×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) נִשְׁעָן וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אָמַר הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי גָּדוֹל מִשֶּׁל שִׁמְעוֹן אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ אַף הוּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס הִתִּירוּ פְּרוּשִׁין אֶת הַדָּבָר.
walking, leaning on his walking stick, the shaft of the spear. And once he reached the tribe of Simeon he said: Where did we find that the tribe of Levi is greater than that of Simeon? If all the members of your tribe submit to the temptation of the women of Moab, I may do so as well. After hearing that statement, the members of the tribe of Simeon said: Allow him to enter; like us, he too is entering to attend to his needs and engage in intercourse with the Moabite women. They rejoiced and said: Apparently, the pious and God-fearing have permitted this matter, as Pinehas is one of them.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
נשען והולך על מקלו – על העץ לבדו בלי הברזל שלא יהיו מכירים בו בני שבטו שלהרוג הוא בא.
היכן מצינו כו׳ – כלומר אתם מפקירים עצמכם אחר בנות מואב אני למה לא אעשה כמותכם וכי שבט שלי גדול משלכם שאהיה פרוש וטהור יותר מכולכם כיון ששמעו כן אמרו הניחו לו ליכנס לקובה שאף הוא רוצה כמותינו.
צרכיו – תשמיש.
התירו פרושין את הדבר – ודאי מותר לעשות כן שהרי פנחס עשה כמותינו כך אמרו העומדים שם כשראו שנכנס.
גמ׳ בתחלת העמוד נשען והולך על מקלו כו׳:
נשען והולך על מקלו על עץ הרומח. וכיון שהגיע אצל שבטו של שמעון, אמר: היכן מצינו (מצאנו) ששבטו של לוי גדול (חשוב) משל שמעון? אם כל בני שבטכם עושים כן שמפקירים עצמם אחר בנות מואב, גם לי מותר. מששמעו דבריו אמרו: הניחו לו להכנס, אף הוא כמותנו ולעשות צרכיו (לתשמיש) נכנס. ושמחו ואמרו: התירו פרושין (חסידים ויראים, שפנחס מנוי עמהם) את הדבר.
walking, leaning on his walking stick, the shaft of the spear. And once he reached the tribe of Simeon he said: Where did we find that the tribe of Levi is greater than that of Simeon? If all the members of your tribe submit to the temptation of the women of Moab, I may do so as well. After hearing that statement, the members of the tribe of Simeon said: Allow him to enter; like us, he too is entering to attend to his needs and engage in intercourse with the Moabite women. They rejoiced and said: Apparently, the pious and God-fearing have permitted this matter, as Pinehas is one of them.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ לְפִנְחָס אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לְזִמְרִי לִפְרוֹשׁ וְלֹא פֵּירַשׁ וְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לְדַבֵּר וְלֹא דִּבֵּר וְאֶחָד שֶׁכִּוֵּון בְּזַכְרוּתוֹ שֶׁל אִישׁ וּבְנַקְבוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרוֹמַח וְאֶחָד שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִגְבִּיהַּ אֶת הַמַּשְׁקוֹף וְאֶחָד שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִשְׁחִית בָּעָם.

Rabbi Yoḥanan says: Six miracles were performed for Pinehas when he killed Zimri. One is that Zimri should have separated himself from Cozbi, and he did not separate himself. Had he done so, it would have been prohibited for Pinehas to kill him. And one is that Zimri should have spoken and alerted the members of his tribe to come to his assistance, and he did not speak. And one is that Pinehas directed the spear precisely to the male genitals of Zimri and to the female genitals of Cozbi so that the reason that he killed them would be evident. And one is that Zimri and Cozbi did not fall from the spear. And one is that an angel came and raised the lintel of that chamber so that Pinehas could emerge holding them aloft on the spear. And one is that an angel came and caused destruction among the people, distracting them from interfering with the actions of Pinehas.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א⁠[מ]׳ר ר׳ יוחנן: שש⁠[ה] ניסין [נע]⁠שו לפינח⁠[ס בו ביום: א]⁠חד – שהיה לזמרי [לפרו]⁠ש ול⁠[א פיר]⁠ש וכול׳.
שהיה לו לפרוש – מן האשה ושוב אין ניתן להורגו.
לדבר – לזעוק לאנשי שבטו לסייעו.
שכוון בזכרותו ובנקבותה – וראו אותם דבוקים זה בזה וידעו שניתן רשות לקנאי לפגוע בו ולא יאמרו שנאה היתה בלבו עליו.
שלא נשמטו – לפרוש זה מזה עד שראו שהרגם בדין.
והגביה את המשקוף – והוציאן נדבקים ולא הוצרך להשפיל הרומח וישמטו.
ואחד שבא מלאך והשחית – והוטרדו בני שבטו ולא הרגו לפנחס.
אמר רבי יוחנן ששה נסים נעשו לו לפנחס אחד שהיה לו לזמרי לפרוש כשראהו ולעמוד כנגדו ולהרגו ולא פירש ואיבעי תימא שהיה לו לפרוש מחמת צער המכה ולא פירש כדי שיראו הכל שבדין הרגו ולא יהרגו את פנחס עליו. ואחד שהיה לו לדבר לצעוק לבני שבטו שהיו עומדין בחוץ ולא דבר כדי שלא יבאו בני שבטו ויהרגו את פנחס. ואחד שכיון בזכרותו של איש ובנקובתה של אשה והיו מעורין זה בזה כדי שיראו שבדין הרגו. ואחד שלא נשמטו מן הרומח כדי שיגביהם ברומח ויראו לכל. ואחד שבא מלאך והגביה את המשקוף של אהל כדי שיוצא הרומח מן האהל זקוף כדי שלא ישמטו ממנו. ואחד שבא מלאך והשחית באותן כ״ד אלף כדי שיהו טרודין ולא יבואו להרוג את פינחס. בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו כו׳ בקשו מלאכי השרת לדחפו אמר להם הקב״ה הניחו לו קנאי בן קנאי הוא משיב חמה בן משיב חמה קנאי דכתיב בקנאו את קנאתי בן קנאי בן לוי שקנא במעשה דינה דכתיב ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו משיב חמה דכתיב השיב את חמתי בן משיב חמה אהרן דכתיב כי יצא הקצף כו׳ וכתיב ויתן את הקטורת ויכפר על העדה התחילו שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה (שנהרג) [שהרג] נשיא שבט מישראל על שם יתרו בן פוטי אבי אמו דכתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס ואמרינן ביש נוחלין (ק״ט:) דפוטיאל היינו יתרו שפיטם עגלים לע״ג:
זרזיר מתנים או תיש אסמכתא בעלמא היא זרזיר בגימטריא תכ״ד הוו מתנים לשון המתנה או תיש לשון תשות כח והיינו דאמרינן ארבע מאות כו׳ ומלך אלקום עמו כלומר לא היה פינחס יודע שמלך אל כלומר המלך האל היה קם עמו בעזרתו שאלו היה יודע כן לא היה צריך להמתין לו לזמרי עד שיתשש כחו במתניתא תנא ששים עד שנעשה כביצה המוזרת מחמת רוב בעילות שבעל ותשש כחו ולא היתה שכבת זרעו מתבשלת זרזיר לשון מוזרות והיא היתה כערוגה מלאה מים. אמ״ר כהנא ומושבה כבית סאה מלא מים מחמת שכבת זרע שהיתה פולטת שם. תאני רב יוסף קבר שלה אמה י״א מקום תורפה אמה מחמת רוב בעילות שנבעלה ואני אומר שעל קבר שנקברה בו הוא אומר שהיה אמה כלומר אע״פ שהיתה גדולה ביותר בחייה כשנקברה באמה אחת נקברה. לא כזבי שמה אלא שולנאי ולמה נקרא שמה כזבי שכיזבה באביה שאמר לה אל תשמעי אלא לגדול שבהן והיא נשמעה לזמרי ד״א כזבי שאמרה לאביה כוס בי עם זה שחוט בי עם זה כלומר שחוט העם הזה על ידי והיינו דאמרי אינשי דרך משל על מי שמצוי בזנות׳ בין קני לראבני שולנאי מאי בעיא בין הקנים לערבות הגדילות על שפת המים והוא מקום ייחוד שולנאי מאי בעיא התם בהדי קליפי דקני אצל קליפות הקנים שולנאי גיפתה לאמה כלומר זינתה על פני אמה אלמא שולנאי שמה: אמ״ר יוחנן ה׳ שמות יש לו זמרי כו׳ בן סלוא על שהסליא משפחתו גרם להם שימותו במגפה ושמם לדוש לשון סלה כל אבירי (איכה א׳) בן הכנענית על שעשה מעשה כנען זמה כדאמרינן בערבי פסחים ה׳ דברים צוה כנען את בניו אהבו זמה:
רש״י בד״ה שכיון בזכרותו כו׳ ולא אמרו שנאה כו׳ כצ״ל:
ששה נסים נעשו לו כו׳ ובמדרשים מונה עוד ו׳ נסים אחרים ופרש״י בנס ששי שבא מלאך המשחית וטרד בני שבטו ולא הרגו לפינחס עכ״ל אבל בת״י לא חשיב זה הנס אלא שזהו הנס דבא המלאך והשחית וע״י שבא פינחס וחבטן בקרקע ואמר על אלו יפלו כו׳ מיד עצר המגפה ע״ש והיינו שעשה פלילות וריב עם קונו ועל שהקשה לדבר כן בקשו מלאכי השרת לדוחפו וק״ל:
אמר ר׳ יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס בהריגתו של זמרי: אחדשהיה לו לזמרי לפרוש מכזבי, ושוב אסור להרגו, ולא פירש. ואחדשהיה לו לדבר ולצעוק ולבקש עזרה מבני שבטו, ולא דבר. ואחדשכוון פנחס את הרומח בדיוק בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה, שיהא ניכר לכל על מה נהרגו. ואחדשלא נשמטו שניהם מן הרומח. ואחדשבא מלאך והגביה את המשקוף של אותה קובה שלא ישמטו, ואחדשבא מלאך והשחית בעם והיו הכל מבוהלים ולא עצרו את פנחס.
Rabbi Yoḥanan says: Six miracles were performed for Pinehas when he killed Zimri. One is that Zimri should have separated himself from Cozbi, and he did not separate himself. Had he done so, it would have been prohibited for Pinehas to kill him. And one is that Zimri should have spoken and alerted the members of his tribe to come to his assistance, and he did not speak. And one is that Pinehas directed the spear precisely to the male genitals of Zimri and to the female genitals of Cozbi so that the reason that he killed them would be evident. And one is that Zimri and Cozbi did not fall from the spear. And one is that an angel came and raised the lintel of that chamber so that Pinehas could emerge holding them aloft on the spear. And one is that an angel came and caused destruction among the people, distracting them from interfering with the actions of Pinehas.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל אֵלּוּ יִפְּלוּ כ״דעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ה:ט׳} וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וְהַיְינוּ דִּכְתִיב {תהלים ק״ו:ל׳} וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל.

Pinehas came and slammed them on the ground before the Omnipresent and said before Him: Master of the Universe, will twenty-four thousand of the children of Israel fall due to these sinners? As it is stated: “And those that died in the plague were twenty-four thousand” (Numbers 25:9). And that is the meaning of that which is written: “And Pinehas stood and wrought judgment and the plague was stayed” (Psalms 106:30).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בא פנחס וחבטן לפני המקום, אמר לפניו: רבונו של עולם! וכי על אלו יפלו עשרים וארבעה אלף מישראל? שהלא נאמר ״ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף״ (במדבר כה, ט). והיינו דכתיב [וזהו שנאמר]: ״ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה״ (תהלים קו, ל).
Pinehas came and slammed them on the ground before the Omnipresent and said before Him: Master of the Universe, will twenty-four thousand of the children of Israel fall due to these sinners? As it is stated: “And those that died in the plague were twenty-four thousand” (Numbers 25:9). And that is the meaning of that which is written: “And Pinehas stood and wrought judgment and the plague was stayed” (Psalms 106:30).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וַיִּתְפַּלֵּל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וַיְפַלֵּל מְלַמֵּד כִּבְיָכוֹל שֶׁעָשָׂה פְּלִילוּת עִם קוֹנוֹ בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדׇחֳפוֹ אָמַר לָהֶן הַנִּיחוּ לוֹ קַנַּאי בֶּן קַנַּאי הוּא מֵשִׁיב חֵימָה בֶּן מֵשִׁיב חֵימָה הוּא.

Rabbi Elazar says: It is not stated in the verse: And prayed [vayitpallel]; rather, it is stated vayefalel. This teaches that Pinehas, as it were, wrought judgment [pelilut] with his Creator. The ministering angels sought to push him away because he spoke harshly to God. The Holy One, Blessed be He, said to them: Leave him be; he is a zealot, son of a zealot, from the tribe of Levi, who was zealous in avenging the violation of his sister Dinah; he is an alleviator of wrath, son of an alleviator of wrath, a descendant of Aaron, who alleviated the wrath of God during the plague that followed the assembly of Korah.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קנאי בן קנא⁠[י, קנאי ו]⁠משיב חמה, שנ׳: [פינ]⁠חס בן אלעזר בן אה׳רן הכ׳הן הש׳יב [א׳ת] ח׳מתי מע׳ל ב⁠[ני ישראל]. קנ⁠[אי] בן קנאי – בן [לוי] שקינא בשכם, שנ׳: וי⁠[קחו שני בני יעקב שמ]⁠עון ולוי אחי דינה .....
פלילות – ריב.
בן קנאי – משבט לוי שקינא במעשה דינה דכתיב (בראשית לד) הכזונה יעשה את אחותנו.
בן משיב חמה – אהרן במעשה דקרח דכתיב כי יצא הקצף וכתיב ויתן את הקטורת.
קנאי בן קנאי כו׳ פירש״י בן קנאי משבט לוי כו׳ וזכר זה כאן שפנחס עשה כמעשה אבותיו לפרוש מן הזנות מה שלא עשה כן זמרי שהיה בן קנאי משבט שמעון שהיה ג״כ מקנא במעשה דינה כו׳ והוא לא הלך בדרכי אבותיו לפרוש מן הזנות וכן אמר משיב חמה בן משיב חמה שהוא אהרן אבל זמרי הביא החמה וחרון אף בזנותו ויצא להם זה הדרש מתוך הכתוב שאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי שסתם הכתוב מי היה המשיב חמה שיש לפרשו אאהרן דסמיך ויש לפרשו כפשוטו ארישא דקרא אפינחס וע״כ אמרו שנתכוין הכתוב לשניהם משיב חמה בן משיב חמה כו׳ ואמר שהתחילו שבטים מבזים כו׳ בא הכתוב ויחסו כו׳ לפי שכבר יחסו כן בפרשה דלעיל קודם מעשה זמרי אלא שלא בא שוב כאן ליחסו אחר מעשה זמרי אלא מפני שהיו מבזין אותו כו׳ א״ל הקב״ה למשה הקדם לו שלום כו׳ לפי שהיו מריבים עמו ומבזין אותו הקדם לו שלום ושיהיה לו שלום מהם:
אמר ר׳ אלעזר: לשון ״ויתפלל״ לא נאמר, אלא ״ויפלל״מלמד כביכול שעשה פנחס פלילות (משפט) עם קונו. בקשו מלאכי השרת לדחפו על שהוא אומר דברים קשים כלפי מעלה. אמר להן הקדוש ברוך הוא: הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משבט לוי שקנא לכבוד דינה, משיב חימה בן משיב חימה הוא מזרע אהרן שהשיב חמה במעשה קרח, יפה עשה.
Rabbi Elazar says: It is not stated in the verse: And prayed [vayitpallel]; rather, it is stated vayefalel. This teaches that Pinehas, as it were, wrought judgment [pelilut] with his Creator. The ministering angels sought to push him away because he spoke harshly to God. The Holy One, Blessed be He, said to them: Leave him be; he is a zealot, son of a zealot, from the tribe of Levi, who was zealous in avenging the violation of his sister Dinah; he is an alleviator of wrath, son of an alleviator of wrath, a descendant of Aaron, who alleviated the wrath of God during the plague that followed the assembly of Korah.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הִתְחִילוּ שְׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה שֶׁפִּיטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה1 וְהָרַג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל בָּא הַכָּתוּב וְיִחֲסוֹ פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

The tribes began to demean Pinehas: Did you see this son of Puti, so-called because his mother was one of the daughters of Putiel (see Exodus 6:25), and they interpreted homiletically: As Yitro, the father of his mother, according to one rabbinic tradition, fattened [shepittem] calves for idol worship, and he impudently killed the prince of a tribe of Israel without a trial. In response, the verse comes and provides his lineage as “Pinehas, son of Elazar, son of Aaron the priest” (Numbers 25:11). It is due to that lineage that he zealously executed Zimri.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבי אמו – יתרו דאלעזר אבי פנחס לקח מבנות יתרו דכתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ומפרש באגדה פוטיאל זה יתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים ואמרו בסוטה פוטיאל זה בנו של יוסף שפטפט ביצרו ומשנינן אי אבוה דאמיה מיתרו אמיה דאימיה מיוסף אי אבוה דאימיה מיוסף אימיה דאימיה מיתרו דיקא נמי דכתיב פוטיאל ולא פוטאל.
בד״ה אבי אמו יתרו כו׳ דכתיב פוטיאל ולא פוטאל. נ״ב פי׳ ש״מ תרתי פטם ופטפט:
בד״ה או תיש לשון התשת כח שהמתין במספר זרזיר עד שתשש כחו כצ״ל:
התחילו שבטים מבזין אותו את פנחס: ראיתם בן פוטי זה (שאמו היתה מ״בנות פוטיאל״), ודרשו: שפיטם אבי אמו (שלפי מסורת אחת הוא יתרו) עגלים לעבודה זרה, ואיש זה העיז פנים והרג שלא במשפט נשיא שבט מישראל! ובתשובה לטענה זו בא הכתוב ויחסו ״פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן״ (במדבר כה, יא), שדווקא בשל ייחוסו זה עשה מה שעשה.
The tribes began to demean Pinehas: Did you see this son of Puti, so-called because his mother was one of the daughters of Putiel (see Exodus 6:25), and they interpreted homiletically: As Yitro, the father of his mother, according to one rabbinic tradition, fattened [shepittem] calves for idol worship, and he impudently killed the prince of a tribe of Israel without a trial. In response, the verse comes and provides his lineage as “Pinehas, son of Elazar, son of Aaron the priest” (Numbers 25:11). It is due to that lineage that he zealously executed Zimri.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) א״לאָמַר לוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַקְדֵּם לוֹ שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ה:י״ב} לָכֵן אֱמוֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם וּרְאוּיָה כַּפָּרָה זוֹ שֶׁתְּהֵא מְכַפֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת לְעוֹלָם.

The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Be the first to greet Pinehas with a blessing of peace, to honor him before the people, as it is stated: “Therefore say: I hereby give to him My covenant of peace” (Numbers 25:12), and it is stated: “And it shall be unto him and to his descendants after him a covenant of eternal priesthood, because he was zealous for his God and he atoned for the children of Israel” (Numbers 25:13), and this atonement that he facilitated is worthy of continuing to atone forever.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וראויה כפרה זו – שעשה פנחס.
שתהא מכפרת לעולם – דכתיב (במדבר כה) לברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר.
ואמר ראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת כו׳ עיין פרש״י ועוד נ״ל מדלא כתיב וכפר על בני ישראל וגו׳ בלשון עבר וכתיב ויכפר בלשון עתיד דרשו כן ואפשר שגם רש״י נתכוון לזה וק״ל:
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הקדם לו שלום לפנחס, כדי לכבדו בפני הכל, שנאמר: ״לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום״ (שם יב), ונאמר: ״והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלהיו ויכפר על בני ישראל״, וראויה כפרה זו שכיפר במעשהו שתהא מכפרת והולכת לעולם.
The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Be the first to greet Pinehas with a blessing of peace, to honor him before the people, as it is stated: “Therefore say: I hereby give to him My covenant of peace” (Numbers 25:12), and it is stated: “And it shall be unto him and to his descendants after him a covenant of eternal priesthood, because he was zealous for his God and he atoned for the children of Israel” (Numbers 25:13), and this atonement that he facilitated is worthy of continuing to atone forever.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב {משלי ל׳:ל״א} זַרְזִיר מׇתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ ד׳אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע אוֹתוֹ הַיּוֹם וְהִמְתִּין לוֹ פִּנְחָס עַד שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ.

§ With regard to the same matter, Rav Naḥman says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “The thigh-belted greyhound [zarzir], or the he-goat, and the king against whom none can rise” (Proverbs 30:31)? That wicked Zimri engaged in four hundred and twenty-four, the numerical value of the word zarzir, acts of intercourse with Cozbi that day. And Pinehas waited until his strength waned from all that activity. And Pinehas did not know that it was not necessary to wait that long because the king against whom none can rise, a reference to the Holy One, Blessed be He, was with him.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ד׳ מאות וכו׳ – זרזיר בגימטריא הכי הוו.
מתנים – לשון המתנה.
או תיש – עד שתשש כחו.
אלקום עמו – שכל הקמות שלו.
ופנחס לא היה יודע – שהקדוש ב״ה ששמו מלך אלקום עמו שלא היה צריך להמתין שיתשש כחו ונראה בעיני שהתיבה הזאת לשון ערבי שכל פתיחת תיבותיהן אל.
בד״ה ופינחס לא היה כו׳ שהתיבה הזאת נמשכה ללשון ערבי שכל פתיחת תיבותיהן אל:
זרזיר מתנים וגו׳ נ״ל בהך דרשה שלקחו זה המקרא לסי׳ לקבלתם במעשה זמרי שהיה שטוף בזמה וכן מצינו בזרזיר שהוא שטוף בזימה כדאמרינן פרק החובל לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב כו׳ והעורב ידוע שהוא א׳ מאותן ששמשו בתיבה כדאמרינן פרק חלק וכן התייש הוא שטוף בזימה בבהמה דקה:
א באותו ענין עצמו דרשו עוד, אמר רב נחמן אמר רב: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו״ (משלי ל, לא)ארבע מאות ועשרים וארבע בעילות (כמנין ״זרזיר״) בעל אותו רשע זמרי אותו היום, והמתין לו פנחס עד שתשש כחו מרוב ביאות. והוא אינו יודע שאינו צריך להמתין כל כך משום שמלך אלקום (כינוי לקדוש ברוך הוא: מלך שאין לעמוד בפניו) עמו.
§ With regard to the same matter, Rav Naḥman says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “The thigh-belted greyhound [zarzir], or the he-goat, and the king against whom none can rise” (Proverbs 30:31)? That wicked Zimri engaged in four hundred and twenty-four, the numerical value of the word zarzir, acts of intercourse with Cozbi that day. And Pinehas waited until his strength waned from all that activity. And Pinehas did not know that it was not necessary to wait that long because the king against whom none can rise, a reference to the Holy One, Blessed be He, was with him.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) בְּמַתְנִיתָא תָּנָא שִׁשִּׁים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֵיצָה הַמּוּזֶרֶת וְהִיא הָיְתָה כַּעֲרוּגָה מְלֵיאָה מַיִם אָמַר רַב כָּהֲנָא וּמוֹשָׁבָהּ בֵּית סְאָה תָּנֵי רַב יוֹסֵף קֶבֶר שֶׁלָּהּ אַמָּה.

It was taught in a baraita: Zimri engaged in intercourse sixty times until he became like an addled egg whose contents are a muddled and non-differentiated fluid, and Cozbi was like a garden bed full of water. Rav Kahana said to underscore her disgrace resulting from her extensive sexual activity: And her seat was as wide as the area required for sowing one se’a of seed [beit se’a]. Rav Yosef taught: The opening of her womb was a cubit.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ששים – ואין לדבר רמז במקרא.
שנעשה – ביצים שלו כביצים מוזרות שהוקלש ונתבלבל שכבת זרע שבתוכו מרוב בעילות.
והיא נתמלאה – שכבת זרע כערוגה מלאה מים.
מושבה – מקום מושבה שהיתה רחבה ביותר.
וקבר שלה – פתיחת רחמה.
ששים ואין לדבר רמז במקרא כצ״ל:
בד״ה והמניפה והמגישה נמחק וכצ״ל והמגיש מנחה בקרן כו׳ והמסדר השולחן לחם הפנים כצ״ל והס״ד:
במתניתא תנא [בברייתא שנינו]: ששים בעילות בעל, עד שנעשה זמרי כביצה המוזרת, שכל תוכנה נראה כמשקה דלוח ואחיד, והיא (כזבי) היתה מרוב הבעילות כערוגה מליאה מים. אמר רב כהנא להדגיש בדרך הפרזה את גנותה וזנותה: ומושבה (מקום מושבה) בית סאה, כל כך רחבה היתה. תני רב יוסף: קבר (פתח הרחם) שלהאמה היה.
It was taught in a baraita: Zimri engaged in intercourse sixty times until he became like an addled egg whose contents are a muddled and non-differentiated fluid, and Cozbi was like a garden bed full of water. Rav Kahana said to underscore her disgrace resulting from her extensive sexual activity: And her seat was as wide as the area required for sowing one se’a of seed [beit se’a]. Rav Yosef taught: The opening of her womb was a cubit.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לֹא כׇּזְבִּי שָׁמָּה אֶלָּא שְׁוִילְנַאי בַּת צוּר שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כׇּזְבִּי שֶׁכִּזְּבָה בְּאָבִיהָ ד״אדָּבָר אַחֵר כׇּזְבִּי שֶׁאָמְרָה לְאָבִיהָ כּוֹס בִּי עַם זֶה.

Rav Sheshet says: Cozbi was not her given name; rather, Shevilnai, daughter of Zur, was her real name. And why was she called Cozbi? Because through her actions, she distorted [shekizzeva] the instructions of her father. He told her to submit only to the greatest of the children of Israel, and she submitted to the leader of a tribe. Alternatively: She was called Cozbi because she said to her father: Slaughter [kos] this people through me [bi], as I will seduce them to engage in licentiousness.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכזבה באביה – שצוה אליה אל תשמעי אלא לגדול שבהם.
כוס בי עם זה – שחוט אותם ע״י.
כזבי שכזבה באביה ד״א כו׳. דודאי אביה ראש אומות במדין היה ולא הפקיר בתו אלא לגדול שבישראל והיא כזבה לאביה בזה ואמר ד״א שאמרה לאביה כו׳ שאביה ודאי לא הפקיר בתו אבל היא בקשה על הדבר:
אמר רב ששת: לא ״כזבי״ שמה, אלא ״שוילנאי בת צור״ שמה, ולמה נקרא שמה ״כזבי״שכזבה באביה, שהרי אמר לה שלא תיבעל אלא לגדול שבהם והיא נבעלה לנשיא שבט. דבר אחר: ״כזבי״שאמרה לאביה כוס [שחט] בי עם זה על ידי שתסיתם לזנות.
Rav Sheshet says: Cozbi was not her given name; rather, Shevilnai, daughter of Zur, was her real name. And why was she called Cozbi? Because through her actions, she distorted [shekizzeva] the instructions of her father. He told her to submit only to the greatest of the children of Israel, and she submitted to the leader of a tribe. Alternatively: She was called Cozbi because she said to her father: Slaughter [kos] this people through me [bi], as I will seduce them to engage in licentiousness.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי בֵּין קְנֵי לְאוּרְבָּנֵי שְׁוִילְנַאי מַאי בָּעֲיָא בַּהֲדֵי קְלִפֵּי דִקְנֵי שְׁוִילְנַאי מַאי בָּעֲיָא גַּפְתָּהּ לְאִמַּהּ.

Her name was Shevilnai; and this is as people say in reference to a famous prostitute: Between reeds and willows, what does Shevilnai seek? Clearly, she seeks licentiousness. There is another adage: Among the peels of the reeds, what does Shevilnai seek? Clearly, she seeks licentiousness. She prostituted her mother. Apparently, Shevilnai became a name popularly used to connote a prostitute. Since everyone refers to her as prostitute, daughter of prostitute, she has implicated her mother with her licentiousness.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיינו דאמרי אינשי – על שם כזבי אומרים דבר זה.
בן קני לאורבני – מקום יחוד.
אורבני – ערבה דקה הגדלה בין האגמים אשטוינ״א בלעז.
מאי בעי – ודאי משום זנות הלכה לשם.
בהדי קלפי דקני – קליפות הקנים.
שוילנאי מאי בעיא – ודאי משום זנות הלכה שם.
גפתה לאמה – הנאיפה אמה כלומר הוציאה שם גפייתה על אמה שכיון שזינתה קורין אותה זונה בת זונה.
שם בין קני לאורבני שוילנאי כו׳. נ״ב פירוש על שם שוילנאי הנזכרת שזינתה נקראו שאר זונות בשמה וה״ק בין קני דאורבני שוילנאי מאי בעי כלומר במקום ייחוד לא אתיא אלא משום זנות כך היא לא באה בין ישראל אלא משום זנות ערוך:
שם מאי בעיא גפתה כו׳. נ״ב בס״א לא גרס וכן פירש הערוך בהדיא קלפי דקני גפתה לאמה ואין נחשב בעיניה אלא כקליפת הקנה הלכך אינה חוששת אלא מזנת אף בפני אמה אבל רש״י גרים כבפנים:
והיינו דאמרי אינשי בין קני כו׳ גייפתה לאמה ר״ל דודאי האב אינו מפקיר בתו אבל על ידי שהיא יצאנית במקום הפקר באתה לידי זנות ובזה היא גייפתה לאמה שמוציאה שם רע על אמה שעשתה כך והיא בתה למדה ממנה לעשות כן כדאמרינן בעלמא רחילא בתר רחילא אזלא:
וכיון שהיה שמה ״שוילנאי״ הרי זה מסביר היינו דאמרי אינשי [זהו שאומרים אנשים] כשמדברים על זונה מפורסמת: בין קני לאורבני [הקנים לערבות] שוילנאי מאי בעיא [מה רוצה], ודאי לזנות באה. או פתגם אחר: בהדי קלפי דקני [עם קליפות הקנים] שוילנאי מאי בעיא [מה רוצה]? ודאי לזנות הלכה, גפתה [זינתה] את אמה שהכל קוראים לה ״זונה בת זונה״. ולפי דרכנו למדנו שנעשה שם זה לתואר כולל לזונה.
Her name was Shevilnai; and this is as people say in reference to a famous prostitute: Between reeds and willows, what does Shevilnai seek? Clearly, she seeks licentiousness. There is another adage: Among the peels of the reeds, what does Shevilnai seek? Clearly, she seeks licentiousness. She prostituted her mother. Apparently, Shevilnai became a name popularly used to connote a prostitute. Since everyone refers to her as prostitute, daughter of prostitute, she has implicated her mother with her licentiousness.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ זִמְרִי וּבֶן סָלוּא וְשָׁאוּל וּבֶן הַכְּנַעֲנִית וּשְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִי שַׁדָּי זִמְרִי עַל שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֵיצָה הַמּוּזֶרֶת בֶּן סָלוּא עַל שֶׁהִסְלִיא עֲוֹנוֹת שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ שָׁאוּל עַל שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לִדְבַר עֲבֵירָה בֶּן הַכְּנַעֲנִית עַל שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה כְנַעַן וּמָה שְׁמוֹ שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִי שַׁדָּי שְׁמוֹ.:

Rabbi Yoḥanan says: Zimri has five names: Zimri; and son of Salu; and Saul; and son of the Canaanite woman; and Shelumiel, son of Zuri Shaddai. He was called Zimri because of the fact that he became like an addled [hamuzeret] egg as a result of engaging in multiple acts of intercourse. He was called son of Salu because of the fact that he evoked [shehisli] the sins of his family. He was called Saul [Shaul] because of the fact that he lent [shehishil] himself to sinful matters. He was called son of the Canaanite woman because of the fact that he performed an act of Canaan, as the Canaanites are renowned for their licentiousness. And what is his given name? Shelumiel, son of Zuri Shaddai, is his name, the leader of the tribe of Simeon (Numbers 1:6).
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך זמר
זמרא(סנהדרין פב:) זמרי בן סלוא זמרי על שנעשה כביצה מוזרת. (ובילמדנו) למה נקרא שמו זמרי אמר רבי יצחק על שבעל אותה רשעה כמה פעמים עד שהזמיר בשרו כביצה מוזרת פי׳ שנעשו מראיו משונים ורעים כביצה מוזרת:
ערך סל
סלב(סנהדרין פב:) זמרי בן סלוא על שהסליא עונות משפחתו פי׳ שהגביה כמו לא תסולה בכתם אופיר:
ערך בלר
בלרג(עבודה זרה יא:) יום תגלחת זקנו ובלוריתו. (סנהדרין כא.) בגמ׳ דלא ירבה לו כולם מגדלי בלורית היו. (עבודה זרה כט. מכות כא) בלורית ואפר מקלה וגבינה. תפשה בבלוריתא. (סנהדרין פב) הגונב את הקסוה פי׳ ציצית של שיער (א״ב: פי׳ בלורית בלשון רומי קווצות שער):
ערך שן
שןד(חולין קלג.) כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקולית (סנהדרין פ) שיננא לא תימא ליה לאבוהי הכי (נדה יג.) שיננא אחוז באמה והשתין מים לחוץ פי׳ מחודד בתלמוד מלשון חץ שנון וי״א גדול השינים (סנהדרין פב) שלף שיננא והניחה באנקלי שלו פי׳ ברזל המחודד ולהבת חניתו תרגום שיננא דמורניתא:
א. [פויל.]
ב. [ערהעבן.]
ג. [פלעכט, האאר, לאקען.]
ד. [לעהרען שארף זיניג.]
הסליא – גרם שיזכרו ויספרו לשון לא תסולה (איוב כח) המסולאים בפז (איבה ד) שהיו מעריכין עצמן בפז ואת זה ואת משפחתו סלו בניאופים ל״א גרם לחפש ולדקדק אחר עונם לשון מסלסל בשערו (נזיר דף ג.).
מעשה כנען – זמה כדאמרינן בערבי פסחים (דף קיג:) ה׳ דברים צוה כנען את בניו ואהבו את הזמה.
המשנה התשיעית וענינה בבאור החלק הרביעי גם כן כהן ששימש בטומאה ר״ל שעבד בטומאה שעבודתו פסולה ומחוללת כמו שיתבאר במקומו וחייב מיתה בידי שמים ואזהרתו מוינזרו מקדשי בני ישראל ופירש במשנה זו שאע״פ שהוא בר מלקות לבד שכל לאו שחייבין עליו מיתה וכרת בידי שמים לוקין עליו כמו שיתבאר במקומו ואלו היו מביאין אותו לבית דין היו מלקין אותו ופוטרין אותו אעפ״כ לא היו אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה מוציאין אותו לחוץ ופוצעין את מוחו ואין מוחין בידן:
שם זמרי בן סלוא כו׳ ובן סלוא על כו׳ ושאול על שהשאיל כו׳ כצ״ל:
ה׳ שמות יש לו זמרי כו׳ דלא מסתברא לומר שנשא שמעון כנענית שהרחיקו אבותיו ודבר שעתידה תורה ליאסר ודרשו נמי שלומיאל וגו׳ שהוא היה נשיא שבט שמעון ובמעשה זמרי נמי כתיב נשיא בית אב לשמעוני ואע״ג דה׳ בתי אבות היו לשמעון וכל אחד מהם היה נשיא למדו לומר שהוא היה ג״כ נשיא השבט כדאמרינן לעיל שהלכו שבט שמעון אצל זמרי בן סלוא נשיאם משה דן דיני נפשות ואתה יושב ושותק מה עשה כו׳ ואף על גב שיש לבעל דין לחלוק בזה ולומר שאחר שמת שלומיאל בן צורי שדי נתמנה זמרי להיות נשיא השבט דהא בין מעשה דנשיאים ובין מעשה זמרי היה כמו ל״ח שנים שזה היה בשנה שניה ליציאת מצרים ומעשה זמרי היה בשנת מ׳ מ״מ כיון שלא נזכר בתורה שנתמנו נשיאים אחרים עד לסוף בפרשת מסעי בחלוקת ארץ לא נאמר כן בלי ראייה שנתמנו גם כן אחרים קודם זה אלא שכ״ז שהיו ישראל במדבר עד חלוקת הארץ לא נתמנו אחרים וא״כ ע״כ שלומיאל הוא זמרי ומ״ש ומה שמו שלומיאל בן צורי שדי לא ידעתי מה ידרשו בצורי שדי דהא בין בני שמעון חשיב ליה לשאול בכל המקרא וה״ל לכתוב שלומיאל בן שמעון ודע דלפי הדרש צ״ל דלכל הפחות היה זמרי במעשה הזה בן ר״נ שנה דהא חשיב ליה לשאול בן הכנענית מיורדי מצרים ורד״ו שנה היו במצרים ובשנת ארבעים ליציאתם נהרג זמרי הרי ר״ן שנה ואין זה תימה שהיה חיה כ״כ כמו שפרש״י במנחות גבי פתחיה על הקינין שהוא מרדכי ועיין בתוספות שם ודו״ק:
סליק פרק הנשרפין
פרק אלו הן הנחנקין
רש״י הסליא לשון לא תסולה. עי׳ תוי״ט פ״ז מ״ה דפרה מ״ש בשם הערוך:
אמר ר׳ יוחנן: חמשה שמות יש לו, והם: ״זמרי״, ו״בן סלוא״, ו״שאול״, ו״בן הכנענית״, ו״שלומיאל בן צורי שדי״. ״זמרי״ נקרא — על שנעשה כביצה המוזרת מרוב בעילה. ״בן סלוא״על שהסליא (הזכיר) עונות של משפחתו. ״שאול״על שהשאיל עצמו לדבר עבירה. ״בן הכנענית״על שעשה מעשה כנען המפורסמים בגנותם בנושא זה. ומה שמו האמיתי — שלומיאל בן צורי שדי שמו, שהוא היה נשיא שבט שמעון כמבואר בתורה (במדבר א, ב).
Rabbi Yoḥanan says: Zimri has five names: Zimri; and son of Salu; and Saul; and son of the Canaanite woman; and Shelumiel, son of Zuri Shaddai. He was called Zimri because of the fact that he became like an addled [hamuzeret] egg as a result of engaging in multiple acts of intercourse. He was called son of Salu because of the fact that he evoked [shehisli] the sins of his family. He was called Saul [Shaul] because of the fact that he lent [shehishil] himself to sinful matters. He was called son of the Canaanite woman because of the fact that he performed an act of Canaan, as the Canaanites are renowned for their licentiousness. And what is his given name? Shelumiel, son of Zuri Shaddai, is his name, the leader of the tribe of Simeon (Numbers 1:6).
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה.: בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה חַיָּיב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אוֹ אֵין חַיָּיב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

§ The mishna teaches: In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, the young of the priesthood kill him. Rav Aḥa bar Huna raised a dilemma before Rav Sheshet: In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, is he liable to receive death at the hand of Heaven or is he not liable to receive death at the hand of Heaven?
רמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פיסקא כהן ששימש בטומאה בעא ר״א בר הונא מרב ששת כהן ששימש בטומאה מחויב מיתה בידי שמים או לא ופשיט ליה דאינו מחויב מיתה בידי שמים וה״ה נמי דהוה ס״ל דלא מיחייב כרת מדדייק לה ממתני׳ דקתני פוצעין את מוחו ודייק אי ס״ד מחוייב מיתה בידי שמים לשבקיה דלקטל בידי שמים ופריך לה אלא מאי אינו חייב מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן קטלינן ליה דשמעת מינה דלמ״ד אינו חייב אפי׳ מכרת נמי פטר לה תדע מדתמהי׳ אפירכין ולא והא מי שלקה ושנה ומפרקי׳ אמר ר״ל במלקיות של כריתות עסקינן דש״מ דלמאן דפריך מי איכא מידי דרחמנא פטריה אפי׳ מכרת קאמרי׳ דאי ממיתה בלחוד קא פריך היכי מצי לתרוצי במלקיות של כריתות עסקינן והא לית בהו מיתה אלא לאו ש״מ דאפי׳ מכרת נמי קאמר מכלל (דילמא דהא) [דלמאן דאמר] דאינו חייב אפי׳ מכרת נמי קאמר ואי קשיא לך והא כתיב כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לשם וטומאתו עליו ונכרתה לא תיקשי לך דיכיל לאוקומה באכילת קדשים ולאו בהקרבתן. *) הא דאמרינן הא אקריוה לרב כהנא בחלמי׳ ואדכריה רב לגמריה יכרת ה׳ כו׳ אלמא בר כרת הוא ותו לית לך לאקשויי מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן קטלינן ליה:
ב שנינו במשנה שכהן ששימש בטומאה — פרחי כהונה הורגים אותו. בעא מיניה [שאל אותו] רב אחא בר הונא מרב ששת: כהן ששימש בטומאה, האם הוא חייב מיתה בידי שמים, או אין חייב מיתה בידי שמים?
§ The mishna teaches: In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, the young of the priesthood kill him. Rav Aḥa bar Huna raised a dilemma before Rav Sheshet: In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, is he liable to receive death at the hand of Heaven or is he not liable to receive death at the hand of Heaven?
רמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) א״לאֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לב״דלְבֵית דִּין אֶלָּא פִּירְחֵי כְהוּנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּפוֹצְעִין אֶת מוֹחוֹ בְּגִיזְרִין וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ מְחַיֵּיב בִּידֵי שָׁמַיִם לִישְׁבְּקֵיהּ דְּלִיקְטוֹל בִּידֵי שָׁמַיִם אֶלָּא מַאי אֵינוֹ חַיָּיב.

Rav Sheshet said to him: You learned the resolution of that dilemma from the mishna itself, as we learned: In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, his priestly brethren do not bring him to court for judgment; rather, the young of the priesthood remove him from the Temple courtyard and pierce his skull with pieces of wood. And if it enters your mind to say that he is liable to receive death at the hand of Heaven, let the young of the priesthood leave him, so that he will be killed at the hand of Heaven. Rather, what must one say? He is not liable to receive death at the hand of Heaven.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה [לו]: כבר תניתוה [שניתם אותה], כלומר, מהדברים השגורים בפי הכל יש פתרון לשאלה זו, שכן שנינו: כהן ששימש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פירחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגיזרין. ואי סלקא דעתך [אם עולה על דעתך] לומר כי מחייב [חייב] מיתה בידי שמים, לישבקיה דליקטול [שיניחוהו שייהרג] בידי שמים! ואם כן, הרי מכאן ראיה שאינו חייב מיתה. דחה זאת רב אחא בר הונא: אלא מאי [מה] אומר אתה — שאינו חייב מיתה בידי שמים,
Rav Sheshet said to him: You learned the resolution of that dilemma from the mishna itself, as we learned: In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, his priestly brethren do not bring him to court for judgment; rather, the young of the priesthood remove him from the Temple courtyard and pierce his skull with pieces of wood. And if it enters your mind to say that he is liable to receive death at the hand of Heaven, let the young of the priesthood leave him, so that he will be killed at the hand of Heaven. Rather, what must one say? He is not liable to receive death at the hand of Heaven.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיקְטוֹל לֵיהּ וְלָא וְהָתְנַן מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה ב״דבֵּית דִּין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ וַאֲנַן קָטְלִינַן לֵיהּ הָאָמַר ר׳רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ בְּמַלְקוֹת שֶׁל כָּרֵיתוֹת עָסְקִינַן דְּגַבְרָא בַּר קְטָלָא הוּא.

Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: Is there any act for which the Torah absolves him of the death penalty and we shall arise and execute him? Rav Sheshet said to him: And are there not cases where one is executed even though the Torah absolves him? But didn’t we learn in a mishna: One who was flogged for violating a prohibition and then repeated the violation, the court places him into the vaulted chamber? There too, the Merciful One absolves him of the death penalty and we execute him. Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: Doesn’t Rabbi Yirmeya say that Reish Lakish says: We are dealing with lashes administered for violations of prohibitions punishable by karet? As in that case, the man is essentially liable to be punished with death at the hand of Heaven.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן ניקום וניקטול ליה [האם יש דבר שהתורה פטרה אותו מעונש מוות כלשהו, ואנחנו נעמוד ונהרוג אותו]? אמר לו רב ששת: ולא, וכי לא מצינו דבר כגון זה? והתנן [והרי שנינו במשנה ]: מי שעבר עבירה ולקה על ידי בית דין ושנה בעבירה — בית דין מכניסין אותו לכיפה, והרי אף שם יכול אתה לומר: רחמנא פטריה ואנן קטלינן ליה [התורה פטרה אותו ואנחנו הורגים אותו]! ודוחים: האמר [הרי אמר] ר׳ ירמיה אמר ריש לקיש: במלקות של עבירות שהעובר אותן חייב כריתות עסקינן [עוסקים אנו], דגברא בר קטלא [שהאיש העובר בן מוות] הוא לשמים.
Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: Is there any act for which the Torah absolves him of the death penalty and we shall arise and execute him? Rav Sheshet said to him: And are there not cases where one is executed even though the Torah absolves him? But didn’t we learn in a mishna: One who was flogged for violating a prohibition and then repeated the violation, the court places him into the vaulted chamber? There too, the Merciful One absolves him of the death penalty and we execute him. Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: Doesn’t Rabbi Yirmeya say that Reish Lakish says: We are dealing with lashes administered for violations of prohibitions punishable by karet? As in that case, the man is essentially liable to be punished with death at the hand of Heaven.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְהָא גּוֹנֵב הַקַּסְוָה הָאָמַר רַב יְהוּדָה בִּכְלִי שָׁרֵת עָסְקִינַן וּרְמִיזָא {במדבר ד׳:כ׳} לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ.

Rav Sheshet said to him: But isn’t there the case of one who steals a kasva, who is exempt from punishment by Torah law, and the mishna says that zealots strike him? Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: But doesn’t Rav Yehuda say: We are dealing with a service vessel utilized in the Temple, and the fact that one who steals a service vessel is liable to be killed by zealots is intimated in the verse: “But they shall not come to see the sacred items as they are being covered, lest they die” (Numbers 4:20).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר לו: והא [והרי] גונב הקסוה שנידון בידי אדם בלא עונש שמים, ואמרנו שקנאים פוגעים בו! ענה לו: האמר [הרי אמר] כבר רב יהודה: בגונב כלי שרת עסקינן [עוסקים אנו], ורמיזא [ונרמז הדבר] ״ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו״ (במדבר ד, כ).
Rav Sheshet said to him: But isn’t there the case of one who steals a kasva, who is exempt from punishment by Torah law, and the mishna says that zealots strike him? Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: But doesn’t Rav Yehuda say: We are dealing with a service vessel utilized in the Temple, and the fact that one who steals a service vessel is liable to be killed by zealots is intimated in the verse: “But they shall not come to see the sacred items as they are being covered, lest they die” (Numbers 4:20).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְהָא הַמְקַלֵּל אֶת הַקּוֹסֵם הָא תָּנֵי רַב יוֹסֵף יַכֶּה קוֹסֵם אֶת קוֹסְמוֹ דְּמִיחֲזֵי כִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם.

Rav Sheshet said to him: But isn’t there the case of one who curses the sorcerer, who is exempt from punishment by Torah law, and the mishna says that zealots strike him? Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: But didn’t Rav Yosef teach that the reference is to a case where one says: Let the sorcerer strike his sorcerer, which appears to be like one who is blessing, a euphemism for cursing, the name of God, and he is liable to be executed for desecration of the name of God.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הקשה לו: והא [והרי] המקלל את הקוסם שאינו חייב מן התורה, וקנאים פוגעים בו! ענה לו: הא תני [הרי כבר שנה] רב יוסף שפירושו הוא שאומר: יכה קוסם את קוסמו, דמיחזי [שנראה] כמברך (מקלל, בלשון נקיה) את השם, וחייב מיתה על חילול השם.
Rav Sheshet said to him: But isn’t there the case of one who curses the sorcerer, who is exempt from punishment by Torah law, and the mishna says that zealots strike him? Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: But didn’t Rav Yosef teach that the reference is to a case where one says: Let the sorcerer strike his sorcerer, which appears to be like one who is blessing, a euphemism for cursing, the name of God, and he is liable to be executed for desecration of the name of God.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְהָא בּוֹעֵל אֲרָמִית1 הָא אַקְרְיוּהּ לְרַב כָּהֲנָא בְּחֶלְמֵיהּ וְאִדַּכְרֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ.

Rav Sheshet said to him: But isn’t there the case of one who engages in intercourse with an Aramean woman, who is exempt from punishment by Torah law, and the mishna says that zealots strike him? Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: Didn’t they read a verse to Rav Kahana in his dream and when he related his dream to Rav, Rav remembered that which he learned through tradition that God will excise the soul of one who engages in intercourse with a gentile woman?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״את הכותית״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא אקריוה לרב כהנא בחלמיה – יכרת וגו׳ אלמא בר כרת הוא.
הקשה לו: והא [והרי] בועל ארמאית, שלא נאמר בו עונש מיתה בתורה, וקנאים פוגעים בו! ענה לו: הא אקריוה [הקריאו] לרב כהנא בחלמיה [בחלומו], ואדכריה [נזכר] בשל כך רב לגמריה [את תלמודו] שהבא על הגויה נאמר בו עונש כרת.
Rav Sheshet said to him: But isn’t there the case of one who engages in intercourse with an Aramean woman, who is exempt from punishment by Torah law, and the mishna says that zealots strike him? Rav Aḥa bar Huna rejects that proof: Didn’t they read a verse to Rav Kahana in his dream and when he related his dream to Rav, Rav remembered that which he learned through tradition that God will excise the soul of one who engages in intercourse with a gentile woman?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֵיתִיבֵיהּ אהַיּוֹצֵק וְהַבּוֹלֵל וְהַפּוֹתֵת הַמּוֹלֵחַ הַמֵּנִיף הַמַּגִּישׁ וְהַמְסַדֵּר אֶת הַשּׁוּלְחָן הַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וְהַקּוֹמֵץ וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ פָּטוּר.

Rav Aḥa bar Huna raises an objection to the opinion of Rav Sheshet that a priest who performs the Temple service in a state of ritual impurity is not liable to receive death at the hand of Heaven. A baraita teaches: With regard to a priest who pours oil onto a meal-offering, and one who mixes the oil into the meal-offering, and one who breaks a baked meal-offering into pieces, and one who salts the meal-offering, and one who waves it toward the altar, and one who brings the meal-offering to the altar, and one who arranges the Table of the shewbread, and one who removes the ashes from the lamps of the Candelabrum, and one who removes the handful from the meal-offering, and one who collects the blood after the slaughter of one of the offerings; if the priest performs any of these sacrificial rites outside the Temple, although there are severe prohibitions with regard to performing the Temple service outside the Temple, he is exempt from karet.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היוצק – שמן על מנחה.
והבולל – בשמן.
והפותת – פתים לאחר אפייתה כגון מנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור שהן באות אפויות.
והמניפה והמגישה – בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן כדאמרי׳ בסוטה בפ׳ ב׳ (דף יב:) והמסדר שלחן (ולחם) הפנים.
בחוץ – אם עשה אחת מאלו בחוץ.
פטור – דלא חייב כרת אלא שוחט דכתיב (ויקרא יז) אשר ישחט וגו׳ ומעלה דכתיב (שם) אשר יעלה עולה וזורק דאתרבי מדם שפך בפ״ד (דף לד:) וכל הני דיש אחריה עבודה אמעיט בפ׳ בתרא דזבחים (דף קטו:) מה העלאה מיוחדת שהוא גמר עבודה אף כל שהוא גמר עבודה.
היוצק והבולל – הא דלא חשיב מולק משום דפטור מולק נפקא לן בפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קז. ושם) מדכתב אשר ישחט על השוחט הוא חייב ולא על המולק אבל כל הני דהכא נפקא לן בפ׳ בתרא דזבחים (דף קטו: ושם) מדכתב אשר יעלה מה העלאה שהיא גמר עבודה וכו׳ והולכה לא חשיב משום דאפשר לבטלה לשחוט בצד המזבח ולזרוק ומיהו קשיא ליתני נותן שמן ופתילה במנורה שיש אחריה הדלקה ופטרי׳ בהו זר בפ׳ ב׳ דיומא (דף כד. ושם) מהאי טעמא דיש אחריהן עבודה ומהדלקה גופה לא קשה דלאו עבודה היא כדאמר התם.
המולח והמניף והמגיש – לא דק דתנופה והגשה קודמת למליחה כדתניא הניף והגיש קמץ ומלח והקטיר ועוד אמרינן בהקומץ רבה וכי ס״ד שזר קרב אצל המזבח גבי לא מלח והיינו משום שהיתה המליחה אחר התנופה והגשה.
בד״ה היוצק כו׳ ומיהו קשה ליתני נותן שמן ופתילה כו׳ עכ״ל לא דק דנותן פתילה קודם לנותן שמן כדאמרינן התם נותן פתילה ליחייב איכא נתינת שמן גם ה״ל להזכיר גם כן סידר את המנורה כדקאמר התם וק״ל:
בד״ה המולח כו׳ וכי ס״ד שזר קרב אצל מזבח גבי לא מלח כו׳ עכ״ל התם קשיא ליה לתלמודא הכי משום דלא איירי באיסור זרות אלא בלא מלח אבל הכא לא קשיא ליה וכי ס״ד שזר קרב כו׳ דבאיסור זרות קאיירי וק״ל:
איתיביה [הקשה לו] ממה ששנינו: כהן היוצק שמן במנחה, והבולל אותה, והפותת את המנחה האפויה לפתים, כדרך שעושים במקדש, המולח, המניף אותה כלפי המזבח, המגיש אותה למזבח, והמסדר את השולחן של לחם הפנים, והמטיב (מנקה ומסדר) את הנרות של המנורה, והקומץ את המנחה, והמקבל דמים של אחד הקרבנות, אם עשה אחת מהעבודות הללו חוץ למקדש, אף על פי שיש איסורים חמורים מאוד בעושה עבודת הקודש מחוץ למקדש — פטור מכרת.
Rav Aḥa bar Huna raises an objection to the opinion of Rav Sheshet that a priest who performs the Temple service in a state of ritual impurity is not liable to receive death at the hand of Heaven. A baraita teaches: With regard to a priest who pours oil onto a meal-offering, and one who mixes the oil into the meal-offering, and one who breaks a baked meal-offering into pieces, and one who salts the meal-offering, and one who waves it toward the altar, and one who brings the meal-offering to the altar, and one who arranges the Table of the shewbread, and one who removes the ashes from the lamps of the Candelabrum, and one who removes the handful from the meal-offering, and one who collects the blood after the slaughter of one of the offerings; if the priest performs any of these sacrificial rites outside the Temple, although there are severe prohibitions with regard to performing the Temple service outside the Temple, he is exempt from karet.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן

And one is not liable for their performance,
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואין חייבין עליהן
And one is not liable for their performance,
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין פב: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סנהדרין פב:, ר׳ חננאל סנהדרין פב: – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס סנהדרין פב:, רש"י סנהדרין פב:, תוספות סנהדרין פב:, רמ"ה סנהדרין פב:, בית הבחירה למאירי סנהדרין פב: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין פב:, מהרש"א חידושי הלכות סנהדרין פב:, מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין פב:, גליון הש"ס לרע"א סנהדרין פב:, פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין פב:, אסופת מאמרים סנהדרין פב:

Sanhedrin 82b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sanhedrin 82b, R. Chananel Sanhedrin 82b, Collected from HeArukh Sanhedrin 82b, Rashi Sanhedrin 82b, Tosafot Sanhedrin 82b, Ramah Sanhedrin 82b, Meiri Sanhedrin 82b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 82b, Maharsha Chidushei Halakhot Sanhedrin 82b, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 82b, Gilyon HaShas Sanhedrin 82b, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 82b, Collected Articles Sanhedrin 82b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144