבי יוסי אמר רחבן ג׳ טפחים ההוא ברקא דהוה בי בר חבו פי׳ בנין כמין תא דהוה בי בר חבו על פני המבוי וחלקו בו אביי ורב׳ כל שנות׳ ומפור׳ בהמוכ׳ את הבית.
א. [פאר הויז.]
לימא בדלא סמכינן עליה פליגי – ואביי דשרי קשיא ליה האי עובדא דרב לא סמך אדיקלא ואנן קים לן הלכתא כאביי בלחי העומד מאליו.
ומתרץ: לא ס״ד – דוודאי בדסמכינן עליה פליגי אבל לא סמכינן דברי הכל אינו לחי כההוא עובדא דדיקלא דרב.
ברקא – יציע.
דהוה בי בר חבו – והיה עמוד הסומך את היציע עומד בראש מבוי אחר.
ואפליגו בה כולי שנייהו – אביי שרי למיסמך עליה ורבא אסר אלמא בדסמכינן עליה פליגי והלכתא כאביי בהא דזו היא אחת מיע״ל קג״ם שהלכה כאביי.
ומנסים להציע: לימא [שמא נאמר] שאביי ורבא בדלא סמכינן עליה פליגי, הא סמכינן עליה [בשלא סמכו עליו נחלקו, אולם במקרה שסמכו עליו] — הוה [הריהו] לחי לכל הדעות. ועונים: לא סלקא דעתך [יעלה על דעתך] כי ההוא ברקא דהוה בי [אותו יציע שהיה בבית] בר חבו דהוו פליגי בה [שנחלקו בו] אביי ורבא כולי שנייהו [כל שנותיהם] אם העמוד שעליו נסמך היציע יכול לשמש כלחי למבוי שבצידו שהרי ודאי סמכו בעלי המבוי עליו כלחי למבוי זה, אלא מן ההכרח לומר שנחלקו גם בלחי שכבר סמכו עליו מבעוד יום.
The Gemara suggests: Shall we say that Abaye and Rava disagree only in a case where they did not rely on it before Shabbat, but in a case where they did rely on it, all agree it is a valid side post? The Gemara answers: This should not enter your mind, as there was a certain balcony [barka] that was in the house of Bar Ḥavu that Abaye and Rava disagreed about their entire lives. The residents of the alleyway began relying on a pillar upon which the balcony rested as their side post. Since Abaye and Rava disagreed about this case, it is clear that their disagreement applies even when the residents had relied on the item as a side post from before Shabbat.
הכל
(20) מתני׳ מַתְנִיתִין : הבַּכֹּל עוֹשִׂין לְחָיַיִן אֲפִילּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר ווּמְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל
MISHNA: One may construct side posts from anything, even a living creature, provided that it was properly attached to the entrance of the alleyway, and Rabbi Meir prohibits using a living creature as a side post. The mishna continues with a similar dispute: Even a living creature imparts ritual impurity if it used as the covering of a grave.
MISHNA: One may construct side posts from anything, even a living creature, provided that it was properly attached to the entrance of the alleyway, and Rabbi Meir prohibits using a living creature as a side post. The mishna continues with a similar dispute: Even a living creature imparts ritual impurity if it used as the covering of a grave.
ערך גלל
גלל – א(עירובין טו.) מטמא משום גולל ר׳ מאיר מטהר. (נזיר לד) במשנ׳ הגולל והדופק ורביעית דם. (סוכה כג. בפרק הישן) בגמרא בראש האילן שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו וכו׳ עד ולא גולל לקבר. (חולין קכו) קולית המתגולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא (חולין עא) ר׳ עקיבא אומר לרבות גולל ודופק הלכתא גמירי לה: (כתובות ד) אמר רבי יהושע עד שיסתום הגולל פי׳ גולל כסוי הקבר. דופק אבנים מכאן ומכאן כמו כתלים והמת נתון באמנע והגולל עליהם (אהלות פרק שני) הגולל והדופק מטמאים במגע ובאהל ואין מטמאין במשא רבי אליעזר אומר מטמאין במשא רבי יהושע אומר אם יש ביניהן עפר הקברות מטמאין במשא ואם לאו אין מטמאין במשא איזהו דופק את שהגולל נשען עליו אבל דופק דופקין טהור פי׳ דופק דופקין הסמך שמסמיך הדופק (א״ב: במקצת נוסחאות תרגום בפסוק אך בשרו עליו יכאב (איוב י״ד:כ״ב) ברם בסריה עד דלא יסתתם גוללא עלוהי כאב).
א. [דעק.]
מתני׳ ומטמא משום גולל – אם עשאו גולל לקבר מטמא לעולם באהל כמת עצמו ואפי׳ ניטל משם דתניא בפ׳ בהמה המקשה (חולין עב.) כל אשר יגע על פני השדה לרבות גולל ודופק.
מתני׳, בכל עושין לחיים וכו׳. עד ומטמא משום גולל. פיר׳1 גולל הוא לחד2 אל קבר כל מא[ן] ינצ׳ם (לפנינו: ׳מן אנט׳ם׳) בה ינתגס סבעה איאם ודאלך אל תורה קול(לפנינו: ׳וד׳לך נץ׳ אלתורה (וליתא תי׳ ׳קול׳), כל הנוגע בחלל3 חרב או במת או בעצם אדם או בקבר וכו׳. ור׳ מאיר מטהיר4 וכו׳. אמ׳ ר׳ (מאיר) [משה]5, אין הלכה כר׳ יוסי ולא כר׳ מאיר ולא כר׳ יוסי הגלילי,6 אלא כותבין גיטי נשים, אפי׳ על דבר שיש בו רוח חיים. דאמרי,7 מאי טעמ׳ דר׳ יוסי הגלילי. דתנן8 ונתן9 לה ספר כריתות, אין לי אלא ספר, מנין לרבות כל דבר, ת״ל וכתב לה, מכל מקום. אם כן מה ת״ל ספר,10 מה ספר11 שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן, מי כתיב וכתב לה12 בספר, ספר כתיב, לספירת דברים13 הוא דאתא.
1. ל׳ הרמב״ם בפיה״מ (בשינויים מעטים). ותירגם הרב קאפח: ׳גולל, כוך של קבר. כל הנוגע בו יטמא שבעת ימים. וזה מפורש בתורה, כל הנוגע בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר׳.
2. הרב קאפח גרס כאן: ׳גטא אלקבר׳ שפי׳ ׳כסוי לקבר׳. ובהע׳ 19 כתב דזו מהדו״ת, אבל במהד״ק הל׳, ׳לחד׳, כגי׳ רבינו, שתרגומו כוך׳. ולרחב״ש כבר היה הפי׳ ממהד״ת (עי״ש הע׳ 6). ועי׳ בפיה״מ אהלות ב, ד שפי׳: ׳גולל, הוא המכסה שמכסין בו את המת׳, דהיינו כמהדו״ת והרב קאפח לא העיר להדו״ק. ולכאורה ׳כוך׳ הוא כל הקבר, בניגוד ל׳כיסוי׳, ראה בפיה״מ ב״ב ו, ח: ׳כוך הוא הקבר המקיף את גוית המת׳. ובמסכת אהלות ו, ו: ׳והקבר שהוא כשעור האדם נקרא כוך׳.
3. במדבר יט, טז (לשון הכתוב: ׳וכל אשר יגע על פני השדה בחלל וכו׳, ועמד הרב קאפח בהע׳ 20 על השינוי מלה״כ, וכתב: ׳ושגרה של בעל פה היא׳).
4. במשנה: ׳מטהר׳ (ונראה דהוא מל׳ הרמב״ם בפיה״מ, ולפנינו ליתא).
5. כן נראה להגיה (דכ״ה ברמב״ם בפיה״מ).
6. עד כאן בפיה״מ לרמב״ם (והמשך נראה כפי׳ רבינו לדבריו).
7. בגמ׳ טו, ב.
8. לפנינו: ׳דתניא׳.
9. דברים כד, א (לה״כ: ׳וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה׳).
10. כגי בכי״מ ועוד (ראה דק״ס, ק). ולפנינו בגמ׳ נוסף: ׳לומר לך׳.
11. לפנינו בגמ׳ נוספה תי׳ ׳דבר׳ (ב״פ).
12. לפנינו בגמ׳ ליתא ׳וכתב לה׳ (וכעי״ז בד״ש, ראה דק״ס, ר).
13. כגי׳ בד״ש (ראה דק״ס, שם). ולפנינו נוספה תי׳ ׳בעלמא׳.
פיסקא: ומטמא משום גולל – פירש המורה: אם עשאו גולל לקבר מטמא לעולם באהל המת במת עצמו ואפילו ניטל משם. ואינו נראה לי אלא כל זמן שעומד על המת מטמא באהל אבל אם נסתלק משם טהור דתניא בסיפרי כל הבא אל האהל מה האהל בזמן שהמת בתוכו טמא לא בזמן שנתפנה אף הקבר בזמן שהמת בתוכו טמא לא בזמן שנתפנה והוא הדין נמי הגולל והדופן אינן טמאין אלא כל זמן שהמת שם אבל אם נתפנו מעל המת הרי הן כשאר אבנים דעלמא והן טהורים.
לחי העומד מאליו כגון שגדל לשם אילן או שנעשה שם תל או עמוד שלא לשם לחי אם הדבר ברור שלא סמכו עליו מאתמול [לא הוי לחי] אבל כל שאפשר שסמכו עליו מאתמול כגון שלא היה שם לחי אחר אלא זה בין שלא היה שם אחר מעולם בין שהיה שם אחר ומ״מ נפל זה מבעוד יום עד שאפשר שעלה על דעתם מבערב לסמוך עליו הרי זה לחי אע״פ שלא הוקבע לשם לחי הואיל ועליו סמכו שמאחר שהוא [משום] מחיצה ולא משום היכר מחיצה מאליה מחיצה היא הא קורה העומדת מאליה כגון אלו שנותנין קורה מכותל לכותל לחזק אין זה כלום שהקורה משום היכר ואין היכר אלא בשהוקבע לכך ושמא תאמר לחי מיהא הואיל ומשום מחיצה היא ומחיצה העומדת מאליה מחיצה היא נתיר אף בשלא סמכו עליו מאתמול שהרי במחיצה אף בעשויה בשבת מאליה מתרת כגון מחיצה של בני אדם ושאר מחיצות נראה שמתוך שאינה מחיצה הניכרת החמירו בה הא במחיצה גמורה אין לחלוק בה בין סמכו ללא סמכו וכמו שאמרו העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה אע״פ שלא נטעו האילנות לשם מחיצה וכן בענין פסי ביראות אמרו שאם היה שם אילן או גדר או מחיצת קנים בפחות פחות משלשה נדון משום דיומד על הדרך שיתבאר בפרק שני (עירובין י״ט:) אע״פ שלא נעשו מתחלה לכך:
ב משנה בכל החומרים עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים אם היה מוצמד לפתח המבוי. ור׳ מאיר אוסר. ומוסיפים הלכה אחרת, שאף כל דבר שיש בו רוח חיים מטמא משום גולל (כיסוי הקבר) אם השתמשו בו לצורך זה.
MISHNA: One may construct side posts from anything, even a living creature, provided that it was properly attached to the entrance of the alleyway, and Rabbi Meir prohibits using a living creature as a side post. The mishna continues with a similar dispute: Even a living creature imparts ritual impurity if it used as the covering of a grave.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ערובין טו. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים ערובין טו., עין משפט נר מצוה ערובין טו., ר׳ חננאל ערובין טו., ר׳ נסים גאון ערובין טו., רי"ף ערובין טו. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ערובין טו., רש"י ערובין טו., תוספות ערובין טו., ספר הנר ערובין טו. – באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל), ההשלמה ערובין טו. – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה., תוספות רי"ד מהדורה תנינא ערובין טו., רשב"א ערובין טו. – מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ערובין טו. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א ערובין טו., מהרש"ל חכמת שלמה ערובין טו., מהרש"א חידושי הלכות ערובין טו., גליון הש"ס לרע"א ערובין טו., פירוש הרב שטיינזלץ ערובין טו.
Eiruvin 15a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Eiruvin 15a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Eiruvin 15a, R. Chananel Eiruvin 15a, R. Nissim Gaon Eiruvin 15a, Rif by Bavli Eiruvin 15a, Collected from HeArukh Eiruvin 15a, Rashi Eiruvin 15a, Tosafot Eiruvin 15a, Sefer HaNer Eiruvin 15a, HaHashlamah Eiruvin 15a, Tosefot Rid Second Recension Eiruvin 15a, Rashba Eiruvin 15a, Meiri Eiruvin 15a, Ritva Eiruvin 15a, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 15a, Maharsha Chidushei Halakhot Eiruvin 15a, Gilyon HaShas Eiruvin 15a, Steinsaltz Commentary Eiruvin 15a