גמרא
פירוש
מַהוּ שֶׁתֵּעָשֶׂה יָד לַחֲבֶרְתָּהּ תֵּיקוּ.
אָמַר רַב פָּפָּא הֲרֵי אָמְרוּ יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעוֹרֶה בִּקְלִיפָּתֹה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מהו שתעשה יד לחברתה – לענין טומאה דאורייתא לקבל טומאה מן השרץ כדי להביאה לחברתה להיות חברתה ראשונה כאילו נגע עצמה בטומאה. שניה לטומאה פשיטא לן דלא הויא ההיא חברתה שהרי זו לא קבלה טומאה לעצמה. לישנא אחרינא לענין טומאת עבודה זרה קמיבעיא ליה דזו שנעשית עבודה זרה הרי היא כשרץ וחציה השני מי הוה לה יד והנוגע בה כנוגע בעבודה זרה או דילמא לא הוי לה יד וטהור הנוגע בה כגון אם לא הוכשרה דאין עליה תורת אוכל לקבל טומאה מחברתה אי נמי הוכשרה הויא לה איהי ראשון והנוגע בה הוי שני נעשה האוכל יד לאוכל אחר או לא. יחור – נוף. רבי יהודה מטהר – דאכתי מחובר הוא. אם יכול לחיות – הוי מחובר וטהור. ואם לאו – הרי הוא כתלוש וטמא. מהו שיעשה יד לחבירו – אם נפשח מיחור זה יחור אחר ומעורה בו בקליפתו ואינו יכול לחיות והוי תלוש והראשון יכול לחיות מהו שיעשה זה שיכול לחיות ואינו מקבל טומאה בית יד לזה התלוש ומביא לו טומאה. א״נ אם יחור זה אינו יכול לחיות מהו שיעשה לו האילן יד להביא טומאה על פירות שביחור. אבן – המנוגעת. שבזוית – שנראה בבית זה ובבית זה שכן דרך הזויות לתת שם אבנים גדולות המחזיקים את כל עובי הכותל ונראה משני צדדים. כשהוא חולץ – לסוף שבוע של הסגר כדכתיב (ויקרא יד) וחלצו את האבנים. חולץ את כולו – דהא אבן כתיב כמות שהיא או גדולה או קטנה. וכשהוא נותץ – אם הוחלט הבית ובא לנותצו. נותץ את שלו – חולץ את האבן ונותץ את צד שלו. ומניח את חלק חבירו – דהא כתיב (שם) ונתץ את הבית ולא שתי בתים. מהו שיעשה – חלק הטהור בית יד לזה להכניס טומאה לבית חבירו דהא אבן המנוגעת מטמאה באהל כדכתיב (שם) והבא אל הבית. איכא בינייהו בשר הפורש מן האבר – לאחר זמן. בשר הפורש מן החי לא מטמא אא״כ הוי אבר עם הגידים והעצמות כדיליף לקמן וכ״ש בשר הפורש מן אבר מן החי. מאבר מן הנבלה מטמא – דהא איכא כזית נבלה. מן הבהמה ממקצת בהמה – כגון אבר ממנה מדכתיב וכי ימות מן דמשמע כעין מיתה שאינה עושה חליפין והיינו אבר וסיפיה דקרא הנוגע בנבלתה יטמא. ומקצת בהמה אינה מטמאה – ואף על פי שהיא כמתה כגון טרפה ששחטה. וכי ימות – מיניה נפקא לן אבר כדאמרינן וקרייה מתה אלמא כעין מיתה בעינן שאינה חוזרת. עושה חליפין – חוזרת לקדמותה ובשר עושה חליפין אם יתלוש בשר מן הבהמה אחר עולה תחתיו. מה בהמה גידין ועצמות – לקמיה מפרש מאי בינייהו. ה״ג: רבי אומר בהמה מה בהמה בשר גידים ועצמות כו׳. בין רבי לר״ע א״ב רכובה – רכובה הנמכרת עם הראש אין בה בשר כלל אלא גידים ועצמות לר״ע אבר הוא וכ״ש לרבי יוסי הגלילי דהא אינו עושה חליפין ולרבי לאו אבר מן החי הוא דהא אין בו בשר. בין ר״ע לרבי יוסי הגלילי איכא בינייהו כוליא וניב שפתים – דאין עושין חליפין ואין בהן עצם לרבי יוסי הוו אבר לר״ע לאו אבר נינהו. בשר הפורש מן השרצים – מן החי דאבר מן החי נוהג בהן. דאי אשמועינן בהמה היינו טעמא דלא מטמא – בשר מן החי דידה משום דלא מטמא בכעדשה. שרץ לא כתיב ביה משא בהמה כתיב בה משא. החותך כזית בשר מאבר מן החי – בתוספתא לא גרסינן כזית אלא החותך בשר מאבר מן החי וכגון דאיכא כביצה. חתכו ואח״כ חישב עליו – להאכילו לעובד כוכבים. טהור – דהא בשר הפורש מאבר מן החי טהור הלכך טומאת עצמו אין בו ומשחישב עליו לא נגע בטומאה שיקבלנה אבל חישב עליו והורידו באביו באבר לתורת אוכל ואחר כך חתכו קבל טומאה מאביו קודם לכן מטומאה חמורה שהיתה עליו בעודו אבר שלם כשחתכו והלכה לה טומאה חמורה נשארה עליו הקלה שלא היה לו עד עתה. (מאי קשיא לך) א״ל – הכי קשיא לי דקתני בההיא ברייתא חישב כו׳ ואמאי היא טמאה כו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush