ת״ל השורץ – הוה ליה למימר וזה לכם הטמא בשרץ הארץ וכתיב בשרץ השורץ על הארץ אייתר ליה השורץ לדרוש כל מקום שהוא יכול לשרוץ לרחוש ולנוע והרי אף בים הוא שט שמינו עכבר הארץ הלכך ע״כ על הארץ למין הארץ הוא דאתא ולאו למעוטי ירד לים.
(1) 
ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״א:כ״ט} הַשּׁוֹרֵץ כׇּל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֵץ.
Therefore, the verse states: “That creep,” indicating that creeping animals impart impurity anywhere that they creep, including the sea, as these animals can float in the sea. Consequently, the phrase “upon the earth” is understood as indicating that a sea mouse does not impart impurity.
שנים עשר מיני ספקות טהרו חכמים בטומאה וכלן מתבארות במקומן ואחת מהן ספק טומאה צפה על פני המים שהיא טהורה אף ברשות היחיד ולא נאמר דבר זה אלא בשרץ כיצד שרץ שהיה צף על פני המים הן שהמים בכלי הן שהן במקוה וירד לשם אדם לטבול או לקרר ספק נגע בשרץ ספק לא נגע הרי זה טהור עד שיודע בודאי שנגע:
בפרש״י בד״ה ת״ל השורץ כו׳ הוא שט שמינו עכבר כו׳ ובד״ה ודין הוא כו׳ דהא טימא כל ששמו כו׳ ובד״ה א״ל ומאחר כו׳ דמרבית מין הים כו׳ עכ״ל כצ״ל:
יש לך בריות גדלות בים כו׳. זכר במעשה ה׳ ד׳ יסודות הפשוטים אש רוח מים ארץ וז״ש כי כל נברא מן היסודות אלו אינו יוצא מטבעו כי הנה יש לך בריות גדלות בים שנבראו מן המים כדגים הללו ואם עולות ליבשה שהוא ארץ כדכתיב ויקרא אלהים ליבשה ארץ וגו׳ הוא יסוד הקרוב למים אעפ״כ מיד מתות וכן בהפך ואמר יש לך בריות גדלות מיסוד האור שהוא אש ואם עולות לאויר שהוא יסוד הקרוב לו מיד מתות וכן בהפך והוא מפני שכל נברא מד׳ יסודות הפשוטים אינו יוצא מטבעו וק״ל:
לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) בטומאת השרצים ״וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו״ (ויקרא יא, כט), ובאה המלה היתירה ״השורץ״ להורות כי טומאת השרצים נוהגת בכל מקום שיכול אחד השרצים המנויים בפרשה זו שיהא שורץ. וכיון שאף בים השרץ שט לו, והריהו איפוא שורץ גם בים, שוב אין לומר שלא יטמא בים. ולכך ודאי שהלימוד מ״על הארץ״ בא למעט את עכבר הים מטומאת השרץ.
Therefore, the verse states: “That creep,” indicating that creeping animals impart impurity anywhere that they creep, including the sea, as these animals can float in the sea. Consequently, the phrase “upon the earth” is understood as indicating that a sea mouse does not impart impurity.
הכל
(2) אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַשּׁוֹרֵץ (יָכוֹל) כׇּל הַמַּשְׁרִיץ יְטַמֵּא שֶׁאֵין מַשְׁרִיץ לֹא יְטַמֵּא אוֹצִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה שֶׁאֵין פָּרֶה וְרָבֶה.
The baraita raises an alternative interpretation: Or perhaps the term “that creep [hashoretz]” should not be interpreted in this manner, as it could rather be interpreted to mean that any creeping animal that breeds [hammashritz] imparts impurity, but a creeping animal that does not breed does not impart impurity. I shall therefore exclude a mouse that is half-flesh half-earth, i.e., that generates spontaneously from the earth, as it does not breed and therefore does not impart impurity.
The baraita raises an alternative interpretation: Or perhaps the term “that creep [hashoretz]” should not be interpreted in this manner, as it could rather be interpreted to mean that any creeping animal that breeds [hammashritz] imparts impurity, but a creeping animal that does not breed does not impart impurity. I shall therefore exclude a mouse that is half-flesh half-earth, i.e., that generates spontaneously from the earth, as it does not breed and therefore does not impart impurity.
או אינו – אומר השורץ לדרשה זו אלא למעוטי עכבר הנוצר מאדמה.
שאין פרה ורבה – כלומר שלא היה מפריה ורביה של עכבר לפי שנוצר מאליו הואיל שאינו משריץ טהור דהאי שורץ לשון פרו וישרצו הוא (שמות א) ולא לשון ריחוש וניענוע ולעולם ירד לים לא יטמא דהכי קאמר על הארץ ואפילו עכבר הים ירד לים לא יטמא ואפילו של יבשה והשורץ ופרה ורבה יטמא שאינו שורץ לא יטמא.
שמונה שרצים האמורים בתורה הם מינים ותחתיהם פרטים משתנים זה מזה ערוד שבשרצים והוא הנקרא חברבר הרי הוא ממין הצב וכן בן הנפלים וסלמנדרא וכן בהרבה מהן אלא שאין אנו בקיאין בהן:
ודנים עוד: או שמא נאמר כי הכתוב אינו בא לדרשה זו אלא לדרשה אחרת, שכך למדים אנו מן ההדגשה ״השורץ״: כל המשריץ הפרה ורבה מזיווג שבין זכר ונקבה — יטמא, ואילו זה שאין משריץ, שאינו נוצר מזיווג שבין זכר ונקבה, וכגון שנוצר מן האדמה — לא יטמא, ומכאן אוציא מכלל השרצים המטמאים את העכבר שחציו בשר וחציו אדמה, שאין זה פרה ורבה ואינו משריץ, ונאמר כי הכתוב ״על הארץ״ לא בא למעט אלא כשירד העכבר (ואפילו זה עכבר יבשה) לים, ואילו עכבר שבים הנמצא על היבשה הריהו מטמא!
The baraita raises an alternative interpretation: Or perhaps the term “that creep [hashoretz]” should not be interpreted in this manner, as it could rather be interpreted to mean that any creeping animal that breeds [hammashritz] imparts impurity, but a creeping animal that does not breed does not impart impurity. I shall therefore exclude a mouse that is half-flesh half-earth, i.e., that generates spontaneously from the earth, as it does not breed and therefore does not impart impurity.
הכל
(3) וְדִין הוּא טִימֵּא בְּחוּלְדָּה וְטִימֵּא בְּעַכְבָּר מָה חוּלְדָּה כֹּל שֶׁשְּׁמָהּ חוּלְדָּה אַף עַכְבָּר כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר אָבִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה.
But ostensibly, the halakha of a mouse that is half-flesh half-earth is subject to logical inference: Since the verse deems a weasel impure and deems a mouse impure, then just as “weasel” is referring to any animal whose name is weasel, so too, “mouse” is referring to any animal whose name is mouse, even a mouse that is half-flesh half-earth.
But ostensibly, the halakha of a mouse that is half-flesh half-earth is subject to logical inference: Since the verse deems a weasel impure and deems a mouse impure, then just as “weasel” is referring to any animal whose name is weasel, so too, “mouse” is referring to any animal whose name is mouse, even a mouse that is half-flesh half-earth.
ודין הוא – דלא נימעטיה מכלל טומאה ולא נדרוש הכי דהא טימא כל ששמו עכבר וניחא ליה למדרש השורץ לרבויי ירד לים ולא למעוטי האי. ולקמיה פריך הא מטהר עכבר הים ממיעוטא דעל הארץ ומאי חזית דמיעוטא לעכבר הים ורבוי לירד לים.
ולכאורה דבר זה מן הדין (היקש) הוא נלמד: שכן הכתוב טימא בחולדה וכמו כן הכתוב טימא בעכבר, מה טומאה בחולדה — הריהי נוהגת בכל ששמה חולדה, אף טומאת עכבר — הריהי נוהגת בכל ששמו עכבר, ומעתה אביא בכלל טומאת העכבר גם את העכבר שחציו בשר וחציו אדמה.
But ostensibly, the halakha of a mouse that is half-flesh half-earth is subject to logical inference: Since the verse deems a weasel impure and deems a mouse impure, then just as “weasel” is referring to any animal whose name is weasel, so too, “mouse” is referring to any animal whose name is mouse, even a mouse that is half-flesh half-earth.
הכל
(4) אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ מָה חוּלְדָּה פָּרָה וְרָבָה אַף עַכְבָּר פָּרֶה וְרָבֶה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״א:כ״ט} בַּשֶּׁרֶץ.
Or perhaps go this way: One might think that just as a weasel breeds, so too, “mouse” is referring to a mouse that breeds, excluding one that generates from the earth, which does not impart impurity. Therefore, the verse states: “And these are they which are impure to you among the creeping animals that creep upon the earth.” The term “among the creeping animals” is interpreted as including a spontaneously generated mouse. Therefore, the term “that creep” is interpreted as indicating that creeping animals impart impurity on land and in the sea, and the phrase “upon the earth” teaches that a sea mouse is not included in the category of mouse and does not impart impurity.
Or perhaps go this way: One might think that just as a weasel breeds, so too, “mouse” is referring to a mouse that breeds, excluding one that generates from the earth, which does not impart impurity. Therefore, the verse states: “And these are they which are impure to you among the creeping animals that creep upon the earth.” The term “among the creeping animals” is interpreted as including a spontaneously generated mouse. Therefore, the term “that creep” is interpreted as indicating that creeping animals impart impurity on land and in the sea, and the phrase “upon the earth” teaches that a sea mouse is not included in the category of mouse and does not impart impurity.
תלמוד לומר בשרץ – וא״ת למה לי קרא דבשרץ ממילא כיון דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן דהא לעיל אי לא על הארץ למעוטי עכבר שבים הוה אזלינן לחומרא ואומר רבינו יצחק דאצטריך בשרץ לעכבר שחציו בשר וחציו אדמה משום דהשורץ משמע טפי כל שהוא משריץ.
או שמא כלך (הלך) לדרך זו: מה טומאת חולדה — נוהגת רק בזו שפרה ורבה, אף טומאת עכבר — נוהגת רק בזה שפרה ורבה, ויצא מכלל זה עכבר שחציו בשכר וחציו אדמה, שאינו פרה ורבה. לכך תלמוד לומר ״וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ״, ובא הכתוב ״בשרץ״ ללמדנו שאף העכבר שחציו בשר וחציו אדמה הריהו בכלל טומאת העכבר. ומכאן שהכתוב ״השורץ״ המרבה בא ללמד שהריהו מטמא בכל מקום שהוא שורץ, ואף זה שירד לים. ואילו הכתוב ״על הארץ״ הממעט בא ללמדנו שאין עכבר הים בכלל טומאת עכבר.
Or perhaps go this way: One might think that just as a weasel breeds, so too, “mouse” is referring to a mouse that breeds, excluding one that generates from the earth, which does not impart impurity. Therefore, the verse states: “And these are they which are impure to you among the creeping animals that creep upon the earth.” The term “among the creeping animals” is interpreted as including a spontaneously generated mouse. Therefore, the term “that creep” is interpreted as indicating that creeping animals impart impurity on land and in the sea, and the phrase “upon the earth” teaches that a sea mouse is not included in the category of mouse and does not impart impurity.
הכל
(5) אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרָבָא אֵימָא בַּשֶּׁרֶץ לְאֵתוֹיֵי עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה הַשּׁוֹרֵץ כֹּל שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ וַאֲפִילּוּ עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם וְאִי מִשּׁוּם עַל הָאָרֶץ עַל הָאָרֶץ יְטַמֵּא יָרַד לַיָּם לֹא יְטַמֵּא.
One of the Sages said to Rava: Say the interpretation of the verse differently. The term “among the creeping animals” serves to include a mouse that is half-flesh half-earth among those that impart impurity. The term “that creep” teaches that any animal that creeps imparts impurity, and even a sea mouse. And if one should reject this interpretation due to the phrase “upon the earth,” which seems to indicate that a sea mouse does not impart impurity, that phrase teaches that a creeping animal imparts impurity only when it is on land, but if it descended to the sea it does not impart impurity.
One of the Sages said to Rava: Say the interpretation of the verse differently. The term “among the creeping animals” serves to include a mouse that is half-flesh half-earth among those that impart impurity. The term “that creep” teaches that any animal that creeps imparts impurity, and even a sea mouse. And if one should reject this interpretation due to the phrase “upon the earth,” which seems to indicate that a sea mouse does not impart impurity, that phrase teaches that a creeping animal imparts impurity only when it is on land, but if it descended to the sea it does not impart impurity.
ואימא השורץ – לא דרשינן ליה הכי כל מקום שהוא רוחש ולרבות עכבר הארץ שירד לים אלא הכי דרשינן השורץ כל שהוא פרה ורבה לרבות עכבר הים ומיעוט דעל הארץ דמשמע על הארץ יטמא ולאו שרץ הים אתא לאורויי דאחד זה ואחד זה על הארץ יטמאו ירדו לים אין מטמאין.
אמר ליה ההוא מדרבנן [לו אחד מהחכמים] לרבא: אימא [אמור] באופן שונה, שהמלה המרבה ״בשרץ״ באה לאתויי [להביא, לרבות] עכבר שחציו בשר וחציו אדמה, וכן המלה המרבה ״השורץ״ באה לרבות כל שהוא שורץ (נע) ואפילו עכבר שבים, ואי [ואם] משום שנאמר כתוב ממעט ״על הארץ״, אני אומר כי בא ללמדנו שדווקא בהיותו על הארץ — יטמא, ואם ירד לים — לא יטמא!
One of the Sages said to Rava: Say the interpretation of the verse differently. The term “among the creeping animals” serves to include a mouse that is half-flesh half-earth among those that impart impurity. The term “that creep” teaches that any animal that creeps imparts impurity, and even a sea mouse. And if one should reject this interpretation due to the phrase “upon the earth,” which seems to indicate that a sea mouse does not impart impurity, that phrase teaches that a creeping animal imparts impurity only when it is on land, but if it descended to the sea it does not impart impurity.
הכל
(6) אֲמַר לֵיהּ וּמֵאַחַר דְּשַׁוִּיתֵיהּ לְיָם מְקוֹם טוּמְאָה מָה לִי הָכָא מָה לִי הָכָא.
Rava said to him: Your suggestion is not logical. According to your opinion, a sea mouse, which is in the sea, imparts impurity. And since you consider the sea a location of impurity, it is impossible to suggest that a mouse does not impart impurity when it is located in the sea. Since both land and sea are places of impurity, what difference does it make for me if the mouse is located here on land, and what difference does it make for me if it is located there in the sea?
Rava said to him: Your suggestion is not logical. According to your opinion, a sea mouse, which is in the sea, imparts impurity. And since you consider the sea a location of impurity, it is impossible to suggest that a mouse does not impart impurity when it is located in the sea. Since both land and sea are places of impurity, what difference does it make for me if the mouse is located here on land, and what difference does it make for me if it is located there in the sea?
א״ל ומאחר דשויתיה לים מקום טומאה – דמרבית מין הים לטומאה.
מה לי – בעודו בים מה לי יצא לחוץ אין נוח לדרוש המקראות במדה זו אלא לומר דבר המקובל.
מה לי הכא ומה לי הכא – ומ״מ אצטריך השורץ כל מקום ששורץ דלא נמעט מעל הארץ תרוייהו ירד לים ועכבר שבים.
תוס׳ בד״ה מה לי הכא כו׳ דלא נמעט תרוייהו מעל הארץ כו׳ עכ״ל ולמאי דמסיק דתרתי על הארץ כתיבי וחד אתא להוציא ספק טומאה צ״ל דאי לאו השורץ לא הוה מוקמינן חד לספק טומאה דודאי טומאה נמי טהור אלא דחד הוא מוקמינן לעכבר שבים וחד לירד בים ומחד על הארץ לא הוה ממעטינן אלא המסתבר וק״ל:
אמר ליה [לו] רבא לאותו חכם בדחיית דבריו: והרי אין הדברים מסתברים, שכן מאחר דשויתיה [שעשית אותו] לפי שיטתך לים מקום טומאה, שכן לדבריך עכבר שבים מטמא, שוב אין מקום לומר שעכבר שירד לים לא יטמא, שכן מה זה משנה לי אם הוא נמצא הכא [כאן, ביבשה], מה לי זה משנה אם הוא נמצא הכא [כאן, בים], מאחר ששני המקומות הינם מקומות טומאה.
Rava said to him: Your suggestion is not logical. According to your opinion, a sea mouse, which is in the sea, imparts impurity. And since you consider the sea a location of impurity, it is impossible to suggest that a mouse does not impart impurity when it is located in the sea. Since both land and sea are places of impurity, what difference does it make for me if the mouse is located here on land, and what difference does it make for me if it is located there in the sea?
הכל
(7) וְהַאי עַל הָאָרֶץ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהוֹצִיא סְפֵק טוּמְאָה צָפָה דא״ר דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי עַל הָאָרֶץ לְהוֹצִיא סְפֵק טוּמְאָה צָפָה.
The Gemara asks: How can the baraita interpret the phrase “upon the earth” as teaching that a sea mouse does not impart impurity? Isn’t this phrase: “Upon the earth,” necessary to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity? If a person is uncertain whether he touched a source of impurity that is floating in the water, he remains pure even if the incident took place in a private domain, where a case of uncertain impurity is generally deemed impure. As Rav Yitzḥak bar Avdimi said: The phrase “upon the earth” is written to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity.
The Gemara asks: How can the baraita interpret the phrase “upon the earth” as teaching that a sea mouse does not impart impurity? Isn’t this phrase: “Upon the earth,” necessary to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity? If a person is uncertain whether he touched a source of impurity that is floating in the water, he remains pure even if the incident took place in a private domain, where a case of uncertain impurity is generally deemed impure. As Rav Yitzḥak bar Avdimi said: The phrase “upon the earth” is written to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity.
ופרכינן האי על הארץ מיבעי ליה להוציא ספק טומאה צפה – שרץ מת צף על המים ספק נגע ספק לא נגע אף ברשות היחיד ספקו טהור ומהאי קרא נפקא לן בפרק בתרא דנזיר (דף סד.) כתיב השרץ כל מקום ששורץ ואפילו על המים וכתיב על הארץ הא כיצד כאן בטומאת ודאי כאן בטומאת ספק.
ומקשים עוד על דברי הברייתא: כיצד דורשת הברייתא את הכתוב הממעט ״על הארץ״ למעט מין עכבר שבים, והלא האי [זה] הכתוב ״על הארץ״ מיבעי ליה [נצרך לו] למיעוט אחר, להוציא (למעט) מטומאת שרצים מקרה של ספק טומאה צפה. שאם יש ספק לאדם אם אמנם נגע בשרץ שצף על פני המים, הריהו טהור, גם אם התרחש ספק זה ברשות היחיד. שכן אמר רב יצחק בר אבדימי: נאמר ״על הארץ״ — להוציא (למעט) ספק טומאה צפה!
The Gemara asks: How can the baraita interpret the phrase “upon the earth” as teaching that a sea mouse does not impart impurity? Isn’t this phrase: “Upon the earth,” necessary to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity? If a person is uncertain whether he touched a source of impurity that is floating in the water, he remains pure even if the incident took place in a private domain, where a case of uncertain impurity is generally deemed impure. As Rav Yitzḥak bar Avdimi said: The phrase “upon the earth” is written to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity.
הכל
(8) תַּרְתֵּי עַל הָאָרֶץ כְּתִיבִי.
The Gemara answers: The phrase “upon the earth” is written two times in the passage. One instance is written to exclude a case of uncertainty involving a source of impurity that is floating, and the other instance teaches that a sea mouse does not impart impurity.
The Gemara answers: The phrase “upon the earth” is written two times in the passage. One instance is written to exclude a case of uncertainty involving a source of impurity that is floating, and the other instance teaches that a sea mouse does not impart impurity.
ומשיבים: תרתי [שני] ״על הארץ״ כתיבי [כתובים] בפרשיה זו, האחד בא למעט ספק טומאה צפה, והאחר בא למעט עכבר שבים.
The Gemara answers: The phrase “upon the earth” is written two times in the passage. One instance is written to exclude a case of uncertainty involving a source of impurity that is floating, and the other instance teaches that a sea mouse does not impart impurity.
הכל
(9) ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא י״א:כ״ט} הַצָּב לְמִינֵהוּ לְהָבִיא הֶעָרוֹד וְכֵן הַנְּפִילִים וְסָלָמַנְדְּרָא.
§With regard to the topic of the eight creeping animals mentioned in the Torah, the Sages taught in a baraita: The verse: “The great lizard after its kinds” (Leviticus 11:29) includes in the category of creeping animals the arvad, a type of snake, and also the creeping animals called nefilim and salamander [salamandera].
§With regard to the topic of the eight creeping animals mentioned in the Torah, the Sages taught in a baraita: The verse: “The great lizard after its kinds” (Leviticus 11:29) includes in the category of creeping animals the arvad, a type of snake, and also the creeping animals called nefilim and salamander [salamandera].
ערך בן הנפל
בן הנפל – א(חולין קכז.) בגמ״עכבר תנו רבנן הצב זה הצב למינהו להביא הברבר ובן הנפילין וסלמנדרא פי׳ מין שרץ הוא. (ובפרק מומין אלו) בגמ׳ רוח קצרית תנא רוח בן הנפילים באה עליו פי׳ רוח שידה.
ערך סלמנדרא
סלמנדרא – ב(חגיגה כז) ומה לסלמנדרי שתולדת אש היא הסך מדמה אין האור שולטת בו תלמידי חכמים שכל גופן אש על אחת כמו וכמה וכו׳ (סנהדרין סג:) אף חזקיהו מלך יהודה ביקש להעבירו אביו באש אלא שסכתו אמו סלמנדרא (חולין קכז.) ת״ר הצב זה הצב למינהו להביא ערוד ובן הנפילים וסלמנדרא עד יש לך בריות גדולות באור וגדילות באויר. החלד והעכבר תרגום ירושלמי ית כרכושא וית סלמנדרא. פי׳ כשמבערין אש שבעה שנים במקום אחד נבראת מתוכו דמות עכבר ונקראת סלמנדרא (א״ב פי׳ בלשון יוני ורומי מין שרץ ותנשמת הקדמונים אמרו מה שאמרו אך האמת כי מפני לחותו וקרירותו אינו נכוה באש כי אם אחר זמן רב).
א. [זעעה קרעטע.]
ב. [פייער גליג.]
ערוד – מן הצב ומן הנחש הוא בא כדלקמן.
וכן הנפילים – שרץ מין צב.
וסלמנדרא – שרץ הנוצר מן האור מעצי הדס על ידי כשפים והסך מדמו אין האור שולט בו וקים ליה לר״ע דמינא דצב הוא.
וכן הנפילים כו׳. אם הנפילים דקרא קאמר הוא קשה להבין דמשמע במקראות דבני אדם גבורים הם ולא שרץ ומין צב גם סלמנדריא דקאמר הכא מין צב בת״י אתנשמת דקרא פי׳ סלמנדרא ודו״ק:
א ועוד בדיני טומאת שמונת השרצים. תנו רבנן [שנו חכמים] על הנאמר ״הצב למינהו״ (ויקרא יא, כט) — להביא (לרבות) לטומאה את הערוד וכן את השרצים הנקראים נפילים ואת שרץ הסלמנדרא. ומתוך שהוזכרה הסלמנדרה, שמקובל בה שהריהי נוצרת מן האש, מסופר כי
§With regard to the topic of the eight creeping animals mentioned in the Torah, the Sages taught in a baraita: The verse: “The great lizard after its kinds” (Leviticus 11:29) includes in the category of creeping animals the arvad, a type of snake, and also the creeping animals called nefilim and salamander [salamandera].
הכל
(10) וּכְשֶׁהָיָה ר״ע רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה אוֹמֵר {תהלים ק״ד:כ״ד} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳ יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה שֶׁבַּיָּם אִילְמָלֵי עוֹלוֹת בַּיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתוֹת שֶׁבַּיַּבָּשָׁה אִילְמָלֵי יוֹרְדוֹת לַיָּם מִיָּד מֵתוֹת.
Apropos the salamander, which was thought to generate from fire, the baraita continues: When Rabbi Akiva would reach this verse in Leviticus, he would say in exclamation: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). You have creatures that grow in the sea and you have creatures that grow on land. If those in the sea would ascend to the land they would immediately die. If those that are on land would descend to the sea they would immediately die.
Apropos the salamander, which was thought to generate from fire, the baraita continues: When Rabbi Akiva would reach this verse in Leviticus, he would say in exclamation: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). You have creatures that grow in the sea and you have creatures that grow on land. If those in the sea would ascend to the land they would immediately die. If those that are on land would descend to the sea they would immediately die.
כשהיה ר׳ עקיבא מגיע לפסוק זה שבפרשת השרצים המטמאים, היה אומר: ״מה רבו מעשיך ה׳ ״(תהלים קד, כד)! יש לך בריות הגדלות בים ויש לך בריות הגדלות ביבשה, אלה שגדלות בים — אילמלי (אילו) היו עולות ביבשה, היו מיד מתות. אלו שגדלות ביבשה — אילמלי (אילו) היו יורדות לים, היו מיד מתות.
Apropos the salamander, which was thought to generate from fire, the baraita continues: When Rabbi Akiva would reach this verse in Leviticus, he would say in exclamation: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). You have creatures that grow in the sea and you have creatures that grow on land. If those in the sea would ascend to the land they would immediately die. If those that are on land would descend to the sea they would immediately die.
הכל
(11) יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאוּר וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר שֶׁבָּאוּר אִילְמָלֵי עוֹלוֹת לָאֲוִיר מִיָּד מֵתוֹת שֶׁבָּאֲוִיר אִילְמָלֵי יוֹרְדוֹת לָאוּר מִיָּד מֵתוֹת מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳.
Similarly, you have creatures that grow in the fire and you have creatures that grow in the air. If those in the fire would ascend to the air they would immediately die. If those in the air would descend to the fire they would immediately die. Therefore, “how great are Your works, O Lord.”
Similarly, you have creatures that grow in the fire and you have creatures that grow in the air. If those in the fire would ascend to the air they would immediately die. If those in the air would descend to the fire they would immediately die. Therefore, “how great are Your works, O Lord.”
וכמו כן, יש לך בריות הגדלות באור (אש), ויש לך בריות הגדלות באויר, אלה שגדלות באור — אילמלי (אילו) היו עולות לאויר, היו מיד מתות. וכן אלה שגדלות באויר — אילמלי (אילו) היו יורדות לאור, היו מיד מתות, הרי זה ״מה רבו מעשיך ה׳ ״.
Similarly, you have creatures that grow in the fire and you have creatures that grow in the air. If those in the fire would ascend to the air they would immediately die. If those in the air would descend to the fire they would immediately die. Therefore, “how great are Your works, O Lord.”
הכל
(12) תָּנוּ רַבָּנַן כֹּל שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם חוּץ מִן הַחוּלְדָּה אָמַר ר׳ רַבִּי זֵירָא מַאי קְרָאָה {תהלים מ״ט:ב׳} הַאֲזִינוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי חָלֶד.
§The Gemara continues to discuss creatures living in a particular environment. The Sages taught in a baraita (Tosefta, Kilayim 5:10): For every animal that exists on land there is an equivalent animal in the sea, except for the weasel, which exists only on land. Rabbi Zeira said: What is the verse from which it is derived? It is written: “Listen all you inhabitants of the world [ḥeled]” (Psalms 49:2). Dry land is called ḥeled because it is the sole habitat for the weasel [ḥulda].
§The Gemara continues to discuss creatures living in a particular environment. The Sages taught in a baraita (Tosefta, Kilayim 5:10): For every animal that exists on land there is an equivalent animal in the sea, except for the weasel, which exists only on land. Rabbi Zeira said: What is the verse from which it is derived? It is written: “Listen all you inhabitants of the world [ḥeled]” (Psalms 49:2). Dry land is called ḥeled because it is the sole habitat for the weasel [ḥulda].
שם האזינו כל יושבי חלד כו׳. דימה את האדם לחולדה במזמור הזה לפי שזכר שם שאל יבטח האדם בעשרו כי אין דירתו רק ביבשה כמו החולדה ובבא מבול לעולם יכלה המין כולו וגרע הוא מכל שאר ב״ח שנשאר מיהת מינן בים ועיין בע״י בירושלמי דפ׳ ח׳ שרצים:
ב ועוד בעניינם של יצורים החיים רק בסביבה אחת. תנו רבנן [שנו חכמים]: כל בעל חיים שיש כמותו ביבשה, בדומה לו יש גם בים, חוץ מן החולדה, הנמצאת ביבשה בלבד. אמר ר׳ זירא: מאי קראה [מה המקרא] המלמד על כך? ״האזינו כל יושבי חלד״ (שם מט, ב), שכן היבשה נקראת ״חלד״ על שום שהיא מקומה הבלעדי של החולדה.
§The Gemara continues to discuss creatures living in a particular environment. The Sages taught in a baraita (Tosefta, Kilayim 5:10): For every animal that exists on land there is an equivalent animal in the sea, except for the weasel, which exists only on land. Rabbi Zeira said: What is the verse from which it is derived? It is written: “Listen all you inhabitants of the world [ḥeled]” (Psalms 49:2). Dry land is called ḥeled because it is the sole habitat for the weasel [ḥulda].
הכל
(13) אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בִּיבְרֵי דְּנָרֶשׁ אֵינָן מִן הַיִּשּׁוּב.
In continuation of the discussion of creatures living in a particular environment, Rav Huna the son of Rav Yehoshua said: The beavers of the region of Neresh are not from the settled area, because they live only in the water and not on dry land. Consequently, one who eats their meat is not liable to receive lashes for violating the prohibition: “And every creeping animal that creeps upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
In continuation of the discussion of creatures living in a particular environment, Rav Huna the son of Rav Yehoshua said: The beavers of the region of Neresh are not from the settled area, because they live only in the water and not on dry land. Consequently, one who eats their meat is not liable to receive lashes for violating the prohibition: “And every creeping animal that creeps upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
ערך ביברי
ביברי – אדנרש אינו מן היישוב (חולין קכז.) בגמרא דעכבר כלומר אין דרין ביישוב אלא במים (א״ב: פי׳ ביבר בל׳ רומי מין חיה יושבת בחורים בשפת הים וזנבה במים ועורה חשוב מפני דקות השער).
א. [ביבער אין טהיער.]
הני ביברי דנרש אינן מן הישוב – פירש בקונטרס ביברונ״ש בלע״ז שאין לוקים עליהן משום השרץ השורץ שהן גדלות במים ור״ת אומר דגרסינן ביברי ונרש ועיירות הן כדמשמע בכיצד מעברין (עירובין דף נו.) הני מעלות ומורדות דביברי ונרש אזקינן ובפ״ק דסוטה (דף י.) גבי וירד שמשון תמנתה ויעל יהודה תמנתה אמר רב פפא חדא תמנת הואי דמהאי גיסא סלקי ומהאי נחתי כמו [שם] ורדיניא וביברי [ושוקא] דנרש וקאי הכא אקרא דאייתי לעיל האזינו כל יושבי חלד וקאמר דהני אינן מן הישוב כלומר בכלל יושבי חלד כי רשעים הם וכיוצא בזה אמר פ״ק דקדושין (דף מ:) כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב והיינו דאמר רב פפא בסמוך בשמתא נרש כו׳.
ביברי דנרש אינן מן הישוב כו׳. לפרש״י דמיירי בחיות הדרים בים שייך שפיר הכא אבל לפירוש התוס׳ בשם ר״ת דמיירי בבני אדם הדרים בב׳ עיירות בביברי ובנירש דרשעים הם מה שייך זה המאמר בכאן ולפי כונתינו דלעיל יש לפרש דאנשי ביברי ונרש דרשעים הן אינן ראוין להיות מן הישוב כחולדה זו הדרה ביבשה אלא שיבאו המים עליהם לשטוף אותן וע״ז מייתי קרא ארץ ארץ ארץ שמעי גו׳ כפל הענין שכל יושבי הארץ ישימו זאת על לבם שהם דרים בארץ ואם לא ישמעו לדבר ה׳ יבא המבול עליהם ויכלו מן הארץ וע״ז מסיק בכל זאת לא אבה נרש שמוע גו׳ וק״ל:
ועוד בעניינם של יצורים החיים רק במקום אחד אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: ביברי [הבונים] באיזור העיר נרש, אינן מן הישוב שהם חיים רק במים ולא ביבשה.
In continuation of the discussion of creatures living in a particular environment, Rav Huna the son of Rav Yehoshua said: The beavers of the region of Neresh are not from the settled area, because they live only in the water and not on dry land. Consequently, one who eats their meat is not liable to receive lashes for violating the prohibition: “And every creeping animal that creeps upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
הכל
(14) אָמַר רַב פָּפָּא בְּשַׁמְתָּא נָרֶשׁ תַּרְבֵּיהּ מַשְׁכֵּיהּ וְאַלְיְתֵיהּ {ירמיהו כ״ב:כ״ט} אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר ה׳ אָמַר רַב פָּפָּא לֹא אָבָה נָרֶשׁ שְׁמוֹעַ דְּבַר ה׳.
§Apropos the region surrounding Neresh, Rav Pappa said: The people of the city of Neresh shall be placed under excommunication, as they are all wicked, including its fat, its hide, and its tail, i.e., all types of people, both old and young. The Gemara continues to discuss Neresh. The verse states: “Oh land, land, land hear the word of the Lord” (Jeremiah 22:29). Rav Pappa said: This verse is appropriate with regard to the inhabitants of Neresh, as Neresh does not want to listen to the word of the Lord.
§Apropos the region surrounding Neresh, Rav Pappa said: The people of the city of Neresh shall be placed under excommunication, as they are all wicked, including its fat, its hide, and its tail, i.e., all types of people, both old and young. The Gemara continues to discuss Neresh. The verse states: “Oh land, land, land hear the word of the Lord” (Jeremiah 22:29). Rav Pappa said: This verse is appropriate with regard to the inhabitants of Neresh, as Neresh does not want to listen to the word of the Lord.
בשמתא נרש – כלומר כל יושביה רשעים כולם יהיו בשמתא.
תרביה משכיה ואליתיה – החלב והעור עם הבשר והאליה כלומר כולן כקטן כגדול.
לא אבה נרש כו׳ – לפי שכולן היו רשעים.
ג כיון שהוזכרה העיר נרש, מביאים עוד בעניינה של עיר זו, שכן אמר רב פפא: בשמתא [בנידוי] יהיו אנשי העיר נרש, שרשעים הם כולם, תרביה משכיה ואליתיה [חלבה, עורה, ואלייתה, כלומר, כל סוגי האנשים שבה, הגדולים והקטנים]. ועוד בעניינה של העיר נרש: ״ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳ ״(ירמיהו כב, כט) — אמר רב פפא: פסוק זה ראוי להיאמר בבני העיר נרש, שלא אבה נרש שמוע דבר ה׳.
§Apropos the region surrounding Neresh, Rav Pappa said: The people of the city of Neresh shall be placed under excommunication, as they are all wicked, including its fat, its hide, and its tail, i.e., all types of people, both old and young. The Gemara continues to discuss Neresh. The verse states: “Oh land, land, land hear the word of the Lord” (Jeremiah 22:29). Rav Pappa said: This verse is appropriate with regard to the inhabitants of Neresh, as Neresh does not want to listen to the word of the Lord.
הכל
(15) אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב נַרְשָׁאָה נַשְּׁקָיךְ מָנֵי כַּכָּיךְ נְהַר פְּקוֹדָאָה לַוְיָיךְ מִגְּלִימָא שַׁפִּירָא דְּחָזֵי עֲלָךְ פּוּמְבְּדִיתָאָה לַוְיָיךְ אַשְׁנִי אוּשְׁפִּיזָךְ.
Furthermore, Rav Giddel said that Rav said: If a resident of Neresh kisses you, count your teeth to make sure he did not steal one. And if a resident of the city of Nehar Pekod accompanies you on a journey, it is because of the beautiful jacket that he sees on you and wants to steal from you. If a resident of Pumbedita accompanies you on a journey, change your lodging place because there is a concern that he will rob you.
Furthermore, Rav Giddel said that Rav said: If a resident of Neresh kisses you, count your teeth to make sure he did not steal one. And if a resident of the city of Nehar Pekod accompanies you on a journey, it is because of the beautiful jacket that he sees on you and wants to steal from you. If a resident of Pumbedita accompanies you on a journey, change your lodging place because there is a concern that he will rob you.
נרשאה נשקיך מני ככיך – אם נשקך אחד מיושבי נרש מנה שניך אם תמצאם כולם כי מוחזק גנב הוא.
נהר פקודאה – אם מיושבי נהר פקוד.
לוייך – נתלוה עמך בדרך.
מגלימא שפירא דחזי עלך – מחמת שראה לך טלית נאה ודעתו לגונבו נתחבר עמך.
אשני אושפיזך – שלא ידע היכן תשכב שגנבים מומחין הם.
ועוד: אמר רב גידל, אמר רב: אם נרשאה נשקיך [בן נרשאה נישק אותך] — מני ככיך [מנה את שיניך] אם לא חסרו מתוך נשיקה זו, מפני שגנבים הם. ואם נהר פקודאה לוייך [בן נהר פקודא ליווה אותך] בדרך — הרי זה מפני גלימא שפירא דחזי עלך [גלימה יפה שראה עליך], והוא חפץ לקחתה ממך. אם פומבדיתאה לוייך [בן פומבדיתא ליווה אותך] בדרך — אשני אושפיזך [שנה את מלונך], מפני שיש לחשוש בו שיבוא לגנוב ממך דברים.
Furthermore, Rav Giddel said that Rav said: If a resident of Neresh kisses you, count your teeth to make sure he did not steal one. And if a resident of the city of Nehar Pekod accompanies you on a journey, it is because of the beautiful jacket that he sees on you and wants to steal from you. If a resident of Pumbedita accompanies you on a journey, change your lodging place because there is a concern that he will rob you.
הכל
(16) אָמַר רַב הוּנָא בַּר תּוֹרְתָּא פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַוַּועַד וְרָאִיתִי נָחָשׁ שֶׁהוּא כָּרוּךְ עַל הַצָּב לְיָמִים יָצָא עַרְוָד מִבֵּינֵיהֶם.
§The Gemara returns to discussing different types of creatures. Rav Huna bar Torta said: Once I went to the city of Va’ad and I saw that the locals were in the practice of placing a snake wrapped around a great lizard in order to breed the two. After a period of time, an arvad, a snake that bites and kills people, emerged from between them.
§The Gemara returns to discussing different types of creatures. Rav Huna bar Torta said: Once I went to the city of Va’ad and I saw that the locals were in the practice of placing a snake wrapped around a great lizard in order to breed the two. After a period of time, an arvad, a snake that bites and kills people, emerged from between them.
אמר המאירי האבר והבשר המדולדלין בבהמה עד שאינו יכול עוד לחיות ולהתדבק בגוף הבהמה אלא שמ״מ הוא מעורה עמו ולא נפסק מכל וכל הרי אותו אבר אינו מכלל הבהמה ומ״מ בחיי הבהמה אינו מטמא אלא הרי הוא כאוכל טהור וצריכה הכשר לטמא ומיטמא בהכשר ואע״פ שאין ראוי לאכילה כמו שיתבאר בגמרא:
ד ושבים לעניינם של יצורים שונים. אמר רב הונא בר תורתא: פעם אחת הלכתי לוועד, וראיתי שם שנוהגים בני המקום שיהא נחש שהוא כרוך על הצב, כדי שיזדווגו זה עם זה. לימים יצא ערוד (הנושך וממית בני אדם) מביניהם.
§The Gemara returns to discussing different types of creatures. Rav Huna bar Torta said: Once I went to the city of Va’ad and I saw that the locals were in the practice of placing a snake wrapped around a great lizard in order to breed the two. After a period of time, an arvad, a snake that bites and kills people, emerged from between them.
הכל
(17) וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי ר׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד אָמַר לִי אָמַר הקב״ה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם הֵבִיאוּ בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶם בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי.
And when I came before Rabbi Shimon the Righteous, he explained why this crossbreeding created an arvad and said to me: The Holy One, Blessed be He, said: These residents of Va’ad caused the emergence of a creature that I did not create in My world by crossbreeding a snake and a great lizard; so too, I will bring upon them a punishment, the hazard of this uniquely dangerous creature that I did not create in My world, i.e., an arvad.
And when I came before Rabbi Shimon the Righteous, he explained why this crossbreeding created an arvad and said to me: The Holy One, Blessed be He, said: These residents of Va’ad caused the emergence of a creature that I did not create in My world by crossbreeding a snake and a great lizard; so too, I will bring upon them a punishment, the hazard of this uniquely dangerous creature that I did not create in My world, i.e., an arvad.
הם הביאו ברי׳ כו׳. מפרש״י הם הביאו על אנשי וועד קאי שהיו רשעים מזווגי כלאים אבל בב״ר נראה דקאי אענה אשר מצא את הימים גו׳ מה עשה הביא חמורה וזיוג לה סוס ויצאה ממנה פרדה א״ל הקב״ה אני לא בראתי דבר המזיק חייך שאני בורא לך דבר המזיק הביא כו׳ ויצא ממנו חברבר והיינו ערוד כפירוש הערוך ולפי זה י״ל הלכתי לוועד כמשמעו לוועד חכמים והם הביאו לא קאי אלא אענה אשר מצא את הימים כדברי הב״ר וק״ל:
וכשבאתי לפני ר׳ שמעון החסיד וסיפרתי לו זאת, אמר לי כהסבר לדבר שיצא הערוד מתוך זיווג זה: אמר הקדוש ברוך הוא: הם, אנשי אותו המקום הביאו (גרמו שתיווצר) בריה שלא בראתי בעולמי, כלומר, שרצו ליצור יצור כלשהו מזיווג זה של נחש וצב. אף אני אביא עליהם בריה שלא בראתי בעולמי, כערוד הזה, שייענשו על ידו.
And when I came before Rabbi Shimon the Righteous, he explained why this crossbreeding created an arvad and said to me: The Holy One, Blessed be He, said: These residents of Va’ad caused the emergence of a creature that I did not create in My world by crossbreeding a snake and a great lizard; so too, I will bring upon them a punishment, the hazard of this uniquely dangerous creature that I did not create in My world, i.e., an arvad.
הכל
(18) וְהָאָמַר מָר כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישָׁן וְעִיבּוּרָן שָׁוֶה יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה וְכֹל שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן וְעִיבּוּרָן שָׁוֶה אֵין יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה.
The Gemara objects: But didn’t the Master say: All different animals whose method of procreation and period of gestation are the same are able to reproduce and raise offspring together. But all animals whose method of procreation and period of gestation are not the same cannot reproduce and raise offspring together. And the gestation period for a great lizard and a snake are not equal.
The Gemara objects: But didn’t the Master say: All different animals whose method of procreation and period of gestation are the same are able to reproduce and raise offspring together. But all animals whose method of procreation and period of gestation are not the same cannot reproduce and raise offspring together. And the gestation period for a great lizard and a snake are not equal.
תשמישן שוה – שמשמשין שניהם פנים כנגד פנים כגון אדם או פנים כנגד עורף כגון בהמה.
ועיבורן – ימי עיבור.
יולדים זה מזה – מתעברים זה מזה.
ומגדלין – מניקים זה בנו של זה. וימי עיבורו של נחש אינו שוה לא לשרץ ובהמה וחיה כדאמרינן בפ״ק דבכורות (דף ח.) שועל וכל מיני שרצים לששה חדשים ונחש לשבע שנים ואמרינן התם ולאותו רשע נחש לא מצינו חבר והיאך יצא אותו ערוד מצב ומנחש.
ושואלים על המסופר: כיצד מזיווגם של הנחש והצב יצא ערוד, והאמר מר [והרי אמר החכם]: כל בעלי החיים השונים שתשמישן (דרך הזדווגותם) ומשך זמן עיבורן שוה — הריהם יולדין ומגדלין זה מזה, וכל בעלי החיים שאין תשמישן ועיבורן שוה — אין יולדין ומגדלין זה מזה. ואילו הצב והערוד אין משך עיבורם שווה!
The Gemara objects: But didn’t the Master say: All different animals whose method of procreation and period of gestation are the same are able to reproduce and raise offspring together. But all animals whose method of procreation and period of gestation are not the same cannot reproduce and raise offspring together. And the gestation period for a great lizard and a snake are not equal.
הכל
(19) אָמַר רַב נֵס בְּתוֹךְ נֵס הַאי פּוּרְעֲנוּתָא הוּא מַאי נֵס בְּתוֹךְ נֵס לְפוּרְעָנוּת.:
Rav says: It was a miracle within a miracle that they were able to reproduce and a new creature was born. The Gemara asks: Why is this considered a miracle? It was a calamity because an arvad was born. The Gemara answers: What is meant by a miracle within a miracle? It was a miraculous calamity for the wicked people, to punish them for their actions.
Rav says: It was a miracle within a miracle that they were able to reproduce and a new creature was born. The Gemara asks: Why is this considered a miracle? It was a calamity because an arvad was born. The Gemara answers: What is meant by a miracle within a miracle? It was a miraculous calamity for the wicked people, to punish them for their actions.
אמר רב בתשובה: לידתו של אותו ערוד לא היתה בדרך הטבע, אלא נס בתוך נס. שהזדווגו זה לזה, ושמתוך זיווג זה נוצר בעל חיים חדש. ותוהים: האי פורענותא [זה הערוד, דבר פורענות] הוא, שהריהו ממית באנשים, ומדוע הרי זה נחשב לנס? ומשיבים: מאי [מה] טיבו של נס בתוך נס זה? לפורענות לרשעים, להענישם בכך.
Rav says: It was a miracle within a miracle that they were able to reproduce and a new creature was born. The Gemara asks: Why is this considered a miracle? It was a calamity because an arvad was born. The Gemara answers: What is meant by a miracle within a miracle? It was a miraculous calamity for the wicked people, to punish them for their actions.
הכל
(20) מתני׳ מַתְנִיתִין : אהָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בַּבְּהֵמָה מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין בִּמְקוֹמָן וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר
MISHNA: The limb of an animal, with flesh, sinews, and bones, and the flesh of an animal, that were partially severed and remain hanging from the animal do not have the halakhic status of a limb severed from a living animal, which imparts impurity like an unslaughtered carcass, or of flesh severed from a living animal, which is ritually pure, respectively. If one had intent to eat the limb or the flesh, the limb or flesh becomes impure if it comes in contact with a source of impurity, and they impart impurity as food to other foods and liquids, although they remain in their place attached to the animal. But in order for them to become impure, they need to be rendered susceptible to impurity through contact with one of the seven liquids that facilitate susceptibility.
MISHNA: The limb of an animal, with flesh, sinews, and bones, and the flesh of an animal, that were partially severed and remain hanging from the animal do not have the halakhic status of a limb severed from a living animal, which imparts impurity like an unslaughtered carcass, or of flesh severed from a living animal, which is ritually pure, respectively. If one had intent to eat the limb or the flesh, the limb or flesh becomes impure if it comes in contact with a source of impurity, and they impart impurity as food to other foods and liquids, although they remain in their place attached to the animal. But in order for them to become impure, they need to be rendered susceptible to impurity through contact with one of the seven liquids that facilitate susceptibility.
מתני׳ המדולדלין בבהמה – נתלש ממנה אבר בשר גידים ועצמות או נתלש ממנה בשר לבדו ועדיין הן מעורים בה במקצת. ויש הפרש בין אבר מן החי לבשר מן החי שהאבר מטמא אדם וכלים כנבלה והבשר שאינו אבר טהור מכלום כדילפינן לקמן בפירקין (חולין קכח:).
במקומן – אע״פ שהן מחוברין אם חישב עליהן להאכילן לעובד כוכבים הוי אוכל לקבל טומאה ולטמא אחרים דטומאת עצמן אין בהן עד שיתלשו כולן כדילפינן בגמרא אבל מקבלים טומאה מן השרץ ומטמאין בה את אחרים.
וצריכין הכשר – לבא במים פעם אחת לאחר שנדלדלו ושוב מקבלים טומאה עולמית. וליכא למימר בהאי אבר שסופו לטמא טומאה חמורה דאינו מטמא טומאת אבר מן החי עד שימות ושמא לא יבא לידי טומאה חמורה דשמא ישחטנה ואין שחיטה עושה ניפול.
י. האבר והבשר המדולדלין וכו׳.
האבר. נתלש ממנה אבר בשר גידין ועצמות, או בשר לבדו, ועדיין הן מעורין במקצת בענין שאין יכולין לחיות ממנה ולעלות ארוכה, אלא שאינו מתיבש לגמרי מחמת שהוא מעורה קצת. מטמאין טומאת אוכלין במקומן. אע״פ שהן מחוברין, אם חשב עליהם להאכילם לנכרי, הוי אוכל לקבל טומאה, ולטמא אחרים, דטומאת עצמן לית בהן עד שיתלשו כולן לגמרי, דכתי׳ וכי יפל מנבלתם, עד שיפול, אבל מקבלין טומאה מן השרץ ומטמאין אחרים, וצריכין הכשר מים לאחר שנדלדלו, ושוב מקבלין טומאה עולמית.
המשנה השביעית והכונה לבאר בה ענין החלק החמשי ואמר על זה האבר והבשר המדולדלים בבהמה מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר נשחטה הבהמה הוכשרו בדמיה דברי ר׳ מאיר ר׳ שמעון אומר לא הוכשרו בדמיה מתה הבהמה הבשר צריך הכשר והאבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן הנבלה דברי ר׳ מאיר ור׳ שמעון מטהר אמר הר״מ פי׳ מדולדלין תלויין כאלו אינם מן הבהמה וזה על מנת שהיו בענין שאי אפשר שידבקו ולא שירפאו בשום פנים וכבר זכרנו פעמים שהאוכלין אין מתטמאין אלא אחר הכשר וכבר זכרנו בפרק השני מהמסכתא הזאת שאם נשחטה הבהמה ויצא ממנה דם הוכשרה באותו הדם וכבר נתבאר בששי מעדויות שאבר מן החי טמא ובשר הפורש מן החי אינו מטמא ובשר הפורש מאבר הנבלה מטמא בכזית וזהו ההפרש שבין אבר מן החי ואבר מן הנבלה ולפיכך אמר כשתמות בהמה והיה הבשר מדולדל בכדי שאי אפשר שידבק צריך הכשר ואז יטמא טומאת אוכלין והוא בשר מן החי שאינו מטמא משום נבלה ומה שאמר ר׳ שמעון מטהר ר״ל הבשר הזה המדולדל אם כשתמות הבהמה שעליה אמר ר׳ מאיר אם הוכשר יטמא אמר ר׳ שמעון שאינו נטמא כל עיקר שנ׳ מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוי אוכל ושאין אתה יכול להאכילו לאחרים לפי שהוא דבוק בבהמה לא הוי אוכל והלכה כר׳ מאיר בכלהו:
ה משנה האבר של הבהמה, שיש בו בשר וגידים ועצמות, וכן הבשר מן הבהמה המדולדלין (שנתלשו מן הבהמה, אך עדיין הם תלויים באופן רופף) בבהמה — אין הם נחשבים כ״אבר מן החי״ (לענין שיטמאו כנבילה), ואולם אם חשב על אבר ובשר זה לאכילה, הריהם נחשבים כדבר מאכל, ולכך הם מטמאין טומאת אוכלין במקומן אם נגע בהם שרץ, ומעתה מטמאים מאכלים אחרים. ואולם כדי שייטמאו הם צריכין הכשר (בנתינת אחד משבעת המשקים המכשירים את האוכל לקבל טומאה).
MISHNA: The limb of an animal, with flesh, sinews, and bones, and the flesh of an animal, that were partially severed and remain hanging from the animal do not have the halakhic status of a limb severed from a living animal, which imparts impurity like an unslaughtered carcass, or of flesh severed from a living animal, which is ritually pure, respectively. If one had intent to eat the limb or the flesh, the limb or flesh becomes impure if it comes in contact with a source of impurity, and they impart impurity as food to other foods and liquids, although they remain in their place attached to the animal. But in order for them to become impure, they need to be rendered susceptible to impurity through contact with one of the seven liquids that facilitate susceptibility.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
חולין קכז. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים חולין קכז., עין משפט נר מצוה חולין קכז. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס חולין קכז., רש"י חולין קכז., תוספות חולין קכז., ר"י מלוניל חולין קכז. – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., פסקי רי"ד חולין קכז. – מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב דוד ארונובסקי, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הרי"ד, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., בית הבחירה למאירי חולין קכז. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה חולין קכז., מהרש"א חידושי הלכות חולין קכז., מהרש"א חידושי אגדות חולין קכז., פירוש הרב שטיינזלץ חולין קכז.
Chulin 127a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Chulin 127a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 127a, Collected from HeArukh Chulin 127a, Rashi Chulin 127a, Tosafot Chulin 127a, Ri MiLunel Chulin 127a, Piskei Rid Chulin 127a, Meiri Chulin 127a, Maharshal Chokhmat Shelomo Chulin 127a, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 127a, Maharsha Chidushei Aggadot Chulin 127a, Steinsaltz Commentary Chulin 127a