גמרא
פירוש
אִיתְּמַר לֶחִי הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו אַבָּיֵי אָמַר הָוֵי לֶחִי רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי.
הֵיכָא דְּלָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא הָוֵי לֶחִי כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּסָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל אַבָּיֵי אָמַר אהָוֵי לֶחִי דְּהָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא לָאו אַדַּעְתֵּיהּ דְּהָכִי עֲבִידִי לָא הָוֵי לֶחִי.
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בְּלֶחִי פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְחִיצָה.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת י״ז:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י״א
ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:י׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:י׳
לחי העומד מאליו כגון שגדל לשם אילן או שנעשה שם תל או עמוד שלא לשם לחי אם הדבר ברור שלא סמכו עליו מאתמול [לא הוי לחי] אבל כל שאפשר שסמכו עליו מאתמול כגון שלא היה שם לחי אחר אלא זה בין שלא היה שם אחר מעולם בין שהיה שם אחר ומ״מ נפל זה מבעוד יום עד שאפשר שעלה על דעתם מבערב לסמוך עליו הרי זה לחי אע״פ שלא הוקבע לשם לחי הואיל ועליו סמכו שמאחר שהוא [משום] מחיצה ולא משום היכר מחיצה מאליה מחיצה היא הא קורה העומדת מאליה כגון אלו שנותנין קורה מכותל לכותל לחזק אין זה כלום שהקורה משום היכר ואין היכר אלא בשהוקבע לכך ושמא תאמר לחי מיהא הואיל ומשום מחיצה היא ומחיצה העומדת מאליה מחיצה היא נתיר אף בשלא סמכו עליו מאתמול שהרי במחיצה אף בעשויה בשבת מאליה מתרת כגון מחיצה של בני אדם ושאר מחיצות נראה שמתוך שאינה מחיצה הניכרת החמירו בה הא במחיצה גמורה אין לחלוק בה בין סמכו ללא סמכו וכמו שאמרו העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה אע״פ שלא נטעו האילנות לשם מחיצה וכן בענין פסי ביראות אמרו שאם היה שם אילן או גדר או מחיצת קנים בפחות פחות משלשה נדון משום דיומד על הדרך שיתבאר בפרק שני (עירובין י״ט:) אע״פ שלא נעשו מתחלה לכך:
אילן המיסך על הארץ שיש תחתיו חלל בגובה עשרה והנופים מתעמקים בראשיהם וחוזרים ונוטים כלפי קרקע מכל צדדיו סביב אם אין בין ראשי הענפים ולארץ שלשה טפחים משתמש תחתיו שהרי יש כאן לבוד ונמצאת מחיצה זו עשרה ופרשוה במסכת סוכה בשעשה שם הוצא ודפנא בשתי וערב עד שתהא יכולה לעמוד ברוח מצויה שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינו מחיצה הא כל שעשה כן מותר שמחיצה מאליה מחיצה היא ומ״מ אם היה תחת האילן יתר מבית סאתים אסור לטלטל תחתיו שהיקף שאינו עשוי לדירה אלא לאויר שחוצה לה לשמור משם שדות וכרמים אינו היקף גמור ודינו כקרפף שלא לטלטל בו אלא עד בית סאתים שעד כאן דינו כחצר כשיעור חצר המשכן ואין נותנים לו דין הוקף לדירה שמטלטלין בכלו אפי׳ עד עשר כורים:
מי ששבת בתל גבוה עשרה ר״ל שקדש עליו היום שם וקנה שבביתו לשם אם יש באותו תל מארבע אמות עד בית סאתים וכן בנקע עמוק עשרה שהוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן בקמה קצורה שהשבלים מקיפים אותו מקום הקצור ויש בגובה השבלים עשרה טפחי׳ ומלא את הסבלים הוצא ודפנא שלא ינידם הרוח כמו שהתבאר בשני של סוכה (כ״ה.) והחלל שבתוכו מארבע אמות עד בית סאתים מהלך כל אותו תל או נקע או מקום הקצור כברשות היחיד שמחיצה מאליה מחיצה היא והולך חוצה לה אלפים אמה וזה שאמר מארבע אמות פרשו גדולי הרבנים מפני שפחות מארבע אין צריך תל או נקע ומה ענין לומר בו מהלך את כלו אף בלא תל ונקע אלא ברה״ר גמורה מקומו של אדם ארבע אמות הוא אבל גדולי המפרשי׳ כתבו בארבע אמות אלו שהן בשפוע וכשיש בשפוען ארבע אמות הוא רה״י אבל בחמש אמות רה״ר היא ואין לו אלא ד׳ אמות על דרך תל המתלקט עשרה כמו שיתבאר:
אבני גדר היוצאות בראש כותל המבוי ומובדלות זו מזו אם הבדלן בפחות משלשה יש כאן תורת לבוד ואין צריך לחי אחר אע״פ שאפשר שלקשירת הבנין זה בזה הונחו ולא לשם לחי שהרי לחי העומד מאליו מ״מ לחי הוא ואם יש ביניהם שלשה אינו כלום וכותל שצדו אחד כנוס מחברו כבר ביארנו שנדון משום לחי בין נראה מבחוץ ושוה מבפנים בין נראה מבפנים ושוה מבחוץ:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush