Penei Yehoshua Berakhot 33a – פני יהושע ברכות לג.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מַחֲזִיר לוֹ? א״לאָמַר לוֹ: לָאו. וְאִם הָיִיתָ מַחֲזִיר לוֹ, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לָךְ? א״לאָמַר לוֹ: הָיוּ חוֹתְכִים אֶת רֹאשִׁי בְּסַיִיף. א״לאָמַר לוֹ: וַהֲלֹא דְּבָרִים ק״וקַל וָחוֹמֶר, וּמַה אַתָּה, שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר, כָּךְ אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! מִיָּד נִתְפַּיַּיס אוֹתוֹ הֶגְמוֹן¹, וְנִפְטַר אוֹתוֹ חָסִיד לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם.: ^אאפי׳אֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק.: אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֹא שָׁנוּ ^באֵלָּא נָחָשׁ, אֲבָל עַקְרָב, פּוֹסֵק. מֵיתִיבֵי: ^גנָפַל לְגוֹב אֲרָיוֹת, אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת, נָפַל לַחֲפִירָה מְלֵאָה נְחָשִׁים וֲעַקְרַבִּים, מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאַגַּב אִיצְצָא מַזְּקִי. א״ראָמַר רִבִּי יִצְחָק: ^דרָאָה שְׁוָורִים, פּוֹסֵק, דְּתָנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: ^המַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּמִשּׁוֹר מוּעָד כִּמְלֹא עֵינָיו. תְּנָא מִשְּׁמֵיהּ דר׳דְּרִבִּי מֵאִיר: רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִקוּלָא סְלֵיק לְאִגָּרָא וּשְׁדִי דַּרְגָּא מִתּוּתָךְ. אֲמַר שְׁמוּאֵל: הָנֵי מִילֵּי, בְּשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסַן, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ בֵּין קַרְנָיו. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה עָרוֹד וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיוֹת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לר׳לְרִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, אָמַר לָהֶם: הַרְאוּ לִי אֶת חוֹרוֹ! הֶרְאוּהוּ אֶת חוֹרוֹ, נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר. יָצָא וּנְשָׁכוֹ, וּמֵת אוֹתוֹ עָרוֹד. נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֵבִיאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: רְאוּ בָּנַי, אֵין עָרוֹד מֵמִית, אֵלָּא הַחֵטְא מֵמִית. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עָרוֹד, וְאוֹי לוֹ לָעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ ר׳רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^ומַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, ^זוּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, ^חוְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת, ר״ערִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ, רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּהוֹדָאָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. מַאי טַעֲמָא? אֲמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁשְּׁקוּלָה כִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. וּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. מַאי טַעֲמָא? אֲמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא פַּרְנָסָה, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה. הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת. מ״טמַאי טַעֲמָא? א״ראֲמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא חָכְמָה, קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת חָכְמָה. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא חוֹל, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת חוֹל. א״ראֲמַר רִבִּי אַמֵי: גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בִּתְחִלַּת בְּרָכָה שֶׁל חוֹל. וא״רוַאֲמַר רִבִּי אַמֵי: גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳⁠ ⁠⁠״ (שמואל א ב׳:ג׳). וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עוֹשֵׂהוּ״ (ישעיהו כ״ז:י״א), אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל מִקְדָּשׁ שֶׁנִּתַּן בֵּין ב׳שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳⁠ ⁠⁠״ (שמות ט״ו:י״ז). וא״רוַאֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִילּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו: דֵּעָה נִתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, מִקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. מַתְקֵיף לַהּ רַב אֲחָא קַרְחִינָאָה: אֵלָּא מֵעַתָּה, גְּדוֹלָה נְקָמָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵל נְקָמוֹת ה׳⁠ ⁠⁠״ (תהלים צ״ד:א׳)! אֲמַר לֵיהּ: אִין, בְּמִילְּתָהּ מִיהָא גְּדוֹלָה הִיא. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר עוּלָּא, שְׁתֵּי נְקָמוֹת הַלָּלוּ לְמָה? אַחַת לְטוֹבָה וְאַחַת לְרָעָה; לְטוֹבָה דִּכְתִיב: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״ (דברים ל״ג:ב׳), לְרָעָה דִּכְתִיב: אֵל נְקָמוֹת ה׳ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ.: רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית כּוּ׳.: א״לאֲמַר לֵיהּ רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא לר׳לְרִבִּי יוֹחָנָן: מִכְּדִי, אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת קְדוּשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת. נֶחֱזֵי הֵיכָן תַּקּוּן! א״לאֲמַר לֵיהּ: בַּתְּחִלָּה, קְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה; הֶעֱשִׁירוּ, קְבָעוּהָ עַל הַכּוֹס; הֶעֱנוּ, חָזְרוּ וּקְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה, וְהֵם אָמְרוּ: ^טהַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אִיתְּמַר נַמֵי: אֲמַר ר׳רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדוּשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת. בַּתְּחִלָּה, קְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה; הֶעֱשִׁירוּ, קְבָעוּהָ עַל הַכּוֹס; חָזְרוּ וְהֶעֱנוּ, קְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה, וְהֵם אָמְרוּ: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אִיתְּמַר נַמֵי: רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲמַר רָבָא: וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: ^יטָעָה וְלֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, ^כוּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, ^לוְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס. לָא תֵּימָא מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס, אֵלָּא אֵימָא מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס. אִיתְּמַר נַמֵי: אֲמַר רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת: שָׁאַל ר׳רִבִּי יוֹסֵי אֶת ר׳רִבִּי יוֹחָנָן בְּצִידָן, וְאָמְרִי לַהּ ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יַעֲקֹב דְּמִן צוֹר אֶת ר׳רִבִּי יוֹחָנָן, וַאֲנָא שְׁמַעִית: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס אוֹ לֹא? וַאֲמַר לֵיהּ: צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס מַהוּ שֶׁיַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה? אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ^מקַל וָחוֹמֶר מִתְּפִלָּה, וּמַה תְּפִלָּה, דְּעִיקַּר תַּקַּנְתָּא הִיא, אָמְרִי הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, הַמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, דְּלָאו עִיקַּר תַּקַּנְתָּא הִיא, לֹא כ״שכָל שֶׁכֵּן! תָּנֵי ר׳רִבִּי אֲחָא אֲרִיכָא קַמֵּיהּ דְּרַב חַיְנָנָא: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה מְשׁוּבָּח יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, וְאִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וּבְזוֹ, יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ. הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אֲמַרְתְּ הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה מְשׁוּבָּח יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אַלְמָא תְּפִלָּה לְחוֹדַהּ סַגִּי, וַהֲדַר תָּנֵי אִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וּבְזוֹ יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ, וְכֵיוָן דְּנָפֵיק לֵיהּ בַּחֲדָא אִפְּטַר וְהָוְיָא בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, וַאֲמַר רַב וְאִיתֵימָא ר״לרֵישׁ לָקִישׁ, וְאָמְרִי לַהּ ר׳רִבִּי יוֹחָנָן ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ^נכָּל הַמְּבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תִשָּׂא״ (שמות כ׳:ו׳)! אֵלָּא, אֵימָא הָכִי: אִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וְלֹא הִבְדִּיל בְּזוֹ, יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִסְדָּא מֵרַב שֵׁשֶׁת: טָעָה בְּזוֹ וּבְזוֹ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: ^סטָעָה בְּזוֹ וּבְזוֹ, חוֹזֵר לָרֹאשׁ.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ד:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ד:ג׳

^ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ד:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ד:ג׳

^ג רמב״ם הלכות גירושין י״ג:י״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אבן העזר י״ז:כ״ט
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:כ״ט

^ד טור אורח חיים ק״ד:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ד:ד׳

^ה טור אורח חיים ק״ד:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ד:ד׳

^ו רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים קי״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קי״ד:א׳

^ז רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים קי״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קי״ז:א׳

^ח רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ד׳
רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים רצ״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רצ״ד:א׳

^ט רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ד׳
רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים רצ״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רצ״ד:א׳

^י רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:ח׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים קי״ד:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים קי״ד:ה׳

^כ רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים קי״ז:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים קי״ז:ד׳

^ל רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י׳:י״ד
סמ״ג מצוות לא תעשה ל׳
טור אורח חיים רצ״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רצ״ד:א׳

^מ טור אורח חיים רצ״ד

^נ רמב״ם הלכות ברכות א׳:ט״ו
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים רט״ו:ד׳
טור אורח חיים ר״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים רט״ו:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ו:ו׳

^ס טור אורח חיים רצ״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רצ״ד:א׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״השר״.

E/ע

הערותNotes

בתוס׳ בד״ה אבל עקרב פוסק כו׳ ומיהו לא מצינן אם פסק שיחזור לראש כו׳ עד סוף הדיבור. ויל״ד במאי איירי הכא אי בשהה כדי לגמור את כולה פשיטא דחוזר לראש בין לשיטת הרי״ף ובין לשיטת התוס׳ לעיל דף כ״ב ע״ב גבי מים שותתין על ברכיו עיין שם בתוס׳ ד״ה אלא לכ״ע דלענין תפלה והיכא דנאנס חוזר לראש כמו שהארכתי שם בזה עיין עלה ועיין בחידושי הרשב״א ז״ל מה שכתב בשם הראב״ד ז״ל מיהו התוס׳ לא נחתו להכי אע״כ דהתוס׳ דהכא איירי בלא שהה כדי לגמור את כולה וכן משמע להדיא מלשון הב״י בא״ח סימן ק״ד והט״ז האריך בזה עיין שם מיהו לפ״ז יל״ד לאידך גיסא דא״כ למה הוצרכו התוס׳ להביא ראיה על זה דאינו חוזר לראש דמהיכי תיתי יחזור לראש בהפסקה כל דהו דמ״ש מק״ש היכי דמותר לפסוק דפשיטא לן דאינו חוזר לראש ואדרבה היו צריכין להביא ראיה אהא דמסקו בסוף דבריהם אבל לתחילת ברכה מיהו יחזור דמנא להו הך מלתא דממ״נ דאי מיקרי הפסקה בכה״ג אע״ג דלא שהה כדי לגמור את כולה והיינו משום דבתפלה החמירו כמו שכתב הב״י שם א״כ יחזור לראש ואי לא מיקרי הפסקה בכה״ג היכי דלא שהה למה יחזור לתחילת הברכה דהא בק״ש כה״ג אינו חוזר אלא למקום שפסק ואף שיש ליישב ולחלק ביניהם אכתי למה כתבו התוס׳ בפשיטות בלא ראיה כיון שלא נזכר מזה בגמרא וצריך עיון ליישב ועיין בק״א: במשנה מזכירין גבורות גשמים בת״ה כו׳ בריש פרק קמא דתענית קתני כה״ג מאימתי מזכירין גבורות גשמים ומקשי שם הש״ס ליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים ומשני רבי יוחנן מפני שיורדין בגבורה והקשו שם בתוס׳ תימא אמאי לא מקשה בברכות כה״ג עיין שם מה שתירצו. ולע״ד נראה דודאי הכא שפיר הוי מסיק אדעתא דלשון גבורות היינו שיורדין בגבורה שהרי לכך מזכירין אותן בברכת אתה גבור וניחא ליה להתנא דהכא לאשמעינן מלתא בטעמיה ואע״ג דמקשינן הכא מזכירין ג״ג מאי טעמא ומשני רב יוסף מתוך ששקולה כת״ה היינו משום דמלשון אתה גבור גופא שהיא בראש הברכה אינו מעיקר הברכה דהכל הולך אחר סיום הברכה משום הכי ניחא ליה בהאי טעמא טפי כיון דלקושטא דמלתא שקולה כת״ה שהיא סיום הברכה כן נראה לי וק״ל: פיסקא ר״ע אומר ברכה רביעית כו׳ אמר ליה בתחלה קבעוה בתפלה כו׳ והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. לכאורה האי והם אמרו לא שייך הכא לענין הקושיא דנחזי היכי תקון ונראה לי בזה דהא דקאמר מעיקרא בתחילה קבעוה בתפלה היינו דמשום שהיו עניים ולא היה להם כוס של יין שהרי כשהעשירו קבעוה על הכוס והיינו משום דעל הכוס עדיף טפי אי משום דדומיא לקידוש בעינן לכתחילה ובקידוש ודאי על הכוס בעינן דדרשינן ליה בפרק ע״פ מדכתיב זכור זכריהו על היין ועיין שם בתוס׳ ובפ״ק דנזיר דף ד׳ מה שכתבו תוס׳ בזה אי האי דרשה דזכריהו על היין הוי דרשה גמורה או לאסמכתא בעלמא. ועוד טעמי אחריני איכא דהבדלה על הכוס עדיף טפי שאומר אותה בברכה מיוחדת בשם ומלכות משא״כ בתפלה אי אפשר לקובעה בברכה מיוחדת דתמני סרי תיקון תשסרי לא תיקון. וא״כ לפ״ז כשהענו אח״כ ושכחו ג״כ היכי תקון מעיקרא דלרבנן מש״ה צריך לכוללן בברכת אתה חונן א״כ תו לא שייך לומר דעיקר הבדלה על הכוס לגמרי אף במי שיש לו יין ולומר דהוי כברכה שאינה צריכה כדאמרינן בסמוך דהא ודאי ליתא דכיון שמעיקר הדין דהבדלה היינו על הכוס תו לא הוי כברכה שאינה צריכה ומש״ה מסיק שפיר הכא דהם אמרו דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס כן נראה לי ועיין עוד בסמוך: שם תני רב אחא כו׳ הא גופא קשיא כו׳ והוי ברכה שאינה צריכה כו׳ עובר משום לא תשא. כבר הארכתי בזה בסוף פ״ק דף י״ב גבי פתח בדשכרא בלשון התוס׳ בד״ה לא לאתויי נהמא כו׳ עיין שם בחידושינו ובדף כ״א לענין ספק התפלל עיין שם שכתבתי האי עובר משום לא תשא דקאמר הכא מה טעם יש בה אי משום הזכרת השם א״כ אמאי לא אסרינן להזכיר השם בדברי שבחי׳ ובתחנונים ומשמע בכמה דוכתי בפשיטות דמותר להזכיר לכ״ע ואי משום דשאני ברכה שאומר בשם ומלכות הא ודאי ליתא דאטו בקרא דלא תשא מלכות כתיב ביה ומה איסור לא תשא שייך בהזכרת מלכות לכך נראה ברור דהא דקאמר עובר משום לא תשא אינו אלא מדרבנן ואסמכוה רבנן לברכה שאינה צריכה אקרא דלא תשא וכן מבואר להדיא בדברי התוס׳ בסוף מס׳ ר״ה דף׳ ל״ג בד״ה הא ר״י ומה שיש לדקדק שם בדבריהם יבואר במקומו אלא דעיקר האיסור בברכה שאינה צריכה היינו משום דמיחזי כבל תוסיף כמ״ש תוס׳ לעיל דף כ״ט בד״ה מפני שיכול ע״ש ובחדושינו. מיהו הכא בשמעתין לענין הבדלה אין אנו צריכין לכך דבלא״ה מקשי הש״ס שפיר אהך ברייתא דתני רב אחא דתני בהדיא המבדיל בתפלה משובח יותר כו׳ אלמא דתפלה לחוד סגי אפילו מי שיש לו כוס וא״כ כבר נגמרה ההבדלה לגמרי ומהאי שעתא שהזכיר הבדלה בתפלה הוי חול גמור שיצא היום מקדושת שבת ונעשה חול וא״כ מאי האי דהדר תני אם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו ואמאי אדרבה הו״ל לגמרי כמי שאומר הבדלה בהזכרת השם בימי חול דודאי הוה ליה מזכיר ש״ש לבטלה ממש דבכה״ג נראה דעובר משום לא תשא ממש מן התורה כיון שאין מקום כלל להזכרת השם בהבדלה כי האי כן נראה לי נכון:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון