×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הַדּוֹלְפָנִין פָּרִין וְרָבִין כִּבְנֵי אָדָם מַאי דּוֹלְפָנִין אָמַר רַב יְהוּדָה בְּנֵי יַמָּא.
The dulfanin reproduce like people. The Gemara asks: What are dulfanin? Rav Yehuda says: They are creatures that are called sons of the sea.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב יהודה בני ימא – אדם של ים. כל שביציו מבחוץ חוץ ממעיו כגון בהמה שביצי׳ חוץ מגופה מוליד נקבתו מולדת:
ערך דלפן
דלפןא(בכורות ח.) הדולפינין פרין ורבין כבני אדם מאי דולפינין אמר רב יהודה בני ימא פי׳ אדם של ים (א״ב פי׳ בלשון יוני ורומי שם תנין וחיה של ים יולדת גוריה ומניקתם בדדיה וזה טעם פרים ורבים כבני אדם נזקקת לזכר פנים אל פנים ואינה יולדת בנים):
א. [וואסערמאן.]
ה״ג: הדולפנין פרים ורבים מבני אדם – שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו.
בני ימא – דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלעז שריינ״א.
הדולפנין פרין ורבין מבני אדם – כן גירסת הקונטרס וכן מוכח בתוספתא [פ״א] יולדין ומגדלין מבני אדם.
בפרש״י בד״ה ה״ג הדולפנין כו׳ מבני אדם שאם כו׳ וכצ״ל גם בתוס׳ וק״ל:
הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. ושואלים: מאי [מה הם] דולפנין? אמר רב יהודה: היצורים הקרויים בני ימא [הים].
The dulfanin reproduce like people. The Gemara asks: What are dulfanin? Rav Yehuda says: They are creatures that are called sons of the sea.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) כֹּל שֶׁבֵּיצָיו מִבַּחוּץ מוֹלִיד וְכֹל שֶׁבִּפְנִים מֵטִיל בֵּיצִים.

The baraita continues: In the case of any male animal whose testicles are external, the female gives birth to live offspring, and in the case of any male animal whose testicles are internal, the female lays eggs.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל שביציו של זכר מבפנים כגון עופות נקבתו מטיל׳ ביצים:
כל – מין שביצי הזכר כגון חיה ובהמה מבחוץ מוליד עובר ממש.
וכל – מין שביצי זכר מבפנים מטילה הנקיבה ביצים.
א וממשיכה הברייתא: כל שביציו (אשכיו של הזכר) ניכרים מבחוץמוליד, כלומר, הנקבה יולדת ולד. וכל שביציו בפניםמטיל (מטילה) הנקבה ביצים.
The baraita continues: In the case of any male animal whose testicles are external, the female gives birth to live offspring, and in the case of any male animal whose testicles are internal, the female lays eggs.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אִינִי וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל אאֲוָּוז וַאֲוָּוז בָּר כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה וְהָוֵינַן בָּהּ מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר אַבָּיֵי זֶה בֵּיצָיו מִבַּחוּץ וְזֶה בֵּיצָיו מִבִּפְנִים וְתַרְוַיְיהוּ מְטִילֵי בֵּיצִים.

The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Shmuel say that a domestic goose and a wild goose are considered diverse kinds, and one may not mate them with each other. And we discussed it: What is the reason? Abaye said: In the case of this one, the male wild goose, its testicles are external, and in the case of that one, the domestic goose, its testicles are internal. The Gemara comments: And yet both geese lay eggs. Evidently, the fact that the male’s testicles are external does not prove that the female gives birth.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כלאים זה בזה לענין הנהגה:
ערך אווז
אווזאאווז בר אווז (בבא קמא נה. ובבכורות ח.) דדג טמא ובגמ׳ מפרש מאי טעמא: (א״ב: עוף ידוע ובשרו נאכל אך יגבר המרה השחור׳ בר אווז מין עוף אחר דומה לראשון אבל קטן ממנו ושט בנהרות תרגום אסתר על פסוק ישנו עם אחד בתשעה ביה נכסין חיוין ואווזין ואכלין:)
א. [גאנז, קאטשקי.]
אווז – של ישוב ואווז של בר כלאים להרביע לפי שאין הזכרים דומים דזה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים.
בד״ה אווז כו׳ מבפנים הס״ד ואח״כ מ״ה זכרותו כו׳ ובד״ה כנגדו באילן כו׳ הראשון חטה היתה קרי כו׳ כצ״ל:
ותוהים: איני [כן הוא]? והאמר [והרי אמר] שמואל: אווז הבית ואווז ברכלאים זה בזה, ואסור להרביעם. והוינן [והיינו עוסקים, מתקשים] בה: מאי טעמא [מה הטעם]? ובתשובה לכך אמר אביי: זה, אווז הבר, ביציו של הזכר מבחוץ, וזה, אווז הבית, ביציו מבפנים. והרי תרוייהו [שניהם] מטילי ביצים!
The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Shmuel say that a domestic goose and a wild goose are considered diverse kinds, and one may not mate them with each other. And we discussed it: What is the reason? Abaye said: In the case of this one, the male wild goose, its testicles are external, and in the case of that one, the domestic goose, its testicles are internal. The Gemara comments: And yet both geese lay eggs. Evidently, the fact that the male’s testicles are external does not prove that the female gives birth.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֶלָּא כֹּל שֶׁזַּכְרוּתוֹ מִבַּחוּץ מוֹלִיד מִבִּפְנִים מֵטִיל בֵּיצִים.

Rather, the baraita must mean the following: With regard to any animal whose male reproductive organ is external, the female gives birth, and in the case of any male animal whose reproductive organ is internal, the female lays eggs. Although the testicles of the male wild goose are external, its reproductive organ is internal.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא שזכרותו מבחוץ גידו מוליד:
זכרותו (מפנים) [מבפנים] מטיל ביצים ואווז בר נמי אע״ג דביציו מבחוץ זכרותו גידו מבפנים הוא (היה) [ומשו״ה] מטיל ביצים:
זכרותו – הגיד ואווז בר זכרותו מבפנים.
אלא כך צריך לומר: כל שזכרותו איבר ההולדה, נראה מבחוץמוליד, זכרותו מבפניםמטיל ביצים. ואווז הבר, למרות שביציו מבחוץ — זכרותו מבפנים.
Rather, the baraita must mean the following: With regard to any animal whose male reproductive organ is external, the female gives birth, and in the case of any male animal whose reproductive organ is internal, the female lays eggs. Although the testicles of the male wild goose are external, its reproductive organ is internal.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַּיּוֹם יוֹלֵד בַּיּוֹם בַּלַּיְלָה יוֹלֵד בַּלַּיְלָה כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה יוֹלֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה.

§ The baraita continues to discuss matters of animal procreation: Any species whose sexual intercourse occurs only during the daytime gives birth only during the daytime; any species whose intercourse occurs only at night gives birth only at night; any species whose intercourse occurs both during the daytime and at night gives birth both during the daytime and at night.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב וממשיכה הברייתא בעניינים אלה: כל בעל חיים שתשמישו (הזדווגותו) בשעות היוםיולד ביום, בלילהיולד בלילה. כל שתשמישו בין ביום בין בלילהיולד בין ביום בין בלילה.
§ The baraita continues to discuss matters of animal procreation: Any species whose sexual intercourse occurs only during the daytime gives birth only during the daytime; any species whose intercourse occurs only at night gives birth only at night; any species whose intercourse occurs both during the daytime and at night gives birth both during the daytime and at night.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תַּשְׁמִישׁוֹ בַּיּוֹם יוֹלֵד בַּיּוֹם תַּרְנְגוֹל בַּלַּיְלָה יוֹלֵד בַּלַּיְלָה עֲטַלֵּף תַּשְׁמִישׁוֹ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה יוֹלֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה אָדָם וְכֹל דְּדָמֵי לֵיהּ.

The Gemara elaborates: The statement that any species whose intercourse occurs during the daytime gives birth during the daytime is referring to a chicken. The statement that any species whose intercourse occurs at night gives birth at night is referring to a bat. The statement that any species whose intercourse occurs both during the daytime and at night gives birth both during the daytime and at night is referring to a human and any creature that is similar to him.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומפרטים: תשמישו ביום יולד ביוםתרנגול, בלילה יולד בלילהעטלף, תשמישו בין ביום בין בלילה יולד בין ביום בין בלילהאדם וכל דדמי ליה [וכל הדומה לו בענין זה].
The Gemara elaborates: The statement that any species whose intercourse occurs during the daytime gives birth during the daytime is referring to a chicken. The statement that any species whose intercourse occurs at night gives birth at night is referring to a bat. The statement that any species whose intercourse occurs both during the daytime and at night gives birth both during the daytime and at night is referring to a human and any creature that is similar to him.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְכִדְרַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בבָּדַק בְּקִינָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב וְלֹא מָצָא בָּהּ בֵּיצָה וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא בָהּ בֵּיצָה מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה ביו״טבְּיוֹם טוֹב אֵימַר לֹא בָּדַק יָפֶה.

The Gemara asks: What halakhic difference is there whether an animal gives birth during the daytime or at night? The Gemara answers: The difference is with regard to that which Rav Mari, son of Rav Kahana, said. As Rav Mari, son of Rav Kahana, said: If one examined a chicken’s nest on a Festival eve and did not find an egg in it, and the following day, on the Festival, he rose early, before dawn, and found an egg in it, consumption of the egg is permitted on the Festival. It is not considered an egg that was laid on the Festival, which is forbidden (see Beitza 2a), as chickens do not lay eggs at night. Although he examined the nest before the Festival and failed to find an egg there, one is compelled to say that he did not examine the nest carefully.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולמחר השכים – קודם היום ומצא בה ביצה מותרת דלא נולדה בלילי י״ט אלא מאתמול דתרנגולת אינה יולדת בלילה כדתני לעיל. יצתה רובה מותרת דבתר יציאת רובה אזלינן.
ושואלים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה] להלכה? ומשיבים: לכמו שאמר רב מרי בריה [בנו] של רב כהנא, שאמר רב מרי בריה [בנו] של רב כהנא: בדק בקינה (קן) של תרנגולין מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה, ולמחר קודם עליית השחר השכים ומצא בה ביצהמותרת הביצה באכילה ביום טוב, ואינה אסורה כדין ביצה שנולדה ביום טוב, לפי שכאמור, אין התרנגולת יולדת בלילה. ואף שבדק ולא מצא בה ביצה בערב יום טוב — אימר [אמור] שלא בדק יפה.
The Gemara asks: What halakhic difference is there whether an animal gives birth during the daytime or at night? The Gemara answers: The difference is with regard to that which Rav Mari, son of Rav Kahana, said. As Rav Mari, son of Rav Kahana, said: If one examined a chicken’s nest on a Festival eve and did not find an egg in it, and the following day, on the Festival, he rose early, before dawn, and found an egg in it, consumption of the egg is permitted on the Festival. It is not considered an egg that was laid on the Festival, which is forbidden (see Beitza 2a), as chickens do not lay eggs at night. Although he examined the nest before the Festival and failed to find an egg there, one is compelled to say that he did not examine the nest carefully.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וַהֲלֹא בָּדַק יָפֶה אֵימַר יָצְתָה רוּבָּהּ וְחָזְרָה הֲוָה וְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גבֵּיצָה שֶׁיָּצְתָה רוּבָּהּ מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב וְחוֹזֶרֶת מוּתֶּרֶת לְאוֹכְלָהּ ביו״טבְּיוֹם טוֹב.

The Gemara challenges: But he did examine the nest carefully, as the baraita states that he examined it. The Gemara explains: One must say that this was a case where most of the egg emerged on the eve of the Festival and returned inside its mother before the examination. And this ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan says: In a case where most of the egg emerged on the eve of the Festival and returned inside its mother it is permitted to eat it on the Festival, as once most of it emerged it is considered to have been laid already.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מותר לאוכלה בי״ט – דלא נולד בי״ט ולא בלילה דהא אינה יולדת בלילה ודאי דאתמול היא:
והלא בדק מערב יום טוב ולא היתה שם אימור יצתה רובה ממעי תרנגולת מערב י״ט וחזרה הילכך לא מצא כי בדק וכיון שיצאה רובה וחזרה אותה ביצה שחזרה מטילה אפילו בלילה ומותר לאוכלה בי״ט. אבל לכתחלה אינה מטילה ביצה בלילה כדאמרן הילכך מותר:
אימר יצתה רובה וחזרה – מכאן מתירין לקנות ביצים בליל שני של יו״ט של גליות חוץ משני ימים טובים של ראש השנה לפי שקדושה אחת הן.
גמרא והלא בדק יפה אימר יצתה רובה כו׳ וכנגדו באילן תאינה כו׳ חיה מבהמה אחת לשלש ומאי כו׳ אחת לשלש דה״ל תשעה כו׳ כצ״ל:
ומקשים: והלא מן הסתם בדק יפה! ומשיבים: גם אם בדק יפה, אימר [אמור]: יצתה (יצאה) רובה של הביצה בערב יום טוב, וחזרה למעי התרנגולת קודם שבדק, הוה [היה] המעשה. וכמו שאמר ר׳ יוחנן, שאמר ר׳ יוחנן: ביצה שיצתה רובה מערב יום טוב וחוזרת לגוף התרנגולת — מותרת לאוכלה ביום טוב, שכיון שיצאה ברובה הרי היא כילודה כבר.
The Gemara challenges: But he did examine the nest carefully, as the baraita states that he examined it. The Gemara explains: One must say that this was a case where most of the egg emerged on the eve of the Festival and returned inside its mother before the examination. And this ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan says: In a case where most of the egg emerged on the eve of the Festival and returned inside its mother it is permitted to eat it on the Festival, as once most of it emerged it is considered to have been laid already.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ וְעִיבּוּרוֹ שָׁוֶה יוֹלְדִים וּמְגַדְּלִים זֶה מִזֶּה הַכֹּל מְשַׁמְּשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד עוֹרֶף חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים וְאֵלּוּ הֵן דָּג וְאָדָם וְנָחָשׁ.

§ The baraita continues: Any two animals of different species whose manner of intercourse and time of gestation are identical can have offspring together and can raise, i.e., nurse, the young of each other. With regard to the manner of intercourse, all species engage in intercourse with the face of the male opposite the back of the neck of the female, meaning that the male comes from behind the female, except for three species that engage in intercourse face-to-face, and they are these: Fish, and humans, and the snake.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל שתשמישו ועיבורו שוה כגון כל בהמה דקה טהורה שיולדת לה׳ חדשים היינו עיבורן שוה. ותשמישן שוה פנים כנגד עורף. יולדים ומגדלים זה מזה כגון רחל מתיש ועז מאיל יולדין זה מזה. ומגדלין שמתקיימין וולדותיהן. וכן נמי כל בהמה גסה שעיבורה ותשמישה שוה:
כל שתשמישו ועיבורו שוה – כגון כשב ועז ששניהם פנים כנגד עורף וימי עיבורן שוה ששוהין חמשה חדשים ויולדין אם בא אחד על מין חבירו.
ומגדלין – מניקין.
ג עוד שנינו בברייתא: כל בעל חיים שדרך תשמישו וזמן עיבורו (הריונו) שוה לשל חבירו, אם נזדווגו — הריהם יולדים, ומגדלים (יונקים) זה מזה. ובענין זה של דרך תשמיש, אמרו: הכל, כל בעלי החיים, משמשין פנים כנגד עורף, כלומר, הזכר בא על הנקבה מאחור, חוץ משלשה שמשמשין פנים כנגד פנים, ואלו הן: דג ואדם ונחש.
§ The baraita continues: Any two animals of different species whose manner of intercourse and time of gestation are identical can have offspring together and can raise, i.e., nurse, the young of each other. With regard to the manner of intercourse, all species engage in intercourse with the face of the male opposite the back of the neck of the female, meaning that the male comes from behind the female, except for three species that engage in intercourse face-to-face, and they are these: Fish, and humans, and the snake.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ומ״שוּמַאי שְׁנָא הָנֵי תְּלָתָא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמְרִי בְּמַעְרְבָא הוֹאִיל וְדִיבְּרָה עִמָּהֶם שְׁכִינָה.

The Gemara asks: And what is different about these three? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia he reported that they say in the West, Eretz Yisrael, the following explanation: They are different because the Divine Presence spoke with them. This occurred when the fish swallowed the prophet Jonah (see Jonah 2:11), when Adam and other prophets were spoken to by God, and when the snake caused Adam and Eve to sin (see Genesis 3:14).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכינה עמהם – שנאמר (יונה ב) ויאמר ה׳ לדג.
ושואלים: ומאי שנא הני תלתא במה שונים שלושה אלה]? כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל, מסר כי כך אמרי במערבא [אומרים בארץ ישראל] בטעם הדבר: הואיל ודיברה עמהם שכינה, עם הדג שבלע את יונה (יונה ב, יא), עם אדם הראשון ושאר נביאים, ועם הנחש שהחטיא את אדם וחוה (בראשית ג, יד).
The Gemara asks: And what is different about these three? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia he reported that they say in the West, Eretz Yisrael, the following explanation: They are different because the Divine Presence spoke with them. This occurred when the fish swallowed the prophet Jonah (see Jonah 2:11), when Adam and other prophets were spoken to by God, and when the snake caused Adam and Eve to sin (see Genesis 3:14).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תָּנָא גָּמָל אָחוֹר כְּנֶגֶד אָחוֹר.:

A tanna taught: A camel engages in intercourse back to back with its mate.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד בענין זה, תנא [שנה] החכם: גמל משמש אחור כנגד אחור.
A tanna taught: A camel engages in intercourse back to back with its mate.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן תַּרְנְגוֹלֶת לְעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן לוּז כֶּלֶב לַחֲמִשִּׁים יוֹם וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן תְּאֵינָה חָתוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן תּוּת חֲזִיר לְשִׁשִּׁים יוֹם כְּנֶגְדּוֹ בָּאִילָן תַּפּוּחַ שׁוּעָל וְכׇל מִינֵי שְׁרָצִים שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּכְנֶגְדָּם בָּאִילָן תְּבוּאָה.

§ The Gemara cites a baraita that discusses the length of gestation for various animals. The Sages taught that a chicken hatches after twenty-one days, and corresponding to it in length of gestation with regard to trees is the almond, which ripens twenty-one days after the budding of the flower. A dog gives birth after fifty days, and corresponding to it with regard to trees is the fig. A cat gives birth after fifty-two days, and corresponding to it with regard to trees is the mulberry. A pig gives birth after sixty days, and corresponding to it with regard to trees is the apple. A fox and all types of creeping animals give birth after six months, and corresponding to them with regard to trees, i.e., plants, is grain.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תרנגולת יולדת לכ״א ימים מאחר שנגמר אשכול ביצים שלה וכנגדה באילן לוז משעת הנצתו עד גמר פריו כ״א יום. ואיכא דאמרי כ״א יום יושבת על ביציה. למ״ה:
כלב (נ״ב) [נ׳] יום משעת עבורו ועד לידתו:
וכנגדו באילן תאנה משעת הנצה ועד גמר פירי:
וכנגדו באילן תבואה – דתבואה איקרו אילן כמאן דאמר אילן שאכל אדה״ר ממנו חטין הוו. ששה חדשים משעת זריעה עד שעושין שיבולת:
לעשרים ואחד יום – לאחר שנתעברה מן התרנגול שוהה ביצתה ליגמר עד אחד ועשרים יום.
לוז – קורדל״א שגדילים בו אגוזים קטנים ומשעת פרחיו עד שעת גמר פריו שנים ועשרים יום.
כלב לנ׳ יום – גמרה צורת הולד.
וכנגדו באילן תבואה – כמאן דאמר (ברכות דף מ.) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה קרי לתבואה אילן.
תרנגולת כ״א יום כנגדה באילן לוז – פי׳ הקונטרס קורדל״א שגדלים בו אגוזים קטנים וריב״א מפרש שקדים שקורין אמנדליי״ד דבטנים ושקדים (בראשית מג) מתרגם ירושלמי לוזים מקל שקד (ירמיה א) מתרגם חוטרא דלוזא וי״מ מקל שקד אחד לכ״א אף מי״ז בתמוז לתשעה באב כן וינאץ השקד (קהלת יב) מתרגם שיגדא ויגמל שקדים (במדבר יז) [מתרגם] וכפית שגדין עוד אמרינן וינאץ השקד זה לוז של שדרה ממנה עתידים מתים להחיות לעתיד לבא לוז תרגום של שקד (ויקרא רבה).
באילן תות – אין ראיה מכאן שמברכין עליהן בורא פרי העץ דהכי אמרינן באילן דגן דאתיא כמ״ד (ברכות דף מ.) עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה אלמא קרי לתבואה אילן ולא מברכין בהם פרי העץ ומיהו תותים הגדלים באילן מברכין פרי העץ אבל לא אתותי שדה דאי שקלת לפירא לא הדר גווזא ומפיק ואין מברכין פרי העץ אלא כי הדר גווזא ומפיק.
בד״ה באילן תות כו׳ קרי לתבואה אילן כו׳ אבל לא מתותי שדה כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ד ובאותו ענין של עיבור ולידה, תנו רבנן [שנו חכמים]: תרנגולת מולידה לעשרים ואחד יום, וכנגדה באילןלוז, כלומר, שקד, שמבשיל עשרים ואחד יום מזמן הנצת הפרח. כלב מוליד לחמשים יום, וכנגדו באילןתאינה. חתוללחמשים ושנים יום, וכנגדו באילןתות. חזירלששים יום, כנגדו באילןתפוח. שועל וכל מיני שרציםששה חדשים. וכנגדם באילןתבואה.
§ The Gemara cites a baraita that discusses the length of gestation for various animals. The Sages taught that a chicken hatches after twenty-one days, and corresponding to it in length of gestation with regard to trees is the almond, which ripens twenty-one days after the budding of the flower. A dog gives birth after fifty days, and corresponding to it with regard to trees is the fig. A cat gives birth after fifty-two days, and corresponding to it with regard to trees is the mulberry. A pig gives birth after sixty days, and corresponding to it with regard to trees is the apple. A fox and all types of creeping animals give birth after six months, and corresponding to them with regard to trees, i.e., plants, is grain.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וּכְנֶגְדָּן בָּאִילָן גֶּפֶן בְּהֵמָה גַּסָּה טְמֵאָה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן דֶּקֶל טְהוֹרָה לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן זַיִת הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַפִּיל וְהַקּוֹף וְהַקִּיפוֹף לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּכְנֶגְדָּן בָּאִילָן בְּנוֹת שׁוּחַ.

Small kosher livestock, such as sheep or goats, give birth after five months, and corresponding to them with regard to trees is the grapevine. Large non-kosher livestock, such as camels or donkeys, give birth after twelve months, and corresponding to them with regard to trees is the date palm. Large kosher livestock, such as cows, give birth after nine months, and corresponding to them with regard to trees is the olive. The wolf, and the lion, and the bear, and the leopard, and the bardelas, and the elephant, and the monkey, and the long-tailed ape give birth after three years, and corresponding to them with regard to trees is the white fig.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שוח – תאנים חיורתא. וימי עיבורו של חרוב הנצתו שלשה שנים אחרונים של ע׳ שנים:
ערך קף
קףא(ידים פרק א) והקוף נותן לידים (יומא כט: מנחות סט) נעשה כמי שסדרו הקוף (בבא קמא צז) אי נמי דצבע בהו קופא פי׳ כגון דאתא קוף וצבע האי צמר בהני סממנים שאין צבוע יפה ולא שבח לענין דמי וי״א דצבע בהו קופא של נצרים שגזל סממניו וקופתן של נצרים וצבע קופתו בסממניו וקא מהדר ליה קופתו צבוע דלא שבח ענין דמי וי״א דצבע בהו הגזלן קוף של נגזל דקוף הוה מעיקרא וקוף לבסוף ולא שבח לענין דמי רבינא אמר הכא במאי עסקינן דלא גזל כלום אלא כגון דקיימי סממנין דחד גברא וצמר דחד גברא ואתא קוף ונסב צמר דהאי וצבעיה בסממנין דהאיך (בכורות ח.) הפיל והקוף והקיפוף לג׳ שרים וכנגדו בנות שוח (בסוף כלאים פרק ח) הפיל והקוף מין חיה פי׳ בלעז שימי״א:
א. [אפפע.]
דקל – גדילין בו תמרים.
ברדלס – אפא.
קוף – שיניי״א בלעז.
קיפוף – כעין קוף הוא ויש לה זנב ובלשון אשכנז מרקצ״א.
ברדלס – פ״ה אפא ופ״ק דסנהדרין (דף טו:) פ״ה פוטו״ש וסוף פ״ק דב״ק (דף טז.) [אמרינן] ברדלס [זו] אפא ואמרינן צבוע זה אפא וגיא הצבועים (שמואל א יג) מתרגם מישר אפעיא מיהו ברדלס דהכא משמעו דהוא כעין פוטו״ש ויולד לשלש שנים מדשינה אפעה לשבעים שנה וב׳ מיני ברדלס הן.
הקוף והקיפוף – מין חיה הוא מדחשיב להו בהדי פיל ואמר פ׳ הרואה (ברכות דף נז:) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקיפוף ופ׳ המפלת (נדה דף כג.) אמרינן ל״א ר״מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס וינשוף (ויקרא יא) מתרגם קריא וקפופא ויש קפוף אחר מין עוף פרק אלו טריפות (חולין דף סג.) אמר תנשמת באות שבעופות ואמר באות שבעופות קפוף ויש גרס קיפוד בדל״ת ע״ד וירשוה קאת וקיפוד (ישעיהו לד) ואי גרס קיפוף ותרי גווני קיפוף יש בעופות א״כ כי מפרש באות שבעופות קפוף והיכי ידענא בהו אי איירי בינשוף או בתנשמת.
בנות שוח – על משנה דשביעית שלהן בשניה (שביעית פ״ה מ״א) פי׳ בירושלמי בכל שנה חונטין בה פירות ופירות שחונטין בשנה אחת אין נגמרין עד שלש שנים ולא כפי׳ ר״ח שפירש גבי ל׳ אילנות לא מפקין בכל שתא אלא עשרים מנייהו כגון בנות שוח לג׳ שנים ופ״ק דע״ז (דף יד.) גרס מוכססים בנות שוח מין אחד וכן שמו וקשה במסכת דמאי (פ״א מ״א) תנן הקלין שבדמאי לא נחשדו עמי הארץ עליהן משמע דלאו פירי חשוב נינהו ופ״ק דמסכת ע״ז (דף יד.) מפרש תאיני חיורתא ופרק ג׳ דנדרים (נדרים כז.) בנות שבע ותאנים לבנים שני מינין דאמר אילו הייתי יודע שבנות שבע בתוך כלכלה הייתי אומר תאנים לבנות ושחורות אסורות בנות שבע מותרות ונראה בנות שוח ושבע מיני תאנים הן אלא שבנות שוח רעות כדמשמע במתני׳ דהקלין שבדמאי ובההיא דשביעית כסבור שאין שביעית נוהג בהן ובנות שבע יפות כדמשמע בשביעית (פ״ה) ובנדרים (דף כז.) ומסתמא אדם מן היפות אכל ונקראו שבע מן שבעת ימי אבלות ושוח שגרמו שוחה ותולין הקלקלה במקולקל.
בד״ה ברדלס פ״ה אפא ופ״ק דסנהדרין כו׳ וספ״ק דב״ק כו׳ מיהו ברדלס דהכא משמעו כו׳ שנים מדשינה אפעה לע׳ שנה וב׳ מיני כו׳ עכ״ל כצ״ל ועיין ביאור דבריהם בתוס׳ פ״ק דסנהדרין:
בד״ה הקוף והקיפוף כו׳ ופ׳ המפלת אמרי ל״א ר״מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס כו׳ ויש קפוף אחר מין כו׳ קפוף ויש גורסים קפוד בדלית כו׳ ואי גרסי קפוף באותה שבעופות כו׳ עכ״ל כצ״ל ואח״כ מ״ה בנות שוח על משנה דשביעית שלהם בשניים פי׳ בירושלמי בכל שנה חונטין בה כו׳ נגמרין עד ג׳ שנים ולא כפר״ח כו׳ אלא עשרה בכל כו׳ כגון בנות שוח לג׳ שנים וקשה כו׳ הקלין שבדמאי לא כו׳ דהקלין שבדמאי ובההיא כו׳ במקולקל ור״ת פירש דגרסינן מוכססין בנות שוח כו׳ וכן שמו עכ״ל הס״ד וכצ״ל וקצרו הכא דבריהם ועיין עליהם בפ״ק דר״ה ושבועות ובפ״ק דע״ז ובפי׳ ר״ש במסכת דמאי ושביעית ור״ל דבמסכת שביעית תנן דשביעית בנות שוח הוא שניה ופי׳ בירושלמי דבכל שנה חונטין בה פירות וג׳ מיני פירות יש בה ועיין שם בפי׳ הר״ש אבל הוא דלא כפר״ח בחזקת הבתים בההיא דהיה לו ל׳ אילנות ממטע י׳ לבית סאה כו׳ דהיינו בנות שוח דלפירושו ע״כ אין חונטין בכל שנה ושוב הקשו וקצרו בדבריהם וסמכו עצמם ע״פ המדרש דבנות שוח ובנות שבע חד הוא שאכלו אדם הראשון דמשמע מדאמר קלין שבדמאי בנות שוח דלאו פרי חשוב הוא וסמכו נמי על מה שאמרו בפרק קמא דע״ז הוסיפו עליהן בשביעית מוכססין ובנות שוח דמשמע נמי דפירי גרוע הוא ואמרינן נמי שם דחיוורתא הן ופ״ב דנדרים סותר כל זה דמשמע דבנות שבע שהוא בנות שוח אינו לבן וגם שהוא פרי חשוב וכמ״ש ג״כ בפ״ק דשבועות בבנות שבע לאדם ואהא תירצו ונראה דבנות שוח ושבע ב׳ כו׳ ועוד תירץ דר״ת גרס בההיא דהוסיפו עליהם מוכססין בנות שוח בלא וי״ו והוא פרי גרוע אבל בנות שוח לחוד הוא טוב ותו לא מידי ודו״ק:
בהמה דקה טהורה, רחל ועז — יולדת לחמשה חדשים, וכנגדן באילןגפן. בהמה גסה טמאה, כגון הגמל והחמור — מולידה לשנים עשר חודש, וכנגדו באילןדקל. בהמה גסה טהורה, כגון פרה — לתשעה חדשים, וכנגדה באילןזית. הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוףלשלש שנים, וכנגדן באילןבנות שוח.
Small kosher livestock, such as sheep or goats, give birth after five months, and corresponding to them with regard to trees is the grapevine. Large non-kosher livestock, such as camels or donkeys, give birth after twelve months, and corresponding to them with regard to trees is the date palm. Large kosher livestock, such as cows, give birth after nine months, and corresponding to them with regard to trees is the olive. The wolf, and the lion, and the bear, and the leopard, and the bardelas, and the elephant, and the monkey, and the long-tailed ape give birth after three years, and corresponding to them with regard to trees is the white fig.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֶפְעֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן חָרוּב חָרוּב זֶה מִשְּׁעַת נְטִיעָתוֹ עַד שְׁעַת גְּמַר פֵּירוֹתָיו שִׁבְעִים שָׁנָה וִימֵי עִיבּוּרוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים נָחָשׁ לְשֶׁבַע שָׁנִים וּלְאוֹתוֹ רָשָׁע לֹא מָצִינוּ חָבֵר וְיֵשׁ אוֹמְרִים מוֹכְסָסִים.

The baraita continues: A viper gives birth after seventy years, and corresponding to it with regard to trees is the carob. In the case of this carob, the period from the time of its planting until the time of the ripening of its fruit is seventy years, and the length of its gestation is three years. A snake is born after seven years, and for that wicked animal we have not found a counterpart among trees. And some say that mukhsasim are the equivalent, as they ripen after seven years.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מוכססין – תאנים רעות:
אפעה – מתעבר אחר שבעים שנה שנולד.
וימי עיבורו – משעת הפרח עד שעת גמר פירות.
מוכססים – מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש.
ולאותו רשע לא מצינו חבר כו׳. דהוא נתקלל ע״י שהסית את חוה:
וי״א מוכססין י״ל שגם הוא נתקלל על כך שהוא בנות שוח והוא מין תאנה שאכל ממנה אדם כמ״ש התוס׳ וק״ל:
אפעה מוליד לשבעים שנה, וכנגדו באילןחרוב. חרוב זה, משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיושבעים שנה, וימי עיבורו שלש שנים. נחש נולד לשבע שנים, ולאותו רשע, הנחש — לא מצינו חבר כנגדו במיני האילן. ויש אומרים: מצאנו לו — מוכססים, שהם גם כן נגמרים לשבע שנים.
The baraita continues: A viper gives birth after seventy years, and corresponding to it with regard to trees is the carob. In the case of this carob, the period from the time of its planting until the time of the ripening of its fruit is seventy years, and the length of its gestation is three years. A snake is born after seven years, and for that wicked animal we have not found a counterpart among trees. And some say that mukhsasim are the equivalent, as they ripen after seven years.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וּמָטוּ בָּהּ מִשּׁוּם דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ג׳:י״ד} אָרוּר אַתָּה מִכׇּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אִם מִבְּהֵמָה נִתְקַלְּלָה מֵחַיָּה לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן.

The Gemara asks: From where is this matter, that the gestation period of a snake is seven years, derived? Rav Yehuda says that Rav says, and some determined it to be in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: It is derived from that which is stated with regard to the punishment of the snake for causing Adam and Eve to sin: “Cursed are you from among all animals, and from among all beasts of the field” (Genesis 3:14), in that your gestation period should be longer than all of them. Now, why does the verse mention the beasts of the field, i.e., undomesticated animals? If the snake was cursed more than the domesticated animals, then all the more so is it not clear that it was cursed more than the undomesticated animals? The shortest gestation period of domesticated animals, which is five months for a goat, is longer than the shortest gestation period among undomesticated animals, which is fifty-two days for a cat.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אם – מבהמה נתקלל דבהמה דקה מאחרת יותר לילד מחיה דקה קטנה לא כל שכן דבהמה דקה לה׳ חדשים וחיה דקה לנ״ב יום כגון חתול וכלב:
אלא למה נאמרו מכל חית אלא לומר לך כשם שהבהמה נתקללה מחיה אחד לשבע ומאי ניהו חמור מחתול דחתול לנ״ב יום ובהמה גסה טמאה לי״ב חדש דהיינו שס״ה ימים וש״נ ימים היינו ז׳ פעמים נ׳ נשתיירו ט״ו היינו ז״פ נ״ב לחתול כך הוא נתקלל מבהמה טמאה אחד לשבע דהוה ליה שב שני:
מנא הני מילי – דנחש עיבורו שבע שנים.
אם מבהמה נתקלל מחיה לא כ״ש – שפחותה יותר מן חיה שהרי עז ה׳ חדשים וחתול נ״ב [יום] והא ל״ל דהא מכל חיה היינו ארי או אפעה דא״כ ליכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה.
בד״ה אם מבהמה כו׳ דא״כ לכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה עכ״ל וליכא למימר דכתב בהמה דלא אצטריך לן חיה אי לאו דהיינו דגלי לן דחיה היינו ארי דאי לאו בהמה סד״א דחיה חתול אבל השתא דכתיב בהמה לא איצטריך לן חיה אי לאו דהיינו ארי די״ל כדמסיק קללה שדי עלויה אי נמי לא הוה כתיב רק חיה הוה מוקמינן לה בארי וק״ל:
תוס׳ בד״ה תרנגולת כו׳ מתרגם ירושלמי לוזים כו׳ וינאץ השקד מתרגם שיגדא ויגמל שקדים כו׳ כצ״ל ואין לו מקום כאן ואינו ראיה לפירכא ובתוס׳ ישנים אינו וק״ל:
שם אם מבהמה נתקללה מחיה לכ״ש כו׳. עיין הסוגיא בפירש״י ותוספות ובחידושי הלכות:
ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו], שזמן עיבורו של נחש שבע שנים? אמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה יש מגיעים בה] בשמועה זו, לאומרה משום (משמו של) ר׳ יהושע בן חנניא, שנאמר: ״ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה״ (בראשית ג, יד), שזמן עיבורו יהא ארוך משל כולם. ויש לשאול: ומדוע להזכיר את חיית השדה? אם מבהמה נתקלל⁠(ה), מחיה לא כל שכן? שהרי ימי העיבור הקצרים ביותר של מין הבהמה (עז — חמישה חדשים) ארוכים משל ימי העיבור הקצרים ביותר של מין החיה (חתול — חמישים ושנים יום)!
The Gemara asks: From where is this matter, that the gestation period of a snake is seven years, derived? Rav Yehuda says that Rav says, and some determined it to be in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: It is derived from that which is stated with regard to the punishment of the snake for causing Adam and Eve to sin: “Cursed are you from among all animals, and from among all beasts of the field” (Genesis 3:14), in that your gestation period should be longer than all of them. Now, why does the verse mention the beasts of the field, i.e., undomesticated animals? If the snake was cursed more than the domesticated animals, then all the more so is it not clear that it was cursed more than the undomesticated animals? The shortest gestation period of domesticated animals, which is five months for a goat, is longer than the shortest gestation period among undomesticated animals, which is fifty-two days for a cat.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְקַלְּלָה הַבְּהֵמָה מֵחַיָּה אֶחָד לְשִׁבְעָה וּמַאי נִיהוּ חֲמוֹר מֵחָתוּל כָּךְ נִתְקַלֵּל הוּא מִבְּהֵמָה אַחַת לְשֶׁבַע דְּהָוֵה לֵיהּ שַׁב שְׁנֵי.

Rather, the verse mentions the beasts of the field to tell you: Just as the domesticated animals were cursed more than the undomesticated animals by a proportion of one to seven; the Gemara interjects: And with regard to what case is that? It is with regard to a donkey, whose gestation period as mentioned is twelve months, compared to a cat, whose gestation period is fifty-two days. Seven times longer than fifty-two days is 364 days, which means that the gestation period of the donkey, which is one year, is almost exactly seven times longer than that of the cat. Rav Yehuda continues: So too, the snake was cursed more than domesticated animals, i.e., the donkey, in a proportion of one to seven, which is a total of seven years.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא להכי כתב תרוייהו לומר לך כו׳ – והכי משמע ארור הוא מכל הבהמה כמה שהיא ארורה יותר מן החיה כשם שהבהמה נתקללה מן החיה על אחת ז׳ ומאי ניהו חמור מחתול שבשנה יש ז׳ פעמים נ״ב כך נתקלל הוא מן הבהמה כגון מבהמה גסה טמאה אחד לשבע דבהמה טמאה גסה י״ב חדש וחשוב ז׳ פעמים י״ב חדש היינו אחד לשבע הן שבע שנים.
ומאי נינהו חמור מחתול – דחתול לנ״ב יום ותימה למ״ד כלב מין חיה כדאיתא במסכת ביצה (דף כה:) שלשה עזין הן כלב [בחיות] לנקוט חמור מכלב דמקולקל טפי שהכלב לנ׳ יום י״ל מנין זה מכוון טפי דהוי שנים.
בד״ה ומאי נינהו כו׳ דחתול לנ״ב ותימה למ״ד כו׳ שהכלב לנ׳ יום וי״ל כו׳ עכ״ל כצ״ל:
אלא דבר זה בא הכתוב לומר לך: כשם (באותו שיעור) שנתקללה הבהמה יותר מחיה, והוא אחד לשבעה, ומאי ניהו [ומה הוא]? חמור מחתול, שימי עיבורו של חמור, שנים עשר חודש (כשאר בהמה גסה טמאה) וימי עיבורו של חתול, חמישים ושנים יום — כך נתקלל הוא, הנחש, מבהמה כלומר, מן החמור, אחת לשבע, דהוה ליה שב שני [שהוא לו שבע שנים].
Rather, the verse mentions the beasts of the field to tell you: Just as the domesticated animals were cursed more than the undomesticated animals by a proportion of one to seven; the Gemara interjects: And with regard to what case is that? It is with regard to a donkey, whose gestation period as mentioned is twelve months, compared to a cat, whose gestation period is fifty-two days. Seven times longer than fifty-two days is 364 days, which means that the gestation period of the donkey, which is one year, is almost exactly seven times longer than that of the cat. Rav Yehuda continues: So too, the snake was cursed more than domesticated animals, i.e., the donkey, in a proportion of one to seven, which is a total of seven years.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֵימָא כְּשֵׁם שֶׁנִּתְקַלְּלָה חַיָּה מִבְּהֵמָה אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמַאי נִיהוּ אֲרִי מֵחֲמוֹר כָּךְ נִתְקַלֵּל הוּא מֵחַיָּה אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים דְּהָוֵה לֵיהּ תֵּשַׁע שָׁנִים

The Gemara challenges: Say that the verse can be interpreted as follows: Just as the undomesticated animals were cursed more than the domesticated animals by a measure of one year to three years; the Gemara interjects: And in what case is that? It is in the case of a lion, whose gestation period is three years, compared to a donkey, whose gestation period is one year. The Gemara continues its challenge: So too, the snake was cursed more than the undomesticated animals, i.e., the lion, by a proportion of one year to three years, which is nine years.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא כשם שנתקללה חיה מבהמה אחד לשלש ומאי ניהו ארי מחמור כו׳:
ומקשים, אימא [אמור] ופרש באופן אחר: כשם שנתקללה חיה מבהמה, שנה אחת לעומת שלש שנים, ומאי ניהו [ומי הוא]? ארי מחמור, שימי עיבורו של חמור שנים עשר חודש, ושל אריה שלוש שנים — כך נתקלל הוא, הנחש, מחיה כלומר, מארי, אחת לשלש שנים, דהוה ליה [שהוא לו] תשע שנים!
The Gemara challenges: Say that the verse can be interpreted as follows: Just as the undomesticated animals were cursed more than the domesticated animals by a measure of one year to three years; the Gemara interjects: And in what case is that? It is in the case of a lion, whose gestation period is three years, compared to a donkey, whose gestation period is one year. The Gemara continues its challenge: So too, the snake was cursed more than the undomesticated animals, i.e., the lion, by a proportion of one year to three years, which is nine years.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בכורות ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה בכורות ח. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום בכורות ח., הערוך על סדר הש"ס בכורות ח., רש"י בכורות ח., תוספות בכורות ח., מהרש"א חידושי הלכות בכורות ח., מהרש"א חידושי אגדות בכורות ח., פירוש הרב שטיינזלץ בכורות ח.

Bekhorot 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Bekhorot 8a, Attributed to R. Gershom Bekhorot 8a, Collected from HeArukh Bekhorot 8a, Rashi Bekhorot 8a, Tosafot Bekhorot 8a, Maharsha Chidushei Halakhot Bekhorot 8a, Maharsha Chidushei Aggadot Bekhorot 8a, Steinsaltz Commentary Bekhorot 8a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144